גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מסתתר מאחורי "מהפכת הרכב האוטונומי" שאוטוטו מגיעה לישראל

משרד התחבורה הצהיר החודש על כוונות "להביא את מהפכת הרכב האוטונומי לישראל" ולהתחיל בניסויים מתקדמים ברכב לא מאויש • עם זאת, מאחורי "המהפכה" המקומית מסתתרים שלל אינטרסים מסחריים, מיסויים ופוליטיים • מורה נבוכים למי נגד מי בתחום

אורח מבחוץ שיעיין בכותרות התחבורה של ישראל מהחודש החולף עשוי לקבל את הרושם שאנחנו נמצאים בעיצומה של רנסנס בתחום הרכב אוטונומי. בשלהי פברואר הודיע משרד התחבורה כי הוא "מאיץ את מהפכת הרכב האוטונומי בישראל" בעקבות "סיום השלב הראשון בהליך החקיקה בנושא ניסויים ברכב אוטונומי, שיאפשר לבצע לראשונה בישראל ניסויים פורצי דרך ברכב אוטונומי ללא נהג בקרה ברכב". לדברי המשרד, "כלי רכב אלה מיועדים בין היתר להשתלב במערך התחבורה הציבורית והשיתופית".

במקביל פרסם משרד המשפטים "קול קורא" לעמדות הציבור והמגזר הפרטי ביחס לאחריות הנזק והביטוח של נהיגה ברכב אוטונומי ולכך אפשר להוסיף גם את ההכרזה האחרונה של מובילאיי לבצע בישראל בחודשים הקרובים ניסויים ב"שאטלים" חשמליים ללא נהג להסעת נוסעים, שפותחו בשיתוף עם קבלן צרפתי.

אבל כמו כל דבר בתקופה המוזרה הזו, גם בתחום ההטמעה של הרכב האוטונומי שום דבר אינו כפי שהוא נראה. נצרף כאן מדריך קצר לשחקנים ולאינטרסים שפועלים מאחורי הקלעים

המדינה: משאבת השקעות ורווחי הון

המדיניות הממשלתית בנושא "הרכב האוטונומי" בישראל מזגזגת בשנים האחרונות. המדינה הפגינה התלהבות יתרה מהנושא לאחר עסקת הענק של מובילאיי ב-2017, שבעקבותיה הגיעו שנתיים של צמיחה וגיוסים של מאות מיליוני דולרים של סטארט-אפים בתחום הרכב החכם. לאחר מכן באר הגיוסים החלה להתייבש ונראה שגם הממשלה איבדה עניין.

השיא השלילי היה בינואר 2021, כאשר הוחלט שלא להאריך את פעילות "מינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה" במשרד ראש הממשלה, שריכזה מאז 2011 את התמיכה הממשלתית באוטו-טק עם זאת, חודש בלבד מאוחר יותר יוצא משרד התחבורה בהכרזות על "מהפכה" מתקרבת. המוטיבציה להתעוררות הממשלתית מגיעה משני גורמים: לחץ של מובילאיי/אינטל (ע"ע) לקידום החקיקה בנושא ושוק ההון.

אנחנו נמצאים בעיצומה של "כלכלת קורונה", שמלווה בדעיכה בהכנסות הממשלתיות ועסקיות מפעילות ריאלית, במקביל לזינוק ברווחי הון מהשקעות. כאלה שבעבר כונו "ספקולטיביות" וכיום הן נתפסות בתור "גלגל הצלה פיסקאלי" בשל יכולתן לייצר למדינה הכנסות משמעותיות מרווחי הון על יחידים וחברות. אחד התחומים החמים ב"כלכלת הקורונה" הוא "רכב העתיד" בזכות הגאות במניית "טסלה", שמושכת לתחום השקעות הון סיכון בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.

ישראל היא לא המדינה היחידה שמנסה לקחת נתח מהעוגה הזו. לאחרונה אישרה גרמניה, למשל, חקיקה שתאפשר לכלי רכב ברמת אוטונומיה גבוהה (דרגה 4) לנוע על כבישים ולבצע ניסויים מתקדמים. גם בריטניה, צרפת, יפן מנסות למשוך משקיעים. את החלק הגדול ביותר בעוגה לוקחת כיום סין, שנחושה בדעתה לעקוף את מדינות המערב, ולשם כך מתירה לערוך בתחומה ניסויים מתקדמים ברכב לא-מאויש על כבישים ואף מעניקה רישיונות לפעילויות מסחריות של מוניות רובוטיות. הפתיחות הזו כבר הזרימה בשנה החולפת לחברות סיניות השקעות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

מובילאיי: דוחפת את הענף

חברת מובילאיי היא הכוח החזק ביותר שמניע את התחבורה החכמה והאוטונומית בישראל והיא מבטיחה לפרוס בישראל "שאטלים" אוטונומיים ולהתחיל ליישם בגוש דן את הפרויקט המסחרי של "מוניות רובוטיות", שהוכרז ב-2018 ביחד עם פולקסווגן (שלא לגמרי ברור אם היא עוד בתמונה).

השבוע אישר בפנינו גורם בכיר בחברה כי התוכנית ממשיכה להתקדם לקראת תחילת פעילות ב-2022, בכפוף להתקדמות הרגולציה, במטרה להפעיל בשלב הראשון 70-100 מוניות אוטונומיות על כבישי ישראל.

מובילאיי נהנית מהגב הרחב של אינטל, אבל גם לה יש מגבלות. שינוי הטרנד בשוק העולמי ומשבר הקורונה אילצו אותו לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע ללוח הזמנים להשקה מסחרית של רכב סדרתי ברמת אוטונומיה גבוהה, והכנסותיה עדיין מגיעות מפעילותה בשוק מערכות הסיוע האקטיבי לנהיגה (ADAS) בכלי רכב עם נהג אנושי.

התחום מניב לה רווחיות יציבה פחות או יותר, אבל הוא עתיד להגיע במוקדם או במאוחר לרווייה וכבר היום יש לא מעט חברות בעולם, שמציבות את שוק ה-ADAS על הכוונת, סוגרות את הפער הטכנולוגי ומכרסמות בהדרגה בנתח השוק מובילאיי.

זה יוצר לחץ על החברה האם אינטל, שבעלי המניות שלה היו רוצים לראות אותה מנצלת את הגאות חסרת התקדים בשוק ההון כדי להציף ערך במובילאיי באמצעות ספין-אוף, הנפקה או מכירה.

על פוטנציאל הצפת הערך יכולה להעיד העובדה, ששני התחומים הטכנולוגיים החדשים, שלאחרונה הכריזה מובילאיי על כוונה להיכנס אליהם עצמאית - חיישני לייזר (ליידארים) וחיישני רדאר לרכב אוטונומי - לבדם מהווים פעילות עסקית, שמתומחרת כיום בשוק ההון במיליארדי דולרים.

מובילאיי הצהירה בתערוכת CES האחרונה על כוונתה לבצע ניסויים מתקדמים ברכב אוטונומי במספר יעדים באירופה, יפן, סין וארצות הברית. אבל למרות זאת בסיס הכוח והמו"פ שלה נמצא בישראל, שבה הכי נוח לבצע את "תצוגת התכלית" למשקיעים.

לפיכך היא דוחפת את הרגולציה הישראלית לאפשר נסיעה ברכב אוטונומי ללא נהג משגיח. מנגד המדינה (ע"ע), שכבר עשתה קופה של מיליארדי דולרים מההנפקה והמכירה של מובילאיי, תשמח לעשות זאת שוב ב"סיבוב השלישי", אם וכאשר יבוא.

מובילאיי בחרה לא להגיב לדברים.

חברות הביטוח: הפיל שבחדר

בדומה למדינה, גם ענף הביטוח מתייחס כרגע לרכב האוטונומי בתור "טכנולוגיה אקזוטית". אולם כאשר יתקרב המועד שבו יתחילו לנוע על כבישי ישראל מאות ואולי אלפי כלי רכב ללא נהג, הן יצטרכו לתמחר את הסיכון בפועל.

כרגע תחום הנהיגה של רכב ללא נהג על כבישים ציבוריים לצד נהגים והולכי רגל, כולל רכיב גדול של אי-ודאות ובעולם הביטוח "אי-ודאות" פירושה פרמיות יקרות. הרבה יותר ממה שהרבה ציי רכב ובוודאי גורמים פרטיים יהיו מוכנים לשלם.

במובילאיי מנסים לפתור/לעקוף את הבעיה באמצעות אלגוריתם מורכב, שמזהה ברמה גבוהה של ודאות את הגורם האחראי לתאונה "מעורבת", בין רכב עם נהג לרכב בלי. אבל לא בטוח שזה מה שירגיע את חברות הביטוח, במיוחד לאור העובדה שמדובר בכלי רכב סופר-יקרים שרגישים לחבלות, איומי סייבר וכדומה.

יתר על כן, גם החקיקה הממשלתית העיקרית שהתקבלה עד כה בעולם לא אמורה להרגיע אותם. "חוק הרכב האוטונומי" שהתקבל בבריטניה ב-2018, מטיל אחריות ישירה על חברת הביטוח של הרכב האוטונומי בכל מקרה שבו רכב ללא נהג מעורב בתאונה. אם מוסיפים לכך את תרבות הנהיגה האלימה בישראל, אפשר להניח שחברות הביטוח ינסו לעכב את "המהפכה" ככל הניתן.

בהערת אגב נציין, שמקרי המבחן קרובים מאוד לאור העובדה, שרכבי טסלה עם מערכת "אוטו פיילוט" ברמת אוטונומיה גבוהה יעלו בקרוב על הכביש.

נהגי המוניות: הפיל שבחדר

נהגי המוניות בישראל הם מיעוט קטן אבל קולם רם וכוחם הפוליטי גדול. בינתיים נושא "המוניות הרובוטית" מתנהל גבוה ורחוק מעל ראשם. אבל כאשר מוניות ללא נהג יתחילו לנסוע ברחובות גוש דן, ההתנגדות שלהם עשויה להתגלות בתור "הפיל שבחדר". תשאלו את "אובר" שכניסתה לישראל נחסמת עד היום על ידי לובי נהגי המוניות, ושר האוצר ישראל כ"ץ, בניגוד לעמדה המוצהרת של ראש הממשלה.

עוד כתבות

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה