גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני מנכ"לית בשוק ההון ומעולם לא ביקשתי העלאה בשכר"

"השכר היה נראה לי הגון" ● "אני לא פה בשביל הכסף" ● " אני מרגישה שמתפשרים עליי" ● מנהלות בכירות מאוד מספרות מדוע גם אחרי עשרות שנות ותק בתעשייה, הן עדיין מרוויחות לפעמים מחצית ממקביליהן הגברים

שכר נשים בכירות / צילום: Shutterstock
שכר נשים בכירות / צילום: Shutterstock

"אצלנו בחברה מקובלות העלאות שכר כשמעלים בדרגה או בעת קידום. לאחרונה גם אני נבחרתי לקידום. כשהבנתי שהצעת השכר שקיבלתי היא בטווח שמתאים לתפקיד, פשוט קיבלתי אותה כפי שהיא. זה היה נראה לי הגון. לא התמקחתי ולא התווכחתי. רק אחר כך הבנתי שההצעה הייתה בטווח הנמוך, וש'טווח' יכול להיות הבדל של אפילו 10,000 שקל. ושיש קולגות שעובדים לצדי, גברים, שניהלו משא ומתן ולכן מרוויחים יותר ממני. אולי בתוך תוכי אני מרגישה - עדיין - לא מספיק טובה, שמתפשרים עליי ושאני צריכה להגיד תודה. איפשהו זה שם. מעולם לא ביקשתי העלאת שכר. עכשיו זה אבוד".

הדוברת היא לא עובדת בשנותיה הראשונות בשוק העבודה, וגם לא מנהלת בדרג ביניים. מדובר במנהלת בכירה ומוערכת בחברת טכנולוגיה מובילה בתחומה בשם איילת (שם בדוי, שמן האמיתי של כל הדוברות בכתבה שמור במערכת), בת 43. לאורך 20 שנות קריירה בעולמות השיווק היא צברה הישגים רבים והתקדמה מהר. אבל היא לא התמקחה על שכרה.

והיא לא לבד. בשבועות האחרונים אספנו עבור הגיליון המיוחד הזה של G שורת וידויים של מנהלות בכירות בתעשייה, לרבות מנכ"ליות, שסיפרו על על הקושי שהן חוות - גם היום - לבקש כסף לעצמן. בעודן מטיפות לנשים צעירות וזוטרות מהן לדרוש שכר שווה, ולא לפחד להיות אסרטיביות בעניין, הן עצמן מתקשות ליישם את העצות האלה בחייהן המקצועיים.

ייתכן שהחסמים שהמנהלות חוות בתחום הזה, לצד הציפייה החברתית שלא יגזימו בדרישות, מסבירים לפחות חלק מהפער הגדול בין שכר הבכירים לשכר הבכירות בישראל. לפי מחקר של משרד האוצר מ-2017, בעשירון העליון של השכר בישראל שכר הבכירים גבוה משכר הבכירות בכ-40% - 24 אלף שקל בממוצע לבכירה מול 39 אלף שקל לבכיר. הפער בין הגברים לנשים בקטגוריה הזאת גבוה מפערי השכר החציוני בין גבר לאישה שעומדים על 26%.

אפשר היה לחשוב שהפערים האלה הם תוצאה של העובדה שהמנהלות הבכירות מתמקדות מראש בתחומים פחות מתגמלים, כמו חינוך ורווחה, אך המחקר מראה שבכל תעשייה ותעשייה יש פערי שכר בין בכירים לבכירות, כשבענפי הקמעונאות והפיננסים שכר הבכירות הוא חצי משכר הבכירים. כן, קראתן נכון, חצי.

ומה קורה ב-125 החברות הגדולות בבורסה של תל אביב, שם שכר הבכירים מדווח וגלוי? הפערים רק מתעצמים. ניתוח של פירמת הייעוץ העסקי וראיית החשבון BDO לחמשת מקבלי השכר העליון בחברות האלה נכון ל-2018, בפילוח מגדרי ולפי תעשייה, חושף פערים אסטרונומיים: 58% בחיפושי גז ונפט, 60% בטכנולוגיה, 56% בתעשייה, 40% בענף הביטוח, 46% בהשקעה ואחזקות ו-33% בנדל"ן. הפערים נותרים גם כשיורדים לרזולוציה של תפקיד מול תפקיד - לבד מתפקידי היועץ המשפטי והיו"ר - עד כדי פער של פי שניים בשכר הממוצע בתפקיד המשנה למנכ"ל.

בקשת העלאה פעם ב-30 שנה

שרון, בת 57, בעלת דוקטורט בפיסיקה, עובדת מזה כשני עשורים בחברת טכנולוגיה ובשנים האחרונות כמנהלת פיתוח. "מעולם, לכל אורך שנות הקריירה שלי, לא ביקשתי העלאה", היא מספרת. "הגישה שלי תמיד הייתה של הוקרת תודה. עבור מה שנתנו אמרתי תודה רבה ומדי פעם היו מעלים לי את השכר באחוזים בודדים. לפני כמה שנים כשהחברה הייתה בתהליך של רכישה ולמישהו היה אינטרס לצ'פר אותי, השכר שלי הוכפל. הייתי המומה מזה.

"לפני כן, היו תקופות שידעתי על מנהלים בדרג שלי שמרוויחים יותר ממני. היו תקופות שבהן מתכנתים הרוויחו יותר. קולגות גברים היו הרבה יותר ממני עם היד על הדופק של הכסף. הם ידעו להגיד בזמן וברגע הנכון 'מגיע לי', או 'בלעדיי אתם לא יכולים'. אני יכולתי לעשות את זה ולא עשיתי.

"למען האמת, כשאני מסתכלת לאחור, אני גאה בזה. הגעתי לאן שהגעתי מבלי לבקש ממישהו משהו ואני מרוויחה טוב. תמיד יכולתי ללחוץ לקבל יותר, אבל זה לא התאים לאופי שלי. יש משהו מפחיד בלבקש כסף".

למה מפחיד?
"כי את עלולה לקבל דחייה. יש בזה משהו משפיל".

אפרת, מנכ"לית בשוק ההון, מעידה בדיוק על אותה הגישה: "מעולם לא ביקשתי העלאה או קידום, ההצעות תמיד הגיעו אלי, אולי כי תמיד חשבתי שאני לא ראויה מספיק ודווקא הבוסים שלי, גברים, לחצו עליי לקבל את הקידום. ביקשתי העלאה אולי פעם אחת ב-30 שנות קריירה. ברור מאליו שהייתי יכולה למצות טוב יותר את הסיטואציות שבהן קודמתי כדי לבקש יותר כסף. יכולתי לדפוק על השולחן. אבל לא עשיתי את זה. יכול להיות שפיקששתי בזה, כן. תמיד הייתי מרוצה ממה שקיבלתי".

אפילו שריל סנדברג, מספר שתיים בפייסבוק וכוהנת ההעצמה האישית לנשים, הודתה בראיונות ובספרה Lean In מ-2013, שכמעט נפלה במלכודת ה"לא נעים לי לבקש יותר". זה קרה ב-2008, כשהייתה בכירה בגוגל ומארק צוקרברג פנה אליה וביקש שתצטרף לפייסבוק. "רציתי מאוד מאוד את המשרה, אבל חששתי שאם אתמקח אהרוס את העסקה", כתבה סנדברג. "ואז הגיס שלי אמר לי: 'שריל, באמת, למה שתרוויחי פחות מכל גבר שהיה לוקח על עצמו את המשרה הזו?'. הוא התכוון לכך שאף גבר לא היה לוקח את ההצעה הראשונה. זה נתן לי מוטיבציה. התמקחתי (וקיבלתי יותר)".

הדס אלמוג, בעלת ניסיון של 20 שנה כסמנכ"לית משאבי אנוש בסטארט־אפים ובארגוני הייטק גלובליים, מסבירה שהבעיה מתחילה אפילו לפני הכניסה לחברה. "'אני לא פה בשביל הכסף', 'מעניין אותי האתגר', 'לא אתקטנן על המספר', או 'על הכסף נדבר בסוף, בטוחה שנסתדר' - אלה אמירות ששומעים בלי סוף מנשים בראיונות עבודה, גם מנשים בכירות".

"כשנשים נשאלות לגבי ציפיות שכר הן מדברות בטווחים, למשל 40-50 אלף שקל. במקרה כזה, רוב המעסיקים יתנו את הרף התחתון, או בוודאות את החציון. חוסר הנוחות בשיח הזה על השכר ניכר בשפת הגוף של המרואיינות", ממשיכה אלמוג. "הן מתכווצות, מדברות בקול חלש יותר, צוחקות במבוכה. היו פעמים שממש עצרתי את הראיון באמצע ואמרתי למועמדת: 'אל תעשי את זה. משגע אותי שנשים מדהימות כמוך מתחילות להתנצל. את שווה, את ראויה, יש לך ניסיון ויכולת. למה לא לומר מספר הוגן שמייצג אותך?'".

ומה קורה בראיונות של גברים?
"הכל כמית. למשל, אם הארגון רוצה שהם שיתחילו לעבוד מוקדם מכפי שתיכננו, זה מתומחר בצורה של פיצוי כספי. הם מדברים בצורה ישירה וללא התנצלות. למשל: 'אני מאוד רוצה את התפקיד, רוצה את החברה, וזה השכר שאני רוצה, זה הבונוס, ואני גם רוצה לטוס ביזנס, ואופציות'".

ואיך נראית הדינמיקה הזו בשיחות על העלאות שכר?
"גברים לא פעם באים עם הצעה נגדית, והמסר הוא: 'תשוו לי את השכר או שאני עוזב'. נשים כמעט לא עושות את זה. גם אם הן רוצות לעזוב בגלל השכר, הן לא יגידו את זה, אלא ימציאו סיפור - שזה בגלל הילד, או מעבר דירה - כדי לסיים יפה ולא להיכנס לעימות. גברים אומרים את הדברים כמו שהם: 'אני לא מתקדם פה'".

"כשמועמדת למשרה אומרת לי: 'כסף זה לא הדבר הכי חשוב', אני אומרת לה: 'תגידי לי מספר, כמה את שווה'", אומרת מרים שטילמן, משנה למנכ"ל אלגוטק. "נשים חושבות שלא יקחו אותן לעבודה אם ינקבו בסכום גבוה מדי, אבל זה עובד בדיוק הפוך. לפעמים עובד או עובדת שנוקבים בסכום נמוך ביחס למצופה, עלולים לסמן למעסיק שהם לא מספיק טובים".

פער הביטחון: לא משוכנעות שהן טובות מספיק

יש תיאוריות רבות בחקר המגדר ושוק העבודה שביכולתן להסביר מדוע נשים, ובכלל זאת מנהלות, מרגישות פחות בנוח לדבר על כסף ולדרוש לעצמן תנאים בהשוואה לגברים. המקור לכל התיאוריות האלה הוא אחד: נשים נוטות להיות יותר חסרות ביטחון מגברים בנוגע ליכולתן המקצועית. חוסר הביטחון הזה בא לידי ביטוי בכמעט כל היבט שנוגע לניהול הקריירה שלהן, לרבות התחושה שהן ראויות לקידום ולקבלת שכר מקסימלי בעבור תפקיד.

פער הביטחון הזה בין נשים לגברים - The Confidence Gap - הוא הבסיס לספר שכתבו לפני כמה שנים העיתונאיות קלייר שיפמן וקטי קיי, עיתונאיות ברשתות ABC ו-BBC,ש שנקרא The Confidence Code. לדבריהן, כפי שסיפרו בסרטון יוטיוב, הן כתבו את הספר אחרי ששמו לב "שהנשים המצליחות והמשפיעות שראיינו לטלוויזיה לאורך 20 שנות קריירה היו משוכנעות שהן לא טובות מספיק. למראית עין הן שפעו ביטחון, אבל בפועל הן היו אכולות ספקות עצמיים. גילינו שפער הביטחון בין גברים לנשים הוא אמיתי".

שתי המחברות הודו שגם הן עצמן סובלות מהבעיה. "לאורך שנים", אמרה קיי, "ראינו איך הגברים שסביבנו הועדפו על פנינו לקידום והשתכרו יותר מאתנו, וכל זאת כשהם אינם מוכשרים יותר. הם רק היו בטוחים יותר".

מחקר מ-2020 שערכה "הלשכה הלאומית למחקר כלכלי", NBER, גוף מחקר אמריקאי, הראה שכשנשים וגברים שביצועיהם שווים מתבקשים להעריך את עצמם, הנשים מעריכות את עצמן בחסר. את המחקר הובילו חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ופנסילבניה (וורטון). בעוד הציון הממוצע במבחן שביצעו המשתתפים היה זהה, כשנשים נשאלו כמה להערכתן קיבלו בו הציון הממוצע שנתנו לעצמן היה 46, בעוד הגברים העריכו בממוצע שקיבלו 61. אגב, הנשים היו קרובות יותר לתוצאה האמיתית.

מחקר אחר מהעת האחרונה שהובילו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ופורסם בכתב העת PNAS ניסה להבין ממה נובעים פערי שכר בין נשים לגברים שרק סיימו תארים בהנדסה ונכנסו לעבודתם הראשונה בשוק. מדוע - כפי שמצא המחקר - הגברים משתכרים בממוצע 65 אלף דולר בשנה, ואילו הנשים רק 61 אלף דולר בשנה. החוקרים שללו גורמים רבים שיכולים להסביר את הפער, לבד מאחד: תחושת מסוגלות עצמית. או במילים אחרות, ביטחון עצמי. ככל הנראה, כשהם ביקשו יותר, הן ביקשו פחות, או אולי פשוט הסתפקו בפחות.

ומה קורה אצל הבכירות? חלקן חיזקו את ביטחונן העצמי לאורך השנים ושיפשפו גם את מיומנויות המשא ומתן. איילת למשל מעידה על עצמה כי עברה אבולוציה עם השנים. "פעם בראיונות עבודה הייתי מתרגלת עם עצמי את היכולת לנקוב במספר מסוים ואז בזמן אמת פשוט לא מצליחה".

אבל היסוד הזה של חוסר הביטחון עדיין קיים אצל חלקן, ונותן את אותותיו, ולפעמים פער השכר הקטן מול הקולגות הגברים שעמו החלו את המרוץ, רק הולך וגדל עם השנים. "אני עושה מנטורינג לנשים כל הזמן וזה בדיוק מה שאני אומרת להן: אם את בפער בכניסה, את כל הזמן תהיי בפיגור", אומרת מנכ"לית אינטל וסגנית נשיא אינטל העולמית לשעבר, מקסין פסברג.

מקסין פסברג / צילום: איל יצהר

ביטוי בולט של חוסר הביטחון מתבטא כמובן בהימנעות מקיום משא ומתן על שכר. "נשים לא מבקשות; המחיר הכבד של הימנעות ממשא ומתן", הוא שמו של ספר שכתבה לפני כעשור פרופ' לינדה בבקוק, כלכלנית מאוניברסיטת קרנגי מלון. הוא נולד אחרי שגילתה שכל הסטודנטיות שלה עובדות כעוזרות למרצה, ואילו הסטודנטים מעבירים קורסים פרונטליים. כשהסטודנטיות התלוננו בבקוק ערכה בירור וגילתה את הסיבה לפערים: הסטודנטים פשוט ביקשו להרצות והסטודנטיות לא ביקשו.

פסברג מספרת שמניסיונה כמנהלת באינטל "70% מהגברים היו מבקשים לנהל משא ומתן על השכר, ואת הנשים שעשו כן אפשר לספור על יד אחת. הבעיה קיימת, ורואים את זה לכל אורך שדרות הניהול. נשים אומרות שלדבר על כסף זה לא נעים וזה קשה. עדיף להן להתברג למערכת ואז להוכיח כמה הן שוות. זה כל כך לא עובד ככה שזה עצוב".

מה מבחינת פערי השכר אצל נשים בכירות?
"למנכ"ליות הבנקים שהיו בזמנו לא הייתה בעיה. כמעט בכל מקום אחר יש פערים".

"עוד 10,000 שקל לא יעשו אותי מאושרת"

כיצד מסבירות המנהלות הבכירות את קשייהן לדבר על כסף? איילת תולה זאת בבריחה מעימותים. "המחשבה היא שאהיה יותר אהובה אם לא אהיה במעמד של עימות. והדבר השני הוא הוקרת תודה. אני יודעת שיש המון אנשים שהיו מתים להרוויח כמוני, ושעוד כמה אלפי שקלים לא יעשו אותי יותר מאושרת. בדרגות השכר שאני נמצאת בהן - 40-50 אלף שקל - עוד 5,000 שקל ברוטו הם 2,000 שקל בנטו. יש לי תנאים מדהימים. גמישות בעבודה. זה Good enough. אני חושבת שלנשים בכלל יש גישה יותר הוליסטית למהו מקום עבודה טוב, וזה מעבר לכסף. הן מסתכלות על התפקיד, על המקום, על המהלים. אני אומרת לעצמי 'יש כל כך הרבה תועלות מסביב, למה אני צריכה לסכן את זה?'".

"אישה צריכה לקבל את מה שמגיע לה", אומרת אלמוג בתגובה לדברים. "זה לא קשור לאושר אלא להוגנות וערך. 2,000 שקל בחודש זה לא מעט כסף. כסף הוא חופש, בוודאי לאישה. זו היכולת לא להיות תלויה. וזוהי גם הפנסיה שלה. שלא לדבר על היכולת לקבל יותר בתפקיד הבא".

שרון הפיזיקאית מייחסת את ההסתייגות שלה משיח על כסף ל"חינוך הסוציאליסטי שספגנו בבית. גדלנו עם התפישה שכסף זה לא מוסרי, מילה גסה. כשחייתי כמה שנים ברילוקיישן בארה"ב נחשפתי לעולם אחר לגמרי. שם השכר מבטא את הערך שלך. עבדתי שם במכון מחקר במשך חמש שנים וכשניסיתי לסדר לקולגה חוזה ייעוץ בארץ גיליתי שהוא מרוויח פי ארבעה ממני. הוא היה יותר בכיר, ועדיין. פי ארבעה. הבנתי שהוא הצליח למצב את עצמו כמי ששווה המון כסף".

החברה הנוכחית שבה היא עובדת, מספרת שרון, "מאוד פמיניסטית, יש שדרה ניהולית של נשים והן מדהימות, ולמרות זאת, הגברים מקבלים יותר. אני בתפקיד שבו אני יודעת כמה אנשים בחברה מרוויחים. זה קורה בעיקר כי כבר בראיון העבודה הן מבקשות פחות. זה רגע האמת והן מחמיצות אותו".

"את לא מתעקשת כדי לא לצאת ביץ'"

אבל הסיפור, כך נראה, מורכב יותר. יש גם בכירות שסיפרו לנו על כך שהן בהחלט התמקחו על שכרן, ועדיין גברים מקבילים להן קיבלו יותר. "עשיתי סקר שוק וידעתי כמה קולגות גברים משתכרים בחברה שאליה הייתי מועמדת לעבודה", מספרת בכירה שעובדת בתחום המשפטים במגזר הפרטי. "הצעת השכר הראשונה שקיבלתי הייתה נמוכה דרמטית מהחוזים של הגברים. התמקחתי ככל שיכולתי ועדיין המקסימום שעליו סוכם בסוף היה נמוך יותר. יש לי חברות מנכ"ליות מהתעשייה המסורתית שסיפרו שגם הן מיצו עד למקסימום את היכולת שלהן למשא ומתן. וזה הסתיים בשכר נמוך יותר מהגבר שמילא לפניהן את התפקיד".

העדויות הללו מקבלות ביטוי גם במחקרים. ב-2018 פרסמה קבוצת חוקרים בינלאומית מחקר שנועד לאתגר את האמירה ההיא של פרופ' בבקוק שלפיה "נשים לא מבקשות". בסקרים שעליהם השיבו 4,600 עובדים אוסטרלים הם נשאלו שאלות כמו "האם הצלחת להשיג העלאה בשכר מאז שהתחלת לעבוד כאן?", "האם ביקשת העלאה?", "האם חששת מתגובת המנהל?" וכדומה. החוקרים לא מצאו כמעט שום הבדל בנטייה של גברים ונשים לבקש העלאה, במיוחד בקרב צעירים. מה שהם כן מצאו הוא הבדלים בשיעורי ההצלחה. נשים קיבלו העלאה ב-15% מהפעמים, ואילו גברים ב-20%.

ויש עוד עניין שאותו כינתה ב-2014 החוקרת ואשת ההיי־טק האמריקאית ד"ר קיראן סניידר, "מלכודת הנוקשות" (The Abrasiveness Trap). כשנשים עומדות יותר מדי על שלהן ונתפסות כאסרטיביות, אולי אפילו כאגרסיביות, זה פוגע בהן. בגברים, לעומת זאת, ממש לא.

סניידר בחנה מאות משובים שקיבלו עובדי הייטק ממנהליהם. ב-75% מהמשובים שקיבלו הנשים וכללו ביקורת, הייתה התייחסות לכך שהן צריכות להוריד פרופיל. סוג כזה של ביקורת הופיע רק פעמיים במשובי הגברים. בין הדוגמאות לביקורת שקיבלו הנשים: 'העמיתים שלך חשים שאת לא נותנת להם מספיק מקום'; 'את צריכה לשים לב לטון הדיבור שלך'; ו'לעיתים את מצטיירת כקשה מדי'.

סמדר, בת 40, בכירה בתחום ייעוץ התקשורת, נתקלה בתגובות מופתעות, שלא לומר עוינות, ממעסיקים פוטנציאליים, כשנקבה בשכר שנתפס בעיניהם כגבוה מדי. "הם הסתכלו עליי במבט של 'איך את מעזה לבקש?'", היא נזכרת.

גם מנהלת בכירה מתחום ההון סיכון, בשנות ה-50 לחייה, חוותה על בשרה אותו סוג של תגובות. "ואז נוצר איזשהו אפקט הרתעה", היא אומרת. "כשהייתי בסיטואציה כזו בעבר, הרגשתי שעיצבנתי את כולם ושהם ראו אותי כמי שחושבת את עצמה. בפעמים הבאות מצאתי את עצמי מסכימה לדברים שאולי לולא האפקט הזה לא הייתי מסכימה להם. את כבר לא מתעקשת כדי לא לצאת ביץ'".

"לפני כמה שנים", היא ממשיכה, "מצאתי את עצמי בסיטואציה של טרום משא ומתן עם אדם בכיר, ששאל אותי כאילו בצחוק: 'תגידי, את מתפרנסת ממה שאת עושה?'. הוא רצה להבין אם אני המפרנסת במשפחה, ובהתאם לכך, כמה הוא יצטרך לשלם לי. איך זה בכלל רלוונטי?".

גם לפסברג יש סיפור מהאזורים הללו, והוא אפילו התרחש ממש לאחרונה. זה קרה ב-2017, כאשר אינטל ביקשה ממנה להישאר עוד כמה שנים, ולהוביל את הטמעת מובילאיי לתוך החברה. "הצבתי את התנאים שנראו לי הוגנים ושבגינם אני מוכנה להישאר, וכן, היו גבות מורמות", היא אומרת. "המשא ומתן התנהל מול צוות מצומצם, והם רצו אותי, על היכולות שלי והניסיון שלי, ובסוף הם אמרו בסדר. תפקידים בכירים, בטח בהייטק, דורשים הקרבה רבה. זו הקרבה שבאה על חשבון המשפחה ועל חשבון שעות שינה, וזה לגיטימי לתמחר את הכל. גברים בוודאי עושים זאת, וגם נשים צריכות לעשות זאת, מבלי להרגיש שהן פחותות מאף אחד".

ואחרי כל זה, יש גם מקום לאופטימיות. כל המנהלות שעמן שוחחנו לצורך הכתבה מסכימות על עניין אחד: נשים צעירות, מדור ה-Y ובטח שמדור ה-Z, בנות 20 עד 30, משחקות את המשחק "כמו שנהגו גברים עד היום", כהגדרתה של אלמוג. "הן יודעות מהן שוות, ומתמחרות את זה. אצל נשים צעירות במקצועות נדרשים כבר אין בכלל בושה לבקש כסף".

החל מיוני 2022: חברות יחויבו לפרסם שכר בפילוח מגדרי

בחברות רבות בסקטור הפרטי - גם כאלה שטוענות שאצלן זה לא קורה - יימצאו פערי שכר בין נשים לגברים באותה משרה, למרות שהדבר נוגד את החוק. מדובר בחוק שכר שווה לעובד ולעובדת משנת 1996, שאף עבר תיקון באחרונה. התיקון קובע שהחל מיוני 2022 כל חברה שבה יותר מ-518 עובדים חייבת לפרסם דוח שנתי שבו היא מפלחת את השכר בארגון ברמת המגדר, לרבות בתפקידים זהים. עד היום רק חלק מהגופים במגזר הציבורי ובמגזר השלישי היו מחויבים לדיווחים מסוג זה.

"יש מעט מאוד תביעות בגין אפליה מגדרית בשכר", אומרת עו"ד גלי זינגר, מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים. "לעתים קרובות נשים בכלל לא יודעות שהן מופלות בשכרן, וגם אם הן יודעות זה לא פשוט לנהל תביעה ולהוכיח אפליה. בטח אם את עדיין מועסקת במקום העבודה המפלה".

החוק מתייחס גם לעבודה המוגדרת "שוות ערך" שבגינה יש לשלם שכר שווה. מה המשמעות? "מדובר למשל באחות וטכנאי רנטגן שמבצעים עבודה ב'משקל שווה' מבחינת המאמץ והכישורים הדרושים", מסבירה זינגר. "האם חברות ידווחו אמת החל מיוני 2022? נחכה ונראה. נתונים תמיד אפשר להציג בכל מיני דרכים", היא אומרת.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

מוחמד אל־ג'ולאני / צילום: Associated Press, Mosa'ab Elshamy

גם איראן וחיזבאללה בפנים: כך ייראה ההסכם הצפוי עם סוריה

שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● עדכונים שוטפים

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

שבבים, קרוזים ונייק: המניות מאחורי השיאים בוול סטריט

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● אילו מניות כיכבו, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה חיובית ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל יציב הבוקר, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה