גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

לולה בעצרת הניצחון בבחירות / צילום: ap, Natacha Pisarenko

לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

בתום מהפך דרמטי, לולה בן ה־80, ממובילי הקו האנטי־ישראלי ביבשת, ניצח את בולסונארו הבן והבטיח כהונה רביעית היסטורית ● זאת, בניגוד לתחזיות ולתוצאות הסיבוב הראשון בתחילת החודש, שבו הוביל הימין ● השווקים מגיבים בהלם עם ירידות דו־ספרתיות בבורסה המקומית

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

כותרות העיתונים בעולם: בטורקיה עוקבים אחר הבחירות בישראל מחשש להסלמה בין המדינות, בניו יורק טיימס מתארים את הפחדים שמלווים את הבוחרים הישראלים, ובלבנון גוברת הביקורת על הממשלה בשל המשבר הכלכלי והכישלון בפירוק חיזבאללה מנשקו • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

פולימרקט / צילום: Shutterstock

הבחירות הישראליות בפולימרקט: המחקר שמראה כמה קל להטות את הכף

מחקר חדש חושף כי מספר קטן של משתמשים בפולימרקט מחזיק במרבית סכום הימורי הבחירות בישראל ומגביר את החשש למניפולציה של השוק ● באחד המקרים, שני ארנקים הקפיצו את מחיר החוזים מ־0.7 ל־6.65 סנט

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איך גשם משפיע על הצבעה וכמה פתקים אפשר לשים במעטפה?

הפתק הלבן הוא לא מחאה, הסעיף בחוק שקובע את צבע המעטפה, היכן התחבורה הציבורית בחינם ופרק הזמן שיכול לעבור עד שיפורסמו התוצאות הרשמיות • 11 עובדות על יום הבחירות שאולי לא הכרתם • המשרוקית של גלובס

סניף של ג'י פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

ג'יי.פי מורגן מעריך: מה יקרה בבחירות, ואיך יושפעו האג"ח של ישראל?

בבנק ההשקעות מעריכים כי התרחיש המרכזי לאחר הבחירות הוא שלא תוקם ממשלה, אך סבורים שמצב כזה לא צפוי לפגוע בשוק האג"ח בטווח הקצר ● מנגד, מזהירים כי אי־יציבות פוליטית ממושכת עלולה להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל ● בבנק מזהים הזדמנויות באג"ח הממשלתיות

הקשר בין קבלת החלטות בסופרמרקט להצבעה בבחירות (נוצר באמצעות chatGPT)

הקשר בין סוג הקורנפלקס לפתק בקלפי: המנגנונים שמאחורי הבחירות שלנו

לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו השבוע בדקנו עם חוקרי שיווק והתנהגות עד כמה בחירת פתק בקלפי קשור להחלטה מול המדף בסופרמרקט ● בשני המקרים יש פער בין כוונות לביצוע בשטח וחזרה ל"מה שמכירים מהבית", אך מול מצביעים קשה יותר לשלוף את קלף המבצעים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

מלכודת הדבש של ביטוחי החיים נסגרת, אבל זה לא אומר שהציבור ישלם פחות

רשות שוק ההון הודיעה כי החל מחודש פברואר ייאסר על חברות הביטוח להציע הנחות לתקופה הקצרה מ־10 שנים, והן יחויבו לתזכר את הלקוחות לפני תום ההנחה ● ההוראה הנוכחית מגיעה לאחר שחברות הביטוח התנגדו לטיוטה המקורית שהציעה לשים סוף לכל הנחה זמנית

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם אנבידיה ומכריזה: נהפוך ליוניקורן בקרוב

הבשורות שיצאו מכנס הסרטן הגדול באירופה ● שיתוף הפעולה החדש של Rylo הישראלית עם אנבידיה ● הניסוי המוצלח במאניה דפרסיה שאכזב את המשקיעים ● ומבצע החיסונים בקלפי ● השבוע בביומד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות: אופטימיות סביב הנפקת אנתרופיק דחפה את מניות הטכנולוגיה

נאסד"ק עלה ב-0.8% ● מיקרוסופט תציע פרישה מרצון לכ-60 אלף עובדים ● מניות הניאו-קלאוד עברו לעליות למרות שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מטא ריכזה עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה ● ניצחונו של לולה בבחירות בברזיל הפילה את הבורסה במדינה

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ''ל אאורה ישראל / צילום: תמיר לוי

עסקת ענק ליעקב אטרקצ'י: רוכש את "בית בכפר" ב-1.7 מיליארד שקל

אאורה תרכוש 100% ממניות בית בכפר, מהחברות הוותיקות בישראל בתחום הדיור המוגן, בעסקה שתשלב מזומן ומניות ● אאורה תבקש להשלים את רכישת הפעילות כולה באמצעות הצעת רכש, המשקפת פרמיה גבוהה של 81.5% על שער המניה הבוקר

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

פרשת הצוללות: יועץ התקשורת יצחק ליבר הורשע בתיווך לשוחד

חמש שנים לאחר הגשת כתב האישום, ביהמ"ש הרשיע את ליבר בכך שקיבל כ-94 אלף שקל מנציג תאגיד טיסנקרופ בישראל, מיקי גנור, והעבירם לראש הסגל במשרד ראש הממשלה, דוד שרן, לשם "קידום" רכישת הצוללות מהתאגיד ע"י מדינת ישראל

צעירים חוגגים את תוצאות ההצבעה בסרביה / צילום: ap, Marko Drobnjakovic

מחאת הסטודנטים שהפילה את נשיא סרביה הפרו־ישראלי

המחאה שהחלה בעקבות מותם של 16 בני אדם באסון בתחנת רכבת ב-2024 הפכה לתנועה פוליטית שסחפה מצביעים ממחנות שונים והביסה את מפלגת השלטון ● מבחינת ישראל, התבוסה של הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' מעמידה בסימן שאלה את עתיד היחסים עם אחת מבעלות בריתה באירופה

מעבד BlueField-4 של אנבידיה. בעיגול: עלי גולשן / צילום: AP, Chiang Ying-ying, באדיבות אנבידיה

הבכיר מאנבידיה שמסביר איך פיתוח מישראל יפתור את אתגר אבטחת ה־AI

פיתוח סוכני הבינה המלאכותית נתקל במכשול אבטחה כשמערכות קיימות לא מותאמות להם ● עלי גולשן, מנהל בכיר באנבידיה, מסביר בראיון איך מפקחים על הסוכנים לפני שייגרם נזק לארגון: "לאבטח בכלים מסורתיים זה כמו לנהוג במכונית על מים"

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

גיא רגב, מנכ''ל ומבעלי השליטה בקבוצת גאון / צילום: נטי לוי

אחרי זינוק תלת-ספרתי במניה מתחילת השנה: בית ההשקעות מור רוכש מניות גאון אחזקות בכ-100 מיליון שקל

בית ההשקעות מור רוכש כ-12% ממניות קבוצת גאון מידי גאון אחזקות ומידי בעלי השליטה בה, לפי מחיר של 18.7 שקל למניה - הנחה של כ-7.6% על מחיר הנעילה טרום הדיווח ● העסקה מתבצעת אחרי זינוק של כ-165% במחיר מניית קבוצת גאון מתחילת השנה ● תמורת העסקה תשמש את החברה, בין היתר, לפידיון מוקדם מלא של סדרת אג"ח ה'

הבורסות באסיה / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

אנתרופיק מקפיצה את אסיה; האם בום ה-AI מסתיר את המשבר הבא?

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: עליות באסיה ומגמה מעורבת בוול סטריט ● מנכ"ל ברודקום התערב אישית כדי להשלים עסקת חוב של 63 מיליארד דולר לאנתרופיק ● HSBC עקף את רווחי השנה שעברה ב-32%, הכריז על רכישה עצמית של מניות במיליארד דולר ● וגם, הבום שמזכיר את בועת הנדל״ן: הניו יורק טיימס מזהיר מפני משבר פיננסי

מדד S&P 500 / צילום: Shutterstock

טעות לעולם חוזרת: הישראלים ברחו ממנו, ואז התחיל הראלי

אחרי שפדיונות הענק מהמדד האמריקאי הגיעו ל-33 מיליארד שקל בשנה החולפת, בחודשיים האחרונים הצבירה בו חזרה להיות חיובית ● בגופי הגמל מזהים בלימה בהסטת ההשקעות לישראל וזליגה מחודשת למדדים הזרים, אבל עדיין מסייגים: "מוקדם לקרוא לזה קאמבק"

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

בית העצמאות בתל אביב / צילום: ניר וייס-ודררו

המדינה עצרה את המימון, הקבלן לא קיבל כסף – מי ישלם על שיפוץ בית העצמאות?

ביהמ"ש קבע כי החברה העירונית "מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב" תשלם לחברה הקבלנית ע.אליאס 1.1 מיליון שקל ותשיב לה כספי עיכבון בגובה של כחצי מיליון שקל, זאת עבור עבודתה בבית העצמאות ברוטשילד 16 בתל אביב, לאחר שמשרד רה"מ עצר את מימוץ השיפוץ בשל טענות לאי-סדרים

הרמטכ''ל אייל זמיר (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

העימות בין נתניהו לרמטכ"ל והאזהרה שהועברה בדיון

הערכה: אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה - הרמטכ"ל זמיר לא ימשיך בתפקידו ●  אזרח מצרים חצה הלילה את גדר הגבול לשטח הארץ באזור גזרת ניצנה ● הקואליציה בראשות סעודיה הודיעה כי יירטה ארבעה כטב"מים ששיגרו החות'ים לעבר דרום הממלכה ● דיווחים שוטפים