גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

גבי רוטר ושרון טל, בפאנל משותף בהנחיית ד''ר לירון שופן / צילום: כדיה לוי

"לא מייצרים חיבור דרך פוסט באינסטגרם": כך הופכים מוצר אופנה למותג

מה גורם לצרכנים לחזור שוב ושוב לאותו מותג? שרון טל, המעצבת הראשית של משכית, וגבי רוטר, יו"ר קבוצת קסטרו, הסבירו בפאנל "אייקונים לא יוצאים מהאופנה", בהנחיית ד"ר לירוי שופן בכנס MAD של גלובס מדוע אותנטיות, מורשת וחוויה עדיין מנצחות גם בעידן הרשתות החברתיות

נדב חנין , סמנכ''ל שיווק ודיגיטל, אל על בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

סמנכ״ל השיווק של אל על: ״קצב המצטרפים לפליי קארד גבוה. נותנים הטבות שאין בשום מקום אחר״

בכנס MAD של גלובס סיפר נדב חנין, סמנכ"ל השיווק של אל על, על המאבק סביב מועדון FLY CARD, הכניסה של החברה לעולם המלונות והאטרקציות, ועל שמירה על רלוונטיות כמותג ותיק ● עוד הסביר מה היתרונות על חברות התעופה האחרות ולמה הצרכן הישראלי מעדיף לטוס עם אל על

עשן במנאמה, בחריין, לאחר פגיעת כטב''ם איראני / צילום: Reuters, Stringer

איראן החליפה יעד: למה כווית ובחריין חוטפות את האש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסלמה במצר הורמוז כבר פחות מפחידה את שוק הנפט העולמי, כווית ובחריין חוטפות את רוב האש מאיראן בשל הערכה שארה"ב לא תגיב על כך בחומרה, והתחקיר בוול סטריט ג'ורנל על תנאי הכליאה של פלסטינים בישראל ● כותרות העיתונים בעולם    

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

שתי ערים שלחו מטה את מחירי הדירות, באופן החד מזה שמונה שנים

נתוני הלמ"ס האחרונים מציגים בפועל את הפרדוקס הנדל"ני המוכר: בעוד מחירי דירות יד שנייה מובילים ירידה חודשית חדה של 1%, שוכרי הדירות החדשים נאלצים לשלם 6.6% יותר ● מאחורי הקלעים: הגב הפיננסי של היזמים מול הפשרות של המוכרים הפרטיים, ואפס מדיניות ממשלתית בשוק שכירות שמאיים לרתוח הקיץ ● גלובס עושה סדר

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

גם שמואל טופז הרים ידיים: ביטול שלישי בגל ההנפקות בת"א

יצרנית המכלולים מטליקון נסוגה מהכוונה לגייס 150 מיליון שקל ● פימי הצליחה להכניס את רפא לבורסה, בשווי מופחת

מייסדי Oak, שי מורג וטל מרום / צילום: עומר הכהן

שי מורג משיק חברת סייבר חדשה עם גיוס סיד של 60 מיליון דולר

Oak, החברה החדשה של יזם הסייבר הישראלי, מפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים ● החברה מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובסן פרנסיסקו, ומגייסת עובדים נוספים למרכז הפיתוח בישראל

דור גביזון / צילום: ענבל מרמרי

כך הפתיעה וולט בנפיטס את בכירי השיווק: הדרך החדשה להעניק לעובדים תקציב הסעדה

בכנס MAD של גלובס, סיפר דור גביזון מוולט בנפיטס כי הם רואים עליה משמעותית של חברות וארגונים שרוצים לתת ערך והטבות לעובדים שלהם ומצטרפים לוולט בנפיטס ● עוד סיפר כי המנה הכי מוזמנות בצהריים היא שווארמה ואחריה המבורגר: "ניכר שעובדים בצהריים רוצים רגעי אושר, ולא לאכול משהו מעולמות הדיאטה"

איך שומרים על מותג מנצח לאורך זמן: כנס MAD יוצא לדרך

כנס MAD של גלובס מתמקד השנה בסוד ההצלחה ובאתגרים של מותגי Legacy ובשאלה איך שומרים על רלוונטיות לאורך זמן ● בכירי תעשיית השיווק, הדיגיטל והפרסום ייפגשו על במה אחת כדי לנתח את המלהכים הבולטים ● וגם: הצצה ראשונה לתוצאות מדד המותגים של גלובס

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

באפט חושף: אני יזמתי את ההשקעה הגדולה הזאת של ברקשייר

וורן באפט חושף את מאחורי הקלעים של ההשקעה באלפאבית, אך מצנן מעט את ההתלהבות סביב הבינה המלאכותית ומזהיר מהיקף ההון העצום שנדרש כדי לנצח במרוץ ● ולמה הוא ממשיך להאמין במניית אפל

מתי יהב, נהר זמורה ולירן ליברמן בפאנל משותף בהנחיית סופי מלניק אמיתי

"לא לבעלי לב חלש": האם אפשר לייצר מורשת בהייטק הישראלי?

בפאנל במסגרת כנס MAD של גלובס, דנו המשתתפים בשאלה - האם אפשר לייצר לגאסי בהייטק הישראלי? ● המשתתפים הסכימו כי "ככל שעוברות השנים המסרים צריכים להיות יותר משוכללים, יותר בגובה העיניים"

הקונגרס של ארצות הברית / צילום: Shutterstock

המכה שישראל עלולה לחטוף הערב בקונגרס בארה"ב

מדובר במהלך שככל הנראה ייכשל בשל הרוב הרפובליקני, אך עצם העלאתו להצבעה והיקף התמיכה שהוא צפוי לקבל, ממחיש את השינוי שעובר על המערכת הפוליטית האמריקאית בכל הנוגע לישראל

מייסדי היילו. מימין: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין (שכבר אינה בחברה) / צילום: איל יצהר

חד הקרן שמשך את המשקיעים הכי נוצצים במשק יימכר בנזיד עדשים

לגלובס נודע שחברת השבבים היילו, שכבר הגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר, מנהלת מגעים מתקדמים למכירת פעילותה בעסקה של עשרות מיליונים בודדים ● אם העסקה תושלם, היא תביא לקץ הפעילות העצמאית של חד הקרן המבטיח, שגייס כ־350 מיליון דולר וריכז סביב שולחן המשקיעים כמה מהשמות הבולטים בתעשייה ● בין המשקיעים הבולטים: עידן עופר, אלפרד אקירוב, אבי באום ודלק רכב של גיל אגמון, שביצעה את ההשקעה הגדולה ביותר

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים

החוק המקפיא מעצרי עריקים חרדים עבר אמש במליאת הכנסת ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים ● עם אישור החוק הוגשו נגדו ארבע עתירות בטענה לאפליה ולפגיעה בעיקרון השוויון ● כעת הוציא בג"ץ צו ארעי המקפיא את כניסתו של החוק לתוקף ● נקבע כי דיון בעתירות יתקיים בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות שערים מתונות, בעוד שוק השבבים מציג "עייפות"

המדדים המובילים בניו יורק ננעלו בירוק ● מדד המחירים ליצרן שהפתיע לטובה העניק רוח גבית לשווקים והרגיע את החששות מהריבית • פייפאל זינקה בעקבות הצעת רכש ענקית, ובלאקרוק הציגה דוחות שיא • מנגד, מיקרון הובילה את גל ירידות בסקטור השבבים, ויאם ברנדס נסוגה בשל טפיל בטאקו בל ● מחירי הנפט רושמים עלייה ברקע ההתחממות במצר הורמוז

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בהסכמת הממשלה: בג"ץ ביטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

ועדת האיתור תדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנהל רמ"י, בהם יהודה אליהו ● נקבע כי אליהו יישאר בתפקידו עד 22 ביולי, ולאחר מכן ימונה ממלא-מקום בהתאם להוראות החוק ● השופטים ציינו כי תוצאות ההליך הנוכחי לא שוללות את מינויו של אליהו לממלא-המקום

מיכל תמרי, סמנכ''לית שיווק בתנובה, בכנס MAD / צילום: כדיה לוי

מיכל תמרי, מנהלת אגף שיווק בתנובה: "מותג לגאסי לא נמדד בעבר שלו, אלא בכמה הוא רלוונטי"

בכנס MAD של גלובס טענה מיכל תמרי, מנהלת אגף שיווק בתנובה, כי "מותגי לגאסי צריכים להיזהר מהתרפקות על העבר" ● לדבריה, בין תנובה לצרכנים נוצרה מערכת יחסים לאורך השנים, שבמסגרתה נוצרות גם ציפיות ומחויבויות

מייסדי המיספריק, ד''ר חגי לאלזר וגידי ליטוין / צילום: דויד גארב

אחרי שש שנים בפיתוח: החברה שמנסה לקרוא גלי מוח נחשפת עם גיוס של 52 מיליון דולר

חברת הסטארט-אפ הישראלית Hemispheric הודיעה על השלמת גיוס של 52 מיליון דולר והשיקה את Descartes, מודל AI המבוסס על נתוני EEG - בדיקה המודדת את הפעילות החשמלית של המוח ● לדברי החברה, המערכת תאפשר למדוד את פעילות המוח באופן אובייקטיבי ולסייע באבחון ובהתאמת טיפולים במחלות ובהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות

תשלום ראשון של מענק העבודה יועבר מחר לכ־130 אלף זכאים / צילום: Shutterstock

130 אלף עובדים יקבלו מחר מענק של אלפי שקלים מהמדינה. מי זכאי?

רשות המסים תחל מחר בהעברת התשלום הראשון של מענק העבודה לשנת 2025 לזכאים, בסכום כולל של כ־260 מיליון שקל ● הזכאות למענק נקבעת לפי מבחני הכנסה ונתונים משפחתיים, והבקשות ממשיכות להיות מוגשות באופן מקוון באתר הרשות

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

יותר מתנובה: חברת התשתיות ששווה לעשרות קיבוצים מעל 2 מיליארד שקל

זינוק של 375% במניית רימון בשנתיים הקפיץ את שווי ההחזקות של האגודה החקלאית גרנות, בעלת המניות הגדולה בחברה ● לצידה יצר לעצמו המייסד והמנכ"ל יוסי אלמלם הון של קרוב למיליארד שקל "על הנייר" ● השבוע דיווחה רימון על כניסה לתחום חוות השרתים בארה"ב