גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם / צילום: Shutterstock

לידיעת הלוי וברוורמן: הטיפים שישמרו על המכשיר שלכם

תקיפות הסייבר על הרמטכ"ל לשעבר וראש הסגל של ראש הממשלה מזכירות שקשה להשיג חסינות מלאה מפניהן ● עם זאת, יש לא מעט צעדים שניתן לנקוט כדי להגן על המכשירים הטכנולוגיים והחשבונות הדיגיטליים

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

על רקע הפסקת האש: הבורסה ננעלה במגמה חיובית - ת"א 90 קפץ ב־2.3%

מדד ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.5%, מדד ת"א 90 מזנק בכ-2.3% ● את העליות הובילו חברות הבנייה ● נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון: צופה שדרוג בתחזית הצמיחה אם הפסקות האש יימשכו ● פסגות: האינפלציה בישראל תעלה ל-2.3% ● וגם: הישראלית שנכנסה לרשימה המכובדת של מניות כלכלת החלל

יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

הפרויקט נתקע, ההיתרים לא הגיעו: תביעת ענק נגד עיריית יהוד-מונוסון

היזמיות טוענות כי סכסוך בין העירייה לצד שלישי עיכב במשך 7 שנים את היתרי הבנייה בפרויקט התחדשות עירונית ב"מתחם השלושה" בעיר ● הנזק שנגרם להן, לדבריהן, עומד על כ־100 מיליון שקל

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

החברה שהרוויחה 2 מיליארד שקל בשנה חלומית - ואז קיבלה שיעור כואב על AI

הכול עבד לפורמולה מערכות לפי הספר: אקזיט ענק בסאפיינס, הנפקת TSG והמיזוג ההיסטורי של מטריקס ומג'יק, שהיה אמור להזניק אותן למדד הדגל בת"א ● התוצאה: רווח שיא והכרזה על דיבידנד חסר תקדים ● אלא שאז הגיעה ה–AI, ושלחה את המניה לצלילה של עשרות אחוזים

הילה קורח וליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כמה אפשר לבלות עם השכנים במקלט? אירנה שוב מביאה את הדאבל לבנק הפועלים

קמפיין הגנים הלאומיים והמוזיאונים של בנק הפועלים מתברג במקום הראשון הן בזכירות והן באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר לפי יפעת בקרת פרסום שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הבורסה קפצה, הדולר אכל את התשואה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

התשואה של חוסכי S&P 500 נחתכה בעקבות השיא ההיסטורי של השקל ● כמה דירות מכרו יזמיות הנדל"ן ● והדרמה בצים סביב פרישת המנכ"ל ושביתת העובדים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' רות מאיו / צילום: יח''צ האוניברסיטה העברית

החוקרת שמסבירה: איך גורמים לנו להאמין בדברים שלא קרו

שיחה עם פרופ' רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית • על הנטייה האנושית קודם כל להאמין, למה המושג "האמת שלי" הוא מסוכן, מדוע תיאוריות קונספירציה אטרקטיביות וכיצד AI דווקא עוזר נגד פייק ניוז

מצר הורמוז. עורק אנרגיה מרכזי – וציר של עימות / צילום: Reuters, Mohammed I Hamad

האם מצר הורמוז באמת נפתח? כך זה נראה בשטח

אוסף של עדויות ותמונות שפורסמו ב-CNBC מלמדים כי המצר נותר בינתיים סגור כשהיה ● ממוקשים ועד הצהרות איראניות - כל הסיבות לבלבול בשאלה האם המצר באמת פתוח

פינוקים בבית הקפה הבוטקה / צילום: רותם נמר

המושב הקטן שמציע עגלת קפה מיתולוגית ויקב בוטיק מול מטע נקטרינות

בייגל ביצת עין בפרלמנט של המושב, שרדונה שקוף לראות דרכו את הנוף, לחם מאופה מסתורית ופיקניק בין יער לנחל ● ביקור מרענן בעמיקם

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הקופה הקטנה של סמוטריץ': השיטות של שר האוצר נחשפות

מאז כניסתו למשרד האוצר, שכלל בצלאל סמוטריץ' את השליטה בתקציב המדינה לכדי אומנות פוליטית ● בזמן שהרפורמות נזנחו, הוא בנה מערך שקט שדואג להזרים מאות מיליוני שקלים לצרכים מגזריים דרך סעיפים נסתרים ● האיש שמנהל עבורו את המערכת הוא יד ימינו ישראל מלאכי, שכעת מיועד להתמנות למנכ"ל המשרד ● בכירים בשירות הציבורי מעידים על שר אוצר שעובד ללא הפסקה והעביר כבר ארבעה תקציבים, אבל מפנה את רוב המרץ לנושאים סקטוריאליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don monteaux photography

אלי גליקמן פורש מצים כאיש עשיר, העובדים נשארים עם הדאגות – ומכריזים על שביתה

בעוד מנכ"ל צים אלי גליקמן פורש אחרי תשע שנים עם 100 מיליון דולר בכיס, הדרמה האמיתית מתחוללת בקומות התחתונות: 860 עובדים מודאגים לעתידם, וועד העובדים השבית את כל פעילות החברה ● וכיצד תשפיע פרישתו של גליקמן על עסקת המכירה של חברת שירותי הספנות?

עם יותר ממיליון שקל בחודש - מיהו המנכ"ל שכבש את צמרת טבלת השכר?

מיהו איש העסקים שהעניק תרומה של 200 מיליון דולר לנגב?, וגם: מה קרה למי שהשקיע 100 אלף שקל במדד S&P לפני שנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

חימושים של אלביט בדרך לאיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שישה ימים רצופים של ירידות חדות: האם נותרו הזדמנויות במניות הביטחוניות?

המניות הביטחוניות בתל אביב סופגות לחצים לאחרונה, ובששת הימים האחרונים הן איבדו מעל 12%, ברצף הירידות הארוך ביותר מאז השקת המדד הענפי ● ועדיין, בדיקה של 10 המניות הביטחוניות הגדולות מגלה שמכפילי הרווח שלהן גבוהים יחסית למקבילות בארה"ב ● בענף מסמנים לא מעט הזדמנויות ומדגישים: הביקוש לנשק כחול לבן גבוה

נטפליקס / צילום: Shutterstock

המשקיעים ציפו לתחזית חזקה יותר - נטפליקס נופלת במסחר המאוחר

הכנסות נטפליקס עמדו על 12.2 מיליארד דולר, עליה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● תחזית החברה לרבעון השני, 12.57 מיליארד דולר, פחות מהצפי ● זהו הדוח הראשון של החברה מאז נסוגה מעסקת רכישת וורנר ברדרס ומאז שהעלתה מחירים ● ריד הייסטינגס, מייסד החברה והיו"ר הנוכחי, עוזב את הדירקטוריון

איור: Shutterstock

בין הספה לעגלה: איך אנחנו מחליטים אם ללכת לסופר או לקנות אונליין

מבצע "שאגת הארי" חידד את האופן שבו העולמות הפיזי והדיגיטלי מתקיימים זה לצד זה ● מצד אחד, אלה שמנצלים הפוגה בין האזעקות כדי למהר ולמלא עגלה, ומצד שני אלה שמעדיפים להזמין מהבית גם במחיר של אי-ודאות לגבי המשלוח ● הפסיכולוגיה שמאחורי הקניות

צילום: Shutterstock, cliplab

מוכרי דירת טריפלקס בת"א עיכבו את המסירה בשנתיים וישלמו מיליון שקל פיצוי

זוג בהליכי גירושים מכר דירת יוקרה ברמת אביב תמורת 10 מיליון שקל, אך גם לאחר שקיבל 80% מהתמורה לא פינה את הדירה - בהתאם להסכם המכר ● הקונים קיבלו פיצוי על הפרה יסודית, אך תביעתם לתשלום שכר דירה נדחתה

איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר? / צילום: גיל ג'יבלי

חפצים אאוט, ריגושים אין: איך לשווק לדור שלא רוצה לקנות כלום חוץ מאושר?

דור האלפא מחפש דופמין אנושי בעולם של סיליקון ובינה מלאכותית, ולכן מותג שרוצה להגיע אליו חייב טביעת אצבע אנושית - שתהפוך לנכס היקר ביותר בשוק ● במלים אחרות, תשכחו מ–ROI: המדד היחיד שיידרש למנהלי השיווק בקרוב הוא ה–ROE, Return On Emotion

שימפנזים בשמורת קיבלה שבאוגנדה. הקבוצה הגדולה ביותר המוכרת למדע / צילום: Reuters, Aaron Sandel

שתי קבוצות שימפנזים פתחו במלחמת אחים וחשפו איך חברות מתפרקות

מחקר שפורסם לפני כשבוע בכתב העת Science תיאר כיצד לאורך שנים התפצלה קבוצת שימפנזים לשתי חברות יריבות ● זו הפעם הראשונה שתועד סכסוך קטלני בין פרטים שהיו קשורים אלה באלה בעבר ● איך זה קרה והאם שימפנזים הם למעשה מין אדם?

מעגן מיכאל. ''התנועה הקיבוצית מאוד בעד ציפוף'' / צילום: Shutterstock

"תמונת העתיד של הקיבוצים בישראל": קיבוץ מעגן מיכאל עולה לגובה

עם 300 יחידות דיור חדשות ובינוי לגובה, תוכנית המתאר החדשה של הקיבוץ שבמישור החוף הצפוני מסמנת לו עתיד חדש, ואופי בינוי שקיבוצי ישראל לא ראו כבר שנים רבות ● במעגן מיכאל מתכננים גם מתחם לפינוי–בינוי, ראשון מסוגו בקיבוצים

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

פיטורי 8,000 עובדים במטא: כבר בחודש הבא

מטא פותחת בגל פיטורים של אלפי עובדים כבר במאי הקרוב, כחלק מצמצום שעשוי להגיע ל כ-20% מהחברה ● המהלך נובע בעיקר מלחץ תקציבי והסטת משאבים להשקעות עתק בבינה מלאכותית ובתשתיות ● ההשלכות צפויות להיות מורגשות גם בישראל