גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

תערוכה של אנדוריל. בעיגול: עמיקם נורקין / צילום: shutterstock, דובר צה''ל

מסתמן: עמיקם נורקין, מפקד חיל האוויר לשעבר, ינהל את פעילות אנדוריל בישראל

האלוף במיל' עמיקם נורקין נבחר להוביל את הפעילות המקומית של ענקית הדיפנס־טק, וצפוי להעמיק את העבודה מול מערכת הביטחון והתעשיות הישראליות ● במקביל, לגלובס נודע שהחברה מנהלת סבב גיוס ענק: היקפו הגיע נכון להיום לכ־10 מיליארד דולר, והוא טרם נסגר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס; נבות בר, מנכ''ל קיסטון; ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: סטודיו דינו, דודי מוסקוביץ', יח''צ

העסקה הושלמה: התקבל האישור הסופי למכירת הוט מובייל

משרד התקשורת נתן אור ירוק למכירת חברת הסלולר הוט מובייל לדלק ישראל, קיסטון ולאומי פרטנרס, לאחר שרשות התחרות אישרה את העסקה בתחילת החודש ● העסקה משקפת להוט מובייל שווי של כ-1.2 מיליארד שקל

התפלת מים / צילום: איל יצהר

חמישה מתקני התפלה הושבתו. האם צפוי מחסור במים בישראל?

עכירות חריגה במי הים הובילה להשבתה יזומה של רוב מתקני ההתפלה הגדולים בישראל, וגם ניסיון להחזירם לפעילות לא החזיק מעמד ● מה גרם לתופעה, האם המים בברזים בטוחים לשימוש, מי עלול להיפגע ראשון ומתי המצב צפוי להסתיים? ● גלובס עושה סדר

מערכת ''קלע דוד'' / צילום: דוברות משרד הביטחון

ארדואן מאיים, ולא רק על ישראל: הסיבה שעסקת הענק נחתמת דווקא עכשיו

נחתם החוזה ההיסטורי בין ישראל ויוון לאספקת שלוש מערכות הגנה אווירית בשווי של 3.6 מיליארד דולר - עסקה גדולה אפילו יותר מעסקת החץ עם גרמניה ● המהלך מגיע בזמן כשהמתיחות בין אנקרה לאתונה ברתיחה ● וגם: האם מדינות נוספות באירופה בדרך לרכוש נשק מישראל?

משחק של מון אקטיב / צילום: Shutterstock, Koshiro K

פעם עמדו בתור למניות שלהן, היום בחברות הגיימינג מסובך יותר למצוא קונים

במשך שנים המשקיעים התקשו למצוא בעלי מניות שמוכנים להיפרד ממניות החברה הפרטית מון אקטיב, אך כעת התמונה התהפכה ● לגלובס נודע כי משקיעים מוקדמים פונים לשוק כדי למכור, אך מתקשים לייצר עסקאות ● ברקע: קשיים בחברות נוספות בענף משחקי המובייל

ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס / צילום: ap, Ng Han Guan

ראש הממשלה הספרדי מאשים את ישראל במשבר ההגירה בסאוטה

ראש ממשלת ספרד טען כי "רשתות ישראליות" הפיצו מידע כוזב שתרם להסתערות של רבבות מהגרים על סאוטה בחודש שעבר ● בכך אימץ סנצ'ז טענות שנפוצו קודם לכן בחוגי השמאל הרדיקלי בספרד, שקשרו את ישראל למשבר ההגירה ● הוא לא הציג הוכחות לדבריו, ובמקביל ניקה את מרוקו מאחריות

גבריאל טרבלסי, יו''ר ובעלים GT נדל''ן / צילום: תמיר חסון

עסקת נדל"ן בגליל: GT נדל"ן רכשה את קניון ראש פינה ב-48.5 מיליון שקל

החברה שבשליטת גבריאל טרבלסי תרכוש מאשטרום נכסים את המרכז המסחרי בראש פינה תמורת 48.5 מיליון שקל ● ב-GT נדל"ן מעריכים כי השבחת הנכס תגדיל את ה-NOI מכ-3 מיליון לכ-5 מיליון שקל בשנה

יצחק תשובה, צחי נחמיאס ומוטי בן משה / צילום: יונתן בלום, ורד פיצ'רסקי, כפיר זיו

צחי נחמיאס בראש, וגם תשובה ברשימה: המסמך שחושף את המרוץ לחוות שרתים

בדיקת גלובס המבוססת על מסמך פנימי של חברת נגה חושפת את השחקנים החדשים שרוצים להצטרף לתחום הלוהט של חוות השרתים ● אלא שלפני שהחזון יהפוך למיליארדים, הם יצטרכו להתמודד בקרב הרגולטורי על החיבור הנכסף לרשת החשמל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

הורדה או עמדת המתנה? מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל

הוועדה המוניטרית עומדת היום בפני הכרעה מורכבת: הורדת ריבית שלישית ברציפות או עצירה לצורך מעקב ● הנתונים המקומיים התומכים בהפחתת ריבית נתקלים ברוח גבית ניצית בעולם ובסיכונים פיסקליים ● האנליסטים חלוקים, ובשווקים נערכים לתגובה חדה בכל תרחיש

האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר

הרווח של חג’ג’ זינק, וכמה דירות נמכרו בפרויקט באבן גבירול?

קבוצת חג’ג’ מכרה 66 דירות ברבעון השני, עם עלייה במכירות בפרויקטים בבבלי וביבנה, בעוד שבפרויקט אינפיניטי-סומייל בתל אביב לא נמכרה אף דירה ● ההכנסות צמחו ב־26% והרווח הנקי הסתכם ב־35 מיליון שקל, יותר מפי שניים לעומת הרבעון המקביל ● ומה צופה החברה בנוגע להשפעת זיהום הקרקע בשדה דב?

מזכ''לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד. איפה הכסף, 103FM, 23.08.26 / צילום: איל יצהר

כמה מורים חסרים למערכת החינוך?

500 או 31 אלף? שנת הלימודים בפתח, ולאוויר נזרקים מספרים שונים על המחסור במורים ● בדקנו מה עומד מאחורי כל אחד מהם ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסיבות שדחפו את בנק ישראל להפחתת ריבית בפעם השלישית ברציפות

הבנק המרכזי החליט על הורדת הריבית מרמה של 3.5% ל-3.25%, בין היתר, לנוכח התמתנות האינפלציה אל מתחת לטווח יעד יציבות המחירים ● לפי הצהרת הוועדה המוניטרית, ההחלטה נועדה להמריץ את המשק שעדיין נמצא מתחת לקו המגמה במגוון תחומים ● ההחלטה מגיעה למרות המתיחות הגאופוליטית הגוברת, וכאשר בארה"ב ובמדינות נוספות ברחבי העולם דווקא נרשמות ציפיות גוברות להעלאות ריבית

חברת הביגוד הסינית Shein / צילום: Shutterstock

מסחר תנודתי בהונג קונג: שיין מחקה כמעט את כל הירידות ביום המסחר הראשון

ענקית האופנה המהירה שיין צללה בכ-9% בפתח המסחר בבורסת הונג קונג, אך התאוששה בהמשך ונסחרת בירידה קלה של כ-0.1% בלבד ● שווי החברה נקבע על 26.5 מיליארד דולר - רבע משווייה בשיא ● ברקע: מכשולים רגולטוריים, תחרות מול Temu וטיקטוק ומעבר להפסד ברבעון הראשון

איציק עוז, יו''ר הפניקס סוכנויות / צילום: עומר עוז

סוכן הביטוח שהפך למיליארדר נכנס להנפקה של בית ההשקעות

איציק עוז, יו"ר הפניקס סוכנויות, צפוי לרכוש 7% מהמניות של פסטרנק שהם, שמחפשים בעצמם להיכנס לתחום הסוכנויות ● ההנפקה מתוכננת להמשך החודש לפי שווי של 280 מיליון שקל

עליזה ולך ז''ל / איור: גיל ג'יבלי

הפריצה והגניבה: כך ניסו לשים יד על עיזבון העיתונאית שהלכה לעולמה

דירתה ברחוב שינקין של עיתונאית "דבר" עליזה ולך ז"ל נפרצה, כרטיס האשראי ורכבה נגנבו, ונעשה ניסיון להשתלט על הנכס ● מותה לא מופיע ברישומים, ומשרדי הבריאות והפנים מתנערים מאחריות ● המקרה חושף את השלכות הרוחב בהתנהלות שפותחת פתח עבור עבריינים

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock

לאחר צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין: בית הדין בהאג נאבק על קיומו

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב טוענת שבנק מצרי סייע לאיראן לעקוף סנקציות באמצעות עסקאות של כ־1.8 מיליארד דולר דרך סניפיו באמירויות; ביה"ד הפלילי הבינ"ל מתמודד עם לחץ מצד ארה"ב ומדינות נוספות בעקבות צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין; וארה"ב חידשה את אזהרת המסע לישראל ברמה 3 ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

הראל ויזל וניר הורוביץ / צילום: דימה טליאנסקי

המהפך של טרמינל איקס: במקום למכור מותגים של אחרים, קונים אותם

טרמינל איקס הפכה לאחד ממנועי הצמיחה של קבוצת פוקס, עם קפיצה של כ־20% במכירות הרבעון ל־161 מיליון שקל ● הנתונים מוכיחים כי האסטרטגיה לרכישת מותגים עצמאיים, שאחראים לכמעט רבע מהכנסות החברה, הוכיחה את עצמה ● מה היעדים הבאים שהמנכ"ל מסמן?

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

תפתחו יומנים: אלה הימים העמוסים בנתב"ג בחודש הקרוב

עפ"י רשות שדות התעופה, כ-2.5 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בחודש ספטמבר, ולצורך כך תוגבר מערך העובדים בשדה ובמעברי הגבול ● ברשות מסמנים 4 תאריכי שיא - 10.9, 17.9, 22.9 ו-25.9 - במהלכם צפויים לעבור בנתב"ג כ-100 אלף נוסעים ביום ● ומהם היעדים המובילים בחגים?

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מכשיר מדידה חדש לחולי סוכרת קורץ גם לשוק הוולנס

ענקית הפארמה איליי לילי ממשיכה במסע הרכישות שלה ומצטיידת בתרופה למחלות אוטואימוניות ● מה השתבש בניסוי של נוברטיס בו מתו שלושה מטופלים ● חברת אבוט, יצרנית מד הסוכר המוביל פריסטייל ליברה, קיבלה אישור FDA למכשיר המשלב מדידת סוכר וקטונים ● השבוע בביומד

כבאים אוקראינים עובדים בזירת פגיעה של רחפן נפץ רוסי / צילום: Reuters, Valentyn Ogirenko

רחפני נפץ, איומים והצתות: באירופה חוששים שרוסיה מגבירה את הלהבות

סדרת ניסיונות תקיפה בגרמניה בעזרת רחפני נפץ מניחות במרכז הבמה את החששות של אירופה מזליגת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה לשטח שלהן ● הממשלה הגרמנית צפויה להכריז על שורת צעדים חריפים בתגובה, בעוד ארה"ב מנסה להנמיך את הלהבות