קשישה דנית מקבלת את אחד החיסונים הראשנים במדינה, כשרה"מ פרדריקסן צופה בה בטאבלט / צילום: Reuters, RITZAU SCANPIX
דנמרק היא אחת מהמדינות המובילות את האיחוד האירופי בשיעור החיסונים נגד קורונה, והגדולה שביניהן. המדינה הסקנדינבית "הסתערה" על מבצע החיסונים כחלק מהמאבק שלה במגיפת הקורונה, ובעזרת כלים דיגיטליים, הימור מושכל על חיסוני רנ"א-שליח אך בעיקר נכונות ציבורית והתלהבות מההגנה שמספקים החיסונים - נמצאת כעת במקום השני באיחוד האירופי (אחרי מלטה) בשיעור מנות החיסון שניתנו בו עד כה. עשרה מתוך כל מאה דנים כבר קיבלו מנה ראשונה של חיסון נגד קורונה לפחות, שיעור כפול מזה של הולנד, למשל.
ביום חמישי הקרוב צפויה להגיע לישראל ראש הממשלה הדנית מטה פרדריקסן, יחד עם קאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ, ל"פסגת חיסונים" שתדון בלקחים ממבצע החיסונים הישראלי ובשיתוף פעולה בפיתוח עתידי של חיסונים ותרופות לקורונה.
פרדריקסן, מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הדנית, שיבחה את ישראל כמה פעמים בחודשים האחרונים על הצעדים למאבק בקורונה, עוד לפני הצלחת החיסונים, ודיווחה על שיחות מוצלחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המדינה התחייבה לקנות חיסונים
נכון לעכשיו, הדבר העיקרי הבולם את מבצע החיסונים הדני הוא מספר החיסונים המועט שעומד לרשות הממשלה. עד כה קיבלה דנמרק את רוב החיסונים שלה מחברת "ביונטק-פייזר", במסגרת העסקה המאוחרת שהאיחוד האירופי חתם עם השותפות, ואת מיעוטם מהחברה האמריקאית "מודרנה".
לפי דיווחים באיחוד האירופי, דנמרק מיהרה (ביחד עם גרמניה) להתחייב לקנות מלאי חיסונים של "מודרנה" שמדינות כמו בלגיה ויוון ויתרו עליו, מתוך מחשבה שעדיף להן לקבל את חיסוני "אסטרהזנקה" הקלים יותר לשינוע. בשבועות האחרונים הודיעה "אסטרהזנקה" על עיכוב לא-צפוי במשלוחים לאירופה, מה שגרם ליתרון קל במספר מנות החיסון לנפש בדנמרק.
לפי נתוני מכון הסרום הממשלתי, הרשויות בדנמרק כבר חילקו 95% ממלאי החיסונים שקיבלו. כמו בבריטניה, הן השעו את הצורך להעניק מנה שנייה שלושה שבועות בדיוק אחרי הראשונה, כדי לספק הגנה חלקית לכמה שיותר תושבים.
הדנים דווקא מעוניינים להתחסן
הדנים התכוננו במשך חודשים ארוכים לרגע שבו המבצע יתחיל. שיעור האוכלוסייה שהביע נכונות להתחסן עמד בחודשים האחרונים על 80%, והוא אחד מהגבוהים ביותר באירופה (בצרפת פחות מ-50% אמרו שישקלו או שיהיו מוכנים להתחסן, א"א).
החיסון נגד קורונה הוא חינם לכל התושבים, ונעשה באופן וולונטרי בלבד. למרות זאת, הרשויות כבר הודיעו כי בכוונתן לאמץ את מודל "הדרכון הירוק" הישראלי, ולאפשר פתיחה מחודשת של חלק מהמשק והפעילויות בו רק למחוסנים, מה שיעודד שיעור התחסנות גבוה יותר.
שיטת העבודה בדנמרק כוללת שליחת הזמנות להתחסן לאוכלוסייה המתאימה - באמצעות הדואר או ברוב המקרים באמצעות קשר ישיר עם המבוטחים דרך המייל או באפליקציה. בחלק מהמקרים אמורים עובדים לקבל את ההודעה על חיסונים דרך המעסיק. מי שקיבל הזמנה מתאם מועד חיסון דרך אתר אינטרנט ייעודי שהוקם.
הממשלה חילקה את הציבור ל-12 קבוצות, שבראשן דיירים בדיור מוגן ובתי אבות קשישים מעל גיל 85 (שרובם כבר חוסנו), צוותי רפואה ובתי אבות ו"מי שממלא תפקיד קריטי בחברה". נשים בהריון, נשים מניקות וילדים אינם נכללים בקטגוריית המומלצים לחיסון, נכון לעכשיו.
התחלואה דועכת, אך הזהירות נשמרת
התחלואה בדנמרק דועכת בימים האחרונים, אך בסוף השבוע הזהירה פרדריקסן ממה שכינתה "אפקט הקטשופ" - התהליך שבו מעט מדי קטשופ יוצא בתחילה מהבקבוק, אך לאחר ניעורים וטפיחה חזקה - נשפך יותר מדי קטשופ ו"מבוזבז".
היא אמרה כי על דנמרק להיערך למצב שבו ממחסור בחיסונים היא תעבור בשבועות הקרובים בחדות להיצע נרחב. לכן, פירסמה הממשלה הדנית בימים האחרונים מכרזי בזק למרפאות ולמרכזים רפואיים פרטיים, שאמורים להגביר את יכולת החיסון המקסימלית במדינה מ-100 אלף ל-400 אלף ביום.
גם אם מדובר ביעד קשה להשגה, לדברי המומחים, הוא מסמל את השאפתנות הדנית לחסן במהירות את האוכלוסייה. לפי ההערכות האחרונות מתכננת דנמרק לחסן את שלושת מיליון המבוגרים החיים בה עד לסוף יוני, שלושה לפני שהאיחוד האירופי יוכל להגיע למצב זה.
במדינה מביעים עניין רב בנעשה בישראל. העיתון "פוליטיקן" הקדיש את הפודקאסט השבועי שלו להסבר "כך ישראל הפכה לפלא חיסוני". עיתונים אחרים עסקו ב"דרכון הירוק", שכמוהו גם דנמרק התחייבה להוציא, בתחילה באמצעות אתר שבו מוצג הסטטוס החיסוני של כל תושב ובהמשך באמצעות תעודה חכה, ובהסכמים האזוריים שישראל חתמה עם קפריסין ויוון, שעשויים לשמש השראה לתנועה חופשית גם בעבור דנים מחוסנים.