גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

יו''ר הכנסת אמיר אוחנה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא לבטל את הליך בחירתו של ראבילו

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ את עמדתם כי נפלו פגמים בהליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה בשל הפגיעה בחשאיות ההליך ● מאוחר יותר הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות לביטול הליך בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו

פרויקט פינוי-בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

הרשות להתחדשות עירונית יוצאת למאבק בפרויקטים לא כלכליים

על רקע השחיקה הגוברת בכדאיות הכלכלית של פרויקטי התחדשות עירונית, הרשות שיגרה לוועדות התכנון מכתב תחת הכותרת "מיקוד מאמץ ביצירת היתכנות כלכלית במציאות כלכלית משתנה" ● בין היתר קוראים ברשות להעלות את הרווח היזמי, שעומד כיום על 15%, לכ-18%-20% ● השמאים: "צעד מרחיק לכת שעלול לפגוע בבעלי הדירות"

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה / צילום: יחצ - רפי דלויה -

הבורר הכריע: עיריית רעננה תשלם מיליונים לחברה מקבוצת שיכון ובינוי

פסק הבוררות קובע כי עיריית רעננה תשלם לחברת ריקטק כ־10 מיליון שקל ותשיב לה ערבות בסך כ־3.4 מיליון שקל ● הרקע: טעות משותפת בנתוני המכרז

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השכנים סירבו להשתתף בתיקון קיר תומך. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט דחה ניסיון לגלגל על רמי לוי חובות של רשת פירות שנרכשה ע"י חברה בת שלה ● דיירים בבניין ביוקנעם חויבו להשתתף במימון תיקון קיר תומך ● וגם: דירה שהוענקה במתנה לבן לפני פטירת האב בניגוד לצוואה לא תיכלל בעיזבון ● 3 פסקי דין בשבוע 

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

חברת הטילים של אהרון פרנקל רוצה להנפיק בנאסד"ק

יוויז'ן מעמק חפר, שבשליטתו המלאה של פרנקל, צפויה להגיש בחודש הקרוב תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי מוערך של 3-3.5 מיליארד דולר

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

רוני אורן, יו''ר רפק תקשורת / צילום: באדיבות החברה

חברת אנרגיה נוספת בדרך לבורסה: רפק אנרג'י רוצה להנפיק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

חברת האנרגיה שבשליטת קבוצת רפק הציבורית צפויה לגייס כ-450 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית של מניותיה ● המהלך צפוי להוות הצפת ערך עבור חברת האם שנסחרת לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מנכ"ל ארית: "אני אומר לעולם זה תקן של צה"ל - זה לבד מוכר"

מנכ"ל החברה הביטחונית חיים שטפלר אמר בשיחה למשקיעים כי הוא רוצה להגיע ל-15% מהשוק בארה"ב ובאירופה ● בהודו ארית כבר אחראית ל-80% מהשוק ● החברה הגדילה את יכולת ייצור המרעומים שלה פי 11

עו''ד מיה טובול גבאי מקבוצת גבאי / צילום: תמר מצפי

מנכ"לית חברת הנדל"ן מגלה: "באזור הזה בתל אביב יש ירידה עצומה"

מיה גבאי־טובול, יו"רית ומנכ"לית קבוצת גבאי, מספרת בראיון לגלובס על ההנפקה שיצאה לדרך במחיר נמוך משחשבו ("בסופו של דבר מדובר באמון עצום"), על השינוי שעברה החברה המשפחתית ("הבנתי מהר שמישהו צריך למקם כל אחד") ועל מצב השוק ("לא אטומים להסכמים החתומים") ● למרות הקשיים היא אופטימית: "זו תקופה מאתגרת, אבל תקופה כזו גורמת לך לפתוח את הראש"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

כותרות העיתונים בעולם

הטעות האסטרטגית שיכולה לעלות ביוקר לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הטלת אגרות במצר הורמוז יכולה לחזור לאיראן כבומרנג, החשש של טראמפ מפגיעה בכלכלה היה אחת הסיבות להסכם עם טהרן, ו-AP ממפים את השטחים שישראל השתלטה עליהם מאז אוקטובר 2023 ● כותרות העיתונים בעולם 

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

פרויקט הנדל"ן בשווי 5 מיליארד דולר של ג'ארד קושנר נתקל במציאות האלבנית

פרויקט אתר נופש יוקרתי באלבניה מצית את "מהפכת הפלמינגו", מעורר חקירה רשמית ואזהרה מצד האיחוד האירופי

שי סנדלר / צילום: אוהד קב

יזם הסייבר שהדהים את המשפחה שלו פעמיים כשהפסיק תואר וויתר על מיליונים

"שירתי ב-8200 בבסיס פתוח, אבל חיפשתי בלילות מיטה לישון עליה כדי להרוויח עוד כמה שעות עבודה. אין בחיים הרבה הזדמנויות להיות עם כל-כך הרבה אנשים חכמים ממך" ● שיחה קצרה עם שי סנדלר, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הסייבר וגה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הורמוז עדיין משותק? איראן הכריזה על סגירת המצר, אך בארה"ב מכחישים

יממה לאחר שטהרן הודיעה על סגירת מצר הורמוז בעקבות הפרות של הסכם הפסקת האש, בארה”ב מתעקשים כי נתיב השיט נותר פתוח ● בפועל, חברות הספנות עדיין חוששות לחזור לפעילות מלאה, ומאות ספינות ממשיכות להמתין במפרץ הפרסי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבורסה נכנסת לשבוע גורלי והאם הדולר יעשה קאמבק

השווקים יבחנו את עמידות מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן ● בעוד שוול סטריט זכתה לרוח גבית מהעסקה, הבורסה בת"א פנתה לכיוון ההפוך וצנחה ● מניות השבבים בת"א סיימו שבוע בעליות ● חששות האינפלציה בארה"ב התרככו לנוכח הירידה במחירי הנפט, אך החלטת הריבית הניצית של הפד הקפיצה את הציפיות להעלאה בהמשך השנה ● וגם: הדולר מתחזק ברחבי העולם ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

עמר בר אילן, אלון דרור, חמוטל מרידור וג'ייסון מני / צילום: יוסי אלטרמן

החברה שפרצה למגרש הביתי של הענקיות הביטחוניות

קלע, שלה מערכת שליטה ובקרה המחברת שחקנים שונים תחת פלטפורמה אחת, סירבה להצעת רכישה מאנדוריל האמריקאית ● המשקיעים כבר הצטרפו ● מקום 4 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

בצל הלחץ הכבד של טראמפ: בישראל דנים ביוזמה חדשה ללבנון

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים בפוסט כי אם איראן לא תעצור את פעילות שלוחותיה בלבנון, ארה"ב "תכה בה שוב - רק חזק יותר" ● לפי התקשורת האיראנית, מתקיימת פגישה משולשת בין איראן, ארה"ב וקטאר בנושא הפסקת האש בלבנון ● סמל ראשון נוה חבשוש, מג"ד 52 סא"ל דור גדליה בן שמחון, סמ"ר ליאב כבביה וסמ"ר יואב קליין נהרגו באסון טנק המג"ד ● חבר פרלמנט איראני הקריא בשידור חי קטעים "סודיים ביותר" וטען שמוג'תבא חמינאי מתנגד למו"מ. השידורים נקטעו בפתאומיות ● עדכונים שוטפים

כולם מדברים על המהפך באופוזיציה ולא שמים לב לנתון הבעייתי באמת

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: איזנקוט עוקף את בנט ומתקרב לנתניהו, אבל רוב הסקרים מלמדים שלאף אחד מהצדדים אין ממשלה