גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון.

עוד כתבות

ירין משולם, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

"המחיר בסופר לא יורד": מנהל התיקים שמזהה הזדמנות במניות רשתות המזון

ירין משולם, מנהל ההשקעות בסיגמא-קלאריטי, בטוח שהצמיחה בשוקי המניות תימשך, ומסביר מדוע הוא מעדיף בארץ את קמעונאיות המזון, שנהנות "מריכוזיות מאוד גבוהה" ● מעבר לים הוא מזהה פוטנציאל במניות הבנקים האירופיים ובחברות טכנולוגיה מסין

כוחות צבא מדנמרק בתרגיל בגרינלנד / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

אחרי ונצואלה, בדנמרק חוששים מהשתלטות צבאית של ארה"ב על גרינלנד

אחרי המבצע הצבאי של ארה"ב בוונצואלה, טראמפ שב ומבהיר בימים האחרונים כי "ארה"ב צריכה את גרינלנד מסיבות ביטחוניות" ● בדנמרק חוששים מתסריט שהיה נראה בלתי אפשרי עד לאחרונה: השתלטות צבאית אמריקאית על האי הגדול ביותר בעולם

קמפוס אנבידיה בקריית טבעון / הדמיה: באדיבות אנבידיה

אחרי העלאת מס החברות: התוכנית שרוקם האוצר לפיצוי ענקיות הטכנולוגיה

בעוד שמס החברות על ענקיות הטק עולה ל־15% בהתאם לכללי ה־OECD, הממשלה מקדמת מנגנון פיצוי בהיקף של מיליארדי שקלים במטרה למנוע זליגת פעילות למדינות מתחרות ● הזיכויים מיועדים לחברות המשקיעות במחקר ופיתוח ושלהן קניין רוחני במדינה, ובראשן אנבידיה

פאנלים סולאריים / צילום: יוסי וייס, חברת החשמל

על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים

מינהל התכנון מקדם: בעלי קרקעות במושבים לא יצטרכו לשלם היטל השבחה על הקמת מתקנים סולאריים בחלקותיהם ● להערכת משרד האנרגיה, הפוטנציאל למשק החשמל שווה־ערך לייצור של תחנות כוח שלמות

מגדל שד''ל בתל אביב / הדמיה: view point

ליד רוטשילד: קבוצת חג'ג' במו"מ לעסקת ענק של 730 מיליון שקל

קבוצת אביב נמצאת במגעים לרכישת מגרש ברחוב שד"ל בת"א מחג'ג' נדל"ן ומהמתווך רפי קלינה ב-730 מיליון שקל ● במתחם התקבל בעבר היתר בנייה להקמת מגדל בן 40 קומות ● לקבוצת אביב ניתנה בלעדיות של 45 יום

גילת רשתות לוויין / אילוסטרציה: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

חברת הלוויינים מפ"ת זינקה 120% בשנה. אבל האם היא תצליח במגרש של הגדולים?

גילת רשתות לוויין ביצעה השנה עסקה נועזת, כאשר השתמשה בכמעט בכל מאגר המזומנים שלה לרכישת חברת אנטנות מתקדמות ● בינתיים נראה שההימור משתלם, והיא מסתמנת כחברה עם פוטנציאל גדול בתחום ● הסיכון מגיע מתחרות גוברת מצד חברות ענק כמו SpaceX ואמזון ● מדור חדש

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירוק; מניות הנפט קפצו, מדד הדאו ג'ונס זינק לשיא חדש

ה-S&P 500 עלה בכ-0.6% ● מחירי הנפט רושמים עליות, על רקע השתלטות ארה"ב על ונצואלה ● מחירי המתכות היקרות קופצים ● מובילאיי מזנקת ביותר מ-4% ● הביטקוין עולה למחיר של 94 אלף דולר ● הניקיי זינק בכ-3%

יו''ר הדמוקרטים יאיר גולן 120 ואחת, ynetי, 01.01.26 / צילום: כדיה לוי

יאיר גולן טען שצמיחת ההתיישבות ביהודה ושומרון היא "פייק". והעובדות?

יאיר גולן טען כי הצמיחה במספר המתיישבים ביהודה ושומרון היא "פייק", והסביר כי היקף האוכלוסייה לא גדל ● הנתונים מראים שהוא הגזים בתיאור המצב, אבל יש גם כמה נקודות לטובתו ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בירוק; מדד הבנייה זינק במעל 6%

ת"א 35 עלה בכ-1.2%, ת"א 90 זינק בכ-3% ● בנק ישראל הוריד במפתיע את הריבית ל-4% ● השקל חצה רף נוסף, מתחת ל-3.16 שקלים ● אלביט תמכור לנאט"ו מערכות הגנה ב-150 מיליון דולר ● לאומי פרטנרס נכנסת כשותפה בגפן מגורים ● עליות בוול סטריט, עליות במניות הביטחוניות באסיה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עוד עסקת ענק: אלביט תספק מערכות חץ דורבן למדינות אירופיות

חברת אלביט זכתה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה אקטיבית חץ דורבן לחברת BAE Systems, לצורך שילובה בנגמ"שים של מדינות אירופיות החברות בנאט"ו ● אתמול הודיעה אלביט על עסקה בהיקף דומה לאספקת מערכות DIRCM למדינה באירופה

מגדל אלקטרה / צילום: רמי זרנגר

המחיר קפץ פי 4 בתוך עשור: כמה שווה חניה במגדל המשרדים היוקרתי של ת"א?

מניבים קרן הריט החדשה רוכשת מחצית מהזכויות בחניון מגדל אלקטרה סיטי ב-67 מיליון שקל ● התמורה בעסקה משקפת מחיר של כ-380 אלף שקל (כולל מע"מ) למקום חניה

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

שנה רביעית של עליות? אנליסטים אופטימיים לגבי 2026, אבל עם כוכבית

האסטרטגים אופטימיים בזכות צמיחה כלכלית עמידה, התקררות האינפלציה ורווחיות החברות היציבה, אך במקביל חלקם מזהירים מפני סיכונים מאקרו־כלכליים אפשריים ותמחורים גבוהים ● "הפסימיות פשוט יצאה מהאופנה", אומר אסטרטג השווקים הוותיק אד ירדני

נוני מוזס / צילום: מוטי מילרוד

הערכות: נוני מוזס מעמיד למכירה את העיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות

לגלובס נודע כי בידיעות אחרונות בודקים אפשרות למכירת כלכליסט כחלק משינויי עומק בקבוצה, בהם סגירת המקומונים

אלכס צ'אלוף, סאירה מאליק, ג'ק אבלין, רוב ארנוט, לארי אדם

"הדרך המהירה לפשוט רגל": ההמלצות והאזהרות של משקיעים בכירים בוול סטריט

חמישה משקיעים בכירים בשוק האמריקאי מנסים להעריך אם החגיגה נגמרת או רק מתחילה, בהתייחס להייפ ה־AI ובכלל מניות הטכנולוגיה ● מה תחזיתם באשר ללחצים כלכליים ונתוני מאקרו כמו שיעורי אינפלציה וריביות ● ואיפה הם מתכוונים לשים את הכסף שלהם ב־2026

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

שלושה נתונים עומדים מאחורי ההחלטה הלא צפויה של בנק ישראל

למרות שפה ניצית וזהירה מצד הנגיד אשר בלבלה את התחזיות, הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית בפעם השנייה ברציפות ● שקל חזק, סימני ריכוך בשוק העבודה והימור זהיר על היציבות הביטחונית עשויים להסביר את המהלך

סניף פרטנר / צילום: יחצ פרטנר

פרטנר במהלך חדש: תציע סמארטפונים במחירי KSP

בפרטנר מבטיחים שאם לקוח ימצא מכשיר ביבוא רשמי זול יותר באתר KSP, היא תשווה את המחיר ● סמנכ"לית החטיבה הקמעונאית: "אנחנו מורידים מחיר בעולם שהרווחיות בו לא גבוהה, אבל החלטנו שאנחנו שחקן מספיק חזק בשביל זה" ● בתוך כך, ב-KSP יוצאים במהלך של 3% קאשבק על רכישת טלפון סלולרי לרכישת אלפי מוצרים: "נמשיך להכות כל מחיר"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

נתניהו: "טראמפ ואני סיכמנו - לא ניתן לאיראן לשקם את תעשיית הטילים ולא את תוכנית הגרעין"

צה"ל החל בגל תקיפות נוסף בדרום לבנון ● כלי תקשורת המקורב לחיזבאללה דיווח על מסרים שקיבלו על רקע האפשרות של הסלמה מול משמרות המהפכה ● צה"ל הרס את ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע המשולב בצפון ● מחבל הותקף לאחר שהיווה איום על כוחות צה"ל באזור זיתון שברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?

ברשות המסים קבעו נוהל להסדרה, שהיה עתיד להכניס מאות מיליוני שקלים למדינה ● נתונים שהגיעו לגלובס מגלים כי מאז דצמבר 2023 נגבו 31 מיליון שקל בלבד ● המשקיעים חוששים מדרישות חודרניות ומכסף שנותר "תקוע" מחוץ למערכת הבנקאית: "הנוהל לא עובד"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

לפי שווי של 520 מיליון שקל: הרכישה החדשה של לאומי פרטנרס

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי רוכשת 20% ממובמנט, חברה בתחום הכושר והבריאות, תמורת כ-120 מיליון שקל ● כניסתה של לאומי עשויה להוות שלב מקדים למהלך של הנפקת מניות חברה בבורסה בת"א בשנים הקרובות

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

חרדה בצמרת איראן: "חוששים שנהיה הקורבן הבא של טראמפ"

מספר ההרוגים והעצורים בהפגנות באיראן ממשיך לטפס ● צה"ל: תקפנו אתמול תשתיות צבאיות של חיזבאללה וחמאס בכמה מרחבים בלבנון; במערכת הביטחון מזהירים: לא יהיה מנוס מהגברת קצב התקיפות - גם במחיר הסלמה ● לוחם גולני נפצע קשה בתאונה מבצעית בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים