במפגשים עם שר האוצר ישראל כ"ץ אי-אפשר להתחמק מהפיל בחדר: כבר שנתיים אין למדינה תקציב. כל הוצאה ממשלתית חדשה - וכאלה צצות חדשות לבקרים בזמן הקורונה - דורשת אקרובטיקה יצירתית. אבל בראיון שכ"ץ נתן במוצאי שבת לאיילה חסון ברשת 13, היצירתיות האקרובטית הופנתה בעיקר להכחשת הבעיה. הנה כמה דוגמאות.
"אני העברתי את תקציב 2021, בעצם, בפועל"
"הוספתי עכשיו לביטחון מעל 2 מיליארד שקל"
"סל התרופות לא מתעכב בגלל שאין תקציב. הוא תמיד בא בנוסף לתקציב"
עוד 2.5 מיליארד שקל לחינוך? בינתיים רק מקצצים | עמירם ברקת, ניתוח
15 מיליארד שקל בתוכנית חירום ליציאה מהמשבר, 2.5 מיליארד שקל לחינוך עבור לימודים בחודש יולי, 2 מיליארד שקל לביטחון - נכון להיום, לכל ההבטחות האלה אין שום כיסוי.
המדינה מתנהלת, כידוע, לפי תקציב המשכי. מדובר במסגרת שהוגדלה ברגע האחרון בכמה מיליארדים באמצעות שינויי חקיקה - אבל היא עדיין שמיכה קצרה מדי בשביל הצרכים השוטפים, ואין בה רזרבה או שומנים למימון צרכים חדשים.
מבין ההכרזות השונות על הגדלות תקציביות, היחידה שאכן גובתה בתוספת תקציב משמעותית הייתה עבור הנכים, אך גם במקרה זה מדובר בסכום חלקי וחד פעמי שבא על חשבון תקציבי החינוך והמשרדים החברתיים. הדרך המהירה להזרים למשק מיליארדים נוספים היא באמצעות חוק קופסת קורונה חוץ-תקציבית, אבל הדרך הזאת מחייבת שיתוף פעולה של כחול לבן בממשלה - ושל רוב מוצק בכנסת.
בתחילת השבוע אישרה הממשלה את הפעימה השלישית במתווה קצבאות הנכים. במתווה המקורי דובר על 1.75 מיליארד שקל ב-2021, אך בפועל אושרו רק 562 מיליון שקל, שאמורים להספיק עד חודש יוני. כדי לגרד את הסכום הזה נאלץ האוצר לבצע הפחתה של 5% מעודפי 2020, שהיו אמורים לעבור למשרדי הממשלה (מה שמכונה "עודפים מחויבים").
מה זה אומר בעצם? שכדי לממן את הגדלת קצבאות הנכים ביצע האוצר מהלך שדומה לקיצוץ רוחבי בכלל המשרדים. ההבדל הוא שבקיצוץ הנוכחי נפגעים בעיקר משרדי ממשלה שיש להם הרבה התחייבויות ‘פתוחות’. בראשם - משרד החינוך, שפועל לפי שנת לימודים שנמתחת על פני שנתיים קלנדריות.
את פגיעת הקיצוץ ירגישו במשרד החינוך במחצית השנייה של השנה, כשייאלצו להפחית את הכסף לניקיון, אבטחה וכו'. אז בממשלה אולי מדברים על תוספת מיליארדים לחינוך, רק שבינתיים תקציבו המצומצם בלאו הכי - רק הולך ומצטמצם.
