גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

נקניקיה / אילוסטרציה: Shutterstock

מתחנות דלק ועד נקניקיית שף של מושיק רוט: איך המוצר הזול הפך למנוף כלכלי

הנקניקייה נחשבה למאכל זול, תעשייתי ולא ממש בריא ● בחודשים האחרונים היא מושכת מאות אלפי לקוחות לתחנות דלק שמציעות מבצעי ענק, ואפילו המשקיעים החלו לגלות עניין, כשרשת זלמנ'ס עשתה אקזיט שמשקף לה שווי של כ־7 מיליון שקל ● בשוק הקמעונאי מגלגלות הנקניקיות כרבע מיליארד שקל בשנה, אבל האם מדובר בשינוי קולינרי או בתרגיל שיווקי מוצלח?

פתיחת שולחן ב''סיח'' / צילום: נדב יהלומי

השיפודיה מדרום תל אביב שמציעה אוכל מקורי ומנות מעלפות

כמעט שנה אחרי שנפתחה זמנית, השיפודייה הדרום–תל אביבית תוקעת דגל, עם אוכל מקורי, מנומק ואג'נדה שלא מכבידה על הצלחת

האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית ירדה, האינפלציה נחלשה: האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות?

הקרנות הכספיות צמחו בחדות ומנהלות כבר כ–217 מיליארד שקל, אבל התנאים שהפכו אותן לאטרקטיביות השתנו ● מצפי התשואות, דרך שחיקת יתרון המס ודמי הניהול שעלולים להטעות - ארבעה דברים שכדאי מאוד לבדוק לפני שבוחרים קרן כספית

מטוס של ארקיע / צילום: יח''צ

ארקיע ביטלה קו חדש שרק הושק. לאן היא כבר לא תטוס?

ארקיע הודיעה על ביטול הקו החדש אותו השיקה רק לאחרונה. להיכן היא הייתה צפויה לטוס? ● תחנת דלק בת 100 שנה נמכרה בסכום גבוה. מה הסיבה לכך? ● וגם: איזו עיר עקפה את תל אביב וירושלים במכירות של דירות חדשות? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

מיליוני דולרים על עלייה בפחד: בוול סטריט חוששים שהטלטלה לא הסתיימה

מדד הפחד טיפס אמש במסחר בוול סטריט מעל 22 נקודות - רמתו הגבוהה מאז סוף יולי ● סוחרים רכשו אופציות במיליוני דולרים שעשויות להרוויח מעלייה נוספת בתנודתיות • במקביל, הירידות במניות הטכנולוגיה והזינוק בתשואות האג"ח של חברת תשתית הענן והמחשוב CoreWeave הציפו שאלות על החוב שמממן את תנופת הבינה המלאכותית ● מבחן נוסף יגיע השבוע

בתים צמודי קרקע בארה''ב / צילום: Reuters, TNS/ABACA

המחזור מתחיל להתהפך: התחזית לשנים הקרובות לשוק הנדל"ן האמריקאי

מחירי הבתים בארה"ב התרחקו מיכולת הקנייה של האמריקאים, והפער בין מחירי הקנייה לדמי השכירות רק מעמיק ● בינתיים, בעלי משכנתאות זולות מעדיפים להישאר במקומם ולא להזרים בתים לשוק ● אלא שבשנים 2029-2032 צפויים מיליוני נכסים נוספים להגיע לשוק, עם הזדקנות דור הבומרס, השלמת גל הבנייה ושחרור "אפקט הנעילה" של המשכנתאות

ד''ר דן הרמן / צילום: פרטי

החוקר שנתן שם לפחד של דור שלם, ועכשיו נלחם על הקרדיט

ד"ר דן הרמן זיהה את תופעת הפחד מהחמצה, המוכרת כ־FOMO, עוד לפני עידן הרשתות החברתיות, אבל הקרדיט על טביעת המונח ניתן למישהו אחר ● בריאיון הוא מסביר כיצד הפחד הזה מנהל זוגיות, קריירה ועסקים, ומציע להפוך אותו ממלכודת רגשית לכלי שמסייע לבחור נכון יותר בין שפע ההזדמנויות

ליאור פרנקל בשיחה עם ד''ר סמואל בלאכר / צילום: פרטי

הבכיר לשעבר באפל מסביר איך לשכנע אנשים: "אל תגידו להם שהם טועים"

עם מי מדברים? סמואל בלאכר, דוקטור למנהיגות, ולשעבר מנהל בכיר באפל ובמקדונלד'ס ● על מה מדברים? למה עדיף לא להסתכל בעיניים במו"מ, מדוע עובדים בישראל מתווכחים פחות מבעבר ומה היתרונות כשעובד זוטר נפגש עם מנהל בכיר ● פופקורן

ג'ון פולסון / צילום: Reuters, Brendan McDermid

״סולידריות עם ישראל״: המיליארדר ג׳ון פולסון מכריז על תרומת ענק לאוניברסיטה העברית

פולסון, שהונו מוערך ב-11.2 מיליארד דולר, התפרסם בזכות הימור נגד שוק המשכנתאות האמריקאי שהניב לו מיליארדים ערב המשבר הפיננסי של 2008 ● התרומה, בהיקף של 250 מיליון דולר, תשמש להקמת פקולטה להנדסה ולקידום מחקר רפואי וטיפול בטראומה ● כהוקרה, קמפוס הר הצופים ייקרא על שמו ועל שם בת זוגו

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דירה ישנה בלי חניה, ממ"ד ומרפסת - אז למה 7 קונים התנפלו עליה?

בשכונת קטמון הישנה בירושלים, נמכרה דירת 3 חדרים ישנה בשטח של 67 מ"ר - בלי מרפסת, ממ"ד או חניה - תמורת 3.1 מיליון שקל ● "אף שמדובר בנכס ישן, לדירה היה ביקוש חזק מאוד - קיבלנו שבע הצעות תוך שבוע" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אוניברסיטת ת''א / צילום: מתן פורטנוי

הנדסה במקום מחשבים: איך נראית מפת הביקושים לתואר ראשון?

החשש מהחלפה על ידי בינה מלאכותית והשפעות המלחמה מייצרים שינוי טקטוני במפת ההרשמה לאקדמיה ● הסטודנטים נוטשים את מדעי המחשב ומחפשים תארים שנותנים ידע בסיסי עמוק, כישורים רכים או עבודה פיזית "עם הידיים והנשמה" ● כך הופכת מהפכת ה־AI מהאיום הגדול על השכלה גבוהה - לגורם שמחזיר למרכז הבמה את הערך של ידע, חשיבה וסקרנות

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

חברת הסייבר הישראלית ורוניס נמכרת ב-6.3 מיליארד דולר

פרופוינט האמריקאית רוכשת את ורוניס בפרמיה של 16% על מחיר הנעילה בוול סטריט היום ● ורוניס, שהוקמה ב-2004, מעסיקה 2,800 עובדים, אלף מתוכם בישראל

עטיפת ''מיץ פטל'', בהוצאת עם עובד / צילום: מתוך ויקיפדיה

לאייר קלאסיקה מחדש: חילול הקודש או סיבה טובה לחזור אליה?

כבר 56 שנה שהארנב, האריה והג'ירפה מ"מיץ פטל" נראים בדיוק כפי שציירה אותם תמרה ריקמן, ורחוקים מהאסתטיקה המלוטשת שמזוהה היום עם ספרי ילדים ● לרגל יום הולדתה ה-90 של הסופרת חיה שנהב, הוצאת עם עובד הזמינה מאיירים לדמיין מחדש את הקלאסיקה הישראלית ● היוזמה מעלה שאלה שמלווה יצירות אהובות כבר דורות: היכן עובר הגבול בין חידוש מרענן לפגיעה בקסם המקורי?

סקווישים / צילום: Shutterstock

הטרנד שמשגע את ילדי ישראל הוא כבר תעשייה שמגלגלת מיליונים

הן מוכרות בטיקטוק בתור "שילת מלכת הסקווישים" ו"קיקי", והן גם יבואניות שמטיסות כל אחת עשרות אלפי יחידות מסין ● מה עומד מאחורי להיט הצעצועים שמגלגל קרוב ל-100 מיליון שקל בשנה ופרץ בישראל דווקא בתקופת מלחמה, ואיך צעירות ללא ניסיון קמעונאי מכתיבות את הטון לרשתות הוותיקות

קוף טמרין. מזהים דפוסים / צילום: Shutterstock

יונתן הקטן לא מתקבל כמו באך: מה קורה במוח של בעלי חיים כשהם שומעים מוזיקה?

ניסוי שהתאים צלילים לאוזנם של בעלי חיים גילה שהם יכולים להשפיע על מצבם ההתנהגותי והרגשי ● ואז הגיע הניסוי שטרף את הקלפים, ובו תניני יאור גילו אוזן מפותחת בהרבה מכפי שאולי ציפו החוקרים

טעינה של רכב פלאג–אין / צילום: יח''צ

כך יתבצע צמצום הטבות המס על רכבי פלאג-אין

משרד האוצר יבחן את ההשפעה הסביבתית והאנרגטית של רכבי הפלאג-אין בישראל כחלק מההיערכות לצמצום הטבות המס עליהם ● כלמוביל משיקה פרויקטים בבולגריה וברומניה ● והחשמליות החדשות שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

לקראת תקיפה? המהלכים הצבאיים שזוהו באיראן, והשיח בין ישראל לאמריקאים

מתנחלים תקפו את כתבת הוושינגטון פוסט היידי לוין, בת 63 ● סריקות נרחבות בעקבות דיווח על "חשוד חמוש במדי צה"ל" ● דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בדרום המדינה ● שלושה שבועות לפני הטבח - נתניהו סירב לחיסולים בעזה מהאוויר ● ראש הממשלה שוחח עם רוביו, וכינס הערב דיון ביטחונין • ברקע: העיתוי הרגיש - 12 ימים לבחירות בישראל ו-19 ימים לבחירות האמצע בארה"ב ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

דיווח: שני גופי מחקר מאשימים חברת פרסום ישראלית בסיוע לריגול אחר משתמשים

לפי דיווח ברויטרס, שני גופי מחקר טוענים כי חברת Discover-Tech הישראלית ניצלה מערכות פרסום דיגיטלי למעקב אחר גולשים ברחבי העולם ולסיוע בהפצת תוכנות ריגול ● החוקרים קושרים את פעילותה לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית קנדירו ולפריצה ל-45 מחשבים של רשת אל-ג'זירה ● גוגל וקומקאסט הודיעו כי חסמו את החברה מפלטפורמות הפרסום שלהן

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

השכונות שבהן המימוש של התחדשות עירונית איטי במיוחד

נתונים חדשים מגלים כי כמעט במחצית מהשכונות בישראל, שיעור המימוש של מיזמי התחדשות עירונית אינו עולה על 10%