גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

"השוק משתכלל. אם אתה בעל דירה, הזמן פועל לרעתך"

התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית הולכות ומצטמצמות, ולפעמים גם אחרי שיזם כבר חתם עם דיירים על הסכם ● במקרה כזה, שני הצדדים יצטרכו להסתפק בפחות ממה שחלמו עליו, ולא תמיד זה עובר בקלות ● פרויקט מיוחד 

מגדל התמרים, ר"ג / צילום: viewpoint
מגדל התמרים, ר"ג / צילום: viewpoint

ב-2010 החלה חברת מצלאוי במו"מ מול דיירים בשלושה בנייני רכבת ברחוב הכוזרי בהרצליה, לגבי פרויקט פינוי-בינוי. מדובר היה ב-66 דירות בשטח ממוצע של כ-65 מ"ר כל אחת. שבע שנים לאחר מכן נכנסה אפריקה ישראל כשותפה בפרויקט. התכנון המקורי כלל 192 דירות בשישה בניינים. לכל דייר הובטחה דירת תמורה של 110 מ"ר (תוספת של 45 מ"ר לעומת הדירה הישנה), מרפסת שמש של 12 מ"ר, מחסן של 5 מ"ר וחניה תת-קרקעית.

תוך כדי התהליך, עיריית הרצליה שינתה מדיניות לגבי הבנייה המותרת, ותקן 21 (שנועד לאזן בין האינטרסים של הגורמים בפרויקט התחדשות עירונית), שנכנס לתוקף ב-2014, השפיע גם הוא על הגבלת התמורות.

כדי לבצע התאמה למדיניות החדשה, מספר הדירות דווקא גדל, ל-204 דירות, אבל שטח הבנייה העיקרי בפרויקט קוצץ ב-20%. מבחינת הדיירים, הופחתה התוספת לשטח הדירה בשבעה מ"ר, שטח המרפסת קטן ל-10 מ"ר ושטח המחסן הופחת לארבעה מ"ר.

 

פרויקט אחר שבו הדיירים נאלצו לוותר על תמורות הוא פרויקט תמ"א 38/2 ברחוב יהודה הנשיא ברמת גן, בשני בניינים בני שלוש קומות, הכוללים 18 דירות. המו"מ בין היזם - לוינסקי-עופר - לבין הדיירים, החל בשנת 2011, והתכנון המקורי היה לבנות כ-70 דירות בשני בניינים, כך שהדיירים יקבלו תוספת של 15 מ"ר לעומת הדירה הישנה. ואולם במהלך קידום ההיתר שינתה עיריית רמת גן את מדיניות תמ"א 38 שלה, כך שזכויות הבנייה הופחתו, והיזם נאלץ לערוך שינוי בתוכנית, שכולל הפחתת מספר הקומות והפחתת מספר הדירות, מ-70 ל-53. מבחינת הדיירים, תוספת השטח שהובטחה להם כעת, עמדה על 5 מ"ר במקום 15 מ"ר.

 

תהליך שכזה, של הפחתת תמורות, ליזמים ולבעלי דירות בפרויקטי התחדשות עירונית, הוא חיזיון שכיח בענף בשנים האחרונות. אין כמעט יזם ו/או בעלי דירות שלקחו חלק בפרויקט שכזה, ולא חוו על בשרם מצב שבו יוצאים לדרך עם X ומסיימים עם X מינוס, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הפחתת התמורות "הורגת" את הפרויקט: או שהיזם מחליט שהפרויקט לא כלכלי, או שהדיירים, שצריכים לחתום מחדש על ההסכם, לא מסכימים לתנאים החדשים, משום שהתמורה המעודכנת לא שווה להם את כל הבלגן.

"בכל פרויקט שבו הליכי התכנון נמשכים תקופה ארוכה", אומרת עו"ד קרן פרשקר, ממשרד רז-כהן-פרשקר, "התנאים שמעמידות רשויות התכנון לצורך הוצאה לפועל של הפרויקט מרעים את המצב מבחינת עם הדיירים וגורעים מהיקפי הבנייה ומהתמורות".
פרשקר מייצגת את הדיירים בפרויקט במתחם הכוזרי בהרצליה ובפרויקט ביהודה הנשיא ברמת גן. "התנאים המחמירים מתייחסים לתקן החניה, להוספת מטלות ציבוריות ליזם כתנאי למימוש הפרויקט. כל אלה מחייבים את היזם להפחית את התמורות שהובטחו לדיירים".

למה העיריות מקשיחות תנאים?
"מבחינת הרשויות המקומיות, תוספת דירות מגורים מגדילה את הצפיפות ויוצרת גירעון בארנונה (בניגוד למשרדים ושטחי מסחר). לכן, ועדות התכנון מאשרות פרויקטים שבהם תינתן לדיירים תוספת מינימלית של תמורות והיקפי בנייה מופחתים ליזם, כך שהרווחיות בפרויקט מינימלית".

איך דיירים מקבלים את זה? יש כאן דינמיקה לא פשוטה.
"נכון, זה לא פשוט, ומעורר קשיים. היזם משקיע כספים בתכנון, העסקת יועצים ובעלי מקצוע (וגם נותני שירותים מטעם הדיירים כמו מפקח ושמאי), ושינוי מדיניות העירייה נכפה עליו ועל הדיירים כאחד. דיירים מבינים שגם אם יבטלו את ההתקשרות עם היזם ויאתרו יזם חדש שאיתו ינהלו מו"מ, זה יארך לפחות שנה, והם עלולים למצוא את עצמם במצב שהתנאים לאישור התוכנית אפילו יחמירו והתמורה תקטן יותר".

"הדיירים בתחושה שעובדים עליהם"

לפני כשנה פרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסמך מדיניות, שלפיו התמורה המומלצת לדיירים קיימים בפרויקטים להתחדשות עירונית היא 12 מ"ר ומרפסת. בכך שינתה את ההמלצה הקודמת, שדיברה על תמורה של 25 מ"ר. התמורה המופחתת, צוין במסמך האחרון, היא מספיקה, ו"מהווה שיפור משמעותי באיכות החיים ובערך הנכס", שכן הדייר מקבל, לבד מהתמורה המדוברת, דירה חדשה, או דירה שעברה חיזוק ומיגון ולרוב כוללת גם חניה ומחסן. עוד לפני כן, עיריות רבות כבר הוציאו מסמך מדיניות שכזה, ואף פעלו לפיו.

"כמי שמייצג יזמים בפרויקטי פינוי-בינוי ענקיים", אומר עו"ד איתמר פנץ, ראש תחום התחדשות עירונית במשרד עו"ד סלומון ליפשיץ, המשמש יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית של מחוז ת"א בלשכת עוה"ד והיועץ המשפטי של חלמיש, "אני יכול לומר שעיריית תל אביב הייתה בין האחרונות לצאת עם מסמך הפחתת התמורות, והיה ברור שיש לכך משמעויות על כל הפרויקטים בת"א. רמת גן הפחיתה תמורות כבר לפני שנים, והעירייה היחידה שעדיין פועלת עם תמורות של 25 מ"ר היא ירושלים".

איך זה משפיע על דיירים ועל המוכנות שלהם להתגמש בתמורות?
"אין מה לעשות, יש מקרים שבהם לא ניתן להרחיב דירה, ברחובות מסוימים בת"א. יש פרויקטים שבהם דיירים חותמים על הקטנה של דירה".

על נקודת המבט של העיריות ניתן ללמוד מדבריו של עו"ד שגיא צוקרמן, יו"ר מינהלת התחדשות עירונית בחברה הכלכלית חדרה, שם מקודמים בימים אלה כמה פרויקטים גדולים של פינוי בינוי. "הרשות המקומית החליטה שנגמר העידן שבו דיירים יכולים לקבל תמורות מפליגות", אומר צוקרמן. "התמורות לדיירים הולכות ויורדת עם השנים, ותוך ארבע-חמש שנים להערכתי לא יהיו בכלל תמורות. מבחינתי, אם דייר מקבל דירה חדשה שיש בה תוספת של ממ"ד, זה יפה מאוד".

"יש קונפליקט מובנה בין יזם לבין דיירים", מוסיף צוקרמן. "הדיירים כל הזמן בתחושה שעובדים עליהם. כשיזם מספר לדיירים כמה דירות הוא מקבל, הדיירים חושבים שעושים כסף על הגב שלהם, אבל הם צריכים להבין שהם לא שותפים לסיכונים שהיזם לוקח.
"לפני כעשור החל בגבעת אולגה פרויקט של 36 דירות. היזם התחייב לתת לדיירים תוספת של 50 מ"ר, ולדירות הקטנות עוד הוסיף כסף (מלבד תוספת השטח). זה הביא ממש להכפלה של גודל הדירות. -הוועדה המחוזית הבינה שיש בעיה, וביטלה את זה, ושלחה אותי לדבר עם הדיירים ולהוריד את התמורות. כינסתי את כל הדיירים, בחוץ, בחום של 40 מעלות, והסברתי להם. בתחילה הם התקשו לקבל את השינויים. אמרתי להם: מה אתם מעדיפים? ציפור אחת ביד או שתי ציפורים על העץ? למחרת בבוקר נכנסו אליי רוב הדיירים למשרד וחתמו, והשאר חתמו על השינויים בימים שלאחר מכן. הם היו בחוסר אמון אבל כשהסבירו להם ודיברו עמם בגובה העיניים, הם הבינו".

אבל מה זה משנה לך אם מוסיפים רק שטח לדירות ולא דירות?
"זה משפיע כי החל מגודל מסוים צריך לתת עוד חניה".

מי שמתרעם על העניין הוא יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טוען שהרשויות משחקות משחק לא הוגן. "כשהן רואות שהשוק עולה, הן דורשות להסתפק בתוספת קטנה יותר", הוא אומר.

"אדם שיש לו דירת 3 חדרים של 60 מ"ר ויוסיפו לו 12 מ"ר, הבנייה החדשה (תקני עובי קירות ממ"ד, חוץ, מעברים וכו’) מצמצמת את היחס ברוטו נטו של הדירה החדשה, כך שזו אפילו לא תהיה דירת 3 חדרים. הדיירים מצפים לקבל ריווח בדירה ולא במ"ר אלא בלפחות חדר נוסף. בגלל זה היה רציונל של 25 מ"ר. יש לי פרויקט ביהוד והוותמ"ל בא והתערב, ושאל למה הם מקבלים כאלה תמורות. בפרויקטים האלה יש בד"כ דיירים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה, והם רוצים תנאי מחיה טובים יותר, שהדירות יתמכו בהרחבת המשפחה. הם צריכים להיענש?"

למה הרשויות המקומיות לא נותנות לזה גב?
"הרשויות המקומיות לא אוהבות התחדשות עירונית, וחוץ מאשר בקריית אונו, אני לא רואה עידוד ברשויות האחרות. רוב הרשויות הולכות לאחור ומורידות תמורות, כי לא משתלם להן מגורים. הן מעדיפות משרדים ומסחר, כי זה מכניס להן ארנונה גבוהה יותר, בעוד שעל מגורים הן מפסידות".

"באחד הפרוייקטים שלי", אומר היזם סמי מצלאוי, "תכננתי להוסיף לדיירים 25 מ"ר, ולהביא אותם לדירה של כמעט 70 מ"ר. במקום זה (בגלל שהתמורה פחתה) אני יכול לתת להם דירה של 56 מ"ר. דיברתי עם מהנדס העיר, אמרתי לו: יש לכם תקנות, אבל מדינת ישראל לא אמורה להוריד את הבתים ולהוציא את הדיירים האלה מארגזים לקופסאות. בא בנאדם, קנה את הדירה לפני 60 שנה השקיע את כל הונו, עכשיו יש לו זכות לבנות. מה איכפת לכם שיהיו להם 80 מ"ר?

"כשאני התחלתי עם הפינוי בינוי הייתי נותן לדיירים תוספת של 54 מ"ר, ונתתי להם דירות 110 מ"ר. זה הפך את הדיירים למאושרים. לאימהות חד-הוריות פתאום היה אוויר. אני לא מבין למי זה מפריע, איפה המדינה ניזוקה? אנחנו מתחננים שיאפשרו לנו לתת דירות נורמטיביות לאנשים. לא יכול להיות שנחשוב כמו בשנות ה-70-80. שיעזבו את המסכנים האלה, שחיו שנים בתוך קופסה.

"מה אומרות העיריות? שזה יותר אשפה, יותר מים. אבל בנאדם, אם הוא גר בדירת ארבעה חדרים במקום שלושה, הוא יזרוק יותר אשפה? ישתמש יותר במים?!"

מי שמתקומם עוד יותר הוא היזם יעקב אטרקצ’י, בעלי חברת אאורה, שבונה אלפי יחידות דיור בהתחדשות עירונית, "יש ממש קמצנות חולנית מצד העיריות", הוא אומר. "זו צרות עין. מה אכפת להן אם דייר יקבל תוספת מטראז’? בסוף, פינוי ובינוי זה לא רק פרויקט נדל"ני, אלא זה בא מאינטרס של המדינה לשקם את השכונות. להפחית תמורה לדיירים, מ-25 מ"ר ל-12 מ"ר, זה בעיניי פשע. מה זה 12 מ"ר? זה ממ"ד, זה כלום. 25 מ"ר זה המינימום. מדובר באנשים שגרים ב-60 מ"ר, הם לא מתעשרים מזה. הם יקבלו דירה של 85-90 מ"ר ויוכלו להזדקן בכבוד. ההפחתה של העיריות נובעת לא מצפיפות ולא מחניות, אלא מצרות עין, זה הכול. שלא יהיו פטרונים של הדיירים. רוצים לעזור, אז תנו מכל הלב, בלי להתקמצן".

אטרקצ’י חושב שהיזמים הם אלה שצריכים לספוג את ההפחתה. "חוזה של יזם ודייר צריך להיות כזה שלא ניתן להפרה. יזם לוקח סיכון או סיכוי עליו, והתמורה לדייר לא צריכה להשתנות. אם אומרים לדייר שהוא מקבל 25 מ"ר ושמים כוכבית ליד סעיף התמורה, זה לא הוגן.

"הדייר צריך ודאות. גם כך הוא נכנס לתהליך הזה עם אי-ודאות. דייר גם לפעמים בוחר יזם על בסיס מה שהוא נותן לו. אפשר שהיזם יאמר מראש שהדייר יקבל תמורה מסוימת, ואם היזם ירוויח יותר, הוא יקבל יותר. אני מעדיף את השיטה הזו, שבה הדייר יודע כמה הוא יקבל, ואם זה ישתנה זה רק לטובתו".

אטרקצ’י מדגיש שהוא לא רק מדבר, אלא גם מקיים. פרויקט מורשה שאאורה מקימה ברמת השרון אמור היה לכלול 720 יח"ד, והוועדה המחוזית הורידה את מספר הדירות ל-687. הדיירים קיבלו התחייבות לתוספת של 53 מ"ר ונשארו עם התוספת הזו למרות ההפחתה במספר הדירות, כך לפי אטרקצ’י. במגדל התמרים ברמת גן התבקשו לדבריו, 220 דירות ואושרו 198, אולם הדיירים מקבלים 45 מ"ר תוספת כפי שהובטח להם. בגבעתיים, במתחם ההסתדרות, במקום 180 דירות שאושרו, הוועדה המחוזית הפחיתה ל-168 דירות והדיירים עדיין יזכו לתוספת של 45 מ"ר.

אבל אם חותכים לך 10 קומות בשלושה מגדלים? כאן כבר לא תוכל להיות לארג’.
"אם חותכים לך פרויקט ככה, כנראה שהוא לא צריך להתקיים. אם ההפחתה היא מידתית וסבירה, מה שמוריד את אחוזי הרווח של הקבלן, אני אספוג את זה".

 

גם ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום, אומר שיש מקרים שבהם אשדר סופגת את הפחתת התמורות. "יש לנו פרויקטים שבהם אושרו תוכניות בהיקף זכויות קטן מזה שנקבע בהסכם בינינו לבין בעלי הדירות הישנות, אבל בעקבות עליית המחירים מאז נחתם ההסכם והסכמה שלנו לצמצם את הרווח היזמי, לא היה צורך לנהל משא ומתן מחודש לשינוי בתמורות לבעלי הדירות".

במקרה אחר דווקא צומצמה התמורה לבעלי הדירות. אשדר התקשרה עם בעלי דירות ברחוב רקנאטי ברמת אביב בהסכם פינוי בינוי, במסגרתו היו אמורים לקום שלושה בניינים בני 24 קומות עם לפחות 300 דירות חדשות, במקום 96 דירות ישנות. בעלי הדירות היו אמורים לקבל דירות חדשות בשטח של 120 מ"ר לא כולל השטח מתחת לקירות חיצוניים בתוספת ממ"ד. אלא שלאור התנגדויות מצד תושבים באזור ולאור עמדת הוועדה המקומית, הוועדה המחוזית החליטה על צמצום הפרויקט: מ-24 קומות ל-16 קומות, ומ-300 דירות ל-180 דירות.

אשדר ובעלי הדירות סיכמו ששטח הדירות החדשות שבעלי הדירות יקבלו יהיה 118 מ"ר כולל השטח שמתחת לקירות החיצוניים וכולל ממ"ד. המשמעות היא שהיזם נאלץ להסתפק ב-84 דירות למכירה, במקום 204. מנגד, לבעלי הדירות, שבמשך שנים ראו מול עיניהם את התמורות שהובטחו להם בהסכם, היה קשה להפנים שיש צורך בהתאמתן. בעקבות ההחלטה הצדדים ניהלו משא ומתן ארוך, ורק ממש ערב קיום דיון בוועדה המחוזית לביטול ההחלטה לאשר את התוכנית, הגיעו להסכמות.

 

מי שייצגה את בעלי הדירות בפרויקט רקנאטי היא עו"ד מירה בורנשטיין ממשרד הרטבי בורנשטיין בסון. "עד שהחתמנו את כל הדיירים, היינו צריכים להתחיל הכול מחדש", היא אומרת. "זה לא המקרה היחיד. ברמת גן למשל, היה לנו פרויקט עם חתימה של 100 אחוז, תב"ע מאושרת, ואז העירייה דרשה לשנות את העיצוב, ולהפחית 400 מ"ר. לכי תשכנעי דיירים עכשיו, אחרי 10 שנים, לוותר על חלק ממה שהיו אמורים לקבל. שלא לדבר על זה שחלק בינתיים מתו, התגרשו.

"גם תוספת השטח הקטנה יוצרת דירות קטנות שלא מתאימות למגורי משפחות עם ילדים, ולכן המתחמים יאוכלסו ע"י שוכרים וזוגות מבוגרים וכך תוחמץ המטרה של הצערת המתחמים ומשיכת אוכלוסייה חזקה.

"בתל אביב הייתי מצפה שבדרום העיר יותר יעודדו. הבעיה שהעיריות לא רואות בזה כדאיות כלכלית, כי ארנונה במגורים נמוכה. ב-96‘ הממשלה החליטה שצריך לצופף את מרכזי הערים, לנצל את הקרקע יותר נכון. אז איפה החזון ואיפה הביצוע? המדינה צריכה ליישם את החלטתה לנצל את קרקעות הערים בצורה מיטבית, ולא להיכנס לכיסם של בעלי הדירות והיזמים ולהתערב ברווח שהם מפיקים. זה לא עניינה".

"בפריפריה דווקא צריך לצמצם תמורות"

גם אלמוגים, המקדמת פרויקט פינוי בינוי בנשר, נאלצה להתמודד עם הפחתת תמורות. הפרויקט כולל פינוי בינוי של שלושה בנייני רכבת הכוללים 96 יח"ד. בסוף 2018 החל מו"מ עם הדיירים, לקידום פרויקט שיכלול ארבעה מגדלים בני 35 קומות כל אחד, 150 יח"ד בכל מגדל, סה"כ כ-600 יח"ד.

במהלך התהליך עבדה עיריית נשר על תוכנית מתאר לעיר, שכללה בין היתר את אזורי הפינוי-בינוי. תוכנית המתאר המאושרת התפרסמה באוגוסט 2020 וקבעה שכל המגדלים בעיר לא יחצו את רף ה-22 קומות. אלמוגים נאלצה להקטין את מספר היחידות בפרויקט ל-450, ולאפשר לדיירים תוספת של 12 מ"ר במקום 25 מ"ר. התוצאה הייתה ששניים מהבניינים ו-36 דיירים שהוחרגו מהתוכנית, לא נכנסו כלל לפרויקט.

"בנשר תכננו בתחילה בניינים בגובה 40 קומות, אלא שהעירייה מקדמת תוכנית מתאר חדשה", אומרת מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים. "ברגע שמגבילים אותי במספר הקומות, זה מחייב אותי לעשות תכנון חדש. במסגרת התוכנית החדשה, התוספת לדיירים הופחתה ל-12 מ"ר".

ומה הייתה תגובת הדיירים?
"מדובר בקהל מבוגר וכמובן שהעניין הזה הוסיף קושי, אבל הדיירים שיתפו פעולה והמשכנו לקדם את התוכנית".

"אני לא חושבת שיש איזו מגמה גורפת של הפחתה", היא מוסיפה, "אבל לדעתי אם רוצים לעודד התחדשות עירונית בפריפריה, צריך דווקא ללכת לכיוון של הפחתת התמורות לדיירים. בנשר, למשל, יש קושי להוציא לפועל פרויקטים בשל חוסר כדאיות כלכלית, כך שדווקא שם, הגבלת התמורה למקסימום 12 מ"ר, יכולה לשרת את הפרויקט ולסייע להוציאו לפועל.

"הקושי העיקרי זה חוסר ודאות", אומרת עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל, ממשרד עו"ד עופר טויסטר. "כשמשנים מדיניות בלי לקבוע הוראות מעבר ובלי להגן על פרויקטים בצנרת, זה פוגע באפשרות לממש פרויקטים של התחדשות עירונית. יזם התחיל מו"מ עם דיירים וסגר על משהו, ואז אומרים לו שמפחיתים תמורות, ופתאום כל התחשיב משתנה, צריך להגיע להסכמות חדשות ולהתחיל תכנון מחדש".

איך זה משפיע על המוטיבציה לצאת לדרך לפרויקטים כאלה?
"החוויה המרכזית היא חוסר ודאות. יכול להיות שבת"א משתלם ליזמים לעשות פרויקטים גם אם מפחיתים תמורות. אך בפתח תקווה, בת ים, חולון, זה יכול לשנות את התמונה".

"השוק משתכלל", מסכם עו"ד פנץ. "בעבר, הכול היה פרטץ’. היום יש רשות להתחדשות עירונית, יש ועדות עירוניות. האמירה שלי היא: אם אתה בעל דירה, הזמן פועל לרעתך ולא משנה מה. בעבר דיברו על תוספת של 60 מ"ר אח"כ ירדו ל-25 מ"ר והיום ל-12 מ"ר. היום אנחנו בעולם אחר".

עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל / צילום: איל יצהר

כדאי לדעת

לבעיית חוסר הוודאות ליזמים ולדיירים לא נראה פתרון באופק, אלא אם כל הצדדים יסכימו להסתפק ב־12 מ"ר שעליהם ממליצה המדינה כתוספת. אולם לנושא התמורות יש עוד זווית חשובה: השוויון בתמורות בין בעלי הדירות. סכסוכים רבים בהקשר זה מגיעים למפקחות על המקרקעין. במסמך "הסרת החסמים בהתחדשות העירונית" שגיבש צוות בין־משרדי בממשלה הומלץ לשקול סעד של פיצוי "בגין הפרת החובה למתן תמורה שוויונית לכלל הדיירים בפינוי בינוי". כלומר, אם כבר התמורות מצטמצמות, לפחות שכולם יקבלו שווה בשווה.

עוד כתבות

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

דונלד טראמפ וג'נסן הואנג / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: חשבונות מסחר הקשורים בנשיא ארה"ב קנו ומכרו מניות אנבידיה

תחקיר CNBC חושף כי חשבונות ההשקעות המקושרים לנשיא ארה"ב ביצעו לפחות 103 עסקאות במניית ענקית השבבים מאז שובו לבית הלבן, בהיקף של עד 97.5 מיליון דולר - חלקן סביב החלטות דרמטיות על ייצוא לסין ואזהרות מודיעין על קשריו של המנכ"ל המודח ג'נסן הואנג ● הבית הלבן: "יועצים עצמאיים מנהלים את התיק ללא מעורבות הנשיא"

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד 

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

יזם נדל"ן מוכר נחקר בפעם השנייה בפרשת השחיתות בעזרה ובצרון

מדובר ביזם נדל"ן בעלי חברת נדל"ן מהגדולות בארץ; יחד אתו עוכבו לחקירה שני חשודים נוספים ● החקירה הגלויה בפרשה החלה ביוני 2025, ובמסגרה נחקר חשד כי הועבר שוחד בהיקף של 10 מיליון שקל מקבלנים ומבעלי עניין לד"ר אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון, שקידם אינטרסים שלהם בפרויקטי בנייה ברחבי ת"א

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים