גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

בית המשפט: ניו-מד הגדילה את התגמול למנכ"ל היוצא יוסי אבו וכעת נדרשת לחשוף מסמכים

בית המשפט מצא חשש לפגמים בהליך שבו אושרה חבילת התגמול של מנכ"ל ניו-מד לשעבר יוסי אבו ● לאחר הפעלת "אובר־רולינג" נגד החלטת האספה, בית המשפט דורש לחשוף מסמכים ● ניו-מד: "השותפות לומדת בימים אלו את פסק הדין"

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

ועדת הכנסת אישרה לח"כ טלי גוטליב חסינות מפני העמדה לדין

בחודש שעבר הודיעה היועמ"שית על כוונתה להגיש כתב אישום נגד ח"כ גוטליב, לאחר שחשפה את זהותו של איש שב"כ במכוון. בעקבות זאת ביקשה גוטליב שהכנסת תקבע שתהיה לה חסינות ● 11 חברי כנסת תמכו בבקשה, ושלושה התנגדו; ההצבעה הסופית תתקיים במליאה

מדפסת תלת מימד של ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

מתלת ממד לאבחון רפואי: ננו דיימנשן מתכננת מיזוג עם חברה מארה"ב בעסקת מניות

חברת הדפסות התלת ממד ננו דיימנשן הודיעה על מיזוג מתוכנן עם חברת טכנולוגיה בתחום הבריאות ● השתיים יתאחדו לכדי חברה חדשה מבוססת בינה מלאכותית ● המנכ"ל: מאמינים שהחברה החדשה תהפוך לחברה שמגדירה את הקטגוריה ותייצר ערך לבעלי המניות

אלון ג'קסון / צילום: אסטריקס

מנכ"ל הסטארט-אפ שנמכר לסיסקו ב־400 מיליון דולר בראיון ראשון

שנה בלבד אחרי שנבחרה לאחת החברות המבטיחות של גלובס, אסטריקס נרכשה על ידי ענקית תשתיות האינטרנט סיסקו ● כעת, בראיון ראשון מאז האקזיט, המנכ"ל והמייסד השותף אלון ג'קסון מספר איך תחום אפור של זהויות מכונה הפך ללב ההגנה על סוכני בינה מלאכותית ● רשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס תיחשף ביום רביעי (17.06) בכנס TECH-IL

אקזיט / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות Adobe firefly)

הסטארט-אפ הישראלי אפונו נרכש ב-250 מיליון דולר על ידי חברה קנדית

וואן פסוורד הקנדית רוכשת את אפונו במעל ל-250 מיליון דולר במזומן ותקים מרכז פיתוח בישראל ● בנובמבר האחרון גייסה החברה לפי שווי של 115 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות חדות בוול סטריט; הנאסד"ק מזנק בכ-3%, בהובלת מניות השבבים

מדד הדאו ג'ונס מטפס לשיא חדש ● בורסות אירופה נסחרות גם הן בעליות ● "ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ - ומחיר הנפט צונח לאזור ה-80 דולר לחבית ● SpaceX עולה ביום המסחר השני שלה ● ההסכם בין ארה"ב לאיראן מקפיץ את הביטקוין; מניות הקריפטו מזנקות

שִי ג'ינפינג ו־ולדימיר פוטין. ירוויחו מהסרת הסנקציות על איראן / צילום: ap

נפט ונשק: האינטרסים של סין ורוסיה בהסכם בין ארה"ב לאיראן

שתי מעצמות העל יפיקו תועלת כלכלית מההסכם בין ארה"ב ואיראן ● סין זקוקה לנפט, והסרת סנקציות יקלו עליה ● רוסיה, מהצד השני, מסייעת בהקמת הגרעין וסוחרת בנשק עם איראן

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון קבע: ירושת הענק של הקשיש תעבור לחברת הילדות

כשאשתו נפטרה, הקשיש יצר קשר עם חברת ילדות שלו בלטביה. לאחר מספר חודשים ערך צוואה בכתב-יד בה ציווה את כל רכושו ברחבי העולם לחברת הילדות, וכחודש לאחר מכן נפטר ● הסוגיה הגיעה לבית המשפט, שנדרש להכריע האם הצוואה תקפה

מאבק משמורת / צילום: Shutterstock

עברתם לחו"ל עם הילדים והתגרשתם? זה פסק הדין שאתם צריכים להכיר

בני זוג בעלי אזרחות ישראלית ופורטוגלית החליטו להתגרש שנים לאחר שעברו לחיות בספרד עם משפחתם ● האם הגיעה לחופשה בישראל עם ילדיהם הקטינים ונשארה איתם בארץ ללא הסכמת האב ● בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק השבוע במקרה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

זהבית כהן נגד מס' 2 שלה לשעבר: יצא למסע נקמה וזמם להחליף אותי

מנכ"לית קרן אייפקס הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה ארז נחום, ובו היא טוענת כי הוא פעל לפגוע בה תקשורתית אחרי שנחשפו כשליו, וכי טען בפני מנכ"ל הקרן העולמית שהיא "זקנה מדי" ושיש להחליפה ● לדברי כהן, כשהטיחה בו את הדברים, נחום "התפרץ עליה בפראות" ובהמשך התנצל ונשלח לחל"ת ● בתביעה שהגיש טען נחום כי כהן נהגה להטיח עלבונות וקללות בעובדים ● נחום בתגובה לכתב ההגנה: "טענות חסרות בסיס"

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

"ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן

עד כמה הסכם הפסקת האש בין איראן וארה"ב רע לישראל, מה הדבר הכי מסוכן בו, מה יקרה עכשיו בלבנון, והאם בדיעבד היה נכון בכלל לצאת למלחמה? ● פרופ' איתן שמיר, ראש מרכז בס"א באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לענות על השאלות הבוערות

הצבת לוחות העץ על הדוכן של אירונאוטיקס / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מה עומד מאחורי חסימת הדוכנים הישראלים בתערוכת הנשק הנחשבת בפריז

רגע לפני פתיחת תערוכת יורוסאטורי היוקרתית, הרשויות בצרפת כיסו את הדוכנים הישראליים בלוחות עץ לאחר שורת דרישות ושינויים שהועברו לחברות המשתתפות ● המיליארדר שלום מקנזי חגג 50 באירוע נוצץ בריביירה הצרפתית בהשתתפות אנשי עסקים, ספורט ואמנים ● וגם: ארבעת הקרונות הראשונים של הקו הסגול של הרכבת הקלה הגיעו לישראל ● אירועים ומינויים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

צעד ראשון לקראת מכירת השליטה? חיים כצמן יפרוש מתפקיד מנכ"ל ג'י סיטי

על רקע ניסיונותיו למכור את השליטה בה, החליט איש העסקים חיים כצמן הוותיק לפנות את כיסא המנכ"ל בתחילת השנה הבאה ● מי שתתפוס את מקומו היא קרן כליפה, מנהלת התפעול הראשית ומנהלת חטיבת הנדל"ן בג'י סיטי

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה בירידות חדות; מניות השבבים זינקו

הבורסה בת"א ננעלה באדום, בניגוד למגמה ביתר הבורסות בעולם ● כלל המדדים הענפיים נסחרו בירידות, למעט מדד הטכנולוגיה, שטיפס בזכות העליות שנרשמו במניות השבבים הדואליות ● טאואר עקפה לראשונה את בנק הפועלים בשווי שוק ● הדולר נסחר ב-2.91 שקלים ● המניות הביטחוניות נחלשו ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, כאשר הצפי הוא לירידה מתונה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש נגד חברת האשראי ש"איפשרה את השלמת מעגל התרמית"

ביהמ"ש המחוזי אישר לבטל את רשיונה של פיתגורס אחרי שקיבלה מימון מגופים של סוכן הביטוח אמנון יעקובי ● השופט: "החברה שימשה צינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס תוך לפחות עצימת עיניים ורשלנות" ● פיתגורס: "פסק הדין שגוי"

סיוע הומוניטרי ברצועת עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

100 מיליון שקל לעזה: הדיווח שחשף תעשיית ענק שכולם רוצים להסתיר

רשת ויקטורי של אייל רביד נדרשה לדווח על הכנסותיה הרבעוניות ממכירת סחורות לרצועת עזה, וסיפקה הצצה לתעשייה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה: מכרזים חסויים, ספקים שמעדיפים להישאר מתחת לרדאר ועמימות גבוהה מצד רשות המכס

אילוסטרציה: Shutterstock

מור ומיטב סוגרים את טבלת התשואות במאי. ומי מככבים?

מתחילת השנה המסלולים הכלליים כבר הניבו יותר מ-6.5%, המנייתיים כ-12% ● בשלוש השנים האחרונות התשואות עומדות על 47% במסלול הכללי וכמעט 90% במסלולי המניות ● אנליסט הוביל במאי במסלול הכללי, מי הגופים הנוספים שבלטו לאורך הדרך?

הדמיה של קמפוס בית החולים השיקומי חוסידמן / הדמיה: משרד אדריכלים יסקי מור סיון

המשפחה ממקסיקו שתורמת 200 מיליון שקל לבית חולים שיקומי חדש בתל אביב

משפחת חוסידמן תורמת 200 מיליון שקל להקמתו של בית החולים השיקומי החדש בשדה דב בבעלות עמותת רעות ● עלות הפרויקט עומדת על יותר ממליארד שקל, ויתר הכספים יגיעו ממשרד הבריאות, עיריית תל אביב, תורמים נוספים ופעילות מסחרית ● משפחת חוסידמן עשה את הונה בחברת כלי העבודה טרופר במקסיקו ותורמת רבות לישראל

עדי צפדיה, מנכ''ל גילת

מנרכשת לרוכשת: גילת רוכשת את חטיבת הלוויינים והחלל של קומטק ב-157.5 מיליון דולר

לאחר שבעבר נמכרה כמעט לקומטק האמריקאית, גילת היום מודיעה על רכישה בכיוון ההפוך ● עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אלה חברות שדי משלימות אחת את השנייה, עם פתרון דומה שמגיע דרך עבודה טכנולוגית שונה"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

היום שאחרי ההסכמות: מה תהיה התחתית של מחיר הנפט ולמה המשקיעים בישראל מאוכזבים?

הכרזת טראמפ על גיבוש הבנות עם איראן ופתיחת מצד הורמוז, הפיגה חלק מהחששות ממשבר אנרגיה עולמי, והשווקים בעולם הגיבו בעליות ● בישראל, לעומת זאת, המשקיעים נותרו זהירים יותר בעקבות תוצאות המלחמה והשלכותיה הכלכליות ● "בשוק המקומי נותרות שאלות פתוחות שהשווקים הגלובליים פחות רגישים לזה", אומרים כלכלנים ● שאלת השעה