יחיאל טפירו / צילום: שלומי יוסף
השופט חאלד כבוב גזר 5 שנות מאסר על יחיאל טפירו בפרשת הונאת המשקיעים של "קרן אור". טפירו הורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות של כספי משקיעים בסך של כ-80 מיליון שקל בעבירות מנהלים בתאגיד, ובעבירות של גיוס משקיעים ללא תשקיף בפרשת "קרן אור". גם שותפו לשעבר של טפירו, עו"ד אמיר בירמן, הורשע בשותפות בביצוע חלק מההונאה. על בירמן נגזרו 3 שנות מאסר.
בית המשפט הרשיע את טפירו ובירמן בעבירות הבאות: באישום הראשון, טפירו הורשע בשתי עבירות של הצעה ומכירה לציבור של ניירות ערך ללא תשקיף, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך, כדי להטעות משקיע סביר. בירמן הורשע בעבירה זהה אחת. כן הורשעו השניים במאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, ובעבירות מרובות של עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד.
"העבירות בוצעו מתוך בצע כסף"
בגזר הדין נכתב כי מדובר במעילה בסכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים. השופט כבוב התייחס אף לתחכום שבמעשיהם של טפירו ובירמן. "ניסוח הסכמי ההשקעה באופן מעורפל, תחת הכותרת 'הסכמי הלוואה' וזאת למרות שבפגישות המקדימות עם המגייסים הוצגו ההסכמים כהסכמי השקעה, באפיקי השקעה מוגדרים, ובעיקר בפרויקטים מסוג תמ"א 38. כמו כן, תשלום הריבית החודשית; כמו גם חתימה על ערבות אישית, בשילוב אמירה שדי בנכסי החברה כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה, כאשר ידוע לנאשמים שהחברה לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה - כל אלה מהווים מהלכים מתוחכמים ושקולים שנועדו לייצר תחושת-שווא של ביטחון אצל משקיעי החברה, כאמצעי שיווקי בלבד. לעניין זה יש גם להוסיף את היותו של הנאשם 1 סוכן ביטוח ובעלים של סוכנות ביטוח, שמתוך לקוחותיה גויסו עיקר משקיעי החברה".
עם זאת, חילק השופט כבוב בין המקרה של אמיר ברמלי, שבו גזר עליו 10 שנות מאסר, לבין המקרה של טיפרו ובירמן בהם הסתפק בעונשים פחותים. לדברי כבוב, "בהשוואה בין המקרים, ברמלי גייס כ-340 מיליון שקל מכספי משקיעים, בעוד שהנאשמים בהליך דנן גייסו סכומים נמוכים באופן משמעותי. כמו כן, בעניינו של ברמלי נקבע, כי ידע מהרגע הראשון שהכספים לא יושקעו בהתאם להבטחות שניתנו למשקיעים. מנגד, בהליך דנן הייתה תוכנית עסקית שפעלה גם במסגרת החברה, וכפי שפורט בהכרעת הדין, בכמחצית מכספי המשקיעים נעשה שימוש שאינו חורג מהרשאה. בנוסף לכך נקבע, כי ברמלי שלשל לכיסו הפרטי סכום של כ-18 מיליון שקל, בעוד שבמקרה דנן, גם לאחר בחינת הכספים שהועברו לצורך רכישת דירות שונות והעברת הכספים לחברות פרטיות של הנאשמים, מצאתי בהכרעת הדין שמדובר בסכום קטן באופן משמעותי. לבסוף, בבחינת הנזק שנגרם כתוצאה ממעשי הנאשמים, במקרה של ברמלי מדובר בנזק שהוערך במאות מיליוני שקלים, ועל כן מדובר בפער משמעותי ביותר. בהתאם לכך, מצאתי שלמרות שיש דמיון ברור בין המקרים, שכן הן ברמלי והן הנאשמים עשו שימוש פסול בפערי המידע שבינם לבין המשקיעים שביקשו להשקיע בחברות שבבעלותם; בבחינת היקף המעשים וחומרתם, עניינו של ברמלי חמור באופן משמעותי וזאת בשים לב להיקף המעילה ולכך שבעניינו של ברמלי נקבע כי הוא ידע מהרגע הראשון שההבטחות שניתנות למשקיעיו הינן ריקות מתוכן. זאת, בעוד שבעניינם של הנאשמים הייתה פעילות עסקית ענפה שתאמה את ההבטחות, אף אם רק באופן חלקי".
כבוב ציין בגזר הדין כי "הנאשמים לא פירטו במסגרת הטיעונים לעונש ואף לא במסגרת הליך ההוכחות הממושך שנוהל לפניי, כל סיבה חיצונית או משבר שהביא אותם לבצע את פעולותיהם האסורות. בהתאם לכך, מקובלת עלי טענת המאשימה, לפיה העבירות בוצעו מתוך בצע כסף - רצונם של הנאשמים להשיא את רווחיהם תוך העדפת האינטרס האישי שלהם על פני האינטרס של לקוחותיהם".
"טפירו ניצח בגאון על מערך גיוס הכספים של החברה"
כבוב קבע כי בשנים 2014-2012 גייסו טפירו ובירמן, באמצעות חברת "ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ" (בפירוק), שגייסה משקיעים תחת השם "קרן אור", כ-80 מיליון שקל מכ-600 משקיעים. לפי הכרעת הדין, הגיוס נעשה ללא פרסום תשקיף כדין, אגב הבטחת תשואה גבוהה וידועה מראש ותוך הצגת מצגי-שווא בדבר מאפייני ההשקעה.
לפי ההכרעה, טפירו ובירמן התחייבו כי הכספים יושקעו בפרויקטים של תמ"א 38 ובאשראי חוץ-בנקאי, אולם בפועל חלק ניכר מהכספים שימש לביצוע החזרים למשקיעים, למימון הוצאות תפעול, לצרכיהם האישיים של טפירו ובירמן וכן לשימושים נוספים שלא תאמו את המצג שניתן למשקיעים.
לדברי הפרקליטות, כפי שהוכח בבית המשפט, לכל היותר מחצית מן הכספים אכן הופנו לשימושים התואמים את המצגים בעוד יתרתם הועברה לשימושים אחרים. בין היתר החברה השתמשה באותם כספים כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות הקודמים - כלומר, כדי להשיב למשקיעים קודמים את הקרן ואת הריבית מכספי משקיעים חדשים, עד שזו תגיע לאיזון ולהכנסות מספקות מהשקעותיה. כן הועברו כספים לחברות פרטיות שבבעלות בעלי השליטה, לכאורה כהחזרי הוצאות של החברה כלפי אותן חברות, אולם ללא רישום בזמן אמת של מהות ההוצאות. כן נרכשו דירות על שם בעלי השליטה, לכאורה כחלק מנכסי החברה ובשל טעמים מיסויים, אולם ללא הסכמים המאשרים זאת או כאלה המעניקים בטוחה כלשהי לטובת החברה, וכן תוך התייחסות בזמן אמת אל דירות אלה כאל דירות פרטיות. בנוסף, הועברו הלוואות למקורבים, ללא הסכם ובריבית נמוכה; הועברו כספים לצורך תשלום שכר-טרחה לעורכי דין ועוד.
מעבר למצגים בדבר ייעוד הכספים, החברה הציגה מצגי-שווא נוספים: ההסכם הוצג כהסכם הלוואה, אף שהיה מדובר באופן ברור בהסכם השקעה, וכן שההשקעה היא בסיכון נמוך. ואכן, הטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש, בעל-פה ובכתב, הייתה של "משקיעים", "השקעות", "תשואות גבוהות ומובטחות", "בסיכון נמוך ועם ביטחונות מלאים", ו"השקעה סולידית ובטוחה".
בנוסף, בפרסומים באמצעי התקשורת ובאתר האינטרנט של קבוצת טפירו הוצג הכלכלן המפורסם שלמה מעוז ככלכלן הקבוצה, וכמי שעומד בראשה. ואולם התברר כי בפועל, מעוז לא היה בעל תפקיד בחברה של טפירו, לא היה מעורב בניהולה ואף לא היה בקיא בפעילותה. מעורבותו של מעוז בקבוצת טפירו הסתכמה במתן ייעוץ לאלפא פלטינום, בית השקעות שהיה בשליטתו של טפירו. השימוש בשמו ובתמונתו של מעוז, כפי שנעשו בפועל, כמו גם חלק מהדברים שיוחסו לו בפרסומים השונים, לא אושרו על-ידי מעוז, והוא ביקש להסירם. על-פי האישום, השימוש בשמו של מעוז הייתה מניע משמעותי בהחלטות ההשקעה של חלק מהמשקיעים.
לקראת שנת 2014 טפירו ובירמן פירקו את השותפות ביניהם. טפירו, שנשאר הבעלים והמנהל היחיד של החברה, המשיך בביצוע העבירות עד אפריל 2014, מועד שבו רשות ניירות ערך דרשה להפסיק את פעולות גיוס הכספים. בית המשפט קבע כי טפירו "ניצח בגאון על מערך גיוס הכספים של החברה והיה מעורה בפעילותה 'עד השקל האחרון'".
כן ציין השופט כי במעשיו של טפירו היה פן מחמיר שנבע מכך שהמשיך בפרסומים נרחבים והגדיל את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים, "חרף העובדה שלא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המשקיעים בתקופה הראשונה מבלי להמשיך ולגייס כספים ממשקיעים חדשים, על שום שלא ידע שובע ולא עצר לחשוב על משקיעיו".
חברת ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (בפירוק) הורשעה במסגרת הסדר טיעון ב-24 באפריל 2018 בעבירות גניבה, מרמה ועבירות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף. בית המשפט הטיל על החברה קנס בסך 70 אלף שקל תוך שהוא קבע כי יש לתת ביטוי לרצונו של המחוקק להחמיר בענישת תאגידים וכן למגמת ההחמרה בפסיקה, לצד התחשבות בכך שמדובר בחברה בפירוק ושהקנס שישולם ייגרע מכיסם של המשקיעים, קרבנות העבירה.
התיק נוהל על-ידי עוה"ד יעל ענתות, שירי גפני, ורד מושקובסקי ונועם רותם ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
מטעם רשות ניירות ערך נמסר כי "בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום את עונשם של יחיאל טפירו ועו"ד אמיר בירמן הנאשמים בפרשת 'קרן אור'. השניים הורשעו בהונאת משקיעים, בגיוס השקעות שלא כדין, מצגי-שווא ושימוש בכספים לשימושים אשר לא תאמו את המטרות שהוצגו בפני המשקיעים. גזרי הדין שניתנו היום בתיק טפירו ובשבוע שעבר בתיק ברמלי מהווים סגירת מעגל של מאבק נחוש שמובילה רשות ניירות ערך לשמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים.
הרשות רואה בענישה המחמירה נגד עבריינים בשוק ההון כלי חשוב לחיזוק ההרתעה. מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ממשיכה לבצע חקירות מורכבת, בין היתר, בתחום של גיוס משקיעים ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין. לצד פעילותן של יחידות הפיקוח והאכיפה, הרשות פועלת להגדיל את המודעות בקרב הציבור לסכנות הכרוכות במיזמי השקעה לא מפוקחים. גזר הדין מתווסף להרשעה שניתנה בשנת 2018 נגד החברה בראשה עמדו חברת ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (בפירוק), בעבירות גניבה, מרמה ועבירות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף, וזאת במסגרת הסדר טיעון".