גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחדל הזפת: כיצד ייתכן שכתמי שמן צפו בים התיכון, אך איש לא הבחין בהם

ניתוח של תצלומי לוויין שנחשף כעת מצביע על כ-10 כתמים החשודים כנפט בלב ים התיכון, בימים שקדמו להגעת הזפת לחופי ישראל ● עם זאת, המשרד להגנת הסביבה לא קיבל התראות בזמן אמת ● לפי גרינפיס, התצלומים מעידים על תופעה יומיומית המתרחשת באזורנו

אסון הזפת בשמורת גדור. המדינה אינה מסוגלת לנטר את הנעשה בים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
אסון הזפת בשמורת גדור. המדינה אינה מסוגלת לנטר את הנעשה בים / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

יותר משבוע חלף מאז פקד את ישראל אסון זפת שנפרס על פני כ-160 ק"מ מחופיה, אך עד כה סימני השאלה סביב הגורמים למפגע הגדול רק הולכים ומתרבים. בסוף השבוע פשטו חוקרי המשרד להגנת הסביבה על האנייה "מינרווה הלן" שעגנה בנמל ביוון, אך לאחר ביקורת שבוצעה במכלית הספינה היא נוקתה מחשד למעורבות באירוע. עם תחילת החקירה איתר המשרד כ-10 אניות פוטנציאליות שעשויות להיות חשודות, ומאז הרחיב את המעגל לעשרות, וניכר כי החקירה עלולה להיערך עוד זמן רב.

מידע חדש של צוותי החקירה העצמאיים של גרינפיס ישראל וגרמניה ויחידת המיפוי הבינלאומית של ארגון הסביבה הבינלאומי, שופך אור על מורכבות חקירת האירוע, ועל מה שמסתמן כמחדל שגרתי של ניטור כתמי נפט בים התיכון. למעשה, גרינפיס איתר באמצעות לוויין כ-10 כתמים גדולים החשודים כנפט שנצפו לאורך חופי ישראל ובאגן המזרחי של הים התיכון, בימים שקדמו לסערה ששטפה אל חופי ישראל זפת.

 

בגרינפיס התחקו אחר צילומי הלוויין "סנטינל1" מהתאריכים 11-13 בפברואר, אשר חושפים כתם גדול במים בתאריך ה-11.2, כ-45 ק"מ מחופי ישראל. זהו הכתם שעליו דיווח המשרד להגנת הסביבה לאחר האירוע כמקור הזיהום, אך בגרינפיס זיהו עוד שני כתמים גדולים, בסדר גודל שנע בין 11 ל-20 ק"מ, במרחק של כ-20 ק"מ בלבד מחופי ישראל ב-12.2. בארגון טוענים כי הרשויות לא הבחינו בכתמים אלו בזמן אמת, וככל הידוע, לא הייתה התייחסות אליהם מצד המשרד להגנת הסביבה לאחר מכן.

עוד חושפים בגרינפיס כי באותם ימים אירעו ככל הנראה מספר שפיכות נפט נוספות באזור הים התיכון. תופעה זו, שמקורה ככל הנראה בספינות תובלה, אינה יוצאת דופן. לכתמים הנוספים שזוהו בין קפריסין ללבנון אין אמנם קשר לאסון הזפת בישראל, אך לפי גרינפיס, הם מעידים על חוסר היכולת של מדינות האזור לנטר את הנעשה בים, ולמנוע אירועים עתידיים דומים. חמור לא פחות מכך - תקריות שפך שמן מתרחשות בלב ים מבלי שהרשויות יודעות על כך, ורבות מהן מסתיימות ללא טיפול, לאחר שפגעו בסביבה הימית האקולוגית הרגישה - הרחק מהעין הציבורית.

המערכת לא הותקנה

ממצא נוסף שעליו מעידים בגרינפיס יכול היה להיות מזוהה גם על ידי הרשויות - באמצעות טכנולוגיה שהתקנתה מתעכבת. בארגון זיהו כתם שומני גדול במים הטריטוריאליים של ישראל בסמוך לאסדת לוויתן, במרחק של כ-11 ק"מ בלבד מחופי ישראל.

במהלך המאבק להרחקת אסדת לוויתן דרש ארגון "שומרי הבית" מהמשרד להגנת הסביבה להשית על זכייניות לוויתן וכריש-תנין התקנת מערכת חישה מרחוק של שפך שמן (נפט לסוגיו) בים. אחרי מאמצים, הזכייניות חויבו להתקין את המערכות הללו. המערכת בלוויתן הייתה אמורה לפעול החל מינואר 2021, אך עד כה טרם הותקנה, לאחר שחברת שברון המפעילה את האסדה ביקשה הארכת מועד מהמשרד להגנת הסביבה - וגם קיבלה.

צילום לוויין של אחד הכתמים. קוטר הכתם עמד על 12.3 ק"מ. הנקודה הלבנה מסמלת ספינה / צילום: גרינפיס ישראל

לגלובס נודע שהמערכת תותקן רק בחודש יוני, כחצי שנה לאחר המועד שנקבע. בגרינפיס מדגישים כי בהעדר ניטור לא ניתן היה להיערך, ולמנוע את הנזקים הצפויים של הנפט שנשטף לחופי ישראל. עוד מוסיפים שם כי ייתכן שאותה מערכת הייתה יכולה לסייע להיערכות מוקדמת להגעת הזפת לחופים.

"אגן המזרח התיכון הפך לגן עדן לפורעי חוק ולתעשיית הדלקים הפוסיליים, שמתפתחת בו בלי מעצורים. ניתן כבר להגיד שלא מדובר בתקיפה איראנית או באנייה אחת סוררת, אלא שהים שלנו הוא שטח הפקר שבו ספינות נפטרות מחומרים רעילים", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל. "ללא גמילה מדלקים פוסיליים, אסונות כאלה הם לא שאלה של האם, אלא של מתי וכמה. כתמי הנפט שחשפנו הם כתמים בהתנהלות ממשלת ישראל שלא דאגה להיות ערוכה לאסון. זאת בזמן שחומרים רעילים צפים במשך ימים לאורך חופי המדינה מצפון ועד דרום.

"הרשויות מתעלמות מזעקתם המתמשכת של ארגוני הסביבה, שדורשים זה שנים שישראל תקדם אמצעים בסיסיים לטיפול באירוע זיהום נפט ודלקים רעילים בים, כולל ניטור ומעקב מתמיד. מדובר באמצעים טכנולוגיים זמינים, ספינות ייעודיות וכן מחסומים פיזיים שבהם אפשר להשתמש בזמן אירוע שפך - כל אלה יכלו למנוע את האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל".

משוועים לתקציבים

בזמן שהחקירה נמשכת, מעניין לציין שממצאי הביניים של גרינפיס קבעו בשבוע שעבר - טרום הפשיטה של כוחות החקירה מהמשרד להגנת הסביבה - כי לא ניתן להוכיח באופן ודאי את מעורבותה של "מינרווה הלן" במקרה. זאת כיוון שלא ניתן להוכיח מתי נוצר כתם הנפט שנמצא סמוך לספינה, בהיעדר צילומי לוויין מהאזור.

לפי גרינפיס, כדי לקשור ספינה שיש חשדות כלפיה למעשה, יש צורך בנטילת דגימות והשוואה בין הזפת בחופים לבין הדלק שהיה על הספינה. המשרד להגנת הסביבה טרם קיבל את תוצאות אנליזת המעבדה הסופיות בהקשר למקור הזפת, אך כפי שנחשף בגלובס, בדיקת חוקרי האוניברסיטה העברית גילתה כי בסבירות גבוהה מקור הזפת הינו נפט גולמי, ולא תזקיק דלק.

חשוב להדגיש כי הכתמים זוהו בדיעבד לאחר התרחשותם, ובמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה התרעה על היווצרותם בזמן באמת, מה שגם לא איפשר לחזות את יכולתם להגיע לישראל. פרד ארזואן, סגן מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, מסביר לגלובס כי קיים פוטנציאל משמעותי לזיהום ים באזור ישראל.

לדבריו, "הפוטנציאל הגדול ביותר לזיהום הוא מאניות המשנעות דלקים. נתיב היציאה שלהן עובר אצלנו ממש ליד הבית, בתעלת סואץ. הים התיכון מהווה 1% מהאוקיינוסים בעולם, אך מתקיימים בו כ-30% מתנועת מכליות הדלק העולמית. זה אזור עם פוטנציאל לתקריות גדולות ומשמעותיות, ובסטנדרטים עולמיים, האירוע שהתחרש כאן אינו גדול".

באשר להיערכות, ארזואן מדגיש כי זעקת משרדו לתקציבים בנושא נשמעת זה זמן רב. לדבריו, "אנחנו אומרים כבר הרבה שנים שצריך להיערך בצורה טובה יותר - ועבור זה צריך יותר תקנים וכוח אדם. כדי להיערך בצורה סבירה, אפילו לא אופטימלית, דרשנו עוד 22 תקנים ועוד תקציבים לקרן למניעת זיהום ים. משרד האוצר, למרות ההבטחות, לא נתן לנו את המענה הנדרש.

"תוכנית היערכות טובה שתיתן מענה לשורה של תרחישים, תוך ביסוס היכולות ברמה הלאומית ושיתופי פעולה בעולם, זה משהו שהתקדמנו איתו. אבל כדי להגיע לרמה בסיסית טובה חסרים לנו אמצעים שלא קיבלנו לאורך השנים. אפשר להקביל את זה לקורונה ולמחסור במיטות בבתי החולים. עכשיו כולם נזכרו שזה רלוונטי. יכולנו להציג את המסקנה הזו לפני האירוע, אבל כרגע זה זועק".

מחברת שברון, המפעילה את אסדת לוויתן, נמסר בתגובה: "אנו עובדים בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה כדי לתת מענה לכל הנושאים הסביבתיים. אסדת לוויתן מפיקה גז טבעי וקונדנסט המתנדף במהירות, במקרה הלא סביר של דליפה. מערכות רגילות לגילוי שפך נפט אינן מתאימות לסוגי דלקים אלו. אנחנו מחפשים מערכת מתאימה שתענה על דרישות המשרד".

עוד כתבות

שלמה קרמר / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

חברת הסייבר של שלמה קרמר מגייסת 360 מיליון דולר והופכת לאחת הגדולות בישראל

סבב הגיוס הנוכחי של קייטו נטוורקס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.8 מיליארד דולר, זאת לעומת 3 מיליארד דולר לפני פחות משנתיים ● בכך היא הופכת לאחת מחברות הסייבר הישראליות בעלות השווי הגבוה ביותר ● שיעור הצמיחה הגבוה של החברה מקרב אותה ליציאה להנפקה, אם כי טרם נודע האם היא מתקרבת לרווחיות

המנצחים והמפסידים מהתחזקות השקל / איור: גיל ג'יבלי

היבואנים ירוויחו, אל על צפויה להוציא מיליונים: המנצחים והמפסידים הגדולים מהתחזקות השקל

המלחמה מול איראן דחפה את השקל לשיאים חדשים מול הדולר והפכה אותו לאחד החזקים בעולם ● התחזקות המטבע המקומי תגדיל את רווחי היבואנים, אבל תפגע בחברות שכיכבו השנה כמו אל על ואלביט ● גם בעלי נכסים בחו"ל כמו נתן חץ וחיים כצמן צפויים להפסיד מהתפנית במט"ח ● וגם: S&P 500 בשיא כל הזמנים, אבל החוסכים בארץ רושמים הפסדים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

נתניהו: "נפתחו הרבה הזדמנויות - לחלץ את החטופים ולהכריע את חמאס ואפשרויות אזוריות רחבות"

סמל ישראל נתן רוזנפלד, נהרג בפיצוץ בתוך מבנה בג'באליה, האירוע מתוחקר ● שב"כ סיכל תשתית חמאס בחברון, מהגדולות שנחשפו בשנים האחרונות ● צה"ל יגיע בימים הקרובים לשליטה ב-75% משטחי הרצועה, הרמטכ"ל יציג היום לקבינט: אנו מגיעים ליעדים שהגדרתם לנו ● 632 ימים למלחמה 50 חטופים בעזה • עדכונים שוטפים

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

עלות היירוטים האמריקאים במלחמה: כמעט מיליארד דולר

לפי דיווח שהתפרסם, עולה כי במשך 12 ימי המלחמה, ארה"ב שיגרה כ־15%-20% מכלל מיירטי מערכת THAAD בעולם לעבר הטילים הבליסטיים האיראניים, בסך כולל של יותר מ־800 מיליון דולר ● מזכירות ההגנה האמריקאית הציגה בשבוע שעבר את בקשת התקציב שלה לשנה הפיסקלית 2026, שעומדת על כ־961.6 מיליארד דולר

מכוניות חדשות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

בממשלה רוצים לקצר את התור בנמלים, ובדרך פוגעים במכונת המזומנים שלהם

במשרדי התחבורה והאוצר גיבשו מתווה להרחבת התחרות על פריקת מכוניות – שנחשבת לאפיק רווחי במיוחד עבור הנמלים ● המטרה: לגרום להם לתת עדיפות לסחורות אחרות, כמו ברזל, שתקועות בלב ים זמן רב ● בוועדי הנמלים עשויים לצאת למאבק

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

מנכ''ל הכללית אלי כהן / צילום: באדיבות קופ''ח כללית

מנכ"ל בית חולים גדול בעבר ובהווה: בורסת השמות למנכ"ל קופת חולים כללית

על אף שהליך האיתור הוקפא, בסביבת קופת חולים כללית נוקבים בשמות של מועמדים אפשריים לתפקיד המנכ"ל ● ביניהם: מנכ"ל סורוקה שלומי קודש, יו"ר מגדל רוני גמזו וד"ר אורלי וינשטיין שמובילה את הקמת שיבא נגב ● ומה הסיכוי שהמנכ"ל הנוכחי אלי כהן בכל זאת לא סיים את תפקידו?

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: גדי סיארה

בהיקף של 100 מיליון אירו: לוריאל משיקה תוכנית עולמית בנושא חדשנות

קבוצת לוריאל משיקה תוכנית האצה עולמית לחדשנות בת-קיימא בהיקף של 100 מיליון אירו על פני חמש שנים ● האקזיטים של שלוש חברות הייטק הפכו לאחרונה לתרומה של 1.2 מיליון שקל לארגונים ועמותות, באמצעות קרן תמורה ● לאור הנזק שנגרם בבאר שבע מהטילים, ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד האמריקאי גייס תרומה של כ-10 מיליון שקל עבור שורת מיזמי חירום לסיוע לתושבים ● אירועים ומינויים

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

מארק צוקרברג מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

הבונוסים השמנים של צוקרברג: כך מנסה מטא למשוך את הטאלנטים מ־OpenAI

על רקע ביצועים מאכזבים של מודל ה־AI של מטא, Llama 4, מארק צוקרברג פותח את הארנק, עורך פגישות אישיות עם החוקרים המבריקים ביותר, ומציע, לפי פרסומים, בונוסים של עד 100 מיליון דולר ● בתוך המאבק האגרסיבי הזה, OpenAI מסרבת להרים ידיים

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

השקעה של עשרות מיליוני דולרים: תוכנית החדשנות שמשיקה טבע

ענקית התרופות טבע משיקה תוכנית חדשנות לסטארט-אפים, במסגרתה יושקו אתגרים פעמיים בשנה, שיעסקו בשילוב חדשנות בתחומי הפעילות של החברה ● דוגמה לאתגר: טכנולוגיות משלימות או חלופיות לניסויים בבעלי חיים

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?