גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

משרדי הייטק

כשבהייטק מצטמצמים, מי ימלא עוד 700 אלף מטר של משרדים חדשים?

הפיטורים בענף ההייטק צפויים לרוקן קומות שלמות של משרדים, במקביל להיצע שצפוי לשבור שיא ב־2030 ● בעוד שבתל אביב נרשמים ביקושים קשיחים ורשימות המתנה, בערים הסמוכות המגדלים החדשים מתקשים להתמלא ● גם פער המחירים בין ת"א לשאר המדינה מתרחב ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

ראלי צר מאוד: הנתון שלא נראה מאז התפוצצות בועת הדוט.קום

S&P 500 סיים את מאי בשיא, אך רק 20 מתוך 500 החברות במדד רשמו שיאים משלהן ● בנק אוף אמריקה מציע להיערך לשלב הבא במחזור השוק ● וגם: מייקל ברי על ההנפקות שבדרך: "לפני שאשלם טריליון דולר עבור אנתרופיק, אני אעדיף לספור עד טריליון"

בניין להב 433 / צילום: גלובס

חשד: עובדי עירייה בכירים בצפון סייעו לעבריינים להשתלט על מכרזים ולגרוף מיליונים

במסגרת חקירה המתנהלת ביאל"כ להב 433 בשיתוף עם רשות המסים נעצרו הבוקר 14 חשודים, ביניהם סגן ראש עירייה בצפון ומחוללי פשיעה, בחשד לשחיתות, שוחד ועוד ● בין היתר נתפסו רכבי יוקרה, יאכטה ונדל"ן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

שנת שיא ליצוא הביטחוני. מי הן מערכות הנשק המובילות?

המלחמה הציבה בפני התעשיות הביטחוניות אתגרים חסרי תקדים, אך הביקוש למערכות ישראליות ממשיך לטפס ● היצוא הביטחוני קפץ בכ־30% בתוך שנה והגיע לשיא של 19.2 מיליארד דולר, עם גידול בעסקאות מול מדינות הסכמי אברהם ומדינות אסיה ● במוקד הביקוש נמצאות מערכות ההגנה האווירית

שמואל טופז / איור: גיל ג'יבלי

קנה עסק ב-65 מיליון ומנפיק בפי 8: הצפת הערך של שמואל טופז במטליקון

שנתיים וחצי לאחר שרכש את יצרנית המכלולים הצבאיים ממשפחת ורטהיימר, מביא אותה טופז להנפקה בשווי של 550 מיליון שקל ● רכשה לאחרונה ספקית פתרונות ייצור והנדסה ביטחוניים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עבר בקריאה ראשונה: האם בג"ץ יתערב?

לפי הצעת החוק, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי ● עו"ד אילן בומבך מעריך שהסיכוי שבג"ץ יפסול את החוק אינו גבוה, וטוען כי במישור העקרוני הפיצול ראוי ומתבקש ● מנגד, עו"ד גלעד ברנע מעריך שבג"ץ יתערב בחקיקה מאחר שהשינוי נעשה ערב הבחירות, ולדבריו גם מהותית הוא בעייתי

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

מנכ"ל נת"ע: "בעוד שנה וחצי יחלו החפירות של המטרו"

33 חברות מהארץ ומהעולם הגישו מועמדות לשלב הראשון של מכרזי המטרו, והפתיעו את בכירי נת"ע שהגדירו את ההיענות כגבוהה מהצפוי ● שם מעריכים כי מכונות החפירה הראשונות יעלו לשטח ב-2028 ● אלו האתגרים בדרך לפרויקט התשתית הגדול בישראל

מאגר הגז תמר / צילום: ap, Marc Israel Sellem

המחוזי אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד תמר פטרוליום ודלק קידוחים

התביעה עוסקת במסמך שהוצג למשקיעים במסגרת הנפקת חברת הבת של דלק ב-2017, שכלל תחזית דיבידנדים של מאות מיליוני דולרים שלא הופיעה בתשקיף ולא דווחה לציבור ● שופט המחוזי מגן אלטוביה דחה חלק מטענות התובעים, אך קבע כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה שמדובר בפרט מטעה לפי חוק ניירות ערך

גיא רוזן

סוף עידן: הישראלי הבכיר במטא עוזב אחרי 13 שנה

לאחר 13 שנה, הודיע גיא רוזן, הישראלי שמכר את החברה שהקים לפייסבוק כי הוא מסיים את תפקידו ● בשלב זה לא ידוע על הצעד הבא שלו, אך הוא צפוי לייעץ לסטארט-אפים ולהקדיש את זמנו למשפחתו עד שימצא את היעד הבא בחייו

רובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

הדוחות חשפו: מכירת הדירות בשדה דב נתקעה

רובע המגורים היוקרתי ביותר בישראל לא חסין ● גלובס צלל לדוחות החברות הפעילות בשדה דב ומצא כי בעוד המחירים הרשמיים למ"ר נותרים יציבים לכאורה, קצב המכירות נמצא בירידה ● וגם: כך השפיעו מבצעי הקבלנים על הנתונים בשטח

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

היועץ הפיננסי שצופה ירידות בשווקים: "המספרים מנופחים"

סהר גמליאל, מנהל יחידת הייעוץ הפיננסי בבנק הפועלים, פגע בול לפני שנה כשהמליץ על שוקי המניות של דרום קוריאה וטייוואן ● מדוע הוא חושב שיש שם עדיין פוטנציאל, ואילו סקטורים בארץ ובעולם שהתממשו יכולים להיות כעת הזדמנות מעניינת להשקעה?

האזור ביורוסטרי בו היו מיועדות להציג חברות הישראליות ב-2024, עמד שומם. מה צפוי השנה? / צילום: תמונה פרטית

החברות הישראליות שיציגו בתערוכה הביטחונית בצרפת, למרות ההגבלות

צרפת הודיעה שהשתתפות חברות ישראליות בתערוכת הביטחונית היוקרתית יורוסאטורי תוגבל למוצרי הגנה בלבד ● רשמית, מאחורי ההחלטה עומדת התנגדות צרפת לכניסת צה"ל ללבנון, אך הסיבה האמיתית היא ככל הנראה התחרות על מכירת נשק לאירופה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ההפסד של מדדי ת"א: מניית פאלו אלטו זינקה ב-82% מאז הצטרפה לבורסה

שוויה של ענקית הסייבר האמריקאית שווה לכמעט רבע משוק המניות התל אביבי כולו ● המניה לא נכנסה לת"א 35 ות"א 125, משום שהתנאים קובעים שהיא צריכה להיסחר בבורסה 60 יום לפני כניסה למדדים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

לשלם בדולרים: הבקשה החריגה של אנבידיה וגוגל מרשות המסים

בעקבות הצניחה בשער הדולר: ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה וגוגל פנו לרשות המסים בבקשה לשלם את מס רווח הון על עסקאות שמחויבות במס בישראל בדולרים במקום בשקלים, זאת במטרה לייצר יציבות וודאות תפעולית ● ההכרעה צפויה להתגלגל בסופו של דבר להחלטת החשכ"לית

שופט העליון נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

מכה למייצגים בתביעות על נגישות: העליון הפחית מאות אלפים משכרם

פסק דין חדש קובע כי בכל הנוגע לשכר הטרחה בתביעות להנגשה לאנשים עם מוגבלויות המסתיימות בסעדים לא כספיים - יש לתת עדיפות לשיטה הגלובלית על פני אחוזים מהסעדים ● בענף טוענים: "הציבור ייפגע"

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי העל מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים: "נצטרך לבחון את השלכות רפורמת הרווחים הכלואים"

ביטול הפטורים ממע"מ, בחינה מחודשת של חוק הרווחים הכלואים ומס על השכירות - אלו התוכניות של מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' בנוגע לחוק ההסדרים הבא ● "אנחנו נצטרך לבחון את נושא רפורמת הרווחים הכלואים בשנה-שנתיים הקרובות ולראות אם אין להם השפעה לא טובה על המשק"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

סבב מינויים בהנהלת רשות המסים: מונו שני סמנכ"לים חדשים

רו"ח רובי בוטבול, שכיהן כסמנכ"ל בכיר מס הכנסה, מונה לסמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ● נטע סבח מונתה לסמנכ"לית בכירה מע"מ, לאחר שכיהנה כחמש וחצי שנים כסמנכ"לית בכירה לגבייה ואכיפה

כשה-AI נכנס למשרד עורכי הדין / צילום: Shutterstock

כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין

המחזור השנתי של סקטור עריכת הדין חצה ב-2025 את רף 25 מיליארד השקלים, אך מאחורי המספרים מסתתרת שונות רבה ● הענף חווה שינויים הכוללים מיזוגים ופירוקים, מעבר לתמחור מבוסס ערך בעקבות כניסת הבינה המלאכותית, שחיקת הדולר, איומי סייבר ועוד

אורי וטרמן / צילום: יונתן בלום

"לא כיבדו את הסכם הפרישה": אורי וטרמן תובע את שופרסל ב-5.8 מיליון שקל

וטרמן פרש מתפקיד מנכ"ל ענקית הקמעונאות בשנת 2024 עם העברת השליטה לאחים אמיר ● וטרמן היה אמור לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל, תקופת הודעה מוקדמת ותקופת הסתגלות ● לפי כתב התביעה, שופרסל התנערה מהתחייבויותיה כלפיו