בעקבות הקורונה: שדה התעופה נתב"ג ריק מנוסעים / צילום: יוסי פתאל
בשבוע הבא יחל הפיילוט שיאפשר לנוחתים מחו"ל להחליף את חובת הבידוד במלונית - שחזרה אחרי יומיים של הפוגה - בבידוד ביתי עם מעקב. המעקב ייעשה באמצעות צמיד אלקטרוני שיקבלו הנוסעים. בשלב הראשון, בשבוע הבא יתקיים פיילוט שיכלול 100 צמידים. הנוסעים שייבחרו כנסייני הפיילוט הם נוסעי טיסת ארקיע שינחתו מפרנקפורט ביום שני אחרי הצהריים.
החברה שנבחרה לביצוע הפיילוט היא חברת Supercom. במשרד הבריאות מדגישים כי החברה נבחרה במתכונת של פרויקט פיילוט בלבד, ללא תשלום, לבחינת היתכנות תפעולית של הפרויקט. במידה ויתקבל הרושם שהפתרון שמציעה החברה הוא טוב - יקודם תהליך מכרזי. יצוין כי מדובר בפיילוט בלבד משום שההליך של השימוש בצמיד/אזיק למעקב מצריך חקיקה. אם יוחלט להמשיך את הפיילוט תידרש חקיקה, שתצטרך להיות מהירה. באופן הזה אפשרה ועדת החקיקה להאריך (שוב) את חובת הבידוד במלונית לנכנסים לישראל.
הנוסעים שינחתו בישראל יבצעו בדיקת קורונה לאחר הנחיתה. בדיקה זו מצטרפת לבדיקה שעליהם לעשות לפני ההמראה לישראל. לאחר מכן הנוסעים יועברו למלוניות לטובת בידוד. כאשר תתקבל תוצאת הבדיקה השנייה, במידה והיא שלילית, הנוסעים יוכלו לבחור האם לעבור לבידוד ביתי במעקב. יודגש כי מדובר בבדיקה הרגילה שמציעה המעבדה שנמצאת בנתב"ג ולא בבדיקה מהירה. זמן התשובה בבדיקה זו הוא עד 14 שעות לעומת 4.5 שעות בבדיקה המהירה. הבדיקה המהירה שמספקת המעבדה בנתב"ג עדיין לא מיושמת לטובת הנוסעים.הנוסעים ישלמו פיקדון של 2,000 שקל (שלא ירד להם ממסגרת האשראי) לערכה.
מה כוללת ערכת המעקב?
צמיד אלקטרוני, מכשיר טלפון חכם ויחידה ביתית המכונה תג ביקון. לאחר קבלת הערכה יש להגיע במהירות האפשרית למקום שבו ישהו הנוסעים בבידוד. בחברה מזהירים שחריגה מזמן ההגעה עשויה להתפרש כהפרת הבידוד. עם הגעת הנוסעים למקום הבידוד עליהם להתקין את היחידה הביתית (תג ביקון) במיקום מרכזי בבית. בסיום הבידוד יש ליצור קשר עם החברה במטרה להזדכות על הציוד.
תוכנת הניהול של סופרקום מבוססת ענן, ומאפשרת לספק מידע אודות מחויבי הבידוד בכל זמן ומקום כולל הגדרת לוחות זמנים, יצירת והפקת דוחות וגם העברת נתונים למשטרת ישראל אודות הפרת בידוד. החברה מבטיחה כי המידע נשמר באופן מאובטח. מבחינת משרד הבריאות "הפרת בריאות משולה לנסיעה באור אדום ברמזור" - כך שנושא כזה יעבור לטיפול המשטרה.
חברת סופרקום הישראלית הוקמה ב-1988, נסחרת בנאסד"ק ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות ופתרונות זיהוי, ניטור ובקרה אלקטרוניים מאובטחים. החברה פועלת ביותר מ-30 מדינות והיא מספקת פתרונות בתחום האבטחה, הבריאות. לפי החברה, במידה ויחלט על הרחבת הפיילוט לכ-1,000 ואף ל-2,000 נוסעים, היא יכולה לספק מלאי מותאם בהתראה קצרה.
מה לגבי מחוסנים ומחלימים?
כמו שאר הנוסעים גם הם מחויבים בביצוע בדיקת קורונה לפני המראה לישראל, ובביצוע בדיקה נוספת לאחר הנחיתה. הנוסעים הללו יצוידו באישור מיוחד בנתב"ג וישוחררו לביתם. לאחר קבלת התשובה לבדיקה השנייה, במידה והיא שלילית, הם פטורים מחובת הבידוד שלאחר הנחיתה.
הבידוד במלוניות הוגדר על-ידי משרד הבריאות ועל-ידי ועדת החוקה ככישלון. למרות זאת, לחצו במשרד הבריאות להחזיר חובה זו בטענה כי זו הדרך למגר כניסת מוטציות לישראל. הצורך בבידוד במלונית הגיעה אחרי שהממשלה כשלה באכיפה של בידוד ביתי כשרבים מהאזרחים הפרו את חובת הבידוד וסיכנו את סביבתם. מבחינת ועדת החוקה המאשרת את התקנות שבמסגרת חוק הקורונה, היא תבחן את יעילות הבידוד במלוניות בסבב הנוכחי וביחד עם פיילוט הצמידים ותקבל החלטה האם להאריך חובה זו שמטרתה גם לצמצם את מספר הנוחתים בישראל (על אף שכולם מחויבים באישור ועדת חריגים).
יצוין כי המדינה שילמה למלונות ולרשתות עבור המלוניות שהועמדו לטובת הנוחתים ולמחויבים בבידוד סכום של יותר מחצי מיליארד שקל עד כה. ההחלטה כי המדינה היא שתממן את השהות במלונית שונה ממדינות אחרות בהן חלה חובת בידוד במלונית לנוחתים, שם, למשל בסינגפור, אוסטרליה, בריטניה והונג קונג - הנוסעים הם שמשלמים עבור השהות במלונית, ומדובר באלפי שקלים.
יתכן שחובת תשלום גם על הנוסעים בישראל הייתה משנה את היחס של הנוסעים למלוניות בישראל, יחס שעובר בקומבינות דרך ועדות שמאשרות פטורים או דרך הימלטות לאחר הנחיתה בידיעה שהאכיפה רופפת. במשרד הבריאות מקווים שהצמיד האלקטרוני יעשה סדר בכאוס של הנוחתים. יש מי שמגדיר את הצמיד כ"גיים צ'יינג'ר" עבור ענף התעופה והנוסעים, אבל יש מי שלא יכול להשתחרר מהמחשבה שהדרך של המדינה לוודא שאזרחיה מבצעים את ההנחיות, היא דרך שזהה למעקב אחר אסירים או אחר גברים אלימים לבנות זוגם.