גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מכה לגוגל: הפסידה בערעור ותשלם קנס של 4.1 מיליארד אירו

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי דחה את ערעורן של גוגל ואלפאבית ואישר את הקנס שהוטל עליהן, לאחר שנקבע כי ניצלו את הדומיננטיות של מערכת ההפעלה אנדרואיד כדי להעניק יתרון לשירותי גוגל ● בכך מגיעה לסיומה אחת מפרשות ההגבלים העסקיים הגדולות בתולדות החברה

רונן אלעד / צילום: יח''צ

ביהמ"ש אישר: יצרנית המגבונים דינמיק תימכר ב-178 מיליון שקל

חברת המגבונים דינמיק מאשדוד תימכר לרונן אלעד, שהצעתו גברה על הצעתם של דוד פורר וחברת נאופארם ● חובותיה של דינמיק נאמדים ב-294 מיליון שקל

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

נפגעי עבירה לא ממצים את הזכויות / איור: Shutterstock

נפגעי עבירה לא ממצים זכויות. איך המדינה יכולה לשנות את זה?

מי שנפגעו מעבירות שונות, כמו מין ואלימות, אינם צד להליך הפלילי, אך הם יכולים לתבוע פיצויים בהליך אזרחי ● אלא שבפועל כמעט כל נפגעי העבירות לא עושים את זה - ולוואקום הזה ניסתה הממשלה להיכנס ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום זכויות נפגעי עבירה

סניף קרפור בתל אביב / צילום: גלית חתן

מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים

לגלובס נודע כי ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה בקרפור יעזבו את הרשת בשבועות הקרובים ● העזיבות מגיעות לקראת כניסתה של המנכ"לית החדשה, ענבל הרסון, ולפי גורמים בענף צפויות להיות חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההנהלה

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

המועד שפאלו אלטו תיכנס למדד הדגל של הבורסה וההשלכות

ועדת המדדים קבעה: ענקית הסייבר שהקים ניר צוק תצטרף למדד ת"א-35 ב-6 באוגוסט הקרוב ומשקלה יוגבל ל-5% במדד הדגל בשל מגבלת המניות האמריקאיות ● משקל אורמת יקוצץ • למה מדד ת"א-35 החמיץ זינוק של 127% במניה ששווה כבר מעל 800 מיליארד שקל?

גיא ודורון לוי / צילום: מיכה לובטון

מסע הרכישות של מגדל: נכנסת לחברת הנדל"ן גיא ודורון לוי לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל

לאחר העסקה עם אשטרום מגורים, מגדל ממשיכה להגדיל את פעילותה בענף הנדל”ן ומשקיעה 325 מיליון שקל ב-14% מחברת גיא ודורון לוי ● החברה, שפועלת כבר כשלושה עשורים, בנתה כ-10,000 יחידות דיור ברחבי הארץ ומתכננת הנפקה בבורסה בת"א

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

הדו"ח המלא נחשף: רשות שוק ההון נגד רפורמת החיסכון של האוצר – "תביא לעליית מחירים"

משרד האוצר פרסם את דוח ועדת הארביטראז' המלא להשוואת המיסוי במוצרי החיסכון, הכולל התנגדות חריפה של הממונה עמית גל • הרשות מזהירה: הקמת חשבון ההשקעות החדש תגלגל עלויות לחוסכים, תפגע בתחרות ותוביל להיעלמות קופות הגמל להשקעה ● ההסתדרות מתנגדת לרפורמה גם: "פגיעה ישירה בעובדים, בחוסכים ובגמלאי העתיד"

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קוד שטיינבוך הופך את הפרסומת של בנק לאומי לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע הרביעי שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במדד מתברגת גם הפרסומת החדשה של קופת חולים לאומית, שמקדמת את הצלחתה במדד השירות של גלובס

צילום: Shutterstock

מפרומפט ללופ: המקצוע שיכריע מי ינצח בעידן ה-AI

המסע מ-Prompt Engineer ל-Loop Engineer הוא לא עוד טרנד טכנולוגי, הוא מפת הדרכים לשאלה מי מאיתנו יישאר יקר הערך בעידן הסוכנים, ולמה דווקא ישראל יושבת על מאגר הכישרון הנכון ברגע הנכון

ראשון לציון / צילום: Shutterstock

בגלל היטלי פיתוח: עיריית ראשון לציון תובעת 24 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל

לטענת העירייה, רשות מקרקעי ישראל לא שילמה לה את היטלי הפיתוח החלים על מתחם "מנחת הטיסנים" שבמערב ראשון לציון ● עוד נטען כי החוב לא הוסדר גם לאחר מספר פניות ומכתבי התראה

צילום: Shutterstock

חברות הביצוע הופכות לנכס אסטרטגי ליזמיות הנדל"ן

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"

כותרות העיתונים בעולם

בישראל וביוון חוששים: האם טראמפ ייתן מתנה לטורקיה על חשבונן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בישראל וביוון חוששים שטראמפ יודיע על מכירת מטוסי F-35 לטורקיה, הנפט מתחיל לזרום במצר הורמוז, והאיחוד האירופי משקיע כספים במחקר אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם   

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

מטוסי קרב ועסקאות ענק: למה כל העולם מחזר אחר ארדואן?

ועידת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא באנקרה ממחישה כיצד המערב מתיישר לפי אינטרסים כלכליים ומבצעיים ● ארה"ב מחפשת דרך לספק לטורקיה מטוסים חמקניים, קנדה רוצה למכור לה כורים וגם איטליה ובריטניה מקדמות עמה עסקאות ענק ● כך חזר ארדואן למרכז הבמה

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח - לע''מ

עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

פסל השור של בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

מדוע השוורים בוול סטריט אינם חוששים ממחירי המניות הגבוהים

שולי הרווח הנקי גבוהים מהממוצע במגוון מגזרים, ומצביעים על כך שחברות אמריקאיות הפכו לעמידות יותר