גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

מנכ"ל אנבידיה סימן את התחום הלוהט הבא: עכשיו הוא נכנס אליו

אחרי ש-OpenAI עצרה את הפיתוח בשל אירועי סייבר חמורים, אנבידיה מנצלת את המומנטום ומשיקה כלי קוד פתוח לניטור ובדיקת סוכני AI לפני הרצתם, כחלק מתפיסת הבטיחות החדשה של ג'נסן הואנג

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה קיבלה חצי מדירת הורי הגרוש, המשפחה ערערה. מה קבע ביהמ"ש?

שכנים שלא תיקנו את הנזילה בדירה הסמוכה למרות פסק דין חויבו ב־30 אלף שקל הוצאות משפט ● אישה קיבלה מחצית מדירת הורי בעלה לאחר שבית המשפט הכיר בהבטחה שניתנה לה, אף שלא הייתה בכתב ● וחברת שמירה לא הצליחה לעצור חילוט של 100 אלף שקל, לאחר שהמועצה המקומית טענה להפרות בתנאי ההעסקה ● 3 פסקי דין בשבוע

צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים מחריפים את האיומים: "נפציץ גשרים בריאד"

בצל חילופי המהלומות, החות'ים מאיימים בהרחבת בנק המטרות נגד סעודיה ● דיווח: שיחת הטלפון הבהולה שמנעה את פיגוע הענק בבריטניה - והחשד: איראן קשורה ● דיווח: איראן נדרשת להתגמש בגרעין - ודורשת התחייבות שישראל לא תתקוף ● ראש המודיעין המצרי הזהיר את נתניהו ימים לפני הטבח ● דיווחים פלסטיניים: פורעים יהודים הציתו רכב וריססו כתובות נקמה על בית בכפר דיר אבו משעל, מצפון לרמאללה ● עדכונים שוטפים

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

הנתונים שכל השוק מחכה להם, ומה יעשו הדואליות היום?

המשקיעים ינווטו בין ההתפתחויות הגאו-פוליטיות, החששות סביב ה-AI ונתוני מפתח בגזרת המאקרו ● וול סטריט מפגינה איתנות מול האתגרים, אך מתחת לפני השטח ישנן מגמות לא מעודדות ● דוח התעסוקה בארה"ב ומדד האינפלציה המועדף על הפד במוקד ● המסחר בת"א יתקיים במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות ● וגם: תשואות האג"ח לא עוצרות ומציפות חששות מפני מפולת ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

למרות הוזלת הבלו: מחיר הדלק צפוי לזנק שוב השבוע

השבוע, בין יום רביעי לחמישי, צפוי מחיר הדלק לטפס ולחצות שוב את רף ה-8 שקלים לליטר ● אומנם מחיר הדלק מורכב בחלקו הגדול ממס הבלו, שהופחת בתחילת החודש, אך השינוי הנוכחי נובע בעיקר ממחיר הנפט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

סערה בשווקים: החוזים על וול סטריט אדומים, תשואות האג"ח קופצות והדולר מזנק מול השקל

אחרי שטראמפ דחה את הצעת איראן לפתיחת מצר הורמוז - מחירי הנפט מטפסים, לצד תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ● השקל נחלש מול הדולר לשפל של חודשיים ● מניות השבבים בארה"ב יורדות במסחר המוקדם בורסת ● בורסת סיאול נפלה במעל 2%, ענקיות השבבים סמסונג ו-SK Hynix איבדו גובה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

עשרה ימים גורליים: שופרסל ויגאל דמרי בסכנת הדחה

חברת הנדל"ן בהובלת הקבלן הוותיק ורשת הקמעונאות שופרסל מתנדנדות על סף המדד המוביל בת"א, דוראל ואנרג'יקס בקרב ענקים על הכניסה, וגל הדחות דרמטי בדרך גם למדד ת"א 90 ● תמונת המצב לקראת עשרת ימי המסחר המכריעים לעדכון המדדים, שיחלו השבוע

תור למונית בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

בנתב"ג מעדכנים: החניונים נפתחו, ניתן להגיע עם רכב

הבוקר בנתב"ג מעדכנים שהחניונים נפתחו מחדש ● "החל מהבוקר, ניתן להחנות בחניוני נתב"ג, לאחר שהתפנו מקומות חניה"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: לע''מ

הממונה על השכר מזהיר: "לחלק מהאנשים לא תהיה באמת קצבת זקנה"

אפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר, מסכם 4 שנים מטלטלות בראיון חג מיוחד לגלובס ● הוא מסביר מדוע המגזר הציבורי כבר מזמן לא "האיש השמן", מתנגד ליוזמה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה ("היתרונות לזה משמעותיים") וחושף את הקשר שלו עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד בצל חשדות השחיתות: "איש של מילה"

אילוסטרציה: Shutterstock

צו עיכוב הליכים לסוכנות רכבי היוקרה שנקלעה לחובות של 97 מיליון שקל

ביהמ"ש הוציא צו עיכוב הליכים ל-45 ימים לסוכנות רכבי היוקרה ביי אנד דרייב שבבעלות אורי דגמי ויצחק מאיה, זאת לאחר שהגיעה למשבר תזרימי חריף ● המהלך נועד לאפשר לחברה לגבש עסקה למכירת מתחם הפעילות שלה בנתניה תמורת 51 מיליון שקל

מאמן נבחרת אירלנד בכדורגל היימיר הלגרימסון לצד שחקן מהנבחרת / צילום: Reuters, Andrew Surma / SIPA USA

מה מסתתר מאחורי העוינות של אירלנד לישראל?

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של בלומברג חושף שהחות'ים מקבלים חלקי טילים במשלוחים מסין, ניתוח ב-Foreign Affairs טוען כי הסדר האמריקאי במזרח התיכון הגיע לקיצו, ולמה באירלנד כל כך לא אוהבים את ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

נדב בלילה מסתער על עוד חוות שרתים שתעלה יותר ממיליארד שקל

לגלובס נודע כי הקרקע באזור התעשייה אלון תבור נרכשה תמורת 83 מיליון שקל, לאחר שקבוצתו של בלילה כבר רכשה 40 דונם במתחם ● הקמת חוות השרתים, בהספק של 50 מגה-וואט ובשיתוף דוראל ואמפא, צפויה לעלות יותר ממיליארד שקל ולהניב לחברות הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה

יריב לוין, שר המשפטים / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

כמה התקדמנו תחת יריב לוין במשרד המשפטים?

מהמשאבים שניתנו לרשות השופטת ועד ליחס הציבורי אליה: בדקנו את הביצועים של שר המשפטים יריב לוין ● מצבת השופטים נפגעה, התיקים בבתי המשפט נערמים - אבל דווקא האמון במערכת המשפט התחזק ● רמזור הביצועים, מדור חדש

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי שפרצו לאתרים ממשלתיים - OpenAI מקפיאה את אימון המודלים החדשים

הבית הלבן ביקש הבהרות לאחר שסוכני AI של OpenAI ניגשו למידע מאתרי ממשל פדרליים וניסו לאסוף נתונים נוספים ● לפי הרשויות והחברה לא נחשף מידע לא ציבורי, אך האירועים מעוררים מחדש חשש מהתנהגות בלתי צפויה של מודלים מתקדמים

אילוסטרציה: Shutterstock

נורה אדומה: שני סימנים שעלולים לבשר על טלטלה בשווקים

בנק אוף אמריקה מצביע על שילוב שעלול להקדים מעבר חד של המשקיעים למצב Risk Off: זינוק בתנודתיות בשוק האג"ח לצד חולשה במניות הפיננסים ● זאת בזמן שהמשקיעים עדיין ממשיכים להזרים סכומי עתק לשוק המניות

תורים בנתב''ג (ארכיון) / צילום: שלומי יוסף

תשאירו את הרכב בבית: ההודעה החריגה של נתב"ג

רש"ת עדכנה היום כי החניונים בשדה התעופה בתפוסה מלאה ● מדי יום במהלך סוכות צפויים לעבור בנתב"ג מעל 90 אלף נוסעים

אסף רפפורט בתוכנית ''פגישה עם רוני קובן'' / צילום: צילום מסך מאתר התאגיד

אסף רפפורט: "קיבלתי מעטפה שהיה כתוב בה 30 מיליארד דולר. ישר אמרתי לא"

בראיון ראשון לתקשורת הישראלית זה שנים, סיפר מנכ"ל וויז אסף רפפורט לרוני קובן על הלילה שבו החליט לוותר על הצעה של 23 מיליארד דולר מגוגל, ההצעה הבאה שכבר עמדה על 30 מיליארד דולר - וכמה כסף נשאר לו מהאקזיט ● על רכישת רשת 13 אמר: "התקשורת החופשית נמצאת תחת מתקפה", ועל הוצאת כספי וויז מישראל לאחר הרפורמה המשפטית: "זו הייתה החלטה עסקית נכונה בדיעבד"

העצרת הכללית של האו''ם, ארכיון / צילום: Shutterstock, lev radin

הרשימה השחורה של האו"ם: צמרת המשק הישראלי בפנים. מי יצאו ממנה?

61 חברות חדשות נוספו ל"רשימה השחורה" של העסקים הפועלים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים ● אילו חברות ברשימה, מה המשמעות, ולמה דווקא עכשיו? ● גלובס עושה סדר