גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הסינים משבשים את המעבר של רכבי הממשלה למודל ליסינג

לגלובס נודע כי הוחלט לאחרונה על דחיית התוכנית של מינהל הרכב הממשלתי באוצר למעבר צי הרכב הממשלתי לליסינג ● ההערכה בענף היא כי ההקפאה קשורה לניסיון לצמצם כלי רכב מתוצרת סין בצי על רקע לחץ אמריקאי ● משרד האוצר: "הנושא נמצא בבחינה ● השבוע בענף הרכב

חנות איידיגיטל של אייקון גרופ / צילום: אמנון חורש

אפל מייקרת את מחשבי המק והאייפדים. מה צפוי בישראל?

ענקית הטכנולוגיה העלתה בעשרות עד מאות דולרים את מחירי דגמי ה-MacBook וה-iPad, על רקע הזינוק בעלויות הזיכרון והאחסון ● היבואניות בישראל צפויות לקבל בימים הקרובים את המחירון המעודכן. הערכה בשוק: השקל החזק עשוי למתן את העליות ● האם גם האייפון הבא יהיה יקר יותר?

מתוך הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

שני הבנקים הגדולים כבשו את הצמרת. מי הפרסומת הכי זכורה, ומי הכי אהובה?

מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השלישי - לבנק הפועלים ● ישראכרט ואל על, שמשתפות פעולה במועדון נוסע המתמיד, מתחרות כעת ראש בראש

חאן יונס, עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראאד אבו אלקיעאן, עובד קבלן של משרד הביטחון, נהרג בקריסת מבנה בעזה

שר הביטחון כ"ץ: "גם אם תהיה דרישה אמריקאית - לא נסוג מדרום לבנון" ● דוח חדש חושף את הסכומים שהשקיע הפנטגון ב-39 ימי המלחמה במשטר האייתוללות ● עומאן הודיעה על הקמת נתיב ימי זמני עבור כלי שיט המבקשים לעבור במצר הורמוז ● הסנאט בארה"ב אישר את הצעת החוק הקובעת כי על טראמפ לסיים את המלחמה באיראן. לא מדובר בהחלטה מחייבת ● עדכונים שוטפים

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

וול סטריט חיכתה לבשורה. מיקרון סיפקה את הסחורה, ובגדול

יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון ניפצה את התחזיות כמעט בכל פרמטר, סיפקה תחזית חזקה במיוחד לרבעון הבא וחתמה על חוזים ארוכי-טווח בהיקף של 22 מיליארד דולר ● הדוחות מחזקים את ההערכה שטירוף ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית עדיין רחוק מסיום

שדרות / צילום: Shutterstock

כ־10 שקלים למ"ר: מגרש למסחר ותעסוקה בשדרות שווק במחיר חריג

מגרש בשדרות נמכר ב־55 אלף שקל בלבד במסגרת מכרז ללא מגבלת מחיר מינימום ● בית החולים הדסה עין כרם מקדם הרחבה שתכלול מנחת מסוקים חדש ותוספת של 770 מיטות ● כפר סבא מובילה בביקושים ל"דירה בהנחה" ● ומון אקטיב תשכור 11 קומות במגדל ביונד בגבעתיים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קרן קוזלוב / צילום: רוני כנעני

הצעירה שעד גיל 35 תגיע למיליון שקל משוק ההון

קרן קוזלוב עובדת כבר מגיל 17, אבל רק בגיל 25 בעקבות תאונה הגיעה להכרה שהפקדה לפנסיה וגמל זה לא מספיק, והיא "חייבת להתחיל להשקיע, ועכשיו" ● מרשה לעצמה ליטול סיכונים "של צעירים" אבל לא למשוך כספים מהתיק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

אייל חומסקי, רון קפלן וגיא בורודה עם ישראל קטורזה / צילום: איל יצהר, תמונה פרטית, גבע טלמור

משרד הפרסום בורודה קפלן שינה את פניו. מה קרה שם?

בשקט בשקט ומתחת לרדאר, אחד ממשרדי הפרסום הוותיקים בישראל שינה את פניו. השותף גיא בורודה עזב, אייל חומסקי קנה את המניות, רון קפלן נותר להוביל את המשרד כמנכ"ל והשם הוחלף ל–KPLN ● וגם: בכירי מפעל הפיס מגיעים למרוקו, וההישג של יצרנית המטוסים החשמליים ● אירועים ומינויים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

כותרות העיתונים בעולם

ההסתבכות של מלוני: האם איטליה בכל זאת עזרה לארה"ב מול איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: באיטליה הכחישו, אך מזכ"ל נאט"ו טען שרומא אישרה לארה"ב להוציא טיסות משטחה בימים הראשונים למבצע מול איראן, המשטר האיראני מציג תמיכה גם מצד צעירים ונשים ללא חיג'אב, ובלבנון חוששים להעניק מחסה לשיעים ובורחים מכפריהם ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

נודי בחמאת פרמז'ן ב''לנטו'' / צילום: גליה אבירם

בקיבוץ בשרון מסתתרת המסעדה האיטלקית הטובה בארץ

האיש מאחורי "לה רפובליקה" החליט לקחת את הדברים לאט - ולעשות ב"Lento" בשפיים אוכל איטלקי כמו שיודע לעשות רק מי שמתעסק איתו 30 שנה

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

נוחי דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה הוא השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

דיווח: משמרות המהפכה תקפו ספינת מטען ליד מצר הורמוז

ואנס חושף: קצינים אמריקאים ייפגשו עם משמרות המהפכה● באיראן ממשיכים להתעקש: נסיגה ישראלית מלבנון - תנאי להסכם סופי עם ארה"ב ● רס"ר (במיל') באסל סויד נפל בתאונה מבצעית בדרום לבנון ● מפקד כוח קודס מאיים על ישראל: "אם היא לא תיסוג מרצונה מדרום לבנון היום, היא תיאלץ לצאת משם מחר כשהיא מובסת" ● חוסל מפקד במערך הייצור של ארגון הטרור גא"פ ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות

פלטפורמת ChatGPT. בעיגול: סם אלטמן / צילום: שאטרסטוק, AP-Kevin Wolf

סם אלטמן מכניס את הפרסום לתוך ChatGPT. איך זה עובד? הצצה מקרוב

בחודשים האחרונים מתנהל פיילוט סגור לשילוב מודעות בתוך ChatGPT, ובין הסוכנויות שמשתתפות בו נמנית גם דנטסו ישראל ● נכון לעכשיו ניתן לפרסם רק במדינות דוברות אנגלית, באמצעות באנרים פשוטים יחסית בתחתית השיחה, אבל קפיצת המדרגה הבאה נמצאת מעבר לפינה

צוואה / צילום: Shutterstock

ניסו להסתיר את הירושה מנושים שתבעו מיליונים - ונותרו בידיים ריקות

אח ואחות שנתבעו ע"י בנק בחו"ל ניסו למנוע מנושיהם לשים יד על ירושת אמם, ודאגו שהכלה תירש את העיזבון במקומם ● אלא שהזוג הסתכסך, והכלה סירבה להעביר להם את הכסף בו זכתה מן ההפקר ● בית המשפט דחה את טענותיהם וחייב אותם בהוצאות של כ-600 אלף שקל

באיזה אזור בתל אביב יש ירידה חדה במכירת דירות?

באיזה ענף במשק יש את שיעור העובדים הגדול ביותר עם קרנות השתלמות? רמי לוי הניח השבוע תשקיף להנפקת חברה נוספת בבורסה. במה היא עוסקת? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק