גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

נתניהו וקושנר לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום. עכשיו הם מנסים לקנות זמן

כותרות העיתונים בעולם: פגישתם של ג'ארד קושנר וראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים הסתיימה בהתקדמות מועטה בלבד, המלחמה בהורמוז החזירה את הפיראטים לסומליה, וגם: השאלה האם מחירי הנפט הגבוהים יישארו עמנו אל תוך שנת 2027 הפכה לציר המרכזי סביבו מעריכים כלכלנים את ההשלכות העתידיות של הלחימה במצר הורמוז • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ שיגר מסר לאיראן - ומאיים להפציץ את עומאן

טראמפ איים על משטר האייתוללות: "הם שחקני פוקר טובים אבל מתים"; הוא שיגר איים מפתיע גם לעומאן: "אם הם יפריעו לנו - נפציץ אותם" ● גורם רשמי במועצת השלום: "הפגישה של קושנר עם נתניהו הייתה פורייה מאוד - סיכמנו על מתווה להמשך הדרך ● בכיר איראני לרויטרס: טהרן החליטה לעבור ממצב של מדיניות הגנתית למצב של מדיניות התקפה מלאה • עדכונים שוטפים 

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"

לובי 99 הגיש את הערר בשם שני חוסכים שהגישו תלונות פרטיות למשטרה בטענה כי שודלו להעביר את כספם לסלייס בדרכי עורמה ● שלוש שנים לאחר חשיפת הפרשה שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים, בלובי 99 טוענים כי המשטרה לא מקדמת חקירה פלילית למרות המידע שברשותה

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד: תושב אשקלון חדר למחשבים של עשרות חברות ואסף חומר רגיש

לאחר חקירה סמויה בלשי יחידת הסייבר להב 433 עצרו תושב אשקלון בחשד להחדרת נוזקה לעשרות חברות במשק הישראלי ● בית המשפט האריך את מעצרו עד 23 באוגוסט

סמי תורג'מן, יו''ר חברת נגה לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

הבכיר לשעבר שגייס צחי נחמיאס למאבק ברשות החשמל

מגה אור גייסה את יו"ר נגה לשעבר סמי תורג'מן כיועץ, בזמן שרשות החשמל עצרה את חלוקת הרישיונות לחוות שרתים ובוחנת מחדש את הקריטריונים • במרכז אי-הוודאות: בקשת החברה לחיבור של 1 גיגהוואט במתחם אליאנס בחדרה

אייל שינה, סמנכ״ל ההשקעות בפסטרנק שהם / צילום: יח״צ פסטרנק שהם

"מאוד אטרקטיביות": מנהל ההשקעות מזהה הזדמנות במניות שירדו בכ־40%

כשאייל שינה, סמנכ"ל השקעות בפסטרנק שהם, מסתכל על השוק הישראלי, הוא רואה מאפיינים אופטימיים ש"אין בשום שוק מערבי" ● הוא ממליץ להיחשף בעיקר לשקל, כי "אנשים חיים בארץ, וההוצאות שלהם בשקלים"; ומסמן את הסקטור הביטחוני כהזדמנות אחרי הירידות

מפעל Plant & Bean בתאילנד / צילום: יח''צ

זוגלובק מתרחבת בחו"ל: רוכשת 70% ממפעל תחליפי בשר בתאילנד

קבוצת זוגלובק חתמה על עסקה לרכישת 70% ממפעל Plant & Bean בתאילנד, המייצר תחליפי בשר ומוצרים מהצומח; סכום העסקה לא נמסר ● בתוך כך, אלי זוגלובק ימונה לנשיא הפעילות הבינלאומית ויעבור לתאילנד; ציון בלס יחליפו כיו"ר פעיל

שר התפוצות עמיחי שיקלי. פרסום ברשת איקס, 02.08.26 / צילום: רמי זרנגר

הסכם אוסלו עבר בזכות מפלגות ימין קטנות?

מפלגות ימין חדשות מתחממות על הקווים, אבל השר עמיחי שיקלי טען שתרחיש כזה כבר הביא בעבר ל"קטסטרופה" ● עד כמה מדויק התקדים ההיסטורי שרבים בליכוד מנופפים בו? ● המשרוקית של גלובס

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק נערכת למסחר של 23 שעות. איך זה יעבוד?

הבורסה מוטת הטכנולוגיה בניו יורק התחילה להיערך למסחר בין השעות 21:00 עד 20:00 ● בשוק טוענים שהמהלך ישפיע לחיוב על המניות הדואליות והבורסה המקומית ● גלובס עושה סדר

הבנק האירופי המרכזי / צילום: Associated Press, Michael Probst

קריסה במניות תאיים על יציבות המדינות: האזהרה החריפה של הבנק האירופי

בבלוג של הבנק המרכזי, כלכלני הבנק הזהירו כי נסיגה משמעותית במניות הטכנולוגיה היא תרחיש סביר, שעשוי לאיים על היציבות הפיננסית ביבשת ● בינתיים, האנליסטים רק מעלים את התחזיות לשוק המניות האמריקאי, לנוכח עונת הדוחות החזקה ברבעון השני

מארק וולטר / צילום: Reuters, Kirby Lee

רשת העסקאות הנסתרות שסיבכה את הבעלים של הדודג'רס בחקירה פדרלית

תחת לחץ מצד חוקרים ורגולטורים, המיליארדר מארק וולטר ממהר לפרק את ההימורים שביצע ולהציל את אימפריית הספורט והפיננסים שלו

אתר SHEIN / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בשווי: שיין מאבדת גובה לקראת הנפקה בהונג קונג

ענקית האופנה המקוונת נערכת להנפקה בהונג קונג לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר בלבד - כרבע מהשווי שלפיו גייסה הון לפני ארבע שנים ● הירידה החדה בשווי משקפת את ההאטה בצמיחה, את העלייה בעלויות הסחר ואת הקשחת הרגולציה בשווקים המרכזיים של שיין - ובמיוחד בארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: ארה"ב שוקלת לצמצם נוכחות צבאית במפרץ

בארה"ב יבחנו אם משתלם להם לשקם את הבסיסים האמריקאים שנפגעו במלחמה - או פשוט לעזוב אותם • במקביל, איחוד האמירויות הודיעה כי שוגרו לעברה שני בליסטיים מאיראן ● טראמפ אמר קודם לכן בסוף השבוע שיכריז בקרוב על מצר הורמוז כשטח אמריקאי • מנגד, הבכיר האיראני קאליבאף מבהיר כי הורמוז לא ייפתח עד ליישום ההתחייבויות האמריקניות ומאותת על חזרת "הזירה הצבאית" • עדכונים שוטפים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

חמשת הבנקים הגדולים יוצאים למאבק משפטי נגד ההכרזה עליהם כקבוצת ריכוז

הבנקים הגישו ערר לבית הדין לתחרות נגד החלטת הממונה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז וכן נגד ההוראות שנקבעו בתחום הפיקדונות ● בענף מעריכים כי ההליך המשפטי עשוי להימשך אף שנתיים ● מה יתרחש בתקופת הביניים עד להכרעה, ומהם הסיכויים לביטול ההחלטה?

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

תמורת 475 מיליון שקל: אושרה לשטראוס רכישת חברת המזון Yoki

רשות התחרות הברזילאית אישרה לשטראוס את רכישת חברת המזון Yoki מידי ג'נרל מילס ● מדובר באחת מחברות המזון הבולטות בברזיל, ומכירותיה השנתיות נאמדו בעת ההכרזה על העסקה במרץ בכ-1.2 מיליארד שקל

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

הקידום שקיבל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בבנק ההשקעות היפני סופטבנק

ראש המוסד לשעבר, ששימש מנהל הפעילות הישראלית, ירחיב את סמכויותיו לזירה הבינלאומית ויפעל בצמוד למייסד סופטבנק מאסיושי סאן וההנהלה הבכירה ● הוא יתמקד בתחומי העיסוק החדשים של הקרן: מימון ופיתוח חוות שרתים לעיבוד AI וענן והשקעה בחברות שבבים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

למה כולם רואים אנשים קטנים? הפטרייה שמסקרנת את חוקרי המוח

מה הקשר בין פטרייה ליליפוטית, תסמונות מוח והמנה שהוגשה לשרת האוצר לשעבר של ארה"ב ג'נט ילן ● האם חברת קריופארם המבטיחה, שמפתחת טיפולים לסרטן, לקראת חדלות פירעון ● ומה תעשה חברת Remepy הישראלית עם 36 מיליון הדולרים שגייסה ● השבוע בביומד

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מטריקס צמחה אך נפגעה מהשקל; הצמיחה באורבניקה נשענה על שטחים ולא על מכירות

שתי החברות מדווחות על קפיצה חדה ברווח הנקי ברבעון השני - 36% במטריקס ו-70% באורבניקה-הודיס • במטריקס, התחזקות השקל חתכה יותר מחצי מצמיחת ההכנסות ● באורבניקה-הודיס הצמיחה נשענת על פתיחת סניפים, בעוד המכירות בחנויות הקיימות בירידה

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

הנתונים חושפים: משרדי עורכי הדין שהרוויחו מיליונים מייעוץ לחברות הממשלתיות

רשות החברות מפרסמת את נתוני שכר הטרחה של היועצים המשפטיים החיצוניים בחברות הממשלתיות ● הדוח חושף כי הגופים הממשלתיים שבהם ההוצאות הגבוהות ביותר הם חברת החשמל, נת"ע ומקורות ● ומי משרדי עורכי הדין המובילים?