שירה איסקוב / צילום: עדי אורני
שירה איסקוב לא רצתה להיות מפורסמת, היא רק רצתה לא למות. האישה הצעירה ממצפה רמון הפכה לסמל של אומץ, כנות וכוח נפשי, שלא נופל מזה של לוחמים בשדה הקרב. אלא שהמערכה שלה הייתה בבית, והאויב - האיש שהייתה נשואה לו.
בערב ראש השנה האחרון, כשהודיעה לו שהיא רוצה להתגרש, אביעד משה ניסה לרצוח אותה באלימות אכזרית לעיני בנם הפעוט. אבל בזכות שכנים גיבורים, ובראשם עדי גוזי, איסקוב ניצלה. במהלך האשפוז הממושך שלה בבית החולים היא ביקשה שיפרסמו את שמה, ושיצלמו אותה - חבושה, פצועה, שבר כלי. היא לא התביישה במה שקרה, לא חשה אשמה, התראיינה בפנים מצולקות ובשיער קצר, והפכה לקולן של קורבנות האלימות ושל הנשים המוכות, שמתחבאות בצללים.
איסקוב השיגה מה שארגוני הנשים ורשויות הרווחה לא הצליחו לעשות במשך שנים: להניע תהליכי חקיקה ולחשוף את המציאות הקשה שבה הן חיות. על שמה נרשם החוק ששולל אפוטרופסות של הורה על ילדיו בשל עבירות פליליות חמורות בתוך המשפחה, לאחר שמתוך כלאו ניסה משה למנוע מבנם להתחסן.
איסקוב גם הצליחה לגייס את אנשי הרבנות במאבקה להשיג ממנו גט, והכריחה אותו להיות נוכח בבית המשפט כשהשמיעה את עדותה המצמררת.
בזכות כל אלה, וגם בזכות נחישותה השקטה, רהיטותה, חוש הצדק שלה לרתום את כאבה האישי לטובת הכלל והעידוד שהיא נוסכת ברבים - שירה איסקוב היא אחת הנשים המשפיעות בישראל השנה.