גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

פרוייקט דובנוב 4 / צילום: הדמיה סטודיו 84

האדריכל אבנר ישר רכש חצי קומה בפרויקט דובנוב 4 ב-38 מיליון שקל

אבנר ישר, אדריכל פרויקט דובנוב 4 רכש יחד עם אישתו עדי דירת חצי קומה בפרויקט, כך מדווחת חברת ישראל קנדה ● היקף הפרויקט כ-2 מיליארד שקל, והוא צפוי להסתיים בעוד כ-4 שנים

מימין: יו''ר הסוכנות היהודית, אלוף (במיל) דורון אלמוג, ראש עיריית ב''ש רוביק דנילוביץ, מנכ''ל הסוכנות היהודית יהודה סטון, מנכ''לית עיריית ב''ש ליז עובדיה, ראש מינהלת ישראל בסוכנות היהודית עו״ד דפנה קירו כהן / צילום: גיא יחיאלי, הסוכנות היהודית

המינהלת החדשה שתסייע לנפגעי "שאגת הארי"

הסוכנות היהודית מקימה את "מינהלת ישראל", שתחזק אוכלוסיות שנפגעו מירי טילים ● בנק מזרחי טפחות יוצא בתוכנית "בוסט לעסקים", שבמסגרתה יעניק הטבה חד-פעמית לתושבי גבול הצפון ● וזה המותג שהשיק השבוע השבוע חנות פופ-אפ בקניון עופר רמת אביב ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד. המשימה הוארכה פעמיים / צילום: ap, Giannis Angelakis

טענות בוושינגטון: ארה"ב מתמקדת באיראן ומפספסת את האתגר הגדול - סין

המערכה המתחוללת של טראמפ במזרח התיכון מדלדלת את מלאי הטילים האמריקאי ומעמיסה על הכוחות ● בצבא ארה"ב רואים בסין את האתגר המורכב ביותר, ואסטרטגים ביטחוניים סבורים שיש להתמקד בו, אבל נראה שבוושינגטון מתקשים לתעדף את הקרבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

כוחות ביטחון מחוץ לבית הכנסת ''טמפל ישראל'' בעיירה ווסט בלומפילד, מישיגן / צילום: ap, Corey Williams

היורה במישיגן נוטרל על ידי האבטחה, לא ידוע על נפגעים באירוע

החשוד בניסיון הפיגוע בבית כנסת "טמפל ישראל" במישיגן נוטרל, לא ידוע על נפגעים • השריף: "מנסים להבין אם יש עוד מעורבים" ● עמי שטרמר סיפר: "אחותי נמצאת בבית הכנסת. הם לכודים בפנים עם קרוב ל-100 ילדים" • דניאל, עובד בפדרציה היהודית של דטרויט: "אנחנו מבוצרים בבניין. יש כוחות ביטחון גדולים. אנחנו מתפללים"

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

מידרוג מגיבה להשלמת עסקת אלומיי בנופר

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

צילומים: נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת, טלי בוגדנובסקי

לאוצר יש שתי תחזיות הפוכות, עם מחיר לא מבוטל בצידן

באוצר יש זרוע אופטימית וזרוע פסימית ● מחיר הרפורמות שלא עוברות ● ומי עונה לציבור הישראלי? ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ארבע מניות בלטו בעליות בת"א 125. זו הסיבה

בעוד שהמסחר בת"א וביתר השווקים בעולם התנהל בירידות, על רקע הקפיצה המחודשת במחירי הנפט בעולם, את העליות במדד ת"א 125 הובילו איי.סי.אל, החברה לישראל, קבוצת דלק ואנרג'יאן ● הסיבה: השיבושים במיצרי הורמוז

יגאל ברקת, מיטל שירן הראל, טלי פולג / צילום: ענבל מרמרי, אילן בשור, אלעד גוטמן

הקמפיינים שהתחלפו, המהלך שהוקפא ולקחי העבר: סמנכ"לי השיווק משתפים

מבצע "שאגת הארי" גרם לסמנכ"לי השיווק בחברות הבולטות במשק לשנות שוב את התוכניות, רגע לפני חג הפסח ● איך בוחרים באיזה קהל יעד להתמקד, מה עושים כשהקו שלך הוא בדרך-כלל הומוריסטי, והאם לתת חסות לתוכנית ריאליטי גדולה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית על הפיקדונות בבנקים נשחקת. מי הציע את הגבוהה ביותר?

בנק ישראל פרסם את נתוני הריבית על הפיקדונות של הבנקים לחודש פברואר, מהם עולה ירידה שלישית ברציפות ● מי שסגר את כספו בפקדון בנקאי קיבל ריבית ממוצעת של 3.8% ● וואן זירו מובילה עם ריבית של 5.43%, ואילו הריבית הנמוכה ביותר היא של בנק מסד

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הדולר? מתחזק בעולם ועולה גם מול השקל

הדולר התחזק מול השקל ב-2% בשישה ימי מסחר ל-3.14 שקלים ● "המטבע הירוק" מתחזק גם מול סל המטבעות העולמי ● אידית מוסקוביץ מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי: "הסיבה העיקרית הינה ההסלמה במלחמת איראן"

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין"

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

אולם תצוגה של GEELY / צילום: יח''צ

"פיזור הסיכונים" של יבואני הרכב הישראלים באירופה נושא פירות

מכירות כלי הרכב מצטמצמות בשל המלחמה, אך היבואנים הישראלים מרחיבים במהירות את פעילותם באירופה - מאוסטריה ורומניה ועד יוון ● במקביל מושקים בישראל דגמים חדשים ומעודכנים, לעיתים גם במחירים נמוכים יותר ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א