גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה סוללת את הדרך להקמת בורסה ייעודית דיגיטלית והידוק הפיקוח על חתמים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שירחיב את סמכויות רשות ניירות ערך, כולל קביעת התנאים לביצוע הנפקות של חברות ללא פעילות (SPAC)

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אייל פישר
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אייל פישר

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שהוגשה על-ידי משרד האוצר להרחבת הסמכויות והכלים של רשות ניירות ערך ולפיתוח ושכלול שוק ההון הציבורי באמצעות הקמת פלטפורמות מסחר מתקדמות, לרבות הקמת בורסה ייעודית. וכן להוספת שכבות הגנה על ציבור המשקיעים לצמצום ולגידור סיכונים.

הצעת החוק עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: הגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים; מתן סמכות לקביעת התנאים לביצוע הנפקות של חברות ללא פעילות (SPAC); ומתן סמכות לרשות להקמת פלטפורמות מסחר חדשות.

בעניין החתמים והמפיצים, ההצעה המדוברת כוללת העלאת רף הפיקוח מצד רשות ני"ע על פעילותם, בין היתר באמצעות הגדרת ניגודי עניינים בין חתמים ומפיצים, ופעולות נוספות שיינקטו. לפי הסברי רשות ני"ע, ההצעה להגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים נועדה להבטיח את ניהולם התקין ושמירה על עניינם של ציבור המשקיעים.

לגבי מתן סמכות להנפקות ללא פעילות, החוק מבקש להתמודד עם הפופולריות הגוברת של הנפקת ספאקים (SPAC) בארה"ב, הצפויה - כפי שנחשף לאחרונה בגלובס - להגיע גם לשוק המקומי, ובמסגרת זו להגדיר את תנאי הרף לכניסת חברות נטולות פעילות לבורסה.

מדובר במהלך של הנפקת ני"ע של חברות נטולות פעילות עסקית או נכסים במועד ההנפקה, והחוק מעניק לרשות ני"ע סמכות לקבוע תנאים להנפקה מסוג זה, במסגרתה מבקשים היזמים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכסף.

כך, רשות ני"ע מבקשת להרחיב את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהיעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה. זאת בין היתר עם קביעת רף מינימום להיקף המזומן של הספאק, הגדרת חלק היזם מסכום הגיוס, ביצוע חסימה על מכירת מניות על ידי היזם, ועוד.

פוטנציאל לצמצום עלויות מסחר

בעניין הקמת פלטפורמות מסחר חדשות, מדובר ככל הידוע בצעד הראשון להקמת שווקים דיגיטליים בישראל, ומתן סמכות לרשות ני"ע להעניק את הרישיון להקמת שווקים שכאלה ולהגדיר את ההגבלות עליהם ואת המסגרת הרגולטורית בה יפעלו. זאת בהמשך לטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת שמגיעה גם בגלל הקורונה.

בעבר הוזכרו בין היתר אפשרויות להקמת בורסה לעסקים קטנים ובינוניים, בורסה לחברות הייטק, למסחר במטבעות בלוקצ'יין, שהפופולריות שלהם נמצאת בשיא בתקופה האחרונה, ועוד.

באשר להקמת פלטפורמות מסחר חדשות, מציינים ברשות ני"ע, כי החוק מציע להניח את התשתית להקמת בורסה ייעודית, בין היתר על-ידי הסרת חסמים לרישוי בורסה וכן קביעת הקלות ברגולציה שתחול על תאגידים שני"ע שלהם יירשמו למסחר בבורסה הייעודית. 

ההצעה כוללת את הסמכויות שיש לתת בידי הרשות לשמירה על עניינו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.

עוד הוסיפו ברשות ני"ע, כי "הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם. בין אלו ניתן לראות דוגמאות לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית, או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.

ברקע הדברים, ברשות ני"ע מזכירים כי בינואר 2020 היא פרסמה קול קורא ליזמים שמעוניינים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטליות, המבוססות על טכנולוגיות חדשות (DLT). בהתאם למסקנות הוועדה לבחינת מיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל נמצא כי בטכנולוגיות אלו טמון פוטנציאל משמעותי להביא לצמצום עלויות מסחר בכל שרשרת הערך, החל משלב הרישום וההפצה וכלה בשלב הסליקה והמשמורת. בעקבות פרסום הקול קורא מספר יזמים הביעו עניין לבחון הקמה של פלטפורמות מסחר שונות, והצעת החוק כעת תקנה ודאות ותסייע בקידום ושכלול שוק ההון.

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים