אלי רייפמן. פרשה שהחלה עם הרשעתו ב-2011 / צילום: תמר מצפי, גלובס
קרן ההשקעות הזרה דאבל יו טריידינג תקבל 9 מיליון שקל במסגרת תביעה שהגישה בעקבות פרשת מניותיו של אלי רייפמן בחברת אמבלייז. הקרן, המיוצגת על-ידי עו"ד דוד פורר, הגיעה להסדר ערב הדיון בבית המשפט העליון בערעורים שהגישו הצדדים על פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בשנת 2019, במסגרתה זכתה קרן ההשקעות בתביעה. התביעה המקורית של דאבל יו הוגשה לבית המשפט המחוזי בשנת 2012 על סכום של 15 מיליון שקל.
הצדדים הגיעו להסדר לאחר הליך גישור אצל המגשר עמוס גבריאלי. במסגרת ההסדר תשלם חברת אמבלייז שבשליטת האחים ויליגר ומיוצגת על-ידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל 4.75 מיליון שקל, חברת הביטוח הראל המיוצגת על-ידי תמיר גליק וירון חנין תשלם כ-4 מיליון שקל, ועורכי הדין דורון אפיק ושלומי תורג'מן ישלמו 225 אלף שקל. במסגרת הסכם הפשרה נמחקו הערעורים ההדדיים ונקבע כי הצדדים לא מודים בכל טענה ועובדה.
במסגרת ההסדר יקבל עו"ד דוד פורר שכר-טרחה בסכום של 1.8 מיליון שקל.
הפרשה התפוצצה ברעש גדול לפני למעלה מעשור
הרקע לתביעות הן הרשעתו של רייפמן שייסד את אמבלייז, אשר פיתחה טכנולוגיה לווידאו דיגיטלי על גבי תקליטורים. הפרשה התפוצצה לפני יותר מעשור ברעש גדול והסתיימה בהרשעתו של רייפמן בגין תרגיל עוקץ שביצע בקשר למניות חברת אמבלייז שייסד, הרשעה פלילית מהדהדת והליך פשיטת רגל סוער של מי שנחשב אז לאחד מילדי הפלא של עולם ההייטק הישראלי. עם השנים הוא הסתבך בחובות בשוק האפור ובפלילים. ביולי 2011 הורשע רייפמן בעבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונידון לארבע שנות מאסר בפועל .
רייפמן הורשע כי הונה חברות באמצעות מצגי-שווא, שלפיהם הוא מחזיק בבעלותו כ-9 מיליון ממניות אמבלייז, למרות שלא היו בבעלותו, ובאופן זה הוציא מהן במרמה 6.3 מיליון דולר. נגד רייפמן התנהל במקביל גם הליך פשיטת רגל אזרחי, ובמרץ 2009 הוציא בית המשפט צו כינוס נכסים נגדו. את מאסרו בעקבות הרשעתו החל רייפמן לרצות בנובמבר 2011, עד שחרורו המוקדם באפריל 2014.
קרן דאבל יו ומנהלה יצחק ווינהאוס, איש עסקים ישראלי אמריקאי זכו בשנת 2019 בתביעה בסכום של 9.8 מיליון שקל. זאת לאחר שהקרן התקשרה בשנת 2009 בהסכם לרכישת מניות אמבלייז מרייפמן בתמורה ל-3 מיליון דולר. עו"ד אפיק ממשרד אפיק תורג'מן ייצג את דאבל יו בעסקה והעביר את הכספים כאשר המניות לא הוחזקו בידי רייפמן.
בבית המשפט המחוזי חויב אפיק ששימש כנאמן בגין העברת הכספים שהיו בחשבון הנאמנות של קרן דאבל יו לאלי רייפמן מבלי שהתקיימו כל דרישות ההסכם. תורג׳מן חוייב בפיצוי מכוח השותפות עם אפיק והשניים חויבו בסכום הפיצוי באופן שווה.
אמבלייז חויבה בתשלום בשל אחריותה לדיווחים שפרסמה בנוגע להחזקת בעלי המניות כאשר נקבע לדאבל יו אשם תורם של 30%. במסגרת הערעור טענה נגד היקף האחריות על דיווחים כלפי צד שלישי. דאבל יו נפגעה מהדיווחים הלא נכונים אך השאלה עד איפה מגיעה האחריות. לאור הטענה על היקף אחריותה של אמבלייז, הופחת כעת במסגרת ההסדר הסכום שחויבה לשלם.
חברת וינטון, הרשומה באיי הבתולה הייתה זו שהגישה את התלונה למשטרה נגד רייפמן, שהובילה להרשעתו של רייפמן. חברת אמבלייז וחגית גל שכיהנה כמזכירת החברה ובהמשך מונתה לכהן כדירקטורית בחברה חויבה בשנת 2019 בפיצוי לחברת וינטון בסכום של כ- 6 מיליון שקל ותביעות וינטון נגד עו"ד אפיק נדחתה. ערעור הצדדים בעניינה של וינטון יימשך בבית המשפט העליון. דיון קבוע בשבוע הבא בבית המשפט העליון.
עו"ד דוד פורר מסר: "אנחנו מודים למגשר עמוס גבריאלי אשר השכיל להביא את הצדדים להסכמות. תמיד יפה דרכה של פשרה, ובמיוחד שכך הוא כאשר התובעת מקבלת 9 מיליון שקל".