נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
העלייה בציפיות האינפלציה שהחלה עם עליית מחרי הסחורות בעולם ונמשכה עם הציפייה להתאוששות מהירה יחסית ממשבר הקורונה, לצד עליית תשואות האג"ח הממשלתיות, מעמידים את בנק ישראל בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד העלייה בציפיות מקדמת את האינפלציה לכיוון תחום היעד שקבע בנק ישראל, ומצד שני, עליית הציפיות גררה מהפך של 180 מעלות מבחינת תמחור הריבית של בנק ישראל.
אם לפני כחודשיים השוק תמחר הורדת ריבית לרמה שלילית או לאפס, אז כיום, לפי שוק ההון, ישנה הסתברות של 100% להעלאת ריבית של בנק ישראל עוד שנה. על הדילמה המסתמנת ענה נגיד בנק ישראל אמיר ירון, בראיון ל-CNN שלשום, ולדבריו למרות העלייה החדה הצפויה בצמיחה והעלייה בסביבת האינפלציה, ריבית בנק ישראל תיוותר "נמוכה למשך זמן רב".
למעשה, הסבלנות של בנק ישראל בנושא הריבית כלל לא התקצרה. ירון הדגיש כי הריבית תיוותר נמוכה לאורך זמן ("LOWER FOR LONGER"), לאור רמת האבטלה הגבוהה והעובדה שציפיות האינפלציה נמצאות רק בתחתית תחום היעד של בנק ישראל. נציין כי שוק ההון מתמחר כעת כי האינפלציה שנה קדימה תהיה כ-1.1%, בגבול התחתון של יעד בנק ישראל.
כמענה לשאלת המנחה ריצ'ארד קווסט האם הבנק מתכוון להמשיך במדיניות ה-QE ובמדיניות רכישות המט"ח לאחר סיום הרכישות עליהם הכריז, ירון אמר כי תוכנית רכישות האג"ח הנוכחית צפויה להסתיים לקראת סוף הקיץ ("well into the late parts of the summer") ולאחר מכן הוועדה המוניטארית תצטרך לקבל החלטה באם להאריך או לסיים את התוכנית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מבהיר כי על רקע הפתיחה המחודשת של המשק והירידה בתחלואה, הכלכלה המקומית צפויה לצמוח בחדות ברבעונים הקרובים והאינפלציה צפויה, אף היא, לעלות אל עבר היעד. בנוסף, להערכתו כי יו"ר הפד, פאוול, יכריז בכינוס השנתי בג'קסון הול באזור אוגוסט, על תחילת צמצום תוכנית רכישות האג"ח בארה"ב (Tapering) בתחילת 2022 - עובדות אלו יקשו על בנק ישראל להאריך את תוכנית הרכישות.
באשר לשער השקל הנגיד ירון חזר והבהיר בראיון כי בנק ישראל מחויב לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, גם אם השקל ייחלש. יחד עם זאת, הנגיד לא התייחס לאפשרות להארכתה או סיומה של תוכנית הרכישות לקראת 2022.
השקל נחלש בחדות
הדולר והאירו מטפסים בחדות, בין היתר על רקע הירידות שנרשמו בשוקי המניות בוול סטריט, נוכח ההשלכות של גידור ההשקעות מעבר לים של הגופים המוסדיים. החשיפה הגבוהה של גופים מוסדיים בישראל לשוק המניות בחו"ל הובילה בשנה האחרונה למתאם גבוה בין שוקי המניות הגלובאליים לבין שער הדולר-שקל. כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, אזי חשיפת הגופים המוסדיים למט"ח עולה. מנגד, כאשר שוקי המניות יורדים, המוסדיים שחשופים לשווקים בין היתר דרך שוק הנגזרים, צריכים להגדיל בטחונות ולרכוש מט"ח, מה שמייצר ביקוש למט"ח בשוק המקומי ומחליש את השקל.