גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחי משפט: התיקון לחוק חדלות פירעון לא יציל עסקים שקרסו

המומחים מותחים ביקורת על התיקון שאושר בכנסת, המאפשר לחברה הקורסת להקפיא הליכים משפטיים נגדה ל-4 חודשים ● לטענתם, מדובר בשינוי מוגבל מאוד שלא יסייע לעסקים בתחומי התיירות, המסעדנות ואולמות האירועים ● כמו כן, התיקון יפגע בעובדים שלא יוכלו לקבל משכורות בתקופת ההקפאה

הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר
הכנ"ר, עו"ד סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק חדלות פירעון. זאת, במטרה להתמודד עם העלייה העצומה הצפויה בהיקף החברות והעצמאים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בעקבות משבר הקורונה. התיקון מאפשר "עיכוב הליכים" עד ארבעה חודשים מרגע שנפתחים הליכי חדלות פירעון, שמשמעותו הקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החברה. זאת, על-מנת לאפשר לה מרחב נשימה לגיבוש הסדר חוב ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. כמו כן, ממונה מנהל הסדר חיצוני, שתפקידו לגבש את הסדר החוב ולפקח עליו ועל תוכנית ההפעלה שאושרה לתאגיד. במהלך תקופת עיכוב ההליכים השליטה נשארת בידי החברה.

לפני התיקון לחוק, היה ניתן צו לפתיחת הליכים עם תחילת הליך חדלות הפירעון שמפקיע את השליטה מהחייב ומעביר אותה לנאמן. התיקון גובש במחלקה למשפט כלכלי וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בשיתוף עם הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עו"ד סיגל יעקבי.

באמצעות התיקון לחוק מבקשת המדינה לעודד את החייבים להסדיר את החוב בדרך לחזרה לפעילות כלכלית מלאה. אלא שמומחים בתחום הליכי חדלות פירעון ושיקום חברות מוצאים פגמים בתיקון, סבורים כי מדובר בשינוי מוגבל מאוד שנעשה מאוחר מדי ומביעים ספק אם מטרת התיקון לחוק אכן תביא לתוצאה המיוחלת לשיקום חברות שמשבר הקורונה הביא לקריסתן.

סמכות ללא אחריות

עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד ליפא-מאיר, המתמחה בחדלות פירעון, מצביע על בעייתיות בכך שמנהל ההסדר אינו נושא משרה, דירקטור או בעל מניות בחברה, ולא חלות עליו החובות החלות על אלו מכוח חוק החברות. "מנהל ההסדר מקבל סמכויות רבות ובכל ניד של סנטר או עפעף הוא יכול להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה בתקופת עיכוב ההליכים, אך אין לו כל אחריות לגבי תוצאות קבלת ההחלטות.
"לא יכולה להיות סמכות ללא אחריות, וגם לא ברור כיצד החברה תוכל להחיל את פוליסת ביטוח נושאי משרה ודירקטורים על אותו מנהל הסדר, שאינו בעל תפקיד קלאסי בחדלות פירעון, המחליף את אורגני החברה כאשר ניתן צו הקפאה זמני, צו שיקום או צו פירוק".

עו"ד יוסי מנדלבאום / צילום: אופיר אייב

"לעג לרש"

הבעיה המרכזית במצב הקיים גם לאחר התיקון לחוק הוא כי עיכוב ההליכים לא ימנע כשלעצמו את קריסת החברות. לאור עומק המשבר שנוצר ממשך הזמן שהעסקים לא עבדו ומשכו מזה שנה, החברות והעצמאים לא יוכלו לחדש את הפעילות ללא הזרמת כספים מהמדינה. לקיחת הלוואות תגדיל את החוב, וגם פתיחת המשק הצפויה במגבלות תקשה על החזרת ההלוואות.

לדברי ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח) ושותף בכיר במשרד דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן-נס-עמית גרוס, "התיקון הוא חיובי אבל מוגבל ונעשה מאוחר מידי. התיקון לא פותר את הבעיה למגזרים שנפגעו באופן הקשה יותר במשבר הקורונה - תיירות, מסעדנות, אולמות האירועים - ונמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם. ענפים אלו היו סגורים ובקושי שרדו את השנה עד כה. לא יודעים מתי יחזרו לפעילות מלאה, ויש קושי להוכיח את הכנסותיהם העתידיות במצב הנוכחי".

עו"ד נס מוסיף כי "כואב הלב על מגזרים אלו שנפגעו הכי הרבה כתוצאה ממשבר הקורונה והשיקום ייקח שנים. מגזרים אלו לא קיבלו פתרון שיכול לאפשר להם לשרוד ולהשתקם, והשאירו אותם תלויים באוויר. אני רואה אנשים שהשקיעו סכומים גדולים באולמות ובציוד, נגמרה הדחייה והם נדרשים להחזיר את ההלוואות. אין מישהו שדואג להם ברמה האמיתית. המענקים הם לעג לרעש ופחות מ-5% מהלוואות בערבות מדינה הלכו למגזרים שנסגרו, והם אלו שהכי צריכים את הסיוע".

במשרד המשפטים מסבירים כי התיקון לחוק מתאים לכל המגזרים, למעט אלו שרכיב אי הוודאות נותר גדול. כך, התיקון אכן לא נועד לתת מענה לסקטורים שאי הוודאות לגביהם גדולה, וכי במישור היחסים בין התאגיד לבין הנושים אכן נדרשת מידה של ודאות.

ניצול המנגנון

אחת הבעיות שהמומחים מעלים היא חשש להתנהלות החברה ובעלי המניות בתקופת עיכוב ההליכים. זאת, בין בדרך של בחירת הנושים המועדפים שלהם ישולמו החובות, ובין בדרך קבלת ההחלטות של בעלי המניות בחברה או התנהלות בעל מניות שנתן ערבות אישית לחברה.

עוה"ד אלונה בומגרטן ואוהד הראל, שותפים במחלקת חדלות הפירעון של משרד נשיץ־ ברנדס-אמיר מביעים חשש כי התאגידים ינצלו את עיכוב ההליכים לדחות את הקץ תוך ניצול המנגנון. לדבריהם, "במצב שבו תאגידים רבים הפסיקו את פעילותם לחלוטין למשך תקופה ארוכה, גם אם המשק יחזור לפעילות, פוטנציאל התקומה שלהם כמעט ולא קיים. קיים חשש שתאגידים רבים ינצלו את עיכוב ההליכים מתוך ידיעה שהשהות שניתנת להם מאפשרת תכנון של הדממת הפעילות באופן שנוח להם ולא בהכרח לטובת הנושים".
עו"ד יניב אזרן, שותף בב. לוינבוק ומומחה בדיני חדלות פירעון, מעלה חשש כי בעלי המניות ינקטו בפעולות מסוכנות דווקא בתקופת עיכוב ההליכים. לדבריו, "יש חשש שבעלי המניות של החברה שצפויים להפסיד את השקעתם, ייטו ‘לדחוף’ את החברה דווקא באותה עת קריטית לביצוע פעילות מסוכנת יותר, מתוך תקווה או אמונה שבכך יעלה בידם להציל את השקעתם".

עו״ד יניב אזרן / צילום: יעקב מהגר

עו"ד אזרן מוסיף כי "הסיכון שתתבצע פעולה מזיקה על-ידי החייב בתקופת עיכוב ההליכים איננה תלושה, אלא נסמכת על ניסיון החיים ועל ניגוד האינטרסים המובנה בין בעלי מניות לבין החברה ונושיה, שבוודאי מחריף שעה שהחברה-החייבת מצויה בסביבת חדלות הפירעון".

במשרד המשפטים מסבירים כי קיימת מערכת איזונים לתקופה המוגבלת בארבעה חודשים. לפי משרד המשפטים, הסיכון להתנהלות לא תקינה נמוך. "אסור לעצב רגולציה מתוך תפיסה שכולם רמאים, כי נשלם מחיר גבוה", אומרים במשרד המשפטים.

לדברי גורמים במשרד המשפטים, בעל התפקיד מקבל הגנה בחסות בית המשפט והחוק אוסר עליו לנצל לרעה את המצב בניגוד לטובת הנושים. לצד זאת, הם מסבירים, קיים פיקוח בדמות מנהל ההסדר שהוא גורם ניטרלי שתפקידו לוודא שהחברה מתנהלת כמו שצריך ללא עסקאות חריגות. "כלומר יש עין פקוחה, אך היד לא חותמת, כמו במקרה של נאמן הממונה לחברה לאחר צו לפתיחת הליכים", אומרים הגורמים.

בעיה אחרת עליה מצביעים עוה"ד בומגרטן והראל מתייחסת לאפשרות לעיכוב ההליכים כלפי "צד שלישי". הכוונה לקברניטי התאגיד הערבים להתחייבויותיו, כאשר למנהל ההסדר האחראי אין סמכות פיקוח על אותם צדדים שלישיים.

עו"ד אלונה בומגרטן / צילום: אייל פרידמן

"סמכויות מנהל ההסדר הוגבלו אך ורק לעסקי התאגיד. הדבר עלול להוות ‘פרצה קוראת לגנב’ ולאפשר לאותם צדדים שלישיים לבצע פעולות פיננסיות שונות בנכסיהם, תוך ניצול עיכוב ההליכים שניתן להם לטובתם האישית, מבלי שיש גורם מפקח על פעילותם", אומרים עוה"ד בומגרטן והראל.

הרעת מצב העובדים

לפי חוק חדלות פירעון החדש, עם קבלת צו לפתיחת הלכים, הביטוח הלאומי משלם מקדמת חוב שכר לעובד וגמר חשבון עד תקרה הקבועה בחוק. העובד מקבל מקדמה מביטוח לאומי בתוך שבועיים מיום מתן הצו. אלא שלפי התיקון לחוק, לא ניתן צו לפתיחת הליכים אלא ההליכים יוקפאו לארבעה חודשים, באופן שהעובדים לא יוכלו להיפרע מביטוח לאומי.

לדברי עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים בחברות חדלות פירעון, התיקון פוגע "פגיעה קשה ביותר בעובדים של המעסיקים. זאת, מאחר שרוב החברות שמגישות בקשה לצו לפתיחת הליכים, לא שילמו משכורות לעובדיהם משכורת וחצי עד שלוש משכורות. כתוצאה מעיכוב ההליכים, עובדים שחייבים להם חוב לפני הבקשה לביהמ"ש, לא יקבלו את המשכורות מביטוח לאומי כפי שהיה עד היום. הם יצטרכו לחכות ארבעה חודשים לפחות לצו". עו"ד רונן מוסיף כי "הלנת שכר זו עלולה להכניס את העובדים ואת בני משפחתם לבעיות כלכליות קשות ביותר ולחשש ממשי שחשבונות הבנק שלהם יוגבלו".

עו"ד אופיר רונן / צילום: נדיה פונכץ

במשרד המשפטים אומרים כי "הנושא נבחן ונמצא כי אין לו מקום בהסדרי הקורונה לאור המענים שניתנו על-ידי המדינה, כדוגמת הוצאת עובדים לחל"ת. לנוכח הסדרים אלה הדבר אף היה עלול לייצר תמריצים שליליים לאי תשלום שכר לעובדים".

המערכת תוצף


חשש נוסף שמעלים המומחים הוא כי בתי המשפט והביטוח הלאומי לא ערוכים לטפל בעשרות אלפי התיקים של חדלות פירעון הצפויים להיפתח בעקבות משבר הקורונה. עו"ד רונן מציין כי המוסד לביטוח לאומי יהיה חייב להיערך לטיפול בתשלום הגמלה לעשרות אלפים ואולי אף מאות אלפי עובדים, שהחברה שלהם תקרוס.

"למרבה הצער, למיטב ידיעתי, נכון להיום המוסד לביטוח לאומי, לא ערוך לטפל בכמות כה רבה של תביעות חוב של עובדים", הוא אומר. לדבריו, יהיה גם צורך בהגדלת מספר השופטים שיטפלו בתיקים ובמספר עורכי הדין בצוותים של הממונה על חדלות פירעון.

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023