גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתוני כללית: הווריאנט הבריטי החמיר את התחלואה הקשה בקרב לא מחוסנים

החוקרים בחנו 50,000 מאומתים לא מחוסנים בגל ינואר פברואר מול 60,000 מאומתים בגלים קודמים ● לחולים בגל הנוכחי, שלא היו מחוסנים, היה סיכוי גבוה ב-70% להתדרדר לתחלואה קשה

מתחסנת נגד קורונה במתחם חיסונים בהרצליה / צילום: Reuters, Amir Cohen
מתחסנת נגד קורונה במתחם חיסונים בהרצליה / צילום: Reuters, Amir Cohen

שירותי הבריאות בישראל ממשיכים לספק נתונים חדשים לעולם לגבי וירוס הקורונה. קופת חולים כללית פרסמה הערב (ה') מחקר ובוא הראתה כי התחלואה בקרב לא מחוסנים שלקו בווריאנט הבריטי, היא קשה יותר מאשר תחלואת העבר בקורונה מזנים קודמים.

החוקרים בחנו 50,000 מאומתים לא מחוסנים בגל ינואר פברואר מול 60,000 מאומתים בגלים קודמים. לחולים בגל הנוכחי, שלא היו מחוסנים, היה סיכוי גבוה ב-70% להתדרדר לתחלואה קשה. כזכור, מנתונים קודמים ניתן לראות כי החיסון מקטין את הסיכון להגיע מאי-הדבקה לתחלואה קשה ב-95%, אולם גם מצבם של המחוסנים כנראה הוחמר בגלל הווריאנט הבריטי. אפשר להניח כי השפעה דומה נכונה גם לגבי התחלואה בילדים, שבעבר הייתה בדרך כלל קלה מאוד, והיום היא כנראה עדיין בדרך כלל קלה, אבל פחות.

על פי הנתונים, לפני הופעת הווריאנט הבריטי, הסיכון להתדרדרות לתחלואה קשה היה 1% בבני 30-50, 3.7% בבני 50-60 ו-14.5% בבני 60 ומעלה. לעומת זאת בגל ינואר פברואר, בקרב לא מחוסנים, ההתדרדרות למחלה קשה הייתה 1.3% מגילאי ה-30-50, 5.5% מגילאי ה-50-60 ו-19% מגילאי 60 ומעלה.

מהכללית נמסר כי: "המהלך החודשים ינואר ופברואר 2021, תקופת הסגר השלישי ושיא מבצע חיסוני הקורונה, נצפתה תופעה לא מוסברת: התחזיות ניבאו ירידה מיידית ומשמעותית במספר החולים הקשים החדשים מדי יום. בפועל, למרות שיעור גבוה של בני 60+ אשר קיבלו מנת חיסון ראשונה, ובהמשך גם את מנת החיסון השניה, הירידה במספר היומי הכולל של החולים הקשים היתה צנועה.

"בתקופה זו הפך הווריאנט שזוהה לראשונה בבריטניה (וריאנט B.1.1.7) לדומיננטי בישראל. זן זה נצפה לראשונה בישראל בסוף דצמבר ועד תחילת חודש פברואר כבר גרם, לפי הערכות משרד הבריאות, לרוב ההדבקות בישראל. ממספר דיווחים ראשוניים מאנגליה, עלה כי זן זה עשוי לגרום גם לתחלואה קשה ותמותה ניכרת יותר, אולם לא היו נתונים מישראל המתייחסים לתופעה אפשרית זו".

"הנתונים שלנו מספקים הסבר אפשרי מדוע בשבועות הראשונים של השנה לא נצפתה ירידה חדה כמצופה במספר החולים הקשים החדשים מדי יום, למרות העמקת מבצע החיסון והיעילות הרבה של החיסונים כפי שנמצאה במחקר הגדול שערכה כללית והתפרסם הבוקר בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וראש מערך החדשנות בכללית. "לפי התוצאות שבידינו, חלק מהירידה הכוללת בחולים הקשים בכל הגילאים עקב ההתחסנות נצפתה באיחור והיקף מוגבל מהצפוי - בשל עליה חדה מקבילה בשיעורי התחלואה הקשה מבין הנדבקים בקרב הלא מתחסנים בכל קבוצות הגיל - עליה של כ-70% ביחס לתקופה של עד לפני חודש.

"תוצאות המחקר מלמדות כי מאז תחילת 2021 השתנו מאפייניה הקליניים של התחלואה בקורונה והסיכון לתחלואה קשה התגבר משמעותית בקרב אוכלוסיית הלא-מחוסנים, ומכאן ניתן לשער שהזן הבריטי (B.1.1.7) אינו רק מדבק יותר - אלא גם מסוכן יותר. תוצאות אלו תואמות דיווחים מבריטניה על אלימות מוגברת של הזן החדש. על כן - אילולא הבלימה הראשונית בתחלואה בעקבות הסגר והשפעות מבצע החיסון, היינו רואים עכשיו מספר גבוה משמעותית של חולים קשים מציפים את בתי החולים שלנו, ויש לשוב ולברך על העיתוי של מבצע החיסון בישראל בד בבד עם התפשטות הזן הבריטי - דבר שמאפשר בינתיים להכיל את השפעתו.

"אנו מוצאים לנכון לפרסם ממצאים אלה לפני פרסום מדעי ובקרת עמיתים, בכדי להתריע בפני הציבור על הצורך לגלות זהירות במהלך חג הפורים. יצאנו מהסגר למציאות חדשה ולא מוכרת, של זן מדבק ואלים יותר. גם מי שהתחסן, ובוודאי מי שלא עשה זאת עדיין - זה הזמן להתנהל במתינות ובזהירות ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות. וכמובן - זה הזמן למי שטרם התחסן לעשות זאת כעת", כותב פרופ' בליצר.

את עבודת הניתוח ביצעו מיכאל לשצ'ינסקי, ד"ר אלדד קפטן, ד"ר נעה דגן, ד"ר נועם ברדה, רעות אוחנה, ופרופ' רן בליצר ממכון המחקר של כללית.

עוד כתבות

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?