גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

האם נתניהו יוכל לדחות את הבחירות הכלליות? / אילוסטרציה: Shutterstock

רע"מ, בל"ד והרשימה המשותפת נפסלו: מה יקרה עכשיו?

דיוני הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית הפכו לפסטיבל פוליטי ותקשורתי. אבל חשוב לזכור: זה לא סוף פסוק ● המשרוקית מסבירה

מיכאל לובושיץ / צילום: שוקה כהן

רגע לפני ההנפקה, קרפור ממנה יו"ר אחר

לגלובס נודע כי מנכ"ל קרפור לשעבר מיכאל לובושיץ יעבור לתפקיד יועץ בתחום הפיתוח העסקי, ולא ימונה ליו"ר משותף באלקטרה מוצרי צריכה כפי שהודיעו ברשת לפני מספר חודשים ● במקביל, כפי שנחשף בגלובס, "הסל של המדינה" צפוי להסתיים בחודש הבא על רקע עלויות התפעול הגבוהות והפגיעה ברווחיות הרשת

יורם אלטמן ואדם פיינברג / צילום: נעה ניר, יח''צ

מיזוג בענף הפרסום: שתי חברות הפוסט-פרודקשן שיפעלו תחת קורת גג אחת

חברות הפוסט־פרודקשן Gravity ו־Shortcut Playground מאחדות כוחות ויפעלו תחת קורת גג אחת, במטרה להציע למותגים ולמשרדי פרסום מעטפת שירותים משלב הרעיון ועד לתוצר המוגמר ● המהלך מגיע על רקע השינויים בענף בעקבות חדירת הבינה המלאכותית והצורך בייצור תוכן בהיקפים גדולים ובזמנים קצרים ● אירועים ומינויים

אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

אייפון חדש בהנחה של אלף שקל. איך אושר עד עושה את זה?

האייפון החדש רק נחת בישראל ובאושר עד כבר מציעים אותו בהנחה של אלף שקל ● מה ההבדלים ביחס למוצר של היבואן הרשמי?

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

אחרי נפילת עסקת כאל: חורש והמבורגר יכתבו צ'ק של 187 מיליון שקל לדיסקונט והבינלאומי

הראל דיווחה לבורסה במהלך הלילה כי אם החלטת רשות התחרות לגבי העסקה תעמוד בעינה, התוצאה תהיה ביטולה ● בנק דיסקונט צפוי לקבל פיצוי של 135 מיליון שקל, והיתרה לבינלאומי

פתח תקווה / צילום: Shutterstock

לא תל אביב: זו העיר שהתושבים בה הכי מרוצים מהעירייה

מסקר עמדות הציבור כלפי הרשויות המקומיות עולה כי 85% מתושבי פתח תקווה מעניקים ציון חיובי לעירייה, לעומת 81% בראשון לציון ו-76% בתל אביב ● שיעור שביעות הרצון הכללי מהרשויות המקומיות עלה בעשור האחרון, בעוד אשדוד, חיפה ובני ברק נמצאות בתחתית הדירוג

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

המיליארדים שזרמו והשיא של הביטקוין מאותתים: שוק הקריפטו מנסה להוכיח שהתבגר

מטבע הקריפטו קפץ אל מעבר ל־85 אלף דולר ורשם את הרמה הגבוהה ביותר בשמונת החודשים האחרונים ● לצד כניסה גוברת של משקיעים מוסדיים וזרימות הון מן המערכת הפיננסית המסורתית, נתוני המסחר עשויים להצביע על שינוי בדפוסי הפעילות וכניסת השוק לשלב בוגר יותר

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

מועדון המניות שעשה 32% בשנה מציג 15 בחירות חדשות

אחרי שנה שבה תיק המניות המועדף של מורגן סטנלי עקף את S&P 500 בפער של יותר מ־13 נקודות אחוז, הבנק האמריקאי מרענן את רשימת “Vintage Values” שלו ● 12 מתוך 15 המניות התחלפו – ובין השמות החדשים: אפל, אלפבית וקוקה־קולה

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון / אילוסטרציה: Shutterstock

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון: בבורסות העולם נערכים להארכת המסחר

בזמן שבנאסד"ק מתכוונים להשיק מסחר של 23 שעות ביממה כבר בחודשים הקרובים, שורה של בורסות ברחבי העולם, מסיאול ועד ת"א, בוחנות מהלכים דומים להרחבת שעות המסחר ● מה עומד מאחורי המהלך, מי ירוויח ממנו, ומדוע יש לו גם מתנגדים ● וגם: כיצד נערכים בבתי ההשקעות המקומיים לשינוי, ואיך יושפעו ממנו המשקיעים בישראל

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן שמואשם במרמה ישלם 30 אלף שקל בכל חודש בהליך פשיטת הרגל

ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור של יזם הנדל"ן לשעבר אורן קובי, שחובותיו האישיים נאמדים ב־34 מיליון שקל ● נטען כי במשך 6.5 שנים קובי לא הפקיד שקל לקופת הנשייה, בעודו מנהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ● נגד קובי עומדים 4 כתבי אישום, ומיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה ועוד סביב פעילותו בקבוצת אדמה למכירת קרקעות חקלאיות

אוהד יאסין / צילום: אבישג שאר-ישוב

כפי שנחשף בגלובס: זה המנכ"ל החדש של מיקרוסופט מו"פ

אוהד יאסין, אחד הישראלים הבכירים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט מו"פ בהרצליה, מונה למנהל המרכז ויחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק ● הוא ייכנס לתפקידו בנובמבר הקרוב, וימשיך לכהן במקביל כממונה על תחום הענן הריבוני במיקרוסופט העולמית

ינסו להוריד את גובה הלהבות. טראמפ ושי במפגש הקודם השנה, בייג'ינג / צילום: ap, Mark Schiefelbein

חמוש בסוללת בכירי ההייטק האמריקאי: טראמפ בדרך לפסגת ענק עם שי ג'ינפינג

מפגש הפסגה בין ראשי המדינות בוושינגטון נועד למנוע הידרדרות ביחסים, כאשר מתחת לפני השטח נערמות מחלוקות כבדות: מהמכסים, דרך המרוץ ל־AI ועד המלחמה באיראן ● בפגישה צפויים להשתתף גם אנשי העסקים החזקים ביותר בארה"ב, בהם אילון מאסק וסם אלטמן

זירת הפיגוע באזור מחסום בל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

נריה לייטר, בנו של שגריר ישראל בארה"ב, נפצע קשה בפיגוע

פיגוע דריסה באזור מחסום בל: נריה לייטר, בנו של השגריר בארה"ב, נפצע קשה; המחבל חוסל ● נשיא סוריה: "שום ניסיון לכפות עובדות בשטח אינו יכול לפגוע בלגיטימיות של מדינתנו ● טורקיה, עיראק, עומאן ואזרבייג'אן הודיעו על עצירת הטיסות אל איראן וממנה ● דיווח: ההתרעה מאיחוד האמירויות לפני ה-7 באוקטובר הועברה קודם כול לשב"כ, וכמה ימים לאחר מכן עלתה בשיחה בין נתניהו לנשיא האמירויות ● עדכונים שוטפים

ויקטור שמריך, מייסד שותף בווליו בייס / צילום: תומר יעקובסון

כלל ביטוח בדרך להשקעה באחד מבנקי ההשקעות הוותיקים בישראל

כלל ביטוח בוחנת השקעה בווליו בייס תמורת 18%-20% ממניות החברה לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● ווליו בייס, שהוקמה ב-2013, נשלטת על־ידי ויקטור שמריך ועידו נויברגר, והיתרה מוחזקת בחלקים שווים בידי נתן חץ, דודי ורטהיים ובית ההשקעות מיטב

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על דוחה את תוכנית היהלומים החדשה. זו הסיבה

אל על מאריכה בפעם השנייה את תוקף תוכנית היהלומים, שהייתה אמורה להסתיים בסוף השנה, ומשאירה את תנאי הצבירה וההטבות ללא שינוי עד סוף פברואר 2027 ● זאת לאחר שבשנה שעברה שינתה את תנאי צבירת היהלומים, ובמקביל העבירה השנה את מועדון הנוסע המתמיד ממכאל לישראכרט

מנכ''ל מטא מארק צוקרברג / צילום: ap, Nic Coury

מטא מציגה עוזר אישי שיזמין לכם כרטיסי טיסה. האם הוא שווה את הזינוק במניה?

מטא רשמה מיליוני הורדות עם Muse, עוזר אישי שיכול לנהל יומן, לעשות קניות אונליין ולהזכיר ימי הולדת ● ההצלחה הזניקה את המניה בוול סטריט, אך המומחים מזהירים שהמודל הפיננסי עדיין לא ברור וייתכן שהדרך להכנסות מהמוצר ארוכה

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל ואמפא בתחזית אופטימית לגבי חוות השרתים בהר טוב

חברת האנרגיה המתחדשת דוראל וחברת הנדל"ן אמפא מדווחות על צפי להכנסות של 150 מיליון דולר בשנה מחוות השרתים שהן מקימות בהר טוב, סמוך לבית שמש

מלון יוקרה בניו יורק / צילום: איור: גיל ג'יבלי

למה במלונות 4 כוכבים גונבים מגבות, וב-5 כוכבים גונבים יצירות אמנות?

סקר בקרב מנהלי מלונות יוקרה ברחבי העולם חשף כי האורחים שלהם נוטים לגנוב חפצים גדולים ויקרים יותר ● במקום לראות בכך מטרד לוגיסטי, כדאי להתייחס למדד הנחשקות ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

סקוט ראסל / צילום: NiCE

דיווח: נייס במגעים למכירת אקטימייז לקרן הקנדית ברוקפילד בכ-2 מיליארד דולר

ברשת סקיי ניוז דווח כי ענקית ההשקעות הקנדית נמצאת במגעים לרכישת אקטימייז מידי נייס תמורת כ-2 מיליארד דולר ● בחודשים האחרונים פורסם לא פעם שהחברה מבקשת למכור את פעילותה בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים, שמבוססת על חברת אקטימייז שנרכשה ע"י נייס ב-2007

וול סטריט / צילום: Shutterstock

קללה או הכללה: מה מלמדת ההיסטוריה של חודשי ספטמבר ואוקטובר בשווקים

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?