גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק אגוד מציג: לסגור במחשכים את שאריות תיק פישמן

הענקת אשראי לטייקון פושט הרגל הגיעה עד לביהמ"ש העליון, שפרסם לבקשת גלובס פסק דין תקדימי שהוביל לחשיפת הקשר בין הבנק לבין פישמן • עכשיו אגוד מגבש הסכם שאותו הוא מנסה לאשר מאחורי הקלעים • התובעים בתביעה הנגזרת: "מחטף חמור"

בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין
בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין

בנק אגוד מנסה להגיע לפשרה עם חברת הביטוח של הדירקטורים לשעבר של הבנק, וכבר נשלחה טיוטה של הסכם לחלקם. זאת, במטרה למנוע את ניהול התביעה הנגזרת נגדם, בשם הבנק, בגין האשראי לאיש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן. בתביעה נטען כי הדירקטורים ונושאי משרה נוספים בבנק העניקו אשראי מופרז לפישמן בלי ביטחונות מתאימים.

לפי המידע שהגיע לידי גלובס, בימים האחרונים הגיש המבקש (התובע) בתביעה הנגזרת, שלמה גולובינסקי, באמצעות באי כוחו, תגובה לשופטת בית המשפט המחוזי בת"א, רות רונן, שבה הוא מבקש שלא לקבל את הסדר הפשרה בין הבנק לחברת הביטוח כלל (הביטוחים של נושאי המשרה בבנק מגובים במבטחי משנה בלונדון). לטענת התובע, ההסדר הוא "מחטף חמור שנעשה תוך מידור המבקש מתהליך המו"מ ואל לבית המשפט לתת לו יד".

לשיטת גולובינסקי, באמצעות הפשרה (שהיא חסויה) מבקש הבנק למנוע ממנו לחקור בבית המשפט את בעלי המשרה בבנק, שאחראים לשיטתו להתנהלות הקלוקלת מול פישמן. לדבריו, הוא ועורכי דינו "לא קיבלו טיוטה של הסכם הפשרה, אינם מצויים בסוד המשא ומתן ופרטיו, ולמעשה כל התהליך נעשה תוך הסתרת הפרטים מגולובינסקי שממודר ממנו לחלוטין".

הסכם לא ראוי ולא הוגן

עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט, ושירה גורפיין המייצגים את גולובינסקי, כתבו לבית המשפט כי: "ב-11 בינואר 2021 עדכן הבנק, ללא תיאום או ידיעת התובע, כי דירקטוריון הבנק החליט להנחות את באי כוח הבנק לנהל משא ומתן עם באי כוח המבטחת בפוליסה לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה, באי כוח הדירקטורים וגורמים נוספים. ב-28 בפברואר עדכן הבנק, ללא תיאום או ידיעת גולובינסקי, כי נשלחה טיוטה של הסכם פשרה לחלק מהמעורבים".

לדברי באי כוחו של גולובינסקי, "אין זה מתקבל על הדעת שהבנק ינהל מו"מ על פשרה במסגרת הליך משפטי שגולובינסקי יזם וניהל במשך שנים, ובו בעת יבקש למדר אותו ממנו, אך משום החשש שזה ישמיע את עמדתו ומשום היעדר הסכמתו של גולובינסקי להתפשר בסכומים שאינם סבירים ואינם תואמים את נסיבות המקרה".

לפי תגובת התובע, "עצם הדרתו מהליכי המו"מ לפשרה מלמד על הסכם פשרה שאינו ראוי והוגן, והרי שהבנק יודע היטב כי גולובינסקי לא ייתן את הסכמתו להסכם פשרה שאינו מגלם את התמורה הראויה, לאחר שסירב בעבר לסכומים שהוצעו לו".

"אפקט ההילה" של פישמן

גולובינסקי הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לניהול תביעה נגזרת בשם בנק אגוד נגד מי שהיו נושאי משרה בבנק בשנים 2008-2004. זאת, בטענה שהעניקו לפישמן אשראי של 270 מיליון שקל בלא ביטחונות מתאימים.

בתשובתו לבקשה לניהול תביעה נגזרת הגיש הבנק מאות מסמכים, כולל דוח של הוועדה הבלתי-תלויה שמינה דירקטוריון הבנק לבחינת סוגיית מתן האשראי לפישמן. הבנק ביקש מבית המשפט להטיל חיסיון על מסמכים אלו.

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

גלובס והח"מ ביקשו לפרסם את כלל המסמכים שחושפים את הליכי קבלת ההחלטות והשיקולים שהביאו את בנק אגוד להעמיד לפישמן אשראי של מאות מיליוני שקלים. בתום מאבק משפטי ארוך נגד הבנק קיבלו שופטת המחוזי רונן ושופט בית המשפט העליון עפר גרוסקופף את עמדת גלובס והח"מ, ואיפשרו לגלובס לפרסם את המסמכים.

החומרים שהעביר הבנק ושפורסמו לראשונה בגלובס כוללים, בין היתר, אלפי מסמכים מדיוני דירקטוריון פנימיים, שבהם התחבטו הדירקטורים בשאלה כיצד להתייחס להלוואות לפישמן. לפי המסמכים, שחלקם מושחרים, הבנק העניק לפישמן יחס מועדף ואשראי כמעט ללא הגבלה. זאת, גם לאחר שספג הפסדי עתק במט"ח ולמרות שסירב לחשוף את חובותיו לבנקים אחרים.

בדוח הוועדה הבלתי-תלויה של הבנק שמונתה באפריל 2018, נקבע כי "’אפקט ההילה’ (של פישמן, ח’ מ’) עמד לנגד עיניהם של הגורמים השונים בבנק אגוד, שדנו בעניין הקצאת האשראי לפישמן". הוועדה אמנם הגיעה למסקנה כי בדירקטוריון התקיימו דיונים ונשמעו דעות סותרות, שלפיהן הבנק היה צריך לנהוג אחרת בנוגע להקצאת האשראי לפישמן. עם זאת, הוועדה החליטה שלא לתבוע את נושאי המשרה בבנק, ובראשם היו"ר דאז, זאב אבלס. זאת, בנימוק כי הופעל שיקול דעת עסקי המגן על נושאי משרה בבנק.

"האמנו שפישמן יחזיר את הכסף"

עוד נחשף במסמכים כי לאחר שפישמן הפסיד כספים רבים בהשקעה בלירה הטורקית במאי 2006 ונוצר לו חוב לבנק בגובה של 270 מיליון שקל, נאמר בישיבת דירקטוריון הבנק ביוני באותה שנה: "נפלנו. ייתכן שאילו לא היה מדובר בפישמן, לא היינו מגיעים למצב כזה". חבר הדירקטוריון יצחק מנור אמר: "היינו יכולים לסגור את הפוזיציה (בלירה הטורקית, ח’ מ’) קודם, ומתוך דעה צלולה בחרנו לנהוג אחרת". אולם למרות זאת, המשיך הבנק להעמיד לפישמן הלוואות עד 2017.

יו"ר הבנק דאז, זאב אבלס, אמר באותה ישיבה בקיץ 2006: "בדיעבד, ייתכן שלגבי העמדת האשראי הייתה החלטה בעייתית שלאלעמוד על קיום המגבלה להשקיע בשליש במטבע אקזוטי (הלירה הטורקית, ח' מ'), מה שאיפשר לפישמן ללכת על כל הפוזיציה בלירה הטורקית.

"לאחר מכן, נוצר מצב שהלירה הטורקית החלה ליפול, ותוך יומיים נפלה ב-19% ,ואז עמדה השאלה האם לסגור לו את הפוזיציה ללא שיתוף פעולה מצד מר פישמן, או להמשיך לשתף איתו פעולה. התקבלה כאן החלטה מושכלת לשתף פעולה עם מר פישמן על מנת שהוא יסגור מיוזמתו את הפוזיציות, ואכן כך נהגו".

אבלס הוסיף: "הבדיקה אם ההחלטה הזו הייתה נכונה, תיעשה רק לאחר שנדע אם מר פישמן יחזיר את האשראים שנתנו לו. ביסוד ההחלטה עמדה האמונה, וכך גם עכשיו, שמר פישמן יחזיר את הכסף".

בנק אגוד לא היה מעוניין להגיב לדברים.

*** גילוי נאות: אליעזר פישמן הוא הבעלים לשעבר של גלובס.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

״תוריד את הריבית באחוז ויותר״: הקריאה של שר האוצר לנגיד, והתגובה

בעת הצגת תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי "הריבית ירדה מעט מדי" וקרא לנגיד להוריד אותה בקצב גבוה יותר ● תגובת בנק ישראל: ״הדברים אינם ראויים לתגובה״

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"