שלט של רחוב וול סטריט מחוץ לבורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Mike Segar
משקיע, ספאק כבר הקמת? נראה ששיגעון הספאקים עולה מדרגה. ביום שישי האחרון הגישו מעל 50 קבוצות משקיעים תשקיפי S1 לנאסד"ק לטובת הנפקת 50 חברות ספאק. בהתחלה ניסיתי לספור במדויק אבל מרוב שורות איבדתי את הריכוז ונהיה לי מטושטש בעיניים. גם בהנחה שעורכי הדין שמכינים את התשקיפים הללו עובדים 24 שעות ביממה (והם עובדים!), מדובר בפייליניג של תשקיף ספאק כל חצי שעה בממוצע.
קצת פרופורציות - בכל שנת 2020 הונפקו 248 חברות ספאק בארה"ב, וזו היתה שנת שיא לאחר שבכל שנת 2019 הונפקו פחות מ-60 חברות ספאק.
השנה עברנו כבר את ה-200, ואנחנו רק בתחילת מרץ. הקצב השנתי צפוי להגיע למעל 1,000, אם לא יהיה שינוי מגמה. הגיוס הממוצע קצת מעל 300 מיליון דולר לחברה, מה שאומר שכמספר ההנפקות - כך מספר היוניקורנים החדשים שייוולדו בקרוב או לכל הפחות יקבלו הכרה ציבורית בשווי שלהם. ברכות ליזמים.
מכל השמות הגדולים של מנפיקי הספקים שנזרקים באוויר (גילוי נאות - אני מתעתד להיות אחד מהם), השם שהכי הפתיע אותי היה של אחת מקרנות הסיכון הגדולות בעולם - Khosla Ventures, שהוקמה על ידי משקיע הון הסיכון האגדי וינוד קוסלה (Vinod Khosla) שהיה לי את הכבוד לפגוש אותו במשרדי קליינר פרקינס לפני שנים רבות.
מה מיוחד בזה תשאלו? אם Khosla Ventures שמנהלת מעל 5 מיליארד דולר של נכסי השקעות בוחרת להגיש 2 תשקיפים ביום אחד, זה כמו שאילון מאסק ישקיע בביטקוין - זו פעולה שנותנת לגיטימציה למכשיר הפיננסי.
הספאקים כבר מזמן לא נחלתם הבודדה של קרנות הגידור האופרטוניסטיות, גם בנקי ההשקעות הגדולים כמו גולדמן זקס וסופטבנק והקטנים יותר כמו Moelis ו-Cantor הקימו ספאקים משל עצמם ועכשיו גם קרנות הון הסיכון מבינות שהספאק הוא מכשיר לגיטימי, במובן מסוים דומה ל-Opportunity fund - "קרן הזדמנות" שמגויסת לרוב על ידי מנהלי קרן הון סיכון כדי לתמוך בחברות פורטפוליו בהשקעות המשך לאחר שהקרן סיימה להשקיע או מוגבלת בהשקעה בחברה מעל אחוז מסוים. רק שכאן מדובר בהשקעה שהיא גם אקזיט - במידה והספאק של קוסלה וונצ'רס יתמזג לחברת פורטפוליו של קוסלה וונצ'רס (זה הניחוש שלי) - זה עלול לגרום להרמת גבה ולהעלות שאלות של אתיקה.
אפרופו אתיקה, שמעו סיפור: פעם ישבתי עם משקיע הון סיכון גדול ומוכר בחדר ישיבות יפה ומרשים בפאלו אלטו. המשקיע, ששמו הולך לפניו, שם הצעה על השולחן. "אני אשקיע בחברה שלכם לפי שווי של 50 מיליון דולר, ועוד חצי שנה, חברה ציבורית שאני היו"ר שלה תקנה אתכם לפי 500 מיליון דולר." בחיי, זה מה שהוא אמר, מילה במילה ויש עוד 3 עדים.
לצערי הרב סירבנו להצעה (הלקח מהטעות הזו זה נושא לטור אחר או הרצאת אורח ב- fuck up nights), אבל השאלה האתית הטרידה אותי במשך שנים. ולענייננו, האם זה לא מה שקורה עכשיו עם ספאקים שמוקמים על ידי קרנות הון סיכון? ימים יגידו מה יאמרו על זה ברשות ניירות ערך. להגנת הספאקים יש לומר שמנגנון קבלת ההחלטות של משקיעי הספאק מאפשר להם לוותר על ההשקעה ולקבל את חלקם בחזרה אם המיזוג לא נראה להם ובנוסף שילוב של בנק השקעות חיצוני שיבצע הערכת שווי אובייקטיבית לחברה יתנו לגיטימציה למהלך. ועדיין - ריבוי נושאי התפקידים שמקימים ספאק - בנקאים, יזמים סדרתיים, קרנות גידור וקרנות הון סיכון יוצר לא מעט ניגודי עניינים בפוטנציה ויתכן שמישהו ברשות לניירות ערך יתעורר ויחליט לעשות לזה סוף ולהגדיר מחדש מי יכול לעשות מה.
Flying Pigs, הסטארטאפ עם השם המגניב של שאול אולמרט, אולי לא בשל עדיין להנפקה, אבל מסתבר שחברות בתחום המכוניות המעופפות דווקא מנפיקות יופי. בפברואר הוכרזו שתי עסקאות מיזוג ספאק של חברות שמתיימרות לייצר מונית אווירית (או הליקופטר חשמלי תלוי איך אתם רוצים לקרוא לזה) - Aviation Archer ו-Joby Aviation - מדובר בחברות שהמוצר שלכם יעלה לאוויר (ליטרלי) רק בשנת 2023-2024, יש להן אפס הכנסות והרבה הוצאות. האם חברות אלה צריכות להיות ציבוריות? מסתבר שהשוק חושב שכן, והן אפילו קיבלו שווי של 3.8 ו- 5.7 מיליארד דולר בהתאמה. כנראה שיש פשוט יותר מידי כסף פנוי בשוק, וזו שעתם היפה של היזמים עם הדמיון והחזון הגדול ביותר.
*** אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן
הכותב הוא שותף ב-Fundem Capital שמאתרת חברות לתהליכי מיזוג ושותף בחברת המסחר האלגוריתמי CEREBRO