מתנדבים בחוף החותרים / צילום: איגוד ערים שרון כרמל
יותר משבוע לאחר שהחלו להיפלט אל חופי ישראל כמויות גדולות של זפת, למשרד להגנת הסביבה אין אנליזה סופית שבכוחה לקבוע מהו מקור הזפת - האם מדובר בנפט גולמי, או במזוט על סוגיו השונים. אך בדיקות מעבדה שבוצעו באוניברסיטה העברית ותוצאותיהן הגיעו לידי גלובס, שופכות אור על מקור הזפת. חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ אספו בעצמם דגימות, מהן עולה שמקורה של הזפת הינו בנפט גולמי, ולא בתזקיק נפט דוגמת מזוט.
ליכולת לזהות את מקור הדלק שהתגבש לאחר שפיכתו לים והפך לזפת היא כלי קריטי גם לחקירת האסון עצמו, שכן היא מהווה 'קצה חוט' לזיהוי כלי השיט שייתכן והיה מעורב במפגע. כדי לברר את מקור הזפת, אספו החוקרים - איליה קוטוזוב, יונתן גולדסמית ואלון עמרני, זפת שנערמה בחוף בבת ים, ב-20 בפברואר. לפי הפחמימנים בזפת, מקורה כאמור הוא ככל הנראה נפט גולמי - ולא מוצר זיקוק אחר.בין היתר נמצאו בזפת פחממנים רווים, חומרים ארומתיים, אספלט ושרפים, כאשר הרכב הפחממנים הרווים, הוא זה שמצביע על העובדה שמדובר בנפט גולמי.
ייתכן כי האפשרות של דליפת נפט גולמי, מעידה על בקע במכלית נפט, או על דליפה בזמן העברת נפט גולמי ממכלית למכלית בלב ים. יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אומר על כך כי "זיהוי המקור לזיהום בחופי ישראל כנפט גולמי בוודאות גבוהה, הוא האופציה הבעייתית יותר לדעתי. זיהוי מקור הזפת כנפט גולמי מבטל את החלופות של תקלת מנוע, שטיפת שיירי דלק, או השלכת מי שיפוליים לים. מכלית שיש בה סדק עלולה לדלוף שוב, כפי שאולי אכן התרחש בפועל על פי פרסומים, מצב שעלול להיות מסוכן מאד לחופים שלנו. לגבי חלופת העברת הנפט בין מכליות, ככל שיש ממש באופציה זו, הגיעה השעה שהמדינות באזור, לרבות ישראל, תתנהלנה באופן שקוף ותחשופנה את המקורות מהם הן רוכשות נפט ואת פרקטיקות השינוע שלהן בהקשר זה. האפשרות של העברת נפט מאוניה לאוניה היא גבוהה יותר מבקע באונייה".