אורח מבחוץ שיעיין בכותרות התחבורה של ישראל מהחודש החולף עשוי לקבל את הרושם שאנחנו נמצאים בעיצומה של רנסנס בתחום הרכב אוטונומי. בשלהי פברואר הודיע משרד התחבורה כי הוא "מאיץ את מהפכת הרכב האוטונומי בישראל" בעקבות "סיום השלב הראשון בהליך החקיקה בנושא ניסויים ברכב אוטונומי, שיאפשר לבצע לראשונה בישראל ניסויים פורצי דרך ברכב אוטונומי ללא נהג בקרה ברכב". לדברי המשרד, "כלי רכב אלה מיועדים בין היתר להשתלב במערך התחבורה הציבורית והשיתופית".
במקביל פרסם משרד המשפטים "קול קורא" לעמדות הציבור והמגזר הפרטי ביחס לאחריות הנזק והביטוח של נהיגה ברכב אוטונומי ולכך אפשר להוסיף גם את ההכרזה האחרונה של מובילאיי לבצע בישראל בחודשים הקרובים ניסויים ב"שאטלים" חשמליים ללא נהג להסעת נוסעים, שפותחו בשיתוף עם קבלן צרפתי.
אבל כמו כל דבר בתקופה המוזרה הזו, גם בתחום ההטמעה של הרכב האוטונומי שום דבר אינו כפי שהוא נראה. נצרף כאן מדריך קצר לשחקנים ולאינטרסים שפועלים מאחורי הקלעים
המדינה: משאבת השקעות ורווחי הון
המדיניות הממשלתית בנושא "הרכב האוטונומי" בישראל מזגזגת בשנים האחרונות. המדינה הפגינה התלהבות יתרה מהנושא לאחר עסקת הענק של מובילאיי ב-2017, שבעקבותיה הגיעו שנתיים של צמיחה וגיוסים של מאות מיליוני דולרים של סטארט-אפים בתחום הרכב החכם. לאחר מכן באר הגיוסים החלה להתייבש ונראה שגם הממשלה איבדה עניין.
השיא השלילי היה בינואר 2021, כאשר הוחלט שלא להאריך את פעילות "מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה" במשרד ראש הממשלה, שריכזה מאז 2011 את התמיכה הממשלתית באוטו-טק עם זאת, חודש בלבד מאוחר יותר יוצא משרד התחבורה בהכרזות על "מהפכה" מתקרבת. המוטיבציה להתעוררות הממשלתית מגיעה משני גורמים: לחץ של מובילאיי/אינטל (ע"ע) לקידום החקיקה בנושא ושוק ההון.
אנחנו נמצאים בעיצומה של "כלכלת קורונה", שמלווה בדעיכה בהכנסות הממשלתיות ועסקיות מפעילות ריאלית, במקביל לזינוק ברווחי הון מהשקעות. כאלה שבעבר כונו "ספקולטיביות" וכיום הן נתפסות בתור "גלגל הצלה פיסקאלי" בשל יכולתן לייצר למדינה הכנסות משמעותיות מרווחי הון על יחידים וחברות. אחד התחומים החמים ב"כלכלת הקורונה" הוא "רכב העתיד" בזכות הגאות במניית "טסלה", שמושכת לתחום השקעות הון סיכון בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
ישראל היא לא המדינה היחידה שמנסה לקחת נתח מהעוגה הזו. לאחרונה אישרה גרמניה, למשל, חקיקה שתאפשר לכלי רכב ברמת אוטונומיה גבוהה (דרגה 4) לנוע על כבישים ולבצע ניסויים מתקדמים. גם בריטניה, צרפת, יפן מנסות למשוך משקיעים. את החלק הגדול ביותר בעוגה לוקחת כיום סין, שנחושה בדעתה לעקוף את מדינות המערב, ולשם כך מתירה לערוך בתחומה ניסויים מתקדמים ברכב לא-מאויש על כבישים ואף מעניקה רישיונות לפעילויות מסחריות של מוניות רובוטיות. הפתיחות הזו כבר הזרימה בשנה החולפת לחברות סיניות השקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.
מובילאיי: דוחפת את הענף
חברת מובילאיי היא הכוח החזק ביותר שמניע את התחבורה החכמה והאוטונומית בישראל והיא מבטיחה לפרוס בישראל "שאטלים" אוטונומיים ולהתחיל ליישם בגוש דן את הפרויקט המסחרי של "מוניות רובוטיות", שהוכרז ב-2018 ביחד עם פולקסווגן (שלא לגמרי ברור אם היא עוד בתמונה).
השבוע אישר בפנינו גורם בכיר בחברה כי התוכנית ממשיכה להתקדם לקראת תחילת פעילות ב-2022, בכפוף להתקדמות הרגולציה, במטרה להפעיל בשלב הראשון 70-100 מוניות אוטונומיות על כבישי ישראל.
מובילאיי נהנית מהגב הרחב של אינטל, אבל גם לה יש מגבלות. שינוי הטרנד בשוק העולמי ומשבר הקורונה אילצו אותו לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע ללוח הזמנים להשקה מסחרית של רכב סדרתי ברמת אוטונומיה גבוהה, והכנסותיה עדיין מגיעות מפעילותה בשוק מערכות הסיוע האקטיבי לנהיגה (ADAS) בכלי רכב עם נהג אנושי.
התחום מניב לה רווחיות יציבה פחות או יותר, אבל הוא עתיד להגיע במוקדם או במאוחר לרווייה וכבר היום יש לא מעט חברות בעולם, שמציבות את שוק ה-ADAS על הכוונת, סוגרות את הפער הטכנולוגי ומכרסמות בהדרגה בנתח השוק מובילאיי.
זה יוצר לחץ על החברה האם אינטל, שבעלי המניות שלה היו רוצים לראות אותה מנצלת את הגאות חסרת התקדים בשוק ההון כדי להציף ערך במובילאיי באמצעות ספין-אוף, הנפקה או מכירה.
על פוטנציאל הצפת הערך יכולה להעיד העובדה, ששני התחומים הטכנולוגיים החדשים, שלאחרונה הכריזה מובילאיי על כוונה להיכנס אליהם עצמאית - חיישני לייזר (ליידארים) וחיישני רדאר לרכב אוטונומי - לבדם מהווים פעילות עסקית, שמתומחרת כיום בשוק ההון במיליארדי דולרים.
מובילאיי הצהירה בתערוכת CES האחרונה על כוונתה לבצע ניסויים מתקדמים ברכב אוטונומי במספר יעדים באירופה, יפן, סין וארצות הברית. אבל למרות זאת בסיס הכוח והמו"פ שלה נמצא בישראל, שבה הכי נוח לבצע את "תצוגת התכלית" למשקיעים.
לפיכך היא דוחפת את הרגולציה הישראלית לאפשר נסיעה ברכב אוטונומי ללא נהג משגיח. מנגד המדינה (ע"ע), שכבר עשתה קופה של מיליארדי דולרים מההנפקה והמכירה של מובילאיי, תשמח לעשות זאת שוב ב"סיבוב השלישי", אם וכאשר יבוא.
מובילאיי בחרה לא להגיב לדברים.
חברות הביטוח: הפיל שבחדר
בדומה למדינה, גם ענף הביטוח מתייחס כרגע לרכב האוטונומי בתור "טכנולוגיה אקזוטית". אולם כאשר יתקרב המועד שבו יתחילו לנוע על כבישי ישראל מאות ואולי אלפי כלי רכב ללא נהג, הן יצטרכו לתמחר את הסיכון בפועל.
כרגע תחום הנהיגה של רכב ללא נהג על כבישים ציבוריים לצד נהגים והולכי רגל, כולל רכיב גדול של אי-ודאות ובעולם הביטוח "אי-ודאות" פירושה פרמיות יקרות. הרבה יותר ממה שהרבה ציי רכב ובוודאי גורמים פרטיים יהיו מוכנים לשלם.
במובילאיי מנסים לפתור/לעקוף את הבעיה באמצעות אלגוריתם מורכב, שמזהה ברמה גבוהה של ודאות את הגורם האחראי לתאונה "מעורבת", בין רכב עם נהג לרכב בלי. אבל לא בטוח שזה מה שירגיע את חברות הביטוח, במיוחד לאור העובדה שמדובר בכלי רכב סופר-יקרים שרגישים לחבלות, איומי סייבר וכדומה.
יתר על כן, גם החקיקה הממשלתית העיקרית שהתקבלה עד כה בעולם לא אמורה להרגיע אותם. "חוק הרכב האוטונומי" שהתקבל בבריטניה ב-2018, מטיל אחריות ישירה על חברת הביטוח של הרכב האוטונומי בכל מקרה שבו רכב ללא נהג מעורב בתאונה. אם מוסיפים לכך את תרבות הנהיגה האלימה בישראל, אפשר להניח שחברות הביטוח ינסו לעכב את "המהפכה" ככל הניתן.
בהערת אגב נציין, שמקרי המבחן קרובים מאוד לאור העובדה, שרכבי טסלה עם מערכת "אוטו פיילוט" ברמת אוטונומיה גבוהה יעלו בקרוב על הכביש.
נהגי המוניות: הפיל שבחדר
נהגי המוניות בישראל הם מיעוט קטן אבל קולם רם וכוחם הפוליטי גדול. בינתיים נושא "המוניות הרובוטית" מתנהל גבוה ורחוק מעל ראשם. אבל כאשר מוניות ללא נהג יתחילו לנסוע ברחובות גוש דן, ההתנגדות שלהם עשויה להתגלות בתור "הפיל שבחדר". תשאלו את "אובר" שכניסתה לישראל נחסמת עד היום על ידי לובי נהגי המוניות, ושר האוצר ישראל כ"ץ, בניגוד לעמדה המוצהרת של ראש הממשלה.