בני גנץ / צילום: אורן בן חקון
אגודות עותומניות: איגודי עובדים, ארגונים מקצועיים ואפילו תנועות נוער, פועלות לפי חוק טורקי, עוד לפני שהיו כאן מדינה וכללי שקיפות. הן גובות דמי חבר, חלקן בכפייה, חלקן מקבלות הטבות מס וייצוג בגופים שלטוניים מכוח חוק ללא אף אמת-מידה של שקיפות. תקנות השקיפות באגודות העותומניות אמורות להחיל עליהן כללי שקיפות כמו גוף שאינו למטרת רווח, הן מוכנות על שולחנו של שר המשפטים בני גנץ, אז למה הוא לא חותם?
חוק האגודות העותומנית קיים משנת 1909, עוד לפני הגעת הבריטים לארץ. החוק נועד לאפשר הקמת אגודות שלא למטרת רווח, אולם הוא לא מחיל עליהן אף חובת דיווח ושקיפות; בעוד עמותות חייבות לדווח מדי שנה לרשם העמותות את הדוחות הכספיים שלהן, החלטות מינהליות של העמותה, רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה וכו'.
אגודות עותומניות פשוט לא חייבות בדיווחים הללו. כך קורה שגופים כגון ההסתדרות הכללית והתאחדות התעשיינים גובות דמי חבר בחסות החוק, לעתים בכפייה, ללא שום פיקוח של המשלמים על הנעשה מכספם.
לפני כשנתיים יזמה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, את העברת סמכויות הפיקוח על אגודות עותומניות ממשרד הפנים למשרד המשפטים, וכמה חודשים לאחר מכן פורסמו תקנות שקיפות באגודות העותומניות.
אלא שמאז לאור הבחירות הבלתי פוסקות מנע היועץ המשפטי לממשלה משרי המשפטים לחתום על התקנות. עם הרכבת הממשלה, יו"ר ההסתדרות לשעבר, אבי ניסנקורן, שהחזיק בתיק המשפטים, ניסה להחריג את ארגוני העובדים מתקנות השקיפות, ללא הצלחה. עתה למשרד נכנס בני גנץ, מי שנכנס לפוליטיקה כדי לקדם שקיפות ושלטון החוק - התקנות הללו חונות לפתחו.
אבל גם גנץ מתעכב, מהסס ועד כה לא חותם על התקנות. הסיבה המרכזית היא גופים חזקים, אגודות עותומניות עם השפעה פוליטית ותקשורתית משמעותית, המסרסים את תהליכי קבלת ההחלטות.
כמי שכבר שנה פועל בכנסת כלוביסט למען הציבור הרחב, אני רואה כיצד אגודות עותומניות כמו ההסתדרות, ועדי העובדים וגילדות מקצועיות למיניהן משקיעות את מרב מאמציהן ומשאביהן בקידום האינטרסים של קבוצות לחץ קטנות על חשבון הציבור הרחב.
יש להן השפעה גדולה בתוך המפלגות דוגמת התפקדות למפלגות ואולי גם שיתוף-פעולה כספי איתן, על כלי התקשורת, שכמעט כל העובדים בהם מאוגדים בהסתדרות, ומול נבחרי ונבחרות הציבור וגורמים לכך שמקבלי ההחלטות מפחדים להתעמת איתם.
העיתונאי תומר אביטל חשף בגוף התקשורת "שקוף" כי יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ויו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, פנו לגנץ להזכיר לו כי "הוועדים הגדולים והחזקים בישראל" ייפגעו מהמלך - התבטאות שניתן לראות בה איום מרומז. הם אף טורחים להזכיר לו כי עובדי משרד הביטחון והתעשייה האווירית, עליהן גנץ אמון בתפקידו כשר הביטחון, מאוגדים גם הם תחת אגודות עותומניות.
הסיבה לשפה בה בחרו לפנות לגנץ מלמדת על היעדר טענות ענייניות נגד תקנות השקיפות. החשש של ארגוני העובדים שמא תקנות השקיפות יחשפו את קרן השביתה שלהן ויקשו עליהם לאיים בשביתות מול הממשלה, קיבל מענה באמצעות החרגת חלק מהנתונים מתקנות השקיפות.
באמת, אין סיבה מקצועית עניינית אחת למניעת תקנות השקיפות הללו. לגנץ יש הזדמנות של אמתית לממש את הדברים עליהם דיבר לכל אורכן של שלוש מערכות בחירות, אם רק יחתום על תקנות השקיפות.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת