גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפקה בדלת האחורית: האם מודל ה-SPAC יכול להפוך צפרדע לנסיך?

על אף תוצאות רעות בעבר - הכוללות ביצועי חסר משמעותיים של עשרות אחוזים לעומת תשואות השוק - בשנים האחרונות הופך מודל ה-SPAC ללגיטימי בקרב המיינסטרים בוול סטריט ● השאלה היא עד כמה הנפקות מסוג זה יוכיחו את עצמן בשנה הקרובה

פסל הילדה ללא מורא ליד בורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Erik McGregor/Sipa USA
פסל הילדה ללא מורא ליד בורסת ניו יורק / צילום: Reuters, Erik McGregor/Sipa USA

גל ההנפקות הראשוניות שעובר עלינו בחודשים האחרונים מחייב התייחסות גם להנפקות ה-SPAC (Special Purpose Acquisition Company). בשנת 2020 היוו ההנפקות האלה 60% ממספר ההנפקות הראשוניות בארה"ב, וכ-55% מסך היקף הסכום שגויס. זו כנראה אחת הסיבות לכך שלאחרונה דווח כי רשות ניירות ערך בישראל שוקלת לאמץ את המודל הזה.

כאן נסביר בקצרה על המודל, ונציג מחקרים שבחנו את התופעה ועסקו ביתרונות ובחסרונות לשחקנים השונים בתהליך ה-SPAC - ראשית לחברות התפעוליות הפרטיות שמתמזגות, שנית ליזמי ה-SPAC ולבסוף למשקיעים בשוק בשלבים השונים.

חברות ה-SPAC הן למעשה חברות ללא פעילות עסקית, אשר מוקמות לצורך גיוס כסף בהנפקה ציבורית, שמיועד למיזוג פעילות תפעולית של חברות פרטיות. יזמי ה-SPAC (הספונסרים) הינם מנהלים בכירים ומנוסים בתעשיות שונות, המגייסים בעיקר על סמך המוניטין שלהם.

בהנפקה הראשונית של ה-SPAC, הציבור והמוסדיים משקיעים בחבילת ניירות ערך הכוללת בעיקר מניות בלי לדעת מהי הפעילות התפעולית שתירכש, ולכן הנפקות אלו ידועות גם כהנפקות צ'ק פתוח. מרבית הכסף יושב בפיקדון נאמנות עד אשר מיזוג הפעילות (Reverse merger) יושלם.

לספונסרים יש עד כ-24 חודשים כדי למצוא את הפעילות התפעולית המיועדת, להסכים על תנאי המיזוג עם החברה הפרטית ולאשר את המיזוג בקרב הציבור שהשקיע ב-SPAC. במידה ותהליך המיזוג לא מושלם במסגרת הזמן המותרת, כספי המשקיעים בהנפקה מוחזרים להם בחזרה, קרי הנזלה (Liquidation).

הלהיטות של הצעירים

במחקר שזכה לכותרת "צפרדעים לא הופכים לנסיכים" (קולב וטיקבובה, 2016) נדגמו חברות שהנפיקו בין 2003 ל-2015, ונמצא כי בממוצע, חברות יותר קטנות, ממונפות ועם אפשרויות צמיחה יותר מוגבלות, מעדיפות כלי זה לעומת הנפקות רגילות.

בנוסף, המאמר ציין את היתרונות והחסרונות של ה-SPAC עבור החברה הפרטית שמתמזגת. יתרון ראשון הוא של-SPAC יש כסף זמין בקופה שכבר גויס, מהו שמקטין את סיכון התנודות בשוק שעלולות להוביל להנפקה לא מוצלחת. יתרון שני הוא תהליך קצר יחסית לעומת הנפקה רגילה, כיוון שלא צריך לעבור את כל הרגולציה בעת המיזוג. יתרון שלישי הוא אנונימיות, כלומר מידע אודות החברה הפרטית המעוניינת להתמזג לא יתפרסם עד לאישור המיזוג.

 

לעומת זאת, חסרון ראשון לחברה הפרטית הוא היקף הדילול המשמעותי בהחזקה ב-SPAC לאחר המיזוג, בעיקר בעקבות המניות שהספונסרים מקבלים במיזוג כפיצוי על פעולתם. חסרון שני הוא שיש סיכוי שהמיזוג לא יאושר על ידי בעלי מניות ה-SPAC. חסרון אחרון, ואולי החמור מכולם, הוא להיות מתויג לשלילה בתור חברה שהפכה ציבורית דרך "הדלת האחורית".

היתרון עבור הספונסרים הוא קבלה כמעט בחינם של אחוז ניכר ממניות החברה הממוזגת, כמובן במידה שהמיזוג יוצא אל הפועל, מה שקורה בממוצע בכ-70% מחברות ה-SPAC. אולם מאידך, החיסרון הראשון הוא אי הצלחת המיזוג, ואז אין לספונסרים כל תגמול (ואפילו הפסד כספי קטן ועלות אלטרנטיבית של זמנם). החיסרון השני הוא אובדן מוניטין.

מחקר שני (קאמינג ושות', 2014) בחן מספר מאפיינים של ה-SPAC הקשורים לסיכוי לאישור עסקת מיזוג בקרב 139 הנפקות SPAC בשנים 2003-2008. החוקרים הראו שספונסרים צעירים ובעלי פחות ניסיון דווקא מובילים ליותר מיזוגים, אולם ייחסו זאת ללהיטות יתר בהשלמת המיזוג בהשוואה ליזמים מנוסים ו"שבעים" יותר.

כמו כן, עולה כי בחברות SPAC עם בעלות יחסית גבוהה יותר של הספונסרים (לעומת קרנות גידור והשקעה), שיעור האישור עולה, והזמן למציאת חברה פרטית למיזוג מתקצר. גם ממצא זה תואם את הרצון של הספונסרים להשלים את העסקה, ולקבל את גמולם.

לגבי המשקיעים ב-SPAC, המחקר הקודם (קולב וטיקובובה, 2016) מצא שבטווח של עד 60 חודשים לאחר המיזוג, מניות חברות ה-SPAC, בממוצע, חוות ביצועי חסר משמעותיים של עשרות אחוזים לעומת תשואות השוק, התעשייה וחברות דומות שהנפיקו.

השנים הבעייתיות

מחקר עדכני (גאנג ושות', 2021) בחן את כל 114 הנפקות ה-SPAC בארה"ב בין 2010 למאי 2018, והראה כי קיים פער גדול בתשואות בביצועי ההשקעה בתקופה הראשונה ממועד הנפקת ה-SPAC עד השלמת המיזוג או ההנזלה (כשנתיים), לעומת ביצועי התקופה השנייה בשנים שלאחר השלמת מיזוג.

מהמחקר עולה כי התשואה למשקיעים בתקופה הראשונה של עד המיזוג או ההנזלה היא חיובית ומובהקת, עם 9.3% בממוצע לשנה. תוצאה זו כוללת 97 הנפקות SPAC שהצליחו להגיע למיזוג והניבו 10.6% לשנה בממוצע, וכ-17 הנפקות שלא הצליחו למזג פעילות והניבו כ-2% למשקיעים, בעיקר עקב הריבית על פיקדון הנאמנות שהוחזר למשקיעים.

לעומת זאת, בתקופה של לאחר השלמת המיזוג ניתן להבחין בתשואות חסר משמעותיות. חבילת ההשקעה בגיוסי ה-SPAC הניבה בממוצע תשואה שלילית של כ-16% בין שנה לשלוש שנים אחרי המיזוג, תוצאה המשקפת ביצועי חסר של 24%-35% לעומת מדד המניות הכללי. הגורמים שנמצאו מקושרים עם ביצועים אלה היו מיזוג עם חברות זרות, חברות מפסידות, חברות ממונפות, עסקאות שבהן הדילול גבוה יותר וחתמים בעלי מוניטין נמוך.

במחקר אחרון (דימיטרובה, 2017) מודגש כי התמריצים לספונסרים עשויים להיות הגורם העיקרי לביצועי חסר, שכן תמריצים אלו עלולים להוביל אותם להעדיף מיזוג פעילות גרועה על פני הנזלה של ה-SPAC. בהתאם לכך, נמצא שתשואות ה-SPAC לאחר מיזוגים שנעשו קרוב למועד הסופי של ההנזלה הן משמעותית נמוכות מתשואות מיזוגים שנעשו מספיק זמן לפני המועד.

על אף תוצאות רעות אלו בעבר, ראוי לציין כי בשנים האחרונות ישנם מספר שינויים המעידים על כך שה-SPAC מתחיל לקבל לגיטימיות הולכת וגדלה בקרב המיינסטרים בוול סטריט. חתמים יותר מרכזיים לוקחים על עצמם ללוות חברות SPAC (גאנג ושות', 2021), וגם חברות יותר ותיקות ומבוססות (בעיקר חדי-קרן טכנולוגיים) נכנסות לתהליך.

לסיכום, מחד גיסא, התומכים במודל זה טוענים כי זו דרך חוקית ולגיטימית לגיוס עבור חברות פרטיות, ולמשקיעים זה מאפשר להשקיע במעין קרן השקעה פרטית (Private equity), שחושפת אותם לחברות פרטיות מעניינות.

מאידך גיסא, המתנגדים טוענים כי התוצאות ההיסטוריות הרעות למשקיעי ה-SPAC מצביעות על כך שזה מוביל למסחר של חברות פחות ראויות, וכי יש ניגוד עניינים מובנה בין הספונסרים לבין המשקיעים מהציבור ב-SPAC. ניאלץ להמתין ולראות האם חברות ה-SPAC של בציר 2020-21 יוכיחו את עצמן.

פרופ’ דן עמירם הוא סגן הדקאן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת ת"א; מופקד על הקתדרה לשוקי הון ומוסדות פיננסים, ומנהל המכון למחקר בעסקים בישראל; משמש כדירקטור בבנק מרכנתיל ויו"ר הוועדה המייעצת לבקרה פנימית של האו"ם
ד"ר ארי אחיעז הוא מרצה באותה פקולטה בתחומים הקשורים לשוק ההון, למימון חברות ולפינטק; מנהל את מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ’יין

מקורות:

Kolb, J., & Tykvova, T. (2016). Going public via special purpose acquisition companies: Frogs do not turn into princes. Journal of Corporate Finance, 40, 80-96.‏

Cumming, D., Haß, L. H., & Schweizer, D. (2014). The fast track IPO-Success factors for taking firms public with SPACs. Journal of Banking & Finance, 47, 198-213

Gahng, M., Ritter, J. R., & Zhang, D. (2021). Investor Returns on the Life Cycle of SPACs

Dimitrova, L. (2017). Perverse incentives of special purpose acquisition companies, the "poor man's private equity funds". Journal of Accounting and Economics, 63(1), 99-120

עוד כתבות

הובלת דשנים, כיל חיפה / צילום: יח''צ כיל

יצואני הדשנים חוששים: עד כמה אירופה תכיר במס הפחמן הישראלי?

ישראל הקדימה וקבעה מס פחמן לקראת כניסתו לתוקף של מס חדש שיחול על סחורות מיובאות באירופה לפי הפליטות שנוצרו בייצורן ● אך האיחוד טרם הכריע אם יכיר במס המקומי, ויצואני הדשנים עלולים לשלם פעמיים

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

מסתמן: הישראליות בוול סטריט יוחרגו מההחמרה בדיווחים בארה"ב

יו"ר ה-SEC אמר בביקור בישראל כי ברשות האמריקאית בוחנים את החלת הכללים בצורה שלא תפגע ברוב החברות הישראליות הנסחרות בבורסות בארה"ב, אלא תתמקד בחברות סיניות ● רשות ני״ע פועלת בחודשים האחרונים מול האמריקאים כדי לקדם את ההחרגה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה חיובית בוול סטריט; מניות השבבים זינקו בעקבות הדוחות של TSMC

הנאסד"ק עלה בכ-0.3% ● TSMC קפצה במעל 4% אחרי הדוחות, ומשכה עמה מעלה את אנבידיה, AMD וחברות נוספות בסקטור ● בנקי ההשקעות מורגן סטנלי וגולדמן סאקס טיפסו בעקבות פרסומי הדוחות ● מניית בלאקרוק זינקו, לאחר שבית ההשקעות דיווח על שיא של נכסים מנוהלים, בגובה מעל 14 טריליון דולר ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט ירדו במעל 4%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; נובה זינקה במעל 8%, ארית תעשיות ירדה בכ-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● הדוח הרבעוני של TSMC הקפיץ את מניות השבבים ● החשש מהסלמה מול איראן לא הפריע אתמול לבורסה לכבוש שיאים חדשים ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, הצפי - עלייה קלה ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים הבוקר

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

לוחם בכוחות המשטרה האיראניים, טהרן / צילום: Reuters, Stringer/WANA

השבר האיראני: מומחים משרטטים את התרחישים האפשריים

כלכלה מרוסקת, אינפלציה של 50% ואיום תקיפה אמריקאי מוחשי: איראן ניצבת בפני הצומת הגורלי בתולדותיה ● בעוד המטבע המקומי צולל והמחאות ברחובות מחריפות, מומחים מזהירים כי נפילת המשטר עשויה לטלטל את המזרח התיכון כולו ● האם אנחנו בדרך ל"אביב ערבי" שני ולדמוקרטיה פרסית, או שהעולם יתעורר לוואקום שלטוני מסוכן?

ג'יימס בולדווין. קאנון אמריקאי / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

כל הכיעור וכל היופי שבעולם מתנקזים לרחוב אחד בהארלם

קריאה מחודשת ב"אם רחוב ביל היה יכול לדבר" של ג׳יימס בולדווין מציפה מחאה רלבנטית על גזע, מגדר ואלימות ממסדית

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

מגדל משה אביב / צילום: Shutterstock

פרדוקס אביב: מליסרון קנתה חברה ותיקה ומפוארת, אבל מה עם מכירות?

שנה לאחר רכישת השליטה ב"אביב", מליסרון מגלה שהיסטוריה מפוארת לא מבטיחה מכירות ● בעוד החברה מציגה צבר דירות תיאורטי וקצב מכירות נמוך מהמתחרות, המוכרים, האחים אביב, מסתערים על מכרזי ענק בשטח ● האם ענקית הקניונים רכשה מנוע צמיחה או רק זיכרון יקר?

כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה

גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

קינוח מושחת שמוגש במשתלה, גלריה עם אמנות ישראלית מתחלפת ומאפיית לחמים מיתולוגית שהתור משתרך אליה גם בחצות ● סיור מפתיע ברמת השרון

ההזמנות מ-iHerb גדלו / צילום: Shutterstock

הפטור של סמוטריץ' עובד: הישראלים הגדילו את הרכישות מהאתרים הבינ"ל

מספר ההזמנות באתרים כמו iHerb, אמזון ונקסט עלה בדצמבר בעקבות הגדלת הפטור ממע"מ, אך סך ההזמנות ירד ב-18% לעומת החודש הקודם ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה השנתית עמדה ב-2025 על 2.6%; שינוי כיוון בדיור: המחירים חזרו לטפס

האינפלציה נותרה בחודש דצמבר ללא שינוי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו עליות: הלבשה והנעלה, ירקות ופירות, דיור ותחבורה ● מחירי הטיסות לחו"ל התייקרו בשיעור בולט של 4.1% ● סעיפים בהם נרשמו ירידות: תרבות ובידור וסעיף המזון ● מחירי הדירות עלו ב-0.7% בנובמבר, לאחר שמונה חודשים רצופים של ירידות

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

ההערכה בישראל: טראמפ עדיין לא קיבל את ההחלטה על תקיפה באיראן

דיווח: ראש הממשלה ביקש לדחות את התקיפה באיראן - הסיבה: חוסר מוכנות ● בכירים אמריקאים: הנשיא דחה בשלב זה את ההחלטה על התקיפה באיראן, אך היא עדיין על השולחן ● הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

מומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק / צילום: Shutterstock

השינוי בתקן 21: המומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק

השמאי הממשלתי פרסם הנחיות חדשות לבדיקת כדאיות כלכלית בהתחדשות עירונית. מומחים מסבירים מה משמעות השינויים

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בפגישתם במאר-א-לגו / צילום: AP, Alex Brandon

טראמפ ונתניהו שוחחו שוב בנושא איראן - בפעם השנייה בתוך יומיים

בנו של השאה: "טבחו בעם האיראני - כמו סדאם חוסיין ובשאר אסד, ח'מינאי ביצע פשעים נגד עמו. המשטר יפול - זאת לא שאלה של אם אלא של מתי" ● הבית הלבן ממשיך להתלבט לגבי דרך הפעולה הטובה ביותר - האפשרות של תקיפה נותרת על השולחן ● דובר צה"ל פרסם הבהרה באשר לרמת כשירותו של צה"ל: "בשבועות האחרונים חיזקנו יכולות והגברנו את המוכנות בכל הגבולות" ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

שבוע שלישי ברציפות: שגיא דקל חן מוביל את מזרחי טפחות למקום הראשון בזכירות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, וחברות הביטוח תופסות מחצית מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות השבועי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV והקמפיין בכיכובו של ארז טל

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

אמיר השמטפור / צילום: shore&wave

המולטי-מיליונר האיראני שרוצה לפתח תרופה לסרטן בישראל

אמיר השמטפור, מוסלמי יוצא איראן, הוא משקיע ותיק שעשה את הונו מהשבחת חברות ביוטק בשוק האמריקאי ● עכשיו הוא מגיע לישראל עם NeOnc, שמפתחת תרופה לסרטן המוח הניתנת דרך האף ● בראיון הוא מספר על הפגישה עם נתניהו שהקימה לו אויבים, הזיכרונות מארץ הולדתו וגם האמונה ששתי המדינות ינהיגו יחד את המזרח התיכון