גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון. 

עוד כתבות

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק