גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

מיקרוסופט / אילוסטרציה: Shutterstock

מיקרוסופט איבדה יותר מטריליון דולר מהשווי. למה כולם עדיין אופטימיים?

בתי השקעות מסמנים את ענקית התוכנה בתור המניה המועדפת עליהם, אבל בינתיים היא בעיקר יורדת ● בדוחות הכספיים שיפורסמו השבוע ייתכן שנגלה מי צודק: האנליסטים או המניה?

היכונו לירידות בבורסה: כך ייראה השבוע המטלטל שבפתח

השווקים ייאלצו לעבור השבוע משוכות רבות, בעוד המתיחות הגאו-פוליטית בשיאה ● המניות הדואליות חוזרות מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי חריג של קרוב ל-2% ● ארבע מתוך "שבע המופלאות" ידווחו ויעמידו למבחן את מניות ה-AI ● הפד צפוי להשאיר את ריבית ארה"ב ללא שינוי - אך יש מי שצופה העלאה מפתיעה ● וגם: בבנק אוף אמריקה מזהירים מפני שאננות ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

רוצים לדעת מה קורה בשוק הנדל״ן? תסתכלו על חג׳ג ופרשקובסקי

מבצעי "דירה במתנה", מכרזים דיגיטליים והנחות ענק: הקיפאון המתמשך והמלאי הגדל בשוק הדיור דוחפים את היזמים לצעדים חסרי תקדים ● אלא שהרוכשים זהירים, המניות מגיבות בספקנות, והבנקים מתחילים לבחון כל עסקה בזכוכית מגדלת ומסרבים להכיר במכירות "על הנייר"

פיזור השקעות בחו''ל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רוצים להשקיע בחו״ל וחוששים מה-S&P 500? אולי זה המדד בשבילכם

מבחינת הישראלים יש בדרך-כלל רק שתי זירות השקעה רלוונטיות: ארה"ב וישראל ● אך האם זה נכון להתעלם מ-40% מהכלכלה העולמית? ● לאחר הריצה בשנים קודמות ל-S&P 500, כדאי להכיר את היתרונות של מדדי MSCI

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס: ירידה חדה במשקי הבית שמתכננים לרכוש דירה

סקר של הלמ"ס מצביע על ירידה חדה בשיעור משקי הבית שמתכננים לרכוש דירה – מ-8% ל-3.6% ● לדברי מנהל תחום מדדי הדיור בלשכה, הנתונים משקפים את ההאטה בשוק

ניתוח חברה-תיגבור / צילום: יוחאי גלבוע

הזדמנות השקעה מעניינת שמסתתרת בחברה מסורתית בת 45

יישומי הבינה המלאכותית לא רק שלא מאיימים על הפעילות של הקבוצה הוותיקה תיגבור, הם דווקא משמשים עבורה מנוע צמיחה ● תחום הליבה של כוח האדם והסיעוד עודו נהנה מביקוש קשיח ומציג צמיחה, אך על ההתרחבות והחדשנות העסקית, החברה עלולה לשלם בשיעורי רווחיות ● ניתוח חברה

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

מאחורי עסקת ישראל־יוון: הקשר הטורקי שהוביל למהלך ההיסטורי

החוזה שנחתם בין ישראל ליוון לפריסת מערך הגנה אווירית בהיקף של 3.5 מיליארד אירו מסמן את עליית המדרגה בשותפות בין המדינות ● האם תיבנה רשת ביטחון אזורית מול ארדואן?

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

קייטו חצתה רף חדש של קצב הכנסות, ומתקרבת להנפקה

חברת הסייבר הישראלית קייטו נטוורקס דיווחה כי ההכנסות השנתיות החוזרות שלה הגיעו ליותר מ־415 מיליון דולר, לאחר צמיחה של 42% בשנה ● בתוך כחמישה חודשים בלבד הוסיפה החברה יותר מ־60 מיליון דולר ל־ARR - נתון שלפי גורמים מחזק את ההערכות כי היא מתקרבת לבשלות לקראת הנפקה בוול סטריט

מייקל ברי

משקיע העל מגדיל את ההימור שלו נגד מניות השבבים

לפי דיווחים בתקשורת בחו"ל, ברי כתב בבלוג ה-Substack שלו כי הגדיל את ההימור שלו נגד אנבידיה ונגד קרן הסל SOXX, אשר עוקבת אחר סקטור השבבים הרחב ● ברי מזהיר כבר תקופה מפני הערכות שווי מנופחות בקרב מניות השבבים וה-AI

ספינה איראנית שמובילה נפט (ארכיון) / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

פרשת שחיתות מטלטלת את איראן: לאן נעלמו 1.6 מיליארד דולר?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הכנסות של איראן ממכירות נפט שעוקף את הסנקציות נעלמו, מדינות אפריקה מתקרבות לסין על רקע המלחמה, ובדרום קוריאה מנסים לשכנע את מדינות המפרץ לרכוש מערכות נשק ● כותרות העיתונים בעולם    

מצעד הגאווה בברלין, אתמול / צילום: ap, Markus Schreiber

בתום קרב עם השוטרים: נורה למוות המפגע האיסלמיסטי מברלין

לפי הדיווחים, קצת אחרי השעה 22:00 אתמול, רכב מסחרי לבן דרס במכוון חוגגים שהתכנסו כחלק מהחגיגות באירועי מצעד הגאווה המתקיימים בסוף השבוע בברלין • לפחות אישה אחת נהרגה ועוד 16 בני אדם נפצעו, חלקם במצב קריטי ● התקרית חשודה כפיגוע טרור איסלמי

אילוסטרציה: Shutterstock

מאה חברות בדרך לקנסות ענק. זו הסיבה

שנה לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, והאכיפה עולה מדרגה ● לגלובס נודע כי נפתחו חקירות נגד כ-100 גופים בגין הפרות שונות, כגון דיווח לקוי על אירועי סייבר ● קופת חולים מאוחדת כבר חטפה, וכעת חברות נוספות עלולות לספוג קנסות של מאות אלפים ואף מיליוני שקלים

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מניות השבבים העבירו את הבורסה לירידות של יותר מ-2%; המניה שצנחה בכ-15%

המניות הדואליות ומניות הביטחון מושכות את ת"א 35 למטה ● מנגד, עליות בביטוח ובפיננסים ● תנודות חדות במניות הבודדות: גילת צונחת, נייס עולה ● קבוצת אקרשטיין רוכשת שליטה בחברה שעוסקת בתחום פתרונות החיפוי ומוצרי הגמר לבנייה ● אינטר תעשיות: בעלי השליטה מוכרים את מלוא החזקתם לרימון תמורת כ־67 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. בועה פיננסית / צילום: Shutterstock

איך מזהים בועה בשווקים? אלה כלי העזר שכלכלנים משתמשים בהם

עליית מחירים מהירה מדי ומכפילי שווי גבוהים יכולים לנבא בועות בשווקים, אבל גם לכוח שלהם יש גבול ● בעולם שבו העתיד הטכנולוגי לא בהיר, אפשר לצפות לעוד ועוד בועות שיתפוצצו ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

"לא מטיל אחריות": התנגדות להסדר המוצע בפרשת סלייס

בלובי 99 טוענים כי ההסדר המוצע בפרשת סלייס מעניק פטור מאחריות לגורמים המעורבים בפינברט, מונע מהעמיתים אפשרות להתנגד לו ומחייב אותם לבחור בין החזר חלקי של כ-51% מכספם לבין המשך השקעה בקרנות בגאורגיה ● גם המנהל המורשה אפי סנדרוב הביע התנגדות להסדר והצביע על קשיים מהותיים ומצגי שווא לכאורה

מירנדה טולדנו, מנכ״לית אנטרה ביו / צילום: יח''צ

מהפך באנטרה: מגייסת 275 מיליון דולר בגיוס פרטי

הגיוס, הגדול פי יותר משניים משווי השוק של החברה ערב ההודעה, צפוי לממן את פעילותה עד 2030 ● בין הקשרים הישראליים: שיתוף-פעולה עם אופקו והחזקה של קנדה ישראל מלונות

אפליקציית Extra Power

למה רק הקמעונאים יכולים? סופרגז משיקה ארנק הטבות חדש

הארנק הדיגיטלי החדש של סופרגז כולל הנחות של עד 20% ברשתות אופנה וקמעונאיות מזון, ומיועד ללקוחות הגז והחשמל שלה ● וגם: טיב טעם נפרדת מהקופות האנושיות לטובת קופות חכמות ומשיקה את מותג "טעמי המזרח" בתוך סניפיה ● אירועים ומינויים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

דיווח: אנבידיה במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית של 250 מיליארד דולר

אנבידיה נמצאת במגעים עם OpenAI להענקת ערבות פיננסית בסך כ-250 מיליארד דולר עבור מימון פרויקט ענק להקמת מרכז נתונים באוהיו - כך דווח בוול סטריט ג'ורנל ● מדובר בחלק מפרויקט מרכזי נתונים, המהווה את אחת העסקאות השאפתניות ביותר בתחום הבינה המלאכותית בארה"ב

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, יוסי זמיר

חובת דיווח מהשקל הראשון: התוכנית הדרמטית של רשות המסים

ברשות המסים ובאוצר מרוצים מהתוכנית שהכניסה מיליארדי שקלים לקופה, ומקדמים שינוי דרמטי ● במקום רף של 5,000 שקל - דרישת ההקצאה תורחב עבור עסקאות המתבצעות בין עסקים ● ברקע: ארגוני הפשיעה כבר מנסים לעקוף את המערכת באמצעות פריצות