גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

האסון בהר מירון, 2021 / צילום: ap

הסדרת ההילולה במירון יושמה, אך יש בעיות שנשארו לא מטופלות

אחרי האסון במירון, הממשלה מסדירה את אירוע ההילולה כל שנה מחדש ● אלא שזה רק מחדד את הכשל המהותי שוועדת החקירה הצביעה עליו ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ניהול אירוע הילולת ל"ג בעומר במירון

למרות המשבר במצר הורמוז, מי המדינה שמייצאת יותר נפט מאי פעם?

מנכ"ל ניו מד, יוסי אבו, צפוי לפרוש מתפקידו אחרי 15 שנה. מה היה היקף עלות השכר המצטברת שלו? וגם: רשות התחרות הכריזה על הבנקים כקבוצת ריכוז - באיזה תחום יוטלו הגבלות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מטוס של לופטהנזה ממריא / צילום: ap, Michael Probst

פיצויים בגובה 55 מיליון אירו: מה מלמדים דוחות לופטהנזה על הענף במלחמה

ענקית התעופה, שנחשבת למי שקובעת את הלך הרוח בענף, פרסמה את הדוחות לרבעון הראשון של השנה ● בצל המתיחות עם איראן, לופטהנזה דיווחה על ירידה של 4% במספר הטיסות ועל קיצוץ של כ־20 אלף טיסות בקיץ ● הכנסות הקבוצה דווקא עלו ב־8%

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Priyanshu Singh

מהפכת ה־AI מגיעה לוול סטריט עם שלושה כלים חדשים למשקיעים

אנתרופיק השיקה השבוע סוכני בינה מלאכותית שמסוגלים להחליף את עבודת הג'וניורים בחברות הייעוץ הפיננסי, גוגל פותחת לציבור הרחב כלי השקעות מבוססי AI, ופרפלקסטי משיקה כלי חיפוש לאנליסטים ● בחברות האנליזה ובקרב המשקיעים כבר מתכוננים למהפכה בתעשייה

ד''ר אביב צנזור / צילום: דוברות הטכניון

המרצה שהפך לסלב של בני נוער יודע איך להפיג חרדות ממתמטיקה

אלפי תלמידי תיכון לומדים איתו לבגרות במתמטיקה, וסטודנטים צופים בו ביוטיוב במקום להגיע לשיעורים ● ד"ר אביב צנזור, שהסרטונים שלו זכו למיליוני צפיות, מסביר בראיון לגלובס איך הוא הפך לדמות משמעותית בחייהם של בני נוער ומדוע החליט לוותר על היוקרה שבמחקר ולהתמקד בהוראה

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

רבעון שיא לאורמת עם זינוק של מעל 70% בהכנסות, המניה קופצת

חברת האנרגיה הגיאותרמית, שנסחרת במקביל בת"א ובניו יורק, פרסמה דוחות חזקים, שנתמכו על־ידי עליות חדות במגזרי המוצרים והאגירה שלה ● המנכ"ל דורון בלשר ציין כי רוב ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל ירוק שיתמוך בדאטה סנטרים שלהן, וגם מסר עדכון לגבי הדור הבא של האנרגיה הגיאותרמית

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

גוגל פיננס החדש הגיע לישראל ומסמן את השלב הבא במירוץ ה־AI

גרסת הבטא של הכלי הפיננסי החדש מבית גוגל נחתה בימים האחרונים בישראל ● בקרב הענקיות מנסים להשיג דומיננטיות בנישות השונות ולהשיג יתרון על המתחרות

ר' / צילום: יונתן בלום

מהילדות בשכונת מצוקה ועד לתפקיד המכריע בענקית הביטחון הישראלית

היא חוותה קשיי קליטה כשעלתה מבלארוס, ובצבא נפצעה בתאונה שמנעה ממנה לסיים כקצינה ● אבל זה לא עצר את ר' מלהגיע לעמדות מפתח בתעשייה הביטחונית - בכיפת ברזל ובמערכות הלייזר ברפאל ● פרויקט 40 עד 40

הספינה MV Hondius עוגנת בנמל בפראיה, כף ורדה / צילום: ap, Misper Apawu

שלושה מתים בלב ים: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה ב"ספינת המוות"

משרד הבריאות הרגיע היום כי בניגוד לשמועות, לא היה חולה האנטה בישראל, וארגון הבריאות העולמי ציין כי הסיכון מווירוס האנטה נמוך - אז מדוע בכל זאת עוקב כל העולם בנשימה עצורה אחרי ספינת MV Hondius שהפכה למוקד התפרצות הוירוס? ● גלובס עושה סדר

מתו הקמפיין של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

אל על ובזק משקיעות את התקציב הגדול ביותר, אבל הפועלים שוב לוקח את הדאבל

הפרסומת של הבנק מתברגת במקום הראשון בזכירות ובאהדה - בפעם הרביעית תוך פחות מחודשיים - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעות הגדולות ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום, שייכות לחברת התעופה ולחברת התקשורת

אילוסטרציה: Shutterstock

כשהדולר והאג"ח בארה"ב לא מספקים הגנה: איפה נמצא מקלט לכסף

המשקיעים בעולם רגילים לברוח לדולר ולאג"ח ממשלת ארה"ב בכל משבר ● אבל כיום החוב האמריקאי העצום, הגירעון המבני, השימוש בדולר כנשק פיננסי וסיכוני האינפלציה מחייבים שינוי תפיסה ● איך ניתן להתגונן מהפסדים, ואילו התאמות נדרשות בתיקי ההשקעה?

יובל דיסקין / צילום: סיון פרג'

עסקה מדורגת לרכישת הסטארט-אפ של יובל דיסקין ב-120 מיליון דולר תוך שלוש שנים

חברת הסטארט-אפ סיימוטיב של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תירכש באופן מדורג ע"י חברת אינטגרציה לתעשיית הרכב KPIT מהודו ● העסקה כוללת מספר שלבים, כאשר תחילה תהיה השקעה של 10 מיליון דולר בתמורה ל-26% ממניות החברה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי

ההחלטה הדרמטית של רשות התחרות: מה תהיה ההשפעה על הבנקים?

רשות התחרות הכריזה על 5 הבנקים הגדולים קבוצת ריכוז במשק והטילה עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות ● אלא שבשוק מסבירים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע דרמטית על רווחי הבנקים, ובבנק ישראל טוענים כי רוב ההגבלות כבר יושמו על ידם בשנים האחרונות ● אלא שאם הפגיעה לא מהותית, מדוע בבנקים זועמים? "פתאום יש עוד רגולטור על הראש"

הפגנה למען ההיפרדות, השבוע / צילום: Reuters, Todd Korol

האם 5 מיליון תושבים יקימו מדינה? משאל העם שמפצל את קנדה

במחוז אלברטה שבמדינה הגישו מספר חתימות כפול מהנדרש לקיום משאל עם על עזיבת קנדה ● זאת, על רקע זעם גובר של השמרנים במקום נגד מדיניות האקלים הליברלית של הממשל והטענה כי הנפט המקומי משמש למימון מזרח המדינה ● כעת המהלך עומד למבחן משפטי

מכולות של חברת הספנות MSC / צילום: איל יצהר

ענקיות הספנות משיקות ציר עוקף להורמוז, אך נתקלות בבעיה מכיוון אחר

ענקיות הספנות MSC ומארסק השיקו קווי הובלה יבשתיים שיחצו את חצי האי ערב אל המפרץ, וכך ינסו להתגבר על המשבר בהורמוז ● אלא שמומחים מצביעים על מספר בעיות: התייקרות מחירי השילוח במאות ועד אלפי דולרים למכולה, והתארכות זמני המשלוח

משמרות המהפכה מחזיקים במפתחות הכלכלה באיראן. טהרן, החודש / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

עם תקציבים של מיליארדים: הזרוע שמנהלת את איראן וכנראה לא שמעתם עליה

שני גופים אסטרטגיים נפרדים באיראן חולקים את השם ח'אתם אל־אנביא ומחזיקים את הישרדות המשטר: מטה בינוי דורסני השואב מיליארדים מהמשק למשמרות המהפכה, ומפקדת חירום המנהלת את הלחימה ואת המצור בהורמוז ● כך פועל המנוע הכלכלי־מבצעי של טהרן

חמארה דה פיג'וטו / צילום: אמיר מנחם

החמארה החדשה שעושה חשק להזמין את כל התפריט

המקום החדש בפאתי שוק לוינסקי בתל אביב הוא מקום פשוט, עכשווי, שעושה חשק להסתער על כל התפריט – והמחירים מאפשרים את זה

הקטע המסיים של הג'ירו ד'איטליה על רקע הקולוסיאום / צילום: ap, Andrew Medichini

מרוץ האופניים היוקרתי יוצא מחר לדרך. מה צפוי לקבוצה הישראלית?

הג'ירו ד'איטליה, שנחשב לשני ביוקרתו אחרי הטור דה פראנס, יזנק מחר במהדורה ה-109 שלו ● בקבוצה הישראלית NSN יש ציפיות גבוהות לניצחון במספר קטעים ● עלות ההפקה מוערכת בענף בכ-150-100 מיליון אירו

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

באר שבע היא בירת הגגות הסולאריים של ישראל. תל אביב משתרכת מאחור

משרד האנרגיה מיפה לראשונה את פוטנציאל הגגות הסולאריים בישראל באמצעות בינה מלאכותית וצילומי לוויין ● הנתונים ממחישים את הפער בין יישובים כפריים וערי תעשייה לבין ערי המרכז הצפופות, שבהן ריבוי בניינים משותפים ותשתיות כמו דודי שמש מקשה על התקנת פאנלים ● מי מובילה את הרשימה, ומה משרד האנרגיה עושה כדי לקדם את המהפכה?

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"