גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון. 

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

משבר השמאים הוכיח שוב שדחיינות היא שם המשחק

דחיינות היא עדיין שיטת עבודה ● רוכבי האופניים ניצחו את החזית האנטי-ישראלית ● ומתברר שאנחנו כן יכולים לנצל דאטה לטובתנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות, מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות, גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם, אילן רביב מנכ''ל מיטב ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

טסלה, אקספנג וטויוטה. ''דגמי בסיס'' מוזלים / צילום: יח''צ

הדגמים המוזלים של טסלה והחשמלית החדשה של טויוטה מגיעים לישראל. כמה הם יעלו?

יצרניות הרכב החשמלי החלו להשיק "דגמי בסיס" חדשים ומוזלים שפונים לקהל יעד רחב יותר ● חברת טלקאר החלה לשווק את הטנדר החשמלי החדש של חברת KMG ● "שגריר" מכניסה לישראל מסחריות חשמליות ● ומותג הרכב השלישי במספר בישראל של קבוצת צ'רי הסינית הושק רשמית ● השבוע בענף הרכב

גליל מדיקל בפארק ההייטק יקנעם / צילום: גיל ארבל

מפעל גליל מדיקל ביקנעם ייסגר, ופעילותו תועבר לאירלנד

בעלת השליטה בוסטון סיינטיפיק החליטה להעביר את הפעילות של מפעל גליל מדיקל לאירלנד, במעבר הדרגתי שיושלם ב-2028 ● עפ"י הערכות, במפעל מועסקים כ-100 עובדים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בונים בית פרטי? מהיום אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג

השבוע נכנסה לתוקף חובת התקנה של גגות סולאריים על בתים פרטיים ועל חלק מהמגדלים ● כמה זה יעלה, מה תרוויח המדינה ומה ירוויחו בעלי הגגות? ● גלובס עושה סדר

"צורה חדשה של אנטישמיות": למה השתנה היחס של סין כלפי יהודים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איראן מנסה לגייס סוכנים נגד ישראל במדינות אפריקה, הביקור הסודי של סגן שר החוץ מטייוואן בישראל, האם ישראל ולבנון יכולות להשיג נורמליזציה, ולמה האנטישמיות מרימה ראש בסין ● כותרות העיתונים בעולם

הונאות בפייסבוק ובאינסטגרם / צילום: צילומי מסך

המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת

ההונאות בפייסבוק ובאינסטגרם לא מפסיקות להשתכלל ● נוכלים מתחזים לדמויות מפתח בשוק ההון ועוקצים מליונים ● בנתיים, הפלטפורמות מרוויחות מהמודעות — והמשתמשים נותרים חשופים

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

המגדלים של לוזון וחג'ג' בשדה דב צפויים לקבל היתר בנייה מאדריכל

שני המגדלים, בני 45 קומות, צפויים לקבל היתר במסלול הרישוי העצמי החדש, בו האדריכל עושה זאת במקום הוועדה המקומית ● "זה מהלך שמסייע לכולם - לעירייה, ליזמים, וגם לרוכשי הדירות", אומרים בענף ● אז למה זה בכל זאת עדיין מורכב?

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החלטת ממשלה או חקיקה? כ"ץ יביא לאישור את סגירת גלי צה"ל ב-21.12

שר הביטחון הודיע כי יביא בעוד כשבוע וחצי לאישור הממשלה את ההחלטה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית ● ההחלטה תגיע לישיבת הממשלה לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להשלים את חוות-דעתו ביחס להחלטה

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

היתר בנייה ראשון לפרויקט דיור להשכרה בשדה דב

שיכון ובינוי מזנקת קדימה בשדה דב עם היתר בנייה ראשון ל־324 דירות להשכרה ארוכת-טווח, כשברקע ירידות ערך מתמשכות בסקטור זה ● בקיבוץ האון הסכם פשרה עם רמ"י מחזיר את פרויקט הבנייה למסלול; בין הזוכים במגרשים ששווקו - עשרות חיילי מילואים ● וקרן ספיר של רובי קפיטל משלימה מכירת קרקע בחולון ברווח של עשרות מיליוני שקלים, לאחר השבחה משמעותית ● חדשות השבוע בנדל"ן

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: אלפא תאו, מיכאל טולוב

חברת הביומד הישראלית שזינקה בוול סטריט בעקבות ניסוי בטיפול בסרטן המוח

הניסוי החדש הקפיץ את מניית אלפא טאו ב-21% מתחילת השבוע ● החברה עומדת להגיש את הטכנולוגיה שלה לאישור שיווק ביפן, אם יתקבל, יהיה זה המוצר המסחרי הראשון של החברה שעדיין אין לה הכנסות

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

חדשות ההייטק / צילום: AP

המהלך החדש שמוביל הצעיר הגאון במטא

SpaceX מתקרבת להנפקה הגדולה בהיסטוריה, מטא במהלך אסטרטגי חדש בהובלת אלכסנדר וונג, ומאבק חדש נפתח על המותג הנזנח של "טוויטר" ● במקביל, שלושה סטארטאפים ישראליים מגייסים יחד יותר מ־100 מיליון דולר וחברת הקריפטו הישראלית Lava Network מתחילה להיסחר בבורסות הגדולות בעולם ● חדשות ההייטק

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה