אבתיסאם מראענה / צילום: "חדשות סוף השבוע", חדשות 12
אבתיסאם מראענה-מנוחין תוכל להתמודד במסגרת רשימת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת: בית המשפט העליון קבע היום (א') בדעת רוב כי אין לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדת מפלגת העבודה, אבתיסאם מראענה-מנוחין, מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-24. בית המשפט קבע כי אף שהתבטאויותיה של מראענה כפי שהוצגו בבקשת הפסילה הן מקוממות ביותר, לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת - מבחינה כמותית או איכותית - המצדיקה את פסילתה של מראענה באיזו מן העילות שעליהן התבססה ועדת הבחירות.
ההחלטה התקבלה בדעת רוב של הנשיאה אסתר חיות והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון וג'ורג' קרא, נגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ.
"תחושת קבס לחוד ועילות הפסילה הסטטוטוריות לחוד"
הדיון התמקד בעילות הפסילה שמנויות בסעיפים 7א(א)(1) ו-7א(א)(3) לחוק-יסוד: הכנסת, ולפיהן ניתן למנוע התמודדות של מועמד בבחירות אם יש במעשיו או בהתבטאויותיו משום "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" או משום "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".
שופטי הרוב עמדו על כך שהתבטאויותיה של מראענה - ובמיוחד דברים שאמרה בראיון שנערך עמה בשנת 2008 למקומון שהופץ באזור זכרון יעקב, במהלכו ציינה, בין היתר, כי "הייתי משמידה את זכרון יעקב. תדגיש, בלי להרוג. שתחזרו לארה"ב או לפולניה" - הן אכן בעייתיות, מעוררות שאט-נפש ומקוממות ביותר, וכפי שהיא עצמה בחרה לכנות חלק מהן בדיעבד, "עלובות". עם זאת, צוין כי תחושת קבס לחוד ועילות הפסילה הסטטוטוריות לחוד ונקבע כי התבטאויות אלו אינן עולות, בנפרד או במצטבר, כדי "מסה קריטית" של ראיות שעשויה להצדיק את פסילתה.
באשר לעילה שמנויה בסעיף 7א(א)(3) לחוק-יסוד: הכנסת, שעניינה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה, הודגש כי התבטאויותיה של מראענה אינן כוללות התייחסות מפורשת לפעולות טרור, שבח לפעילות שכזו או קריאה לביצועה בעתיד, וכי בהיעדר תמיכה באלימות נשללת מניה וביה תמיכה במאבק מזוין , לא כל שכן במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור.
באשר לעילה שבסעיף 7א(א)(1) לחוק-יסוד: הכנסת, שעניינה שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הודגש כי אמירתה של מראענה משנת 2008 בדבר "השמדת" זכרון יעקב פוגעת בעצבים החשופים ביותר של העם היהודי אשר מדינת ישראל היא ביתו והמקום שבו יוכל לחיות לבטח.
בית המשפט הדגיש, עם זאת, כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 24.2.2021 ביקשה מראענה את רשות הדיבור והצהירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי היא מתנצלת על התבטאויותיה. בהקשר זה ציין בית המשפט כי לאורך השנים נקבע בפסיקה שיש לתת משקל להבעות חרטה ולהתנצלויות של המועמד עצמו, וכי בית המשפט אף נמנע בעבר מלפסול מועמד יותר מפעם אחת - כמו למשל, בעניינו של ברוך מרזל - גם כשהתברר שלא עמד בהבטחתו לשנות מדרכיו.
נוכח כל זאת, נקבע על-ידי שופטי הרוב כי מכלול נסיבות העניין מטה את הכף לטובתה של מראענה נגד פסילת מועמדותה.
"עוד הוכחה לכך שבתי המשפט זקוקים לשינוי יסודי ולרפורמה מקיפה"
השופט מינץ , בדעת מיעוט, קבע כי התבטאותה של מראענה בנוגע לזכרון יעקב מהווה קריאה מפורשת להשמדת העם היהודי שיש בה כדי לגבש "מסה קריטית" איכותית המספקת לפסילת מועמדותה. עוד קבע השופט ד' מינץ כי התנצלותה של מראענה נעשתה בשפה רפה ולא הוצגה כל ראייה כי היא אינה תומכת עוד במטרות פסולות אלו, וכי בנסיבות אלה לא די בהבעת מורת רוח מן ההתבטאויות האמורות אלא יש לצקת להסתייגות מהן משמעות אופרטיבית.
יו"ר עוצמה יהודית, עו"ד איתמר בן גביר, הגיב לפסיקה ואמר: "שוב בית המשפט העליון מוכיח שהוא לא מסוגל לפסול תומכת טרור. כל בר דעת מבין שהנימוקים לפיהם מראענה "התנצלה" על דבריה שווים כקליפת השום ועל עשירית מדבריה של מראענה נפסלו ד"ר בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, ולהם לא הועילה כל התנצלות".
יו"ר הכנסת, יריב לוין: "בית המשפט העליון שוב נכשל ערכית ומוסרית בהגנה על הערכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, בראשם זכר קורבנות השואה. החלטת השופטים להתיר התמודדות לכנסת למי שביזתה את ששת המיליונים בכוונה לפגוע היא טעות קשה. זוהי עוד הוכחה לכך שבתי המשפט זקוקים לשינוי יסודי ולרפורמה מקיפה, בראש ובראשונה בשיטת בחירת השופטים".