גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

דובאי / צילום: ap, Fatima Shbair

פליי דובאי השעתה טיסות לארץ: מה יקרה לישראלים שנתקעו באמירויות?

מי צפוי להפעיל את טיסות החילוץ מהאמירויות, מה יקרה למחירי הטיסות, ומהן הזכויות של נוסעי פליי דובאי? ● גלובס עושה סדר

הפגנה על יוקר הדיור, ברצלונה / צילום: Reuters, Manu Alvarez

שוכרת בת 87 שסולקה מביתה חוללה שינוי אדיר בספרד

מחאת הדיור במדינה התרחבה עקב פינויה של בת 87 מדירתה ● הממשלה הודיעה על הקפאת פינויים עד 2030, הגבלת העלאת שכר דירה והארכת חוזים ● הצעדים זקוקים לאישור הפרלמנט

פאטמה א־זהרה אל-מנסורי / צילום: ap,  Mosa'ab Elshamy

מראשות עיריית מרקש לצמרת העולם הערבי: האישה שתוביל את מרוקו

פאטימה א–זהרא אל מנסורי שברה את תקרת הזכוכית והפכה לאישה השנייה אי פעם בעולם הערבי שמכהנת בראשות הממשלה, לאחר שהביאה את מפלגת המרכז PAM לניצחון בבחירות ● כעת היא תידרש להתמודד עם אבטלת צעירים גואה, מחאות חברתיות ושחיקה באמון הציבור

מטוס אמירייטס / צילום: יח''צ Emirates

מסתמן: אמירייטס תאפשר לנוסעים ישראלים לעלות על טיסותיה לדובאי

מוקדם יותר היום עדכנה חברת התעופה אמירייטס כי נוסעים ישראלים שתכננו להגיע איתה לדובאי, ומשם להמשיך עם פליי דובאי, לא יורשו לעשות זאת - אולם כעת מסתמן כי הנושא ייפתר

שדה חקלאי וסניף קרפור / צילום: איל יצהר, בר לביא

אין תחרות או אלטרנטיבה: כשהמבוטחים שבויים בידי מונופול ממשלתי

דחיית OpenAI את מודל הבינה המלאכותית שלה מוכיחה שהבלמים נבחנים רק כשמאוחר ● בקרפור הבינו השבוע שגם הנחה יכולה לעלות ביוקר ● והדוח המטריד של רשות החברות הממשלתיות ●  זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

יאיר נחמד, יו''ר ומנכ''ל נאייקס / צילום: באדיבות נאייקס

המנכ"ל שמאחורי קופסת התשלומים הצהובה לא מתרגש מנפילת המניה: "אני כאן לנצח"

הפחתה של תחזית התזרים החופשי הפילה את מניית חברת הפינטק והתשלומים בשבועות האחרונים, אך המייסד והמנכ"ל יאיר נחמד מבקש להרגיע: "נאייקס בריאה וצומחת" ● מה מניע את אסטרטגיית הרכישות של החברה, מהיכן תגיע הצמיחה ואיפה יהיה בעוד 20 שנה

נתנאל לורנצי

הפסיד מיליונים משורט על טסלה ועכשיו משתלט על חברת ה-BVI המסתבכת

חברת דקמא של איש העסקים נתנאל לורנצי השתלטה על חברת הנדל"ן האמריקאית קוהאן פורפרטיז שגייסה בתחילת השנה 412 מיליון שקל מהמשקיעים בת"א ועלתה לכותרות לאחר שבעל השליטה נטל כספים שלא כדין ● בעבר נקנס לורנצי בידי רשות ני"ע לאחר שהסב למשקיעי דקמא הפסדים של מיליונים עקב פוזיציות שורט שכשלו

ג'ון הילי, שר האוצר של בריטניה / צילום: ap

מעל 6%: תשואות האג"ח הבריטיות בשיא של שלושה עשורים

העלייה נובעת בעיקר מחשש לאינפלציה ממושכת, מחירי אנרגיה גבוהים וריבית שתישאר גבוהה לאורך זמן ● במקביל, הגדלת הוצאות הממשלה והחוב הגבוה מעוררים חשש בשווקים לגבי יכולתה של בריטניה לממן את התחייבויותיה ● אנליסטים: "בריטניה צפויה להיות הכלכלה המפותחת שתיפגע הכי קשה מהאירועים במזרח התיכון"

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock, Dmitriy Feldman svarshik

איזה פיצוי יקבלו הטסים בפליי דובאי, והאם ניתן לבטל כרטיסי טיסה לשבוע הבא?

נוסעים שטיסתם בוטלה או התעכבה ביותר מ-8 שעות עשויים להיות זכאים להחזר, טיסה חלופית, סיוע ופיצוי כספי ● הפיצוי עשוי שלא להינתן אם הביטול נגרם מנסיבות חריגות כמו אירוע ביטחוני, בהתאם לנסיבות המקרה ● והאם אפשר לבטל כרטיסים לשבוע הבא? ● גלובס עושה סדר

קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, TNS/ABACA

מיליארדר הגידור מעמיד את התרומה הגדולה בהיסטוריה לאוניברסיטה

קן גריפין, מייסד סיטאדל ומאנשי הפיננסים החזקים בארה"ב, העניק לקרנגי מלון את התרומה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות ההשכלה הגבוהה • 2 מיליארד דולר יופנו להקמת קמפוס חדש במיאמי, והשאר למדעי המחשב ולפעילות האוניברסיטה בפיטסבורג • גריפין:"זו השקעה במצוינות"

המפגש בין רה''מ נתניהו לנוסעי טיסת פליי דובאי הערב / צילום: קובי גדעון, לע''מ

הנוסעים של פליי דובאי נחתו בישראל; נתניהו שוחח עם בן זאיד בעניין אבטחת המטוסים

על רקע התחזקות החשד למניע לאומני, הנוסעים הישראלים הגיעו לארץ • רה"מ נתניהו קיבל את פניהם ושמע את עדותו של ישראלי שנטרל את טייס המשנה • בנתב"ג נערכו בכוחות מתוגברים לחזרתם ● בירושלים ממתינים לתוצאות חקירת טייס המשנה העומאני, שניסה לפי החשד לרסק את המטוס ● ראש המוסד מנהל את החקירה • עדכונים שוטפים 

אילוסטרציה: Shutterstock

"תוכנית עבריינית מתוחכמת": 22 חודשי מאסר לנאשם בפרשת חשבוניות פיקטיביות

ביהמ"ש גזר 22 חודשי מאסר בפועל על מצליח זקן, אחד מנאשמי "פרשת המנופאים", שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס והלבנת הון בהיקף של 42 מיליון שקל לפחות ● במסגרת התוכנית נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-38 מיליון שקל

צילומים: יח''צ

מלחמת המחירים שנחשפה בתערוכה הנחשבת: רכבים החל מ-90 אלף שקל

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, יצרניות הרכב נלחמות על שווקים באמצעות מחירים נמוכים והיצע הדגמים שמגיע לישראל הולך ומתרחב • בתערוכת פריז יוצגו החודש דגמים חשמליים ופלאג־אין חדשים, שחלקם עשויים להגיע לישראל במחירים של 90–170 אלף שקל • האם התחרות הסינית תמשיך לשבור את רמות המחירים בשוק הרכב המקומי?

הסלון האווירי של מרוקו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברות הישראליות שמגיעות לתערוכות נשק במדינות מוסלמיות

חברות ביטחוניות ישראליות משתתפות בתערוכות באזרבייג'ן ובמרוקו ומעמיקות שם את הקשרים הביטחוניים ● החברה הבת האמריקאית של רפאל קיבלה הסכם להסמכת טיל ספייק SR עבור צבא ארה"ב ● וגרמניה מתכננת להגדיל את תקציב הביטחון לכ־140 מיליארד אירו ב־2027, לצד בחינת ייצור מיירטי פטריוט במדינה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

טראמפ: "טייס המשנה היה טרוריסט או משוגע. אינסטלטור הציל את המטוס, זה מדהים"

נשיא ארה"ב סיפר הלילה כי שוחח עם נתניהו על התקרית בטיסת פליי דובאי: "אינסטלטור ישראלי שמע את הצעקות, נכנס לתא הטייס והרים את הסטיק לפני שהמטוס התרסק" • נתניהו בראיון ל־CBS: "אני לא חושב שזו הייתה חטיפה, האירוע נראה כמו ניסיון התאבדות"

איור: גיל ג'יבלי

איך מקבלים תשואה דולרית של 5.5% בשנה? "יש לא מעט חלופות"

ברוקר הביטוח האמריקאי Aon גייס 14 מיליארד דולר באג"ח וזכה לביקושים של פי 5 מהסכום שהציע למשקיעים ● מה שמלמד איך ברקע הטלטלה באג"ח הממשלתיות, אג"ח חברות הפכו להזדמנות ● ואיך המשקיע הישראלי יכול להיחשף לאגרות בחו"ל? ● גם בגרסת הפודקאסט 

שדה חיטה שהתייבש בקנזס, ארה''ב / צילום: ap, Charlie Riedel

הסחורות בעולם כבר התייקרו, ישראל תצטרף לעליית המחירים אחרי החגים

אירוע "סופר-אל ניניו" באוקיינוס השקט מצטרף למתיחות במצרי הורמוז ולמלחמה באוקראינה להשפעה משולבת שהזניקה בין השאר את מחירי החיטה, התירס והסוכר ● עד כה השקל החזק מנע את התייקרות המזון בארץ, אך הכלכלנים מזהירים: אחרי החגים צפויות עליות מחירים

אוניית צים / צילום: Craig Cooper

בין הפוליטי לעסקי: מה יעלה בגורל עסקת צים?

העסקה חזרה לנקודת הפתיחה, אבל בקרן פימי ובהפג לויד כבר עובדים על הכנת בקשה חדשה ● אפילו מעורבות המשנה ליועמ"ש לשעבר אבי ליכט, שניסה לדחוף את העסקה, לא הצליחה להציל אותה ● השאלה היא האם למרות האינטרסים הפוליטיים, יש לעסקה עדיין סיכוי?

מטוסים של פליי דובאי ואתיחד / צילומים: רויטקס, שאטרסטוק

הדרמה באוויר חשפה את התלות הישראלית בחברות התעופה מהמפרץ

טיסת פליי דובאי לישראל התריעה על ניסיון חטיפה אפשרי - וחשפה את הסיכון לישראלים בטיסות למפרץ ● השב"כ לא מאשר לחברות ישראליות לטוס לאזור, אבל הישראלים לא עוצרים - 7% מהתנועה בנתב"ג שייכת לאיתיחאד ולפליי דובאי

טלי בן עובדיה / צילום: ערן לוי

טלי בן עובדיה מנכ"לית חדשות 13 ביקשה לסיים את תפקידה אחרי הבחירות

לגלובס נודע כי בן עובדיה, שמונתה למנכ"לית קבועה רק לפני כ-10 חודשים, ביקשה לסיים את תפקידה על רקע אישור עסקת רכישת השליטה ברשת 13 על ידי אסף רפפורט וקרן מריט ● היא נכנסה לתפקיד כמנכ"לית זמנית בנובמבר 2024 וניהלה את חברת החדשות בתקופת המלחמה, כשבמקביל התמודדה עם מאבק משפטי מול המגישה נטעלי שם־טוב ועם ניסיון לייצב את החברה על רקע נתוני הרייטינג הנמוכים