גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק חדלות פירעון. זאת, במטרה להתמודד עם העלייה העצומה הצפויה בהיקף החברות והעצמאים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעקבות משבר הקורונה. התיקון מאפשר "עיכוב הליכים" עד ארבעה חודשים מרגע שנפתחים הליכי חדלות פירעון, שמשמעותו הקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החברה. זאת, על-מנת לאפשר לה מרחב נשימה לגיבוש הסדר חוב ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. כמו כן, ממונה מנהל הסדר חיצוני, שתפקידו לגבש את הסדר החוב ולפקח עליו ועל תוכנית ההפעלה שאושרה לתאגיד. במהלך תקופת עיכוב ההליכים השליטה נשארת בידי החברה.

לפני התיקון לחוק, היה ניתן צו לפתיחת הליכים עם תחילת הליך חדלות הפירעון שמפקיע את השליטה מהחייב ומעביר אותה לנאמן. התיקון גובש במחלקה למשפט כלכלי וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בשיתוף עם הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי.

באמצעות התיקון לחוק מבקשת המדינה לעודד את החייבים להסדיר את החוב בדרך לחזרה לפעילות כלכלית מלאה. אלא שמומחים בתחום הליכי חדלות פירעון ושיקום חברות מוצאים פגמים בתיקון, סבורים כי מדובר בשינוי מוגבל מאוד שנעשה מאוחר מדי ומביעים ספק אם מטרת התיקון לחוק אכן תביא לתוצאה המיוחלת לשיקום חברות שמשבר הקורונה הביא לקריסתן.

סמכות ללא אחריות

עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא-מאיר, המתמחה בחדלות פירעון, מצביע על בעייתיות בכך שמנהל ההסדר אינו נושא משרה, דירקטור או בעל מניות בחברה, ולא חלות עליו החובות החלות על אלו מכוח חוק החברות. "מנהל ההסדר מקבל סמכויות רבות ובכל ניד של סנטר או עפעף הוא יכול להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה בתקופת עיכוב ההליכים, אך אין לו כל אחריות לגבי תוצאות קבלת ההחלטות.
"לא יכולה להיות סמכות ללא אחריות, וגם לא ברור כיצד החברה תוכל להחיל את פוליסת ביטוח נושאי משרה ודירקטורים על אותו מנהל הסדר, שאינו בעל תפקיד קלאסי בחדלות פירעון, המחליף את אורגני החברה כאשר ניתן צו הקפאה זמני, צו שיקום או צו פירוק".

"לעג לרש"

הבעיה המרכזית במצב הקיים גם לאחר התיקון לחוק הוא כי עיכוב ההליכים לא ימנע כשלעצמו את קריסת החברות. לאור עומק המשבר שנוצר ממשך הזמן שהעסקים לא עבדו ומשכו מזה שנה, החברות והעצמאים לא יוכלו לחדש את הפעילות ללא הזרמת כספים מהמדינה. לקיחת הלוואות תגדיל את החוב, וגם פתיחת המשק הצפויה במגבלות תקשה על החזרת ההלוואות.

לדברי ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח) ושותף בכיר במשרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-נס-עמית גרוס, "התיקון הוא חיובי אבל מוגבל ונעשה מאוחר מידי. התיקון לא פותר את הבעיה למגזרים שנפגעו באופן הקשה יותר במשבר הקורונה - תיירות, מסעדנות, אולמות האירועים - ונמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם. ענפים אלו היו סגורים ובקושי שרדו את השנה עד כה. לא יודעים מתי יחזרו לפעילות מלאה, ויש קושי להוכיח את הכנסותיהם העתידיות במצב הנוכחי".

עו"ד נס מוסיף כי "כואב הלב על מגזרים אלו שנפגעו הכי הרבה כתוצאה ממשבר הקורונה והשיקום ייקח שנים. מגזרים אלו לא קיבלו פתרון שיכול לאפשר להם לשרוד ולהשתקם, והשאירו אותם תלויים באוויר. אני רואה אנשים שהשקיעו סכומים גדולים באולמות ובציוד, נגמרה הדחייה והם נדרשים להחזיר את ההלוואות. אין מישהו שדואג להם ברמה האמיתית. המענקים הם לעג לרעש ופחות מ-5% מהלוואות בערבות מדינה הלכו למגזרים שנסגרו, והם אלו שהכי צריכים את הסיוע".

במשרד המשפטים מסבירים כי התיקון לחוק מתאים לכל המגזרים, למעט אלו שרכיב אי הוודאות נותר גדול. כך, התיקון אכן לא נועד לתת מענה לסקטורים שאי הוודאות לגביהם גדולה, וכי במישור היחסים בין התאגיד לבין הנושים אכן נדרשת מידה של ודאות.

ניצול המנגנון

אחת הבעיות שהמומחים מעלים היא חשש להתנהלות החברה ובעלי המניות בתקופת עיכוב ההליכים. זאת, בין בדרך של בחירת הנושים המועדפים שלהם ישולמו החובות, ובין בדרך קבלת ההחלטות של בעלי המניות בחברה או התנהלות בעל מניות שנתן ערבות אישית לחברה.

עוה"ד אלונה בומגרטן ואוהד הראל, שותפים במחלקת חדלות הפירעון של משרד נשיץ־ ברנדס-אמיר מביעים חשש כי התאגידים ינצלו את עיכוב ההליכים לדחות את הקץ תוך ניצול המנגנון. לדבריהם, "במצב שבו תאגידים רבים הפסיקו את פעילותם לחלוטין למשך תקופה ארוכה, גם אם המשק יחזור לפעילות, פוטנציאל התקומה שלהם כמעט ולא קיים. קיים חשש שתאגידים רבים ינצלו את עיכוב ההליכים מתוך ידיעה שהשהות שניתנת להם מאפשרת תכנון של הדממת הפעילות באופן שנוח להם ולא בהכרח לטובת הנושים".
עו"ד יניב אזרן, שותף בב. לוינבוק ומומחה בדיני חדלות פירעון, מעלה חשש כי בעלי המניות ינקטו בפעולות מסוכנות דווקא בתקופת עיכוב ההליכים. לדבריו, "יש חשש שבעלי המניות של החברה שצפויים להפסיד את השקעתם, ייטו ‘לדחוף’ את החברה דווקא באותה עת קריטית לביצוע פעילות מסוכנת יותר, מתוך תקווה או אמונה שבכך יעלה בידם להציל את השקעתם".

עו"ד אזרן מוסיף כי "הסיכון שתתבצע פעולה מזיקה על-ידי החייב בתקופת עיכוב ההליכים איננה תלושה, אלא נסמכת על ניסיון החיים ועל ניגוד האינטרסים המובנה בין בעלי מניות לבין החברה ונושיה, שבוודאי מחריף שעה שהחברה-החייבת מצויה בסביבת חדלות הפירעון".

במשרד המשפטים מסבירים כי קיימת מערכת איזונים לתקופה המוגבלת בארבעה חודשים. לפי משרד המשפטים, הסיכון להתנהלות לא תקינה נמוך. "אסור לעצב רגולציה מתוך תפיסה שכולם רמאים, כי נשלם מחיר גבוה", אומרים במשרד המשפטים.

לדברי גורמים במשרד המשפטים, בעל התפקיד מקבל הגנה בחסות בית המשפט והחוק אוסר עליו לנצל לרעה את המצב בניגוד לטובת הנושים. לצד זאת, הם מסבירים, קיים פיקוח בדמות מנהל ההסדר שהוא גורם ניטרלי שתפקידו לוודא שהחברה מתנהלת כמו שצריך ללא עסקאות חריגות. "כלומר יש עין פקוחה, אך היד לא חותמת, כמו במקרה של נאמן הממונה לחברה לאחר צו לפתיחת הליכים", אומרים הגורמים.

בעיה אחרת עליה מצביעים עוה"ד בומגרטן והראל מתייחסת לאפשרות לעיכוב ההליכים כלפי "צד שלישי". הכוונה לקברניטי התאגיד הערבים להתחייבויותיו, כאשר למנהל ההסדר האחראי אין סמכות פיקוח על אותם צדדים שלישיים.

"סמכויות מנהל ההסדר הוגבלו אך ורק לעסקי התאגיד. הדבר עלול להוות ‘פרצה קוראת לגנב’ ולאפשר לאותם צדדים שלישיים לבצע פעולות פיננסיות שונות בנכסיהם, תוך ניצול עיכוב ההליכים שניתן להם לטובתם האישית, מבלי שיש גורם מפקח על פעילותם", אומרים עוה"ד בומגרטן והראל.

הרעת מצב העובדים

לפי חוק חדלות פירעון החדש, עם קבלת צו לפתיחת הלכים, הביטוח הלאומי משלם מקדמת חוב שכר לעובד וגמר חשבון עד תקרה הקבועה בחוק. העובד מקבל מקדמה מביטוח לאומי בתוך שבועיים מיום מתן הצו. אלא שלפי התיקון לחוק, לא ניתן צו לפתיחת הליכים אלא ההליכים יוקפאו לארבעה חודשים, באופן שהעובדים לא יוכלו להיפרע מביטוח לאומי.

לדברי עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים בחברות חדלות פירעון, התיקון פוגע "פגיעה קשה ביותר בעובדים של המעסיקים. זאת, מאחר שרוב החברות שמגישות בקשה לצו לפתיחת הליכים, לא שילמו משכורות לעובדיהם משכורת וחצי עד שלוש משכורות. כתוצאה מעיכוב ההליכים, עובדים שחייבים להם חוב לפני הבקשה לביהמ"ש, לא יקבלו את המשכורות מביטוח לאומי כפי שהיה עד היום. הם יצטרכו לחכות ארבעה חודשים לפחות לצו". עו"ד רונן מוסיף כי "הלנת שכר זו עלולה להכניס את העובדים ואת בני משפחתם לבעיות כלכליות קשות ביותר ולחשש ממשי שחשבונות הבנק שלהם יוגבלו".

במשרד המשפטים אומרים כי "הנושא נבחן ונמצא כי אין לו מקום בהסדרי הקורונה לאור המענים שניתנו על-ידי המדינה, כדוגמת הוצאת עובדים לחל"ת. לנוכח הסדרים אלה הדבר אף היה עלול לייצר תמריצים שליליים לאי תשלום שכר לעובדים".

המערכת תוצף

חשש נוסף שמעלים המומחים הוא כי בתי המשפט והביטוח הלאומי לא ערוכים לטפל בעשרות אלפי התיקים של חדלות פירעון הצפויים להיפתח בעקבות משבר הקורונה. עו"ד רונן מציין כי המוסד לביטוח לאומי יהיה חייב להיערך לטיפול בתשלום הגמלה לעשרות אלפים ואולי אף מאות אלפי עובדים, שהחברה שלהם תקרוס.

"למרבה הצער, למיטב ידיעתי, נכון להיום המוסד לביטוח לאומי, לא ערוך לטפל בכמות כה רבה של תביעות חוב של עובדים", הוא אומר. לדבריו, יהיה גם צורך בהגדלת מספר השופטים שיטפלו בתיקים ובמספר עורכי הדין בצוותים של הממונה על חדלות פירעון.