גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

מכרה הזהב פואבלו וייחו של תאגיד בריק גולד. לחברות הגדולות יש גישה למימון זול יותר / צילום: Reuters, Ricardo Rojas

אחת משיטות הזיוף העתיקות בהיסטוריה משתכללת ומאיימת על ההשקעה הלוהטת

זהב פיזי הוא נכס פופולרי בקרב משקיעים המבקשים להגן על עצמם מסיכונים מערכתיים, כולל ממשלתיים וטכנולוגיים ● מניות החברות שכורות זהב סובלות היסטורית מתנודות חריפות, אך בעת שוק שורי במתכת הזו הן מייצרות הזדמנויות חריגות ● כתבה שנייה בסדרה

מיליציות של אזרחים חמושים תומכי הנשיא מדורו יוצאים לרחובות / צילום: ap, Matias Delacroix

התגובות למהלך של טראמפ, ואיפה חוששים להיות הבאים בתור?

התגובות בעולם למהלך ההתקפי של ארה"ב על ונצואלה נעו בין גינויים חריפים מצד מתנגדי המדיניות האמריקאית, להימנעות מביקורת מצד מי שאמורים להיות בעלי בריתה של ארה"ב ● נשיא ברזיל טען בתגובה כי ארה"ב "חצתה רף מסוכן מאוד", ואילו באיחוד האירופי פרסמו הודעה מתונה שבה אמרו כי הם "בעד העברת השלטון בוונצואלה בדרכי שלום"

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר

לאחר הרכישה הרצליה מדיקל סנטר תהיה בבעלות קופ"ח כללית (40%), תשובה, יאיר לנדאו וכלל ביטוח ● בעקבות כך שואפים בבית החולים הפרטי להתרחב לרשת, והם לא היחידים שמנסים לעשות זאת

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דמי הניהול במאות קרנות נאמנות מתייקרים עם תחילת השנה ● וורן באפט יורד מתחת לרדאר בברקשייר האת'וויי ● השקל מתחזק והאינפלציה מתמתנת - אך בשוק לא צופים הורדת ריבית בשבוע הבא ● וגם: הקשר הישראלי של המניה שהובילה את מדד S&P 500 השנה

קולות נפץ הבוקר בבירת ונצואלה / צילום: Reuters, REUTERS

המבצע הסודי של כוח דלתא והפרס על ראשו של מדורו: כל הפרטים על הדרמה בוונצואלה

דיווחים התקבלו הבוקר על קולות נפץ חזקים בבירת ונצואלה, קראקס ● נשיא המדינה מדורו הכריז על מצב חירום כללי והורה על גיוס ● ההתפתחויות מגיעות על רקע מתיחות גוברת בין הממשל האמריקאי למשטרו של מדורו ● טראמפ: "הנשיא ניקולס מדורו נלכד יחד עם אשתו. הם הוטסו מחוץ למדינה״ ● ב-CBS דווח כי מדורו נתפס בידי כוח דלתא של צבא ארה"ב כשעל ראשו פרס של 50 מיליון דולר

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

מכה הרסנית: איך משפיעה לכידתו של מדורו על איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: נפילתו של נשיא ונצואלה היא מכה גם לאיראן, מה צפוי במזרח התיכון ב-2026, ומה אפשר ללמוד מהמעשים של ראש עיריית ניו יורק ביום הראשון שלו בתפקיד • כותרות העיתונים בעולם

בחירות אמצע בארה''ב / עיצוב: אלישע נדב

בחירות אמצע בארה"ב: העיניים נשואות ליום שאחרי טראמפ

יוקר המחיה המשתולל והכאוס השלטוני הותירו את הציבור מאוכזב, ומציבים את הדמוקרטים בנקודת פתיחה מצוינת בניסיון להשתלט על בית הנבחרים ● התוצאה בבחירות בנובמבר עשויה לעצב מחדש את מאזן הכוחות בוושינגטון לשנים ארוכות, וגם לקבוע את עתיד יחסיה עם העולם - ובמיוחד עם ישראל ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

השופט בני שגיא / צילום: דוברות הרשות השופטת

בני שגיא, נשיא ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, נהרג בתאונת אופנוע

שגיא, בן 54 במותו, היה הצעיר מבין נשיאי בתי המשפט המחוזיים בישראל ● בהנהלת הרשות השופטת הוא זכה להערכה רבה, בין היתר בשל יכולתו להביא לסיומם של תיקים פליליים מורכבים באמצעות הסדרי טיעון יעילים ● שר המשפטים לוין ספד לו: "הוא יחסר מאוד למערכת המשפט"

נמל ברברה, סומלילנד / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסע דני קושמרו: איך טסים לביקור בחברה החדשה של ישראל

המדינה האפריקאית הצעירה מבקשת לפתוח את שעריה לעולם, אבל הדרך לשם לא תמיד פשוטה ● איזו גישה הכי נוחה, איך מנפיקים ויזה בסומלילנד, ומה מעידים המטיילים?

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: איל יצהר

האזהרה החריפה של אהרן ברק: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית"

בנאום מצולם ששודר בהפגנה לציון 3 שנים לנאום השר יריב לוין בהכרזה על המהפכה המשפטית - תקף נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את רה"מ בפרט ואת הממשלה בכלל: "זכויותינו כאזרחים מופרות יום-יום - מפעל החיים של כולנו בסכנה" • הוא מתח ביקורת על המשטרה: "מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת" • וקרא למפלגות שעתידות להתמודד בבחירות: "שיתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית"

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

מכירת צים לחברה זרה? ועד העובדים קרא למדינה להתנגד

בוועד מעלים חששות משליטה של גורמים עוינים כגון קטאר ומפגיעה ברציפות האספקה למדינה ● בדיון בוועדת הכלכלה נקבע כי מוקדם מדי לקבל החלטות, וברשות החברות הבהירו כי עד כה כלל לא התקבלה פנייה מצים לבחון העברת בעלות

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

למחפשי רכב חדש: האם "אפס ק"מ" מתאים לכם?

אחרי שנים של מחסור ורשימות המתנה, המלאים המצטברים של היבואנים מחזירים את השליטה אליכם ● זה מה שיעזור לכם לנצל את מלחמת המחירים בשוק הרכב

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

באיראן מודים: המשטר נדחק למצב הישרדותי בגלל המחאות

ישראל וסוריה יחדשו מחר את המו"מ על הסכם ביטחוני בגבול ● שני אזרחים ישראלים חצו בשוגג את הגבול לירדן ● בישראל סבורים שהמבצע באמריקה הלטינית יהדהד גם במזרח התיכון ● BBC מפצה ב-120 אלף שקל משפחה ישראלית מהעוטף: "טעות בתום לב" ● צה"ל תקף בצפון רצועת עזה והשמיד פיר ובו משגר רקטות טעון ומוכן לשיגור לעבר דרום הארץ ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח, המתנה והעיקול מביטוח לאומי: איך הסתיים המאבק על הנכס?

ביהמ"ש קבע כי מקבל נכס במתנה שזכויותיו לא נרשמו, גובר על זכויותיו של נושה בעל עיקול - אם יוכיח כי פעל בתום־לב ● תביעת אחות־למחצה למחצית מנכסי ירושה נמחקה, והיא חויבה בהוצאות כבדות ● עובד שכינה קולגה "סוטה" לא חויב בפיצוי בלשון הרע, לאחר שנקבע כי ההתפרצות נבעה מהטרדה מינית ● 3 פסקי דין בשבוע

יאנה גור בקולקציית עונת הנדודים 2016. השראות מקומיות / צילום: פרטי

"זה מאוד לא כלכלי לייצר אופנה בארץ, אבל רציתי לייצר רק פה"

מעצבת האופנה דורין פרנקפורט הקפידה תמיד על ייצור ועל מקורות השראה מקומיים, שנפרשים בתערוכה מרהיבה לציון 50 שנות עשייה ● זו אינה עוד רטרוספקטיבה, אלא צלילה לרעיונות שמרכיבים את יצירתה

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל