גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

מדונה בהופעה בטיימס סקוור בניו יורק. ממשיכה למרוד / צילום: Reuters, Brendan McDermid

מדונה התפוצצה ברשתות כי היה לה אומץ ללכת נגד טיקטוק

השנה היא 2026 ומדונה כובשת שוב את פסגת המצעדים עם אלבומה החדש ● השליטה בנרטיב ובביזנס לוותה בהחלטות אמיצות מצידה, כולל גניזת סרט על חייה ● אולי זו הוכחה שהקהל צמא לדבר האמיתי ולא לכוכבי רשת מהונדסים

מלון אוריינט בירושלים, נמצא על קרקעות הפטריארכיה / צילום: Shutterstock

פרשת הפטריארכיה היוונית והקרקעות בירושלים הסתיימה: לא יהיה דיון נוסף

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף בפרשת קרקעות הפטריארכיה בירושלים, ובכך סיים את המחלוקת המשפטית ● נקבע כי מסמך הביניים שנחתם בין הצדדים לא היה חוזה מחייב, ולכן קק"ל לא תקבל את 13 מיליון הדולר שדרשה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

האם החוק להחלשת היועמ”שית מקרב את ישראל להורדת דירוג האשראי?

מודי'ס הזהירה השבוע כי פגיעה נוספת בעצמאות מערכת המשפט עלולה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל ● אף שהכלכלנים אינם סבורים שהחוק להחלשת היועמ"שית לבדו יספיק למהלך כזה, יש מי שמזהירים כי הצטברות הצעדים האחרונים עלולה להגביר את הסיכון

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

בעקבות רפורמת המסלולים, אתם משקיעים בחתול בשק

מה אתם קונים כשאתם בוחרים מסלול ● שיקולים כלכליים באים על חשבון יצורים חיים ● והחוק הכלכלי הכי חשוב לא עבר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה מס תשלמו על רווחי הון בתיק ההשקעות החל מגיל 60?

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד בלבד, מהו? ● יצרנית שבבי הזיכרון הדרום־קוריאנית SK Hynix הנפיקה בנאסד"ק. מה מיוחד בהנפקה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

יונדאי קונה חשמלית 2026

החל מ-175 אלף שקל: המכונית שהפכה לסמל המעמד הבינוני המבוסס

קונה החשמלית היא אופציה מעניינת עבור מי שרוצה חשמלית מודרנית שאינה סינית ● היא בנויה היטב, ידידותית לנהיגה, מפגינה יעילות אנרגטית ומתומחרת תחרותית. ריגושים תצטרכו לחפש במקום אחר

איור: Shutterstock

לא תאמינו מה הבוט שלכם חושב עליכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה. בדקנו - איזה אפליקציית מסחר הישראלים מעדיפים?

קטגוריה חדשה: מאחורי הראלי בבורסה בתל אביב עומד דור חדש של משקיעים צעירים ● הכניסה שלהם לשוק הביאה למהפכה, כשהבנקים הולכים ומאבדים את כוחם בתעשיית המסחר בניירות ערך, לטובת בתי ההשקעות ● המגמה הזאת מתבטאת גם במדד המותגים, כשפלטפורמות המסחר של הבנקים נשארו מאחור ● מדד המותגים של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, ומה לגבי הכלכלה?

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● חוק מאגר נתוני אשראי עבר ברגע האחרון במליאה, אך שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● הממשלה מאיצה בעיקר חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

סניף של רשת אושר עד / צילום: יח''צ

כך הצליחה אושר עד להפוך ממותג מגזרי לרשת שכל המדינה מדברת עליה

אושר עד הביאה לסופר את כל מה שהוא לא מזון - מאייפונים ועד רכבים. זה השתלם לה בגדול כשהיא קופצת בדירוג על חשבון רמי לוי ● וגם: שופרסל נדחקת מטה 60 מקומות בדירוג הכללי ● מדד המותגים של גלובס

אילו מותגים הכי מעדיף הצרכן הערבי?

מדי שנה, סקר מדד המותגים 2026 כולל פילוח מיוחד של החברה הערבית ומגלה הבדלי העדפות ביחס לשאר הציבור ● מעדיפים רכבי יוקרה, ובוחרים במותגים בינ"ל

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

ברק אברמוב הגיב לראשונה לירי על רשת ג׳פניקה וחשף שיחה עם השר בן גביר

בראיון לחיים אתגר באולפן שישי סיפר אברמוב שתשעה סניפים של הרשת בבעלותו עמדו השבוע במוקד מתקפה עבריינית שאינו יודע את הסיבה לירי, סיפר על היכרות עם משפחות הפשע מוסלי וג׳רושי אך התעקש שלא מדובר בחברות או בקשר עסקי ● ומה אמר לו השר בן גביר?

נטפליקס / צילום: Shutterstock

נטפליקס פספסה בשורת ההכנסות ומנמיכה תחזיות. המניה נופלת

הכנסות החברה היו 12.5 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי, הרווח בכסנט אחד מעל הצפי ● הותירה את תחזית 2026 ללא שינוי מהותי אך צמצמה את טווח תחזית ההכנסות השנתית ● יורדת בכ-5% במסחר המאוחר

דירה בשיפוץ / אילוסטרציה: כדיה לוי

פחות דירות יד שנייה עוברות שיפוץ לפני מכירה. מה עומד מאחורי המגמה?

לפי נתוני הכלכלן הראשי, למרות התחרות הקשה מול הקבלנים, נרשמה ירידה במוכנות של משקיעים לשפץ דירות יד שנייה לפני מכירה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בארה"ב; נטפליקס צללה, מניות הטכנולוגיה והשבבים נפלו

הסנטימנט השלילי במניות השבבים אמש בוול סטריט הגיע לבורסות במזרח, טוקיו צנחה בכ-4% ● מניית סופטבנק נחתכה בכ-9% ● המשקיעים מגיבים גם להסלמה נוספת בתקיפות ארה"ב נגד איראן, מחירי הנפט מטפסים ● מניות השבבים יורדות לאחר שהסטארטאפ הסיני Moonshot AI חשף מודל שפה חדש שלטענתו מצמצם משמעותית את הפער מול OpenAI ואנתרופיק

מבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בחינות לשכת עורכי הדין: כמה עברו, ואיזו אוניברסיטה נמצאת בראש?

לשכת עורכי הדין פרסמה את תוצאות בחינות ההסמכה ממועד יוני 2026 ● שיעור המעבר בקרב הנבחנים לראשונה עמד על 60.86%, ושיעור המעבר הכללי היה כ-42% ● האוניברסיטה העברית שוב מככבת, וגם המכללה למינהל רושמת הישג ● ומה הקשר בין שיעור המעבר לבין מקום ההתמחות?

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת ה AI הסינית Moonshot משיקה מודל חדש וטוענת: מתקרבים ל-OpenAI ולאנתרופיק

הסטארט־אפ הסיני מונשוט הציג את Kimi K3, שלדבריו מתקרב לביצועי המודלים המתקדמים ביותר של OpenAI ואנתרופיק ואף עוקף דגמים מסוימים במשימות תכנות וסוכני AI ● ההכרזה מטלטלת את מניות השבבים ומציתה מחדש את ההשוואות ל"רגע דיפסיק"

ספינות מלחמה של צבא ארה''ב בקרבת מצר באב אל־מנדב (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Navy

האיום החדש של איראן על הכלכלה העולמית

איראן הורתה לחות'ים להיערך לחסימת מיצר באב אל־מנדב אם ארה"ב תשבית את רשת החשמל שלה ● חסימת המצר תפגע בסחר הימי העולמי, תאריך משמעותית את נתיבי השיט ולשבש שרשראות אספקה ● החות'ים השלימו היערכות לתקיפות כלי שיט באמצעות טילים וכטב"מים וממתינים להנחיות מטהרן

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה