גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש יכול לרפא קורונה?

ד"ר דורית ארד ואברהם מרילוס מ-NCLPharma מאמינים שפיתוח שלהם שנועד להילחם במנגנון ההתרבות של וירוסים, יכול להיות יעיל מאוד לחולי קורונה ● לאחרונה הם חתמו עם חברה אמריקאית על הסכם הפצה בארה"ב, וכעת הם שואפים לרשום את המוצר גם בישראל

ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט
ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש בישראל עשוי להיות תרופה בעלת ערך לקורונה? כך מאמינים ד"ר דורית ארד, הממציאה והמייסדת של חברת NCLPharma, ומנכ"ל החברה אברהם מרילוס, וכך מאמינה גם חברת Todos Medical אמריקאית, שחתמה עם השניים על הסכם הפצה למוצר.

ארד היא בעלת הביוגרפיה הנכונה לפיתוח מוצר כזה. "אני כימאית מהטכניון. את הדוקטורט עשיתי בכימיה חישובית בשיתוף פעולה עם ג'ון פופל, שזכה בפרס נובל. בפוסט דוקטורט עבדתי ב-UCSF בקבוצת המחקר שבה השתתפו גם פרופ' אריה ורשל, ומייקל לויט, זוכי פרס נובל, בתחום של מיפוי דינמיקה מולקולרית ותכנון תרופות".

ארד גם הקימה באוניברסיטת תל אביב לפני שנים רבות, את המעבדה לתכנון תרופות וכימיה חישובית, שעל בסיסו נבנה מכון פיתוח התרופות היוקרתי של האוניברסיטה, מכון בלווטניק.

"במשך כל הקריירה האקדמית שלי עסקתי באנזים בשם 3CL והמעכבים שלו. ה-3CL הוא אנזים שקשור להתרבות של וירוסים והוא מופיע בווירוסים מסוגים שונים. התחלתי לעבוד על האנזים הזה בווירוס ה-HRV הגורם לנזלת. תמיד אמרו לי בצחוק: 'את תזכי בפרס נובל על תרופה לנזלת'. כמובן שאף אחד לא חשב שווירוס הדומה לווירוסים ממשפחת הנזלת יגרום למגיפה שתשתק את העולם, אבל מי שהכיר את הווירוסים האלה מקרוב, ידע שיש בהם פוטנציאל להדבקה גבוהה.

"אחרי תקופה כחוקרת באוניברסיטת תל אביב, שבה עבדתי על טכנולוגיה של תכנון תרופות המבוססת על ההבנה שלנו את המנגנון של האנזים, נרכשה הטכנולוגיה על ידי חברה אמריקאית בשם אקסג'ניקס (eXgenics), שפרופ' פופל היה אחד היועצים שלה. אני עברתי להיות סמנכ"ל המו"פ של החברה".

עם הזמן התמקדה אקסג'ניקס בטכנולוגיות אחרות ועברה כמה גלגולים, שבסופם הפכה ללא אחרת מחברת אופקו הלת' , הנסחרת היום גם בבורסה בתל אביב, לפי שווי של 9.9 מיליארד שקל.

ב-2004, כשהיה ברור כי אקס'ניקס לא תפתח את הטכנולוגיה לתכנון התרופות, ארד רכשה אותה והקימה את NLC Pharma. "בדיוק באותה תקופה פרצה מגיפת הסארס, ואנו פיתחנו בה שיטה לזיהוי הווירוס בשדות תעופה, למניעת התפשטות וגרימת מגפות, אך המגפה נעלמה לפני שגמרנו לפתח את השיטה, ועברנו לפיתוח בדיקה נוספת שפיתחנו לזיהוי דלקת קרום המוח ו-CMV", אומרת ארד.

"נתקלנו בהרבה קשיים"

מרילוס, משקיע יהודי-חרדי צעיר ממוצא שוויצרי, הוא בנו של יצחק מרילוס, שהיה מנכ"ל יבמ בגרמניה ב-77'-87'. לאחר מכן השקיע מרילוס האב בחברת ההייטק הישראלית ממקו, ושם עשה את הונו, על בסיסו בנה קרן השקעות שנפגעה בתקופת הבועה. מרילוס הבן ניהל את אחת החברות, וביצע השקעות משלו. בין היתר השקיע בחברה של ארד, והפך למנכ"ל החברה.

ארד: "ניסינו לפתח תרופות אנטי וירליות ובדיקות - שתיהן על בסיס אותו מנגנון של 3CL, אבל נתקלנו בהרבה קשיים. ב-2010 היינו בטוחים שהנה, אנחנו יכולים לעזור לטפל במגיפת שפעת החזירים, אך המגיפה דעכה בלי עזרתנו. ניסינו לפתח את המוצרים לטיפול וזיהוי של CMV וגם לווירוסי הצינון, אבל לא הגענו למימוש הפרויקטים".

ארד עסקה בעשור שעבר מאז בפיתוח דברים אחרים. היא ניהלה במשך זמן מה את פעילות הפיתוח הישראלית של חברת התרופות לסרטן האמריקאית Cornerstone ולאחר מכן הקימה חברה הנותנת ייעוץ לתזונה מותאמת אישית עבור חולי סרטן על פי בדיקות ואלגוריתם המאפיין את הפרופיל המטבולי של החולה. זה היה עיסוקה העיקרי בעשור האחרון.

ואז הגיעה הקורונה. "מייד חידשנו את הפטנטים ואת הפעילות של NCL", הם מספרם.

ארד מסבירה את המנגנון העיקרי המשמש גם לתוסף וגם לבדיקה שהחברה מפתחת. הספייק המפורסם של הקורונה נדבק לקולטן בגוף בשם Ace2, ומכניס את ה-RNA לתוך התא. הדבר הראשון שהוא עושה בתוך התא הוא ללכת לריבוזום ולגרום לו לקודד את ה-RNA לחלבונים שיאפשרו לו לייצר את הווירוס הבא, אבל החלבונים, מייד לאחר שלב הקידוד הם לא פעילים.

"כדי להיות פעילים הם צריכים להיחתך במקומות מסוימים ולהתקפל לצורתם הפעילה. מי שחותך אותו הוא האנזים 3CL . אנזים זה קיים רק בחלבונים של וירוסים, הוא בעצם עקב האכילס של הווירוסים, ולכן הוא מטרה לפיתוח תרופות. החלבון הזה גם מופרש מהתא ויוצר דלקת, שמקלה על הווירוס החדש שנוצר להיכנס לתא הבא".

מרילוס: "לכן גורמים אנטי דלקתיים יכולים להועיל נגד קורונה. מדברים על כורכום או לבונה. זה לא מופרך".

פייזר מנסה לפתח תרופה על בסיס דומה

NCL פארמה אינה לבד. מספר חברות נוספות מפתחות תרופות ובדיקות אשר מנסות לנצל את המנגנון הזה.

לדברי ארד, "פייזר כתבו שהם מפתחים תרופה נגד 3CL . הם מעכבים את החלבון על ידי שינוי הצורה שלו ואנחנו מעכבים רק את האתר הפעיל שלו. פיתחנו את זה בשיטות של ביולוגיה חישובית יחד עם שיטות קלסיות של פיתוח תרופות. בסופו של דבר גילינו שיש חומר טבע שמאושר לשימוש בארץ - אבל לא נמצא בשוק כרגע- שיכול להיות המעכב".

החברה אינה חושפת באיזה חומר טבע מדובר אבל מרילוס מציין כי "זה חומר שנמצא בשורש כלשהו, אבל צריך לאכול אינסוף שורשים כדי לקבל מינון יעיל. אנחנו עושים את המיצוי של החומר מהשורש, והוא תוקף את הלב של אנזים ה-c3, שלא משתנה בשום מוטציה".

למרות שהקורונה מעוררת יותר עניין ממחלות קודמות שהחברה ביקשה לתקוף באמצעות המוצר שלה, הדרך שלה עדיין לא הייתה קלה. ארד: "עם פרוץ הקורונה פיתחנו את המוצר, עוד לפני שידענו שהקורונה בכלל תגיע לישראל. ושוב חשבו שהמגיפה תיכף נגמרת, כשם שהיה לנו בסארס. בפברואר הקמנו חברה ונפגשנו עם המכון הביולוגי כדי לבודק את המוצר מול הווירוס, זה המקום היחיד בארץ שבו היה אפשר אז לעשות את זה. אבל הם לא התייחסו אלינו כל כך.

"לכן חברנו לדן פאר באוניברסיטת תל אביב ושם בדקנו את העיכוב של 3CL , בלי הווירוס. לאחר מכן בדקנו בסופו של דבר את המוצר שלנו מול הווירוס עצמו, וגם בחנו את הבדיקה שלנו, וגילינו שבכל דוגמה חיובית באמת יש c3 . אנחנו יכולים בבדיקה להבדיל בין וירוסי קורונה לעומת צינון או שפעת, אם כי לא מול סארס או מוטציות שונות של הקוביד".

שני המוצרים נמצאים היום בניסויים קליניים בבית החולים שערי צדק, כאשר ניסוי יחיד בוחן גם את התרופה וגם את הבדיקה. "אנחנו יכולים לזהות נוכחות של c3 וזה זיהוי של וירוס חי אצל חולים שיוצאים שליליים ב-PCR, אבל חוזרים הביתה ועדיין מדבקים.

"יהיו 66 חולים בניסוי. את המוצר לא נרשום כתרופה, אלא כתוסף מזון עם הוכחה קלינית. הוא כבר מאושר ככזה בארה"ב, ואנחנו במקביל עובדים כדי לאשר אותו בארץ. החומר מאושר בארץ אבל לא המוצר. אנחנו צריכים יצרן שייצר מוצר ויבקש עבורו אישור. זה חומר צמחי שצריך לייצר בתנאי יצור נאותים, GMP , וזה לא פשוט".

ההתחסנות של רוב הציבור לא מרתיעה אותם, והם אינם חוששים לפספס שוב את המגיפה. "המוצר הזה לא במקום חיסון אלא יש לו זכות קיום לצד החיסון".

מרילוס: "אשתי חלתה בקורונה, ובכל כמה שעות, בלי להסתכל בשעון, היא הרגישה שהיא זקוקה למוצר וכשהיא לקחה אותו ההרגשה שלה השתפרה. גם לנכדה שלי בת ה-5 חודשים הייתה קורונה ובכל פעם שהאמא, שהניקה, לקחה את התוסף, החום של התינוקת ירד. זה לא עושה תופעות לוואי חוץ מקצת שלשולים אולי, אבל הקורונה בעצה עושה שלשולים".

הניסוי הקליני, לדברי ארד: "יקר, חצי מיליון דולר לפחות. ועכשיו אנחנו מחפשים משקיעים".

איך ייתכן שהמשקיעים פספסו אתכם?
מרילוס: "רוצה להשקיע בנו? אנחנו לא ממש עסקנו בחיפוש משקיעים עד היום, אלא בלהציל אנשים בפועל".

ארד: "אנחנו לא כל כך מכירים את קהילת המשקיעים בארץ".

מי שכן זיהה את הפוטנציאל זו חברת טודוס מדיקל, שנסחרת בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב לפי שווי של כ-9 מיליון דולר, שרכשה את הזכויות לשיווק הבדיקה בארה"ב, וגם עשה בה ניסוי בדיקת היתכנות, שהוכרז כהצלחה.

המוצר בארה"ב נקרא Tollovid, והוא יושק רשמית בתחילת אפריל ויופץ על ידי חברת צמחי המרפא Alchemist’s kitchen. בישראל החברה נמצאת במו"מ לשווק את המוצר דרך אחת מרשתות תוספי המזון.

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● בימים הקרובים חברות תעופה נוספות צפויות להצטרף למודל דומה דרך טאבה או עקבה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

בפיקוד העורף עדכנו כי "מעתה ההנחיה ליציאה מהמרחב המוגן תתקבל גם במערכת CB (מסר אישי). ההודעה תתקבל במכשיר הטלפון ובצליל הודעה רגילה כפי שמוגדר באותו המכשיר. ההנחיה המקדימה תמשיך להתקבל כפי שהתקבלה עד כה, ולכן תמשיך להיות מופצת ללא שינוי" ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51