גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון. 

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

משפט אחד של ג'נסן הואנג הפך לחלוטין את הסנטימנט ברחבי העולם. מה עומד מאחוריו?

דוח שובר שיאים, עוצמת ביקושים שלא נרגעת ושרשרת עסקאות ענק - אנבידיה הפכה את הסנטימנט בשווקים, והאנליסטים לא הסתירו את ההתפעלות ● בלילה אחד החששות הפכו לאופוריה: "יש הרבה דיבורים על בועת AI. מהזווית שלנו, אנחנו רואים משהו אחר לחלוטין", אמר המנכ"ל הואנג

אמיר טייג / צילום: פרטי

המשקיע שעבר למדריד ויצא לפנסיה מוקדמת בזכות רכישת דירות

החיים האינטנסיביים בישראל וסקרנות הובילו עיתונאי ואדריכלית לעזוב את ישראל לטובת ספרד - לאחר שהחלו להשקיע בה בנדל"ן מניב ● כעת הם מחזיקים במדריד מספר דירות, חלקן להשכרה לטווח קצר וחלקן לטווח הארוך

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

הפועלים נגד המגמה: מגדיל את ההפרשות ומחלק פחות - הרווח הנקי 2.8 מיליארד שקל

הרווח דומה לתחזיות האנליסטים והושפע לחיוב מהכנסות מס חד-פעמיות ● בניגוד לבנק לאומי שחילק דיבידנד בשיעור של 75% מהרווח הנקי, בחר הפועלים לחלק נתח צנוע יותר מרווחיו – 50% ● הבנק הודיע הבוקר כי יחלק 1.1 מיליארד שקל במזומן לבעלי המניות ויבצע רכישה עצמית של מניותיו בהיקף 276 מיליון שקל

המעבר הגדול של צה''ל לדרום / איור: גיל ג'יבלי

צה"ל מתחיל להעביר את אגפי המודיעין והתקשוב לנגב, ללא פתרונות תחבורה או דיור

18 שנה לאחר החלטת הממשלה, המעבר של אגפי המודיעין והתקשוב לנגב יתחיל בהדרגה בחודש הבא ● במסגרתו, אלפי חיילים ואנשי קבע יחלו לשרת בדרום, ומאות דונם במרכז יפונו לטובת מסחר ומגורים ● אלא שהתקציבים לפתרונות תחבורתיים ולדיור נותרו על הנייר או טרם יושמו בשטח, ובדרום מזהירים: אנו רחוקים מלהיות מוכנים

בשורה לחוסכים / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות כספים בשוק הגמל: אנליסט, מיטב ומור בצמרת המגייסים. ומי איבד הכי הרבה?

בית ההשקעות מיטב ממשיך להתקרב לאלטשולר שחם מבחינת היקף הכספים המנוהלים, מור מסמן ציון דרך וחוצה שווי נכסים בגמל של 100 מיליארד שקל ● אוקטובר היה החודש שבו איבד ילין לפידות הכי הרבה כספים למתחריו מעולם - 703 מיליון שקל

רפי סער, ראש עיריית כפ''ס / צילום: יח''צ

כפר סבא במאבק מול הותמ"ל על עתודת הקרקע האחרונה: "פיגוע תכנוני"

עיריית כפר סבא מתנגדת לתוכנית של הותמ"ל בצפון העיר, שתכלול יותר מ-14 אלף יחידות דיור על פני 1,367 דונם ● "אתם מביאים מצגת מנותקת לחלוטין מהעיר", טען ראש העיר רפי סער, "בלי פתרון תחבורתי, בלי מט"ש ובלי שטחי ציבור. כמו גבינה צהובה מלאה חורים"

LeapMotor C10 פלאג־אין / צילום: יח''צ

הפלאג-אין הסינית החדשה מרווחת ומתומחרת היטב, אבל יש מקום לשיפור

לגרסת הפלאג־אין החדשה של הקרוס־אובר הסיני יש עדיין מה לשפר באגף התוכנה, אבל היא משלבת תא נוסעים מרווח ומאובזר היטב ביחד עם יכולת שיוט חסכונית למרחקים ארוכים

וול סטריט / צילום: ap

וול סטריט ננעלה בעליות; שער הביטקוין עומד על כ-84 אלף דולר

לאחר יום מסחר תנודתי - נעילה מעורבת באירופה ● הביטקוין ממשיך בדעיכה ויורד מתחת ל-84 אלף דולר למטבע ● המסחר באסיה נסגר בירידות חדות: הקוספי צלל ב-3.8% והנייקי ירד ב-2.3% ● אמש, וול סטריט ננעלה בירידות, למרות מיני ראלי בתחילת המסחר ● שער הדולר עומד כעת על 3.29 שקלים

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

10,000 מ"ר בראשון לציון: קבוצת פוקס במשא ומתן לפתיחת חנות ג'מבו נוספת

קבוצת פוקס במגעים לשכירת שטח בהיקף 10,000 מ"ר לצורך פתיחת חנות ג'מבו ● מינהל הבטיחות מקדם חובת הפסקת של 15 דקות בכל שעה עבור עובדי סלילת כבישים ● ארכימדס ומנורה יעמידו מימון בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל להתחדשות עירונית בפ"ת ● וגם: הרפורמות החדשות שיקצרו את הליך הרישוי ● חדשות השבוע בנדל"ן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

היקף המכירות ירד בכ־33%: דוחות דמרי ממחישים את המשבר העמוק בענף המגורים

בדוחות לרבעון השלישי ציינה דמרי כי מכרה כ־51% מהדירות "בתנאי מימון מיטיבים" – אך היקף המכירות מתחילת השנה הסתכם ב־536 דירות, לעומת 805 בתקופה המקבילה אשתקד • ולמרות זאת, הרבעון השלישי הוא המוצלח ביותר של החברה השנה מבחינת היקף מכירות, וגם הרווח הנקי הוסיף לעלות

התחדשות עירונית בירושלים. משהו נסדק / צילום: Shutterstock

1,450 דירות ב-3 מיליון שקל בסה"כ: העסקה שחושפת את מצבו של הענף

בשנים האחרונות, למעלה מאלף יזמים רכבו על טרנד ההתחדשות העירונית, כשהפיתוי הכלכלי ברור ● החברות רצו לבורסה וביצעו שלל רכישות, אבל כש–1,450 "דירות לשיווק" עולות 3 מיליון שקל, די ברור שמשהו כבר לא עובד

בכובע DOGE: מאסק בבית הלבן / צילום: Reuters, Nathan Howard

שנה אחרי הקמת המחלקה של מאסק: מה יצא מריצת האמוק הזו

בינואר הוקמה בסערה המחלקה לייעול ממשלתי, עם אילון מאסק כנער הפוסטר שמצהיר על קיצוץ של טריליון דולר ● המהלכים שלה גרמו למאות אלפים לאבד את עבודתם, יש שאומרים גם עלו בחיי אדם, ומנגד התומכים מתעקשים שהיא משמעותית ● מה קרה בסיכום השנה הזו

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

לפי שווי של מיליארד ש': קרן אמריקאית רוכשת 20% מחברת חוות השרתים של עומר אדם, מאור מלול ונסים גאון

קרן ההשקעות האמריקאית BGA רוכשת 20% מחברת חוות השרתים של היזמים מאור מלול, נסים גאון ועומר אדם ● לפי ההערכות, העסקה מגלמת לחברה שווי של מיליארד שקל ותאפשר לה לרכוש קרקעות נוספות ולהתרחב לפרויקטים נוספים

נחלות במושב / צילום: Shutterstock

זוג חתם על הסכם ממון. האם הם יכולים לקבל שתי הקצאות קרקע בפטור ממכרז?

ביהמ"ש דחה עתירה של אישה שביקשה לקבל נחלה במושב בפטור ממכרז, אף שבן זוגה כבר קיבל מגרש בפטור במושב אחר ● העותרת טענה כי קיים הסכם ממון המפריד רכושית ביניהם, אך ביהמ"ש קבע כי מדובר ב"הטבה שהתא המשפחתי כולו נהנה ממנה"

מפעל סוגת - סוכר -  קרית גת / צילום: תמר מצפי

מלח הארץ וקפה נח'לה בדרך לבורסה: סוגת רוצה לגייס לפי שווי של 900 מיליון שקל

יצרנית ויבואנית המזון הגישה תשקיף ראשון לקראת הנפקה אשר צפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● החברה, המחזיקה בשורה ארוכה של מותגים פופולאריים, תתחיל להציג את פעילותה לגופי ההשקעות בשבוע הבא

צילום: Shutterstock

מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי המוביל "לנסט" הראה עלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בני פחות מגיל 50 ● הסיבות עשויות להיות קשורות לאורח החיים, אך מחקר אחר טוען כי הסיבה עשויה להיות רעלן

מפעל סנו / צילום: שלומי יוסף

רשות התחרות סגרה את התיק נגד סנו בפרשת תיאום המחירים

עוד חוליה בפרשת תיאום המחירים נסגרת: סנו מצטרפת ליפאורה, ויליפוד, רמי לוי ואושר עד שקיבלו הודעה על סגירת תיק החקירה ● בינתיים כתבי אישום הוגשו נגד בכירים ברשתות ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת, ובעניינה של שופרסל טרם התקבלה הכרעה

משרדי פאלו אלטו במגדל אלון 1, ת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

פאלו אלטו הציגה ירידה ברווח הנקי, והודיעה על רכישה חדשה בגובה מעל 3 מיליארד דולר

חברת אבטחת הסייבר דיווחה על צמיחה דו‏־ספרתית בהכנסות, אך הרווח הנקי ירד לעומת הרבעון המקביל, והמניה נפלה במסחר המאוחר בוול סטריט ● לצד הדוחות, פאלו אלטו הודיעה על רכישת חברת אבטחת המידע Chronosphere תמורת 3.35 מיליארד דולר

רפיח / צילום: ap, Jehad Alshrafi

המחבלים שיצאו מהמנהרות ברפיח ללוחמים: "יצאנו החוצה כי אין לנו מים ואוכל"

חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● שני פלסטינים נפצעו בתקיפת פורעים יהודים ליד חברון ● טראמפ נפגש עם שורדי שבי בבית הלבן: "אתם לא חטופים - אתם גיבורים" ● עדכונים שוטפים

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק