גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון.

עוד כתבות

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות החובה בתקנון: מירי רגב שוב לא התייצבה לדיון בוועדת הכלכלה

תקנון הכנסת מחייב שרים בדיווח שנתי לוועדות, אך שרת התחבורה לא הופיעה גם לאחר שמונה ניסיונות תיאום ● לשתות טקילה עם ג'ורדן: מנהלת השיווק של אגדת הכדורסל הגיעה לישראל, ומגלה מה עומד מאחורי המותג Cincoro ● וגם: הסעיף שעיריית ת"א מוסיפה במכרזים להפעלת בתי קפה בנכסיה ● אירועים ומינויים

רצף הירידות במחירי הדיור נקטע? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

חושבים שירידת מחירי הדירות נבלמה? תקראו את זה קודם

מדד מחירי הדיור עלה בדצמבר ב־0.7% והשאלה הגדולה היא האם הכיוון משתנה ● בהפניקס ערכו ניתוח מקיף של מגמות הדיור ולא פוסלים תרחיש כזה, אך מעריכים כי לא בטווח הקרוב

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

ברקת מקדם: מסלול עוקף אוצר וועדת כספים בנושא היטלי ההיצף

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לוועדת הכספים בבקשה לשנות את התהליך להטלת היטלי היצף, במטרה לעקוף את משרד האוצר ● הסיבה לפנייה נובעת מכך ששר האוצר בלם את היטלי ההיצף שיזם שר הכלכלה על קנאביס מקנדה ועל אלומיניום מסין

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

"קלוד קוד": הכלי החדש שמאיים לנגוס ברווחים של ענקיות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

המגדלים בכיכר המדינה. / צילום: מאיה לוין

כיכר המדינה: לא נוספו זכויות בנייה, אך הדיירים ישלמו היטל השבחה

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים פסק כי תוכנית ביטול מנהרת כיכר המדינה בת"א, שלא הוסיפה זכויות משמעותיות, העלתה את שווי הקרקע בכיכר, ובעליה ייאלצו לשלם היטל השבחה

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

מתקרב הדד-ליין לאישור תקציב המדינה: הוגש לכנסת באיחור וללא רוב מובטח

בממשלה התעכבו עד כה בהגשת התקציב החדש לרשות המחוקקת, בעיקר מחשש שלא יימצא לו רוב בכנסת ● מערכת הביטחון תוקצבה ב-112 מיליארד שקל, וקיים חשש באוצר שהצבא לא יעמוד במסגרות שהוקצו לו

איור: Shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי

באיזו שעה כדאי להתעורר? כנראה שלא ב-5 בבוקר

מומחי שינה מזהירים מפני יקיצה מוקדמת מדי אם אינכם אנשים של בוקר באופן טבעי, ונותנים טיפים לשינה טובה יותר בלילה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מצוקת דיור? מספר יחידות הדיור בישראל עולה על מספר משקי הבית

מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה כי קצב גידול הדירות השנתי בישראל עומד על כ-2%, ונכון ליולי האחרון היו בישראל 3.02 מיליון דירות - בעוד מספר משקי הבית בישראל עומד על 2.9 מיליון ● בנוסף, הנתונים מעוררים תהיות לגבי מידת המקצועיות של התכנון בישראל

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Susan Walsh

הקרמלין: טראמפ הזמין את פוטין להצטרף למועצת השלום של עזה

צה"ל תקף תשתיות של ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון ● במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר ותורכיה בעזה: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה שבוטלה שבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● סמוטריץ': "להציב לחמאס אולטימטום קצרצר ולהסתער על עזה בכל הכוח" ● צה"ל: כוחות הביטחון פתחו במבצע נרחב לסיכול טרור בעיר חברון ● עדכונים שוטפים

"חוששים מההורים": בבריטניה מפסיקים לציין את יום השואה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כמה עולה מושב במועצת השלום של טראמפ, האם תקיפה אמריקאית באיראן תגרום לכאוס או תעזור למפגינים, וירידה חדה בציון יום השואה במערכת החינוך הבריטית • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים הרי טרומן / צילום: דוברות צי ארה''ב

הערכה במערכת הביטחון: תקיפה אמריקאית באיראן - על השולחן

מערכת הביטחון התריעה בימים האחרונים בפני הדרג המדיני שיש עלייה במוטיבציה של חמאס להשתקם ולתכנן מתקפה נגד צה"ל ● בצל ההיערכות לתקיפה באיראן: ארה"ב מגבירה את צבירת הכוחות במזרח התיכון, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

''גרינלנד לא למכירה''. הפגנה נגד כוונות טראמפ בנוק, בירת גרינלנד / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

המשקיעים נזכרו מחדש במכסים של טראמפ - והם לא אוהבים את זה

הנשיא טראמפ מחריף את המאמצים להשגת שליטה בגרינלנד ומאיים במכסים של עד 25% על שמונה מדינות אירופיות ● בזמן שבאיחוד שוקלים להקפיא את הסכם הסחר הטרי עם וושינגטון, המומחים מעריכים כי השווקים יגיבו באיפוק, ושהמערכה היותר דרמטית מתרחשת באיראן ● עם זאת החוזים העתידיים מגיבים הבוקר בירידות ● ברקע ממשיכה לרחף שאלת חוקיות הטלת המכסים

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתצמצם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20%, והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

בדרך לעסקה: דלק ישראל צפויה לרכוש את הוט מובייל ב-1.88 מיליארד שקל

דלק ישראל קיבלה תקופת בלעדיות בת 60 יום להשלים בדיקת נאותות, ובהנחה שתושלם בהצלחה, ייחתם ההסכם המחייב מול אלטיס ● אתמול הגישה פלאפון הצעה משודרגת לרכישת הוט מובייל תמורת 2.3 מיליארד שקל, אך ככל הנראה באלטיס העריכו כי פלאפון תתקשה להשיג את האישורים הרגולטוריים להשלמת העסקה