גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפוליטיקאים נוהרים לטיקטוק, אבל האם הם יודעים כיצד להתנהל שם?

מה שהתחיל כזרזיף דק בסיבוב הבחירות השלישי, הפך לשטף של ממש: הפוליטיקאים הישראלים גילו את טיקטוק, הרשת החברתית עם הפוטנציאל הוויראלי הגדול ביותר כיום ● לקראת הבחירות ניתחנו את הפעילות שלהם במדיום שמגדיר מחדש את המושג "שידורי תעמולה"

TIKTOK / צילום: שאטרסטוק
TIKTOK / צילום: שאטרסטוק

אם תחפשו את עמודי הטיקטוק של דונלד טראמפ וג’ו ביידן צפויה לכם אכזבה: הם לא קיימים. שניהם, כל אחד מסיבותיו, אסרו על צוות הקמפיין שלהם לייצר שם נוכחות רשמית. אפילו לקמלה האריס, שחבה חלק לא מבוטל מהצלחת הקמפיין שלה לרשת החברתית הצעירה, אין עמוד על שמה. כך או כך, זה לא מנע מהמועמדים לרכוב על הטרנד ולהפיק מהטיקטוק תועלות לא מבוטלות לאורך הקמפיין. אפילו האיסור הגורף של טיקטוק על פרסום פוליטי ממומן (בשונה מפייסבוק למשל) - לא עצר זאת.

בישראל המצב שונה בתכלית. למרבית ראשי המפלגות יש כבר עמוד רשמי עם תכנים, גם לחלק מהח"כים והח"כים לעתיד יש, ואפילו למשמרות הצעירות של מפלגות אחדות קיימת נוכחות בפלטפורמה.

 

כדי להבין את הסיבה לנהירה, כדאי להסתכל על שלושה נתונים. ראשית, טיקטוק היא נכון לכרגע הרשת החברתית בעלת הפוטנציאל הוויראלי הגבוה ביותר - והיא מאפשרת להגיע למקסימום חשיפה אורגנית ללא קידום ממומן (שממילא אסור לפוליטיקאים בטיקטוק); שנית, השנה עוקפת טיקטוק לראשונה את פייסבוק בזמני השימוש בה. בישראל היא גם הרשת החברתית הצומחת ביותר ב-2020 (על פי דוח בזק).

ושלישית, לצד קטגוריית התוכן המובילה בטיקטוק, ולוגים/יומני רשת, הקטגוריה הצומחת ביותר ב-2020 הייתה חדשות. במצב דברים כזה, אין פלא שהקליק בין הפוליטיקאים שלנו לפלטפורמה היה מיידי.

ניתוח פעילות הפוליטיקאים מעלה מספר תובנות לגבי השימוש בפלטפורמה לצרכי שיווק בכלל, ובפרט עבור קמפיינים פוליטיים. הוא גם מציף את שאלת השאלות: האם ומה שווה התאגיד (הסיני) לפוליטיקאים שלנו, אם הם לא שולטים בו?

בני גנץ: להיות ראשון זה מחייב

בני גנץ היה הפוליטיקאי הישראלי הבכיר (דאז) שנכנס לטיקטוק לפני כולם. הוא הצטרף עוד לפני סיבוב הבחירות השלישי, הבליח לכמה סרטונים, נעלם למספר חודשים וחזר. מי שלא רצה אותו בטיקטוק כמועמד לראשות ממשלה, קיבל אותו שם כשר ביטחון.

אלא שקצת כמו בפוליטיקה, כך גם בטיקטוק: גנץ קודם נכנס, ורק אחר כך חשב מה ואיך עושים. זה בא לידי ביטוי בדברים בסיסיים כמו העדר שם בעברית לעמוד, מה שמקשה מאד על איתורו בחיפוש (במקום העמוד של גנץ עולים בחיפוש עמודים שלא בדיוק תורמים לו תדמיתית), עובר דרך אי מיקסום של נכסי טיקטוק דוגמת סאונד וממשיך בהעדר וי כחול במשך קרוב לשנה.

גנץ אמנם צבר כמות נאה של עוקבים ולייקים, אבל עם פור של למעלה מחצי שנה על כל השאר, אפשר היה לצפות להרבה יותר.

נפתלי בנט: בשם הבן

מן העבר השני, האחרון לזהות (או לפחות להצטרף) הוא נפתלי בנט, שהצטרף בתחילת פברואר. למרות האיחור האופנתי, בנט כבר לא מאוד רחוק מלהדביק את המספרים של גנץ, לא מעט בזכות אסטרטגיית החדירה שלו: בנט תפס טרמפ על הגב של בנו הבכור יוני, כוכב טיקטוק בפני עצמו, ונכנס לטיקטוק בתואנה של ׳לתת לו פייט׳.

לאחר שפשוף מוצלח בעמוד של בנו, וכנראה גם קורס מזורז ממנו, נראה שבנט שוחה בפלטפורמה לא רע בכלל. יו"ר ימינה משתמש יפה במה שיש לטיקטוק להציע, בדגש על משפיענים שלפחות לחלקם הוא לא זר. שוב, כנראה בזכות יוני.

גדעון סער: ישחקו הצעירים לפנינו

גדעון סער בחר שלא לפתוח נכון לעכשיו עמוד משלו בטיקטוק. בדיוק בשביל זה יש את צעירי תקווה חדשה, שהקימו עמוד חצי רשמי עבור המפלגה. היתרון: אפשר להשתעשע, והם גם יודעים איך לעשות את זה נכון בשפת הטיקטוק. סער, בסיוע רעייתו גאולה אבן-סער, אפילו עשה שימוש בעמוד כצינור הפצה ל-Take off על החיקוי שלו בארץ נהדרת.

החיסרון: קשה לצבור מסה של עוקבים וגם של צפיות ואינטראקציה בקונסטלציה של עמוד שאינו אישי של המועמד עצמו. כך אנו עדים לתוכן טוב והולם את הפלטפורמה, שמשכנע כמעט אך ורק את המשוכנעים.

אגב, גם לאביגדור ליברמן אין עמוד טיקטוק משלו, אך צעירי ישראל ביתנו מנהלים עמוד חצי רשמי למפלגה.

יאיר לפיד: לא טבעי, אך יש עתיד

יאיר לפיד, שהצטרף לטיקטוק לפני כחודשיים וחצי, עדיין רחוק מהמספרים של אחיו לשעבר (בנט) ושל אחיו החורג (גנץ). למרות היותו איש התקשורת היחיד מבין הנסקרים כאן, ניכר שהמדיום עדיין לא זורם לו טבעי.

אלא שלפיד כמו לפיד, נכנס לזירה בכוח ומוכן להזיע. זה ניכר גם בהשתתפות פעילה בטרנדים בטיקטוק, מה שעוזר לו ‘לצאת החוצה’ ולהגיע גם מעבר לעוקבי העמוד, שימוש נכון בסאונד ומינוף הנכסים של הכוחות הצעירים במפלגה - למשל, עידן רול, שמחזיק עמוד טיקטוק הקרוב בגודלו לזה של לפיד.

בנימין נתניהו: האימפריה מכה שוב

מבחינת ראש הממשלה וצוותו, דין טיקטוק כדין ערוץ 12: שניהם ערוצי תקשורת, ולשניהם נתניהו מגיע במיטבו ובשיא הכוח כדי לכבוש, אבל גם כדי ליהנות מכל רגע. ברמה הטכנית, נתניהו מסמן וי על כל הטקטיקות שבהן נוקטים יריביו, ומוסיף עוד אחת חשובה: אינטראקציה גבוהה מאוד עם המגיבים. כך הוא גם מגביר את הוויראליות של התכנים, אבל בעיקר נוגע בקהל, כתחליף לעת קורונה למגע בממד הפיזי.

ברמת התוכן, אין פרזנטור טוב ממנו או קרוב לרמתו גם כאן. אם מוסיפים לזה את חוזק המותג, מקבלים כמעט 200 אלף עוקבים עם כמעט מיליון לייקים תוך כחודשיים.

 

סקר שנערך בקבוצת הפייסבוק "טיקטוק ישראל" ובדק מי עושה את העבודה הטובה ביותר מבין הפוליטיקאים, העניק את הבכורה לנתניהו, ואחריו בפער לא קטן, בנט.

נדמה שהרומן של הפוליטיקאים הישראלים עם הטיקטוק התחיל ברגל ימין. חלקם כבר פיצחו את הקוד וימשיך לגדול וליהנות מהפירות הוויראליים, חלקם בדרך לשם, וחלק אחר פחות מתאים לפלטפורמה וייאלץ לנסות אחרת או לפרוש ממנה.

דבר אחד בטוח: המשתמשים מרוויחים תעמולה מעניינת, ובעיקר קלילה ומשעשעת בהרבה מזו המסורתית, ולבטח פחות ארסית ממלחמת ההכפשות והלכלוכים המתנהלת בפלטפורמות האחרות. אחרי שלושה סיבובים מתישים ועקובים מדם רע, גם זה משהו.

הכותב הוא אסטרטג דיגיטל, יועץ ומרצה

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית