גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון. 

עוד כתבות

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

''הנוף העירוני'' השתנה ללא היכר בגרמניה / צילום: Shutterstock

גרמניה משנה כיוון: "אין יותר סיבה להעניק מקלט לסורים"

שר החוץ הגרמני עורר סערה כשאמר כי הוא אינו צופה שפליטים רבים מסוריה יחזרו "בשל מצב התשתיות" ● קנצלר גרמניה הבהיר כי בקרוב לא תהיה מניעה לגרש פושעים סורים וכי הוא מצפה ש"הסורים יעזרו לבנות מחדש את ארצם" ● הנשיא א־שרע יבקר בברלין כדי לדון בעניין

בארי וייס / צילום: Daniel Paik/Paramount - רויטרס

האבטחה סביבה עולה 10,000 דולר ליום: הכירו את העורכת היהודייה של CBS

בארי וייס עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת בעקבות טענות להשתקה - והפכה לסמל לחופש ביטוי עיתונאי ● הפלטפורמה שהקימה צברה יותר ממיליון מנויים, ונרכשה החודש בעסקה שהפכה אותה לעורכת CBS הראשית ● היהודייה הציונית, שזוכה לאהדת טראמפ ומתנגדת לתרבות הביטול אך תומכת בהפלות ובלהט"ב, תנהיג את ספינת הדגל

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק / צילום: Shutterstock

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק

פרשת ההסתדרות שהסעירה השבוע את המדינה קיבלה את השם "יד לוחצת יד" - גרסה משובשת (ובמקרה הזה מכוונת) של הביטוי "יד רוחצת יד" ● בעקבות כך, יצאנו לחפש את הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע משכילים ורהוטים, אך בפועל משתמשים בהם באופן עקום למדי

אלטמן עם טראמפ וראשי אורקל וסופטבנק בהכרזה על סטארגייט / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

מרכז נתונים בשווי יותר מ־7 מיליארד דולר ייבנה עבור הפרויקט של אורקל ו־OpenAI

הקמפוס בעיירה סליין במישיגן, הוא האתר הרביעי שהוכרז במסגרת הסכם הענק שנחתם בין שתי ענקיות הטכנולוגיה ● את המרכז בונה חברת RELATED

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

ICL תקבל פיצוי במיליארדים, אז למה המניה צונחת?

לאחר שפורסם מזכר ההבנות של הסכם הפשרה מול האוצר בזיכיון ים המלח, אחד הנכסים החשובים ביותר של ICL, מניית החברה צנחה לאורך יום המסחר בשיעורים דו-ספרתיים ● מה הבטיחה המדינה ל-ICL, ומה יקרה ב-2030? ● גלובס עושה סדר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הקלה ביצוא ועידוד התחרות: מה צפוי לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים?

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

מה צפוי השבוע בשווקים? / אילוסטרציה: Shutterstock

אילו מניות יעיבו מחר על המסחר בת"א, ומה צפוי בנתוני האינפלציה

אילו מניות דואליות יעיבו מחר על המסחר בבורסה המקומית? ● עונת הדוחות בת"א צוברת תאוצה. בין המדווחות הבולטות השבוע: טאואר, אל על, ובזק ● מה צפוי במדד המחירים לצרכן בישראל וכיצד ישפיע על החלטת הריבית? ● גם בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה אך השבתת הממשל עלולה לעכב אותם ● וגם: 
המנכ"ל והמייסד שיקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

מדען המחשב היהודי-אמריקאי מאשים: "זו לא ביקורת על ישראל, זו אנטישמיות"

נועם שזיר, ממייסדי Character.AI ואחת הדמויות הבולטות בעולם הבינה המלאכותית, נמצא בחודשים האחרונים במוקד של אחת הסערות הפנימיות הסוערות בגוגל ● הסערה כוללת בין היתר עימותים פומביים עם עובדי חטיבת הבינה המלאכותית DeepMind סביב עמדותיו על המלחמה בעזה ועל סוגיית הזהות המגדרית

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

ארון החלל החטוף הועבר לישראל

ארונו של החטוף החלל עושה את דרכו למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● טורקיה הוציאה 37 צווי מעצר נגד בכירים בישראל - בהם נתניהו, כ"ץ וצמרת צה"ל ● הקבינט: "אם צבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה, ישראל תתקוף בלבנון" ● נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז אמש על הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם ● היום נערכה הלווייתו של סרן עומר נאוטרה, שגופתו הושבה משבי חמאס

נשיא לבנון, ג'וזף עאון / צילום: ap, Bilal Hussei

למורת רוחם של חיזבאללה וטורקיה: ממשלת לבנון אישרה את הגבול הימי עם קפריסין

חיזבאללה ומקורביהם טוענים כי ההסכם "נטול לגיטימיות חוקתית" ● ממשל טראמפ מעוניין לנצל את ההזדמנות ולייצב את ביירות, ולהרחיק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה ●  ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי: ההסכם עשוי לגלגל מהלכים אזוריים שיפגעו באינטרסים הישראליים

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהפכה בתחום החיסכון מתקרבת לחקיקה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

צ'ארלס, מלך הממלכה המאוחדת / צילום: Associated Press, Frank Augstein, Pool

מיהן שתי ענקיות הטכנולוגיה שהכריזו על שותפות להרצת עומסי עבודה של AI?

מי כתב וביים את הסרט "מפגשים מהסוג השלישי", למה המלך צ'רלס הודיע כי יסלק את אחיו אנדרו ממעונו הרשמי, ואיזה בעל חיים מופיע על דגלה של אקוודור? ● הטריוויה השבועית

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

78 שנים של שחיתות / צילום: לע''מ

78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?

"יד לוחצת יד" הרעישה את ישראל, אבל זאת לא הפעם הראשונה שפרשות שחיתות פרצו לחיינו בקול נפץ אדיר ● חלקן שלחו את בכירי השלטון לכלא, באחרות היו מי שהעדיפו לשלוח יד בנפשם - והיו גם כאלה שנגמרו בלא כלום ● ומי היה נביא השחיתות בהסתדרות? ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד   

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

אלן דבנששון / צילום: באדיבות Arbox

כשהתחיל להתאמן בקרוספיט גילה בעיה. הפתרון שלה הביא לו מיליון משתמשים

במשך שלוש שנים ניסה אלן דבנששון לגרום לפיתוח שלו להצליח: "עברנו מלקוח ללקוח כדי לייצר קהל. מימנו את זה מהכסף שלנו ובקושי סגרנו את החודש. עליתי עשרה ק"ג" ● היום הוא מעסיק כ־50 עובדים וכבר ביצע רכישות משמעותיות בניסיון להשתלט על השוק ● שיחה קצרה עם מייסד ומנכ"ל ארבוקס, פלטפורמה לניהול עסקים קטנים