גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשחשבון דיגיטלי נפרץ או ננעל?

התפתחות הבינה המלאכותית מסייעת מאוד למתקפות סייבר על חשבונות וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או ג'ימייל, אך יש כמה צעדים שמאפשרים להחזיר את השליטה במצב

גם זה קרה פה / צילום: יוסי זמיר, Shutterstock

הפער בין מה שרואים באוצר למה שרואים ב-OECD

ב–OECD פסימיים, באוצר רואים ורוד ● הכשל של חוק המעונות ● ומה מפריע לטיעון של התעשיינים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עו''ד מיכאל ראבילו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הגבלות על ניגודי עניינים ועתירות לבג"ץ: כך ייראה עידן ראבילו כמבקר המדינה

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ שנבחר למבקר המדינה בהליך שנוי במחלוקת שיוכרע בבג"ץ, מגיע לתפקיד אחרי שייצג את הממשלה ואת נתניהו בשורת פרשות ● כיצד ניתן יהיה לנטרל את ניגודי העניינים, האם בג"ץ יתערב, ומה יעלה בגורל הלקוחות הפרטיים של ראבילו? ● גלובס עושה סדר

למה נעלמו השטרות מהצ'יינג'ים?

חברת רחפנים ישראלית נמכרה השבוע למוטורולה סולושנס האמריקאית. מה היה היקף הרכישה? ● כמה דירות מכרה ישראל קנדה בשדה דב ברבעון הראשון של השנה? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מניית מיטב השקעות צנחה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מניות הפיננסים היוו נקודת אור היום ● בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש למניות מיטב של בעלי השליטה אלי וניר ברקת ● הדולר מתחזק מול השקל לרמה של 2.89 שקלים

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

הגבן תמיר פרץ. ''אנשים מפרגנים'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

המחלבה שהפכה לשם חם במסעדות מגיעה לת"א

בני הזוג מגבעת חיים איחוד, שמספקים את הגבינות המשובחות שלהם למסעדות מהטובות בעיר, פתחו בדרום תל אביב מקום שנותן להן במה

פגיעת רחפן במוצב שומרה, סוף אפריל / צילום: Reuters, Anadolu

מומחים סבורים: חיזבאללה איבד את הבייס - ולא מוצא את מקומו במפה הפוליטית החדשה

צה"ל מעריך שמבצע "חיצי הצפון" הותיר את חיזבאללה עם שבריר מיכולותיו, אך נראה שהאיום הגדול ביותר עליו כעת הוא פנים־לבנוני ● מול דעת קהל עוינת, ממשל שדורש מונופול על הנשק וצניחה בתמיכת השיעים, מומחים מאמינים שהארגון משתמש בהסלמה בצפון כדי לייצר נרטיב של הצלחה ● כך מנסה חיזבאללה לפוצץ את המגעים המדיניים - ולשרוד פוליטית בכל מחיר

קיה סטוניק / צילום: יח''צ

הסינים לא ניצחו אותו: הרכב שמגיע בגרסה משודרגת ובהנחה

קיה סטוניק הוא אחד מקומץ דגמי קרוס-אובר קומפקטיים שעדיין לא נכנעו ללחץ התחרותי הסיני ● יש לו עיצוב עם נוכחות משודרגת, תא נוסעים עדכני ומנוע נמרץ וחסכוני במחיר נוח ● יש בפלח מרווחים ומאובזרים ממנו, אבל הבונוס הוא התנהגות כביש נעימה

להקת ''שפתיים''. לא מסתפק בנוסטלגיה / צילום: ארכיון פרטי, באדיבות כאן11

מהחתונות בדרום ללב המיינסטרים: הסיפור של "שפתיים" הוא לא סתם עוד סיפור הצלחה

מה שמים במים של שדרות, שואל הסרט החדש על להקת "שפתיים", שהוצג בפסטיבל דוקאביב ● הוא לא מסתפק בנרטיב לעוס של ההגעה מהשוליים למיינסטרים, אלא נותן זווית רחבה על התרבות הישראלית

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

מעל התכנון המקורי: ג'נריישן קפיטל גייסה כמיליארד שקל ואלה המוסדיים שהשתתפו

הגיוס גבוה מהתוכנית המקורית לגייס 800 מיליון שקל • לגלובס נודע כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה היו קרן הגידור נוקד שתהפוך לבעלת עניין וכן מגדל, כלל, מנורה, הראל, קרן הגידור ספרה, אנליסט, מור, איילון ועוד

זום גלובלי / צילומים: AP - John Minchillo, רויטרס - Ameen Ahmed

קים ג'ונג און מודיע על "הרחבה אקספוננציאלית" של הנשק הגרעיני

אוניברסיטת אוהיו תפצה מאות קורבנות שעברו התעללות מינית מרופא בקמפוס • קוריאה הצפונית מודיעה על האצת תוכנית הגרעין • ומלך ירדן מודיע לאזרחים: תאחרו לעבודה ● זום גלובלי

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

לפי 8 מיליארד שקל אחרי הכסף: תדהר השלימה את הנפקת הענק; אלה המוסדיים שהשתתפו בהנפקה

לגלובס נודע כי הגופים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם: מור, כלל, מגדל והפניקס, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב ● תדהר תיכנס לבורסה כשהיא במאבק מול דמרי וישראל קנדה על התואר חברת הבנייה הגדולה בבורסה ● בשנה שעברה הכניסה החברה 2.9 מיליארד שקל והרוויחה 207 מיליון שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש: גלובל נט גמל תחזיר 11 מיליון שקל שהועברו לקרנות בחו"ל

המחוזי דחה את עתירת חברת הגמל גלובל נט נגד הממונה על שוק ההון עמית גל, שחייב אותה להחזיר מתוך הונה העצמי כספים של חוסכים שהועברו ל"קרנות אדומות" בחו"ל ● נקבע: "החברה הפרה את חובת הנאמנות והזהירות, ולא הוכח כי קריסתה מונעת את חובת השבת הכספים" ● החברה: "פסק הדין כולל שגיאות, נערער לעליון"

גבול ירדן / צילום: Associated Press, Raad Adayleh

המלחמה באיראן דוחפת קדימה את המסדרון האזורי לאירופה, אבל בלי ישראל

המלחמה האזורית אמנם מדגישה את הצורך בנתיבי מסחר חדשים לאירופה, אך מתברר שפרויקט הענק הזה לא זקוק לישראל ● שילוב של סחבת בירוקרטית בגבולות, תשתיות לא מספקות וקיפאון מדיני חריף מול ערב הסעודית עלול להותיר את ישראל מאחור

אגם רודברג, מנכ''ל ישראכרט איתמר פורמן ומיכאל אלוני בהשקת Time Off / צילום: אבשלום ששוני

כולם רוצים את הארנק שלכם בדרך לחו"ל

לקראת חופשות הקיץ, ענף כרטיסי האשראי הופך תחרותי מתמיד, וכעת ישראכרט משיקה את אתר התיירות Time Off, המהווה פלטפורמה רחבה להזמנת חופשות ● גלידות נסטלה משיקים קולקציה עם מותג האיפור SACARA, טמפו נכנסת לקטגוריית יבוא היינות הכשרים, ומימון ישיר יוצאים בפעילות סושיאל למונדיאל ● אירועים ומינויים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה

אילוסטרציה: Shutterstock

מדד S&P 500 עשה מהלך שנראה רק ארבע פעמים מאז מלחמת העולם השנייה

ה-S&P 500 רשם באפריל ובמאי זינוק דו־חודשי של מעל 16% - מה שלפי דויטשה בנק קרה ארבע פעמים בלבד מאז מלחמת העולם השנייה ● בשלושה ממקרים אלו, זה היה כששוק המניות האמריקאי התאושש ממיתון, אך במקרה שנותר זה היה לקראת "יום שני השחור" ב-1987, אז הדאו ג'ונס וה-S&P 500 צללו במעל 20% ביום אחד

ניר ברקת וצבי סטפק / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, איל יצהר

האחים ברקת שמים את בית ההשקעות מיטב על המדף; צבי סטפק לגלובס: "אין לנו שום כוונה למכור"

לאחר זינוק של 1,300% תוך 3 שנים וכשמניית מיטב נסחרת בשיא, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש להחזקות של משפחת ברקת בשווי של 3.3 מיליארד שקל ● צבי סטפק אמר ל"גלובס": "אין לנו שום כוונה למכור את חלקנו במיטב" ● המניה נפלה ב-9% לאחר פרסום כוונת המכירה