גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם בין קצא"א והאמירויות חסוי, ובארגוני הסביבה חוששים מאסון

החברה להגנת הטבע ביקשה לעיין בהסכם לשינוע נפט שנחתם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, אך הופתעה לגלות שהמשרד המפקח, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם ● ארגוני הסביבה קוראים לביטול ההסכם לאור החשש כי דליפת נפט תוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים במפרץ אילת

אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן
אלמוגים בחוף קצא"א אילת / צילום: אמיר שטרן

בחודש אוקטובר האחרון, לאחר חתימת הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, חתמה חברת קצא"א הנמצאת בבעלות ממשלתית על מזכר הבנות מחייב לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך ישראל לשווקים שונים בעולם. ארגוני הסביבה, שיצאו למאבק בהחלטה לשנע כמויות גדולות של נפט בסמוך לשונית האלמוגים באילת ולחופי הים של דרום הארץ, ביקשו לעיין בהסכם השנוי במחלוקת והופתעו לגלות: המשרד המפקח על קצא"א, משרד האוצר, כלל לא מחזיק בהסכם.

לאור ההשלכות והסיכונים הסביבתיים העצומים של העברת נפט במפרץ אילת, פנתה החברה להגנת הטבע, על פי חוק חופש המידע, למשרד האוצר וביקשה את המידע לגבי ההסכם שעליו חתמה קצא"א. היום, קיבלה החברה להגנת הטבע את תשובת האוצר, בת שורה אחת בלבד - "אין אפשרות להעביר את המידע שכן המידע אינו נמצא ברשות משרד האוצר".

תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

בחברה להגנת הטבע הופתעו מתשובת האוצר, ומעלים כעת חשש מפני מצב שבו קצא"א, שהסכמיה מנוהלים תחת מעטה חשאיות, תתקדם עם תוכניתה להגדיל משמעותית את שינוע הנפט באזור ישראל כשמשרדי הממשלה מיישרים עמה קו ללא שיתוף ציבור, ומותירים את הסביבה והאזרחים להתמודד עם הסיכון הנלווה הגבוה. זאת מבלי שההסכם עצמו נחשף על פרטיו וללא מענה לשאלות הרבות העולות מהמהלך, דוגמת מי מבטח את הציבור וכיצד מפני סיכונים לשפך נפט בסמוך לשוניות האלמוגים או הטבע הישראלי.

לדברי החברה להגנת הטבע, "בכל פעם מחדש, אנחנו נדהמים לגלות כיצד קצא"א, שאחראית על האסונות האקולוגיים הגדולים של השנים האחרונות בישראל - אסון עברונה - פועלת מתחת לרדאר של כל משרדי הממשלה, כולל של המשרד האחראי עליה, משרד האוצר. הגיע הזמן לעצור את זה. אנחנו דורשים שקיפות מלאה לפעילויותיה של קצא"א, לגבי תכניותיה לייבוא של נפט, דרך אחד המקומות הרגישים ביותר בישראל, מפרץ אילת".

תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

תוספת של 120 מכליות ענק באזור מפרץ אילת ואשקלון

ב-19 באוקטובר חתמה כאמור קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום. במסגרת ההסכם, ישונע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, דרך מפרץ אילת. הקו הימי יוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות למסוף קצא"א שבאילת, תוך תוספת משמעותית של מיכליות נפט שיגיעו לחופי מפרץ אילת מן המפרץ הפרסי ויעברו דרך צינור הנפט של קצא"א שסופו באשקלון, לשווקים באירופה וללקוחות באגן הים התיכון.

בארגוני הסביבה חוששים כי הפיכת ישראל לגשר נפט יבשתי, תגרום לכך שאילת ואשקלון תהפוכנה ל"ערי נפט", תוך תוספת של מכליות נפט רבות שישונעו כמה מאות מטרים משמורת האלמוגים באילת, הנחשבת לאוצר טבעי ייחודי ונדיר ברמה עולמית. אסון אקולוגי, כמו הדליפה הנוכחית בחופי ישראל, עשוי להמית את השונית על כל בעלי החיים הייחודיים המתקיימים בה, ולפגוע לא רק בטבע, אלא גם בכלכלתה ותיירותה של העיר הדרומית בישראל.

תושבי אילת מפגינים נגד מזכר שינוע הנפט של קצא"א / צילום: איגי פטרנקו, סיירת החוף

זהו אחד המאבקים הגדולים של התנועה הסביבתית בישראל בשנים האחרונות, ושותפים לו כמעט כל ארגוני הסביבה, שאף זוכים לגיבוי מהמשרד להגנת הסביבה המתנגד להגדלת כמויות הנפט המשונעות באזור ישראל. לפי המשרד להגנת הסביבה, למרות שהים התיכון מהווה רק 1% מהאוקיינוסים העולמיים, יותר מ-30% מהתנועה הימית בעולם עוברת דרכו. בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הביעה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, דאגה מפני מימוש ההסכם בין קצא"א לאיחוד האמירויות, ואמרה כי ביקשה לכנס דיון בממשלה סביב הסכם, שלדבריה "מסתמן כצעד בכיוון שגוי".

בעמותת צלול מביעים דאגה מפני הגדלת הסיכון הסביבתי בסביבת הים, בהתאם להרחבה המשמעותית של שינוע הנפט באזור. בשל החיסיון סביב הסכם קצא"א, בצלול ביצעו הערכה בנוגע לכמויות הנפט שישונעו באזור לאחר ההסכם. הארגון מעריך כי מדובר בתוספת של 120 מכליות ענק של עשרות מיליוני טון נפט באזור מפרץ אילת ואשקלון, ותוספת סיכון עצומה לשפך ואסון אקולוגי וסביבתי גדול בעשרות מונים מאסון הזפת הנוכחי.

בצלול מזכירים אירועי שפך קטנים מאוד שהתרחשו לאחרונה; בינואר 2017, פרצו רק כ-200 מ"ק שמן קל מצינור ימי המוביל מזוט ממקשר ימי לצד נמל אשדוד לתחנת הכוח ולבתי הזיקוק של פז. כתם השמן התפשט לאורך כ-40 ק"מ מצפון לאשקלון ועד שפיים וגרם לסגירת שני מתקני התפלה (פלמחים ואשדוד) למשך יומיים ולסגירת חופי הרחצה. עוד לפי צלול, אם שפך נפט/דלק בסדר גודל זהה לאסון עברונה ב-2014, אז נשפכו כ-5 מיליון ליטר נפט, יתרחש בים בקרבת החוף, כתם הנפט יתפשט ויגרום לסגירת כל מתקני התפלה ולסגירה ממושכת של חופי הרחצה, וכן יגרום גם לזיהום אויר, לפגיעה בחיי הימי, בדגה, בתיירות, ולפגיעה ארוכת שנים בחופים.

בארגון מוסיפים כי בראיון בשנת 2014 אמר ראש היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית רני עמיר, כי אם רק עשירית ממה שדלף בעברונה היה פוגע בים התיכון, תתרחש קטסטרופה. למרות הגדלת הסיכון בסביבה הימית, מזכר ההבנות נחתם, וזה כאשר לישראל אין את היכולת להתגונן כראוי במקרה של שפך - חוק התלמ"ת, טרם אושר, ועדין לא הושלמה מרבית תכנית הצטיידות ואיוש התקנים הדרושים למניעה או צמצום אסון שפך שמן בים.

רשות הטבע והגנים: חשש ממשי משינוע חומרים מסוכנים

בימים האחרונים, פורסמה חוות דעת מקצועית של רשות הטבע והגנים ועל בסיס חוות דעת מדעית, שבה מביעים ברשות חשש גדול למערכות האקולוגיות ולשמורת האלמוגים באילת, והתנגדות נחרצת לשינוע כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת בואכה נמל אשקלון. רק לאחרונה, אגב כך, הגישה רשות הטבע והגנים תביעה אזרחית נגד קצא"א ודרשה פיצוי של כ-300 אלף שקל על הפגיעה הקשה באלמוגים במהלך עבודות של קצא"א ב-2014.

בחוות הדעת שפרסמה רשות הטבע והגנים, מביעים חשש ממשי מבוסס ניסיון עבר, כי שינוע חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כרוך בסכנה סביבתית, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל. ברשות הטבע והגנים מזכירים כי טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות של חברת קצא"א גרמו בעבר הרחוק והקרוב לנזקים חמורים לסביבה, בין היתר מאסונות דליפות הנפט בעברונה בשנות השבעים, בעברונה ב-2014, בנחל צין ב-2011 ובמפרץ אילת בשנות השבעים.

על פי חוות הדעת, זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת. פגיעה באלמוגים מתבטאת בין היתר בנזק לרקמות האלמוגים, ביכולתם להיזון, להתרבות, להשקיע שלד גירני, ביכולתן של האצות השיתופיות הנמצאות בתוך רקמות האלמוגים לבצע פוטוסינתזה וביכולת האלמוגים להתמודד עם סדימנטציה.

בתוך כך מציינים ברשות כי אחת מהבעיות העיקריות של זיהומי ים בשמנים ודלקים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר והרוחות החזקות המאפיינות אזור זה ברוב ימות השנה, הזיהום מגיע לאזור החופי - אזור שוניות האלמוגים או לאזור הכרית. במקרים אלו הטיפול בזיהום הופך למורכב ומסובך עוד יותר וכרוך בפגיעה קשה בבית הגידול. ככל שתנועת כלי השיט בראש המפרץ תהיה צפופה יותר, גובר הסיכוי שזיהום מסוג זה יגרום לאסון אקולוגי אזורי.

בשנים האחרונות, זיהומי הים בדלק שתועדו באילת לא עלו על כמות של 20 טון דלק שדלפו מאניות, לרוב בעקבות כשל טכני במערכות המכניות. לעומת זאת, במקרה שאנייה תעלה על שרטון בגלל תמרון כושל, כפי שקרה לאניות בעבר במפרץ אילת, הנזק צפוי להיות אדיר, שהרי במכלי אניות אגורים אלפי טונות של דלק. ברשות מדגישים כי יש לקחת בחשבון שדי בתקלה, או בתאונה ימית אחת, על מנת שהנזק יהיה עצום ובלתי הפיך, ללא כל יכולת לשקם את המערכת האקולוגית.

במסמך חוות הדעת מציינת רשות הטבע והגנים כי מפרץ אילת מהווה משאב טבע ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברמה הלאומית, זהו המקום היחיד בישראל שבו מתקיימות שוניות אלמוגים בעלות עושר ומגוון מינים שאין שני לו במדינת ישראל. ברמה הבינלאומית, שוניות מפרץ אילת הן מהצפוניות ביותר בעולם ומהעשירות והמגוונות ביותר מבחינה ביולוגית. בכך משאב טבע זה הופך גם למשאב תיירותי וכלכלי משמעותי עבור מדינת ישראל והעיר אילת בפרט.

ברשות הטבע והגנים מדגישים בנוסף את החשיבות האקולוגית הגלובלית של שונית האלמוגים במפרץ אילת נוכח תופעת הלבנת האלמוגים הנפוצה שפוגעת קשות בשוניות רבות בעולם. זאת לעומת האלמוגים באילת שמראים עמידות גבוהה יחסית נוכח מאפיינים גנטיים ייחודיים הקשורים בים האדום. עמידות זו מוסברת בתהליכי ברירה טבעית שהתרחשו בדרום הים האדום והם ספציפיים לאזור זה בזכות תנאים אקלימיים, אוקיינוגרפיים וגאוגרפיים ייחודיים לים האדום בכלל ולמפרץ אילת בפרט.

ברשות מסבירים כי תופעת הלבנת אלמוגים מסיבית היא תופעה הקשורה בהתחממות מי הים וידוע על פי מחקרים, שזיהומי ים בדלקים ושמנים מגבירים את רגישות האלמוגים לתופעת זו. על כן קיימת סכנה ממשית שהיתרון היחסי שיש לאלמוגי מפרץ אילת בהתמודדות עם השינויים הגלובאליים ייפגע ובכך תיאבד ההזדמנות הנדירה שעומדת בפני ישראל להגן על מערכת אקולוגית חשובה מאוד, שבמקומות אחרים דועכת. לאור כך ברשות הטבע והגנים מציינים כי יש להתייחס למפרץ אילת כמפלט עולמי לשוניות אלמוגים, ולפיכך חובתה של ישראל היא להגן מכל משמר על השוניות שבשטחה.

שינוע הנפט, לא מציב בסיכון רק את מפרץ אילת. רשות הטבע והגנים מביעה חשש גם לערכי הטבע בים התיכון בשל הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון. על פי חוות הדעת זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.

תגובות: "לפעילות קצא"א יש חשיבות אסטרטגית"

מקצא"א נמסר בתגובה: "לפעילות קצא"א יש חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. העיסקה היא חלק מהפעילות השגרתית של החברה, כפי שמבוצעת כבר עשרות בשנים. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי, שיחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי תוך שמירה קפדנית על הסביבה. לחברה אין שום חיסיון או זכויות עודפות בתחום הגנת הסביבה והיא מפוקחת על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ופועלת בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הרגולטורים.

"קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת, והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ-50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים