גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחי משפט: התיקון לחוק חדלות פירעון לא יציל עסקים שקרסו

המומחים מותחים ביקורת על התיקון שאושר בכנסת, המאפשר לחברה הקורסת להקפיא הליכים משפטיים נגדה ל-4 חודשים ● לטענתם, מדובר בשינוי מוגבל מאוד שלא יסייע לעסקים בתחומי התיירות, המסעדנות ואולמות האירועים ● כמו כן, התיקון יפגע בעובדים שלא יוכלו לקבל משכורות בתקופת ההקפאה

הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר
הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק חדלות פירעון. זאת, במטרה להתמודד עם העלייה העצומה הצפויה בהיקף החברות והעצמאים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעקבות משבר הקורונה. התיקון מאפשר "עיכוב הליכים" עד ארבעה חודשים מרגע שנפתחים הליכי חדלות פירעון, שמשמעותו הקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החברה. זאת, על-מנת לאפשר לה מרחב נשימה לגיבוש הסדר חוב ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. כמו כן, ממונה מנהל הסדר חיצוני, שתפקידו לגבש את הסדר החוב ולפקח עליו ועל תוכנית ההפעלה שאושרה לתאגיד. במהלך תקופת עיכוב ההליכים השליטה נשארת בידי החברה.

לפני התיקון לחוק, היה ניתן צו לפתיחת הליכים עם תחילת הליך חדלות הפירעון שמפקיע את השליטה מהחייב ומעביר אותה לנאמן. התיקון גובש במחלקה למשפט כלכלי וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בשיתוף עם הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי.

באמצעות התיקון לחוק מבקשת המדינה לעודד את החייבים להסדיר את החוב בדרך לחזרה לפעילות כלכלית מלאה. אלא שמומחים בתחום הליכי חדלות פירעון ושיקום חברות מוצאים פגמים בתיקון, סבורים כי מדובר בשינוי מוגבל מאוד שנעשה מאוחר מדי ומביעים ספק אם מטרת התיקון לחוק אכן תביא לתוצאה המיוחלת לשיקום חברות שמשבר הקורונה הביא לקריסתן.

סמכות ללא אחריות

עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא-מאיר, המתמחה בחדלות פירעון, מצביע על בעייתיות בכך שמנהל ההסדר אינו נושא משרה, דירקטור או בעל מניות בחברה, ולא חלות עליו החובות החלות על אלו מכוח חוק החברות. "מנהל ההסדר מקבל סמכויות רבות ובכל ניד של סנטר או עפעף הוא יכול להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה בתקופת עיכוב ההליכים, אך אין לו כל אחריות לגבי תוצאות קבלת ההחלטות.
"לא יכולה להיות סמכות ללא אחריות, וגם לא ברור כיצד החברה תוכל להחיל את פוליסת ביטוח נושאי משרה ודירקטורים על אותו מנהל הסדר, שאינו בעל תפקיד קלאסי בחדלות פירעון, המחליף את אורגני החברה כאשר ניתן צו הקפאה זמני, צו שיקום או צו פירוק".

עו"ד יוסי מנדלבאום / צילום: אופיר אייב

"לעג לרש"

הבעיה המרכזית במצב הקיים גם לאחר התיקון לחוק הוא כי עיכוב ההליכים לא ימנע כשלעצמו את קריסת החברות. לאור עומק המשבר שנוצר ממשך הזמן שהעסקים לא עבדו ומשכו מזה שנה, החברות והעצמאים לא יוכלו לחדש את הפעילות ללא הזרמת כספים מהמדינה. לקיחת הלוואות תגדיל את החוב, וגם פתיחת המשק הצפויה במגבלות תקשה על החזרת ההלוואות.

לדברי ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח) ושותף בכיר במשרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-נס-עמית גרוס, "התיקון הוא חיובי אבל מוגבל ונעשה מאוחר מידי. התיקון לא פותר את הבעיה למגזרים שנפגעו באופן הקשה יותר במשבר הקורונה - תיירות, מסעדנות, אולמות האירועים - ונמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם. ענפים אלו היו סגורים ובקושי שרדו את השנה עד כה. לא יודעים מתי יחזרו לפעילות מלאה, ויש קושי להוכיח את הכנסותיהם העתידיות במצב הנוכחי".

עו'ד שלמה נס / צילום: סיגל סבן, יח"צ

עו"ד נס מוסיף כי "כואב הלב על מגזרים אלו שנפגעו הכי הרבה כתוצאה ממשבר הקורונה והשיקום ייקח שנים. מגזרים אלו לא קיבלו פתרון שיכול לאפשר להם לשרוד ולהשתקם, והשאירו אותם תלויים באוויר. אני רואה אנשים שהשקיעו סכומים גדולים באולמות ובציוד, נגמרה הדחייה והם נדרשים להחזיר את ההלוואות. אין מישהו שדואג להם ברמה האמיתית. המענקים הם לעג לרעש ופחות מ-5% מהלוואות בערבות מדינה הלכו למגזרים שנסגרו, והם אלו שהכי צריכים את הסיוע".

במשרד המשפטים מסבירים כי התיקון לחוק מתאים לכל המגזרים, למעט אלו שרכיב אי הוודאות נותר גדול. כך, התיקון אכן לא נועד לתת מענה לסקטורים שאי הוודאות לגביהם גדולה, וכי במישור היחסים בין התאגיד לבין הנושים אכן נדרשת מידה של ודאות.

ניצול המנגנון

אחת הבעיות שהמומחים מעלים היא חשש להתנהלות החברה ובעלי המניות בתקופת עיכוב ההליכים. זאת, בין בדרך של בחירת הנושים המועדפים שלהם ישולמו החובות, ובין בדרך קבלת ההחלטות של בעלי המניות בחברה או התנהלות בעל מניות שנתן ערבות אישית לחברה.

עוה"ד אלונה בומגרטן ואוהד הראל, שותפים במחלקת חדלות הפירעון של משרד נשיץ־ ברנדס-אמיר מביעים חשש כי התאגידים ינצלו את עיכוב ההליכים לדחות את הקץ תוך ניצול המנגנון. לדבריהם, "במצב שבו תאגידים רבים הפסיקו את פעילותם לחלוטין למשך תקופה ארוכה, גם אם המשק יחזור לפעילות, פוטנציאל התקומה שלהם כמעט ולא קיים. קיים חשש שתאגידים רבים ינצלו את עיכוב ההליכים מתוך ידיעה שהשהות שניתנת להם מאפשרת תכנון של הדממת הפעילות באופן שנוח להם ולא בהכרח לטובת הנושים".
עו"ד יניב אזרן, שותף בב. לוינבוק ומומחה בדיני חדלות פירעון, מעלה חשש כי בעלי המניות ינקטו בפעולות מסוכנות דווקא בתקופת עיכוב ההליכים. לדבריו, "יש חשש שבעלי המניות של החברה שצפויים להפסיד את השקעתם, ייטו ‘לדחוף’ את החברה דווקא באותה עת קריטית לביצוע פעילות מסוכנת יותר, מתוך תקווה או אמונה שבכך יעלה בידם להציל את השקעתם".

עו״ד יניב אזרן / צילום: יעקב מהגר

עו"ד אזרן מוסיף כי "הסיכון שתתבצע פעולה מזיקה על-ידי החייב בתקופת עיכוב ההליכים איננה תלושה, אלא נסמכת על ניסיון החיים ועל ניגוד האינטרסים המובנה בין בעלי מניות לבין החברה ונושיה, שבוודאי מחריף שעה שהחברה-החייבת מצויה בסביבת חדלות הפירעון".

במשרד המשפטים מסבירים כי קיימת מערכת איזונים לתקופה המוגבלת בארבעה חודשים. לפי משרד המשפטים, הסיכון להתנהלות לא תקינה נמוך. "אסור לעצב רגולציה מתוך תפיסה שכולם רמאים, כי נשלם מחיר גבוה", אומרים במשרד המשפטים.

לדברי גורמים במשרד המשפטים, בעל התפקיד מקבל הגנה בחסות בית המשפט והחוק אוסר עליו לנצל לרעה את המצב בניגוד לטובת הנושים. לצד זאת, הם מסבירים, קיים פיקוח בדמות מנהל ההסדר שהוא גורם ניטרלי שתפקידו לוודא שהחברה מתנהלת כמו שצריך ללא עסקאות חריגות. "כלומר יש עין פקוחה, אך היד לא חותמת, כמו במקרה של נאמן הממונה לחברה לאחר צו לפתיחת הליכים", אומרים הגורמים.

בעיה אחרת עליה מצביעים עוה"ד בומגרטן והראל מתייחסת לאפשרות לעיכוב ההליכים כלפי "צד שלישי". הכוונה לקברניטי התאגיד הערבים להתחייבויותיו, כאשר למנהל ההסדר האחראי אין סמכות פיקוח על אותם צדדים שלישיים.

עו"ד אלונה בומגרטן / צילום: אייל פרידמן

"סמכויות מנהל ההסדר הוגבלו אך ורק לעסקי התאגיד. הדבר עלול להוות ‘פרצה קוראת לגנב’ ולאפשר לאותם צדדים שלישיים לבצע פעולות פיננסיות שונות בנכסיהם, תוך ניצול עיכוב ההליכים שניתן להם לטובתם האישית, מבלי שיש גורם מפקח על פעילותם", אומרים עוה"ד בומגרטן והראל.

הרעת מצב העובדים

לפי חוק חדלות פירעון החדש, עם קבלת צו לפתיחת הלכים, הביטוח הלאומי משלם מקדמת חוב שכר לעובד וגמר חשבון עד תקרה הקבועה בחוק. העובד מקבל מקדמה מביטוח לאומי בתוך שבועיים מיום מתן הצו. אלא שלפי התיקון לחוק, לא ניתן צו לפתיחת הליכים אלא ההליכים יוקפאו לארבעה חודשים, באופן שהעובדים לא יוכלו להיפרע מביטוח לאומי.

לדברי עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים בחברות חדלות פירעון, התיקון פוגע "פגיעה קשה ביותר בעובדים של המעסיקים. זאת, מאחר שרוב החברות שמגישות בקשה לצו לפתיחת הליכים, לא שילמו משכורות לעובדיהם משכורת וחצי עד שלוש משכורות. כתוצאה מעיכוב ההליכים, עובדים שחייבים להם חוב לפני הבקשה לביהמ"ש, לא יקבלו את המשכורות מביטוח לאומי כפי שהיה עד היום. הם יצטרכו לחכות ארבעה חודשים לפחות לצו". עו"ד רונן מוסיף כי "הלנת שכר זו עלולה להכניס את העובדים ואת בני משפחתם לבעיות כלכליות קשות ביותר ולחשש ממשי שחשבונות הבנק שלהם יוגבלו".

עו"ד אופיר רונן / צילום: נדיה פונכץ

במשרד המשפטים אומרים כי "הנושא נבחן ונמצא כי אין לו מקום בהסדרי הקורונה לאור המענים שניתנו על-ידי המדינה, כדוגמת הוצאת עובדים לחל"ת. לנוכח הסדרים אלה הדבר אף היה עלול לייצר תמריצים שליליים לאי תשלום שכר לעובדים".

המערכת תוצף


חשש נוסף שמעלים המומחים הוא כי בתי המשפט והביטוח הלאומי לא ערוכים לטפל בעשרות אלפי התיקים של חדלות פירעון הצפויים להיפתח בעקבות משבר הקורונה. עו"ד רונן מציין כי המוסד לביטוח לאומי יהיה חייב להיערך לטיפול בתשלום הגמלה לעשרות אלפים ואולי אף מאות אלפי עובדים, שהחברה שלהם תקרוס.

"למרבה הצער, למיטב ידיעתי, נכון להיום המוסד לביטוח לאומי, לא ערוך לטפל בכמות כה רבה של תביעות חוב של עובדים", הוא אומר. לדבריו, יהיה גם צורך בהגדלת מספר השופטים שיטפלו בתיקים ובמספר עורכי הדין בצוותים של הממונה על חדלות פירעון.

עוד כתבות

קובי קרני / צילום: יח"צ

יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות: "אנחנו עוד רחוקים מהתאוששות"

בשעה שמעסיקים רבים מחכים לסיום החל"ת, בענף סוכני הנסיעות דורשים להאריך אותו: "צריך להפריד אותנו מכלל המשק; במצב הנוכחי לא נוכל להחזיר את רוב העובדים, ואם לא יוארך החל"ת לענף הנסיעות, יהיו פיטורים המוניים, ועסקים יתפרקו"

ניר שוויקי / צילום: ענבל מרמרי

ניר שוויקי מצטרף לעתירה לבג"ץ נגד עיכוב המינויים בתקשורת

בשלוש העתירות הקודמות נמנע שוויקי מלעתור בעצמו נגד הדחיות במינויו, אולם ככל הנראה האירוע בישיבת הממשלה, בה הוצג דוח שאמור היה לפגוע באמינותו המקצועית, גרם לו לרדת מהגדר

דרור בן אשר, מנכ"ל רדהיל / צילום: אריק סולטן

רדהיל מתקדמת עם התרופה לקורונה: "תוכל להיות מוצר מוביל בפורטפוליו שלנו"

הוועדה המייעצת החיצונית של רדהיל קבעה כי ניתן להמשיך בניסוי שלה בתרופה לקורונה ● סמנכ"ל התפעול: "יש לנו בפיתוח מוצר נוסף לקורונה, כך שנוכל לבנות פעילות משמעותית בתחום" ● השנה החולפת הייתה הראשונה עם מכירות משמעותיות של התרופה לחיידק ה. פילורי

אריה דרעי / צילום: שלומי יוסף

בנו של אריה דרעי ימונה לראש מחלקה בהסתדרות הציונית. כמה ירוויח?

חברי הנהלת ההסתדרות הציונית קיבלו את הצעת המינוי של ינקי דרעי, בנו של השר אריה דרעי, לראשות מחלקה והם צפויים לאשר אותה בימים הקרובים ● דרעי הצעיר צפוי להשתכר כ-42 אלף שקל בחודש, בדומה לשר בממשלה ● גם אחיו של דרעי, מומו, מחזיק בתפקיד ללא שכר בארגון

מנהלים זוכרים / צילום: באדיבות המשפחה

מנהלים זוכרים: זו הזווית האישית שלי ליום הזיכרון

האח שנפטר במהלך קורס טיס, החבר שנשא את הפציעה הקשה שנים ארוכות עד מותו, וחבר הילדות שהנצחתו טלטלה ומשפיעה עד היום ● מנהלים מספרים על הזווית המיוחדת שלהם ליום הזיכרון

הטכנולוגיה שהניעה את החזון הציוני / צילום: Shutterstock

הפודקאסט של הרצל: הכירו את הטכנולוגיה שהניעה את החזון הציוני

איך השפיעה המצאת הקיטור על חזונו של הרצל, מדוע התנגד א.ד. גורדון לקידמה ומה היה יחסו של בן גוריון למדע ● ד"ר אסף שמיס מאוניברסיטת חיפה חוקר את האופן שבו אבות הציונות התייחסו לטכנולוגיה וטוען שהיום בישראל לא דנים מספיק על המשמעות שלה

יו"ר הדירקטוריון לשעבר רונן אשכנזי / צילום: שחר תמיר

קריסת דורי בנייה: היו"ר והדירקטורים ייאלצו להתייצב לחקירת הנאמן למרות התנגדותם

ביהמ"ש דחה את בקשת יו"ר הדירקטורין לשעבר רונן אשכנזי ודירקטורים לשעבר שלא להתייצב לחקירת נסיבות הקריסה ● בנוסף, נדחתה בקשתם לאשר את הסדר הפשרה שהושג בייצוגית של בעלי המניות, בטענה להטעיית משקיעים

הקרוסאובר החשמלי החדש של מרצדס / צילום: יח"צ

מרצדס מחזירה מלחמה לטסלה ומשיקה את הקרוסאובר החשמלי החדש

משיקה בארץ קרוסאובר חשמלי מתקדם עם טווח של עד 426 ק"מ ב-289 אלף שקל כולל עמדת הטענה

רובע העסקים של אבו דאבי / צילום: Shutterstock, Mo Azizi

סניף תל אביבי ראשון למשרד ההשקעות של אבו דאבי

משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) מרכז גופי השקעה בקנה מידה עצום, מהווה פלטפורמה של תכנון אסטרטגי כלכלי לבירת האמירויות ומשמש כמרכז העצבים העסקי המרכזי של אבו דאבי ● שגריר האמירויות בישראל: "המשרד יסייע לחברות ישראליות לנווט בשוק הכלכלי של האיחוד"

רן גוראון, מנכ"ל בזק בינלאומי, פלאפון ויס / צילום: שלומי יוסף

חודשיים אחרי הוט: גם yes מעלה את מחיר חבילות הספורט

מתחילת מאי ישלמו לקוחות החברה 79.9 שקל על חבילה הכוללת את ארבעת ערוצי הספורט ● זהו העדכון הראשון במחירי החבילה ש-yes מבצעת לאחר כשנה וחצי, וזאת על רקע עלייה מתמשכת של מאות אחוזים במחירי זכויות שידורי הספורט בשנים האחרונות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

שבוע המסחר המקוצר הסתיים: הבורסה המקומית ננעלה כמעט ללא שינוי

הבורסה בתל אביב ננעלה כמעט ללא שינוי במדדים המובילים, והמסחר יתחדש ביום ראשון ● ת"א 35 ננעל בירידה של 0.05% ות"א 125 עלה ב-0.07%

העוזרת הקולית של אפל, סירי / צילום: Shutterstock

רשמי: אפל מאשרת שתקיים אירוע הכרזה מיוחד יום לפני השימוע בסנאט

ענקית הטכנולוגיה מתכננת בשבוע הבא לקיים אירוע מיוחד בו תשיק כמה מוצרים חדשים ● עפ"י ההערכות, אפל תציג שם את מכשירי האייפד פרו החדשים שלה ● אפל אישרה את הפרטים הערב

חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות / צילום: Reuters, תום ברנר

אוטופיה במזרח התיכון? מחקר חדש מגלה שהסכמי אברהם ירחיבו את הכלכלות המעורבות בטריליון דולר בעשור

מזרח תיכון חדש? לפי חוקרי מכון ראנד, ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ואפילו סודאן עומדים להוביל לתוצאות כלכליות אופטימיות במיוחד עבור כל האזור ● עם זאת, המחקר בוחר להתעלם ממלחמות, הפיכות ומשברים כלכליים שעשויים להכות במזרח התיכון

פאינה קירשנבאום דיון בבית משפט / צילום: תמר מצפי

איכות השלטון לפרקליטות: הגישו תביעה אזרחית נגד פאינה קירשנבאום

קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, הורשעה לאחרונה בעבירות שוחד במסגרת פרשת "ישראל ביתנו" ● התנועה לאיכות השלטון דורשת כי המדינה תגיש בשם הציבור תביעה נגררת נגד קירשנבאום, שתפצה את הציבור על הנזקים שנגרמו לו ממעשיה ותרתיע עברייני שוחד עתידיים

דירות בבנייה / צילום: רפי קוץ, גלובס

אזורים ודלק ישראל ישתפו פעולה בהקמת מתחמי דירות בארץ

במסגרת ההסכם המתגבש, תאתר דלק הזדמנויות לשינוי ייעוד מקרקעין עליהם ממוקמות תחנות דלק שלה, ותציע אותן לאזורים לצורך הקמת פרויקט

האדריכל אלי פירשט ז"ל / צילום: פירשט מזור אדריכלים

אדר' אלי פירשט, מהמתכננים הבולטים בישראל ויו"ר התאחדות האדריכלים לשעבר, נפטר

אלי פירשט היה מהמתכננים הבולטים בישראל והיה אחראי לתכנון פרוייקטים עירוניים רחבי היקף ● בין השנים 2014-2017 היה פירשט יו"ר התאחדות האדריכלים

אולם קבלת הפנים בנתב"ג. בדרך לחזור להיות מלא? / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

בדרך להכנסת תיירים לישראל - כך זה יעבוד

מתווה שגיבשו משרד התיירות ומשרד הבריאות יאפשר הכנסת תיירים לישראל בצורה זהירה ומדודה: מ-23 במאי תורשה כניסה של תיירים תחת תנאים ● שורת מדינות אירופיות הסכימו בימים האחרונים על קריטריונים משותפים להוצאת "דרכונים ירוקים" למתחסנים באירופה

דרושה רגולציה בשוק הנגזרים / צילום: Shutterstock, Lord King

הדולר קופץ: "שער 3.3 שקל-דולר הפך להיות 'הנורמלי החדש'"

השקל נחלש מול האירו והדולר ● בלאומי מעריכים כי בהנחה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח תימשך מעבר לתוכנית הרכישות שנקבעה ל-2021, רמה זו תלווה אותנו השנה

בכירי נובוקיור בפתיחת המסחר בנאסד"ק / צילום: Nasdaq OMX

הניסוי של נובוקיור בסרטן הריאות מסתמן כהצלחה: המניה מזנקת ב-50%

נובוקיור הישראלית נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 13 מיליארד דולר ● ועדת ניטור הנתונים העצמאית לניסוי ערכה את ניתוח הביניים המתוכנן של נתוני המחקר, בעקבותיה המליצה על הפחתת המדגם וקיצור משך הניסוי

משה קפלינסקי - מנכ"ל המלט נשר / צילום: יונתן בלום

משה קפלינסקי יחליף את עובדיה עלי כיו"ר דירקטוריון קבוצת בזן

עובדיה עלי ששימש בתפקיד במשך כשש שנים, יסיים את תפקידו בפועל במהלך הרבעון השני של השנה ● עלי יעמוד בראש ועדת איתור לבחירת מנכ"ל חדש