גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אפי שקדי, מנכ''ל אפי קפיטל / צילום: אוהד דיין

אפי קפיטל מוכרת קרקע ברעננה שבה זכתה לפני כשנה – ותישאר עם רווח של כ־4 מיליון שקל

חברת אפי קפיטל זכתה בקרקע עבור 221 יח"ד במכרז "מחיר מטרה" ברעננה באפריל 2025 תמורת כ־163 מיליון שקל ● חברת שמואל ברוך השקעות רוכשת ממנה כעת את הקרקע תמורת כ־194 מיליון שקל – אבל בשורה התחתונה העסקה צפויה להניב רווח של כ־5 מיליון שקל לפני מס

חברת השבבים מיקרון / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

"שדה הקרב של וול סטריט": כוכבת ה-AI שזינקה במאות אחוזים - ועדיין מתומחרת בחסר

הזינוק ביותר מ-230% מתחילת השנה לא שכנע את המשקיעים, ומניית מיקרון עדיין מתומחרת בחסר עמוק ● אנליסטים בבנקי ההשקעות המובילים מעריכים כי השוק טועה: ביקושי ה-AI הקשיחים וגל רכישות חוזרות במיליארדי דולרים עשויים לקחת את המניה לשיאים חדשים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות חדות, על רקע סערת האג"ח העולמית

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.3%, ת"א 90 איבד קרוב ל-2% ● כלל המדדים הענפיים ננעלו באדום, מדד הקלינטק נפל ב-3.5% ● ברקע, הסערה בתשואות האג"ח בעולם - התשואה לעשור בשיא של 19 שנה, התשואה ל-30 שנה נגעה ברמתה הגבוהה מאז 2004 ● הסיבות: החובות המדינתיים התופחים ברחבי העולם, זעזועי האנרגיה והחששות מפני אינפלציה

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון הודיעה שהמנכ"ל אופיר שריד יסיים את תפקידו בשל מחלה

חברת הנדל"ן המניב הודיעה כי שריד יסיים את תפקידו בחברה, לאחר שבתחילת החודש יצא לחופשת מחלה בשל נסיבות רפואיות ● החברה החלה בהליך לאיתור מנכ"ל

הבית הלבן, ארה''ב / צילום: Shutterstock

בית המשפט הפדרלי הורה לממשל טראמפ לבטל את החרם שהטיל על כמה כלי תקשורת

לאחר שבשבוע שעבר טראמפ שלל את הכניסה לבית הלבן מנציגי CNN, MS NOW ו-Politico, בית המשפט הפדרלי הורה להשיב להם את הגישה ● השופט הפדרלי טימותי קלי: שלילת אישורי העיתונאים נעשתה ללא "הליך הוגן מספק מבחינה חוקתית" ● משרד המשפטים: כלי התקשורת "סיכנו את הביטחון הלאומי"

עולים חדשים בנתב''ג / צילום: Shutterstock

ישראל רוצה יותר עולים, אבל מתקשה לספק להם קורת גג

הממשלה ביקשה לעודד עלייה דווקא בתקופה של מלחמה ואי־ביטחון גובר ליהודים בעולם ● מערכי הליווי והסיוע לסטודנטים יצאו לדרך, אבל מנגנון הדיור למשפחות צעירות נותר ללא מענה מלא ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית לעידוד גל עלייה לישראל

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

מגדל היוקרה נתקע: כמחצית מהדירות נמכרו אחרי 10 שנות שיווק

מגדל בראשית בבבלי - מה שאמור היה להיות אחד ממגדלי היוקרה המבוקשים בתל אביב הפך לזירת מחלוקות ותביעות של מיליארדים, בעוד המכירות רחוקות מהיעדים המקוריים ● התוצאה: רק 91 דירות נמכרו (מהן 15 לבני משפחה) מתוך 168, עשור לאחר תחילת השיווק ● מוטי כוזהינוף: "מדובר במשפחה אמידה, היא יכולה לשאת בנזקים העצומים שנגרמו, ואינה לחוצה למכור בכל מחיר"

שר הכלכלה ניר ברקת במסיבת עיתונאים לרגל המיזם / צילום: אדוארד שטרן

כפי שנחשף בגלובס: קרפור נסוגה מהסל של ניר ברקת

משרד הכלכלה הודיע כי לא תמומש האופציה להאריך את מיזם "הסל של ישראל" בחצי שנה נוספת, והוא יסתיים ב-14 באוקטובר ● לפי המשרד, השקעה של 25 מיליון שקל הניבה חיסכון ישיר של כ-40 מיליון שקל לציבור ● אלא שכבר לפני כחודש נחשף בגלובס כי בקרפור שוקלים לפרוש בשל הפגיעה בהכנסות וברווחיות, ובהמשך נודע כי הרשת החליטה שלא להמשיך

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

הדרישה של רשות התחרות שעשויה לטרפד את עסקאות המיזוג הבאות

מאחורי התנאים של רשות התחרות למיזוג יוניון והראל עם חברת כאל, שהפילו את המיזוג, עומד חשש מזליגת מידע בין החברות ● מומחים בתחום מסבירים: "מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות"

דירה בשיפוצים / צילום: איל יצהר

שיפוץ של חצי מיליון שקל בדירה חדשה הפך לעתירה מול רשות מסים

בני זוג קנו דירה חדשה ברמת השרון ושיפצו אותה ב־580 אלף שקל ● ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בביהמ"ש המחוזי מרכז קבעה כי הצורך בשיפוץ מאסיבי והשלמות בנייה לא הופכים דירה שנרכשה ל"דירת מעטפת" המזכה במס מופחת

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

הפג-לויד וקרן פימי הגישו הצעה משופרת לרכישת צים. מה היא כוללת?

הפג-לויד ופימי הגישו לממשלה הצעה משופרת לרכישת צים, הכוללת התחייבות להפעלת קו ישיר לאסיה, חיזוק "מניית הזהב" והשארת פעילות הספנות והידע המקצועי בישראל ● במסגרת ההצעה יוגדל גם מספר הימאים הישראלים, צים ישראל תחזיק בצי מכולות עצמאי ותיהנה מגישה לצי העולמי של הפג-לויד

בני נוער ובינה מלאכותית / צילום: Shutterstock

סקר חדש: שליש מהנוער בישראל סומכים על סוכני AI יותר מאשר על ההורים

בחברת מאסטרקארד ערכו לאחרונה סקר בקרב 26 אלף מבוגרים ובני נוער מ-13 מדינות באירופה כולל ישראל, הבודק עד כמה הם מאמצים את חידושי הבינה המלאכותית ● מהסקר עלה כי הישראלים מובילים בפער בכל הנוגע לאימוץ הטכנולוגיות החדשות ● אלה הנתונים

תקופת ההסכם של יצרנים ויבואנים תוגבל? כלי רכב חדשים בנמל / צילום: Shutterstock

רשות התחרות בוחנת מגבלות חדשות על יבואני הרכב בישראל

רשות התחרות בודקת את הקשרים בין יצרני הרכב, היבואנים ומפיצי המשנה, ובוחנת אפשרות להגביל נתחי שוק ותקופות זיכיון ● סין מתכננת לרסן את ייצור הרכב ולעודד מיזוגים בין יצרניות ● ובישראל: סקודה משיקה שתי חשמליות חדשות, לקסוס את ה־ES החדשה ו־GAC חשמלית ב־117 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

שפע, נדיבות ושמחת אכילה. לולוליש / צילום: אפיק גבאי

יוצאים מהסרט, פותחים שולחן: תחנות החובה הטעימות ביותר בחיפה

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי שיתקיים בחיפה בחול המועד סוכות מזמין את המבקרים לגלות את הסצנה הקולינרית התוססת בעיר, ממאפי שמרים בבת גלים ועד ארוחות טעימות בשוק תלפיות

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה

כותרות העיתונים בעולם: בהולנד מאיימים בקנס או במאסר אם ימצאו מוצרים מההתנחלויות במזוודה בכניסה למדינה, סין נותנת כסף וטכנולוגיה לאיראן, וסופרת יהודייה גורשה מפסטיבל בספרד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

איך לקבל יותר מהבנק שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

הישראלים נוטים לסגור פיקדון בבנק שבו מתנהל חשבונם, גם כשבנק אחר מוכן לשלם יותר ● אולי זו הנאמנות שהופכת רבים ללקוחות שבויים, אף שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר בלי להעביר את העו"ש ● ומי שמסתפק בהצעה הראשונית, עלול להשאיר "כסף על השולחן"

תרגיל חי''ר של נאט''ו בלטביה מ-2018 (ארכיון) / צילום: ap, Mindaugas Kulbis

כוחות נאט"ו במדינות הבלטיות מנסים ללמוד את כללי המלחמה החדשים

בעוד הכוחות בלטביה, בהובלת קנדה, מיישמים את הלקחים מהמלחמה באוקראינה, עדיין נותר פער משמעותי