גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל הזפת: כיצד ייתכן שכתמי שמן צפו בים התיכון, אך איש לא הבחין בהם

ניתוח של תצלומי לוויין שנחשף כעת מצביע על כ-10 כתמים החשודים כנפט בלב ים התיכון, בימים שקדמו להגעת הזפת לחופי ישראל ● עם זאת, המשרד להגנת הסביבה לא קיבל התראות בזמן אמת ● לפי גרינפיס, התצלומים מעידים על תופעה יומיומית המתרחשת באזורנו

אסון הזפת בשמורת גדור. המדינה אינה מסוגלת לנטר את הנעשה בים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
אסון הזפת בשמורת גדור. המדינה אינה מסוגלת לנטר את הנעשה בים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

יותר משבוע חלף מאז פקד את ישראל אסון זפת שנפרס על פני כ-160 ק"מ מחופיה, אך עד כה סימני השאלה סביב הגורמים למפגע הגדול רק הולכים ומתרבים. בסוף השבוע פשטו חוקרי המשרד להגנת הסביבה על האנייה "מינרווה הלן" שעגנה בנמל ביוון, אך לאחר ביקורת שבוצעה במכלית הספינה היא נוקתה מחשד למעורבות באירוע. עם תחילת החקירה איתר המשרד כ-10 אניות פוטנציאליות שעשויות להיות חשודות, ומאז הרחיב את המעגל לעשרות, וניכר כי החקירה עלולה להיערך עוד זמן רב.

מידע חדש של צוותי החקירה העצמאיים של גרינפיס ישראל וגרמניה ויחידת המיפוי הבינלאומית של ארגון הסביבה הבינלאומי, שופך אור על מורכבות חקירת האירוע, ועל מה שמסתמן כמחדל שגרתי של ניטור כתמי נפט בים התיכון. למעשה, גרינפיס איתר באמצעות לוויין כ-10 כתמים גדולים החשודים כנפט שנצפו לאורך חופי ישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון, בימים שקדמו לסערה ששטפה אל חופי ישראל זפת.

 

בגרינפיס התחקו אחר צילומי הלוויין "סנטינל1" מהתאריכים 11-13 בפברואר, אשר חושפים כתם גדול במים בתאריך ה-11.2, כ-45 ק"מ מחופי ישראל. זהו הכתם שעליו דיווח המשרד להגנת הסביבה לאחר האירוע כמקור הזיהום, אך בגרינפיס זיהו עוד שני כתמים גדולים, בסדר גודל שנע בין 11 ל-20 ק"מ, במרחק של כ-20 ק"מ בלבד מחופי ישראל ב-12.2. בארגון טוענים כי הרשויות לא הבחינו בכתמים אלו בזמן אמת, וככל הידוע, לא הייתה התייחסות אליהם מצד המשרד להגנת הסביבה לאחר מכן.

עוד חושפים בגרינפיס כי באותם ימים אירעו ככל הנראה מספר שפיכות נפט נוספות באזור הים התיכון. תופעה זו, שמקורה ככל הנראה בספינות תובלה, אינה יוצאת דופן. לכתמים הנוספים שזוהו בין קפריסין ללבנון אין אמנם קשר לאסון הזפת בישראל, אך לפי גרינפיס, הם מעידים על חוסר היכולת של מדינות האזור לנטר את הנעשה בים, ולמנוע אירועים עתידיים דומים. חמור לא פחות מכך - תקריות שפך שמן מתרחשות בלב ים מבלי שהרשויות יודעות על כך, ורבות מהן מסתיימות ללא טיפול, לאחר שפגעו בסביבה הימית האקולוגית הרגישה - הרחק מהעין הציבורית.

המערכת לא הותקנה

ממצא נוסף שעליו מעידים בגרינפיס יכול היה להיות מזוהה גם על ידי הרשויות - באמצעות טכנולוגיה שהתקנתה מתעכבת. בארגון זיהו כתם שומני גדול במים הטריטוריאליים של ישראל בסמוך לאסדת לוויתן, במרחק של כ-11 ק"מ בלבד מחופי ישראל.

במהלך המאבק להרחקת אסדת לוויתן דרש ארגון "שומרי הבית" מהמשרד להגנת הסביבה להשית על זכייניות לוויתן וכריש-תנין התקנת מערכת חישה מרחוק של שפך שמן (נפט לסוגיו) בים. אחרי מאמצים, הזכייניות חויבו להתקין את המערכות הללו. המערכת בלוויתן הייתה אמורה לפעול החל מינואר 2021, אך עד כה טרם הותקנה, לאחר שחברת שברון המפעילה את האסדה ביקשה הארכת מועד מהמשרד להגנת הסביבה - וגם קיבלה.

צילום לוויין של אחד הכתמים. קוטר הכתם עמד על 12.3 ק"מ. הנקודה הלבנה מסמלת ספינה / צילום: גרינפיס ישראל

לגלובס נודע שהמערכת תותקן רק בחודש יוני, כחצי שנה לאחר המועד שנקבע. בגרינפיס מדגישים כי בהעדר ניטור לא ניתן היה להיערך, ולמנוע את הנזקים הצפויים של הנפט שנשטף לחופי ישראל. עוד מוסיפים שם כי ייתכן שאותה מערכת הייתה יכולה לסייע להיערכות מוקדמת להגעת הזפת לחופים.

"אגן המזרח התיכון הפך לגן עדן לפורעי חוק ולתעשיית הדלקים הפוסיליים, שמתפתחת בו בלי מעצורים. ניתן כבר להגיד שלא מדובר בתקיפה איראנית או באנייה אחת סוררת, אלא שהים שלנו הוא שטח הפקר שבו ספינות נפטרות מחומרים רעילים", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל. "ללא גמילה מדלקים פוסיליים, אסונות כאלה הם לא שאלה של האם, אלא של מתי וכמה. כתמי הנפט שחשפנו הם כתמים בהתנהלות ממשלת ישראל שלא דאגה להיות ערוכה לאסון. זאת בזמן שחומרים רעילים צפים במשך ימים לאורך חופי המדינה מצפון ועד דרום.

"הרשויות מתעלמות מזעקתם המתמשכת של ארגוני הסביבה, שדורשים זה שנים שישראל תקדם אמצעים בסיסיים לטיפול באירוע זיהום נפט ודלקים רעילים בים, כולל ניטור ומעקב מתמיד. מדובר באמצעים טכנולוגיים זמינים, ספינות ייעודיות וכן מחסומים פיזיים שבהם אפשר להשתמש בזמן אירוע שפך - כל אלה יכלו למנוע את האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל".

משוועים לתקציבים

בזמן שהחקירה נמשכת, מעניין לציין שממצאי הביניים של גרינפיס קבעו בשבוע שעבר - טרום הפשיטה של כוחות החקירה מהמשרד להגנת הסביבה - כי לא ניתן להוכיח באופן ודאי את מעורבותה של "מינרווה הלן" במקרה. זאת כיוון שלא ניתן להוכיח מתי נוצר כתם הנפט שנמצא סמוך לספינה, בהיעדר צילומי לוויין מהאזור.

לפי גרינפיס, כדי לקשור ספינה שיש חשדות כלפיה למעשה, יש צורך בנטילת דגימות והשוואה בין הזפת בחופים לבין הדלק שהיה על הספינה. המשרד להגנת הסביבה טרם קיבל את תוצאות אנליזת המעבדה הסופיות בהקשר למקור הזפת, אך כפי שנחשף בגלובס, בדיקת חוקרי האוניברסיטה העברית גילתה כי בסבירות גבוהה מקור הזפת הינו נפט גולמי, ולא תזקיק דלק.

חשוב להדגיש כי הכתמים זוהו בדיעבד לאחר התרחשותם, ובמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה התרעה על היווצרותם בזמן באמת, מה שגם לא איפשר לחזות את יכולתם להגיע לישראל. פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, מסביר לגלובס כי קיים פוטנציאל משמעותי לזיהום ים באזור ישראל.

לדבריו, "הפוטנציאל הגדול ביותר לזיהום הוא מאניות המשנעות דלקים. נתיב היציאה שלהן עובר אצלנו ממש ליד הבית, בתעלת סואץ. הים התיכון מהווה 1% מהאוקיינוסים בעולם, אך מתקיימים בו כ-30% מתנועת מכליות הדלק העולמית. זה אזור עם פוטנציאל לתקריות גדולות ומשמעותיות, ובסטנדרטים עולמיים, האירוע שהתחרש כאן אינו גדול".

באשר להיערכות, ארזואן מדגיש כי זעקת משרדו לתקציבים בנושא נשמעת זה זמן רב. לדבריו, "אנחנו אומרים כבר הרבה שנים שצריך להיערך בצורה טובה יותר - ועבור זה צריך יותר תקנים וכוח אדם. כדי להיערך בצורה סבירה, אפילו לא אופטימלית, דרשנו עוד 22 תקנים ועוד תקציבים לקרן למניעת זיהום ים. משרד האוצר, למרות ההבטחות, לא נתן לנו את המענה הנדרש.

"תוכנית היערכות טובה שתיתן מענה לשורה של תרחישים, תוך ביסוס היכולות ברמה הלאומית ושיתופי פעולה בעולם, זה משהו שהתקדמנו איתו. אבל כדי להגיע לרמה בסיסית טובה חסרים לנו אמצעים שלא קיבלנו לאורך השנים. אפשר להקביל את זה לקורונה ולמחסור במיטות בבתי החולים. עכשיו כולם נזכרו שזה רלוונטי. יכולנו להציג את המסקנה הזו לפני האירוע, אבל כרגע זה זועק".

מחברת שברון, המפעילה את אסדת לוויתן, נמסר בתגובה: "אנו עובדים בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה כדי לתת מענה לכל הנושאים הסביבתיים. אסדת לוויתן מפיקה גז טבעי וקונדנסט המתנדף במהירות, במקרה הלא סביר של דליפה. מערכות רגילות לגילוי שפך נפט אינן מתאימות לסוגי דלקים אלו. אנחנו מחפשים מערכת מתאימה שתענה על דרישות המשרד".

עוד כתבות

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית