גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

חמדתיה / צילום: קרן שביט

בין בוסתן, הוט-טאב ותפוחים מקורמלים: גילינו את המתיקות שבבטלה

באזור אילניה שבגליל התחתון חזרנו להתארח בבית איכרים שהתאהבנו בו עוד בראשית ימיו, יצאנו לטיול לברוש בן 500 שנה, גילינו גלידת בורקס וקינחנו בבר-יין עם סיפור מרגש ● תופרת יום ולילה בגליל התחתון

טעינה של רכב פלאג–אין / צילום: יח''צ

כך יתבצע צמצום הטבות המס על רכבי פלאג-אין

משרד האוצר יבחן את ההשפעה הסביבתית והאנרגטית של רכבי הפלאג-אין בישראל כחלק מההיערכות לצמצום הטבות המס עליהם ● כלמוביל משיקה פרויקטים בבולגריה וברומניה ● והחשמליות החדשות שבדרך לישראל ● השבוע בענף הרכב

מחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים, השכירויות עולות: מה קורה בשוק הדיור?

חמישה מתוך שמונת המדדים האחרונים הצביעו על ירידה במחירי הדירות, שמתרחקים מהשיא שנרשם בתחילת 2025 ● אלא שבשוק השכירות המגמה הפוכה, עם עלייה של כמעט 4% בשנה האחרונה ● באילו אזורים נרשמו הירידות החדות ביותר, מדוע הציבור מתקשה להרגיש אותן ומה צפוי בהמשך? ● גלובס עושה סדר

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

במערב זיהו: טהרן מבצעת מהלכים צבאיים חדשים וקיצוניים

רה"מ ורוביו שוחחו, בישראל סבורים: תקיפה באיראן חייבת לכלול גם תשתיות אנרגיה ● חיזבאללה קיבל לאחרונה הנחיות מאיראן להעלאת רמת הכוננות הצבאית שלו לרמות מתקדמות, כך ע"פ דיווח בלבנון ● הממשלה תצביע על הארכת המצב המיוחד בעורף עד אחרי הבחירות: "סבירות גבוהה שתתרחש תקיפה על אוכלוסייה אזרחית" ● דיווח: ישראל בולמת את הקמת בסיס הכוח הבינלאומי של "מועצת השלום" בעזה

צביקה שווימר ועו''ד ספיר אביר / צילום: פיפל פוטוגרפי

בשעה טובה: מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שווימר, התחתן

מנכ”ל אלקטרה מוצרי צריכה ויו”ר קרפור ישראל, צביקה שווימר, נישא לבת זוגו עו"ד ספיר אביר באולמי גבריאל בנס ציונה ● אירועים ומינויים

יקי פייטלסון, מייסד-שותף ומנכ''ל ורוניס / צילום: תומר פולטין

"בנינו את החברה כמעט בלי כסף": מייסד ומנכ"ל ורוניס על הדרך לעסקת הענק

ורוניס נמכרת ל-Proofpoint תמורת 6.3 מיליארד דולר, ופייטלסון בטוח שהחברה הממוזגת תגיע ל-ARR של 5 מיליארד דולר ותבנה דומיננטיות בשוק ● בראיון לגלובס הוא דוחה את הטענה להחמצה, ומבטיח שהעסקה מוכוונת צמיחה גם עבור העובדים בישראל ●"את ורוניס בנינו כמעט בלי כסף", הוא מספר על המסע

גיא נתן מארח את יקירה שחר, רון רבינוביץ', דור אליגולא ויניב פגוט / צילום: שלומי יוסף

בכירי שוק ההון מזהירים מהשקעות ה-AI: "התמחורים הם אירוע שלא ראינו כמותו"

במסגרת פסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, התקיים פאנל שהעלה את השאלה האם הזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית מייצר בועה חדשה בשוק ההון, והיכן נמצאות הזדמנויות ההשקעה של השנים הקרובות?

''עובדים 24 שעות ביממה''. אולם דיונים בבית משפט / צילום: Shutterstock

זורקים את הפטיש: קפיצה במספר השופטים שיוצאים לפנסיה מוקדמת

משרת השיפוט נחשבה משחר הימים לפסגת השאיפות בענף, אלא שנתונים חדשים מראים שיותר שופטים בוחרים לקום מהכיסא מוקדם מהרגיל ● פנסיה תקציבית, הזדמנויות בבוררויות, עומסים בלתי נסבלים ופגיעה במעמד הציבורי מציבים את המערכת בפני מציאות חדשה

צבא ארה''ב תוקף באיראן  (ארכיון) / צילום: ap, U.S. Central Command via AP

מהי "אם כל הפצצות" ולמה בוושינגטון שוב שוקלים להשתמש בה נגד איראן?

צבא ארה"ב שוקל שימוש ראשון בפצצה מדגם GBU-43, שמכונה "אם כל הפצצות" מעצם היותה החימוש הקונבציונלי העוצמתי ביותר שקיים ● מה הייעוד שלה, למה דווקא עכשיו, ובאילו פצצות ארה"ב כבר השתמשה מול איראן? ● גלובס עושה סדר

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ישראייר: "הסיכוי של המניה להכפיל את עצמה גדול מזה של אל על"

אורי סירקיס התייחס בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס לפער בין ביצועי מניות חברות התעופה, והעריך כי מנועי הצמיחה שפיתחה ישראייר יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות • לדבריו, מחירי הדלק הגבוהים פוגעים בחברה בהיקף של 30-40 מיליון דולר בשנה • על מחירי הטיסות לניו יורק: בלי כניסת החברות המחירים היו באזור 1,800 דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב: מניות הבנייה קפצו, מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● סקטור הטכנולוגיה הוביל את הירידות, על רקע הסנטימנט השלילי בארה"ב ● אלקטרה נדל"ן ואופקו זינקו בחדות ● השקל נחלש מול הדולר מתחזק ושערו חצה את רף ה-3.10 שקלים ● וגם: למה ב-RBC ממליצים לנטוש את מניות ה-AI לטובת סקטור הבריאות?

רם גב מבנק הפועלים / צילום: שלומי יוסף

בכיר בבנק הפועלים: "אולי המשקיעים מניחים שגם המשבר הבא ייראה כמו הקודם"

רם גב, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של בנק הפועלים, התייחס בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי בשיתוף גלובס לסיכונים שניצבים בפני המשק הישראלי, והזהיר מפני השלכות הגידול בהוצאות הביטחון והלחץ על התקציב ● לדבריו, ההתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשברים קודמים עלולה גם ליצור שאננות בקרב המשקיעים

מימין: ג'ף בזוס, יוהאן אליאש וביל גייטס / עיבוד: Evan Agostini, Alex Brandon, Thanassis Stavrakis - AP

מאחורי מסע הרכישות השקט של המיליארדרים

אלכס קארפ, ביל גייטס, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג משקיעים מאות מיליוני דולרים ברכישת אלפי דונמים של יערות, שטחים חקלאיים ואחוזות מבודדות ● בין הגנה מפני אינפלציה, מסחר בקרדיט פחמן, ניסויי טילים ומקלטי יום הדין - המיליארדרים מגלים מחדש את הערך של האדמה ● כך הפכה הקרקע לנכס אסטרטגי

פרופ' יורם וייס, מנכ''ל בית החולים הדסה / צילום: אבי חיון

בית החולים "הדסה קפריסין" הוקם בלימסול

המרכז הוקם על ידי יזמים מקומיים ללא השקעה כספית של הדסה, אך רופאי בית החולים הישראלי הכשירו את הצוות המקומי וייעצו לו ● להדסה ינבעו תועלות עסקיות מהמיזם שלא פורטו, והוא עשוי להגביר את התיירות הרפואית לבית החולים ● גם הקהילה הישראלית בקפריסין תוכל לקבל טיפול במקום

אירוע השקה בווייקו, טקסס, ארה''ב, ב-15 באוקטובר 2026 / צילום: Reuters, Tesla

אילון מאסק מציג: מכונית מעופפת

"הרודסטר המעופפת" של אלון מאסק הושקה במופע רועש בטקסס ● המקדמה למזמינים היא 250 אלף דולר אבל המחיר הסופי עדיין לא ידוע

גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

תחרות גוברת וחשש מהדחה מהמדד: "הסערה המושלמת" שמעיקה על גילת

חברת התקשורת הלוויינית הגיעה לפני חצי שנה לשיא של 5 שנים, אך מאז צנחה בכ־60% ומחקה יותר מ-700 מיליון דולר מהשווי ● גריעה מתקרבת ממדד ת"א 90 ורכישה של חטיבת הלוויינים של קומטק, שבעצמה מתאוששת מקשיים, מעוררות חשש בקרב המשקיעים

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

במייל קבוצתי, בשש בבוקר: למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל כך אכזריים

ענקיות הטק שהודיעו על פיטורים ממחישות כיצד חופש רחב לפטר, חשש מדליפת מידע ורצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, שנעשה לא אחת במייל ותו לא ● בארה"ב, לעומת ישראל, אין חובת שימוע, ויש תלות נוספת במעסיק - לכיסוי ביטוחי

האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות? / אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית ירדה, האינפלציה נחלשה: האם הקרנות הכספיות עדיין משתלמות?

הקרנות הכספיות צמחו בחדות ומנהלות כבר כ–217 מיליארד שקל, אבל התנאים שהפכו אותן לאטרקטיביות השתנו ● מצפי התשואות, דרך שחיקת יתרון המס ודמי הניהול שעלולים להטעות - ארבעה דברים שכדאי מאוד לבדוק לפני שבוחרים קרן כספית

מסוק אפאצ'י / צילום: Shutterstock

המסוק שעשה היסטוריה בגרסה משודרגת: האפאצ'י החדש של צה״ל

ישראל חתמה על עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י ● מדובר בגרסה החדשה ביותר של המסוק שחתום על מספר מבצעים היסטוריים במזרח התיכון ● מה מייחד אותו, ומה כוללת העסקה? גלובס עושה סדר

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

פספסת דיווח? שלם 26 אלף שקל: המערכת של משרד החינוך חונקת ספקים

מערכת גפ"ן של משרד החינוך נועדה להעניק למנהלי בתי הספר תקציב עצמאי ואפשרות לבחור תוכניות העשרה לתלמידים ● אלא שבפועל, שורת עדויות חושפת מנגנון בירוקרטי חונק ומטיל קנסות על ספקים קטנים בשל טעויות דיווח טכניות בתום לב ● שומר הסף, מדור חדש