אסון הזפת בשמורת גדור. המדינה אינה מסוגלת לנטר את הנעשה בים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
יותר משבוע חלף מאז פקד את ישראל אסון זפת שנפרס על פני כ-160 ק"מ מחופיה, אך עד כה סימני השאלה סביב הגורמים למפגע הגדול רק הולכים ומתרבים. בסוף השבוע פשטו חוקרי המשרד להגנת הסביבה על האנייה "מינרווה הלן" שעגנה בנמל ביוון, אך לאחר ביקורת שבוצעה במכלית הספינה היא נוקתה מחשד למעורבות באירוע. עם תחילת החקירה איתר המשרד כ-10 אניות פוטנציאליות שעשויות להיות חשודות, ומאז הרחיב את המעגל לעשרות, וניכר כי החקירה עלולה להיערך עוד זמן רב.
מידע חדש של צוותי החקירה העצמאיים של גרינפיס ישראל וגרמניה ויחידת המיפוי הבינלאומית של ארגון הסביבה הבינלאומי, שופך אור על מורכבות חקירת האירוע, ועל מה שמסתמן כמחדל שגרתי של ניטור כתמי נפט בים התיכון. למעשה, גרינפיס איתר באמצעות לוויין כ-10 כתמים גדולים החשודים כנפט שנצפו לאורך חופי ישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון, בימים שקדמו לסערה ששטפה אל חופי ישראל זפת.
בגרינפיס התחקו אחר צילומי הלוויין "סנטינל1" מהתאריכים 11-13 בפברואר, אשר חושפים כתם גדול במים בתאריך ה-11.2, כ-45 ק"מ מחופי ישראל. זהו הכתם שעליו דיווח המשרד להגנת הסביבה לאחר האירוע כמקור הזיהום, אך בגרינפיס זיהו עוד שני כתמים גדולים, בסדר גודל שנע בין 11 ל-20 ק"מ, במרחק של כ-20 ק"מ בלבד מחופי ישראל ב-12.2. בארגון טוענים כי הרשויות לא הבחינו בכתמים אלו בזמן אמת, וככל הידוע, לא הייתה התייחסות אליהם מצד המשרד להגנת הסביבה לאחר מכן.
עוד חושפים בגרינפיס כי באותם ימים אירעו ככל הנראה מספר שפיכות נפט נוספות באזור הים התיכון. תופעה זו, שמקורה ככל הנראה בספינות תובלה, אינה יוצאת דופן. לכתמים הנוספים שזוהו בין קפריסין ללבנון אין אמנם קשר לאסון הזפת בישראל, אך לפי גרינפיס, הם מעידים על חוסר היכולת של מדינות האזור לנטר את הנעשה בים, ולמנוע אירועים עתידיים דומים. חמור לא פחות מכך - תקריות שפך שמן מתרחשות בלב ים מבלי שהרשויות יודעות על כך, ורבות מהן מסתיימות ללא טיפול, לאחר שפגעו בסביבה הימית האקולוגית הרגישה - הרחק מהעין הציבורית.
המערכת לא הותקנה
ממצא נוסף שעליו מעידים בגרינפיס יכול היה להיות מזוהה גם על ידי הרשויות - באמצעות טכנולוגיה שהתקנתה מתעכבת. בארגון זיהו כתם שומני גדול במים הטריטוריאליים של ישראל בסמוך לאסדת לוויתן, במרחק של כ-11 ק"מ בלבד מחופי ישראל.
במהלך המאבק להרחקת אסדת לוויתן דרש ארגון "שומרי הבית" מהמשרד להגנת הסביבה להשית על זכייניות לוויתן וכריש-תנין התקנת מערכת חישה מרחוק של שפך שמן (נפט לסוגיו) בים. אחרי מאמצים, הזכייניות חויבו להתקין את המערכות הללו. המערכת בלוויתן הייתה אמורה לפעול החל מינואר 2021, אך עד כה טרם הותקנה, לאחר שחברת שברון המפעילה את האסדה ביקשה הארכת מועד מהמשרד להגנת הסביבה - וגם קיבלה.
לגלובס נודע שהמערכת תותקן רק בחודש יוני, כחצי שנה לאחר המועד שנקבע. בגרינפיס מדגישים כי בהעדר ניטור לא ניתן היה להיערך, ולמנוע את הנזקים הצפויים של הנפט שנשטף לחופי ישראל. עוד מוסיפים שם כי ייתכן שאותה מערכת הייתה יכולה לסייע להיערכות מוקדמת להגעת הזפת לחופים.
"אגן המזרח התיכון הפך לגן עדן לפורעי חוק ולתעשיית הדלקים הפוסיליים, שמתפתחת בו בלי מעצורים. ניתן כבר להגיד שלא מדובר בתקיפה איראנית או באנייה אחת סוררת, אלא שהים שלנו הוא שטח הפקר שבו ספינות נפטרות מחומרים רעילים", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל. "ללא גמילה מדלקים פוסיליים, אסונות כאלה הם לא שאלה של האם, אלא של מתי וכמה. כתמי הנפט שחשפנו הם כתמים בהתנהלות ממשלת ישראל שלא דאגה להיות ערוכה לאסון. זאת בזמן שחומרים רעילים צפים במשך ימים לאורך חופי המדינה מצפון ועד דרום.
"הרשויות מתעלמות מזעקתם המתמשכת של ארגוני הסביבה, שדורשים זה שנים שישראל תקדם אמצעים בסיסיים לטיפול באירוע זיהום נפט ודלקים רעילים בים, כולל ניטור ומעקב מתמיד. מדובר באמצעים טכנולוגיים זמינים, ספינות ייעודיות וכן מחסומים פיזיים שבהם אפשר להשתמש בזמן אירוע שפך - כל אלה יכלו למנוע את האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל".
משוועים לתקציבים
בזמן שהחקירה נמשכת, מעניין לציין שממצאי הביניים של גרינפיס קבעו בשבוע שעבר - טרום הפשיטה של כוחות החקירה מהמשרד להגנת הסביבה - כי לא ניתן להוכיח באופן ודאי את מעורבותה של "מינרווה הלן" במקרה. זאת כיוון שלא ניתן להוכיח מתי נוצר כתם הנפט שנמצא סמוך לספינה, בהיעדר צילומי לוויין מהאזור.
לפי גרינפיס, כדי לקשור ספינה שיש חשדות כלפיה למעשה, יש צורך בנטילת דגימות והשוואה בין הזפת בחופים לבין הדלק שהיה על הספינה. המשרד להגנת הסביבה טרם קיבל את תוצאות אנליזת המעבדה הסופיות בהקשר למקור הזפת, אך כפי שנחשף בגלובס, בדיקת חוקרי האוניברסיטה העברית גילתה כי בסבירות גבוהה מקור הזפת הינו נפט גולמי, ולא תזקיק דלק.
חשוב להדגיש כי הכתמים זוהו בדיעבד לאחר התרחשותם, ובמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה התרעה על היווצרותם בזמן באמת, מה שגם לא איפשר לחזות את יכולתם להגיע לישראל. פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, מסביר לגלובס כי קיים פוטנציאל משמעותי לזיהום ים באזור ישראל.
לדבריו, "הפוטנציאל הגדול ביותר לזיהום הוא מאניות המשנעות דלקים. נתיב היציאה שלהן עובר אצלנו ממש ליד הבית, בתעלת סואץ. הים התיכון מהווה 1% מהאוקיינוסים בעולם, אך מתקיימים בו כ-30% מתנועת מכליות הדלק העולמית. זה אזור עם פוטנציאל לתקריות גדולות ומשמעותיות, ובסטנדרטים עולמיים, האירוע שהתחרש כאן אינו גדול".
באשר להיערכות, ארזואן מדגיש כי זעקת משרדו לתקציבים בנושא נשמעת זה זמן רב. לדבריו, "אנחנו אומרים כבר הרבה שנים שצריך להיערך בצורה טובה יותר - ועבור זה צריך יותר תקנים וכוח אדם. כדי להיערך בצורה סבירה, אפילו לא אופטימלית, דרשנו עוד 22 תקנים ועוד תקציבים לקרן למניעת זיהום ים. משרד האוצר, למרות ההבטחות, לא נתן לנו את המענה הנדרש.
"תוכנית היערכות טובה שתיתן מענה לשורה של תרחישים, תוך ביסוס היכולות ברמה הלאומית ושיתופי פעולה בעולם, זה משהו שהתקדמנו איתו. אבל כדי להגיע לרמה בסיסית טובה חסרים לנו אמצעים שלא קיבלנו לאורך השנים. אפשר להקביל את זה לקורונה ולמחסור במיטות בבתי החולים. עכשיו כולם נזכרו שזה רלוונטי. יכולנו להציג את המסקנה הזו לפני האירוע, אבל כרגע זה זועק".
מחברת שברון, המפעילה את אסדת לוויתן, נמסר בתגובה: "אנו עובדים בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה כדי לתת מענה לכל הנושאים הסביבתיים. אסדת לוויתן מפיקה גז טבעי וקונדנסט המתנדף במהירות, במקרה הלא סביר של דליפה. מערכות רגילות לגילוי שפך נפט אינן מתאימות לסוגי דלקים אלו. אנחנו מחפשים מערכת מתאימה שתענה על דרישות המשרד".