גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו''ר אוניברסיטת רייכמן / צילום: יהושע יוסף

"קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"

שיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר אוניברסיטת רייכמן ● על איך הוא מנגיש השכלה גבוהה בשכר לימוד של 100-50 אלף שקל בשנה, החזית מול האוניברסיטאות והמימון שלא קיבל לבית הספר לרפואה: "שערורייה שמעלה לי את הטורים"

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי שוק המניות יגיע לנקודת שבירה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האם ה-6% הוא ה-5% החדש? התרחיש השחור של "מלך האג"ח" שמלחיץ את וול סטריט ● הספקנות בוול סטריט גוברת: למה המניה הגדולה בעולם נסחרת בתמחור חסר היסטורי? ● לקנות מניות בלילה: העולם עובר למסחר רציף, אבל לא כולם מרוויחים מהמהלך ● המיליארדים שזורמים והתנודתיות שנשארת: המבחן האמיתי של שוק הקריפטו ● וגם: מה מלמדות המפולות הגדולות על החודשים המסוכנים של השנה?

יהלומים / אילוסטרציה: Shutterstock, Bjoern Wylezich

מחירי היהלומים בשפל היסטורי: אלה הסיבות

המדד העוקב אחר מחירי יהלומים באיכות השקעתית, ירד באוגוסט לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם ● במקביל, מחירו הממוצע של יהלום טבעי במשקל קראט אחד צנח מיותר מ-8,000 דולר ב-2021 לכ-3,900 דולר כיום ● כל הסיבות

פרויקט היי ליין, רמת גן / צילום: החברה לפיתוח והתחדשות עירונית

הפנטהאוז שמלמד: איך נראית האטה בשוק היוקרה

האם העסקה ב-9 מיליון שקל למכירת דירת פנטהאוז במגדל Highline ברמת גן, ששטחה 199 מ"ר ויש לה מרפסות בשטח של כ־97 מ"ר - מגלמת ירידת מחירים? ● הפנטהאוז הוצע תחילה למכירה ב־11.9 מיליון שקל

איך לקבל יותר מהבנק שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

הישראלים נוטים לסגור פיקדון בבנק שבו מתנהל חשבונם, גם כשבנק אחר מוכן לשלם יותר ● אולי זו הנאמנות שהופכת רבים ללקוחות שבויים, אף שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר בלי להעביר את העו"ש ● ומי שמסתפק בהצעה הראשונית, עלול להשאיר "כסף על השולחן"

האי מאוריציוס / צילום: Associated Press, Myroslava Bozhko

במאוריציוס סירבו שהמטוס מישראל ינחת - והטיסה בוטלה

חברת אייר סיישל תכננה להפעיל טיסות מתל אביב למאוריציוס, אך נודע שהרשויות במדינה לא מאשרות נחיתת ישראלים ביעד ● "עולה החשש כי ההחלטה קשורה למצב ולמחלוקת הפוליטית", מסרו נציגי חברת התיירות הישראלית ● רק בחודש יוני האחרון הודיעה חברת התעופה באופן רשמי על חזרתה

באיזו מדינה צריכת השוקולד לנפש היא הגבוהה בעולם? / צילום: Shutterstock

באיזו מדינה צריכת השוקולד לנפש היא הגבוהה בעולם?

מהי גאופגיה, איזה נחל מתחיל לזרום בין הר גריזים להר עיבל, ולפי הקומיקס של DC, באיזו מדינה בארה"ב ממוקמת העיר הבדיונית גות'האם? ● הטריוויה השבועית

הטאלנט האולטימטיבי בעידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

המומחיות לא מתה, רק שינתה צורה. זה הטאלנט האולטימטיבי בעידן ה-AI

הנגישות הגוברת לכלי AI מטשטשת את היתרון של ידע בסיסי ומיומנויות כלליות ● דווקא במציאות הזו מתחדד הערך של מומחים שיודעים להפעיל שיקול־דעת, לחבר בין תחומים ולפתור בעיות מורכבות

יוחאי עבאדי, מנכ״ל חברת Pcentra / צילום: נועם אבירם

מסיירת צנחנים למנכ"לות בגיל 27: המסלול הלא שגרתי וההחלטה הגורלית של יוחאי עבאדי

"כתלמיד היה לי מאתגר. היו לי בעיות קשב וריכוז קשות. היו מוציאים אותי מהכיתה. בסוף אבא אמר לי: זה או בית הספר או עבודה בבננות. איכשהו סיימתי עם בגרות" ● שיחה קצרה עם יוחאי עבאדי, מנכ"ל חברת Pcentra, מפעילת שירות רב־קו אונליין בישראל

כוחות צה''ל (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בצל האסון ברצועה: צה"ל הקפיא את השימוש ברחפנים תוקפים

אסון בצפון הרצועה: 2 לוחמים נהרגו מפיצוץ רחפן צה"ל ● "שיתכוננו לרעידת אדמה" האזהרה של סינוואר לפני 7 באוקטובר ● נשיא איראן בריאיון ל-NBC: רוצים להגיע עם ארה"ב להסכם לסיום המלחמה לפני בחירות האמצע שלהם בנובמבר ● נתניהו תקף את קטאר וטורקיה בנאומו באו"ם - והגיב להאשמות נגד ישראל: "רצח עם? זה שקר המאה" ● בכיר פתח מעיד: זו האזהרה שסינוואר סיפק לפני 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית הוצאות הספרים לכאוס / צילום: Shutterstock

הבינה המלאכותית הכניסה את תעשיית הוצאות הספרים לכאוס

קריסתן של עסקאות ענק בשל חשד לשימוש ב־AI מאלצת את הענף לבחון מחדש את היצירתיות, את האמון ואת עתידו

איילת ניצן, סמנכ''לית השיווק של יד2 / צילום: טל רביב

"הפכנו ליוניקורן כתום, אלה סכומים שלא חלמתי עליהם"

לפני חצי שנה עשה אתר יד 2 היסטוריה, כשנמכר לאייפקס בריטניה בעסקה הגדולה ביותר של אתר אינטרנט בישראל ● כעת חושפת סמנכ"לית השיווק איילת ניצן את אחורי הקלעים של העסקה, מסבירה את הקפיצה בביקושים לדירות 2 חדרים, מגלה למה החליפה משרד פרסום, ונזכרת ברגע המכונן שבו סמנכ"ל כספים "נכנס בה" מול כל ההנהלה

דגן רונן (מימין) ונועם בוסידן / צילום: רמי זרנגר

המועדון הסגור של ההייטק: "גם עם 40 אלף שקל נטו בחודש אנשים מחפשים הוזלות"

רכישת בית השקעות, עסקאות רכב, זרוע נדל"ן שמוכרת כ-1,000 דירות בשנה ואפילו רשת גני ילדים ● מייסדי הייטקזון נועם בוסידן ודגן רונן הפכו אותו ממועדון צרכנות לאימפריה מתרחבת ● "אנחנו מדלגים על גוזרי הקופון כדי להשיג הנחות", הם אומרים בראיון ● אבל האם זה בהכרח המגזר שצריך את זה?

Apple iPhone 18 Pro / צילום: יח''צ

בדקנו את האייפון החדש, לא בטוח שתרצו לקנות אותו

סדרת האייפון 18 פרו נחתה בישראל בגל ההשקה הראשון, ונראה כי החידושים לא מספיק משמעותיים ● מה בכל זאת יש שם? צמצם מכני שמאפשר לראשונה שליטה ידנית במצלמה, מערכת קירור משופרת, ואי דינמי מצומצם להרצת שלוש פעולות בו זמנית

טויוטה ראב4 / צילום: יח''צ

טויוטה מציגה: רכב טוב בתג מחיר גבוה

הדור החדש של הראב4 נכנס לנעליו הגדולות של קודמו, שהיה אחד הדגמים הנמכרים בעולם ● יש לו עיצוב רענן, תא נוסעים מרווח ומתוכנן היטב ומערכת הנעה חסכונית ויעילה ● המחיר לא יקל עליו להתמודד בשוק רווי בהיברידיות זולות

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: לע''מ

הממונה על השכר מזהיר: "לחלק מהאנשים לא תהיה באמת קצבת זקנה"

אפי מלכין, הממונה על השכר במשרד האוצר, מסכם 4 שנים מטלטלות בראיון חג מיוחד לגלובס ● הוא מסביר מדוע המגזר הציבורי כבר מזמן לא "האיש השמן", מתנגד ליוזמה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה ("היתרונות לזה משמעותיים") וחושף את הקשר שלו עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד בצל חשדות השחיתות: "איש של מילה"

צחי ארצי / צילום: כדיה לוי

סחורה לוהטת: הבכירים שעוזבים את הבנק ומרוויחים הרבה יותר מהמנכ"ל שלו

בשנים האחרונות עשו את דרכם שורה של בכירים בבנקים לחברות מתחומי הפיננסים והנדל"ן, תוך שהם נהנים מתגמול גבוה בהרבה ● "אם הגעת למעמד של מנהל בבנק, אתה מביא המון ידע שאתה יכול ליישם בחוץ", אומר גורם מתוך המערכת ● מה עומד מאחורי רשימת העוזבים המתארכת, וכיצד משפיע חוק שכר הבכירים על יכולת הבנקים לגייס טאלנטים

יושבים בסוכה. ה''איך'' הוא חלק מהמשמעות / צילום: גל חמו

לשבת לארוחת ערב בסוכה, בדיוק כמו שנולאן התכוון

המם "כמו שנולאן התכוון" כבר מזמן חרג מגבולות הקולנוע והפך לדרך לתאר חוויה בגרסתה האידיאלית ● במקביל, כוכבת המוזיקה ליי־ווי מעודדת את מעריציה לצאת מהמסכים ולחוות תרבות בעולם האמיתי ● שני הטרנדים משקפים געגוע לחוויות שבהן לא רק התוכן חשוב, אלא גם הדרך שבה חווים אותו. ואיך כל זה קשור לסוכה?

סטודנטים לרפואה / צילום: Shutterstock

רוצים ללמוד רפואה? הסיכוי שלכם עלה. כמה זה יעלה ואיפה כדאי

המל"ג מאשרת מסלולי לימוד בקצב שיא עם יעד עתידי של 2,000 סטודנטים לרפואה בשנה ● אך בשטח מדווחים על אתגרים שלא זוכים למענה ● מפתיחת המסלולים מאריאל ועד אילת, דרך סוגיית התורנויות והפערים בין הפרטי לציבורי, ועד בריחת המוחות ● גלובס בדק האם תנאי הקבלה ירדו ואיפה הכי קל להתקבל

נגמ''ש איתן / צילום: באדיבות מנת''ק

מערכת ההגנה החדשה של צה"ל בשדה הקרב

נגמ"שי איתן חץ דורבן, המוגדרת כ"דור הבא" של מערכות ההגנה האקטיבית של צה"ל, משלבת ביצועים גבוהים עם עיצוב קומפקטי ● מדינות אירופה מבקרות את ישראל ברמת הממשלות, ומאידך משתמשות בטכנולוגיות הביטחוניות שלה בהיקפי ענק ● ותחום האמצעים הבלתי מאוישים צובר תאוצה בעולם ככלל ובמזרח התיכון בפרט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות