גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק אגוד מציג: לסגור במחשכים את שאריות תיק פישמן

הענקת אשראי לטייקון פושט הרגל הגיעה עד לביהמ"ש העליון, שפרסם לבקשת גלובס פסק דין תקדימי שהוביל לחשיפת הקשר בין הבנק לבין פישמן • עכשיו אגוד מגבש הסכם שאותו הוא מנסה לאשר מאחורי הקלעים • התובעים בתביעה הנגזרת: "מחטף חמור"

בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין
בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין

בנק אגוד מנסה להגיע לפשרה עם חברת הביטוח של הדירקטורים לשעבר של הבנק, וכבר נשלחה טיוטה של הסכם לחלקם. זאת, במטרה למנוע את ניהול התביעה הנגזרת נגדם, בשם הבנק, בגין האשראי לאיש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן. בתביעה נטען כי הדירקטורים ונושאי משרה נוספים בבנק העניקו אשראי מופרז לפישמן בלי ביטחונות מתאימים.

לפי המידע שהגיע לידי גלובס, בימים האחרונים הגיש המבקש (התובע) בתביעה הנגזרת, שלמה גולובינסקי, באמצעות באי כוחו, תגובה לשופטת בית המשפט המחוזי בת"א, רות רונן, שבה הוא מבקש שלא לקבל את הסדר הפשרה בין הבנק לחברת הביטוח כלל (הביטוחים של נושאי המשרה בבנק מגובים במבטחי משנה בלונדון). לטענת התובע, ההסדר הוא "מחטף חמור שנעשה תוך מידור המבקש מתהליך המו"מ ואל לבית המשפט לתת לו יד".

לשיטת גולובינסקי, באמצעות הפשרה (שהיא חסויה) מבקש הבנק למנוע ממנו לחקור בבית המשפט את בעלי המשרה בבנק, שאחראים לשיטתו להתנהלות הקלוקלת מול פישמן. לדבריו, הוא ועורכי דינו "לא קיבלו טיוטה של הסכם הפשרה, אינם מצויים בסוד המשא ומתן ופרטיו, ולמעשה כל התהליך נעשה תוך הסתרת הפרטים מגולובינסקי שממודר ממנו לחלוטין".

הסכם לא ראוי ולא הוגן

עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט, ושירה גורפיין המייצגים את גולובינסקי, כתבו לבית המשפט כי: "ב-11 בינואר 2021 עדכן הבנק, ללא תיאום או ידיעת התובע, כי דירקטוריון הבנק החליט להנחות את באי כוח הבנק לנהל משא ומתן עם באי כוח המבטחת בפוליסה לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, באי כוח הדירקטורים וגורמים נוספים. ב-28 בפברואר עדכן הבנק, ללא תיאום או ידיעת גולובינסקי, כי נשלחה טיוטה של הסכם פשרה לחלק מהמעורבים".

לדברי באי כוחו של גולובינסקי, "אין זה מתקבל על הדעת שהבנק ינהל מו"מ על פשרה במסגרת הליך משפטי שגולובינסקי יזם וניהל במשך שנים, ובו בעת יבקש למדר אותו ממנו, אך משום החשש שזה ישמיע את עמדתו ומשום היעדר הסכמתו של גולובינסקי להתפשר בסכומים שאינם סבירים ואינם תואמים את נסיבות המקרה".

לפי תגובת התובע, "עצם הדרתו מהליכי המו"מ לפשרה מלמד על הסכם פשרה שאינו ראוי והוגן, והרי שהבנק יודע היטב כי גולובינסקי לא ייתן את הסכמתו להסכם פשרה שאינו מגלם את התמורה הראויה, לאחר שסירב בעבר לסכומים שהוצעו לו".

"אפקט ההילה" של פישמן

גולובינסקי הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לניהול תביעה נגזרת בשם בנק אגוד נגד מי שהיו נושאי משרה בבנק בשנים 2008-2004. זאת, בטענה שהעניקו לפישמן אשראי של 270 מיליון שקל בלא ביטחונות מתאימים.

בתשובתו לבקשה לניהול תביעה נגזרת הגיש הבנק מאות מסמכים, כולל דוח של הוועדה הבלתי-תלויה שמינה דירקטוריון הבנק לבחינת סוגיית מתן האשראי לפישמן. הבנק ביקש מבית המשפט להטיל חיסיון על מסמכים אלו.

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

גלובס והח"מ ביקשו לפרסם את כלל המסמכים שחושפים את הליכי קבלת ההחלטות והשיקולים שהביאו את בנק אגוד להעמיד לפישמן אשראי של מאות מיליוני שקלים. בתום מאבק משפטי ארוך נגד הבנק קיבלו שופטת המחוזי רונן ושופט בית המשפט העליון עפר גרוסקופף את עמדת גלובס והח"מ, ואיפשרו לגלובס לפרסם את המסמכים.

החומרים שהעביר הבנק ושפורסמו לראשונה בגלובס כוללים, בין היתר, אלפי מסמכים מדיוני דירקטוריון פנימיים, שבהם התחבטו הדירקטורים בשאלה כיצד להתייחס להלוואות לפישמן. לפי המסמכים, שחלקם מושחרים, הבנק העניק לפישמן יחס מועדף ואשראי כמעט ללא הגבלה. זאת, גם לאחר שספג הפסדי עתק במט"ח ולמרות שסירב לחשוף את חובותיו לבנקים אחרים.

בדוח הוועדה הבלתי-תלויה של הבנק שמונתה באפריל 2018, נקבע כי "’אפקט ההילה’ (של פישמן, ח’ מ’) עמד לנגד עיניהם של הגורמים השונים בבנק אגוד, שדנו בעניין הקצאת האשראי לפישמן". הוועדה אמנם הגיעה למסקנה כי בדירקטוריון התקיימו דיונים ונשמעו דעות סותרות, שלפיהן הבנק היה צריך לנהוג אחרת בנוגע להקצאת האשראי לפישמן. עם זאת, הוועדה החליטה שלא לתבוע את נושאי המשרה בבנק, ובראשם היו"ר דאז, זאב אבלס. זאת, בנימוק כי הופעל שיקול דעת עסקי המגן על נושאי משרה בבנק.

"האמנו שפישמן יחזיר את הכסף"

עוד נחשף במסמכים כי לאחר שפישמן הפסיד כספים רבים בהשקעה בלירה הטורקית במאי 2006 ונוצר לו חוב לבנק בגובה של 270 מיליון שקל, נאמר בישיבת דירקטוריון הבנק ביוני באותה שנה: "נפלנו. ייתכן שאילו לא היה מדובר בפישמן, לא היינו מגיעים למצב כזה". חבר הדירקטוריון יצחק מנור אמר: "היינו יכולים לסגור את הפוזיציה (בלירה הטורקית, ח’ מ’) קודם, ומתוך דעה צלולה בחרנו לנהוג אחרת". אולם למרות זאת, המשיך הבנק להעמיד לפישמן הלוואות עד 2017.

יו"ר הבנק דאז, זאב אבלס, אמר באותה ישיבה בקיץ 2006: "בדיעבד, ייתכן שלגבי העמדת האשראי הייתה החלטה בעייתית שלאלעמוד על קיום המגבלה להשקיע בשליש במטבע אקזוטי (הלירה הטורקית, ח' מ'), מה שאיפשר לפישמן ללכת על כל הפוזיציה בלירה הטורקית.

"לאחר מכן, נוצר מצב שהלירה הטורקית החלה ליפול, ותוך יומיים נפלה ב-19% ,ואז עמדה השאלה האם לסגור לו את הפוזיציה ללא שיתוף פעולה מצד מר פישמן, או להמשיך לשתף איתו פעולה. התקבלה כאן החלטה מושכלת לשתף פעולה עם מר פישמן על מנת שהוא יסגור מיוזמתו את הפוזיציות, ואכן כך נהגו".

אבלס הוסיף: "הבדיקה אם ההחלטה הזו הייתה נכונה, תיעשה רק לאחר שנדע אם מר פישמן יחזיר את האשראים שנתנו לו. ביסוד ההחלטה עמדה האמונה, וכך גם עכשיו, שמר פישמן יחזיר את הכסף".

בנק אגוד לא היה מעוניין להגיב לדברים.

*** גילוי נאות: אליעזר פישמן הוא הבעלים לשעבר של גלובס.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

הבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים: מה יקרה ל-S&P 500 בשנה הבאה?

בנקי השקעות בארה"ב ובעולם מפרסמים את תחזיותיהם העדכניות למדד הדגל האמריקאי - ורבות מהן חיוביות באופן ניכר ● בג'יי. פי. מורגן מאמינים כי ייתכן שה-S&P 500 יחצה את רף 8,000 הנקודות - מה שישקף עבורו אפסייד של מעל 17% ● מנגד, בבנק אוף אמריקה צופים "תשואות צנועות" ומזהירים מפני "כיס אוויר" בתחום ה-AI

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

מה גרם למניית דוראל לזנק בחדות בבורסת ת"א?

מניית דוראל זינקה ביותר מ-17% ביום המסחר, בעקבות התוצאות החיוביות של הדוח שלה לרבעון השלישי של 2025: עלייה של יותר מ-50% בהכנסות, מגוון רחב של פרויקטים עתירי הון בארה"ב, וצפי לביקוש גבוה במיוחד ● בחצי השנה האחרונה מניית דוראל יותר מהכפילה את עצמה

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנפקת סוגת מתקרבת: תגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל

חברת המזון, שבשליטת פורטיסימו, ממשיכה לקדם את הנפקתה שצפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● הנהלת סוגת, בראשות המנכ"ל גיא פרופר, תחזיק מניות בהיקף של כ-28 מיליון שקל

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

85 ממ"דים בפטור מהיטל השבחה: ביהמ"ש קבע כי היתר דיפון ייחשב להיתר בנייה

בית המשפט המינהלי בתל אביב קבע כי "היתר דיפון" שווה להיתר בנייה ומזכה בפטור מלא מהיטל השבחה על ממ"דים במכירה "על הנייר"

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

שר האוצר יורם ארידור. פעולותיו חקקו בתודעה את המושג ''כלכלת בחירות'' / צילום: נתי הרניק, לע''מ

לתשומת ליבו של סמוטריץ': מה קרה לשר האוצר שהציף את המדינה ביבוא לפני הבחירות?

הפחתת מכסים סיטונאית, הקלה על נוטלי משכנתאות ושורה ארוכה של מענקים ● הגדלת הפטור ממע"מ בשנת בחירות החזירה אותנו לצעדים הבולטים שביקשו להקל על הציבור - דווקא לפני פתיחת הקלפיות ● איך נראתה כלכלת הבחירות בעבר, והאם היא בכלל נשאה פרי?

כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״

לכולם ברור שהתקציב שהיה לפני המלחמה יגדל באופן דרמטי, אולם בין משרד האוצר למערכת הביטחון נרשמו פערים של עשרות מיליארדים ביחס לתקציב ● ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי בכוונתו להוביל החלטה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך עשור ● גורמים במשרד האוצר: לא ברור איך בכוונת נתניהו לגשר על הפערים האלה

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם חושבים שהפסקות האש בלבנון ועזה עלולות לקרוס, איראן רוצה להבטיח שפקיסטן תפעל איתה נגד ישראל אבל לא בטוח שזה יקרה, מה ישראל רוצה בסוריה, ואיך נשיא סוריה עוזר לסכל הברחות נשק של חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

דיווח: איראן העבירה סכומי עתק לחיזבאללה במהלך השנה דרך דובאי

הוול סטריט ג'ורנל חושף את מנגנון העברת הכספים מאיראן לחיזבאללה בשנה האחרונה ● דיווחים בלבנון: צה"ל ממשיך את התקיפות ● כוח של צה"ל ומג"ב ירה בשני מבוקשים במהלך מעצר - האירוע תחת חקירה ● דיווח: צוות של הצלב האדום והזרוע הצבאית של חמאס מחדשים את החיפושים אחר חלל חטוף ● הרמטכ"ל זמיר אישר את גרף הלחימה של צה"ל לשנת 2026, במסגרתו משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים ● עדכונים שוטפים

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה חיובית בתל אביב; דוראל זינקה ב-17%, אל על ושופרסל נפלו

ת"א 35 הוסיף 0.5% ות"א 90 עלה ב-0.9%  ● אל על נפלה על רקע ההתקדמות להקמת בסיס ווייזאייר בישראל ● דוראל זינקה לאחר הדוחות, ושופרסל נפלה ● אנבידיה עלתה במסחר אתמול, ואלפאבית ירדה, אך עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● וגם: האנליסט שצופה לאורקל אפסייד של 90%

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

כשהמטפלת הופכת ליורשת: שני פסקי דין חדשים חושפים טפח מתופעת ניצול הקשישים

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רנו 5 2025 קומפורט / צילום: יח''צ

מכונית רטרו צרפתית החל מ-169 אלף שקל. למי היא מתאימה?

הגלגול החשמלי המודרני של רנו 5, רנו 5 2025 קומפורט, אינו זול, ופונה בעיקר למי ששומר פינה חמה בלב לדגם ההיסטורי ● אבל מאחורי העיצוב זו חשמלית עירונית שימושית, מודרנית ונעימה לנהיגה נמרצת

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

כוחות צה''ל בגבול לבנון (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

צה"ל חשף תיעודים דרמטיים ממצלמת הגוף של הלוחמים

משפחות פונו, בסוריה מדווחים על 13 הרוגים - ולכודים תחת ההריסות ● מנהיג איראן ח'אמנאי: "ארה"ב לא ראויה שהרפובליקה האיסלאמית תפנה אליה או תהיה איתה בקשר" ● דיווח: איראן העבירה בשנה האחרונה לחיזבאללה מאות מיליוני דולר באמצעות בתי עסק שונים בדובאי ● עדכונים שוטפים

חלום הרכבת הטרנס-אירופית נתקל במציאות / צילום: Shutterstock

אירופה יצאה בתוכנית חלומית שתחבר את היבשת כולה. בפועל אין לה סיכוי

הנציבות האירופית חשפה תוכנית שאפתנית - לחבר את ערי הבירה של היבשת ברכבות מהירות עד 2040 ● אלא שהתשתיות המיושנות דורשות השקעה של כ-400 מיליארד אירו, תקציב שהמדינות עצמן לא יכולות לעמוד בו ● ונדמה שבמצב שבו הטיסות קצרות וזולות יהיה קשה לשכנע באלטרנטיבה