גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות קלות בוול סטריט; סנדיסק מזנקת בעקבות המלצה מג'יי. פי. מורגן

הנאסד"ק יורד בכ-0.4% ● רדדיט מזנקת בחדות לאחר שנודע כי היא תיכלל ב-S&P 500 בשבוע הבא ● בורסת פרנקפורט טיפסה בכ-0.5% ● בורסת סיאול קפצה במעל 2%, בתמיכת סמסונג ו-SK Hynix ● מעל 90% מחברות ה-S&P 500 פרסמו דוחות לרבעון השני, צמיחת הרווחים עומדת על סביב 50%

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

לאחר שהשקיעה "משאבים אדירים": הקו החדש של אל על יבוטל. זו הסיבה

אל על הודיעה כי הקו הישיר להאנוי, שהיה אמור להתחיל לפעול באוקטובר, לא ייצא לדרך לאחר שלא התקבלו האישורים הנדרשים מגורמי הביטחון ● בחברה מציינים כי ההחלטה התקבלה לאחר שכבר השלימו את ההיערכות והשקיעו "משאבים אדירים" ● לנוסעים יוצעו טיסות דרך בנגקוק, מעבר ליעד אחר או החזר כספי מלא

העבריינים יודעים פרטים רבים על התקדמות הליך הבנייה / צילום: Shutterstock

משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בחודשים האחרונים מתרבות התלונות על עוקץ מתוחכם: אזרחים הממתינים שנים להיתר בנייה מקבלים שיחה מ"נציג עירייה", המציג מידע מדויק על התיק ודורש תשלום אחרון לקבלת ההיתר ● התרמית שהולכת ומשתכללת גזלה כבר עשרות אלפי שקלים מזוגות ומיליונים מיזמים ● מה עושה המשטרה?

חייל אוקראיני מפעיל רחפן FPV / צילום: ap, Iryna Rybakova

כוחות אמריקאים ואוקראיניים התמודדו ראש בראש בתרגיל, הרחפנים של אוקראינה ניצחו

התרגיל בשדה הקרב מראה שהפנטגון עדיין לא הפנים לחלוטין את לקחי המלחמה של רוסיה

מלון עכותיקה / צילום: אנטולי מיכאלו

מנסף חגיגי עם בשר מתפרק של שוק טלה בסמטאות ליד הים

אחרי כמה שנים קשות עכו מתעוררת לחיים ● עם דג בטאבון במסעדה צבעונית, יינות גליליים על גג מלון ומוזיקה לטינית בשקיעה היפה בישראל

שישברק מסאחן פורל / צילום: אסף קרלה

שף שהוא בן לאב בדואי ולאם אנגלייה מבשל את הבית שלו ברמת הגולן - והתוצאה נפלאה

מסעדת "רוז'" במלון פרא שברמת הגולן, שפתוחה לקהל הרחב, מציעה פרשנות מקורית לקלאסיקות מהגליל בלי לאבד את הנשמה

קידוח לויתן / צילום: אלבטרוס

ניו מד מחפשים גז בישראל, תמר פטרוליום מגדילים הפקה ואקונרג'י מרחיבה ייצור ברומניה

יום סוער בשוק האנרגיה הישראלי: ניו מד יוצאת לסקר גז ראשון בישראל מזה שנים וחוזרת לחפש נפט מתחת ללוויתן; הרווח הרבעוני זינק ל-117 מיליון דולר ● הרחבת יכולת ההפקה הזניקה את ההכנסות של תמר פטרוליום ל-87 מיליון דולר ברבעון השני ● אקונרג'י השיגה מימון ענק של 229 מיליון אירו להקמת פרויקט סולארי ואגירה ברומניה

גלידה מאצ'ה של וניליה בשיתוף עם PerfectTed / צילום: יחצ

וניליה נכנסת לטרנד המאצ'ה ותוציא סדרת גלידות בשיתוף עם המותג הבריטי

רשת הגלידריות תשתף פעולה עם שסטוביץ, יבואנית מותג המאצ'ה הבריטי PerfectTed ● בניין שנפגע מטיל איראני בבני ברק ב-2025 נהרס השבוע לקראת הקמת פרויקט מגורים חדש ● סודקסו ישראל מרחיבה פעילות עם לקוחות חדשים לשירותי ההסעדה, ביניהם מזרחי טפחות ● ויצרנית המשאיות הסינית FAW יוצאת בקמפיין השקה בישראל בהיקף של כ-3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בחיוב בהובלת סקטור הביומד; השקל ממשיך להתחזק

יום מסחר ירוק בתל אביב, בהובלת מדד ת"א 90 שרשם את העליות הבולטות ● התוצאות הכספיות סיפקו דחיפה חזקה למניות ניו-מד, דיסקונט ותדיראן ● נופר אנרג'י ואלקטרה נדל"ן זינקו במעל 7%, בעוד אלפא תאו פתחה ברגל ימין את המסחר בתל אביב ●  בזירת המט"ח, השקל המשיך להתחזק והדולר איבד 0.7% מערכו

 

חיסכון לכל ילד (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

הטעות של ביטוח לאומי: כמה באמת הרוויחו הילדים שחוסכים בבתי ההשקעות?

ביטוח לאומי פרסמו נתון שגוי על רווחי הגוף הגדול בתחום, אלטשולר שחם ● הרווח שם בתוכנית החיסכון לילדים עומד 4.1 מיליארד שקל, ולא כפי שפורסם ● מבדיקת גלובס מסתמן שבסך הכול הרוויחו הילדים 8.85 מיליארד שקל, יותר מפי 2 ממה שהוצג בנתוני הביטוח הלאומי

מערכת הגנה אווירית של תע''א / צילום: תע''א

חוב העתק של משרד הביטחון שהעביר את התעשייה האווירית לבור תזרימי של כמעט 800 מיליון דולר

החברה הביטחונית הממשלתית פרסמה את הדוחות הכספיים שלה לרבעון ולמחצית ● הרווחים זינקו בעשרות אחוזים וכך גם המכירות, שהסתכמו ב־2.2 מיליארד דולר, אך החברה רשמה תזרים שלילי ברבעון שנובע מחוב של משרד הביטחון. עם זאת, נכתב כי "החברה אינה צופה סיכון בגביית החוב"

הכלי הבלתי מאויש של תאגיד הנאווה, אריון סמט מוצג בתערוכה ביטחונית בסיאול

טראמפ מאיץ את ייצור המיירטים וחותם על שני הסכמים חדשים

ארה"ב מאיצה משמעותית את ייצור מיירטי ההגנה האווירית ● איחוד האמירויות מציגה מל"ט בסגנון "עשה זאת בעצמך" ● קוריאה העניקה לתאגיד מקומי חוזה לייצור המוני של רובוטים בלתי מאוישים ● והקרן שתשקיע מיליונים בחברות דיפנס-טק ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

להפקיד מיליון שקל בשנה, וליהנות מהיתרונות של קרן השתלמות

קרן השתלמות אומנם מציעה הטבות מס משתלמות במיוחד, אך הן כפופות לתקרת הפקדה שנתית של כ-20.5 אלף שקל ● אלא שלעתים יש לה יתרונות נסתרים, שהופכים גם הפקדה של סכומים גבוהים יותר למשתלמת במיוחד ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד מעריך: הדולר יגיע ל-2.5 שקלים ומה יקרה לבורסה?

הסיבות לחולשת השוק הישראלי בחודשים האחרונים, מה עשויה להיות נקודת המפנה ולמה ייתכן שהשפל של הדולר עוד לפנינו? ● אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף של קסם קרנות, מתייחס לשאלות הגדולות של שוק ההון באיגרת למשקיעים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

השוכרים מתפשרים על איכות הדירות, ומעמד הביניים נוטש את השוק

ניתוח של מדדי הדירות ברבעון השני של 2026 מעלה כי מעמד הביניים מעדיף בימים אלה שלא לרכוש דירה, וכי שוכרים פונים לשכור דירות זולות יותר ואיכותיות פחות ● המחיר הממוצע לדירה שנרכשה ברבעון הגיע ל-2.435 מיליון שקל - שיא של כל הזמנים

ג'ף בזוס, מייסד אמזון / צילום: Associated Press, Pablo Martinez Monsivais

ג'ף בזוס וקבוצת משקיעים רוכשים כשליש מקבוצת הכדורגל ליברפול

לפי הדיווח ב-CNBC, העסקה מוערכת בשווי של כ-7.1 מיליארד דולר ● במסגרת תנאי העסקה, לקבוצת ההשקעות יש אופציה להפוך לבעלת השליטה בליברפול לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר במהלך 12 החודשים הקרובים

ראש הממשלה נתניהו מציג את תוכנית ה־AI, השבוע. מימין לו: ראש מטה ה־AI תא''ל (מיל') ארז אסקל / צילום: מעיין טואף / לע''מ

משימה לכריש: מי יחלץ את תוכנית ה-AI של ישראל

תוכנית לאומית רביעית לבינה מלאכותית הוצגה השבוע בליווי מינויים מתוקשרים ומטה נוצץ ● אלא שבניגוד לתוכניות העבר השאפתניות, הפעם מדובר בעיקר בצעדים מינוריים ללא פירוט תקציבי ● כך נדחקו הצידה סוגיות ליבה כמו מחשוב־על, פיתוח מודל שפה עצמאי ומצוקת החשמל

הנחות בביטוח לתקופה מוגבלת / צילום: Shutterstock

הסוף ל״הנחות״ בביטוחי החיים? ההנחיה החדשה שמשנה את הכללים

טיוטת חוזר שפרסמה רשות שוק הון, ביטוח וחיסכון נועדה לשים קץ להנחות של עשרות אחוזים אותן מעניקות חברות הביטוח ללקוחות לתקופה מוגבלת של מספר שנים, כדי לעודד הצטרפות ● "עשוי להשפיע על שיקול דעתו במעמד ההצטרפות ולהטותו מקבלת החלטה מושכלת", כותבים ברשות

WIZ / צילום: WIZ

הבכיר שעוזב את Wiz ועובר לענקית הטכנולוגיה

סמנכ"ל התפעול של Wiz, דאלי ראג'יץ', מונה לסמנכ"ל הכנסות ראשי (CRO) ב-OpenAI ● המינוי מגיע ברקע התרחבות מואצת בשוק הארגוני והגעה לכ-2 מיליון עסקים ● אחד ממייסדי Wiz תיאר בעבר את הצטרפותו של ראג'יץ': "הגעתו הייתה אירוע תרבותי לא פשוט"

מעילת כספים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק ירושלים מכחיש ואנחנו יצאנו לבדוק האם מעילה גדולה בבנק בכלל אפשרית

בנק ירושלים הכחיש בשעות האחרונות את חרושת השמועות וטען כי לא נמצאה עדות לפעילות חריגה ● על הרקע הזה בדקנו האם מעילה בהיקף נרחב בכלל אפשרית כיום בעקבות הקשחת המגנונים לאחר פרשת אתי אלון והבנק למסחר משנת 2002, שבה נגנבו 250 מיליון שקל