גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון.

עוד כתבות

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד מועמדת למכירה; אלו המתחרות עליה

על העסקה מתחרות קרן קוריאנית וקבוצת משקיעים ישראלית, כאשר המחירים שהוצעו משקפים פרמיה של 15%-25% על מחיר המניה בנאסד"ק ושווי של כמיליארד דולר ● המניה רחוקה מאוד מהשיא שרשמה ב-2021, אך עדיין נסחרת בתשואה של 98% ביחס למחיר ההנפקה שלה

יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב

"היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

מניית אלסייט, משרידיו האחרונים של גל הנפקות ישראליות בבורסת סידני, טסה בשנה האחרונה בעקבות התמקדותה בתחום התקשורת לרחפנים ● המנכ"ל: "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה שעות מנוע" ● וגם: האם היא עומדת בפני רכישה?

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

פרופ' אסף מידני / צילום: עמית שטראוס

הרשות השנייה מינתה חמישה דירקטורים חדשים מטעם הציבור בערוצי הטלוויזיה

אילת אליאב ודניאל בוטוין מונו לדירקטורים בחדשות 13, פרופ' אסף מידני וד"ר מיכל שפירא מונו לדירקטורים בחדשות 12, ופרופ' אילן אבישר מונה לדירקטור בערוץ עכשיו 14

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית מתנגדת להצעת לוין: "פגיעה קשה בציבור"

שר המשפטים יריב לוין מציע לשנות את תקנון הממשלה כך שלא תידרש חוות-דעת משפטית לקידום החלטות והצעות חוק – לרבות חוקים עם משמעות תקציבית ● היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "פגיעה חמורה בשלטון החוק, החלפת משילות בפריצות מסגרות התקציב"

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"המוכרת הייתה לחוצה": בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בשכונת יד אליהו בתל אביב?

דירת 4 חדרים בשטח של 80 מ"ר בשכונת יד אליהו בתל אביב נמכרה תמורת 2.4 מיליון שקל ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תומכת במילציות החדשות ברצועת עזה שמתנגדות לחמאס, המשבר של השלטון באיראן, הסגר של צה"ל בחברון פוגע כלכלית בעיר, והאנטישמיות שסובלים מורים יהודים בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

לו הנג / אילוסטרציה: AI

היזם שגילה 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש - וגרף רווחים עצומים

לו הנג, יזם מכפר דייגים בסין, גילה באפריקה אוצר בלום: 10 מיליון כתובות IP שלא בשימוש ● אז הוא החל להשכיר אותן מחוץ ליבשת ● ההזדמנות שזיהה הפכה לעסק מצליח שגרף רווחים עצומים ● כשספקיות האינטרנט התעוררו, הוא הואשם בפעילות לא חוקית - והצדדים יצאו לקרב

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם בת של בעלת נחלה במושב זכאית למגרש ללא מכרז?

בעלת נחלה במושב שביקשה מרמ"י להקצות לבתה מגרש מגורים ללא מכרז עוד ב-2007, גילתה כי בקשתה נדחתה ● העליון הורה על עיכוב ביצוע פסק דין ליהלומן בן 87 שחויב במס של כ־34 מיליון שקל, עקב חשש שיקרוס כלכלית לפני בירור הערעור ● ושכנות שבנו דק בחצר משותפת חויבו להשיב את המצב לקדמותו ● 3 פסקי דין בשבוע

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: Reuters

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: AP, Charles Rex Arbogast

המניה שלה לא זזה: מה עובר על מיקרוסופט והאם היא תצליח לסגור את הפער

איך קורה שמיקרוסופט, שהייתה מהראשונות לזהות את מהפכת הבינה המלאכותית, מוצאת את עצמה משתרכת מאחורי גוגל ואמזון? ● בין הסיבות: עיכובים קריטיים בפיתוח שבבים עצמאיים, תלות גוברת ב–OpenAI של סם אלטמן וצניחה בנתח השוק של קופיילוט ● האם המודל העסקי המנצח יצליח להציל את המניה המדשדשת?

ההפגנה על מצב החברה הערבית בארץ בסכנין / צילום: Reuters, Ammar Awad

האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?

האלימות גואה, תופעת הפרוטקשן משתוללת ורוב תיקי הרצח נשארים לא מפוענחים ● התוצאה: יותר ויותר תושבים עוזבים את הערים הערביות - אבל לאן הם עוברים? ● המשרוקית של גלובס עם המספרים מאחורי המחאה בחברה הערבית

אסתי פורטנוי / צילום: גבריאל סימן טוב

"כשהגעתי לראיון עבודה אצל מייקל ג'ורדן לא הבנתי כלום בכדורסל, אבל התקבלתי"

כשאסתי פורטנוי קיבלה הצעה לעבוד עם אגדת הכדורסל מייקל ג'ורדן, היא לא ממש התלהבה. אחרי הכול, כדורסל לא היה ספורט מועדף עליה. מאז חלפו כמעט 30 שנה שבהן היא משמשת כמנהלת השיווק והמנהלת האישית שלו ● בראיון מיוחד לגלובס היא מסבירה איך מתחזקים מותג שדור ה-Z מעולם לא ראה על המגרש, מה עומד מאחורי מותג הטקילה שלו סינקורו הנמכר גם בארץ, מה השיעור שלמדה ממנו, ואיך אפשר לשפר את תדמית ישראל בעולם

ד''ר יגאל מנשה, בנק ישראל, אריאלה רנדלשטיין, בנק הפועלים, מאיר וידר, וידר משכנתאות / צילום: דוברות בנק ישראל, ענבל מרמרי, יח''צ

המדד ששווה לכם הרבה כסף כשאתם לוקחים משכנתא

עסקת נדל"ן טובה מתחילה במימון זול: כך תשפרו את דירוג האשראי שלכם כדי למקסם את המינוף ולחסוך עשרות אלפי שקלים בריביות ● מומחי בנק ישראל ומומחים למשכנתאות מסבירים איך לבנות פרופיל לווה אופטימלי לעסקה הבאה

קניון אם הדרך / צילום: בר - אל

קניון M הדרך עומד שוב למכירה, וזאת הסיבה

חברת אוסטרליה ישראל של האחים ניומן ושלומי עקריש העמידה למכירה את החזקותיה בקניון ובנכס מסחרי נוסף בעפולה ● על פי ההערכות, המכירה נובעת מרצון לנקות את החברה לקראת מיזוג אפשרי עם אספן, וכן למימון רכישת מניות השליטה בחברת הנדל"ן

המיתוג החדש של אגד / צילום: קבוצת אגד

קבוצת אגד יוצאת במהלך מיתוג מחדש בהשקעה של מיליוני שקלים

אגד משיקה זהות מותגית חדשה תחת המסר "Flexibility in Motion", במטרה לשקף את השינוי מקואופרטיב תחבורה ישראלי לקבוצה גלובלית עם מספר זרועות ● המהלך, שכולל גם לוגון חדש, בוצע באמצעות Eureka, יחידת המיתוג העצמאית מקבוצת גיתם BBDO

מאיר שמיר / צילום: כדיה לוי

קבוצה הכוללת את מאיר שמיר מתמודדת על רכישת חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית, שייסד משה מזרחי עומדת למכירה תמורת כמיליארד דולר, איבדה 85% מהשווי בשיא ● מלבד שמיר, שחבר למנהלי אינמוד ומשקיעים נוספים בניסיון רכישה, מתמודדת על רכישת אינמוד גם קרן השקעות מדרום קוריאה

הפנטהאוז ברחוב חושן 12 בנס ציונה

"ביקוש לשכונה": בכמה נמכר פנטהאוז בנס ציונה?

ברחוב חושן בשכונת הדגל בנס ציונה נמכר פנטהאוז בן 5 חדרים, בשטח של 127 מ"ר עם שתי מרפסות בקומה החמישית תמורת 5.4 מיליון שקל ● מחירי פנטהאוזים בבנייה רוויה בעיר מגיעים עד ל־6.5 מיליון שקל, אך שטחם גדול מבעסקה זאת

ידין קאופמן / צילום: יח''צ תמורה

למד בישיבה, היה בן בית אצל אהרן ברק - והופך אופציות של חברות לתרומות במיליונים

"כמה שנים אחרי האינתיפאדה השנייה גייסתי קרן לסטארט־אפים ברמאללה. עזרנו בהקמה, והשקענו בחברות פלסטיניות. שום חברה לא שרדה" ● שיחה קצרה עם ידין קאופמן, מייסד קרן תמורה, שמתרימה אופציות מסטארט־אפים למטרות אימפקט