גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון. 

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LCI

"יש לכם שם חזק במדטק": מגייס הבכירים בארה"ב פותח סניף בישראל

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובינשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ במסר לישראל: חשוב מאוד שלא יתרחש דבר שיפריע להתפתחותה של סוריה

טראמפ ונתניהו שוחחו, מלשכת ראש הממשלה נמסר: "נשיא ארה"ב הזמין את נתניהו לפגישה בבית הלבן בזמן הקרוב" ● צה"ל חיסל מחבל נוח'בה של הג'יהאד האיסלאמי ● התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית:"מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● עדכונים שוטפים

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

החזר מס על תרומות יוצא לדרך / צילום: Shutterstock

כללי המס משתנים, רוב העמותות לא ערוכות: איך תקבלו החזרים על תרומות

היקף התרומות בישראל עומד על כ-4 מיליארד שקל בשנה, בגינם ניתן כמיליארד שקל זיכוי ממס ● בעקבות רפורמה חדשה של רשות המסים, החל מינואר תרומה שלא דווחה במערכת דיגיטלית לא תזכה בהטבת מס

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג’ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים, העומדת על היקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה