גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

ויאגרה נגד סרטן? הממצא המפתיע של חוקרים במכון ויצמן

נובו נורדיסק תובעת את אלי לילי בטענה שהפרסומות שלה מטעות ● חוקרים ממכון ויצמן מצאו מנגנון לא ידוע בויאגרה שיכול לעזור לחולי סרטן ● חברת פוליפיד הישראלית חתמה על הסכם לשיווק המוצר שלה, עוד לפני שאושר ● ופרס דוליטל של המיליארדר ג'רמי קולר ואוניברסיטת ת"א הוענק לחוקרת שמצאה משמעות בשירת הציפורים ● השבוע בביומד

מנכ''ל סופרגז פאוור, דניאל ספיר / צילום: ענבל מרמרי

חברת הגז הגדולה תחזיר ללקוחות 36 מיליון שקל. מי זכאי?

סופרגז פאוור הגישה לאישור בית המשפט הסדר פשרה בתביעה ייצוגית ● הפיצוי יינתן ללקוחות שצרכו גז ביתי באמצעות מערכת גז מרכזית מ-1 בינואר 2017 ואילך ● החברה התחייבה גם להשוות למשך ארבע שנים את מחיר הגז למחיר הנמוך ביותר באותה מערכת גז מרכזית

הגסת' וטראמפ / צילום: Reuters, Kylie Cooper

שתי החלטות של הקונגרס יכריעו את גורל המלחמה באיראן

שתי החלטות של הקונגרס האמריקאי עשויות לעצור את המלחמה באיראן ● שר ההגנה נסע לקפיטול להילחם על אחת מהן ● אם הוא יצליח, תקציב הביטחון של ארה"ב יקבל תוספת של מיליארדי דולרים ● אם הוא יפסיד, ישראל עלולה להשאר לבד מול איראן

מקבץ דיור במיאמי, שהחברה מכרה ברווח של 40 מיליון דולר / צילום: אלקטרה נדל''ן

המשקיעים לא סולחים: אלקטרה נדל"ן איבדה 380 מיליון שקל בשיוויה - גם אחרי שביטלה את ההנפקה

המנייה של חברת מקבצי הדיור בארה"ב ממשיכה ליפול בבורסה בתל אביב, למרות הצעד הבהול לסגת ממהלך גיוס ההון ● התחזקות השקל, הנפילה של כרבע מהשווי בשנה החולפת ואכזבת השוק השליכו את אלקטרה נדל"ן לרצף ירידות חריג

יאיר המבורגר, בעל השליטה בהראל / צילום: אביב חופי

התשואות לטווח ארוך וההנחה בעמלות: כך הפכה הראל ללהיט של משקיעי הגמל

מתחילת השנה חברת הביטוח הפכה לאחד הגופים הפופולריים בשוק הגמל עם גיוסים של מעל 6 מיליארד שקל – היקף שלא ראתה כמותו ● זאת, למרות השתרכות מאחור בתשואות באותה התקופה ● בשוק מסבירים כי הלקוחות נוהרים אחרי התשואות הארוכות, של 3 שנים ויותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

התאוששות חדה בשבבים הקפיצה את וול סטריט; נאסד"ק זינק ב־1.3%

מיקרון וסנדיסק זינקו במעל 10% ● לקוח ראשון לאינטל לפעילות הייצור תחת המנכ"ל ליפ-בו טאן: פורטינט תייצר שבבי אבטחה במפעליה ● מאסק מזהיר את השורטיסטים על ספייס אקס: "לא תשרדו" ● מחר במוקד: תוצאות הרבעון של אלפאבית, טסלה ו-IBM ● שוק הקריפטו מתעורר על רקע התקדמות רגולטורית בארה"ב

תחנת אוטובוס / צילום: תמר מצפי

התמריצים השליליים שגורמים לנהגי האוטובוסים לא לעצור בתחנות

דוחות משרד התחבורה ואלפי דיווחים מהשטח חושפים זינוק במספר האוטובוסים שמדלגים על תחנות ● מאחורי הכשל הענפי עומד מודל תגמול שמתמרץ חברות לפי קילומטראז' ולא לפי נוסעים, לצד מחסור כרוני בנהגים ואכיפה דלה ● בינתיים הציבור מתייאש מהתחבורה הציבורית

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

חזית חדשה בתימן עשויה לשבש את התוכניות של טהרן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בדרום תימן מתפרצת מחאה עממית חריפה נגד החות'ים, בארה"ב ובישראל בוחנים תוכניות תקדימיות לפירוק חיזבאללה מנשקו, וברשות הפלסטינית נקבע תאריך לבחירות שמציפות מחדש את השאלה - האם מדובר בשינוי אמיתי? ● כותרות העיתונים בעולם    

כידן דהרי וירון אדיב, בעלי ישפרו־תנופורט / צילום: רמי זרנגר

השותף החדש בעסקת ג'י סיטי עוקץ את כצמן ומסמן את היעד: "נהיה אימפריה"

ישפרו של ירון אדיב וכידן דהרי תצטרף לצחי אבו ברכישת השליטה בג'י סיטי מחיים כצמן ● דהרי: "ג'י סיטי התרכזה במהלכים פיננסיים, נחזיר אותה להיות חברת נדל"ן מובילה" ● צחי אבו, שספג ירידה במניית ארי נדל"ן בשל העסקה: "החבר'ה האלה מזכירים לי את הרעב שלי"

ד''ר רו''ח קרן בר־חוה / צילום: סיגל איילנד

החוקרת הישראלית שעומדת במרכז החקיקה שמסעירה את וול סטריט

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) מבקשת לבטל את חובת הדיווח הרבעוני לחברות ציבוריות ולאפשר להן לדווח פעמיים בשנה בלבד ● בלב הדיון סביב כדאיות המהלך ניצבת החוקרת הישראלית רו"ח ד"ר קרן בר־חוה ● בראיון לגלובס היא מסבירה מה SEC השמיטה מהמחקר שלה

מיכאל מירילשוילי ורמי לוי / צילומים: יונתן בלום

הסכמים, הלוואה ובקשת חדלות פירעון: החזית שנפתחה בין רמי לוי למירילשווילי

שיתוף־פעולה מבטיח בין רשת רמי לוי לבין סטארט־אפ השייך לחברה שבבעלות מיכאל מירילשווילי התדרדר לסכסוך משפטי, הכולל טענות הדדיות ומאבק על מיליוני שקלים ● במוקד: תביעה על הלוואה של מיליוני שקלים ובקשת פירוק שנבלמה בבית המשפט

עובדי WSC Sports / צילום: Trend54

אחרי המונדיאל: WSC Sports מרמת גן מפטרת 10% מהעובדים

WSC סיפקה ל"כאן 11" מערכת ליצירת תקצירים לכל משחקי המונדיאל האחרון, וככל הנראה גם למספר חברות זרות - אך בחברה מסבירים כי אין קשר בין המהלך לבין סיום הטורניר ● כחלק מהמהלך יזומנו מעל ל-60 עובדים לשיחת שימוע

ערן זינמן ורועי מן, מנכ''לים משותפים במאנדיי / צילום: נתנאל טוביאס

פיטורים נרחבים במאנדיי: תיפרד מכ-630 עובדים, יותר ממחציתם בישראל

מדובר בפיטורים של 20% מכוח-האדם של החברה בעולם - מהלך שישפיע על כ-350 עובדים בישראל ● ממאנדיי נמסר כי "המהלך נשען על השינוי המוצרי הגדול ביותר בתולדות החברה - עיצוב הפלטפורמה מחדש סביב חזון של פלטפורמת עבודה מבוססת AI; זו החלטה כואבת אך נכונה" ● מניית מאנדיי צנחה ב-50% מתחילת השנה

שר הכלכלה ניר ברקת. סוף השבוע, ערוץ 14, 16.07.26 / צילום: איל יצהר

ברקת שלף נתון שממחיש את ה"פלא" הכלכלי של ישראל. האם הוא נכון?

האם כלכלת ישראל צפויה לצמוח ב־5% כבר השנה, כפי שאמר שר הכלכלה ניר ברקת? ● התחזית קצת פחות אופטימית ● המשרוקית של גלובס

סנז ישר / צילום: אוהד קב

מנכ"לית זפרן מכחישה את המכירה לסיסקו: "מדובר בסיבוב גיוס"

מנכ"לית זפרן סנז ישר דוחה את הדיווחים על מגעים למכירת החברה לסיסקו, וטוענת כי מדובר בהשתתפות של ענקית הטכנולוגיה בסבב גיוס עתידי בלבד ● בחברה מעריכים כי הגיוס עשוי להתבצע לפי שווי של עד מיליארד דולר, על רקע זינוק בקצב ההכנסות בעקבות הביקוש לפתרונות הגנה בעידן ה-AI

זירת קריסת המרפסת בירושלים / צילום: כבאות והצלה לישראל

האם ניתן היה למנוע את אסון קריסת המרפסת, ומי יישא באחריות?

מרפסת בבניין ישן בירושלים קרסה, וגרמה למותו של גבר בן 80 ולפציעת כמה בני אדם ● לפי מומחים, הקריסה נגרמה ככל הנראה מבלאי ממושך לאחר שנים של חשיפה למזג האוויר ● הפיצוי לדיירים ולבעלי העסקים צפוי להגיע בעיקר מחברות הביטוח ● שאלת השעה

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

מנכ"ל רש"ת: "כל מטוס אמריקאי נוסף בנתב"ג יביא לביטול טיסות"

רשות שדות התעופה מזהירה כי נתב"ג הגיע לקצה קיבולת החניה שלו ● המתדלקים האמריקאים טרם פונו, מה שעשוי לגרור עיכובים ואיחורים ● מנכ"ל רש"ת: נעשים מאמצים לשמור על רציפות התעופה ולאפשר לציבור לטוס למרות העומסים

בנייה. הביקושים עלו והיזמים הוסיפו דירות קטנות / צילום: Shutterstock

ארבע זה החמש החדש: הדירות החדשות הולכות ומתכווצות

עיבוד גלובס לנתונים חדשים של הלמ"ס מגלה כי מאז 2008 איבדה הדירה הישראלית כמעט חדר שלם ● שילוב של מחירי שיא, שינויי תכנון והתחדשות עירונית דוחק את השוק לדירות הקטנות

הכנסות מארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הדוח שמראה: פערי ההכנסות מארנונה לעסקים ברשויות חזקות גבוה פי 5 מזה של רשויות חלשות

דוח מצב השלטון המקומי מראה כי ככל שהמצב הכלכלי של הרשות טוב יותר, כך "נתח" ההכנסות מארנונה שלא למגורים עולה • במועצה האזורית תמר כ־70% מההכנסות הן מארנונה כזו, בתל שבע – 0.1% בלבד • 62% מהרשויות המקומיות סיימו את שנת 2024 בעודף שוטף או באיזון תקציבי, אך מענקי האיזון ממשיכים לעלות

סיגריות אלקטרוניות / צילום: באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

רשות המסים ציפתה לגבות מאות מיליוני שקלים. התוצאה רחוקה משם

רשות המסים כמעט שלא הצליחה לגבות מס על סיגריות אלקטרוניות מאז כניסתו לתוקף, בשל התחמקות רחבה מתשלום והתרחבות השוק השחור ● חקיקה להגברת האכיפה נתקעה בכנסת בעקבות מחלוקות והתפזרות הכנסת, ולכן לא הושלמה ● ברשות המסים מסרבים לקדם שינוי במס ללא אישור חבילת החקיקה המלאה, וממתינים לכינון הכנסת הבאה