גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש יכול לרפא קורונה?

ד"ר דורית ארד ואברהם מרילוס מ-NCLPharma מאמינים שפיתוח שלהם שנועד להילחם במנגנון ההתרבות של וירוסים, יכול להיות יעיל מאוד לחולי קורונה ● לאחרונה הם חתמו עם חברה אמריקאית על הסכם הפצה בארה"ב, וכעת הם שואפים לרשום את המוצר גם בישראל

ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט
ד"ר אורית ארד / צילום: גיא הכט

האם תוסף מזון שכבר מאושר לשימוש בישראל עשוי להיות תרופה בעלת ערך לקורונה? כך מאמינים ד"ר דורית ארד, הממציאה והמייסדת של חברת NCLPharma, ומנכ"ל החברה אברהם מרילוס, וכך מאמינה גם חברת Todos Medical אמריקאית, שחתמה עם השניים על הסכם הפצה למוצר.

ארד היא בעלת הביוגרפיה הנכונה לפיתוח מוצר כזה. "אני כימאית מהטכניון. את הדוקטורט עשיתי בכימיה חישובית בשיתוף פעולה עם ג'ון פופל, שזכה בפרס נובל. בפוסט דוקטורט עבדתי ב-UCSF בקבוצת המחקר שבה השתתפו גם פרופ' אריה ורשל, ומייקל לויט, זוכי פרס נובל, בתחום של מיפוי דינמיקה מולקולרית ותכנון תרופות".

ארד גם הקימה באוניברסיטת תל אביב לפני שנים רבות, את המעבדה לתכנון תרופות וכימיה חישובית, שעל בסיסו נבנה מכון פיתוח התרופות היוקרתי של האוניברסיטה, מכון בלווטניק.

"במשך כל הקריירה האקדמית שלי עסקתי באנזים בשם 3CL והמעכבים שלו. ה-3CL הוא אנזים שקשור להתרבות של וירוסים והוא מופיע בווירוסים מסוגים שונים. התחלתי לעבוד על האנזים הזה בווירוס ה-HRV הגורם לנזלת. תמיד אמרו לי בצחוק: 'את תזכי בפרס נובל על תרופה לנזלת'. כמובן שאף אחד לא חשב שווירוס הדומה לווירוסים ממשפחת הנזלת יגרום למגיפה שתשתק את העולם, אבל מי שהכיר את הווירוסים האלה מקרוב, ידע שיש בהם פוטנציאל להדבקה גבוהה.

"אחרי תקופה כחוקרת באוניברסיטת תל אביב, שבה עבדתי על טכנולוגיה של תכנון תרופות המבוססת על ההבנה שלנו את המנגנון של האנזים, נרכשה הטכנולוגיה על ידי חברה אמריקאית בשם אקסג'ניקס (eXgenics), שפרופ' פופל היה אחד היועצים שלה. אני עברתי להיות סמנכ"ל המו"פ של החברה".

עם הזמן התמקדה אקסג'ניקס בטכנולוגיות אחרות ועברה כמה גלגולים, שבסופם הפכה ללא אחרת מחברת אופקו הלת' , הנסחרת היום גם בבורסה בתל אביב, לפי שווי של 9.9 מיליארד שקל.

ב-2004, כשהיה ברור כי אקס'ניקס לא תפתח את הטכנולוגיה לתכנון התרופות, ארד רכשה אותה והקימה את NLC Pharma. "בדיוק באותה תקופה פרצה מגיפת הסארס, ואנו פיתחנו בה שיטה לזיהוי הווירוס בשדות תעופה, למניעת התפשטות וגרימת מגפות, אך המגפה נעלמה לפני שגמרנו לפתח את השיטה, ועברנו לפיתוח בדיקה נוספת שפיתחנו לזיהוי דלקת קרום המוח ו-CMV", אומרת ארד.

"נתקלנו בהרבה קשיים"

מרילוס, משקיע יהודי-חרדי צעיר ממוצא שוויצרי, הוא בנו של יצחק מרילוס, שהיה מנכ"ל יבמ בגרמניה ב-77'-87'. לאחר מכן השקיע מרילוס האב בחברת ההייטק הישראלית ממקו, ושם עשה את הונו, על בסיסו בנה קרן השקעות שנפגעה בתקופת הבועה. מרילוס הבן ניהל את אחת החברות, וביצע השקעות משלו. בין היתר השקיע בחברה של ארד, והפך למנכ"ל החברה.

ארד: "ניסינו לפתח תרופות אנטי וירליות ובדיקות - שתיהן על בסיס אותו מנגנון של 3CL, אבל נתקלנו בהרבה קשיים. ב-2010 היינו בטוחים שהנה, אנחנו יכולים לעזור לטפל במגיפת שפעת החזירים, אך המגיפה דעכה בלי עזרתנו. ניסינו לפתח את המוצרים לטיפול וזיהוי של CMV וגם לווירוסי הצינון, אבל לא הגענו למימוש הפרויקטים".

ארד עסקה בעשור שעבר מאז בפיתוח דברים אחרים. היא ניהלה במשך זמן מה את פעילות הפיתוח הישראלית של חברת התרופות לסרטן האמריקאית Cornerstone ולאחר מכן הקימה חברה הנותנת ייעוץ לתזונה מותאמת אישית עבור חולי סרטן על פי בדיקות ואלגוריתם המאפיין את הפרופיל המטבולי של החולה. זה היה עיסוקה העיקרי בעשור האחרון.

ואז הגיעה הקורונה. "מייד חידשנו את הפטנטים ואת הפעילות של NCL", הם מספרם.

ארד מסבירה את המנגנון העיקרי המשמש גם לתוסף וגם לבדיקה שהחברה מפתחת. הספייק המפורסם של הקורונה נדבק לקולטן בגוף בשם Ace2, ומכניס את ה-RNA לתוך התא. הדבר הראשון שהוא עושה בתוך התא הוא ללכת לריבוזום ולגרום לו לקודד את ה-RNA לחלבונים שיאפשרו לו לייצר את הווירוס הבא, אבל החלבונים, מייד לאחר שלב הקידוד הם לא פעילים.

"כדי להיות פעילים הם צריכים להיחתך במקומות מסוימים ולהתקפל לצורתם הפעילה. מי שחותך אותו הוא האנזים 3CL . אנזים זה קיים רק בחלבונים של וירוסים, הוא בעצם עקב האכילס של הווירוסים, ולכן הוא מטרה לפיתוח תרופות. החלבון הזה גם מופרש מהתא ויוצר דלקת, שמקלה על הווירוס החדש שנוצר להיכנס לתא הבא".

מרילוס: "לכן גורמים אנטי דלקתיים יכולים להועיל נגד קורונה. מדברים על כורכום או לבונה. זה לא מופרך".

פייזר מנסה לפתח תרופה על בסיס דומה 

NCL פארמה אינה לבד. מספר חברות נוספות מפתחות תרופות ובדיקות אשר מנסות לנצל את המנגנון הזה.

לדברי ארד, "פייזר כתבו שהם מפתחים תרופה נגד 3CL . הם מעכבים את החלבון על ידי שינוי הצורה שלו ואנחנו מעכבים רק את האתר הפעיל שלו. פיתחנו את זה בשיטות של ביולוגיה חישובית יחד עם שיטות קלסיות של פיתוח תרופות. בסופו של דבר גילינו שיש חומר טבע שמאושר לשימוש בארץ - אבל לא נמצא בשוק כרגע- שיכול להיות המעכב".

החברה אינה חושפת באיזה חומר טבע מדובר אבל מרילוס מציין כי "זה חומר שנמצא בשורש כלשהו, אבל צריך לאכול אינסוף שורשים כדי לקבל מינון יעיל. אנחנו עושים את המיצוי של החומר מהשורש, והוא תוקף את הלב של אנזים ה-c3, שלא משתנה בשום מוטציה".

למרות שהקורונה מעוררת יותר עניין ממחלות קודמות שהחברה ביקשה לתקוף באמצעות המוצר שלה, הדרך שלה עדיין לא הייתה קלה. ארד: "עם פרוץ הקורונה פיתחנו את המוצר, עוד לפני שידענו שהקורונה בכלל תגיע לישראל. ושוב חשבו שהמגיפה תיכף נגמרת, כשם שהיה לנו בסארס. בפברואר הקמנו חברה ונפגשנו עם המכון הביולוגי כדי לבודק את המוצר מול הווירוס, זה המקום היחיד בארץ שבו היה אפשר אז לעשות את זה. אבל הם לא התייחסו אלינו כל כך.

"לכן חברנו לדן פאר באוניברסיטת תל אביב ושם בדקנו את העיכוב של 3CL , בלי הווירוס. לאחר מכן בדקנו בסופו של דבר את המוצר שלנו מול הווירוס עצמו, וגם בחנו את הבדיקה שלנו, וגילינו שבכל דוגמה חיובית באמת יש c3 . אנחנו יכולים בבדיקה להבדיל בין וירוסי קורונה לעומת צינון או שפעת, אם כי לא מול סארס או מוטציות שונות של הקוביד".

שני המוצרים נמצאים היום בניסויים קליניים בבית החולים שערי צדק, כאשר ניסוי יחיד בוחן גם את התרופה וגם את הבדיקה. "אנחנו יכולים לזהות נוכחות של c3 וזה זיהוי של וירוס חי אצל חולים שיוצאים שליליים ב-PCR, אבל חוזרים הביתה ועדיין מדבקים.

"יהיו 66 חולים בניסוי. את המוצר לא נרשום כתרופה, אלא כתוסף מזון עם הוכחה קלינית. הוא כבר מאושר ככזה בארה"ב, ואנחנו במקביל עובדים כדי לאשר אותו בארץ. החומר מאושר בארץ אבל לא המוצר. אנחנו צריכים יצרן שייצר מוצר ויבקש עבורו אישור. זה חומר צמחי שצריך לייצר בתנאי יצור נאותים, GMP , וזה לא פשוט".

ההתחסנות של רוב הציבור לא מרתיעה אותם, והם אינם חוששים לפספס שוב את המגיפה. "המוצר הזה לא במקום חיסון אלא יש לו זכות קיום לצד החיסון".

מרילוס: "אשתי חלתה בקורונה, ובכל כמה שעות, בלי להסתכל בשעון, היא הרגישה שהיא זקוקה למוצר וכשהיא לקחה אותו ההרגשה שלה השתפרה. גם לנכדה שלי בת ה-5 חודשים הייתה קורונה ובכל פעם שהאמא, שהניקה, לקחה את התוסף, החום של התינוקת ירד. זה לא עושה תופעות לוואי חוץ מקצת שלשולים אולי, אבל הקורונה בעצה עושה שלשולים".

הניסוי הקליני, לדברי ארד: "יקר, חצי מיליון דולר לפחות. ועכשיו אנחנו מחפשים משקיעים".

איך ייתכן שהמשקיעים פספסו אתכם?
מרילוס: "רוצה להשקיע בנו? אנחנו לא ממש עסקנו בחיפוש משקיעים עד היום, אלא בלהציל אנשים בפועל".

ארד: "אנחנו לא כל כך מכירים את קהילת המשקיעים בארץ".

מי שכן זיהה את הפוטנציאל זו חברת טודוס מדיקל, שנסחרת בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב לפי שווי של כ-9 מיליון דולר, שרכשה את הזכויות לשיווק הבדיקה בארה"ב, וגם עשה בה ניסוי בדיקת היתכנות, שהוכרז כהצלחה.

המוצר בארה"ב נקרא Tollovid, והוא יושק רשמית בתחילת אפריל ויופץ על ידי חברת צמחי המרפא Alchemist’s kitchen. בישראל החברה נמצאת במו"מ לשווק את המוצר דרך אחת מרשתות תוספי המזון.

עוד כתבות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"