גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

מה הסיכוי לחידוש המלחמה? אלה ההערכות העדכניות בשוק

למרות הניצחון של הדמוקרטים בבחירות האמצע חברות מחקר מעריכות כי הסיכון לחידוש הלחימה נותר גבוה • ברקע: תקיפות נוספות באזור והמשך ההיערכות הצבאית האמריקאית • מומחים מזהירים כי מחיר הנפט עלול לזנק ל-130 דולר לחבית

יאיר לוינשטיין ואסף בנאי, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

יאיר לוינשטיין ואסף בנאי בשיחה נדירה על שני המהלכים הפיננסיים שעומדים לטלטל את השוק

יאיר לוינשטיין, מבעלי השליטה ומנכ"ל אלטשולר שחם, ואסף בנאי, מייסד ומנכ"ל פרופיט, השתתפו בשיחה משותפת בכנס "לראות מעבר לטרנד" ● לוינשטיין: "בחברה הזו אין אבן שאני לא מכיר. לא מאמין במישהו שמגיע מבחוץ ומשקיע 180 מיליון שקל על סמך מצגת" ● בנאי: "אם פרופיט תיכנס לתחום הגמל, היא תטלטל את התחרות בענף"

יותר מ־40 עסקאות מתחילת השנה / איור: גיל ג'יבלי

הנתונים שמאחורי מבול האקזיטים: מכונת הכסף של סוכנויות הביטוח

סוכנויות הביטוח הן כבר מזמן לא עסק אפור, אלא אחד התחומים הכי חמים בשוק ההון ● גלובס חושף את הנתונים מאחורי תור הזהב של הענף: מהמוסדיים שרכשו עשרות סוכנויות רק מתחילת השנה, דרך הרווחיות יוצאת הדופן ועד להערכות להיקף עסקאות מצטבר של חצי מיליארד שקל ב־2026 ● בשוק מעריכים שזו רק תחילתה של המגמה, אך יש גם מי שמזהיר: "זה עלול להגיע למחוזות של קרטל"

ד''ר נדין בודו-טרכטנברג ושמעון אוליאל בשיחה משותפת עם שי שלו בכנס לראות מעבר לטרנד / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד לשעבר: "לעקוף סנקציות עם קריפטו? שם נמצאים סוחרי הסמים וסוחרי האיברים"

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, תקפה בכנס "לראות מעבר לטרנד" את הרעיון שהעלה נתניהו, שלפיו ישראל תוכל לעקוף סנקציות בינ"ל באמצעות קריפטו: "התחום היחיד שעוקף שם סנקציות הוא תת-עולם שחור באמת" ● שמעון אוליאל מאלטשולר שחם גמל ופנסיה: "בתעשיות הביטחוניות מאיימים על חרמות - ובסוף ההזמנות מגיעות"

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מדינות המפרץ יוצאות למאבק בריגול האיראני

כותרות העיתונים בעולם: מדינות המפרץ מפרסמות את ההישגים שלהן מול ניסיונות ריגול איראני, בטורקיה חוששים מהסלמה במלחמה בין איראן, ישראל וארה"ב, והאם טראמפ חשש לאשר את הסכם הסיוע לישראל מול קונגרס דמוקרטי? • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

דיוויד קוסטמן, גילון בק ושלומי בן-חיים / צילום: נועם גלאי, תמר מצפי, ג'ייפרוג

בזמן שוול סטריט ניסתה להתאושש ממפולת, המניה הישראלית הזו זינקה ב־35% ביום אחד

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● ג'יי פרוג עקפה את התחזיות, זינקה ב-35% וטיפסה לשווי של 12.5 מיליארד דולר ● סנסטאר רשמה רבעון שיא שהטיס את המניה ב-47% והוציא אותה מהשפל ● וגם: המניה הישראלית ש צללה בכשליש לשפל כל הזמנים בעקבות הפסד ענק של 325 מיליון דולר

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

הוא חזה את גל העליות הגדול בבורסה. מה לדעתו יקרה עכשיו - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בתל אביב ירדה במעל 15% משיאה האחרון ואנליסטים מעריכים האם הגיע הזמן לקנות את הירידות ● הדולר זינק לשיא של כחצי שנה - האם מדובר בתיקון חולף או בשינוי מגמה? ● תעשיית הקרנות סיכמה חודש חיובי, אך הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות חריגים, ובשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" ● וגם: מנהל ההשקעות שאופטימי למרות הירידות בשווקים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

היועמ"שית: אין תשתית שיש בה כדי להשפיע על תוצאת הבחירות

בהרב-מיארה: "אינני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומֵחַדֵש שטרם הוצג, הוא ייבחן ויטופל כדין"

בחנו את עצמכם: כמה אתם מכירים את שוק ההון?

הסקטור שמוביל, וזה שמדשדש: עד כמה אתם מכירים את שוק ההון?

מי היו הסקטורים שכיכבו בבורסה הישראלית מתחילת השנה? ● מי היה הסקטור שהכי דשדש בבורסה מתחילת השנה? ● וגם: מה אפיק ההשקעה החביב ביותר על משקיעים ישראלים? ● חושבים שאתם מכירים את עולם שוק ההון? בואו לבחון את הידע שלכם ● חידון מיוחד לכנס "לראות מעבר לטרנד"

סטיבן מילר / צילום: ap, Tom Brenner

טראמפ ממנה ראש לשכה חדש. מה זה אומר על איראן ועל ישראל?

במקום להושיט יד להסכמות עם הדמוקרטים לאחר אובדן השליטה בבחירות האמצע, ולמנות ראש סגל מתון, בחר נשיא ארה"ב בסטיבן מילר - מהאגף הנוקשה של מדיניות הממשל ● ממאבק בהגירה הלא-חוקית ועד לקו התקיף מול איראן - כך ישפיע המינוי על הממשל ועל ישראל

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

אייל ברקוביץ' / צילום: צילום מסך מתוך 'מוריה וברקו', רשת 13

"הדברים אינם מקובלים": אייל ברקוביץ' הושעה משידורי חדשות 13

חדשות 13 השעו את אייל ברקוביץ' משידור בעקבות התבטאויות שעוררו סערה ציבורית וטענות לגזענות ● ההחלטה התקבלה לאחר שיחת הבהרה ובעקבות ביקורת ולחץ ברשתות החברתיות ● לגלובס נודע כי ההשעיה צפויה להימשך ימים בודדים

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

צחי אבו מוכר תוכניות לחצי מתחנת כוח עתידית, בשווי של מאות מיליוני שקלים

ארי נדל"ן ואבני ספירים מוכרות מחצית מתחנת הכוח המתוכננת "אורות יצחק" לרפק ● אם הפרויקט יאושר ויוקם, שוויו צפוי להגיע לכ-1.1 מיליארד שקל

האם יש הזדמנות בוול סטריט אחרי הירידות, ומה יעשו מחר הדואליות?

המשקיעים יחזרו לשבוע מסחר חדש אחרי צניחה שמחקה משוק המניות האמריקאי כמעט 3 טריליון דולר - הסכום הגדול ביותר שנמחק ביום אחד אי־פעם ● במקביל, אי־הוודאות סביב העימות עם איראן וההתפתחויות בזירה הפוליטית בישראל ימשיכו לרחף ברקע ● שורה של בכירי פד סיפקו התבטאויות ניציות לקראת נתוני האינפלציה השבוע ● וגם: האם הצניחה בוול סטריט היא הזדמנות קנייה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

מסתמן: כתב אישום בעבירות מס והלבנת הון ביותר מ-10 מיליארד שקל

לפי טיוטת כתב החשדות, שני החשודים המרכזיים שלטו בפועל בשלושה צ'יינג'ים בלי ההיתרים הנדרשים, והסתירו את מעורבותם באמצעות אנשי קש ● לשניים ולחשודים נוספים מיוחסות עבירות מס והלבנת הון בהיקף של מיליארדי שקלים

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

הסכסוך מחריף: "כאן" מגנה את אילה חסון, והיא משיבה: “תגובת התאגיד שקרית”

העימות בין אילה חסון להנהלת תאגיד השידור הציבורי החריף בסוף השבוע, לאחר שהתאגיד גינה את התבטאויותיה והעניק גיבוי למנהל החדשות ליאור לנדנברג • חסון פרסמה צילום מסך מהתכתבות עמו, שלטענתה מוכיח כי נדרשה להקריא נוסח התנצלות שהוכתב לה כתנאי לחזרתה לשידור • בתאגיד דוחים את הטענות ומבהירים כי בין הצדדים הוחלפו טיוטות של נוסח ההתנצלות

עו''ד מיכה גדרון / צילום: תמר מצפי

"כל הקונים יושבים כרגע בבית ומחליטים להמתין כי הם חושבים שמחירי הדירות יירדו"

עו"ד מיכה גדרון פרש לאחרונה מתפקידו כיו"ר הוועדה המחוזית מרכז ● בראיון פרישה הוא מעריך כי מחירי הדירות צפויים לזנק מחדש ברגע שהרוכשים יפסיקו להמתין, ומזהיר מפני עיוות הארנונה שיוצר מיליוני מטרים של תעסוקה מיותרת

עו''ד ליאור אבירם, עופר גרינברגר ויותם עירוני, בפאנל משותף בהנחיית שחר כהן / צילום: כדיה לוי

למרות הירידות במניות השבבים, בכיר באפלייד מטריאלס: "אנחנו מגדילים היקפי ייצור"

בפאנל בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בהנחיית שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, אמרו בכירי קמטק ואפלייד מטיריאלס ישראל שאין סימן להאטה בהזמנות, למרות המפולת במניות השבבים ● יותם עירוני מאלטשולר שחם: "זו התעוררות מחלום, התפכחות" ● אלו המדדים שלפיהם הם מנסים לזהות את נקודת המפנה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אמנון שעשוע מעמיד למכירה את הבנק הדיגיטלי one zero

המיליארדר ומייסד מובילאיי עשוי למכור את חלקו בבנק שהקים במטרה לחולל מהפכה בשוק הבנקאות הישראלי • המהלך מגיע לאחר שורה של מהמורות בעסקים אחרים שהקים, בהם אורקם ו-AI21 ● ככל הידוע המגעים עדיין לא הבשילו לכדי עסקה מחייבת

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

עובדי ארקיע ניצחו את האחים נקש ולא ידוללו

לפי שעה, נושא דילול המניות של עובדי ארקיע ירד מהפרק, ובחברה צפויים לבחון חלופות אפשריות להזרמת הון ● בתוך כך, סכסוך העבודה בו איימו העובדים בשבוע שעבר, לא יופעל.