גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט על רקע חששות מהאטה ב-AI ועלייה במחירי הנפט

הנאסד"ק נחלש בכ-0.6% ● ראשי תעשיית ה-AI תמכו בסוף השבוע בהאטת הפיתוח ועוררו חשש לפגיעה בהשקעות בענף; מניות השבבים נפלו, מניות אבטחת הסייבר זינקו בחדות ● תשואת האג"ח לעשר שנים בארה"ב חצתה לזמן קצר את רף ה-5% ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 106 דולר, לאחר שמתקפת כטב"מים השביתה צינור נפט מרכזי של סעודיה ● אסיה ננעלה בירידות, בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

שוקי ניר, אורן הולצמן / צילום: דורון לצטר, יח''צ

המניה שזינקה ב-40% בעקבות הדוחות, וזו שצנחה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סולאראדג' צופה צמיחה שנתית ממוצעת של 23% עד 2029 ● אודיטי טק זינקה ב-40% בעקבות הדוחות ● ונאבן איכזבה ונחלשה

אבי שמחון / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

אבי שמחון מציע: לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40

במועצה הלאומית לכלכלה מציעים לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40 - מהלך שיגדיל את שכר הנטו בכ-500 שקל בחודש בממוצע, אך עשוי להפחית כ-2,000 שקל מקצבת הפנסיה החודשית לאחר הפרישה

הנשיא יצחק הרצוג בפגישתו עם נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס בשבוע שעבר / צילום: ap

אחרי גרמניה: המדינה האירופית שהתעשיות הביטחוניות הישראליות רוצות לייצר בה

כדי להשתלב בתוכנית SAFE וליהנות ממימון עסקאות ביטחוניות בהיקפים גדולים, התעשיות הביטחוניות הישראליות בוחנות הקמת מפעלים ומטות בקפריסין ● גם קרבתה לישראל וחברותה באיחוד האירופי מהווים יתרון ● המהלך נידון בפגישתם של הנשיא הרצוג ונשיא קפריסין בשבוע שעבר

גילעד אטשולר ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב, ערן ירדני

145 מיליארד שקל מחסכונות הציבור עוברים ידיים: העסקה שמשנה את מפת הגמל והפנסיה

אחרי שאיבדו שני שלישים משווי השיא ונאלצו לראות את המתחרים חוגגים בראלי חסר תקדים, גילעד אלטשולר וקלמן שחם החליטו לחתוך עם אקזיט של מיליארד שקל ● מה התוכניות של הרוכשת, מי צריך לאשר את המהלך, ואילו שינויים צפויים לכ־2 מיליון חוסכים ולמאות עובדי אלטשולר שחם

מימין: מייסדי בילדוטס: יקיר סודרי, רועי דנון ואביב לייבוביץ' / צילום: איל יצהר

רוכבת על תנופת הבנייה של חוות השרתים: בילדוטס מתקרבת לשווי של מיליארד דולר

בילדוטס, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניטור וניהול אתרי בנייה, נהנית מהמרוץ העולמי להקמת חוות שרתים ומתקני תשתית עבור מהפכת ה-AI ● החברה גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי המוערך ביותר מ-900 מיליון דולר, לאחר ששילשה את הכנסותיה והרחיבה משמעותית את פעילותה בארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

על הספיקר עם נשיא ארה"ב: מנכ"ל אנבידיה קיבל שיחה במהלך כנס והותיר את הנוכחים בהלם

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג קיבל שיחה מנשיא ארה"ב במהלך כנס, שם אותו על הרמקול ואיפשר למשתתפים לשמוע את השיחה, במהלכה תקף טראמפ את מתנגדי תעשיית ה-AI • "הכול תרמית", אמר טראמפ על החששות מהטכנולוגיה, וכינה את הדאטה סנטרים "הנפט של 20-25 השנים הבאות"

יאיר שני, מנכ''ל משותף בסיגמא-קלאריטי בית השקעות / צילום: אוראל כהן

מנהל ההשקעות שמציע להתאים ציפיות: "לא עוד עשרות אחוזי רווח בבורסה בת"א"

יאיר שני, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות סיגמא־קלריטי, מעריך שאין שווקים זולים ומציאות: "אפשר לקבל בבורסה 9%־10% בשנה, אבל גם פחות" ● הוא לא מתרגש מאירועים גיאו־פוליטיים, כן משוכנע בתרומת ה־AI, ומציין גם לאילו שימושים שלה משתלם להיחשף

עו''ד בני ארביב, יו''ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה / צילום: יוסי זמיר

"חוק התכנון והבנייה בנוי טלאי על טלאי, הגיע הזמן לשנות אותו"

עו"ד בני ארביב מונה לאחרונה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומכיוון שצמח במערכת הוא מכיר מקרוב את הבעיות ואת היעדרם של פתרונות מהירים ● בראיון ראשון ובלעדי הוא מצהיר שהרפורמה בהיטלי השבחה לא הסתיימה, ומבטיח להעביר סמכויות לוועדות המקומיות, ולהשאיר בידי המחוזיות רק נושאי ליבה

מארי אנטואנט / צילום: ויקיפדיה

להתחיל שנה עם שורות הפתיחה שלא יוצאות מהראש

ראש השנה הוא זמן מצוין לחזור לשורות הראשונות האייקוניות של כמה מהספרים הקלאסיים שלעולם לא יתיישנו ● המילים הללו הן הרבה מעבר להקדמה - הן מייצרות באבחה עולם סיפורי שמושך את הקורא פנימה

ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evelyn Hockstein

יצטרף לאיחוד האירופי? המהלך של ראש ממשלת קנדה נגד טראמפ

בניסיון להתמודד עם מלחמת הסחר שהכריז נשיא ארה"ב טראמפ, ראש ממשלת קנדה מארק קרני פועל לצרף את מדינתו לאיחוד האירופי כ"חברה מיוחדת", כולל סחר חופשי ותנועת תושבים ● בבריסל פתוחים לרעיון, בין היתר בגלל עתודות המחצבים והאנרגיה הגדולות של קנדה

המדד החדש שיחשוף מה קורה למחירי דירות יד שנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הדירות "האמיתיים": המדד החדש שתפרסם מחר הלמ"ס

הלמ"ס תפרסם לראשונה מדד רבעוני שיעקוב אחר מחירי דירות יד שנייה ויכלול גם חלוקה לפי מחוזות ● המדד החדש נועד לספק תמונה של שוק הדיור ללא השפעת מבצעי המימון וההטבות שמציעים היזמים לרוכשי דירות חדשות ● הנתונים הראשונים צפויים להתפרסם ביום שלישי הקרוב, במסגרת פרסום מדדי חודש אוגוסט

האחים אמיר, דנה עזריאלי, שמואל דונרשטיין ועופר ינאי / צילום: יונתן בלום, אריק סולטן, איל יצהר, אבישג שאר ישוב

מעופר ינאי עד דנה עזריאלי: מה קורה למניה כשבעל השליטה מפשיל שרוולים והופך למנכ"ל

שורה של בעלים בחברות ציבוריות הזיזו את המנכ"ל השכיר ולקחו את התפקיד על עצמם, בדרך כלל בסיטואציה משברית ● מומחים מזהים "יתרון אדיר" אצל מי שמכירים את הקרביים של החברה, וגם בעלי המניות יוצאים לרוב נשכרים ● מנגד, יש מי שמזהירים מפני שחיקה בממשל התאגידי כש"אין מי שמסוגל להגיד למנכ"ל-בעלים שהוא טועה"

''הארנה של ישראל'' בלוד / הדמיה: כלכלית לוד

יותר גדולה מהיכל מנורה: "הארנה של ישראל" יוצאת למכרז

בעיר לוד מעוניינים לבנות ארנה בהשראת O2 בלונדון, שתכלול כ-20 אלף מקומות ותכניס לה עד 200 מיליון שקל בשנה ● היקף ההשקעה נאמד ביותר ממיליארד שקל במודל פרטי-ציבורי

מייסד OpenAI סם אלטמן / צילום: ap

סטארט-אפ הצילום של הישראלי זיו אתר נמכר ל-OpenAI ביותר מ-300 מיליון דולר

לפי "וול סטריט ג'ורנל", מפתחת ChatGPT רכשה את Glass Imaging, שהקימו שני יוצאי אפל ומפתחת טכנולוגיית AI לשיפור איכות הצילום בסמארטפונים ● עוד לפי הדיווח, התוכניות לטכנולוגיה הנרכשת עדיין אינן ברורות, אך הרכישה מצטרפת למאמצי OpenAI לפתח מכשירים לצרכנים עם מעצב האייפון ג'וני אייב

חיסכון פנסיוני / צילום: Shutterstock

פתרון הממשלה ליוקר המחיה: פגיעה בפנסיונרים העתידיים

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40, במהלך שעשוי להותיר לעובדים עוד כ־500 שקל בחודש ● אלא שההקלה בטווח הקצר עלולה לעלות ביוקר: קצבת הפנסיה העתידית עשויה להיחתך בכ־2,000 שקל בחודש ● ובזמן שביטוח לאומי מתמודד עם משבר, דווקא החיסכון שנועד להבטיח את ההכנסה בגיל הפרישה עלול להישחק

אלטשולר שחם

800 עובדי אלטשולר שחם התעוררו לבוקר של שאלות. מה יעלה בגורלם

חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם נמכרת לחברת הביטוח ווישור, בעסקה שמעלה שורת שאלות לגבי עתידה ● ככל הידוע, כל פעילות הגמל והפנסיה תעבור במלואה לפעול תחת החברה החדשה, כולל צוות העובדים ואנשי ההשקעות

אילוסטרציה: Shutterstock

העליון בפסיקה תקדימית שתעלה לקבלנים מיליונים

הרכב של 3 שופטי העליון הפך את הכרעת המחוזי וקבע כי הדירות המוגרלות בפרויקט מחיר למשתכן בבית שמש לא עומדות בתנאים לקבלת פטור מאגרת בנייה ● הפסיקה התקדימית משליכה על שורת תביעות להשבת אגרות בסכום מוערך של מאות מיליוני שקלים

משרדי Joonko. בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

ה-FBI חשף פרטים חדשים על הונאת המיליונים של היזמת הישראלית

אחרי יותר משלוש שנות חקירה, מייסדת ג'ונקו עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך ● עפ"י מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היזמת הישראלית זייפה תדפיסי בנק ומסמכי לקוחות כדי לגייס 27 מיליון דולר מקרנות מובילות ● רז מחכה לגזר הדין, בעבירות שהעונש המרבי בגינן בחוק האמריקאי עומד על 20 שנות מאסר

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

עסקת הענק עם יוון: המערכת שישראל לא הייתה מוכנה למסור

כותרות העיתונים בעולם: ישראל סירבה למסור ליוון את קוד המקור של מערכות הנשק הישראליות שהיא רוכשת, האפשרויות של סעודיה מול החות'ים אוזלות, ופלג קיצוני במשטר האיראני פעל לחבל בהסכמות מול ארה"ב ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל