גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון.

עוד כתבות

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת־לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה

חיילי צה''ל בגבול לבנון לצד דגל ישראל / צילום: ap, Leo Correa

צבא לבנון: השלמנו את משימת פירוז דרום המדינה מנשק

בכירים בישראל: תקיפה בלבנון? כבר לא "אם", אלא "מתי" ● ראש ממשלת אוסטרליה: נקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח חנוכה בחוף בונדי ● טראמפ צפוי להודיע בשבוע הבא על הקמת מועצת השלום בעזה ● דרמה בישיבת האדמו"רים: לא התפרסמה החלטה נגד חוק הפטור ● עדכונים שוטפים

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

שעשוע על עסקת הענק של מובילאיי: "הדבר הכי טוב שקרה לחברה". וכמה הוא ירוויח ממנה?

מנטי מפתחת רובוטים בעלי גפיים המסוגלים להרים משאות, למיין חפצים ובעתיד מתוכננים גם לשמש כפועלי ייצור במפעלים ובמחסנים לוגיסטיים ● שעשוע יכניס 341 מיליון דולר מהעסקה ● "יש כאן תחום חדש עם סינרגיה טכנולוגית מלאה, התאמה תרבותית בנוסף לכך שהחברה נמצאת ב"חצר הבית", כך שקל לשלב אותה במובילאיי", אמר שעשוע בשיחה עם גלובס

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

הדרישה של טראמפ שדוחפת את אלביט להרחיב את הייצור בארה"ב

חברת הבת של אלביט בארה"ב, השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי שמתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● הודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

''הכוכב הבא לאירוויזיון'' של קשת / צילום: צילום מסך מאתר קשת

האם תכני קשת יירדו מפרטנר tv+ בעוד עשרה ימים?

לגלובס נודע כי בפרטנר פנו לקשת וביקשו לסיים את החוזה לפי תאריך היציאה מוקדמת שנקבע ● ICC ישראל, השלוחה המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית, משיקה ועדת בנקאות חדשה ● ומי מונה למנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים? ● אירועים ומינויים

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען שהפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת", זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

מימין: יבגני דיברוב, אסף רפפורט, פרופ' אמנון שעשוע / צילום: ארמיס, עומר הכהן, Nasdaq, Inc

השקל, הקופה הציבורית והמיליונרים החדשים: גל האקזיטים מזרים הון עתק למשק הישראלי

מכירת חברת הרובוטיקה של אמנון שעשוע למובילאיי תמורת 900 מיליון דולר מצטרפת לשורה ארוכה של אקזיטים בהייטק הישראלי ● ברקע מתקיימים מגעים למכירת חברות נוספות, וההערכות בשוק הן שהגל יימשך ● חלק גדול מהמיליארדים שנכנסים מומר לשקלים, עובדים רבים הופכים למיליונרים, והשאלה הגדולה היא כמה כסף ייכנס לקופת המדינה

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

טראמפ: ונצואלה תעביר 50 מיליון חביות נפט לארה"ב; מחירי הנפט יורדים

טראמפ הודיע בפוסט הלילה כי הרשויות הזמניות בונצואלה יעבירו בין 30 מיליון ל-50 מיליון חביות נפט לארה"ב ● לדבריו, הנפט יימכר במחיר השוק ו"ישמש לטובת תושבי ונצואלה וארה"ב" ● מחיר הנפט הגולמי WTI יורד בכ-1.4%

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע שהיא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית

חברת סופווייב (SOFWAVE) / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם המלצה מקים קרדשיאן: שמעון אקהויז לוקח את סופווייב לנאסד"ק

חברת האסתטיקה הרפואית של שמעון אקהויז פרסמה תוצאות מקדמיות, עם צמיחה של מעל 50% בהכנסות ● מניית סופווייב זינקה ב-300% מהשפל והיא נסחרת במיליארד שקל

ללא מנכ''ל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

7 חברות ממשלתיות מחפשות מנכ"ל, ועשרות מיליארדי שקלים בסימן שאלה

מאבקי כוח בין שרים, ועדי עובדים דומיננטיים ומועמדים צעירים מדי משאירים את החברות הקריטיות ביותר עם "הנהלות רפאים" ● כך, רכבת ישראל, מקורות ונגה נותרו בלי שאיש יעמוד בראשן ● בינתיים, מיזמי הענק בתחומי האנרגיה, התחבורה והדיור מתעכבים

צילומים: אייל טואג, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נמנעו מלדווח מידע שלילי": רשות ני"ע פחחה בהליכי אכיפה נגד בכירי חנן מור

כשנתיים לאחר קריסת חברת הנדל"ן, ברשות ני"ע טוענים לשורה של הפרות דיווח והכללת פרטים מטעים בדוחות, במסגרתן נמנעה חנן מור מלתת גילוי על התדרדרות משמעותית במצבה הפיננסי ● וכמה מורווחים בעלי השליטה החדשים בחברה (צילו-בלו) – יצחק תשובה ודודו זבידה?

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

ירידות באסיה; מניית סופטבנק צנחה במעל 7%

בורסת הונג קונג יורדת בכ-1.6% ● וול סטריט ננעלה אתמול במגמה מעורבת, מניות הבנקים והחברות הביטחוניות ספגו לחצים ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות, לאחר יומיים רצופים של ירידות ● מחירי הכסף והזהב ממשיכים לאבד גובה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

צורי דבוש בעל שליטה קליל / צילום: איל יצהר

מרוויחה כפול מקליל: מה עמד מאחורי הרכישה החדשה של צורי דבוש?

ביטול היטל ההיצף על יבוא אלומיניום הנחית מכה נוספת על קליל, שמתמודדת גם עם המשבר בענף הבנייה ● בעל השליטה צורי דבוש מסביר מדוע השקיע 44 מיליון שקל ביבואנית גולן צח, ומה היו הגורמים ש"הדליקו אותו" להתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע