הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
בדיון מיוחד בנושא אסון הזפת שהתקיים היום (ג') בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת לבקשתה של יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ', התגלעה מחלוקת קשה בין המשרד להגנת הסביבה ובין משרד האוצר בנוגע למוכנות להתמודדות עם אירועי חירום, בשל מחסור בתקנים ובתקציבים.
בבסיס הוויכוח: האם המשרד להגנת הסביבה קיבל בשנים האחרונות תקנים שהיו יכולים לשמש אותו להיערכות להתמודדות עם זיהום ים משמן.
רני עמיר, הממונה על היחידה הימית במשרד, טען בדיון כי גם אילו היו מזהים את כתם השמן שהוביל לאסון הנפט בזמן אמת, ניתן היה להתמודד עמו רק באופן חלקי, בין היתר בשל המחסור בציוד ובכוח אדם ביחידה הימית במשרד.
לדבריו, "אנחנו צריכים תחנות בנויות בחיפה ובאשקלון. עם צוותים מלאים - לפחות 10 אנשים בכל תחנה, שני כלי שייט שאחד מהם יודע לשאוב נפט מהים ואמצעים לשאיבה. אנחנו יודעים לבצע את המשימה של לצאת לים בזמן אמת כדי למזער את הנזק שיגיע לחופים. אנחנו מבקשים את זה מ-2008. אז בהחלטת הממשלה היה כתוב 10 תקנים, קיבלנו 0. ב-2012 הבטיחו לנו 10 תקנים, קיבלנו-0. ב-2019 שוב סיכום עם האוצר, ושוב קיבלנו 0".
נציגי משרד להגנת הסביבה בדיון הוסיפו כי תקציב הקרן למניעת זיהום ים משמש היום בחלקו עבור פקחים - למרות שלא זוהי מהות הקרן, ושהכסף שנמצא בו 'צבוע' בייעודו לרכישת ציוד לטיפול באירועי ים.
ואמנם, המשרד נמנע מרכישת הציוד, שכן גם בהינתן ציוד - אין בנמצא תקנים לכוח אדם שיפעיל אותו בזמן אמת. יתר על כן, למרות שבקרן הצטברו יותר מ-100 מיליון שקל, עם השנים ההזרמות לקרן פוחתות והיא עלולה להפוך גירעונית.
מחד, הזרמות הבוצה של השפד"ן פסקו וכך גם פחתה העברת הכספים לקרן, אך מאידך - אסדות הגז שנוספו כסיכון לזירה הימית, כלל לא מחויבות באגרה, בשל היעדר טיפול של המחוקק לנושא.
בשלב זה, החל ויכוח ער בין המשרד להגנת הסביבה למשרד האוצר. נציג האוצר, רותם ברמלי, אמר כי בשנים האחרונות קיבלו במשרד להגנת הסביבה 90 תקני כוח אדם והחליטו בעצמם לאילו משימות יוקצו, כך שהיו יכולים להקצות לפי שיקול דעתם תקנים ליחידה הימית ולהיערך לטיפול בזיהום ים.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, קראה לעברו: "תראה נתונים, זה יפה מאוד לדבר מאחורי מסכה. אל תספר סיפורי בלוף. המשרד ירד בשנים האחרונות ב-23 תקנים. אתם מציגים נתון מעוות. המחסור הזה זועק לשמים".
חיימוביץ': חוסר הבנה של האוצר
לפי המשרד להגנת הסביבה, מתוך 22 תקנים שהיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ביקשה, משרד האוצר הבטיח שמונה. ואולם, מאז הסיכום בשנת 2018 ועד היום לא אושר תקציב מדינה, ומשום כך התקנים לא התקבלו ולא תוקצבו בתקציב המשרד.
מאז, המשרד להגנת הסביבה גייס שני עובדים על בסיס התקציב הקיים, בהסתמך על הבטחת האוצר: עובד אחד עוסק בפיקוח על אסדות הגז, והשני בתחזוקת הציוד והספינות ללחימה בזיהום ים בשמן.
מאידך, במשרד האוצר לא מתייחסים לסיכומים שבשלב זה אין יכולת לממשם בשל היעדר תקציב מדינה וחוסר יציבות פוליטית, אלא ל-90 תקנים שלדבריהם התווספו למשרד להגנת הסביבה בשנת 2016.
לפי מצבת התקנים של המשרד להגנת הסביבה שהגיעה לידי 'גלובס', בשנת 2015 היו במשרד 599 תקנים, ובשנת 2016 פחתו התקנים ל-585. בשנת 2017 אכן הייתה עלייה, אך לא של 90 תקנים; המשרד להגנת הסביבה קיבל עוד 17 תקנים, וסך התקנים עמד על 602. מאז ועד היום, בשל קיצוצים רוחביים חוזרים ונשנים, מצבת כוח האדם הצטמצמה. בשנת 2020, ישנם במשרד להגנת הסביבה 579 תקנים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ', אמרה לנציגי האוצר כי מדובר במשרד "שסובל מייבוש טוטלי של תקציבים. יש כאן חוסר הבנה שלכם. אתם חוסכים, ואז גורמים לנזק שיעלה יותר לתקציב המדינה. כולנו נשלם על זה בסוף. אם חס וחלילה יהיה כאן זיהום גדול ומטורף, לא יהיו לנו מים לשתות, הילדים שלנו עשרות שנים לא יוכלו לרחוץ בים, אתם מבינים את זה?".
גמליאל הצטרפה לדבריה וטענה כי האשמה בנושא מצויה לפתחם של שרי עבר במשרד, שכן "לא הייתה מצד קודמיי מלחמה על התקנים, לא היו דרישות. אנחנו מנסים לצמצם פערים בזמן קצר. מה שנעשה בשנים האחרונות במשרד זה מחדל. הפקירו את עובדי המשרד להגנת הסביבה ולא דאגו לצרכים הנדרשים להם כדי שיוכלו להגן על הסביבה. לגבי ההתנהלות בנושא אירוע הזפת, יש הרבה אנשים טובים והמון אזרחים שהתגייסו לסייע לנו באירוע הזה, אין לי הרבה מילים טובות לומר על האוצר שלא רצה לשים שקל".
ח"כ מגיעים להצטלם בחופים אך לא לדיון בוועדה
למרות שאסון הזפת סוקר בהרחבה לתקשורת, לרבות תמונות מתוקשרות מחוף הים של פוליטיקאים מכל סיעות הבית שהגיעו לחופים כדי לצפות בחופים מלאי הזפת, הדיון עצמו היה דל משתתפים.
השתתפו בו ח"כ מיקי חיימוביץ' שביקשה לכנס את הוועדה ולא נכללת באף רשימה לכנסת, השרה להגנת הסביבה - גילה גמליאל שביקשה להשתתף בעצמה בדיון ולא לשלוח לחזית רק את פקידי המשרד, ח"כ תמר זנדברג ממרצ, ח"כ קרן ברק מהליכוד, ח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד וח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת.
חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, הזהירו כי אירוע הזפת יכול לחזור על עצמו בסדר גודל משמעותי הרבה יותר, דוגמת אירוע שפך שמן בים. זאת, שעה שבה הסיכונים הולכים וגוברים: מצינור הנפט המתוכנן של קצא"א, לחיפושי הגז והנפט בים, אותם מתיר משרד האנרגיה. בזמן שהסיכונים הולכים ומתרבים, הרשויות לא ערוכות ולא מתוקצבות בהתאם.
"אני מרגישה שאנחנו לא מפנימים באמת את גודל האירוע שאנחנו חווים, ובעיקר לא מפנימים את האזהרה שמגיעה ביחד איתו", אמרה חיימוביץ'. "ישנן מספר תוכניות שמונחות על שולחנות משרדי הממשלה, שנועדו להפוך לדוגמה את אילת ואשקלון "לערי נפט".
"קווי התחבורה שיובילו נפט בים יגדלו באופן משמעותי וזאת לאחר שמספרם כבר גדל בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. כאשר מוספים לזה את קידוחי הנפט והגז שנעשים בים, ואת האסונות שפקדו מקומות אחרים בעולם בקידוחים דומים, האסון הנוכחי הופך הופך לפעמון אזהרה מחריש אוזניים שפשוט אסור לנו להתעלם ממנו".
השרה גמליאל הצטרפה לדבריה, ואמרה כי היא מתנגדת לתוכנית שינוע הנפט מהאמירויות, עליה חתמה קצא"א בהסכמי אברהם. לדבריה, "אין צורך להכביר במילים על ההשלכות הסביבתיות החמורות אשר עלולות להתרחש במימי הים התיכון והים האדום, כפי שחווינו בזעיר אנפין רק בשבוע שעבר, כשנשפכו כמויות נפט קטנות לאין שיעור מאלו שאליהן אנחנו מדברים במקרה של קצא"א.
"הדברים באים לידי ביטוי בפן התכנוני, הגולל הגדלת פעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתרחבותה והתבססותה התיירותית של העיר אילת - במה שמצטייר כצעד בכיוון שגוי".
גמליאל הוסיפה כי "המקרה הזה צריך להדליק זרקור אדום ולהיות קריאת השכמה לשימוש באנרגיות מתחדשות. ישראל צריכה להיות המדינה המובילה בעולם בתחום הזה, ואנחנו יכולים להיות שם. אני נלחמת בתחלואות במשרדים מקבילים בממשלה שהולכים בדרך הקלה, ולא מסתכלים בראייה אסטרטגית ארוכת טווח - מבחינה סביבתית וכלכלית.
"צריך להוקיע דלקים פוסיליים מראש, ואנחנו נאבקים על זה. האפשרות להשקיע באנרגיות ירוקות, בקלינטק ובטכנולוגיות זמינות אלו דברים שיאפשרו למדינה שלנו לממש את הפוטנציאל שלה ולקדם את המדינה למקום ששם אנחנו צריכים להיות. אנחנו צריכים לנצל את המשאבים שלנו בצורה אופטימלית עבור הדורות הבאים".