גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון.

עוד כתבות

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה באדום בוהק: אנליסטים מסבירים - מה עומד מאחורי הירידות?

ת"א 35 נפל ביותר מ-3% ומדד הביטוח צנח כמעט ב-7% ● מניות הביטוח מחקו היום 9.4 מיליארד שקל משוויין ● שר האוצר מאיים על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים בעקבות המס החדש המתוכנן, אכפיל אותו ● אנרג'יקס מגייסת כסף ומנמיכה תחזיות, אחת הסיבות: "איכות רוח ירודה בפולין ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד

יינות קבוצת אמפורה / צילום: אנטולי מיכאלו

עם קצת עזרה מהמבקרים ביקב: חשיבותה של קבוצת אמפורה לתרבות היין בישראל גדולה מהיקף הייצור שלה

יקב אמפורה הפיק יינות בומבסטיים ויקרים, ואז החליף ידיים ושינה כיוון ● ההימור על יינן צעיר ומוכשר השתלם, החתירה ליוקרה הומרה לנגישות מקומית, ומרכז המבקרים ביסס את מעמדו כביקור חובה לחובבי יין

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

טסלה מול BYD: הסיפור ההפוך של יצרניות הרכב החשמלי הגדולות בעולם

מניית טסלה קפצה ב־6 החודשים האחרונים במעל 40% ושברה את שיא כל הזמנים ● לעומתה, BYD מציגה מגמה הפוכה עם ירידה דו־ספרתית באותה התקופה ● מה עומד מאחורי הפערים, ואיך מושפע מכך תיק ההשקעות שלכם?

הפצועים חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר הטרחה / צילום: דוברות ביה''ח שיבא

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעו"ד החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעיתים עוד לפני שזכו לקבל קצבה ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלישיית "מה קשור" מסדרת דאבל לפרסומת של פרטנר: הזכורה והאהובה ביותר השבוע

רמת האהדה לפרסומת של פרטנר גבוהה כמעט פי שניים מהפרסומת במקום השני, השייכת להוט - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרסומת ה־AI החדשה והמקפיצה של חברת הביטוח הראל מתברגת במקום השביעי הזכירות

ח''כ חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה מיליארד שקל לחינוך החרדי, רגע לפני סוף שנת התקציב

ועדת הכספים אישרה העברת כמיליארד שקל למוסדות החינוך החרדי, שבוע לפני תום שנת התקציב ● מאות מיליונים מיועדים למוסדות לא מפוקחים שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה

לינק אנד קו 08 פלאג–אין / צילום: יח''צ

במחיר של 230 אלף שקל: הפלאג-אין שמציג טווח חשמלי כמעט כפול מהממוצע

לינק אנד קו הסינית, חברה אחות של וולבו, מציגה קרוס-אובר גדול ומפואר עם סוללה מסיבית וטווח חשמלי רציני, במחיר כניסה מרשים ● היא עדיין לא מלוטשת מבחינה דינמית, כמו מותגי הפרימיום האירופיים, אך מציעה יחס תמורה לכסף שעליו היצרנים המערביים יכולים רק לחלום

זום גלובלי / צילום: AP

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן

הודו עשתה היסטוריה ושיגרה לחלל את לוויין התקשורת המסחרי הכבד בעולם ● תחנת הכוח הגרעינית הגדולה ביפן שבה לפעול אחרי יותר מעשור ● ובהונדורס המועמד של טראמפ זכה בבחירות - ועורר טענות לזיוף • זום גלובלי, מדור חדש

נתניה / צילום: Shutterstock

"לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

הזכייה השנייה בגודלה אי־פעם בארה״ב / צילום: Reuters

אחד מהסכומים הגדולים בהיסטוריה: זוכה ב-1.8 מיליארד דולר בהגרלת הלוטו בארה"ב

אמריקאי אחד בר־מזל זכה בסכום יוצא דופן של כ־1.8 מיליארד דולר בהגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד - מדובר בג'קפוט השני בגודלו אי־פעם בלוטו האמריקאי ובזכייה השנייה בלבד במדינת ארקנסו • לפי איגוד הפאוורבול, הסיכויים לזכייה בפרס עמדו על אחד ל־292.2 מיליון

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

תחזיות 2026 / עיצוב: אלישע נדב

גלובס מנתח את האירועים הגדולים של השנה הקרובה בעולם

מרוץ החימוש הגרעיני מאיים להתחדש, אירופה זקוקה לחיילים והמשבר התקציבי מעמיק ● ישראל, ארה"ב והונגריה הולכות לקלפיות, ההנפקות הגדולות אי פעם בדרך לוול סטריט והמונדיאל שייערך בשלוש מדינות הוא היקר בכל הזמנים ● הצצה מרתקת לתחזיות ענקיות הפיננסים בכלכלה העולמית, ומה חושבים הבנקים הישראליים ● פרויקט מיוחד

דונלד טראמפ על רקע גרינלנד. הודיע על מינוי אחראי לסיפוח האי / צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

"הם מנגבים איתנו את הרגליים": המדינה הסקנדינבית שכועסת על ארה"ב

החזית של ארה"ב מול דנמרק: הממשל האמריקאי מינה שליח מיוחד לסיפוח גרינלנד והשעה פרויקטים של ענקית האנרגיה אורסטד ● במקביל, הוטלו איומי מכסים על יצרנית התרופות נובו נורדיסק ● בקופנהגן הגיבו בזעם וזימנו את השגריר לשיחת נזיפה: "ארה"ב הפכה לאיום אפשרי"

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

תביעות בגין ביטולי טיסות / איור: גיל ג'יבלי

גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

גל התביעות שהוגש נגד חברות התעופה הזרות בגין ביטולי הטיסות נתקל בבקשות לעיכוב ההליכים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ ● ההערכה: סכום הפיצוי צפוי להצטבר למאות מיליוני שקלים

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

שבבים

"יקפוץ ב-30% בשנת 2026": השוק החם שמסמנים בבנק אוף אמריקה

לפי בנק אוף אמריקה, בום הבינה מלאכותית נמצא באמצע דרך ארוכה ותנודתית שתימשך כעשור ● החברות שיובילו את השוק הן אלה בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד שניתן למדידה בדרך פשוטה - שולי הרווח ● וגם, האם אנבידיה יקרה מדי?

שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה

אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה

בשנתיים האחרונות ובמיוחד ב-2025 התרחש בבורסה ראלי חריג, במיוחד במניות הבנקים והביטוח ● זה הוביל לתמחור נוכחי גבוה שהופך את ניהול התיק ב-2026 והשגת תשואות עודפות למאתגרים בהרבה ● אילו התאמות נדרשות בתיקי המשקיעים, והיכן עוד נותרו הזדמנויות?