גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

מפגינים במדריד במחאה על מחירי הדיור / צילום: ap

ספרד תשותק ברביעי? השביתה הכללית שעשויה להכריע את הבחירות

האיגודים המקצועיים בספרד הכריזו על שביתה כללית ביום רביעי, בדרישה לרפורמות להגנה על שוכרים ולהפחתת מחירי השכירות והדיור ● המהלך מגיע פחות משלושה שבועות לפני בחירות הבזק במדינה ● השביתה עלולה לשבש את התחבורה בספרד, אך בשלב זה עדיין לא ידוע כמה עובדים ייענו לקריאה לשבות

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו / צילום: רמי זרנגר

במקום ENI: רציו מביאה שותפה אמריקאית לחיפוש גז בים התיכון

רציו צירפה את חברת האנרגיה האמריקאית Murphy כשותפה בחלקים שווים לחיפוש גז טבעי מול חופי ישראל, במקום ENI האיטלקית שפרשה ● משרד האנרגיה אישר את רישיון החיפוש למרות העיכובים, והעניק לחברות עד 36 חודשים לביצוע החיפושים והקידוח

גדי איזנקוט / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בפגישה בין ליברמן לאיזנקוט הושגה הסכמה על תפקיד יו"ר הכנסת

מסתמן - מדובר ביו"ר ישר! איזנקוט, זהות המועמד תיחשף ככל הנראה בשעות הקרובות - לאחר שהיא תועבר גם לשאר ראשי גוש השינוי • מחר יגיש הגוש 61 חתימות לפחות במטרה להחליף את יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה

מליאת הכנסת / צילום: חיים צח-לע''מ

לפני שהכנסת מתחילה לעבוד, כללי המשחק נקבעים ע"י גוף אחד

עם השבעת הכנסת תחל לפעול הוועדה המסדרת ● למה היא כל־כך חשובה, ואיך בוחרים מי יעמוד בראשה? ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים

רחובות צרפת לאחר ההפגנות / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת מאשימה: חשבונות ישראליים ליבו ברשת את מהומות המהגרים

משרד החוץ הצרפתי מאשים גורמים ישראליים בהפצת מידע מטעה על המהומות בצרפת ● דוח פנימי טוען כי חשבונות המזוהים עם ישראל ועם תנועת MAGA העצימו את היקף האירועים ברשתות החברתיות

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

מניית פרטנר זינקה: הדיבידנד הענק והרווח שלא נראה מאז מהפכת הסלולר

פרטנר מסכמת את הרבעון השלישי עם צמיחה של 5.7% בהכנסות ל-829 מיליון שקל ועלייה של 12.2% ברווח הנקי ל-101 מיליון שקל ● בחברה מציינים כי מדובר בשיא של כ-14 שנה במדדי הרווחיות ● במקביל, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד מיוחד של 500 מיליון שקל, שלא מתוך רווחי החברה, שימומן באמצעות הנפקת אג"ח חדשה

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

למרות תמיכת הדירקטוריון: אלי כהן מסרב לאשר את מינוי מנכ”ל נגה

שר האנרגיה מסרב לאשר את מינויו של גלעד בר אדון למנכ"ל חברת נגה, בטענה לפגמים בהליך הבחירה ולהיעדר ניסיון בתחום האנרגיה ● בדירקטוריון נגה מותחים ביקורת על התערבות השר ומזהירים מפגיעה בניהול משק החשמל בשעת חירום ● החברה פועלת זה כמעט שנתיים ללא מנכ"ל קבוע, ובכירים נוספים צפויים לעזוב בקרוב

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון חתמה על הסכם לרכישת Wecom תמורת כ-265 מיליון שקל

ארבעה חודשים לאחר החתימה על מזכר הבנות, פלאפון חתמה על הסכם לרכישת חברת הסלולר וויקום ● עם השלמת העסקה צפוי מספר מנויי פלאפון לגדול לכ־3 מיליון, ונתח השוק שלה יעלה מ־23.5% לכ־26% ● העסקה צפויה להניב לבזק חיסכון תפעולי של עשרות מיליוני שקלים בטווח הקצר ועד 100 מיליון שקל בטווח הארוך

אילוסטרציה: Shutterstock

בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים: תקלה עיכבה את פרסום שער הדולר היציג

שערי החליפין היציגים לא פורסמו במועד באתר בנק ישראל בשל תקלה טכנית, בדומה לתקלה שאירעה ביוני האחרון ● הבנק העביר את הנתונים המעודכנים לתקשורת: הדולר ירד ב־0.72% ל־3.171 שקלים, והאירו נחלש ב־0.65%

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות חדות; השקל מתחזק

יום מסחר שהחל בעליות קלות התחזק לאורך היום והסתיים במגמה חיובית מובהקת ● סקטור התקשורת הוביל את העליות בעקבות הדוחות החזקים של נקסט ויז'ן ופרטנר ● דיפלומט רוכשת פעילות הפצה במקסיקו בכ-142 מיליון שקל ● סיטיבנק יאפשר מסחר במניות בנק מזרחי טפחות בוול סטריט ● שער הדולר-שקל תיקן בחדות מטה את הפיחות של השבוע שעבר

תל אביב / צילום: Shutterstock

118 מתנגדים זומנו לאותה שעה: הטענות נגד הדיון בתוכנית המתאר של תל אביב

מאות התנגדויות הוגשו לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב, הכוללת תוספת של כ-50 אלף דירות עד 2035, ואופן הטיפול בהן מעורר מחלוקת חריפה ● עורכי דין ומתנגדים טוענים כי הדיונים צפופים מדי, זמני ההמתנה ממושכים, וזכותם להשמיע את עמדתם נפגעת ● העירייה מתבקשת לערוך שינוי במתכונת הדיונים, כדי להבטיח הליך הוגן ושוויוני

גידו רן / צילום: יח''צ, ירון ברנר

דרמה ב-ynet: העורך הראשי גידו רן פורש לאחר 4 שנים בתפקיד

גידו רן, מבכירי מערכת החדשות של קבוצת ידיעות אחרונות ומי שעבד באתר כ-20 שנה, ביקש לסיים את תפקידו ● לגלובס נודע, כי מי שיחליף אותו הוא רועי גינת, ראש מערכת החדשות של "ידיעות אחרונות" ו-ynet

מטוס פליי דובאי / צילום: ap, Ariel Schalit

נוסעי פליי דובאי הוכרו כנפגעי פעולות איבה. מה עליהם לעשות כדי לקבל פיצוי?


משרד הביטחון וביטוח לאומי הודיעו כי האירוע בטיסת פליי דובאי מוכר כפעולת איבה ● האם ההכרה בנפגעים היא אוטומטית, או שעליהם להגיש תביעה? מה צריך להוכיח כדי לקבל פיצוי, ומה המשמעות הכספית? ● גלובס עושה סדר

רז, עידן ומור אבידן / צילום: קבוצת אבידן

הברים ימשיכו לפעול: צו הקפאת הליכים לקבוצת האחים אבידן

קבוצת האחים אבידן, שמפעילה מספר ברים ותיקים, נקלעה לאחרונה לקשיים ● ביהמ"ש הורה היום על עיכוב הליכים נגד תשע חברות בקבוצה ונגד בעלי המניות באופן אישי, וזאת לתקופה של 30 ימים לשם גיבוש הסדר חוב, כאשר עד אז העסקים ימשיכו לפעול כרגיל ● מנהלי ההסדר: "האחים אבידן באו בנפש חפצה ואמרו 'אנחנו פה כדי להבריא את העסק'"

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בעקבות פרסום גלובס: בזן חושפת כמה עולה לה ההשבתה

מפעל "גדיב" מקבוצת בזן מושבת זה 18 יום בעקבות דליפת בנזן חריגה במהלך עבודות תחזוקה ● החברה מעריכה את הנזק הכלכלי ב-40 מיליון שקל מתחילת ההשבתות, ומאיימת בפנייה לערכאות נגד המשרד להגנת הסביבה עקב העיכוב באישור החזרה לפעילות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

שיחת המשקיעים ששווה מעל 2 מיליארד שקל: מאחורי המהפך במניית נקסט ויז'ן

בהתחלה השוק התאכזב מדוחות נקסט ויז'ן, שלצד זינוק בהכנסות הציגו גם ירידה בצבר ההזמנות ● אך לאחר שיחות של היו"ר ושיחת המשקיעים, התמונה התהפכה, והמניה עברה לעליות חדות: "עלייה מאוד משמעותית" בצבר ברבעון הרביעי ● וגם: מה חושבים בחברה על הרחפנים הזולים בשוק?

ירון בלום, מנכ''ל קבוצת דיפלומט / צילום: קרן בן ציון

דיפלומט נכנסת לאמריקה הלטינית: רוכשת שתי חברות ב-45 מיליון דולר

החברה חתמה על הסכם מחייב לרכישת השליטה בשתי חברות פרטיות הפועלות בתחום ההפצה של מוצרי צריכה ומאוגדות במקסיקו ● לפי דיפלומט, החברות הנרכשות הציגו צמיחה עקבית בשנים האחרונות; שמות החברות הנרכשות לא נמסרו

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Markus Schreiber

הרומן, החשד לריגול והאיש שאנבידיה לא יכולה להרשות לעצמה לאבד

ג'נסן הואנג הפך את עצמו לאחד האנשים המשפיעים בתעשייה ואת אנבידיה לחברה שנמצאת בלב מרוץ ה־AI העולמי ● אלא שכעת הוא מתמודד עם משבר הרומן עם אישה, שלפי הדיווחים ריגלה עבור סין ● האפשרות שהואנג ייאלץ לעזוב עוד רחוקה, אך המשקיעים דואגים לעתיד החברה אם הסמל שלה יאבד את מעמדו

מבצעי המימון חזרו, והם אגרסיביים בהרבה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נתוני האוצר חושפים: כ-50% מהדירות נמכרו עם הטבות מימון בספטמבר, והביקוש לממ"ד מזנק

הקבלנים מגדילים משמעותית את הטבות המימון לרוכשים, אך שוק הדירות החדשות עדיין מדשדש ● במקביל, הביקוש לדירות יד שנייה עם ממ"ד מזנק, עם פער בולט במיוחד בין הביקוש להיצע בשרון ובירושלים ● בשוק היוקרה נרשמת יציבות במספר העסקאות, כאשר תושבי ישראל מובילים את הרכישות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר: הגירעון ב-12 החודשים האחרונים - 3.3% תוצר

הגירעון החודשי עמד על כ-18.3 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש אוקטובר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-15.2 מיליארד שקל