גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ועליית התשואות מתפשטת ליפן ולאירופה • ברקע: מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר, האינפלציה הדביקה והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב • וגם: ההסבר הפשוט של וורן באפט על הקשר בין מניות לתשואות ● הרקע וההשלכות, גלובס עושה סדר

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

צבא מרוקו (ארכיון) / צילום: ap, Abdeljalil Bounhar

הלקוחה הערבית של התעשיות הביטחוניות רוצה טיל ישראלי

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו הפכה בשנים האחרונות ללקוחה בולטת של התעשיות הביטחוניות הישראליות וכעת עשויה לפנות לרכש טילים, החותים עלולים להוביל למשבר דלק בינלאומי, ושר החוץ הטורקי מציג האשמות חדשות נגד ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

הפגנות תמיכה במבצא נגד השחיתות בעיראק / צילום: ap

המלחמה במזרח התיכון ייבשה את הכנסות הנפט ועיראק יצאה למאבק נגד האליטות

קריסת יצוא הנפט בעקבות המלחמה באיראן חסמה את מקור המימון המרכזי של עיראק ודחקה את בגדד למבצע חסר תקדים נגד רשתות השחיתות של האליטה הפוליטית ● במסגרת המבצע נעצרו עשרות בכירים וחברי פרלמנט, והוחרמו מאות מיליוני דולרים במזומן ובזהב

הסכנה לאנושות מהבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

חוקר נוסף עוזב, הפעם מגוגל דייפמיינד ומזהיר גם הוא: "ל-AI יש פוטנציאל להרוג את כולנו"

בילאל צ'וגטאי, שעבד כחוקר בגוגל דיפמיינד ועסק בין היתר במציאת דרכים להבטיח שמערכות AI יפעלו בהתאם לכוונות בני האדם, פרסם ברשת X כי התפטר והוא מזהיר כי יכולות הבינה המלאכותית מתקדמות מהר יותר מהיכולת לשלוט בהן ● בכך הוא מצטרף לחוקרים נוספים המתריעים מפני סכנה לאנושות וקורא להאט את הפיתוח ולהגביר את השקיפות

נתב''ג. צניחה במחירי הטיסות

אחרי החגים: התאריך שבו הטיסות לחו"ל יוזלו ב־70%

חגי תשרי הם מהתקופות היקרות בשנה לטיסות, אבל השנה הפער מול אוקטובר בולט במיוחד ● בדיקה של אתר lastminute מצאה כי מ־5 באוקטובר, לצד ירידת הביקושים אחרי החגים, חזרתן של שחקניות זרות מגדילות את ההיצע בשמיים ומביאות לצניחה במחירים

עופר רוזנבאום על רקע הטלגרם של דניאל עמרם / צילום: תמונה פרטית, צילום מסך

עופר רוזנבאום ירכוש 60% מ"דניאל עמרם", לפי שווי של 10 מיליון שקל

לגלובס נודע כי עמרם צפוי להמשיך לנהל את הפלטפורמה, אך לקבוצת רוזנבאום תהיה היכולת לקדם את התכנים הרלוונטיים לה וללקוחותיה

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

"צומת דרכים קריטי": הפנייה של יו"ר הרכבת לרשות החברות

יו"ר רכבת ישראל קורא לפתוח ללא דיחוי בהליך מינוי מנכ"ל קבוע, לאחר יותר משנה שבה כיהנו שלושה ממלאי מקום ● לדבריו, היעדר מנכ"ל פוגע ברציפות הניהולית ומעכב קבלת החלטות ופרויקטים מרכזיים ● גם האיסור למנות בכירים עד למינוי מנכ"ל קבוע יוצר מחסור בכוח ניהולי ומקשה על תפקוד החברה

המועמדת לנשיאות מרין לה פן בהשקת הקמפיין שלה השבוע / צילום: ap, Jean-Francois Badias

עם יחס חוב–תוצר של 117%, צרפת הפכה לפנים של המשבר באירופה

הגירעון יוצא משליטה, התשואות בשיא של שני עשורים, והבטחות הבחירות המופרכות של לה פן ומלנשון מבריחות את המשקיעים ● כיצד הפך השיתוק הפוליטי בפריז את הכלכלה השנייה בגודלה באירופה למוקד הסיכון הגדול ביותר של המטבע המשותף

''הארנה של ישראל'' בלוד / הדמיה: כלכלית לוד

יותר גדולה מהיכל מנורה: "הארנה של ישראל" יוצאת למכרז

בעיר לוד יוזמים את בנייתה של ארנה בהשראת O2 בלונדון, שתכלול כ-20 אלף מקומות ותכניס לה עד 200 מיליון שקל בשנה ● היקף ההשקעה נאמד ביותר ממיליארד שקל במודל פרטי-ציבורי

שיתוף פעולה של אלביט ודיל הגרמנית. החימוש המשוטט סקייסטרייקר / צילום: דיל דיפנס

מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה

בשעה שמדינות באירופה מחריפות את הצעדים הדיפלומטיים נגד ישראל, התעשיות הביטחוניות דווקא מעמיקות את אחיזתן ביבשת ● הזינוק בתקציבי הביטחון האירופיים לצד דרישות לוקליזציה נוקשות מניעים גל של עסקאות ענק, הקמת מפעלים ושותפויות אסטרטגיות - שמבטיחים את הידוק הקשרים גם מתחת לפני השטח

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

לקראת החלטת הריבית בארה"ב: עליות באירופה וירידה במחיר הנפט

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: הבורסות באסיה במגמה מעורבת וללא שינויים גדולים ● החוזים בוול סטריט נסחרים בעלייה קטנה ● מחיר הנפט יורד בכ-1% ל-107 דולר ● וגם: הבנק שחותך את היעד ל־S&P 500: "מחזור הצמיחה של הרווחים עומד להסתיים"

אבי בן טל ושלום אסייג / צילום: ינאי יחיאל, יח''צ, מיכה בריקמן

חוזר לתקשורת, קצת אחרת: אבי בן טל רוכש עמוד אינסטגרם עם שלום אסייג

מנכ"ל רשת 13 ו–ynet לשעבר קונה את הנכסים הדיגיטליים של "אייקון ישראל" יחד עם איש התקשורת שלום אסייג, מידי הבעלים יפה פישלר והנאמן שביהמ"ש מינה לחברה, בסכום שמוערך בכ–4 מיליון שקל ● המהלך בא כחלק מיצירת קבוצת מדיה חדשה, בשם Buzz Code

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר של 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

בנק סיטי / צילום: Shutterstock

בעקבות סערת הבטיחות בתחום ה-AI: ענק ההשקעות שמוריד חשיפה לוול סטריט

בנק סיטי הוריד את המלצתו על שוק המניות האמריקאי מ"משקל יתר" ל"נייטרלי", תוך שהוא מצביע על כך שהאטה בפיתוח מודלים של AI עלולה לכווץ את תחזיות הרווחים של החברות בוול סטריט ● ואיך השווקים יגיבו להעלאת ריבית של הפדרל ריזרב?

בנימין נתניהו ויאיר לפיד / צילום: פול פלאש 90, קובי גדעון-לע''מ

על הקו עם נתניהו ולפיד: מה היה בשיחה הדרמטית על תקציב הביטחון

ראש הממשלה ויו”ר האופוזיציה ביקשו מהחשבת הכללית למצוא מקורות להגדלת תקציב הביטחון, על רקע דרישה לתוספת של 25 מיליארד שקל ● עבאדי־בויאנג’ו מתנגדת לחריגה מיעד הגירעון, אך בניגוד לאגף התקציבים אינה שוללת את פתיחת התקציב גם בתקופת בחירות ● לדבריה, גם 2027 צפויה להיות שנה מורכבת מבחינת היקף ההוצאה הביטחונית

ממשל ארה''ב מעוניין להרחיב את היכולות הצבאיות בחלל / צילום: NASA

ארה"ב מודה לראשונה: יש לנו נשק בחלל

בכיר בחיל האוויר אישר כי ארה״ב הציבה מערכות נשק במסלול סביב כדור הארץ. ברקע: התחרות מול סין ורוסיה והחשש ממלחמה שתגלוש אל מחוץ לכדור הארץ

כרטיסים לפארק דיסני / צילום: Reuters

פוסט ויראלי שואל: איך מחיר כרטיס יכול לעלות ב-5,300% ב-50 שנה?

תמונה שהופצה ברשת מציבה זה לצד זה כרטיס כניסה לדיסני מ־1971, שעלה 3.5 דולר, וכרטיס מ־2026 במחיר של 189 דולר ● הפער במחירים עורר זעם בקרב גולשים, במיוחד לאחר שהתברר כי האינפלציה ויוקר המחיה מסבירים רק חלק קטן ממנו ● אז מה מאפשר לדיסני להמשיך להעלות מחירים, ועדיין להצליח לגרום למבקרים להמשיך להגיע בהמוניהם?

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הפנטגון חושף: אלה ההפסדים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה מול איראן

לפי מסמך רשמי של הפנטגון, ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה באיראן הביאו להוצאות בסך 33.4 מיליארד דולר ולאיבוד של כ־30 מל"טים גדולים ● מעבר לכך, במזכירות ההגנה האמריקאית מודים כי המלחמה אתגרה אותם מאוד בהיבט כלכלת החימושים ויצרה "צווארי בקבוק" בשרשראות האספקה