גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחי משפט: התיקון לחוק חדלות פירעון לא יציל עסקים שקרסו

המומחים מותחים ביקורת על התיקון שאושר בכנסת, המאפשר לחברה הקורסת להקפיא הליכים משפטיים נגדה ל-4 חודשים ● לטענתם, מדובר בשינוי מוגבל מאוד שלא יסייע לעסקים בתחומי התיירות, המסעדנות ואולמות האירועים ● כמו כן, התיקון יפגע בעובדים שלא יוכלו לקבל משכורות בתקופת ההקפאה

הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר
הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק חדלות פירעון. זאת, במטרה להתמודד עם העלייה העצומה הצפויה בהיקף החברות והעצמאים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעקבות משבר הקורונה. התיקון מאפשר "עיכוב הליכים" עד ארבעה חודשים מרגע שנפתחים הליכי חדלות פירעון, שמשמעותו הקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החברה. זאת, על-מנת לאפשר לה מרחב נשימה לגיבוש הסדר חוב ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. כמו כן, ממונה מנהל הסדר חיצוני, שתפקידו לגבש את הסדר החוב ולפקח עליו ועל תוכנית ההפעלה שאושרה לתאגיד. במהלך תקופת עיכוב ההליכים השליטה נשארת בידי החברה.

לפני התיקון לחוק, היה ניתן צו לפתיחת הליכים עם תחילת הליך חדלות הפירעון שמפקיע את השליטה מהחייב ומעביר אותה לנאמן. התיקון גובש במחלקה למשפט כלכלי וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בשיתוף עם הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי.

באמצעות התיקון לחוק מבקשת המדינה לעודד את החייבים להסדיר את החוב בדרך לחזרה לפעילות כלכלית מלאה. אלא שמומחים בתחום הליכי חדלות פירעון ושיקום חברות מוצאים פגמים בתיקון, סבורים כי מדובר בשינוי מוגבל מאוד שנעשה מאוחר מדי ומביעים ספק אם מטרת התיקון לחוק אכן תביא לתוצאה המיוחלת לשיקום חברות שמשבר הקורונה הביא לקריסתן.

סמכות ללא אחריות

עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא-מאיר, המתמחה בחדלות פירעון, מצביע על בעייתיות בכך שמנהל ההסדר אינו נושא משרה, דירקטור או בעל מניות בחברה, ולא חלות עליו החובות החלות על אלו מכוח חוק החברות. "מנהל ההסדר מקבל סמכויות רבות ובכל ניד של סנטר או עפעף הוא יכול להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה בתקופת עיכוב ההליכים, אך אין לו כל אחריות לגבי תוצאות קבלת ההחלטות.
"לא יכולה להיות סמכות ללא אחריות, וגם לא ברור כיצד החברה תוכל להחיל את פוליסת ביטוח נושאי משרה ודירקטורים על אותו מנהל הסדר, שאינו בעל תפקיד קלאסי בחדלות פירעון, המחליף את אורגני החברה כאשר ניתן צו הקפאה זמני, צו שיקום או צו פירוק".

עו"ד יוסי מנדלבאום / צילום: אופיר אייב

"לעג לרש"

הבעיה המרכזית במצב הקיים גם לאחר התיקון לחוק הוא כי עיכוב ההליכים לא ימנע כשלעצמו את קריסת החברות. לאור עומק המשבר שנוצר ממשך הזמן שהעסקים לא עבדו ומשכו מזה שנה, החברות והעצמאים לא יוכלו לחדש את הפעילות ללא הזרמת כספים מהמדינה. לקיחת הלוואות תגדיל את החוב, וגם פתיחת המשק הצפויה במגבלות תקשה על החזרת ההלוואות.

לדברי ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח) ושותף בכיר במשרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-נס-עמית גרוס, "התיקון הוא חיובי אבל מוגבל ונעשה מאוחר מידי. התיקון לא פותר את הבעיה למגזרים שנפגעו באופן הקשה יותר במשבר הקורונה - תיירות, מסעדנות, אולמות האירועים - ונמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם. ענפים אלו היו סגורים ובקושי שרדו את השנה עד כה. לא יודעים מתי יחזרו לפעילות מלאה, ויש קושי להוכיח את הכנסותיהם העתידיות במצב הנוכחי".

עו"ד נס מוסיף כי "כואב הלב על מגזרים אלו שנפגעו הכי הרבה כתוצאה ממשבר הקורונה והשיקום ייקח שנים. מגזרים אלו לא קיבלו פתרון שיכול לאפשר להם לשרוד ולהשתקם, והשאירו אותם תלויים באוויר. אני רואה אנשים שהשקיעו סכומים גדולים באולמות ובציוד, נגמרה הדחייה והם נדרשים להחזיר את ההלוואות. אין מישהו שדואג להם ברמה האמיתית. המענקים הם לעג לרעש ופחות מ-5% מהלוואות בערבות מדינה הלכו למגזרים שנסגרו, והם אלו שהכי צריכים את הסיוע".

במשרד המשפטים מסבירים כי התיקון לחוק מתאים לכל המגזרים, למעט אלו שרכיב אי הוודאות נותר גדול. כך, התיקון אכן לא נועד לתת מענה לסקטורים שאי הוודאות לגביהם גדולה, וכי במישור היחסים בין התאגיד לבין הנושים אכן נדרשת מידה של ודאות.

ניצול המנגנון

אחת הבעיות שהמומחים מעלים היא חשש להתנהלות החברה ובעלי המניות בתקופת עיכוב ההליכים. זאת, בין בדרך של בחירת הנושים המועדפים שלהם ישולמו החובות, ובין בדרך קבלת ההחלטות של בעלי המניות בחברה או התנהלות בעל מניות שנתן ערבות אישית לחברה.

עוה"ד אלונה בומגרטן ואוהד הראל, שותפים במחלקת חדלות הפירעון של משרד נשיץ־ ברנדס-אמיר מביעים חשש כי התאגידים ינצלו את עיכוב ההליכים לדחות את הקץ תוך ניצול המנגנון. לדבריהם, "במצב שבו תאגידים רבים הפסיקו את פעילותם לחלוטין למשך תקופה ארוכה, גם אם המשק יחזור לפעילות, פוטנציאל התקומה שלהם כמעט ולא קיים. קיים חשש שתאגידים רבים ינצלו את עיכוב ההליכים מתוך ידיעה שהשהות שניתנת להם מאפשרת תכנון של הדממת הפעילות באופן שנוח להם ולא בהכרח לטובת הנושים".
עו"ד יניב אזרן, שותף בב. לוינבוק ומומחה בדיני חדלות פירעון, מעלה חשש כי בעלי המניות ינקטו בפעולות מסוכנות דווקא בתקופת עיכוב ההליכים. לדבריו, "יש חשש שבעלי המניות של החברה שצפויים להפסיד את השקעתם, ייטו ‘לדחוף’ את החברה דווקא באותה עת קריטית לביצוע פעילות מסוכנת יותר, מתוך תקווה או אמונה שבכך יעלה בידם להציל את השקעתם".

עו״ד יניב אזרן / צילום: יעקב מהגר

עו"ד אזרן מוסיף כי "הסיכון שתתבצע פעולה מזיקה על-ידי החייב בתקופת עיכוב ההליכים איננה תלושה, אלא נסמכת על ניסיון החיים ועל ניגוד האינטרסים המובנה בין בעלי מניות לבין החברה ונושיה, שבוודאי מחריף שעה שהחברה-החייבת מצויה בסביבת חדלות הפירעון".

במשרד המשפטים מסבירים כי קיימת מערכת איזונים לתקופה המוגבלת בארבעה חודשים. לפי משרד המשפטים, הסיכון להתנהלות לא תקינה נמוך. "אסור לעצב רגולציה מתוך תפיסה שכולם רמאים, כי נשלם מחיר גבוה", אומרים במשרד המשפטים.

לדברי גורמים במשרד המשפטים, בעל התפקיד מקבל הגנה בחסות בית המשפט והחוק אוסר עליו לנצל לרעה את המצב בניגוד לטובת הנושים. לצד זאת, הם מסבירים, קיים פיקוח בדמות מנהל ההסדר שהוא גורם ניטרלי שתפקידו לוודא שהחברה מתנהלת כמו שצריך ללא עסקאות חריגות. "כלומר יש עין פקוחה, אך היד לא חותמת, כמו במקרה של נאמן הממונה לחברה לאחר צו לפתיחת הליכים", אומרים הגורמים.

בעיה אחרת עליה מצביעים עוה"ד בומגרטן והראל מתייחסת לאפשרות לעיכוב ההליכים כלפי "צד שלישי". הכוונה לקברניטי התאגיד הערבים להתחייבויותיו, כאשר למנהל ההסדר האחראי אין סמכות פיקוח על אותם צדדים שלישיים.

עו"ד אלונה בומגרטן / צילום: אייל פרידמן

"סמכויות מנהל ההסדר הוגבלו אך ורק לעסקי התאגיד. הדבר עלול להוות ‘פרצה קוראת לגנב’ ולאפשר לאותם צדדים שלישיים לבצע פעולות פיננסיות שונות בנכסיהם, תוך ניצול עיכוב ההליכים שניתן להם לטובתם האישית, מבלי שיש גורם מפקח על פעילותם", אומרים עוה"ד בומגרטן והראל.

הרעת מצב העובדים

לפי חוק חדלות פירעון החדש, עם קבלת צו לפתיחת הלכים, הביטוח הלאומי משלם מקדמת חוב שכר לעובד וגמר חשבון עד תקרה הקבועה בחוק. העובד מקבל מקדמה מביטוח לאומי בתוך שבועיים מיום מתן הצו. אלא שלפי התיקון לחוק, לא ניתן צו לפתיחת הליכים אלא ההליכים יוקפאו לארבעה חודשים, באופן שהעובדים לא יוכלו להיפרע מביטוח לאומי.

לדברי עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים בחברות חדלות פירעון, התיקון פוגע "פגיעה קשה ביותר בעובדים של המעסיקים. זאת, מאחר שרוב החברות שמגישות בקשה לצו לפתיחת הליכים, לא שילמו משכורות לעובדיהם משכורת וחצי עד שלוש משכורות. כתוצאה מעיכוב ההליכים, עובדים שחייבים להם חוב לפני הבקשה לביהמ"ש, לא יקבלו את המשכורות מביטוח לאומי כפי שהיה עד היום. הם יצטרכו לחכות ארבעה חודשים לפחות לצו". עו"ד רונן מוסיף כי "הלנת שכר זו עלולה להכניס את העובדים ואת בני משפחתם לבעיות כלכליות קשות ביותר ולחשש ממשי שחשבונות הבנק שלהם יוגבלו".

עו"ד אופיר רונן / צילום: נדיה פונכץ

במשרד המשפטים אומרים כי "הנושא נבחן ונמצא כי אין לו מקום בהסדרי הקורונה לאור המענים שניתנו על-ידי המדינה, כדוגמת הוצאת עובדים לחל"ת. לנוכח הסדרים אלה הדבר אף היה עלול לייצר תמריצים שליליים לאי תשלום שכר לעובדים".

המערכת תוצף


חשש נוסף שמעלים המומחים הוא כי בתי המשפט והביטוח הלאומי לא ערוכים לטפל בעשרות אלפי התיקים של חדלות פירעון הצפויים להיפתח בעקבות משבר הקורונה. עו"ד רונן מציין כי המוסד לביטוח לאומי יהיה חייב להיערך לטיפול בתשלום הגמלה לעשרות אלפים ואולי אף מאות אלפי עובדים, שהחברה שלהם תקרוס.

"למרבה הצער, למיטב ידיעתי, נכון להיום המוסד לביטוח לאומי, לא ערוך לטפל בכמות כה רבה של תביעות חוב של עובדים", הוא אומר. לדבריו, יהיה גם צורך בהגדלת מספר השופטים שיטפלו בתיקים ובמספר עורכי הדין בצוותים של הממונה על חדלות פירעון.

עוד כתבות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הוא עורך דין צמרת, היא תעשיינית מצליחה, עכשיו השותפות ביניהם נחשפת

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות