גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, Ole Berg-Rusten

הפרדוקס הנורבגי: להפנות גב לשוק הישראלי, וליהנות מהראלי שלו

קרן העושר הנורבגית חתכה ביותר מחצי את מספר החברות הישראלית בפורטפוליו שלה בשל נימוקים אתיים, תחת לחץ פוליטי כבד מאז פרוץ המלחמה ● הדוח החצי שנתי שלה מגלה שהיקף הנכסים שלה בישראל דווקא קפץ ● ההסבר: הקפיצה המשמעותית בשוק המקומי בשנתיים האחרונות

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס, ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א 35 ננעל יציב, ות"א 90 ירד; הביטחוניות צללו, הבנקים והאנרגיה עלו

המסחר בתל אביב ננעל במגמה מעורבת: ת"א-35 ננעל ביציבות, ת"א-90 ירד ב-1.1% ● סקטור הביטחוניות צלל ב-4% בהובלת אלביט שאכזבה בדוחות; נאייקס התרסקה ב-16% ● מנגד, דוחות בנק הפועלים הזניקו את מדד הבנקים ב-2.5% ● טבע בלטה בעקבות העלאת דירוג ממודי'ס ● הדולר נסחר מתחת ל-3 שקלים

ד''ר שמעון אקהויז וד''ר דולב רפאלי / צילום: תומר שלום, יחצ

מייסד חברת האסתטיקה שקרסה ינסה עכשיו להרים את עסקי גלולות ההרזיה של אקהויז

דולב רפאלי, שהוביל בעבר את חברת האסתטיקה פוטומדקס, מונה למנכ"ל אפיטומי של שמעון אקהויז, לאחר קריסת המניה ויקבל כמיליון דולר בשנה ● אקהויז, שהנפיק גם את סופווייב המצליחה, "אני אוהב את האנרגיות שלו" ● רפאלי בשיחה לגלובס מסביר למה אפיטומי עוברת למכירה ישירה בארה"ב

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

דוחות כאל חושפים: זה הפיצוי שקיבלה על הנוסע המתמיד

הרווח הנקי של כאל עלה ברבעון השני בכ-4% ל-104 מיליון שקל ● כאל קיבלה תשלום חד-פעמי מאל על בגין העברת מועדון פליי קארד לישראכרט, אשר עמד ברבעון על 23 מיליון שקל ● לאחר מספר הארכות, בדוחות של חברת כרטיסי האשראי נחשף כי המועד האחרון להחלטת רשות התחרות לגבי מכירתה לקבוצת יוניון הוא יום ראשון הקרוב

פקק על כביש 4 / צילום: גיא ליברמן

בעקבות הפגנות חרדים: כביש 4 נחסם לתנועה לשני הכיוונים

שיבושי תנועה צפויים החלו מהשעה 16:00 בשל מחאה של הפלג הירושלמי על מעצר של בחור ישיבה עריק ● העומסים מתרכזים בכביש 4 מאלוף שדה עד לאם המושבות, בשני הכיוונים

מערכת הביטחון נערכת לאיום הבא של הרחפנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: דובר צה''ל, shutterstock

טווח של אלפי ק"מ והשראה אוקראינית: הרחפן שיוצר איום חדש

מפא"ת פרסם קול קורא לקבלת מענים לגילוי רחפנים המופעלים ברשת הסלולר ● האיום החדש מנטרל יעילותם של אמצעי השיבוש המסורתיים, מספק טווח טיסה של אלפי קילומטרים ומאפשר שידור מהשטח ● דווקא הזיקה לתשתית אזרחית עשויה להיות נקודת התורפה שלו

סניף דגל של פוטו הולדינגס בהונג־קונג. בעיגול: המייסד, ליף לי / צילום: רויטרס, SCMP, איור: גיל ג'יבלי

המיליארדר שהפך לצ'רלס שוואב של סין, ואז בייג'ינג החליטה לפעול נגדו

חברת הברוקראז' של ליף לי הפכה לאחת המטרות המרכזיות בקמפיין של הממשלה לשלוט בזרימת הכספים מסין לחו"ל

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

לא רק טילים: נקודת התורפה של חיזבאללה שישראל זיהתה

כותרות העיתונים בעולם: המלחמה בחיזבאללה נכנסת עמוק לזירה הכלכלית, כשישראל מנסה לפגוע במקורות הכסף האחרונים שמאפשרים לארגון לפעול, ארה"ב מגלה שגם עליונות צבאית מוחלטת אינה מבטיחה הכרעה, וההכרה של קולומביה בריבונות ישראל בגולן מעלה את השאלה האם זו תחילתה של מגמה ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

התחדשות עירונית / אילוסטרציה: ארן הרשלג

השיטה משתנה: איזו דירה תקבלו בפינוי־בינוי?

משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית פרסמו מתווה שיאפשר ליזמי נדל"ן להציע לדיירים תמורות שונות בפרויקטים של פינוי־בינוי ותמ"א 38 ● המסמך נכתב בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט ויצר אי־ודאות עצומה בענף ● אלה עיקרי המתווה

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

ליברמן: "זוהו 50 מחבלי נוח'בה שתרגלו כיבוש יישוב יהודי"

התקרית בעזה הסתיימה ללא תגובה: "הדרג המדיני הנחה - 'אתם לא נוגעים באף אחד'" ● דיווח: האיראנים זיהו את המיקום של טראמפ, אדם אותר עם טיל כתף ● משטר האייתוללות הודיע על הגבלה על מוצרים במחסור בשל הלחץ הכלכלי שמפעיל ממשל טראמפ ● בקרב בעלות בריתה של ארה"ב עוקבים בדאגה אחר המחלוקת סביב תוכנית 15 הנקודות לרצועת עזה - וחוששים מהשלכותיה על המהלכים האמריקאיים במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הרווח של הבנק הבינלאומי ירד, אבל הוא יחלק 96% ממנו כדיבידינד

הבנק הבינלאומי סיים את הרבעון עם רווח נקי של 583 מיליון שקל ותשואה על ההון של 16%, על רקע השפעת המס המיוחד ● דירקטוריון בינלאומי החליט לחלק דיבידנד של 558 מיליון שקל

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדירות שנקנו במבצעי ה־20-80 הופכות לנטל: זינוק בביטולי העסקאות

מבצעי המימון שהציעו לרוכשים לשלם רק 10% או 20% ממחיר הדירה במעמד העסקה הולכים ומתגלים כמלכודת לרבים לקראת פירעון החוב ליזמים ● שיעור הביטולים מעסקאות שנערכו ב-2023 כבר הגיע לשיא של 4.3%, לעומת 0.5% בלבד בעסקאות מ-2021, ובאוצר מעריכים כי המספרים עוד ימשיכו לעלות ● איזו עיר מובילה את המגמה?

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

"ביקוש אדיר": מנכ"ל אלביט אופטימי, אז למה המניה נופלת?

אלביט מערכות הכניסה 2.29 מיליארד דולר, הרוויחה 199 מיליון דולר ברבעון השני ועקפה את ציפיות האנליסטים ● צבר ההזמנות הגיע לסכום שיא של 32 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס: "רואים צמיחה גדולה מאוד בביקושים, חלקם עוד לא באים לידי ביטוי אפילו בצבר" ● לידר שוקי הון על הצניחה במניה: "התגובה משקפת בעיקר את רף הציפיות הגבוה מאוד של המשקיעים"

חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א

חמינאי כבר חוסל אבל החיסיון על קצא"א הוארך שוב, במחשכים

ועדת החוץ והביטחון האריכה את החיסיון על קצא"א על רקע בוררות מול איראן עד סוף השנה, מבלי לזמן לדיון את רשות החברות שמקדמת את הפרטתה ● ללא שקיפות כספית מהלך ההפרטה תקוע ● גורמים בממשלה ומחוצה לה מאשימים כי החיסיון מנוצל כדי להפוך את החברה ל"חצר אחורית" ללא פיקוח

עופר גלבוע / צילום: שלומי יוסף

לפני שנה עופר גלבוע לא ידע בדיוק מה רכש. היום הוא מורווח 160 מיליון שקל

גלבוע, בעלי חברת מטוסי המטען צ'אלנג' איירלינס, רכש אשתקד את השליטה בגאון אחזקות ובשיחה עם גלובס הודה בזמנו כי "עוד לא ברור לי אפילו מה קניתי" ● מאז הוא נהנה מזינוק של 220% במניית חברת התשתיות, ששילשה את רווחיה ב–2025 הודות לשיפור בפעילותה

לינקדאין (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

צמצומים ברשת החברתית בישראל: עשרות עובדים יפוטרו

לינקדאין מצמצמת את פעילותה במשרדיה בתל אביב, מה שיגרור לפי ההערכה לפיטורי עשרות עובדים ● עיקר הפגיעה צפויה להיות במרכז הפיתוח, בעוד שהמשרד ימשיך לפעול, והחברה תמשיך להעסיק עובדים בישראל ● המהלך מצטרף לקיצוץ עולמי של כ־5% מכוח האדם בחברה, כחלק מארגון מחדש

מימין: לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס / צילום: עומר הכהן

Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה

265 מיליון דולר יושקעו בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A, בין היתר בתחומי תשתיות התוכנה והבינה המלאכותית, ועוד יותר מ־100 מיליון דולר מיועדים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו ● הקרן החדשה רשמה אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ־400 מיליון דולר

קיסו, ההנפקה צפויה בקרוב / צילום: יואב גורין

אחרי שורה של עיכובים והתפשרות על השווי: קיסו תנסה להנפיק לפי שווי של 330 מיליון שקל

רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, פרסמה תשקיף מעודכן לקראת הנפקה של מניותיה בת"א ● בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו לציבור מניות תמורת כ-43 מיליון שקל