גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל: ספינה שיצאה מלוב לאיראן אחראית לאסון הנפט

השרה להגנת הסביבה הודיעה כי נמצאו האחראיים לאסון הזפת ● זפת שדלפה מספינה לובית פגעה ב-170 ק"מ של רצועת החוף בישראל

הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה
הצטברות זפת על חוף הים / צילום: מרכז למחקר סביבתי חיפה

חקירת אסון הזפת עולה שלב: במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד'), אמרה השרה גילה גמליאל כי האחראית לאירוע היא ספינה בשם אמאלד שמוצאה לובי, והגיעה לארץ מאיראן.

לדבריה, "בין ה-1-2 לפברואר, מיכלית נפט גולמי נשפכה בלב הים, והחומר המזהם עשה את דרכו לחופי ישראל. לאורך כל הדרך אמרתי שמדובר בעבריינות סביבתית. גילינו שלא מדובר רק בעבריינות סביבתית אלא בטרור סביבתי. אונייה פיראטית בבעלות לובית, היא האחראית לטרור הסביבתי. היא יצאה לדרך מאיראן, כשהמשדר שלה כבוי והיא חשוכה. לאחר שעשתה את כל הדרך, היא הדליקה את המשדרים בחזרה. לפני הכניסה למים הכלכליים של ישראל, היא כיבתה את המשדר שלה ליממה, וזיהמה את המים של ישראל. באזור סוריה היא הדליקה מחדש את המשדרים".

מימין: עמי דניאל, מחברת Windward; רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה; גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה; ודוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה / צילום: יוסי זמיר, לשכת העיתונות הממשלתית

גמליאל הוסיפה כי "מדובר באוניה ישנה בת 19 שנה, שלא יכולה להתקבל באירופה וארה"ב. בשעה זו, האונייה נמצאת באיראן. מדינת ישראל תתבע פיצויים מהקרן הבינלואמית ותבוא בחשבון עם המפגע, ספינת אמרלד. אנחנו מגלים שאיראן מפעילה טרור לא רק על ידי נשק גרעיני, אלא על ידי פגיעה בסביבה. כשאיראן פוגעת בסביבה, היא לא פוגעת רק במדינת ישראל. המאבק שלנו נגד הפגיעה בסביבה והזיהום, הוא מאבק חוצה מדינות".

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה הסביר כי פעילות האונייה שגרמה לנזק היא בלתי חוקית, אך שישראל לא יכולה לפעול נגדה באופן ישיר. לדבריו, "אנחנו חושבים שהמטרה של האונייה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה, זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באוניה לא תקינה.

"אנחנו לא שוללים שמדובר באפשרות של טרור, או תקלה של הספינה שלא דווחה. אין לנו דרך לפעול נגדה באופן ישיר. בחוק הישראלי אנחנו רגילים לתבוע אוניות שנמצאות במים שלנו. אנחנו יודעים לפעול לפי החוק הפלילי הישראלי. אם אוניה לא נכנסת למים, אין לנו מה לעשות נגדה".

עמיר הסביר כיצד הגיע המשרד להגנת הסביבה למסקנותיו הסופיות. לדבריו, "הייתה לנו פעילות איתור ארוכה. היינו צריכים לשלול יותר מ-39 אוניות. התמקדנו בכתם שגילינו באמצעות הלווין ב-11 בחודש.

"בדיעבד, הסתבר שחיפשנו במקום הלא מדויק. הכתם שזוהה ב-5 בחודש הוא אותו כתם שראינו ב-11 בחודש, וחיברנו בין הדברים רק בהמשך. אחד הדברים שגרמו לפריצת דרך, זו ההבנה שמדובר בנפט גולמי. זה בוסס אמפירית, והבנו שנפט גולמי יכול להגיע לים אך ורק באמצעות אוניות נפט. אלו אוניות שמובילות נפט גולמי ממקום למקום, ואין שום דרך אחרת להוביל אותו. זה צמצם באופן משמעותי את מספר האוניות החשודות".

לפי עמיר, מניתוחי תמונות לוויין והרצת מודלים שביצעו חוקרי המשרד להגנת הסביבה, צוות המכון לחקר ימים ואגמים וצוות חברת Windward הישראלית עולה, כי האונייה הבריחה נפט גולמי מאיראן לסוריה.

המכלית יצאה מאזור איראן כשהיא "חשוכה", ללא מערכת AIS (מערכת מיקום אוטומטי). לפני תעלת סואץ היא הדליקה את המכשירים, עברה את התעלה באזור מצרים, ולפני כניסה למים הכלכליים של ישראל כיבתה שוב את המערכת.

"יש לנו ידיעה טובה לשיעור התקדמות של כתם נפט בים. הגענו למעשה לשתי אוניות אפשריות. אחת נשללה בשל כיוון התנועה שלה והמיקום שלה יחסית לכתם. זה השאיר אותנו עם מכלית אחת בלבד: אמרלד. מכלית בבעלות לובית שמפליגה עם דגל פנמה".

עמיר הסביר שהאונייה רוקנה את מטען הנפט שלה באזור, למרות שלא עגנה באף נמל. לדבריו, "שוק האונייה - מידת העומק שבו היא שקועה במים הוא 14.3 מטר, כשיצאה מתעלת סואץ. כשהיא חזרה דרך התעלה לאיראן, השוק שלה ירד. כלומר, המטען שלה נפרק איפשהו בין ה-1 ל-11 בחודש.

"היא לא עגנה בשום נמל. מה שאומר שהיא פרקה את הדלק שלה בצורה לא חוקית לאוניות קטנות יותר. אנחנו לא יודעים אילו אוניות, גם הן לא מסומנות. העברה מאוניה לאוניה בים, נעשתה ככל הנראה בצורה לא חוקית. האונייה סיימה את העבודה וחזרה לאיראן, ובתוך המלבן בו עשתה את עבודת הפריקה - גילינו עוד שני כתמי זיהום קטנים יותר".

לפי המשרד להגנת הסביבה, האונייה כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות ככל הנראה, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל. לדברי עמיר, "האמרלד לא הסתובבה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות.

"ימים ספורים לפני שהיא הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אוניה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד. יש לנו עוד זיהוי עצמאי לגמרי שקיבלנו היום בצהריים מסוכנות החלל והאוקיינוסים האמריקאיים (NOAA) שהגיעו בדיוק לאותה מסקנה שאנחנו הגענו אליה. מבחינתנו, אין ספק שהאמרלד היא המכלית שגרמה לזיהום".

חקירה מאומצת כדי לתפוס את האונייה

לפני כשבועיים החלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, לאורך כ-170 ק"מ של רצועת חוף, מצפון הארץ ועד לדרומה. אזרחים רבים התנדבו לסייע לרשויות לטפל במפגע הגדול ולנקות את הזפת, שהמשיכה לאורך הימים האחרונים להיפלט לחוף. המשרד להגנת הסביבה ניהל חקירה מאומצת במטרה לתפוס את האונייה החשודה בהשלכת נפט לים. לאחר התגבשות הנפט שנשפך לים, הוא הפך לזפת שפקדה את חופי ישראל והפכה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.

עד כה, במשרד להגנת הסביבה בדקו חשדות כלפי עשרות בודדות של ספינות ששהו באזור כתם השמן, ב-11 בחודש פברואר. בתחילת השבוע, ביצעו חוקרי המשרד להגנת הסיבה פשיטה על אוניית מינרווה הלן בנמל ביוון, וניקו אותה מחשד. שתי אוניות נוספות שנותרו חשודות עד לשלב זה, הן Chemical Marketer ממלטה ו-San Saba שמוצאה באיי מרשל. אלו אוניות הנושאות מטעני נפט בעיקרון. 

עוד כתבות

מנהלים בארה"ב / צילום: Shutterstock

כך הסתבך הרילוקיישן שלי לארה"ב: מנהלים מספרים על הקושי להסתדר במציאות האמריקאית העכשווית

צורית גילתה שעובדיה חותמים על עצומה נגדה, רועי לא מעז לפתוח את הפה מול הסטודנטים שלו, וטלי למדה על בשרה למה צריך ללמוד היסטוריה אמריקאית ● מנהלים ישראלים עושים רילוקיישן ובטוחים שזה יהיה פשוט ● אבל בזירה הפוליטית-חברתית של היום, חוסר רגישות יכול לעלות ביוקר

השבעת הכנסת ה-24 / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

החיזור הגורלי של נתניהו וקרב הבלימה של לפיד: 5 דברים שקרו בסופ"ש בפוליטיקה

יאיר לפיד חזר מארה"ב והחל לנהל קרב בלימה נגד הניסיונות של בנימין נתניהו להרכיב ממשלה ● הכנסת עדיין משותקת, ויו"ר הוועדה המסדרת ח"כ מיקי זוהר לא מוצא דרך לפתור את הפלונטר ● כך נראתה המערכת הפוליטית בסופ"ש

פרסומות ישראליות / עיצוב: גלובס

נשים שובבות, גברים בהירים: איך אנחנו נראים מבעד לפרסומות והאם השינוי כבר בפתח

הצצה לפרסומות המשמעותיות שנעשו כאן בעבר מגלה ייצוג חסר ופגום של החברה הישראלית ● החדשות הטובות: מהמעיל של יעל אבקסיס ועד לכביסה של משה פרץ - ניצני המהפכה כבר כאן

בית הקפה זריפה בירושלים

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, על בית הקפה הראשון שנפתח בשכונה שלו: "התחושה היא שאתה מגיע למקום מוכר, ומכירים אותך" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

הסטארט-אפים החדשים בתחום הנדל"ן

הנדל"ן החדש: רובוטים, רחפנים, אפליקציות ובינה מלאכותית

הרובוט שיתקע באדמה יתדות לסימון, האפליקציה שמאפשרת ללקוחות לבחור ריצוף, האלגוריתם שיחסוך בבטון והטורבינה שתייצר חשמל לכל בניין - תכירו חמישה סטארט-אפים מבטיחים מתוך כמה מאות שכבר פועלים בישראל ● חדשנות בנדל"ן, פרויקט מיוחד

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / צילום: גלובס

היזם שמחפש עובדים שחושבים קרימינלי והרילוקיישן שהסתבך | הסיפורים הבולטים של הסופ"ש

מה שואלים דב מורן ותמר יסעור בראיונות עבודה ● 25 שנה אחרי: מה הסתתר מתחת למעיל בפרסומת האיקונית של קסטרו ● הבלוגר הכי חם של עולם התעופה ועוד סיפורים בולטים מהסופ"ש

הנדל"ן הישראלי  מחכה לחדשנות / צילום: גלובס

סטארט-אפ ניישן? לחדשנות בנדל"ן יש עוד דרך ארוכה

ענף הבנייה משתרך מאחור בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות • הצד החיובי: מאות סטארט־אפים פועלים כיום בתחום בארץ, החברות הגדולות משקיעות ומטפחות, ויש מרחב עצום לפעולה בזכות ההשקעה בבנייה ובתשתיות

זיו שילון קמפיין / צילום: אורי כרמי

פנייה אישית לגיבור ישראל זיו שילון: אל תשתף פעולה עם היח"צ של השר גנץ

יש כבר דו"ח רציני של האלוף איל בן ראובן בנושא נכי צה"ל ויש שר במשרה מלאה במשרד הביטחון, מיכה ביטון, שלומד את הנושא כבר כמה שנים ומכיר אותו לעומק ● להם ולכל מי שעוסק בתחום ברור מאוד מה נדרש לעשות

אריק איינשטיין

ראשת עיריית אור יהודה ליאת שוחט על הזמר המנוח: "כל שיר שלו מסמל רגע משמעותי בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד  

אלון מאסק / צילום: Shutterstock

בדרך לירח? חוזה של נאס"א ב-2.9 מיליארד דולר לחברה של אלון מאסק

חברת SpaceX של המיליארדר אלון מאסק זכתה בחוזה של נאס"א לבניית מערכת שתנחית בני אדם על הירח ● בכך גברה SpaceX על צוות בראשות חברת Blue Origin של ג'ף בזוס ועל צוות בראשות חברת Leidos Dynetics

חגיגות חנוכה-כריסטמס בבית שלי

סוזן מזאווי, מנכ"לית "מזאווי פרסומאים", על החגיגה המשותפת של החג הנוצרי והחג היהודי: "מפגש שמסמל עבורי את מציאת המכנה המשותף, החיבור והאנושיות בין השונים" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

9 מיליון / צילום: צילום מסך

למה דווקא קמפיין לדבר משעמם כמו ביטוח הגיע עד ביהמ"ש העליון

הפרסומות של 9 מיליון לסוכן הביטוח שוקה אתגרו גם את עולם הפרסום וגם את עולם המשפט, כששאלו מהם גבולות הסאטירה ועד כמה מותר להגחיך כדי למכור

העיתון היידי הגדול בעולם מכריז ב־1937 על מסקנות ועדת פיל: "מלוכה יהודית ריבונית" בישראל / צילום: צילום מסך

המלוכה היהודית שכמעט הייתה: מה החמיצה ישראל אילו נולדה לפני 1918

הנסיך פיליפ והמלך עבדאללה הזכירו לנו מה גדול ההבדל בין מלוכות אירופיות למלוכות מזרח תיכוניות

תוכנית הרדיו "ארבע אחרי הצהריים"

עו"ד דינה זילבר, מגישה בגל"צ ולשעבר המשנה ליועמ"ש, וממליצה על התוכנית של גלי צה"ל: "נווה מדבר שבו ניתן לתדלק את הנפש" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד  

מרכז פנורמה תל אביב / צילום: שלומי יוסף

כמה יעלה להפוך בניין משרדים למגורים

כדי שהסבה כזו תהיה כלכלית, צריך שלפחות 70% מהשטח הבנוי יוקצה למגורים, ועלות ההתאמה היא כ-5,700 שקל למ"ר

בקרוב תקנו דירה בבלוקצ'יין / צילום: Shutterstock

לוחצים על "אישור" וקונים דירה: העתיד שמעבר לפינה

לחתום על חוזים, לקבל הצעות למשכנתה, להעביר תשלומים - בקרוב תקנו דירה בבלוקצ'יין ● חדשנות בנדל"ן, פרויקט מיוחד

הקיבוצים

יו"ר חברת חשמל יפתח רון-טל נזכר בערגה בימי הקיבוץ: "החגים המשותפים וההווי המיוחד לקיבוץ היו אות וסמל לאחדות ישראל, ולניצחון העם היהודי בארצו" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

כותנה

מייסדת Likearainbow אימי עירון על נוף ילדותה: "כותנה היא שיא הפריחה ושיא הפוטנציאל" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

מוזיקה ישראלית

מנכ"ל ומייסד טאבולה אדם סינגולדה מתרגש מהמנגינות והלחנים שמלווים את המדינה: "מוזיקה ישראלית מחזירה אותי בכל פעם מחדש לילדות" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

נתב"ג

אשת התקשורת סיון רהב מאיר על שער הכניסה למדינה: "בנתב"ג אפשר תמיד לפגוש את כל המגזרים של עם ישראל, וכולם באווירה טובה" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד