גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפקה בדלת האחורית: האם מודל ה-SPAC יכול להפוך צפרדע לנסיך?

על אף תוצאות רעות בעבר - הכוללות ביצועי חסר משמעותיים של עשרות אחוזים לעומת תשואות השוק - בשנים האחרונות הופך מודל ה-SPAC ללגיטימי בקרב המיינסטרים בוול סטריט ● השאלה היא עד כמה הנפקות מסוג זה יוכיחו את עצמן בשנה הקרובה

פסל הילדה ללא מורא ליד בורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Erik McGregor/Sipa USA
פסל הילדה ללא מורא ליד בורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Erik McGregor/Sipa USA

גל ההנפקות הראשוניות שעובר עלינו בחודשים האחרונים מחייב התייחסות גם להנפקות ה-SPAC (Special Purpose Acquisition Company). בשנת 2020 היוו ההנפקות האלה 60% ממספר ההנפקות הראשוניות בארה"ב, וכ-55% מסך היקף הסכום שגויס. זו כנראה אחת הסיבות לכך שלאחרונה דווח כי רשות ניירות ערך בישראל שוקלת לאמץ את המודל הזה.

כאן נסביר בקצרה על המודל, ונציג מחקרים שבחנו את התופעה ועסקו ביתרונות ובחסרונות לשחקנים השונים בתהליך ה-SPAC - ראשית לחברות התפעוליות הפרטיות שמתמזגות, שנית ליזמי ה-SPAC ולבסוף למשקיעים בשוק בשלבים השונים.

חברות ה-SPAC הן למעשה חברות ללא פעילות עסקית, אשר מוקמות לצורך גיוס כסף בהנפקה ציבורית, שמיועד למיזוג פעילות תפעולית של חברות פרטיות. יזמי ה-SPAC (הספונסרים) הינם מנהלים בכירים ומנוסים בתעשיות שונות, המגייסים בעיקר על סמך המוניטין שלהם.

בהנפקה הראשונית של ה-SPAC, הציבור והמוסדיים משקיעים בחבילת ניירות ערך הכוללת בעיקר מניות בלי לדעת מהי הפעילות התפעולית שתירכש, ולכן הנפקות אלו ידועות גם כהנפקות צ'ק פתוח. מרבית הכסף יושב בפיקדון נאמנות עד אשר מיזוג הפעילות (Reverse merger) יושלם.

לספונסרים יש עד כ-24 חודשים כדי למצוא את הפעילות התפעולית המיועדת, להסכים על תנאי המיזוג עם החברה הפרטית ולאשר את המיזוג בקרב הציבור שהשקיע ב-SPAC. במידה ותהליך המיזוג לא מושלם במסגרת הזמן המותרת, כספי המשקיעים בהנפקה מוחזרים להם בחזרה, קרי הנזלה (Liquidation).

הלהיטות של הצעירים

במחקר שזכה לכותרת "צפרדעים לא הופכים לנסיכים" (קולב וטיקבובה, 2016) נדגמו חברות שהנפיקו בין 2003 ל-2015, ונמצא כי בממוצע, חברות יותר קטנות, ממונפות ועם אפשרויות צמיחה יותר מוגבלות, מעדיפות כלי זה לעומת הנפקות רגילות.

בנוסף, המאמר ציין את היתרונות והחסרונות של ה-SPAC עבור החברה הפרטית שמתמזגת. יתרון ראשון הוא של-SPAC יש כסף זמין בקופה שכבר גויס, מהו שמקטין את סיכון התנודות בשוק שעלולות להוביל להנפקה לא מוצלחת. יתרון שני הוא תהליך קצר יחסית לעומת הנפקה רגילה, כיוון שלא צריך לעבור את כל הרגולציה בעת המיזוג. יתרון שלישי הוא אנונימיות, כלומר מידע אודות החברה הפרטית המעוניינת להתמזג לא יתפרסם עד לאישור המיזוג.

 

לעומת זאת, חסרון ראשון לחברה הפרטית הוא היקף הדילול המשמעותי בהחזקה ב-SPAC לאחר המיזוג, בעיקר בעקבות המניות שהספונסרים מקבלים במיזוג כפיצוי על פעולתם. חסרון שני הוא שיש סיכוי שהמיזוג לא יאושר על ידי בעלי מניות ה-SPAC. חסרון אחרון, ואולי החמור מכולם, הוא להיות מתויג לשלילה בתור חברה שהפכה ציבורית דרך "הדלת האחורית".

היתרון עבור הספונסרים הוא קבלה כמעט בחינם של אחוז ניכר ממניות החברה הממוזגת, כמובן במידה שהמיזוג יוצא אל הפועל, מה שקורה בממוצע בכ-70% מחברות ה-SPAC. אולם מאידך, החיסרון הראשון הוא אי הצלחת המיזוג, ואז אין לספונסרים כל תגמול (ואפילו הפסד כספי קטן ועלות אלטרנטיבית של זמנם). החיסרון השני הוא אובדן מוניטין.

מחקר שני (קאמינג ושות', 2014) בחן מספר מאפיינים של ה-SPAC הקשורים לסיכוי לאישור עסקת מיזוג בקרב 139 הנפקות SPAC בשנים 2003-2008. החוקרים הראו שספונסרים צעירים ובעלי פחות ניסיון דווקא מובילים ליותר מיזוגים, אולם ייחסו זאת ללהיטות יתר בהשלמת המיזוג בהשוואה ליזמים מנוסים ו"שבעים" יותר.

כמו כן, עולה כי בחברות SPAC עם בעלות יחסית גבוהה יותר של הספונסרים (לעומת קרנות גידור והשקעה), שיעור האישור עולה, והזמן למציאת חברה פרטית למיזוג מתקצר. גם ממצא זה תואם את הרצון של הספונסרים להשלים את העסקה, ולקבל את גמולם.

לגבי המשקיעים ב-SPAC, המחקר הקודם (קולב וטיקובובה, 2016) מצא שבטווח של עד 60 חודשים לאחר המיזוג, מניות חברות ה-SPAC, בממוצע, חוות ביצועי חסר משמעותיים של עשרות אחוזים לעומת תשואות השוק, התעשייה וחברות דומות שהנפיקו.

השנים הבעייתיות

מחקר עדכני (גאנג ושות', 2021) בחן את כל 114 הנפקות ה-SPAC בארה"ב בין 2010 למאי 2018, והראה כי קיים פער גדול בתשואות בביצועי ההשקעה בתקופה הראשונה ממועד הנפקת ה-SPAC עד השלמת המיזוג או ההנזלה (כשנתיים), לעומת ביצועי התקופה השנייה בשנים שלאחר השלמת מיזוג.

מהמחקר עולה כי התשואה למשקיעים בתקופה הראשונה של עד המיזוג או ההנזלה היא חיובית ומובהקת, עם 9.3% בממוצע לשנה. תוצאה זו כוללת 97 הנפקות SPAC שהצליחו להגיע למיזוג והניבו 10.6% לשנה בממוצע, וכ-17 הנפקות שלא הצליחו למזג פעילות והניבו כ-2% למשקיעים, בעיקר עקב הריבית על פיקדון הנאמנות שהוחזר למשקיעים.

לעומת זאת, בתקופה של לאחר השלמת המיזוג ניתן להבחין בתשואות חסר משמעותיות. חבילת ההשקעה בגיוסי ה-SPAC הניבה בממוצע תשואה שלילית של כ-16% בין שנה לשלוש שנים אחרי המיזוג, תוצאה המשקפת ביצועי חסר של 24%-35% לעומת מדד המניות הכללי. הגורמים שנמצאו מקושרים עם ביצועים אלה היו מיזוג עם חברות זרות, חברות מפסידות, חברות ממונפות, עסקאות שבהן הדילול גבוה יותר וחתמים בעלי מוניטין נמוך.

במחקר אחרון (דימיטרובה, 2017) מודגש כי התמריצים לספונסרים עשויים להיות הגורם העיקרי לביצועי חסר, שכן תמריצים אלו עלולים להוביל אותם להעדיף מיזוג פעילות גרועה על פני הנזלה של ה-SPAC. בהתאם לכך, נמצא שתשואות ה-SPAC לאחר מיזוגים שנעשו קרוב למועד הסופי של ההנזלה הן משמעותית נמוכות מתשואות מיזוגים שנעשו מספיק זמן לפני המועד.

על אף תוצאות רעות אלו בעבר, ראוי לציין כי בשנים האחרונות ישנם מספר שינויים המעידים על כך שה-SPAC מתחיל לקבל לגיטימיות הולכת וגדלה בקרב המיינסטרים בוול סטריט. חתמים יותר מרכזיים לוקחים על עצמם ללוות חברות SPAC (גאנג ושות', 2021), וגם חברות יותר ותיקות ומבוססות (בעיקר חדי-קרן טכנולוגיים) נכנסות לתהליך.

לסיכום, מחד גיסא, התומכים במודל זה טוענים כי זו דרך חוקית ולגיטימית לגיוס עבור חברות פרטיות, ולמשקיעים זה מאפשר להשקיע במעין קרן השקעה פרטית (Private equity), שחושפת אותם לחברות פרטיות מעניינות.

מאידך גיסא, המתנגדים טוענים כי התוצאות ההיסטוריות הרעות למשקיעי ה-SPAC מצביעות על כך שזה מוביל למסחר של חברות פחות ראויות, וכי יש ניגוד עניינים מובנה בין הספונסרים לבין המשקיעים מהציבור ב-SPAC. ניאלץ להמתין ולראות האם חברות ה-SPAC של בציר 2020-21 יוכיחו את עצמן.

פרופ’ דן עמירם הוא סגן הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א; מופקד על הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים, ומנהל המכון למחקר בעסקים בישראל; משמש כדירקטור בבנק מרכנתיל ויו"ר הוועדה המייעצת לבקרה פנימית של האו"ם
ד"ר ארי אחיעז הוא מרצה באותה פקולטה בתחומים הקשורים לשוק ההון, למימון חברות ולפינטק; מנהל את מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ’יין

מקורות:

Kolb, J., & Tykvova, T. (2016). Going public via special purpose acquisition companies: Frogs do not turn into princes. Journal of Corporate Finance, 40, 80-96.‏

Cumming, D., Haß, L. H., & Schweizer, D. (2014). The fast track IPO-Success factors for taking firms public with SPACs. Journal of Banking & Finance, 47, 198-213

Gahng, M., Ritter, J. R., & Zhang, D. (2021). Investor Returns on the Life Cycle of SPACs

Dimitrova, L. (2017). Perverse incentives of special purpose acquisition companies, the "poor man's private equity funds". Journal of Accounting and Economics, 63(1), 99-120

עוד כתבות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

דילמת נמל אילת: להאריך את הזיכיון לאחים נקש או לצאת למכרז בסיכון

שרי האוצר והתחבורה יודיעו עד סוף החודש אם יוארך זיכיון האחים נקש בנמל שהסב להם רווחים במאות מיליונים ● בממשלה סבורים שהם לא עמדו בתנאים, אולם פרסום מכרז חדש כעת אינו מהלך פשוט

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

פרשת בונוס ביוגרופ: התיק נגד המנכ"ל והיו"ר הועבר לפרקליטות

רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה נגד בכירי חברת בונוס ביוגרופ, שמפתחת שתלי עצם, לפרקליטות מיסוי וכלכלה ● לפי החשד, המעורבים ביצעו מספר פעולות שנועדו להגדיל את שווי החברה, כדי שהמניה תמשיך להיכלל במדדי ת"א 90 ו-125

ביג פאשן בת ים / צילום: ענת גרוס

תודה למטרו: BIG בת ים יקבל תוספת שטח בשווי של כ-25.5 מיליון שקל

תמ"א 70 שנכנסה לתוקף מאפשרת הגדלת זכויות בנייה סמוך לתחנות המטרו ● בהתאם לכך, ועדת המשנה המחוזית אישרה תוספת של כ־10,200 מ"ר תעסוקה במתחם BIG בת ים שבבעלות ביג ואשטרום ● התוספת תאפשר הקמת מגדל משרדים בן 20 קומות סמוך לתחנת המטרו המתוכננת ● שווי הזכויות שאושרו מוערך בכ־25.5 מיליון שקל

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

שאלת המעורבות הסינית בתשתיות של ישראל חוזרת לשולחן

מכרז התשתיות הגדול בתולדות המדינה, בעלות של 65 מיליארד שקל, נפתח כשעדיין לא גובשו קווים מנחים לגבי השתתפות חברות סיניות ● בלחץ אמריקאי גובר, לצד דעיכת עניין מצד חברות אירופיות וצמצום התחרות המקומית, שאלת המעורבות הסינית חוזרת למרכז הזירה

Poco F8 Ultra מלפנים ומאחור / צילום: יח''צ

הסמארטפון הסיני שפיצח את חוויית השמיעה בטלפון

מותג POCO של שיאומי שחרר לשוק את המכשיר החדש Poco F8 Ultra, תוך הצהרה כי מדובר בכניסה רשמית לפלח מכשירי הדגל היוקרתיים ● הרמקולים, המסך והסוללה אכן מרשימים, אך תג המחיר גבוה מדי

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

חורף ביטקוין? / אילוסטרציה: Shutterstock

חורף ביטקוין? ההיסטוריה מלמדת מה קורה אחרי שהמטבע צולל ב־30%

המטבע המבוזר רחוק בעשרות אחוזים מהשיא האחרון, אבל האם יש סיבה לדאגה? הביטקוין ראה צניחות כאלו 7 פעמים בעשור האחרון, וכמעט אחרי כולן הוא הצליח להתאושש ● זה לא בהכרח אומר שגם הפעם הזינוק קרב, אבל החזאים כרגיל משתדלים להיות אופטימיים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

החברה שבנתה ל-OpenAI את חוות השרתים הגדולה בארה"ב בדרך לישראל

לגלובס נודע כי נציגי חברת קרוסו, שהחלה דרכה בכריית ביטקוין, קיימו פגישה במשרד האוצר ● נבחנת כניסה לשוק הישראלי באמצעות שכירת שטחים בחוות שרתים קיימות, בהיקפים של עשרות מגוואט ● המהלך עשוי להוסיף שחקנית חדשה לשוק תשתיות ה-AI המקומי

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בירידות קלות; מניות הטכנולוגיה והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.5% ● מניית נקסט ויז'ן קפצה בכ-4% ● שבוע של שיאים חדשים עבר על תל אביב, אבל בוול סטריט הרוחות סוערות ● רגע אחרי הורדת הריבית, דוחות של שתי שחקניות מרכזיות בתחום ה-AI הציפו מחדש את החששות בשוק ● השקל לא מפסיק להתחזק מול הדולר, ובבנק סיטי טוענים כי הוא מוערך יתר על המידה בכ-20% ● וגם: שתי המניות הישראליות שצנחו בעשרות אחוזים - ועכשיו האנליסטים מזהים בהן הזדמנות

קולקציית החורף של יוניקלו, בייג'ינג / צילום: Reuters, CFOTO/Sipa USA

סוף עונה: תעשיית האופנה מתמודדת עם מציאות אקלימית חדשה של קיץ שלא נגמר

חורפים קצרים וקייצים ארוכים מייתרים את החלפת הארונות המסורתית ומאלצים את עולם האופנה לחשוב מחדש ● מותגים ישראליים ובינלאומיים מגיבים באימוץ קולקציות רב־עונתיות גמישות, המורכבות מפריטים על־זמניים ● במקביל, הצרכן לומד שקנייה בזול עולה ביוקר: "כל הרשתות המהירות מרעילות אותנו, לא רק שיין"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המדינה המצטיינת בשוק ההון": המקום המפתיע שישראל קטפה במדד של המגזין היוקרתי

למרות החששות ממיתון עולמי על רקע מלחמת הסחר של טראמפ, הכלכלה העולמית סיימה את 2025 ביציבות ● בדירוג הכלכלות החזקות של האקונומיסט ישראל מזנקת מהמקום ה-6 בשנה שעברה, למקום השלישי, בעיקר בזכות ביצועי שיא של שוק ההון המקומי

זירת הפיגוע בסידני, אוסטרליה / צילום: ap

דיווח: המחבל השני שהשתתף בטבח בסידני - אזרח לבנוני ממוצא פלסטיני

משרד החוץ הצרפתי פרסם את שמו של דן אלקיים, תושב צרפת, שנרצח בפיגוע באוסטרליה ● בישראל בודקים אם הפיגוע ההמוני יצא לפועל בהכוונה של איראן או ארגון טרור ● משרד החוץ האיראני פרסם "גינוי", וטען כי "טרור והרג בני אדם בכל מקום בו בוצעו נדחים ומגונים"

אילוסטרציה: Shutterstock

עשור לאחר ההרשעה: לירז אברג’ל תשלם כ-62 מיליון שקל לרשות המסים

10 שנים אחרי הטלת כפל המס במסגרת פרשיית סחר לא חוקי בזהב והוצאת חשבוניות פיקטיביות, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של לירז אברג'ל לאי-ידיעה וחייב אותה לשלם לרשות המסים כ-62 מיליון שקל

מפעל סוגת בקרית גת / צילום: יח''צ

מותגים שחוזרים לתקופת המנדט הבריטי ועסקה עם שרי אריסון: הדרך של אחת החברות הוותיקות בישראל להנפקת ענק

כשהיא חמושה בשורה של מותגי מזון שמוכרים בכל בית, מניית סוגת נחתה על שולחנם של המשקיעים בת"א ● עם נתחי שוק משמעותיים במלח, סוכר, אורז ושמן, היא מחפשת להמשיך להתרחב ● ובזמן שהמשקיעים מסתערים, יש מי שחושש מעליות מחירים עתידיות: "יודעים מה קורה לחברה שמנפיקה ורוצה לחלק דיבידנדים"

מימין: ראסל אלוונגר, אילן טוויג, דייוויד קוסטמן / צילום: ענבל מרמרי, באדיבות נאבן, נועם גלאי

הישראליות שנפלו בעקבות החששות מבועת AI, וזו שזינקה במעל 10%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● טאואר, נובה וקמטק הדואליות נפלו כחלק מהמגמה הרוחבית של ירידות במניות השבבים וה-AI ● נאבן עלתה לאחר שדיווחה על חוזה חדש מול חברת המדיה האירופית Axel Springer ● וטידס (לשעבר אאוטבריין) קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית ארגון מחדש

חיפה. הובילה את מכירת הדירות בתקופת חגי תשרי האחרונים / צילום: Shutterstock

היצע הדירות על המדף מתחיל לרדת - לראשונה זה שלוש שנים וחצי

היצע הדירות החדשות הלא מכורות ירד לראשונה מאפריל 2022, מה שעשוי להעיד על כך שהקבלנים התחילו להוריד את הרגל מהגז ● במקביל, מבצעי "דירה בהנחה" שימרו את מיקומה של חיפה בראש טבלת המכירות הארצית בחודשים אוגוסט־אוקטובר, יותר מתל אביב וירושלים

העסקה נסגרה: אלביט עקפה את טורקיה, ותספק נשק לפרו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: פרו תרכוש שלוש מערכות ארטילריה של אלביט בהיקף של 60 מיליון דולר, ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל האשים את חמאס בפשעי מלחמה, ושיתוף הפעולה הצרפתי-אמריקאי שיכול לפרק את חיזבאללה מנשקו ● כותרות העיתונים בעולם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"

בג"ץ ביטל היום בפסק דין דרמטי את החלטת הממשלה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וכן את החלטת הממשלה ששינתה את המנגנון להפסקת כהונתה ● פרופ' יניב רוזנאי: "פסק הדין נכון ומוצדק" ● עו"ד רז נזרי: "לא בכדי גם השופטים שמוגדרים שמרנים הצטרפו לפסק הדין; שמרנות אין משמעה הפקרות"