גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם בין קצא"א והאמירויות חסוי, ובארגוני הסביבה חוששים מאסון

החברה להגנת הטבע ביקשה לעיין בהסכם לשינוע נפט שנחתם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, אך הופתעה לגלות שהמשרד המפקח, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם ● ארגוני הסביבה קוראים לביטול ההסכם לאור החשש כי דליפת נפט תוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים במפרץ אילת

אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן
אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן

בחודש אוקטובר האחרון, לאחר חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, חתמה חברת קצא"א הנמצאת בבעלות ממשלתית על מזכר הבנות מחייב לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך ישראל לשווקים שונים בעולם. ארגוני הסביבה, שיצאו למאבק בהחלטה לשנע כמויות גדולות של נפט בסמוך לשונית האלמוגים באילת ולחופי הים של דרום הארץ, ביקשו לעיין בהסכם השנוי במחלוקת והופתעו לגלות: המשרד המפקח על קצא"א, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם.

לאור ההשלכות והסיכונים הסביבתיים העצומים של העברת נפט במפרץ אילת, פנתה החברה להגנת הטבע, על פי חוק חופש המידע, למשרד האוצר וביקשה את המידע לגבי ההסכם שעליו חתמה קצא"א. היום, קיבלה החברה להגנת הטבע את תשובת האוצר, בת שורה אחת בלבד - "אין אפשרות להעביר את המידע שכן המידע אינו נמצא ברשות משרד האוצר".

תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

בחברה להגנת הטבע הופתעו מתשובת האוצר, ומעלים כעת חשש מפני מצב שבו קצא"א, שהסכמיה מנוהלים תחת מעטה חשאיות, תתקדם עם תוכניתה להגדיל משמעותית את שינוע הנפט באזור ישראל כשמשרדי הממשלה מיישרים עמה קו ללא שיתוף ציבור, ומותירים את הסביבה והאזרחים להתמודד עם הסיכון הנלווה הגבוה. זאת מבלי שההסכם עצמו נחשף על פרטיו וללא מענה לשאלות הרבות העולות מהמהלך, דוגמת מי מבטח את הציבור וכיצד מפני סיכונים לשפך נפט בסמוך לשוניות האלמוגים או הטבע הישראלי.

לדברי החברה להגנת הטבע, "בכל פעם מחדש, אנחנו נדהמים לגלות כיצד קצא"א, שאחראית על האסונות האקולוגיים הגדולים של השנים האחרונות בישראל - אסון עברונה - פועלת מתחת לרדאר של כל משרדי הממשלה, כולל של המשרד האחראי עליה, משרד האוצר. הגיע הזמן לעצור את זה. אנחנו דורשים שקיפות מלאה לפעילויותיה של קצא"א, לגבי תכניותיה לייבוא של נפט, דרך אחד המקומות הרגישים ביותר בישראל, מפרץ אילת".

תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

תוספת של 120 מכליות ענק באזור מפרץ אילת ואשקלון

ב-19 באוקטובר חתמה כאמור קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום. במסגרת ההסכם, ישונע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, דרך מפרץ אילת. הקו הימי יוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א שבאילת, תוך תוספת משמעותית של מיכליות נפט שיגיעו לחופי מפרץ אילת מן המפרץ הפרסי ויעברו דרך צינור הנפט של קצא"א שסופו באשקלון, לשווקים באירופה וללקוחות באגן הים התיכון.

בארגוני הסביבה חוששים כי הפיכת ישראל לגשר נפט יבשתי, תגרום לכך שאילת ואשקלון תהפוכנה ל"ערי נפט", תוך תוספת של מכליות נפט רבות שישונעו כמה מאות מטרים משמורת האלמוגים באילת, הנחשבת לאוצר טבעי ייחודי ונדיר ברמה עולמית. אסון אקולוגי, כמו הדליפה הנוכחית בחופי ישראל, עשוי להמית את השונית על כל בעלי החיים הייחודיים המתקיימים בה, ולפגוע לא רק בטבע, אלא גם בכלכלתה ותיירותה של העיר הדרומית בישראל.

תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

זהו אחד המאבקים הגדולים של התנועה הסביבתית בישראל בשנים האחרונות, ושותפים לו כמעט כל ארגוני הסביבה, שאף זוכים לגיבוי מהמשרד להגנת הסביבה המתנגד להגדלת כמויות הנפט המשונעות באזור ישראל. לפי המשרד להגנת הסביבה, למרות שהים התיכון מהווה רק 1% מהאוקיינוסים העולמיים, יותר מ-30% מהתנועה הימית בעולם עוברת דרכו. בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הביעה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, דאגה מפני מימוש ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, ואמרה כי ביקשה לכנס דיון בממשלה סביב הסכם, שלדבריה "מסתמן כצעד בכיוון שגוי".

בעמותת צלול מביעים דאגה מפני הגדלת הסיכון הסביבתי בסביבת הים, בהתאם להרחבה המשמעותית של שינוע הנפט באזור. בשל החיסיון סביב הסכם קצא"א, בצלול ביצעו הערכה בנוגע לכמויות הנפט שישונעו באזור לאחר ההסכם. הארגון מעריך כי מדובר בתוספת של 120 מכליות ענק של עשרות מיליוני טון נפט באזור מפרץ אילת ואשקלון, ותוספת סיכון עצומה לשפך ואסון אקולוגי וסביבתי גדול בעשרות מונים מאסון הזפת הנוכחי.

בצלול מזכירים אירועי שפך קטנים מאוד שהתרחשו לאחרונה; בינואר 2017, פרצו רק כ-200 מ"ק שמן קל מצינור ימי המוביל מזוט ממקשר ימי לצד נמל אשדוד לתחנת הכוח ולבתי הזיקוק של פז. כתם השמן התפשט לאורך כ-40 ק"מ מצפון לאשקלון ועד שפיים וגרם לסגירת שני מתקני התפלה (פלמחים ואשדוד) למשך יומיים ולסגירת חופי הרחצה. עוד לפי צלול, אם שפך נפט/דלק בסדר גודל זהה לאסון עברונה ב-2014, אז נשפכו כ-5 מיליון ליטר נפט, יתרחש בים בקרבת החוף, כתם הנפט יתפשט ויגרום לסגירת כל מתקני התפלה ולסגירה ממושכת של חופי הרחצה, וכן יגרום גם לזיהום אויר, לפגיעה בחיי הימי, בדגה, בתיירות, ולפגיעה ארוכת שנים בחופים.

בארגון מוסיפים כי בראיון בשנת 2014 אמר ראש היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית רני עמיר, כי אם רק עשירית ממה שדלף בעברונה היה פוגע בים התיכון, תתרחש קטסטרופה. למרות הגדלת הסיכון בסביבה הימית, מזכר ההבנות נחתם, וזה כאשר לישראל אין את היכולת להתגונן כראוי במקרה של שפך - חוק התלמ"ת, טרם אושר, ועדין לא הושלמה מרבית תכנית הצטיידות ואיוש התקנים הדרושים למניעה או צמצום אסון שפך שמן בים.

רשות הטבע והגנים: חשש ממשי משינוע חומרים מסוכנים

בימים האחרונים, פורסמה חוות דעת מקצועית של רשות הטבע והגנים ועל בסיס חוות דעת מדעית, שבה מביעים ברשות חשש גדול למערכות האקולוגיות ולשמורת האלמוגים באילת, והתנגדות נחרצת לשינוע כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת בואכה נמל אשקלון. רק לאחרונה, אגב כך, הגישה רשות הטבע והגנים תביעה אזרחית נגד קצא"א ודרשה פיצוי של כ-300 אלף שקל על הפגיעה הקשה באלמוגים במהלך עבודות של קצא"א ב-2014.

בחוות הדעת שפרסמה רשות הטבע והגנים, מביעים חשש ממשי מבוסס ניסיון עבר, כי שינוע חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כרוך בסכנה סביבתית, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל. ברשות הטבע והגנים מזכירים כי טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות של חברת קצא"א גרמו בעבר הרחוק והקרוב לנזקים חמורים לסביבה, בין היתר מאסונות דליפות הנפט בעברונה בשנות השבעים, בעברונה ב-2014, בנחל צין ב-2011 ובמפרץ אילת בשנות השבעים.

על פי חוות הדעת, זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת בין היתר בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני, ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם סדימנטציה.

בתוך כך מציינים ברשות כי אחת מהבעיות העיקריות של זיהומי ים בשמנים ודלקים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר והרוחות החזקות המאפיינות אזור זה ברוב ימות השנה, הזיהום מגיע לאזור החופי - אזור שוניות האלמוגים או לאזור הכרית. במקרים אלו הטיפול בזיהום הופך למורכב ומסובך עוד יותר וכרוך בפגיעה קשה בבית הגידול. ככל שתנועת כלי השיט בראש המפרץ תהיה צפופה יותר, גובר הסיכוי שזיהום מסוג זה יגרום לאסון אקולוגי אזורי.

בשנים האחרונות, זיהומי הים בדלק שתועדו באילת לא עלו על כמות של 20 טון דלק שדלפו מאניות, לרוב בעקבות כשל טכני במערכות המכניות. לעומת זאת, במקרה שאנייה תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל, כפי שקרה לאניות בעבר במפרץ אילת, הנזק צפוי להיות אדיר, שהרי במכלי אניות אגורים אלפי טונות של דלק. ברשות מדגישים כי יש לקחת בחשבון שדי בתקלה, או בתאונה ימית אחת, על מנת שהנזק יהיה עצום ובלתי הפיך, ללא כל יכולת לשקם את המערכת האקולוגית.

במסמך חוות הדעת מציינת רשות הטבע והגנים כי מפרץ אילת מהווה משאב טבע ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברמה הלאומית, זהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ומגוון מינים שאין שני לו במדינת ישראל. ברמה הבינלאומית, שוניות מפרץ אילת הן מהצפוניות ביותר בעולם ומהעשירות והמגוונות ביותר מבחינה ביולוגית. בכך משאב טבע זה הופך גם למשאב תיירותי וכלכלי משמעותי עבור מדינת ישראל והעיר אילת בפרט.

ברשות הטבע והגנים מדגישים בנוסף את החשיבות האקולוגית הגלובלית של שונית האלמוגים במפרץ אילת נוכח תופעת הלבנת האלמוגים הנפוצה שפוגעת קשות בשוניות רבות בעולם. זאת לעומת האלמוגים באילת שמראים עמידות גבוהה יחסית נוכח מאפיינים גנטיים ייחודיים הקשורים בים האדום. עמידות זו מוסברת בתהליכי ברירה טבעית שהתרחשו בדרום הים האדום והם ספציפיים לאזור זה בזכות תנאים אקלימיים, אוקיינוגרפיים וגאוגרפיים ייחודיים לים האדום בכלל ולמפרץ אילת בפרט.

ברשות מסבירים כי תופעת הלבנת אלמוגים מסיבית היא תופעה הקשורה בהתחממות מי הים וידוע על פי מחקרים, שזיהומי ים בדלקים ושמנים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת זו. על כן קיימת סכנה ממשית שהיתרון היחסי שיש לאלמוגי מפרץ אילת בהתמודדות עם השינויים הגלובאליים ייפגע ובכך תיאבד ההזדמנות הנדירה שעומדת בפני ישראל להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד, שבמקומות אחרים דועכת. לאור כך ברשות הטבע והגנים מציינים כי יש להתייחס למפרץ אילת כמפלט עולמי לשוניות אלמוגים, ולפיכך חובתה של ישראל היא להגן מכל משמר על השוניות שבשטחה.

שינוע הנפט, לא מציב בסיכון רק את מפרץ אילת. רשות הטבע והגנים מביעה חשש גם לערכי הטבע בים התיכון בשל הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון. על פי חוות הדעת זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.

תגובות: "לפעילות קצא"א יש חשיבות אסטרטגית"

מקצא"א נמסר בתגובה: "לפעילות קצא"א יש חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. העיסקה היא חלק מהפעילות השגרתית של החברה, כפי שמבוצעת כבר עשרות בשנים. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי, שיחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי תוך שמירה קפדנית על הסביבה. לחברה אין שום חיסיון או זכויות עודפות בתחום הגנת הסביבה והיא מפוקחת על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ופועלת בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הרגולטורים.

"קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת, והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת".

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים