גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

חייל אוקראיני מטיס רחפן FPV / צילום: ap, Emma Burrows

איום הרחפנים מלבנון: מה ישראל יכולה ללמוד מאוקראינה

רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה הפכו לאחד מהאיומים הקטלניים מול צה"ל ● באוקראינה מצאו מענה טכנולוגי לזיהוי ויירוט ● וגם: האם איום כלי הטייס עשוי להתרחב לזירות נוספות בישראל?

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מלון קלאב הוטל אילת / צילום: בר - אל

הפניקס שלחה אלפי עובדים לחגוג באילת. מה כלל הנופש?

אלפי עובדי חברת הביטוח הפניקס כבשו את קלאב הוטל אילת ● רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להקמת דיוטי פרי ראשון במעבר הגבול עם ירדן ● וגם: שיבא מצרף שני מוסדות רפואיים מובילים מגרמניה לרשת החדשנות ARC, ומקים מרכז חדש בברלין ● אירועים ומינויים

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

גרג אייבל מטביע את חותמו על ברקשייר האת'וויי באמצעות שתי עסקאות ענק

בתוך סוף שבוע אחד העניק יורשו של וורן באפט לבעלי המניות סיבה להאמין כי הוא בעל חוש עסקי חד

בית משפט / אילוסטרציה: איל יצהר

פסיקה תקדימית: לאנשי עסקים יכולים להיות שני מרכזי חיים לצורך תשלום מס

איש העסקים חיים צח, לשעבר מנכ"ל עיריית הרצליה, טען כי ניתק תושבות מישראל ועבר לפני 40 שנה לניגריה ● המחוזי בת"א קבע כי "במציאות המודרנית ניתן לחיות בו זמנית בכמה מקומות במקביל, עם זיקות מהותיות וחזקות בכל אחד מהמקומות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות, בהובלת מניות הטכנולוגיה; מחירי הנפט טיפסו

הנאסד"ק נפל בכ-0.9% ● אחרי זינוק של 30% אתמול, מניית מארוול טיפסה גם היום, לאחר שמנכ"ל אנבידיה אמר שהיא תהיה חברת טריליון הדולר הבאה ● דיווח: SpaceX מכוונת להנפקה במחיר מניה קבוע של 135 דולר ● טראמפ מבקש להטיל מכסים של לפחות 10% על יבוא משותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב ● הביטקוין נסחר בשפל של כארבעה חודשים

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: רמי זינגר

עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי

חברת אלפא תאו חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת טולמר האמריקאית שעשוי להגיע להיקף של כמעט 200 מיליון דולר ● ההסכם כולל מסחור הטיפול של אלפא תאו לתחום סרטנים אורולוגיים ● בשנה האחרונה זינקה מניית החברה בכ-200%

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Associated Press, Paul Morigi

"חמדנות ואופטימיות פרועה": מנכ"לי ענקי הבנקאות על הראלי בוול סטריט

בזמן שוול סטריט שוברת שיאים, מנכ"לי הבנקים הגדולים מזהירים מפני שאננות אך בוחרים את מילותיהם בקפידה ● מנכ"ל גולדמן זאקס, דייוויד סולומון, אומר ש"זה יכול להתהפך מהר" ● מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מסמן את כוח המשיכה שיכול להפיל את השוק, "ראיתי את זה בעבר"

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

מארגן הדיירים תבע - ויתוגמל על חלקו בקידום פרויקט התחדשות עירונית

בית משפט השלום חייב יזמי התחדשות עירונית בת"א לשלם למארגן דיירים ("מעאכר") שכר-טרחה בגין עבודתו - תוך שהוא עורך אבחנה בין מתווכים, שעובדים תחת חוק התיווך, לבין מארגנים בהתחדשות עירונית, שפועלים תחת חוק המארגנים

מאט מרפי, נשיא ומנכ''ל מארוול העולמית / צילום: מארוול

וול סטריט פינת יקנעם: מאחורי הסנסציה של מארוול עומדת חטיבה ישראלית

מארוול נחשבה שנים לחברת שבבים אפרורית, אבל השנה היא הפכה למניית AI לוהטת עם תשואה של מעל 270% ● השבוע מנכ"ל אנבידיה העריך שהיא תהיה המצטרפת הבאה למועדון הטריליון, והקפיץ את המניה עוד יותר ● מאחורי ההייפ עומד בין היתר מוצר כחול לבן

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

בגירה השלימה את ההנפקה בת"א - אלה המוסדיים שהשתתפו

חברת הסימולטורים הצבאיים השלימה את ההנפקה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל לפני הכסף, בדילול מלא ● לגלובס נודע כי השתתפו בהנפקה גופים מובילים: מיטב, הפניקס, כלל, הראל ומגדל, איילון, מור ואי.בי.אי וכן עמיתים הוותיקה ● החברה גייסה 200 מיליון שקל לקופת החברה ו-655 מיליון שקל בהצעת מכר של בעלי השליטה

השופט נעם סולברג / צילום: גיל יוחנן

מפגינים חרדים גרמו נזק לביתו של שופט העליון נעם סולברג

המפגינים הגיעו לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון באלון שבות, ניפצו את חלונות רכבו וגרמו נזק למבואה ● סולברג עומד בראש ההרכב שקבע כי על המדינה לפעול לגיוס חרדים ● נתניהו גינה את האירוע: "גורמי האכיפה חייבים למצות את מלוא חומרת הדין עם הפורעים"

גיל כתב / צילום: תמונה פרטית

כנער מכר צעצועים כדי להיכנס לשוק ההון. היום הוא עושה 30% בשנה

גיל כתב התעניין בשוק ההון וקרא עיתונים כלכליים מגיל 13 ● בתיכון הקים סטארט-אפ וגם התחיל להשקיע בבורסה, אחרי שנפילות הבורסות בקורונה ריתקו אותו ● הוא לא הולך עם העדר, נמנע מלהשקיע בטרנדים ולא מוכר מניות אף פעם, אבל את חייו הוא מממן מעבודה אמיתית ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

סניף של רשת נוי השדה / צילום: חיים אפריאט

ויזל בדרך לשוק המזון? פוקס במו"מ לרכישת השליטה ברשת נוי השדה

בעלי קבוצת פוקס הראל ויזל לא עוצר: אחרי קבלת הזכויות על שיווק מוצרי דייסון בישראל, כעת הוא מגיש הצעה לרכישת השליטה בקמעונאית הירקות והפירות נוי השדה, הכוללת 17 סניפים בפריסה ארצית ● בשלב זה לא ידועים פרטים על גובה ההצעה

כותרות העיתונים בעולם

"הנשיא מנסה למתן את הזעם כלפיו": מה באמת קרה בשיחה בין טראמפ לנתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחים משוכנעים: טראמפ לא באמת גער בנתניהו, למה ישראל הגיעה לא מוכנה לרחפני הנפץ, והאם ראש המוסד החדש ימשיך את הקו התקיף נגד איראן? • כותרות העיתונים בעולם 

הפגנת תמיכה בעזה בבריטניה. לאן הולכות התרומות ההומניטריות? / צילום: Reuters, Chris J Ratcliffe

דוח חדש חושף את רשת התרומות האירופית - שמתגלגלת לחמאס

תרומות בשווי מעל 9.5 מיליון דולר גויסו באירופה לסיוע לעזה על ידי ארגוני צדקה בעלי קשר לטרור ● כך עולה מדוח חדש של משרד התפוצות, החושף את הארגונים המגייסים, ואת ארגוני הטרור הקשורים אליהם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הדיבידנד של הפניקס יאושרר, הרשות מתכננת הטלת קנס

הרשות בחנה כיצד אושר דיבידנד של חמישית מההון הפיננסי של החברה לפני שנה וחצי והאם כשלו מנגנוני הבקרה הפנימיים, והחליטה להטיל על החברה מגבלות ולדרוש אישור מחדש לחלוקת 614 מיליון שקל ● במקביל, הוטל קנס על החברה על הפרה אחרת

מייסדי Coralogix, מימין אריאל אסרף (מנכל) ויוני פרין (CTO) / צילום: Coralogix

שנה אחרי שהפכה ליוניקורן: קורלוג'יקס מגייסת עוד 200 מיליון דולר

חברת ניטור מערכות התוכנה הישראלית משלימה גיוס של 200 מיליון דולר, שנה לאחר שהפכה ליוניקורן ● המנכ"ל אריאל אסרף מסביר לגלובס כיצד מהפכת סוכני ה-AI פותחת עבורה שוק חדש

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

"הפרה בוטה של הסכמי תעופה": סלובניה מנעה נחיתת מטוס ישראלי

מטוס ישראייר נאלץ לשנות את מסלולו משום ששלטונות סלובניה לא מאפשרים למובילים ישראלים לנחות בשדה התעופה של לובליאנה ● "עירבנו בעניין את משרד החוץ ואת רשות התעופה האזרחית", טוען מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס

רון בארון. בעיגול: אילון מאסק / צילום: רויטרס, AP

המשקיע בן ה-83 שמעריץ את מאסק ומקווה שעסקיו יחלצו אותו מתקופה קשה

רון בארון בן ה־83 קשר את עתיד חברת הקרנות שלו עם גורלה של SpaceX ומיזמים נוספים של מאסק, בהשקעות של מאות מיליוני דולרים ● עכשיו הוא נזקק לעזרתו של הטריליונר, כשהקרנות שלו מדשדשות ומאבדות לקוחות ● האם מהנפקת SpaceX תבוא הישועה שהוא זקוק לה