גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

נתניהו, טראמפ, בן ראשיד ובן זאיד בטקס החתימה על הסכמי אברהם. ספטמבר 2020 / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

איך תשפיע פרשת טיסת פליי דובאי על הסכמי אברהם? מומחים מסבירים

ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי חשף כשלי ביטחון ותעופה, אך לפי המומחים אינו צפוי לערער את היחסים האסטרטגיים בין ישראל לאיחוד האמירויות ● עם זאת, האירוע מדגיש את ההתקרבות בין סעודיה לאמירויות ואת ההתחזקות של הקו האנטי־ישראלי של עומאן ושל קשריה עם איראן

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

רשות המסים רוצה את כרטיס האשראי שלכם, לא תאמינו למה

הצגת עסקאות נדל"ן באתר רשות המסים מותנית מעתה בהוצאת קוד וסיסמה, הכרוכים בהזדהות, הזנת נתוני אשראי ועוד ● ברשות מנופפים בצורך "להגן על מערכותינו מפני מתקפות AI שונות", אבל באקדמיה ובמכוני מחקר מזהירים מפגיעה קריטית בהנגשת מידע לציבור

מטוס בואינג 787–9 של אל על / צילום: עידו וכטל

הכמעט אסון בטיסת פליי דובאי עשוי לשלוח את אל על למהלך היסטורי

הפחד בשמיים מתורגם לראלי בבורסה: זינוק של 13% במניית אל על הוביל אותה לשווי שיא, ומניב לבעל השליטה קני רוזנברג רווח על הנייר של כ–4 מיליארד שקל על השקעתו, בתקופת הקורונה ● וגם: חלום הכניסה למדד ת"א 35 וההשפעה האפשרית על כרטיס פליי קארד

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

האם הגידול המהיר של פליי דובאי הפיל אותה עם גיוס של טייס לא כשיר?

לאחר זינוק חד בפעילות, אירוע האבטחה החמור מעלה שאלות קשות על נהלי הגיוס והסינון של פליי דובאי ● כעת, עתיד חברת הלואו קוסט תלוי בשיקום אמון הנוסעים

השקעות אלטרנטיביות / אילוסטרציה: Shutterstock

לקרנות ההשקעה הפרטיות יש בעיה, והממשל האמריקאי חושב שהארנק שלכם יכול לפתור אותה

הצעה ממשלתית תסייע למנהלי קרנות למכור השקעות אלטרנטיביות לקהל רחב יותר

המפגש בין רה''מ נתניהו לנוסעי טיסת פליי דובאי / צילום: קובי גדעון, לע''מ

אחרי הסערה והסרת האחריות: רה"מ הנחה לבדוק את אבטחת התעופה הזרה

ראש המל"ל שמואל בן עזרא יתבקש למנות בודק לבחינה יסודית של כלל היבטי אבטחת התעופה האזרחית הזרה לישראל • זאת לאחר שב-2024 המליץ מבקר המדינה לקיים עבודת מטה בנושא, ובצל הטענות במשרד התחבורה כי אין בידיו יכולת לבצע בדיקה מודיעינית של טייסים וצוותי אוויר זרים

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

"כושר ההשתכרות מאופס לחלוטין": אורן קובי מבקש להפחית את התשלומים לנושים

אורן קובי, יזם הנדל"ן לשעבר המואשם בפלילים, טוען כי אינו יכול לעבוד בשל מגבלות משפטיות ● ביהמ"ש העליון כבר דחה את ערעורו, אך איפשר לו להגיש בקשה חדשה עם הוכחות למצבו הכלכלי ● לקובי יש חובות של עשרות מיליוני שקלים, הוא נאשם בארבעה כתבי אישום וחשוד בהפרת האיסור לעסוק בנדל"ן

אלפי המפגינים ברחבי צרפת / צילום: ap, Aurelien Morissard

המשבר בצרפת יצא משליטה: הרחובות בוערים והקופה הציבורית ריקה

משבר חוב, בחירות מתקרבות וכלכלה שברירית דחפו את צרפת לגל חדש של מחאות אלימות, עם כ־5,000 מתפרעים במעצר ● לפי ממשל מקרון - ההפגנות הן מהלך של מפלגת השמאל הקיצונית

שוק ההון והשקעות / עיבוד: Shutterstock

המוניטין המפוקפק של אוקטובר בשווקים. ומה יקרה השנה

ב־19 באוקטובר 1987 נפל השוק ב־22% ביום אחד. וזו לא המפולת ההיסטורית היחידה שנקשרה דווקא לאוקטובר • האם העליות בשוק יימשכו, או שהחולשה שכבר מסתתרת מתחת לפני השטח תתפרץ? ואילו סיבות לאופטימיות יש למרות הכול?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מביטוח לחיסכון: המהפכה של רשות שוק ההון בביטוח הסיעודי

אחרי שנים של משברים בקופות החולים, קיצוץ בתגמולים וחשש מקריסה, רשות שוק ההון טוענת שפשוט אין ברירה אחרת ומציבה את הפתרון שלה - לעבור מביטוח סיעודי לחיסכון ● אלה עיקרי המתווה החדש

מימין: לואיז אינסיו לולה דה סילבה ופלאביו בולסונרו / צילום: ap, Andre Penner, Lucas Landau

שתי תפיסות עולם מתנגשות: בולסונרו ולולה נערכים לסיבוב שני מכריע בברזיל

יורש העצר של הימין פלאביו בולסונרו הוביל בסיבוב הראשון של הבחירות על הנשיא המכהן לואיז אינסיו לולה דה סילבה, וכעת ברזיל נערכת להכרעה בעימות אידאולוגי נרחב ● על הפרק: קיצוצים מול רווחה, התקרבות לסין מול ברית עם ארה"ב ופער חריף בעמדות כלפי ישראל

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ''ל אאורה ישראל / צילום: תמיר לוי

אאורה פרסמה הצצה לנתוני המכירות של הרבעון השלישי. כך מבצע חבר תרם למכירות

חברת הנדל"ן סיכמה את הרבעון השלישי עם נתון הגבוה מסך המכירות בשני הרבעונים הראשונים של השנה יחד ● הדחיפה המרכזית הגיעה ממבצע ההנחות למועדון "חבר" באוגוסט, במסגרתו נמכרו כ-385 דירות בחמישה פרויקטים של החברה ברחבי הארץ ● המנכ"ל והבעלים אטרקצ'י מעריך כי החברה תעמוד ביעד השנתי של 1,200 דירות ● המניה ירדה בכ-4% במסחר בתל אביב אחרי פרסום הנתונים

ד''ר שמעון אקהויז / צילום: תומר שלום

"לא הניבה הכנסות מעולם": חברת המכשור הרפואי של ד"ר שמעון אקהויז הגישה בקשה לפירוק

פילטרלקס מדיקל, שאקהויז הוא בעל המניות בה, פנתה לבית המשפט בבקשה לצו לפתיחת הליכים עם חובות של 1.3 מיליון שקל - מרביתם לאיחוד האירופי • החברה פיתחה מערכת להגנה מפני שבץ במהלך צנתור, אך מחקר על מוצר מתחרה ערער את הפוטנציאל המסחרי של התחום והקשה עליה לגייס הון

מייק קוהאן ונתנאל לורנצי / איורים: גיל ג'יבלי

השורטיסט שעם פחות מ־10 מיליון דולר השתלט על חברת נדל"ן שהסתבכה

המיליארדר מייק קוהאן איבד את השליטה בחברת הנדל"ן הנושאת את שמו שנקלעה לאחרונה לסחרור, לאחר שלא עמד בהחזר חוב שכנגדו שיעבד את מניותיו בחברה ● הבעלים החדש של קוהאן, נתנאל לורנצי, ינסה להשכיח את הסיבוב הקודם שלו בשוק ההון, שלא הסב נחת למשקיעים

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

האח של הסנגור, הבורר הידוע וחברת הנדל"ן: כך מנסים לבטל חיוב של 55 מיליון שקל

שותפות האחים סבירסקי הגישה לבית המשפט בקשה לביטול פסק בוררות שניתן נגדה ע"י השופט בדימוס איתן אורנשטיין, בטענה חריגה כי אורנשטיין לא גילה שסנגורו הוא אחיו של עורך דין המייצג בהליכים אחרים את החברה הזוכה בבוררות – בולווארד טרה

הדס שטייף ואפי נוה / צילום: איל יצהר, תמר מצפי

הפריצה לטלפון של אפי נוה תעלה לגל"צ ולהדס שטייף 600 אלף שקל

לאחר 7.5 שנים, ביהמ"ש קבע כי גלי צה"ל והדס שטייף ישלמו כ-600 אלף שקל ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה כפיצוי על הפגיעה בפרטיותו כתוצאה מהפריצה לטלפון הנייד שלו - פריצה שהובילה בהמשך לחקירה משטרתית בפרשת "מין תמורת מינוי" ● עורך דינה של שטייף: נשקול לערער

עו''ד שרה קנדלר / צילום: אבישג שאר-ישוב

עו"ד שרה קנדלר מונתה למנכ”לית הרשות לניירות ערך

קנדלר, שמכהנת כיום כמנהלת מחלקת ביקורת ואכיפה ברשות, נבחרה בתום מכרז פנימי ותחליף את עודד שפירר, שמסיים את תפקידו לאחר שבע שנות כהונה ● היא עובדת ברשות מאז 2001 ומילאה בה שורה של תפקידים בכירים

מכוניות חשמליות / צילום: Shutterstock

8 שקלים לליטר זו רק ההתחלה, אבל הישראלים דווקא נוטשים את החשמליות

הפגיעה בתשתיות הנפט משכנעת נהגים וציים באירופה לאמץ טקטיקות חיסכון אגרסיביות, ולהאיץ את המעבר לחשמל ● בישראל, לעומת זאת, כולם עדיין בונים על סבסוד המס על ידי הממשלה, שיפוג הפעם בסוף אוקטובר ● ואיזה מחיר משלמים הציים המקומיים על השאננות?

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

תלות יתרה בשני לקוחות: התשקיף שמעלה חשש לבועה

הדלפת התשקיף החשאי של ענקית הבינה המלאכותית אנתרופיק חשפה הפסדים כבדים, התחייבויות של חצי טריליון דולר ותלות בשני לקוחות מרכזיים ● האם מדובר בקריסה מתקרבת או בצמיחה פנומנלית של תעשיית העתיד? ● חמש הנקודות בתשקיף שהצליחו להדליק נורה אדומה בשווקים

זאק פולנסקי, מנהיג מפלגת ''הירוקים'' הבריטית / צילום: Reuters

"הירוקים" בבריטניה: ציונות היא גזענות, "מדינת פלסטין" צריכה לקום במקום ישראל

מפלגת "הירוקים" הבריטית הצביעה בעד החלטה הקובעת כי ציונות היא גזענות, ולכן המפלגה מתנגדת למדינת ישראל במתכונתה הנוכחית ותומכת במדינה פלסטינית חלופית ● משרד החוץ בתגובה: "כתם בתולדות הממלכה המאוחדת"