גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

"כבר לא על הנייר": שיחת המשקיעים שחושפת את הנפקת הענק הבאה

מנכ"ל קיסטון נבות בר סיפר בשיחה לאחר הדוחות הכספיים כי הנפקת אגד מתוכננת לשנת 2027: "אפשר להעריך שזה יקרה בשנה הקרובה, זה בהחלט כבר בעבודה" ● חברת התשתיות העלתה ב-50% את יעד ההון העצמי שלה ל-2030 ל-6 מיליארד שקל

איסלנד / צילום: Shutterstock

העימות הבא מול ארה"ב? באיסלנד שוקלים אם להצטרף לאיחוד האירופי

על רקע איומי טראמפ על הצורך האמריקאי בשליטה באזור הארקטי וההצהרות החוזרות שלו לגבי כוונות סיפוח אמריקאיות לגרינלנד השכנה, תושבי איסלנד ילכו לקלפיות ביום שבת הקרוב למשאל עם שיכריע אם לפתוח מחדש בשיחות ההצטרפות לאיחוד האירופי

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

קנסות בעשרות מיליוני שקלים: האכיפה נגד חסימת יבוא מקביל עולה שלב

רשות התחרות הגבירה בחודשים האחרונים את הבדיקות היזומות נגד יבואנים רשמיים, כחלק ממאבק לצמצום הפגיעה ביבוא המקביל ● המהלך מתבסס על תיקון לחוק שנכנס לתוקף לפני כשלוש שנים ● בשלב זה, בהיעדר נתונים לא ברור אם האכיפה אכן משפיעה על הוזלת המחירים

אבטחה ממלכתית / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מחליטים מי יזכה לאבטחה ממלכתית?

שאלת אבטחתו של גדי איזנקוט לא יורדת מסדר היום הציבורי ● הדיון מתמקד בראש השב"כ דוד זיני, אבל הסמכות נמצאת בידי גוף אחר ● המשרוקית מסבירה

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

זינוק של 60% ברווח ומגזר אחד שבולט לרעה: אלקטרה מסכמת רבעון

זינוק ברווח הנקי: אלקטרה מסכמת רבעון עם הכנסות של 4 מיליארד שקל וקפיצה של 60% ברווח ל-109 מיליון ● הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל"ן והזכיינות בישראל, שקיזזו שחיקה בפעילות בחו"ל ● החברה תחלק דיבידנד של 41 מיליון שקל ברקע זכייה במגה-פרויקטים והכנסת תש"י כשותפה בתחבורה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה בבורסה צללה במעל 15%. אלה הסיבות

הרווח התפעולי של יצרנית הכוונות החכמות סמארט שוטר צנח ברבעון השני כ-70% והסתכם ב-238 אלף דולר ● החברה דיווחה על גידול בהוצאות אותו ייחסה, בין היתר, לתיסוף השקל

מייסדי ALICE  (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

אחרי המהפך ושינוי השם, הסטארט-אפ שמגייס 140 מיליון דולר

אליס, לשעבר אקטיבפנס, השלימה סבב גיוס בהובלת אפקס דיגיטל ● לגלובס נודע כי הגיוס נעשה לפי שווי של כ-800 מיליון דולר ● החברה מתקרבת לקצב הכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר, כשברשימת הלוקחות שלה גוגל, אנתרופיק, אנבידיה, מטא, טיקטוק ואמזון

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

טענות להפסדים של יותר מ־100 מיליון שקלים: אבישי נריה נגד שותפו איציק ברוך, בעלי קבוצת יובלים

קבוצת יובלים עדכנה בהודעה לבורסה על קבלת "מכתב דרישה למיצוי זכויות" מצד אבישי נריה, אשר טוען להפסדים בכמה חברות שבהן הוא וברוך מחזיקים במשותף ● ביובלים אומרים כי מדובר ב"טענות סרק שאין בהן ממש", המועלות לכאורה לאור הסתבכות כלכלית של נריה עצמו

אילוסטרציה: Shutterstock

קנו דירות בת"א, הפרויקט נתקע, ויקבלו את הכסף בחזרה: הפסיקה שתטלטל את ענף הנדל"ן

פרויקט תמ"א 38 בנאות אפקה בתל אביב נקלע לקשיים ומונה לו כונס ● כשנה לאחר שהדירות היו צריכות להימסר, שתי משפחות פנו לבית המשפט וביקשו להשיב להן את הכספים ● באופן חריג ולראשונה - השופטת קיבלה את הבקשה ופתחה דיון מחודש על כללי המשחק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

לאחר צניחת המניה: נאייקס מבצעת רכישה ממונפת של 350 מיליון דולר

ספקית פתרונות התשלומים הישראלית נאייקס רוכשת במזומן את החברה האמריקאית IPS Group, שעוסקת בטכנולוגיות החניה החכמה, באמצעות חוב חדש ● המנכ"ל: "שילוב עם IPS יאפשר לנו להציע לערים פלטפורמה לניהול ותשלום, ולחבר בין עולם החניה לבין פתרונות טעינת הרכב החשמלי" ● המניה מזנקת במסחר בת"א

קווין וורש, יו''ר הפד / צילום: Reuters, Sha Hanting/China News Service/VCG

הפד עדיין עצמאי? לנגיד האמריקאי יש מה להוכיח בכנס שכל השוק מחכה לו

בוועידת הפד השנתית, קווין וורש, יו"ר הפדרל ריזרב החדש, ינסה לנווט בין לחצי האינפלציה, שוק אג"ח תנודתי וחוב ממשלתי מתרחב - בלי לערער את אמון המשקיעים בעצמאות הבנק המרכזי

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ. איך הפגישה הצפויה תשפיע על הסנקציות על איראן? / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

ארה"ב זקוקה לשיתוף פעולה סיני: האם הפעם הסנקציות על איראן יצליחו?

ארצות הברית הכריזה על שורה של צעדים לחניקת כלכלת איראן, ע"י איום בסנקציות על שותפות הסחר של הרפובליקה האיסלמית ● עם זאת, סין, שותפת הסחר העיקרית עם איראן, עשויה להתנגד לתוכנית ולייצר לארה"ב שורה של בעיות, רגע לפני המפגש בין שי וטראמפ ● גלובס עושה סדר

מורה בכיתה / אילוסטרציה: Shutterstock

חשבנו שרמת התלמידים בארץ בעייתית, עכשיו בואו נדבר על המורים

מחקר חדש חושף כי המורים בישראל מציגים כישורים נמוכים מהממוצע האקדמי, עם פערים חריפים במקצועות המדעיים ● כמו כן, 78% בלבד מהמורים בישראל הם בעלי תואר אקדמי לעומת 84% ב-OECD

סעד שרידה אל־כעבי, שר האנרגיה הקטארי במסיבת עיתונאים / צילום: Reuters, Noushad Thekkayil

קטאר מצמצמת את התקציב השנתי, ואת גלי ההדף ירגישו בכל העולם

קיצוץ של 30% בתקציב השנתי של קטאר עשוי להיות רק ההתחלה להתמודדות הנסיכות עם פגיעות המלחמה עם איראן ● המדינה עשויה להקטין את ההשקעות שלה בעולם, שכלל הבטחה של חצי טריליון לארה"ב, כמו גם ביטול חוזי סחר בעקבות "כוח עליון"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הפניקס צמחה בפעילות ניהול הנכסים בכ-50% ומאותתת על התאמת יעדים

עלייה ברווחי הליבה וגידול בנכסים המנוהלים: הפניקס מסכמת את המחצית הראשונה של 2026 עם רווח כולל של 1.57 מיליארד שקל והעלאת יעדים עסקיים ● חברת המסחר העצמאי אקסלנס טרייד חצתה את רף 100 אלף הלקוחות ● החברה תחלק דיבידנד של 400 מיליון שקל ותגדיל את תוכנית הרכישה העצמית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני (ארכיון) / צילום: ap, Evan Vucci

״דולר מול דולר״: התשובה הקנדית למכסים של טראמפ

קנדה מטילה מכסי תגמול של עד 50% על יותר מ־700 מוצרים אמריקאיים, בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, בתגובה למכסים שהטיל טראמפ ● המהלך מגיע לאחר שהמשא ומתן על הסכם סחר בין המדינות התפוצץ ברגע האחרון ● במקביל, אוטווה הכריזה על חבילת סיוע של 7.5 מיליארד דולר לעסקים ולעובדים שייפגעו

עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה וירון קסטנבאום, מיזמי קרן תש''י / צילום: אורי שדה, אייל לייבל

דליה מגדילה את חלקה בחוות השרתים באשדוד: ההשקעה זינקה ל־4.5 מיליארד דולר

דליה אנרגיה תממש מוקדם מהצפוי את האופציה להגדלת חלקה במיזם חוות השרתים באשדוד ל-50% ● ההשקעה בהקמת המתחם ותחנת המשנה זינקה מ-1.5 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר, ולכך עשויים להתווסף עד 7 מיליארד דולר עבור שרתים ומעבדים ● הפרויקט מתוכנן להגיע להספק של עד 250 מגה-וואט, ובחברות ממתינים לשינוי רגולטורי שיאפשר אספקת חשמל ישירה מתחנת הכוח הסמוכה

פרופ’ אברהם (אבי) דגני ז''ל / צילום: מתוך אתר גאוקרטוגרפיה

מייסד ונשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה פרופ’ אבי דגני הלך לעולמו בגיל 88

פרופ’ אבי דגני, ממייסדי תחום מחקרי השוק והסקרים בישראל ומי שייסד עם רעייתו ד"ר רינה דגני את קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הלך לעולמו בגיל 88 ● לאורך יותר מחמישה עשורים שילב בין מחקר אקדמי לעולם העסקי והיה מחלוצי תחום מערכות המידע הגאוגרפיות בישראל ● הוא היה מעורב בשורה של פרויקטים שעיצבו את תל אביב, ואף מיוחסת לו טביעת האצבע על הסיסמה "עיר ללא הפסקה"

צילום: באדיבות אנבידיה

"השוק טועה לחלוטין": האנליסט שקורא להמר בגדול על אנבידיה

אנבידיה מגיעה מחר לדיווח התוצאות לאחר רצף ירידות חריג, כשברקע האנליסט סי.ג'יי מיוז קורא "לעצום עיניים ולהמר בגדול" ● למרות חששות המשקיעים ורף הציפיות הגבוה, בקנטור פיצג'רלד משוכנעים שהאסטרטגיה וההנדסה הפיננסית של ענקית השבבים יזניקו את המניה

לוקסמבורג / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בלבד: לוקסמבורג סוגרת את הדלת וישראל תחפש שותפה חדשה

החשב הכללי העביר רק לפני שנה את הנפקות אגרות החוב מסוג "בונדס" של הממשלה מאירלנד ללוקסמבורג, וכעת ישראל תיאלץ למצוא פתרון אחר ● הטיעונים למהלך הם לכאורה טכניים, אך מאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי שדחף "להעניש" את ישראל על מדיניותה במלחמה