גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

"השוק משתכלל. אם אתה בעל דירה, הזמן פועל לרעתך"

התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית הולכות ומצטמצמות, ולפעמים גם אחרי שיזם כבר חתם עם דיירים על הסכם ● במקרה כזה, שני הצדדים יצטרכו להסתפק בפחות ממה שחלמו עליו, ולא תמיד זה עובר בקלות ● פרויקט מיוחד 

מגדל התמרים, ר"ג / צילום: viewpoint
מגדל התמרים, ר"ג / צילום: viewpoint

ב-2010 החלה חברת מצלאוי במו"מ מול דיירים בשלושה בנייני רכבת ברחוב הכוזרי בהרצליה, לגבי פרויקט פינוי-בינוי. מדובר היה ב-66 דירות בשטח ממוצע של כ-65 מ"ר כל אחת. שבע שנים לאחר מכן נכנסה אפריקה ישראל כשותפה בפרויקט. התכנון המקורי כלל 192 דירות בשישה בניינים. לכל דייר הובטחה דירת תמורה של 110 מ"ר (תוספת של 45 מ"ר לעומת הדירה הישנה), מרפסת שמש של 12 מ"ר, מחסן של 5 מ"ר וחניה תת-קרקעית.

תוך כדי התהליך, עיריית הרצליה שינתה מדיניות לגבי הבנייה המותרת, ותקן 21 (שנועד לאזן בין האינטרסים של הגורמים בפרויקט התחדשות עירונית), שנכנס לתוקף ב-2014, השפיע גם הוא על הגבלת התמורות.

כדי לבצע התאמה למדיניות החדשה, מספר הדירות דווקא גדל, ל-204 דירות, אבל שטח הבנייה העיקרי בפרויקט קוצץ ב-20%. מבחינת הדיירים, הופחתה התוספת לשטח הדירה בשבעה מ"ר, שטח המרפסת קטן ל-10 מ"ר ושטח המחסן הופחת לארבעה מ"ר.

 

פרויקט אחר שבו הדיירים נאלצו לוותר על תמורות הוא פרויקט תמ"א 38/2 ברחוב יהודה הנשיא ברמת גן, בשני בניינים בני שלוש קומות, הכוללים 18 דירות. המו"מ בין היזם - לוינסקי-עופר - לבין הדיירים, החל בשנת 2011, והתכנון המקורי היה לבנות כ-70 דירות בשני בניינים, כך שהדיירים יקבלו תוספת של 15 מ"ר לעומת הדירה הישנה. ואולם במהלך קידום ההיתר שינתה עיריית רמת גן את מדיניות תמ"א 38 שלה, כך שזכויות הבנייה הופחתו, והיזם נאלץ לערוך שינוי בתוכנית, שכולל הפחתת מספר הקומות והפחתת מספר הדירות, מ-70 ל-53. מבחינת הדיירים, תוספת השטח שהובטחה להם כעת, עמדה על 5 מ"ר במקום 15 מ"ר.

 

תהליך שכזה, של הפחתת תמורות, ליזמים ולבעלי דירות בפרויקטי התחדשות עירונית, הוא חיזיון שכיח בענף בשנים האחרונות. אין כמעט יזם ו/או בעלי דירות שלקחו חלק בפרויקט שכזה, ולא חוו על בשרם מצב שבו יוצאים לדרך עם X ומסיימים עם X מינוס, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הפחתת התמורות "הורגת" את הפרויקט: או שהיזם מחליט שהפרויקט לא כלכלי, או שהדיירים, שצריכים לחתום מחדש על ההסכם, לא מסכימים לתנאים החדשים, משום שהתמורה המעודכנת לא שווה להם את כל הבלגן.

"בכל פרויקט שבו הליכי התכנון נמשכים תקופה ארוכה", אומרת עו"ד קרן פרשקר, ממשרד רז-כהן-פרשקר, "התנאים שמעמידות רשויות התכנון לצורך הוצאה לפועל של הפרויקט מרעים את המצב מבחינת עם הדיירים וגורעים מהיקפי הבנייה ומהתמורות".
פרשקר מייצגת את הדיירים בפרויקט במתחם הכוזרי בהרצליה ובפרויקט ביהודה הנשיא ברמת גן. "התנאים המחמירים מתייחסים לתקן החניה, להוספת מטלות ציבוריות ליזם כתנאי למימוש הפרויקט. כל אלה מחייבים את היזם להפחית את התמורות שהובטחו לדיירים".

למה העיריות מקשיחות תנאים?
"מבחינת הרשויות המקומיות, תוספת דירות מגורים מגדילה את הצפיפות ויוצרת גירעון בארנונה (בניגוד למשרדים ושטחי מסחר). לכן, ועדות התכנון מאשרות פרויקטים שבהם תינתן לדיירים תוספת מינימלית של תמורות והיקפי בנייה מופחתים ליזם, כך שהרווחיות בפרויקט מינימלית".

איך דיירים מקבלים את זה? יש כאן דינמיקה לא פשוטה.
"נכון, זה לא פשוט, ומעורר קשיים. היזם משקיע כספים בתכנון, העסקת יועצים ובעלי מקצוע (וגם נותני שירותים מטעם הדיירים כמו מפקח ושמאי), ושינוי מדיניות העירייה נכפה עליו ועל הדיירים כאחד. דיירים מבינים שגם אם יבטלו את ההתקשרות עם היזם ויאתרו יזם חדש שאיתו ינהלו מו"מ, זה יארך לפחות שנה, והם עלולים למצוא את עצמם במצב שהתנאים לאישור התוכנית אפילו יחמירו והתמורה תקטן יותר".

"הדיירים בתחושה שעובדים עליהם"

לפני כשנה פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסמך מדיניות, שלפיו התמורה המומלצת לדיירים קיימים בפרויקטים להתחדשות עירונית היא 12 מ"ר ומרפסת. בכך שינתה את ההמלצה הקודמת, שדיברה על תמורה של 25 מ"ר. התמורה המופחתת, צוין במסמך האחרון, היא מספיקה, ו"מהווה שיפור משמעותי באיכות החיים ובערך הנכס", שכן הדייר מקבל, לבד מהתמורה המדוברת, דירה חדשה, או דירה שעברה חיזוק ומיגון ולרוב כוללת גם חניה ומחסן. עוד לפני כן, עיריות רבות כבר הוציאו מסמך מדיניות שכזה, ואף פעלו לפיו.

"כמי שמייצג יזמים בפרויקטי פינוי-בינוי ענקיים", אומר עו"ד איתמר פנץ, ראש תחום התחדשות עירונית במשרד עו"ד סלומון ליפשיץ, המשמש יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית של מחוז ת"א בלשכת עוה"ד והיועץ המשפטי של חלמיש, "אני יכול לומר שעיריית תל אביב הייתה בין האחרונות לצאת עם מסמך הפחתת התמורות, והיה ברור שיש לכך משמעויות על כל הפרויקטים בת"א. רמת גן הפחיתה תמורות כבר לפני שנים, והעירייה היחידה שעדיין פועלת עם תמורות של 25 מ"ר היא ירושלים".

איך זה משפיע על דיירים ועל המוכנות שלהם להתגמש בתמורות?
"אין מה לעשות, יש מקרים שבהם לא ניתן להרחיב דירה, ברחובות מסוימים בת"א. יש פרויקטים שבהם דיירים חותמים על הקטנה של דירה".

על נקודת המבט של העיריות ניתן ללמוד מדבריו של עו"ד שגיא צוקרמן, יו"ר מינהלת התחדשות עירונית בחברה הכלכלית חדרה, שם מקודמים בימים אלה כמה פרויקטים גדולים של פינוי בינוי. "הרשות המקומית החליטה שנגמר העידן שבו דיירים יכולים לקבל תמורות מפליגות", אומר צוקרמן. "התמורות לדיירים הולכות ויורדת עם השנים, ותוך ארבע-חמש שנים להערכתי לא יהיו בכלל תמורות. מבחינתי, אם דייר מקבל דירה חדשה שיש בה תוספת של ממ"ד, זה יפה מאוד".

"יש קונפליקט מובנה בין יזם לבין דיירים", מוסיף צוקרמן. "הדיירים כל הזמן בתחושה שעובדים עליהם. כשיזם מספר לדיירים כמה דירות הוא מקבל, הדיירים חושבים שעושים כסף על הגב שלהם, אבל הם צריכים להבין שהם לא שותפים לסיכונים שהיזם לוקח.
"לפני כעשור החל בגבעת אולגה פרויקט של 36 דירות. היזם התחייב לתת לדיירים תוספת של 50 מ"ר, ולדירות הקטנות עוד הוסיף כסף (מלבד תוספת השטח). זה הביא ממש להכפלה של גודל הדירות. -הוועדה המחוזית הבינה שיש בעיה, וביטלה את זה, ושלחה אותי לדבר עם הדיירים ולהוריד את התמורות. כינסתי את כל הדיירים, בחוץ, בחום של 40 מעלות, והסברתי להם. בתחילה הם התקשו לקבל את השינויים. אמרתי להם: מה אתם מעדיפים? ציפור אחת ביד או שתי ציפורים על העץ? למחרת בבוקר נכנסו אליי רוב הדיירים למשרד וחתמו, והשאר חתמו על השינויים בימים שלאחר מכן. הם היו בחוסר אמון אבל כשהסבירו להם ודיברו עמם בגובה העיניים, הם הבינו".

אבל מה זה משנה לך אם מוסיפים רק שטח לדירות ולא דירות?
"זה משפיע כי החל מגודל מסוים צריך לתת עוד חניה".

מי שמתרעם על העניין הוא יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טוען שהרשויות משחקות משחק לא הוגן. "כשהן רואות שהשוק עולה, הן דורשות להסתפק בתוספת קטנה יותר", הוא אומר.

"אדם שיש לו דירת 3 חדרים של 60 מ"ר ויוסיפו לו 12 מ"ר, הבנייה החדשה (תקני עובי קירות ממ"ד, חוץ, מעברים וכו’) מצמצמת את היחס ברוטו נטו של הדירה החדשה, כך שזו אפילו לא תהיה דירת 3 חדרים. הדיירים מצפים לקבל ריווח בדירה ולא במ"ר אלא בלפחות חדר נוסף. בגלל זה היה רציונל של 25 מ"ר. יש לי פרויקט ביהוד והוותמ"ל בא והתערב, ושאל למה הם מקבלים כאלה תמורות. בפרויקטים האלה יש בד"כ דיירים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה, והם רוצים תנאי מחיה טובים יותר, שהדירות יתמכו בהרחבת המשפחה. הם צריכים להיענש?"

למה הרשויות המקומיות לא נותנות לזה גב?
"הרשויות המקומיות לא אוהבות התחדשות עירונית, וחוץ מאשר בקריית אונו, אני לא רואה עידוד ברשויות האחרות. רוב הרשויות הולכות לאחור ומורידות תמורות, כי לא משתלם להן מגורים. הן מעדיפות משרדים ומסחר, כי זה מכניס להן ארנונה גבוהה יותר, בעוד שעל מגורים הן מפסידות".

"באחד הפרוייקטים שלי", אומר היזם סמי מצלאוי, "תכננתי להוסיף לדיירים 25 מ"ר, ולהביא אותם לדירה של כמעט 70 מ"ר. במקום זה (בגלל שהתמורה פחתה) אני יכול לתת להם דירה של 56 מ"ר. דיברתי עם מהנדס העיר, אמרתי לו: יש לכם תקנות, אבל מדינת ישראל לא אמורה להוריד את הבתים ולהוציא את הדיירים האלה מארגזים לקופסאות. בא בנאדם, קנה את הדירה לפני 60 שנה השקיע את כל הונו, עכשיו יש לו זכות לבנות. מה איכפת לכם שיהיו להם 80 מ"ר?

"כשאני התחלתי עם הפינוי בינוי הייתי נותן לדיירים תוספת של 54 מ"ר, ונתתי להם דירות 110 מ"ר. זה הפך את הדיירים למאושרים. לאימהות חד-הוריות פתאום היה אוויר. אני לא מבין למי זה מפריע, איפה המדינה ניזוקה? אנחנו מתחננים שיאפשרו לנו לתת דירות נורמטיביות לאנשים. לא יכול להיות שנחשוב כמו בשנות ה-70-80. שיעזבו את המסכנים האלה, שחיו שנים בתוך קופסה.

"מה אומרות העיריות? שזה יותר אשפה, יותר מים. אבל בנאדם, אם הוא גר בדירת ארבעה חדרים במקום שלושה, הוא יזרוק יותר אשפה? ישתמש יותר במים?!"

מי שמתקומם עוד יותר הוא היזם יעקב אטרקצ’י, בעלי חברת אאורה, שבונה אלפי יחידות דיור בהתחדשות עירונית, "יש ממש קמצנות חולנית מצד העיריות", הוא אומר. "זו צרות עין. מה אכפת להן אם דייר יקבל תוספת מטראז’? בסוף, פינוי ובינוי זה לא רק פרויקט נדל"ני, אלא זה בא מאינטרס של המדינה לשקם את השכונות. להפחית תמורה לדיירים, מ-25 מ"ר ל-12 מ"ר, זה בעיניי פשע. מה זה 12 מ"ר? זה ממ"ד, זה כלום. 25 מ"ר זה המינימום. מדובר באנשים שגרים ב-60 מ"ר, הם לא מתעשרים מזה. הם יקבלו דירה של 85-90 מ"ר ויוכלו להזדקן בכבוד. ההפחתה של העיריות נובעת לא מצפיפות ולא מחניות, אלא מצרות עין, זה הכול. שלא יהיו פטרונים של הדיירים. רוצים לעזור, אז תנו מכל הלב, בלי להתקמצן".

אטרקצ’י חושב שהיזמים הם אלה שצריכים לספוג את ההפחתה. "חוזה של יזם ודייר צריך להיות כזה שלא ניתן להפרה. יזם לוקח סיכון או סיכוי עליו, והתמורה לדייר לא צריכה להשתנות. אם אומרים לדייר שהוא מקבל 25 מ"ר ושמים כוכבית ליד סעיף התמורה, זה לא הוגן.

"הדייר צריך ודאות. גם כך הוא נכנס לתהליך הזה עם אי-ודאות. דייר גם לפעמים בוחר יזם על בסיס מה שהוא נותן לו. אפשר שהיזם יאמר מראש שהדייר יקבל תמורה מסוימת, ואם היזם ירוויח יותר, הוא יקבל יותר. אני מעדיף את השיטה הזו, שבה הדייר יודע כמה הוא יקבל, ואם זה ישתנה זה רק לטובתו".

אטרקצ’י מדגיש שהוא לא רק מדבר, אלא גם מקיים. פרויקט מורשה שאאורה מקימה ברמת השרון אמור היה לכלול 720 יח"ד, והוועדה המחוזית הורידה את מספר הדירות ל-687. הדיירים קיבלו התחייבות לתוספת של 53 מ"ר ונשארו עם התוספת הזו למרות ההפחתה במספר הדירות, כך לפי אטרקצ’י. במגדל התמרים ברמת גן התבקשו לדבריו, 220 דירות ואושרו 198, אולם הדיירים מקבלים 45 מ"ר תוספת כפי שהובטח להם. בגבעתיים, במתחם ההסתדרות, במקום 180 דירות שאושרו, הוועדה המחוזית הפחיתה ל-168 דירות והדיירים עדיין יזכו לתוספת של 45 מ"ר.

אבל אם חותכים לך 10 קומות בשלושה מגדלים? כאן כבר לא תוכל להיות לארג’.
"אם חותכים לך פרויקט ככה, כנראה שהוא לא צריך להתקיים. אם ההפחתה היא מידתית וסבירה, מה שמוריד את אחוזי הרווח של הקבלן, אני אספוג את זה".

 

גם ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום, אומר שיש מקרים שבהם אשדר סופגת את הפחתת התמורות. "יש לנו פרויקטים שבהם אושרו תוכניות בהיקף זכויות קטן מזה שנקבע בהסכם בינינו לבין בעלי הדירות הישנות, אבל בעקבות עליית המחירים מאז נחתם ההסכם והסכמה שלנו לצמצם את הרווח היזמי, לא היה צורך לנהל משא ומתן מחודש לשינוי בתמורות לבעלי הדירות".

במקרה אחר דווקא צומצמה התמורה לבעלי הדירות. אשדר התקשרה עם בעלי דירות ברחוב רקנאטי ברמת אביב בהסכם פינוי בינוי, במסגרתו היו אמורים לקום שלושה בניינים בני 24 קומות עם לפחות 300 דירות חדשות, במקום 96 דירות ישנות. בעלי הדירות היו אמורים לקבל דירות חדשות בשטח של 120 מ"ר לא כולל השטח מתחת לקירות חיצוניים בתוספת ממ"ד. אלא שלאור התנגדויות מצד תושבים באזור ולאור עמדת הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית החליטה על צמצום הפרויקט: מ-24 קומות ל-16 קומות, ומ-300 דירות ל-180 דירות.

אשדר ובעלי הדירות סיכמו ששטח הדירות החדשות שבעלי הדירות יקבלו יהיה 118 מ"ר כולל השטח שמתחת לקירות החיצוניים וכולל ממ"ד. המשמעות היא שהיזם נאלץ להסתפק ב-84 דירות למכירה, במקום 204. מנגד, לבעלי הדירות, שבמשך שנים ראו מול עיניהם את התמורות שהובטחו להם בהסכם, היה קשה להפנים שיש צורך בהתאמתן. בעקבות ההחלטה הצדדים ניהלו משא ומתן ארוך, ורק ממש ערב קיום דיון בוועדה המחוזית לביטול ההחלטה לאשר את התוכנית, הגיעו להסכמות.

 

מי שייצגה את בעלי הדירות בפרויקט רקנאטי היא עו"ד מירה בורנשטיין ממשרד הרטבי בורנשטיין בסון. "עד שהחתמנו את כל הדיירים, היינו צריכים להתחיל הכול מחדש", היא אומרת. "זה לא המקרה היחיד. ברמת גן למשל, היה לנו פרויקט עם חתימה של 100 אחוז, תב"ע מאושרת, ואז העירייה דרשה לשנות את העיצוב, ולהפחית 400 מ"ר. לכי תשכנעי דיירים עכשיו, אחרי 10 שנים, לוותר על חלק ממה שהיו אמורים לקבל. שלא לדבר על זה שחלק בינתיים מתו, התגרשו.

"גם תוספת השטח הקטנה יוצרת דירות קטנות שלא מתאימות למגורי משפחות עם ילדים, ולכן המתחמים יאוכלסו ע"י שוכרים וזוגות מבוגרים וכך תוחמץ המטרה של הצערת המתחמים ומשיכת אוכלוסייה חזקה.

"בתל אביב הייתי מצפה שבדרום העיר יותר יעודדו. הבעיה שהעיריות לא רואות בזה כדאיות כלכלית, כי ארנונה במגורים נמוכה. ב-96‘ הממשלה החליטה שצריך לצופף את מרכזי הערים, לנצל את הקרקע יותר נכון. אז איפה החזון ואיפה הביצוע? המדינה צריכה ליישם את החלטתה לנצל את קרקעות הערים בצורה מיטבית, ולא להיכנס לכיסם של בעלי הדירות והיזמים ולהתערב ברווח שהם מפיקים. זה לא עניינה".

"בפריפריה דווקא צריך לצמצם תמורות"

גם אלמוגים, המקדמת פרויקט פינוי בינוי בנשר, נאלצה להתמודד עם הפחתת תמורות. הפרויקט כולל פינוי בינוי של שלושה בנייני רכבת הכוללים 96 יח"ד. בסוף 2018 החל מו"מ עם הדיירים, לקידום פרויקט שיכלול ארבעה מגדלים בני 35 קומות כל אחד, 150 יח"ד בכל מגדל, סה"כ כ-600 יח"ד.

במהלך התהליך עבדה עיריית נשר על תוכנית מתאר לעיר, שכללה בין היתר את אזורי הפינוי-בינוי. תוכנית המתאר המאושרת התפרסמה באוגוסט 2020 וקבעה שכל המגדלים בעיר לא יחצו את רף ה-22 קומות. אלמוגים נאלצה להקטין את מספר היחידות בפרויקט ל-450, ולאפשר לדיירים תוספת של 12 מ"ר במקום 25 מ"ר. התוצאה הייתה ששניים מהבניינים ו-36 דיירים שהוחרגו מהתוכנית, לא נכנסו כלל לפרויקט.

"בנשר תכננו בתחילה בניינים בגובה 40 קומות, אלא שהעירייה מקדמת תוכנית מתאר חדשה", אומרת מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים. "ברגע שמגבילים אותי במספר הקומות, זה מחייב אותי לעשות תכנון חדש. במסגרת התוכנית החדשה, התוספת לדיירים הופחתה ל-12 מ"ר".

ומה הייתה תגובת הדיירים?
"מדובר בקהל מבוגר וכמובן שהעניין הזה הוסיף קושי, אבל הדיירים שיתפו פעולה והמשכנו לקדם את התוכנית".

"אני לא חושבת שיש איזו מגמה גורפת של הפחתה", היא מוסיפה, "אבל לדעתי אם רוצים לעודד התחדשות עירונית בפריפריה, צריך דווקא ללכת לכיוון של הפחתת התמורות לדיירים. בנשר, למשל, יש קושי להוציא לפועל פרויקטים בשל חוסר כדאיות כלכלית, כך שדווקא שם, הגבלת התמורה למקסימום 12 מ"ר, יכולה לשרת את הפרויקט ולסייע להוציאו לפועל.

"הקושי העיקרי זה חוסר ודאות", אומרת עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל, ממשרד עו"ד עופר טויסטר. "כשמשנים מדיניות בלי לקבוע הוראות מעבר ובלי להגן על פרויקטים בצנרת, זה פוגע באפשרות לממש פרויקטים של התחדשות עירונית. יזם התחיל מו"מ עם דיירים וסגר על משהו, ואז אומרים לו שמפחיתים תמורות, ופתאום כל התחשיב משתנה, צריך להגיע להסכמות חדשות ולהתחיל תכנון מחדש".

איך זה משפיע על המוטיבציה לצאת לדרך לפרויקטים כאלה?
"החוויה המרכזית היא חוסר ודאות. יכול להיות שבת"א משתלם ליזמים לעשות פרויקטים גם אם מפחיתים תמורות. אך בפתח תקווה, בת ים, חולון, זה יכול לשנות את התמונה".

"השוק משתכלל", מסכם עו"ד פנץ. "בעבר, הכול היה פרטץ’. היום יש רשות להתחדשות עירונית, יש ועדות עירוניות. האמירה שלי היא: אם אתה בעל דירה, הזמן פועל לרעתך ולא משנה מה. בעבר דיברו על תוספת של 60 מ"ר אח"כ ירדו ל-25 מ"ר והיום ל-12 מ"ר. היום אנחנו בעולם אחר".

עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל / צילום: איל יצהר

כדאי לדעת

לבעיית חוסר הוודאות ליזמים ולדיירים לא נראה פתרון באופק, אלא אם כל הצדדים יסכימו להסתפק ב־12 מ"ר שעליהם ממליצה המדינה כתוספת. אולם לנושא התמורות יש עוד זווית חשובה: השוויון בתמורות בין בעלי הדירות. סכסוכים רבים בהקשר זה מגיעים למפקחות על המקרקעין. במסמך "הסרת החסמים בהתחדשות העירונית" שגיבש צוות בין־משרדי בממשלה הומלץ לשקול סעד של פיצוי "בגין הפרת החובה למתן תמורה שוויונית לכלל הדיירים בפינוי בינוי". כלומר, אם כבר התמורות מצטמצמות, לפחות שכולם יקבלו שווה בשווה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים