גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון.

עוד כתבות

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה, יקבלו 10 אלף שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים, יקבלו 20 אלף שקלים ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

בממשלה הצביעו בעד סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. מה צפוי עכשיו?

הממשלה קיבלה החלטה דרמטית לסגירה סופית של גל"צ, וזאת בניגוד לחוות הדעת של היועצת המשפטית ● שר הביטחון הורה על הפסקת המיונים לתחנה, שיבוץ מחדש של חייליה, וסיום העסקת האזרחים עובדי צה"ל ● במקביל, שורה של גופים הודיעו כי יעתרו לבג"ץ

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

המס החדש על הבנקים מתקרב לחקיקה, אבל גם באוצר לא בטוחים ביתרונות

הצוות הבין־משרדי שהקים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' המליץ בדוח הסופי שלו להטיל מיסוי דיפרנציאלי על רווחים חריגים ● בצמרת האוצר חלוקים בין המנכ"ל וסגנו שמקדמים את מהלך המיסוי, לבין אגף התקציבים ובנק ישראל שטוענים כי מדובר בצעד בכיוון הלא נכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: תמר מצפי, Shutterstock

פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

עונת ראיונות העבודה למתמחים החדשים מתקרבת, ובעוד השכר דומה ברוב המשרדים - ההבדלים בהטבות המוצעות מגיעים לאלפי שקלים ● מענקים גבוהים, הכנה למבחני הלשכה, סבסוד ארוחות וגמישות בזמן העבודה - כך מנסים המשרדים הגדולים למשוך את דור המתמחים הבא

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

גלולת ההרזיה החדשה שמגיעה לישראל בשבוע הבא

סטארט־אפ ישראלי צעיר נחשף עם גיוס חריג של 165 מיליון דולר לפיתוח תרופות פסיכיאטריות ● אינסייטק מפצלת פעילות ומעבירה פיתוח לחברה חדשה שתנסה להקל על תרופות לחדור למוח ● אפיטומי פותחת את השלב המסחרי בישראל עם גלולת הרזיה שתגיע לחנויות בשבוע הבא ● סטארט־אפ קטן מדווח על תוצאות מעודדות לאפליקציה שעוזרת לנפגעי טראומה לישון טוב יותר ● וגם: חילופי ההנהלה בסיסרם מדיקל ● השבוע בביומד

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים