גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

צבי ברק / איור: גיל ג'יבלי

מאקזיט ענק לעסקת השבוע: המיליארדר שמעטים בשוק ההון מכירים

הוא עשה את הונו מאקזיט מכשור רפואי ומאז שלח זרועות לתשתיות, אנרגיה וביטוח ● צבי ברק, מבעלי המניות המובילים בחברת ווישור, מחזיק יחד עם אשתו ענת גם בזכיינית כביש 6, בתחנות כוח ובאפליקציית החניה פנגו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

"חופשות המסתורין" בהן אין לכם מושג לאן אתם טסים

נוסעים מהמרים על חבילות נופש במחירי רצפה, שעשויות לקחת אותם להוואי, או לטמפה שבפלורידה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

איזו מניה ישראלית החלה לקבל סיקור של גופים בינלאומיים?

איזו מניה ביטחונית ישראלית החלה לקבל השבוע סיקור של גופי השקעות בינלאומיים? ● לפי הלמ"ס, מה קרה למחירי דירות יד שנייה ברבעון השני של השנה? ● וגם: במה הודתה היזמת הישראלית עילית רז, מייסדת ומנכ"לית הסטארט־אפ ג'ונקו? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וורן באפט / צילום: ap

וורן באפט בהודעה דרמטית: פורש מתפקיד יו"ר ברקשייר - "הזמן תמיד מנצח"

משקיע העל הודיע היום לבעלי המניות של חברת האחזקות כי הוא פורש מתפקיד היו"ר ● בנו הווארד יחליף אותו בתפקיד

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

במונית של אשר, הפניקס סמארט מגיעה לפסגת הפרסומות האהובות של השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי שמקדם את האפליקציה החדשה שזמינה בחמש שפות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טרנד ה"מיקרו דרמה" מגיע לבנק מזרחי טפחות, ו"במטבח של קפה ציון" מתברג גבוה בדירוג

יו''ר הפד קווין וורש, במסיבת העיתונאים לאחר העלאת הריבית אמש (ד') / צילום: Reuters, Mehmet Eser / Anadolu

רגע התפנית, והיחסים עם טראמפ: מה מלמדת החלטת הריבית על קווין וורש?

העלאת הריבית בארה"ב מסמנת שינוי כיוון במדיניות של הפד, אך במידה רבה, התפנית האמיתית חלה כבר בנאומו של קווין וורש בג'קסון הול ● העובדה שההחלטה התקבלה פה אחד משדרת מסר ברור לגבי ההמשך - ועלולה להעמיד את יו"ר הפד על מסלול התנגשות עם טראמפ ● אך יש גם סיבות להאמין שבמקרה שלו דברים ייראו אחרת

עמוס אוזן ועו''ד אשר אלבז / צילום:  שלו מן, יח''צ

"בצ'כיה אין מס רכישה גם על דירה עשירית"

הקירבה והמחירים האטרקטיביים הפכו את קפריסין ויוון ליעדים מובילים עבור משקיעי הנדל"ן הישראלים, אבל מי שמוכן קצת להרחיק יכול למצוא הזדמנויות נוספות ● לא משקיעים עם העדר: חלק ב'

כביש חוצה ישראל / צילום: תמר מצפי

הוועדה פסלה את המינוי: חוצה ישראל נותרת ללא מנכ"ל

הוועדה לבדיקת מינויים פסלה את מועמדותו של גיא לויאן למנכ"ל בפועל של חוצה ישראל, בשל ניגוד עניינים הנובע מכהונתו במקביל כיועמ"ש החברה, והותירה אותה ללא מנכ"ל ● הוועדה הציעה לשקול מינוי של אחד מחמשת הסמנכ"לים האחרים, על רקע אי־בהירות בנוגע להסדרת הסמכויות המשפטיות בחברה ● ברקע עומדת אפשרות למיזוג חוצה ישראל עם נתיבי ישראל, שצפוי שלא להתקדם לפני הבחירות

אבי שמחון / צילום: קובי גדעון, לע''מ

יש לישראל מערכת פנסיה שנחשבת לאחת המוצלחות בעולם. אז למה לחרב

ההצעה שלא תיאמן לצעירים: לא לחסוך ● מה לומדים בשוק מעסקת אלטשולר שחם ● ועל מה לא מדברים במשרד הביטחון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השחקנית הקטנה והמפתיעה עולה למגרש, וטורפת את כל הקלפים

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ הודיע כי ישלוט ביטחונית באי הגדול בעולם. כל ההשלכות

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

רם דרורי / עיבוד: AI, מקור: יוסי זמיר

מקום 29: "לקוחות בחו"ל מודאגים מהמלחמה, אבל חותמים איתנו 15 שנה קדימה"

מנכ"ל מנועי בית שמש רם דרורי הוביל את החברה לקפיצה אסטרונומית, והמניה זינקה ביותר מ-1,300% בחמש שנים ● בראיון הוא מספר על השטיח האדום שפרס לחיל האוויר, האופציות לעובדים ב-25 מיליון שקל ולמה חברת המנועים שלו רחוקה מלהיות מוסך ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

תל אביב / צילום: Shutterstock

במקום הראשון במזרח התיכון: העיר הישראלית שמטפסת בדירוג העולמי

תל אביב דורגה במקום ה־34 מתוך 1,000 ערים במדד העולמי של Oxford Economics, לאחר שטיפסה 12 מקומות משנה שעברה ● תעשיית הטכנולוגיה, ריבוי הסטארט־אפים ושיעורי ההשכלה הגבוהים בעיר עומדים מאחורי הדירוג, אך מחירי הדיור והמצב הביטחוני מכבידים עליו ● לדירוג התברגו גם חיפה וירושלים, במקומות ה־144 וה־179 בהתאמה

אתונה, יוון. המשקיעים מחפשים דירות קטנות יותר / צילום: Shutterstock

המחירים עולים, התשואות מתמתנות: האם התשואה בפורטוגל, ביוון ובקפריסין מצדיקה את הסיכון?

נתוני הלמ"ס והבנקים המרכזיים בפורטוגל, ביוון ובקפריסין חושפים תמונת מצב מורכבת של שווקים בחוסר איזון, בירוקרטיה מעכבת וסיכוני בועה פיננסית

מבקרים בקניון / צילום: טל איז'ק

קנייה ממוצעת ב-1,375 שקל: הענף שרשם את הזינוק המשמעותי בחג

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה במכירות מוצרי החשמל בהשוואה לשנים קודמות, הנובעת מהסמיכות בין ראש השנה לחופש הגדול ● במקביל נרשמה עלייה של כ-70% במחזור ענף התכשיטים

צילום מסך של אתר ההגרלות ''דירה בהנחה''

משרד השיכון סגר זמנית את אתר "דירה בהנחה"

האתר נסגר לצורך איתור חרדים שמצויים בסטאטוס של המתנה, לאור החלטת בג"ץ והנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיהן חרדים שלא שירתו בצה"ל אינם זכאים להשתתף בהגרלות ● לפי שעה, לא ברור מתי האתר ייפתח שוב

אי למכירה בניקרגואה

היזם שמציע איים למכירה. המחיר: החל מ-50 אלף דולר

מגן עדן בקריביים ועד מובלעת פראית באוקיינוס ההודי - היזם כריס קרולו מוכר לאנשים חלום: אי פרטי משלהם ● יש לו מאות כאלה בפורטפוליו, והוא מבקש עבורם מחירים שמתחילים ב-50 אלף דולר ("מקום מצוין להיפטר בו מגופה") ומגיעים ל-450 מיליון דולר ● "יוקרה היא חלק מהעניין, אבל גם אגו"

מנת לברק של נונו ומימי / צילום: מתוך הספרים

4 ספרי בישול לחגים עם סיפור שהוא הרבה מעבר למתכונים

ספר האפייה של עדי שילון מציג מטבח ביתי ומנחם ● המתכונים של נונו ומימי מאפשרים לנסות בבית את המנות של הרשת הפופולרית ● ורב המכר של שושנה כהן־לברן שבלבו המטבח התוניסאי, חוזר ומוקדש לנכד שנפל בעזה

סניף קרפור / צילום: טלי בוגדנובסקי

לקראת מאבק שליטה? המטרה של הנפקת קרפור והדמיון למקרה אל על

מכירה של רבע ממניות קרפור על ידי אלקטרה צריכה, במסגרת הנפקה מתוכננת, צפויה להוביל לשינוי במבנה השליטה ברשת, ואולי אף לכניסת גורם דומיננטי מתחום הקמעונאות ● פעיל בשוק: "קרפור הוגבלה ביכולת הצמיחה שלה עד כה בשל מורכבות בין בעלי המניות"

ג'וני דפ במסע קידום הסרט החדש / צילום: Reuters, IMAGO/MediaPunch

ג'וני דפ חוזר לסרט גדול אחרי 8 שנים ונותן לנו שיעור על מחילה

אחרי שהסערה סביב יחסיו עם אמבר הרד הרחיקה אותו מההפקות הגדולות בהוליווד, ג’וני דפ חוזר לשחק בתפקיד אבנעזר סקרוג', אחת הדמויות המפורסמות שקיבלו הזדמנות שנייה ● המקרה שלו, לצד הסערה המחודשת סביב ג'ון גליאנו, מעלה שאלה שתרבות הביטול מתקשה לענות עליה: מה נדרש מאדם כדי לזכות בדרך חזרה, והאם מחילה מחייבת גם להשיב לו את המקום שהיה לו בעבר? ● רגע לפני יום כיפור, למסורת היהודית יש תשובה מעניינת