גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

הסיבה המפתיעה: למה הבנקים ממשיכים להנשים את יזמי הדירות

הגבלת השכר לבכירי הבנקים הכחידה את המנהלים ששורדים עשרות שנים והגבילה את החשיבה שלהם לטווח קצר יותר, כך שהדגש הוא על הריבית, בעוד שהחוב תופח ● כשהנדל"ן והבנקים יורדים בבורסה ביחד, אולי בשוק מתחילים להפנים שהם שניהם באותה סירה

כריך דגים ב–BARבוניה / צילום: Daniel Yeshua

דווקא בעיר המדברית מצאנו את אחת ממנות הדגים הטעימות ביותר

קפה מיתולוגי שמגיש פרעצל שהוא להיט, משכן מנדלות, מוזיאון שמארח הופעות ומיזם קולינרי שמתמחה בדגים ● יום בבאר שבע המתחדשת

מתוך הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

שני הבנקים הגדולים כבשו את הצמרת. מי הפרסומת הכי זכורה, ומי הכי אהובה?

מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השלישי - לבנק הפועלים ● ישראכרט ואל על, שמשתפות פעולה במועדון נוסע המתמיד, מתחרות כעת ראש בראש

שגריר ישראל בארה''ב יחיאל לייטר נואם לצד מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, יועץ מחלקת המדינה דניאל הולר ושגרירת לבנון בארה''ב נאדה חמאדה בוושינגטון, ארה''ב / צילום: Reuters, Ken Cedeno

ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת; מרקו רוביו: "הצעד הראשון"

שר הביטחון מגיב למפקד כוח קודס ומאיים על איראן - בציוץ בפרסית: "אם איראן תתקוף את ישראל זאת תהיה הטעות הכי גדולה שלה עד עכשיו" ● דיווח: ישראל בדרך לנסיגה חלקית מדרום לבנון ● האו"ם מקפיא את פינוי הספינות לאחר תקיפת מכלית ● ספינת משא נפגעה על ידי כטב"ם איראני במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רה''מ מציג את שני אזורי הפיילוט מהם ייסוג צה''ל / צילום: לע''מ

נתניהו: "ההסכם יכול להפוך להסכם שלום, מודה לממשלת לבנון על אומץ הלב"

מנהיג חיזבאללה תקף את ההסכם עם ישראל וכינה אותו "שגיאה היסטורית" ● צה"ל יבצע נסיגה הדרגתית מדרום לבנון, שתותנה בפירוק חיזבאללה מנשק לאחר שצבא לבנון יקבל אחריות מלאה על אזורי פיילוט מוסכמים • צבא ארה"ב ביצע תקיפות נגד איראן "בתגובה עוצמתית" למתקפה שביצעה על אוניה שעברה במצר הורמוז ● באיראן מאיימים: "ההפרה הפזיזה של הפסקת האש" תוביל ל"נסיגה וחרטה" מצד ארה"ב ● עדכונים שוטפים  

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

מנהל ההשקעות שעשה את המעבר המדובר של השנה: "בשוק עולה מחפשים סיפורים, בשוק יורד חוזרים למכפילים"

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הילה ויסברג ואסף זגריזק בשיחה עם תמר לוי בונה / צילום: פרטי

איך ייראו החיים בישראל אם נהפוך ל"ספרטה"?

שיחה עם תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר ● על הזינוק בהוצאות הביטחון, הרפורמות הצפויות בתקציב והאתגרים של הממשלה הבאה

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

המניה שסגרה את השבוע הגרוע מזה 25 שנה

אורקל איבדה 19% בשבוע אחד, הנתון החמור ביותר מאז בועת הדוט.קום ● אז איך האנליסטים בכל זאת אופטימיים, ומה קרה להונו של המייסד לארי אליסון

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

השוק מתמחר המשך של הפחתות ריבית: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?

תנאי המאקרו השתנו ובשוק מעריכים כי ביולי יוריד בנק ישראל שוב את הריבית - בפעם השנייה ברציפות ● האם זה הזמן של נוטלי המשכנתאות, שההחזרים החודשיים שלהם קפצו בשנים האחרונות במאות שקלים, לשנות מסלולים, ואם כן לאיזה?

באיזה שיר ישראלי מוזכר הפסד ה־5:0 של מכבי תל אביב למכבי חיפה? / צילום: Shutterstock

באיזה שיר ישראלי מוזכר הפסד ה־5:0 של מכבי תל אביב למכבי חיפה?

על שם מה נקרא נגיף האבולה, איזה נשיא דרום אמריקאי הבטיח לחדש את היחסים עם ישראל, ומה מקור הביטוי עוֹרְבָא פָּרַח? ● הטריוויה השבועית

צילומים: Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בין פחד גבהים לרווח מדהים: השבוע הסוער של מניות השבבים, והצפי להמשך

לאחר שזינקו לשיאים חדשים בתחילת השבוע, מניות השבבים איבדו גובה, על רקע חששות המשקיעים מהשפעות מאקרו ורמות המחירים הגבוהות ● ואז הגיעו הדוחות המצוינים של מיקרון והפכו את התמונה ● וגם: התחזיות האופטימיות של האנליסטים לסקטור השבבים

צילומים: AP, reuters

במשקל 5,000 טון: הנשק החדש של קים ג'ונג און נחשף

סקר חדש בארה"ב חושף חוסר שביעות רצון מהמלחמה באיראן ● ארגון הטרור טליבאן הגיע לפגישה רשמית בבריסל - ועורר סערה ● וענקית המסחר הסינית עליבאבא תובעת את הפנטגון ● זום גלובלי

רולר של הסרט ''צעצוע של סיפור 5'' / צילום: Shutterstock

מלכודת הדבש של פיקסאר: "צעצוע של סיפור 5" מכוון דווקא לארנק של ההורים

סרט האנימציה המצליח שובר שיאים בקופות, אך המנוע הכלכלי האמיתי שלו מסתתר בפרמיית הנוסטלגיה של דור המילניום ● בזמן שרשתות השיווק מתכוננות לקטוף את רווחי הזיכיון היקר, החוקרים כבר מזהים את השלב הבא: "נוסטלגיה סינתטית" מבוססת בינה מלאכותית שתמכור לנו זיכרונות בהתאמה אישית

הברחות במיליארדי שקלים מדי שנה. גבול ישראל־ירדן / צילום: Shutterstock

חדירת מיליציות וקריסת הגבול השקט: הסימנים לתרחיש האימה מול ירדן

אופנוע הים החשוד באילת ואזהרות השב"כ מציפים מחדש את המתח בגבול המזרחי ● בעוד שהציבור הירדני מקצין ואיראן מסמנת את הממלכה כציר מרכזי להברחת כספים ואמל"ח - במערכת הביטחון נערכים לתרחישי חדירה ● האם השלטון ההאשמי יצליח לבלום את האיום?

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

מאסק עם אשתו שיבון זיליס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנכסים שאילון מאסק רכש ומכר בדרך לחלום "לא להחזיק בשום בית"

לאורך השנים הפגין מנכ"ל ומייסד SpaceX העדפה למתחמי מגורים פרבריים ומסתוריים ● התחנה האחרונה במסע הזה היא טקסס

פריז / צילום: Shutterstock

האירופים חוששים להוציא כסף, וזה פוגע בכלכלה

האינפלציה הותירה באירופה חותם פסיכולוגי עמוק יותר מאשר בארה"ב ● בשנים האחרונות האירופאים הידקו את החגורה, מה שמוסיף כאב ראש נוסף לכלכלת היבשת

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

הסינים משבשים את המעבר של רכבי הממשלה למודל ליסינג

לגלובס נודע כי הוחלט לאחרונה על דחיית התוכנית של מינהל הרכב הממשלתי באוצר למעבר צי הרכב הממשלתי לליסינג ● ההערכה בענף היא כי ההקפאה קשורה לניסיון לצמצם כלי רכב מתוצרת סין בצי על רקע לחץ אמריקאי ● משרד האוצר: "הנושא נמצא בבחינה ● השבוע בענף הרכב

ג'סאיה וויליאמס ב''העד''. האב צריך להחליט כמה ללחוץ / צילום: באדיבות נטפליקס

"העד" חוזרת לרצח שזעזע את בריטניה בשנות התשעים, ונותנת מקום אמיתי לקורבנות

המיני־סדרה החדשה של נטפליקס מבוססת על רצח רייצ’ל ניקל שהסעיר את בריטניה ב־1992, אך בוחרת לספר את הסיפור דרך עיני המשפחה שנותרה מאחור ● בכך היא משקפת את השינוי שעובר ז’אנר הפשע האמיתי – מהאדרת הפושעים אל מתן קול לקורבנות