גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפלצת השקטה שמסתתרת מאחורי העלייה במחירי הדיור

העלייה במחירי הדיור, אפילו בתקופת הקורונה, היא תוצאה של ריבוי המנגנונים הבירוקרטיים והיעדר תמריץ כלכלי לרשויות המקומיות לאשר בנייה למגורים • טיפול אמיתי במשבר הדיור יחייב ריכוז כל הרגולציה בנושא תחת משרד אחד והצבת יעדים לרשות המקומית

דירות בבנייה / צילום: רפי קוץ, גלובס
דירות בבנייה / צילום: רפי קוץ, גלובס

בניסיון להילחם במחירי הדיור, ביצעה הממשלה בשנים האחרונות רצף של מהלכים תמוהים, שגויים ומזיקים, לרבות ניסיונות לצמצום הביקושים באמצעות העלאת המיסוי, תכניות סבסוד גחמניות דוגמת 'מחיר למשתכן' ושיווק מאסיבי של קרקעות המרוחקות מאזורי הביקוש וממרכזי התעסוקה, תוך העמקת משבר התכנון והתחבורה. בעקבות כישלונם הצפוי, ובעוד חלומם של רבים מאזרחי ישראל לדירה הולך ומתרחק, הפך נושא הדיור לתפוח האדמה הלוהט של שלוש מערכות הבחירות האחרונות.

למחירי הדיור הגבוהים בארץ שלושה גורמים עיקריים: הראשון הוא התשלומים המופקעים המועברים לממשלה ולרשויות ישירות באמצעות מיסים, אגרות והיטלים, המהווים עשרות אחוזים ממחירי הדירות. השני הוא עלויות בנייה גבוהות הנגזרות מחסמי יבוא ותקינה וכן ממיסוי ורגולציה מכבידה המוטלים על כל העוסקים בתכנון ובנייה ומגולמים גם הם בעקיפין במחירי הדירות. הרכיב השלישי, ולמעשה המשמעותי ביותר באזורי הביקוש, הוא הקרקע - רכיב אשר מחירו הולך ועולה מעצם היותו במחסור.

ואכן, המדינה ממעטת בשיווק ופיתוח קרקעות באזורי הביקוש, אך זהו אינו הסיפור השלם מאחורי ההיצע הנמוך, ורפורמה מקיפה ברמ"י בהחלט נדרשת אך לחלוטין אינה מספיקה: מדיניות התכנון בארץ מתבססת בשנים האחרונות במידה רבה על ציפוף המרקמים הקיימים, ופוטנציאל ההיצע העצום שקיים בהתחדשות עירונית עשוי היה לפצות על היעדר שיווק קרקעות חדשות, לספק מענה לביקושים ולהקטין את העלויות. אז מדוע בעצם זה לא קורה?

לפני למעלה מעשור זיהתה ממשלת ישראל כי האצת התחלות הבנייה נעוצה בייעול הליכי התכנון ורישוי הבנייה, ויזמה רפורמה גדולה (הזכורה כ"רפורמת המרפסות" או "רפורמת הפרגולות"). כותרות העיתונים בישרו על "אחת הדרכים המרכזיות להפחית את מחירי הדיור בישראל", אך בניגוד להבטחות, יישום הרפורמה הביא לתוצאה ההפוכה: מאז כניסתה לתוקף ב- 2016, הליך רישוי הבנייה (שאמור היה להיות הליך טכני ומהיר) התארך דרמטית, הסתרבל, התייקר, הסתאב והפך למסכת עינויים שאורכת 4-3 שנים בממוצע במידה והפרויקט מאושר, ולא אחת משאירה את היזם ללא פרויקט ועם נזקים כספיים עצומים.

ניתן להצביע על שתי בעיות שורש שעומדות בבסיס המציאות הקפקאית המאפיינת את הענף בשנים האחרונות:

הראשונה היא מפלצת הרגולציה שצברה תאוצה כתוצאה מחקיקה מטורללת ובשל העובדה שהסמכויות ליצירת רגולציה בענף מפוזרת בין אין-ספור רשויות, משרדי ממשלה וגורמי תשתיות - כל אחד מהם רשאי לקדם חקיקה, להמציא נהלים, לדרוש, לטרטר, לסחוט ולעצור את הליכי התכנון והרישוי, ללא כל פיקוח או בקרה. אזרחי ישראל משלמים את המחיר פעמיים: פעם אחת בעלויות הדיור ופעם שנייה במימון ההוצאה הציבורית המנופחת בגין ריבוי המנגנונים הבירוקרטיים המיותרים.

הבעיה השנייה היא הקונפליקט בין האינטרס הלאומי להגדלת היקף הבנייה לדיור לבין האינטרסים המקומיים לצמצומה, הנובע מהיעדר תמריץ כלכלי הולם לרשויות לאשר בנייה למגורים שהיא גירעונית עבורן. קונפליקט זה מייצר חוסר וודאות מובנה, סיכון יזמי מופרז ואקלים משפטי שהופך את הענף לשדה קרב ומוביל לאבדן אמון במוסדות התכנון, לבריחת גורמים ראויים ולירידה בתחרות.

המחסור בדירות, ובעקבותיו מחירי הדיור המאמירים, משקפים למעשה במידה רבה את הרגולציה המנופחת והסיכון היזמי, אשר גדלו בשנים האחרונות לממדים מפלצתיים, וכל זה מתרחש מתחת לרדאר הציבורי: במקום להכיר בטעויות ולתקנן, מפרסמת הממשלה הודעות מטעות על "עמידה ביעדי תכנון" בעקבות אישור תכניות שהוצאת היתרי בנייה מתוקפן עלולה להתעכב במשך עשרות שנים, מציגה מצג שווא מדומיין בנוגע לזמני הוצאת היתרי הבנייה ומעבירה נתונים סטטיסטיים מופרכים לחלוטין לבנק העולמי, במטרה לשפר את דירוגה של ישראל ב'מדד קלות עשיית העסקים'.

הבחירות בצל המשבר הכלכלי חסר התקדים מחייבות את כל המפלגות חפצות השלטון להציג פתרון מעמיק וארוך טווח לבעיית הדיור, הכרוך בהחלטות אמיצות: בראשן ריכוז הסמכויות ליצירת רגולציה בתחום התכנון והבנייה בידי משרד ממשלתי אחד, יצירת One Stop Shop לכל האישורים וביטול הסמכויות לטרטר ולסחוט את הציבור; חקיקה להחלפת ההליכים הקפקאיים בהליכים יעילים, שקופים ואחידים, מבוססי מקצועיות והוגנות; העברת סמכויות למתכננים והפחתת מעורבות הרגולטור בתחומי הפרט; הצבת יעדים ותמריצים כלכליים לרשויות לטובת יצירת וודאות; ויצירת אקלים משפטי, תכנוני ומיסויי שיעודד בנייה בכלל וקידום פרויקטים של התחדשות עירונית בפרט, יגדיל את ההיצע ויבלום את המשך עליית מחירי הדיור.

הכותבת היא אדריכלית, בעלת משרד אדריכלים ויו"ר החזית החמישית - ארגון הגג לאדריכלים בישראל

עוד כתבות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%