גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

ג'ון הרינג, מייסד-שותף בקרן Vy Capital / צילום: Reuters

הקרן הסודית מדובאי שהשקיעה במאסק בזמנים הקשים - והתעשרה מהנפקת SpaceX

אלכסנדר טמאס ושותפו ג'ון הרינג הקימו את קרן Vy Capital בדובאי, והפכו למשקיעים מרכזיים בחברות של אילון מאסק ● הקרן מחזיקה כ־3.4% מ-SpaceX, והשקיעה גם ב־ xAI, נוירלינק ו'בורינג קומפני' ● מאז סוף השנה שעברה זינק היקף הנכסים המנוהלים של הקרן מ־27 ל־50 מיליארד דולר, והיא שומרת על פרופיל ציבורי נמוך למרות הצלחותיה

זום גלובלי / צילום: AP - Sunday Alamba

המדינה ששברה שיא במספר האנשים שהגיעו לגיל מאה

עיירה בקליפורניה מוצעת למכירה, לאחר שכבר נמכרה בעבר ● ממשלת איטליה מבטלת אגרת רכב לקראת הבחירות. המחיר לקופת המדינה: כ־2 מיליארד דולר ● ויפן חוצה שיא עולמי של בני 100 על רקע משבר דמוגרפי חריף ● זום גלובלי

מרוקו - מרקש / צילום: דובי זכאי

הישראליות חוזרות למרקש: מה קורה למחירי הטיסות?

בחודש שעבר, אחרי כמעט שלוש שנים במהלכן לא היו טיסות ישירות בקו ת"א-מרקש, חזרה לראשונה ארקיע לקו ● עד אמצע נובמבר יחלו לפעול בקו גם ישראייר וארקיע, ולאחר מכן גם סאן דור תיכנס ● יש לציין כי למרות חזרת הטיסות הישירות, הזמינות עדיין מוגבלת בחלק מהימים

שמואל ורשבסקי / צילום: יריב כץ

שמואל ורשבסקי יקבל פרס מפעל חיים מטעם ברנד אקדמי

שמואל ורשבסקי, ממייסדי אדלר חומסקי, יקבל פרס מפעל חיים בתחרות Israel Brand Award על תרומתו רבת־השנים לעולם המיתוג והפרסום ● קמפיין "קו אדום" של בית הנשיא למאבק בחרם ובבריונות זוכה להתגייסות רחבה של חברות וגופים מסחריים, בהובלת AppsFlyer ● וגם: יוניון מוטורס הודיעה על שורת מינויים בכירים, שייכנסו לתוקף בתחילת 2027 ● אירועים ומינויים

תל אביב / צילום: Shutterstock

במקום הראשון במזרח התיכון: העיר הישראלית שמטפסת בדירוג העולמי

תל אביב דורגה במקום ה־34 מתוך 1,000 ערים במדד העולמי של Oxford Economics, לאחר שטיפסה 12 מקומות משנה שעברה ● תעשיית הטכנולוגיה, ריבוי הסטארט־אפים ושיעורי ההשכלה הגבוהים בעיר עומדים מאחורי הדירוג, אך מחירי הדיור והמצב הביטחוני מכבידים עליו ● לדירוג התברגו גם חיפה וירושלים, במקומות ה־144 וה־179 בהתאמה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

עם קפיצה של 15%: המניה ששברה שיא והצו'פר למנכ"ל

הבורסה חתמה את היום החזק ביותר שלה מאז הנפקתה ב-2019, אחרי שפרסמה תוכנית אסטרטגית חדשה ● בבורסה ממשיכים להציב יעדי צמיחה שאפתניים, אותם הם צופים כי ישיגו באמצעות המשך הקריצה למשקיעים הזרים והגברת האטרקטיביות שלה עבור המשקיעים המקומיים ● המנכ"ל בן זאב, שחתום על התוכנית, צפוי לקבל מענק שימור של 3.5 מיליון שקל לצד אופציות בשווי של 1.5 מיליון שקל

ברלין / צילום: Shutterstock

בברלין קוראים לציבור לענוד מגן דוד - וזו הסיבה

כותרות העיתונים בעולם: נורבגיה רוצה להטיל עונש מאסר על מי שירכוש מוצרים מאיו"ש, כ-125 אלף תימנים נאלצו לברוח משטחים שנכבשו על ידי החות'ים, ובברלין מנסים לעודד את תושבי העיר לענוד מגן דוד כתמיכה בקהילה היהודית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

צבי ברק / איור: גיל ג'יבלי

מאקזיט ענק לעסקת השבוע: המיליארדר שמעטים בשוק ההון מכירים

הוא עשה את הונו מאקזיט מכשור רפואי ומאז שלח זרועות לתשתיות, אנרגיה וביטוח ● צבי ברק, מבעלי המניות המובילים בחברת ווישור, מחזיק יחד עם אשתו ענת גם בזכיינית כביש 6, בתחנות כוח ובאפליקציית החניה פנגו

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

על סף חתימה: עסקת הענק של רפאל בצ'כיה

לגלובס נודע כי רפאל נמצאת על סף חתימה עם צ'כיה למכירת מערכות הגנה אווירית מדגם ספיידר, ומערכות שליטה ובקרה ● העסקה, שצפויה להניב לחברה הישראלית מיליארדים נוספים, תתווסף למכירת ספיידר לרומניה תמורת כשני מיליארד אירו, שנסגרה לפני כשלושה חודשים ● בניגוד לרומניה, לצ'כיה כבר יש ארבע מערכות ספיידר

מייסדי Mind Security / צילום: אוהד קאב

חברת הסייבר MIND גייסה 72 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר

החברה הישראלית, שמפתחת מערכת להגנה על מידע ארגוני בעידן ה־ AI, השלימה סבב B בהובלת קרן הסייבר Crosspoint Capital Partners ● לפי גורמים, הסבב בוצע לפי שווי של כ-300 מיליון דולר, ולפי הערכות, היקף ההכנסות השנתיות החוזרות של החברה כבר עומד על סכום בן שמונה ספרות ● מאז הקמתה ב-2023 גייסה MIND יותר מ־112 מיליון דולר

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קרני בירך את הצעת האיחוד האירופי ורמז לטראמפ: "המכסים הפכו לנשק"

בנאום שנשא אמש בשטרסבורג ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הוא בירך על הצעת האיחוד האירופי להפוך את קנדה לחברה בגוש בן 27 המדינות כ"חברה נילוות" ● בתגובה להצעה האירופית, טראמפ איים כי ארה"ב עשויה "להפסיק לסחור עם אירופה בדברים רבים" אם האיחוד יקדם את תוכניתו

דגנית קרמר / צילום: ינאי יחיאלי

חברת התקשורת עברה ידיים וממנה מנכ"לית חדשה

דגנית קרמר מונתה למנכ"לית הוט מובייל ● קרמר, לשעבר משנה למנכ"ל פרטנר ובכירה בקבוצת בזק, תוביל את החברה תחת בעלי השליטה החדשים

רם דרורי / עיבוד: AI, מקור: יוסי זמיר

מקום 29: "לקוחות בחו"ל מודאגים מהמלחמה, אבל חותמים איתנו 15 שנה קדימה"

מנכ"ל מנועי בית שמש רם דרורי הוביל את החברה לקפיצה אסטרונומית, והמניה זינקה ביותר מ-1,300% בחמש שנים ● בראיון הוא מספר על השטיח האדום שפרס לחיל האוויר, האופציות לעובדים ב-25 מיליון שקל ולמה חברת המנועים שלו רחוקה מלהיות מוסך ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

ריצ'רד פרנסיס / עיבוד: AI, מקור: אלעד מלכה

מקום 10: המנהל שהחזיר את טבע לצמיחה - "כשיש נתונים ברורים, צריך לפעול מהר"

ריצ'רד פרנסיס קיבל לידיו את חברת טבע אחרי שלב הקיצוצים עם משימה: להקפיץ אותה מדרגה ● השנה כבר הוביל רכישה ראשונה זה עשור ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

במונית של אשר, הפניקס סמארט מגיעה לפסגת הפרסומות האהובות של השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי שמקדם את האפליקציה החדשה שזמינה בחמש שפות, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טרנד ה"מיקרו דרמה" מגיע לבנק מזרחי טפחות, ו"במטבח של קפה ציון" מתברג גבוה בדירוג

אד שירן, מתוך סיבוב ההופעות הנוכחי / צילום: ap

שיחת הטלפון בת 40 הדקות שכמעט הביאה לביטול סיבוב ההופעות של אד שירן

הבעלים של ניו אינגלנד פטריוטס, רוברט קראפט, הבהיר לזמר כי יבטל את הופעותיו באצטדיון ג'ילט אם מקלמור לא יוסר מרשימת האמנים. בעלים של קבוצות NFL אחרות היו מוכנים לעשות את אותו הדבר

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד בבית הנבחרים בלונדון / צילום: Reuters

בכירי המודיעין בבריטניה הזהירו, אך הממשלה התקדמה עם הסנקציות

דיווח במגזין הבריטי The Spectator: בכירים במערך הדיפלומטי והביטחוני המליצו לממשלה להמתין עד לאחר הבחירות בישראל לפני הטלת הסנקציות • החשש: עימות עם ממשלה זרה יסייע לנתניהו פוליטית, וצעדי הענישה יפגעו גם בשיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל • במערכת הפוליטית הבריטית נטען כי גם שיקולים אלקטורליים בלייבור עמדו ברקע ההחלטה

אבי שמחון / צילום: קובי גדעון, לע''מ

יש לישראל מערכת פנסיה שנחשבת לאחת המוצלחות בעולם. אז למה לחרב

ההצעה שלא תיאמן לצעירים: לא לחסוך ● מה לומדים בשוק מעסקת אלטשולר שחם ● ועל מה לא מדברים במשרד הביטחון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock

חילוקי דעות בוול סטריט: מדוע "השור" הגדול אד ירדני חותך את תחזית ה-S&P 500?

זינוק האג"ח ל-5% מוביל את בכירי האסטרטגים לחשב מסלול מחדש לאחר חודשים של אופטימיות שיא ● אד ירדני ווולס פארגו חותכים את היעד ל-S&P 500 ● טום לי מ-Fundstrat שומר על אופטימיות: "התיקון ייגמר ברגע שהפד יסיר את חוסר הוודאות" ● גולדמן זאקס חושפים כי השקעות ה-AI מניעות כמחצית מצמיחת הרווחים של כלל המדד

יו''ר הפד קווין וורש, במסיבת העיתונאים לאחר העלאת הריבית אמש (ד') / צילום: Reuters, Mehmet Eser / Anadolu

רגע התפנית, והיחסים עם טראמפ: מה מלמדת החלטת הריבית על קווין וורש?

העלאת הריבית בארה"ב מסמנת שינוי כיוון במדיניות של הפד, אך במידה רבה, התפנית האמיתית חלה כבר בנאומו של קווין וורש בג'קסון הול ● העובדה שההחלטה התקבלה פה אחד משדרת מסר ברור לגבי ההמשך - ועלולה להעמיד את יו"ר הפד על מסלול התנגשות עם טראמפ ● אך יש גם סיבות להאמין שבמקרה שלו דברים ייראו אחרת