גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

מהפכות פיננסיות למען הציבור? / אילוסטרציה: AI GEMINI

מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר

באוצר מקדמים שורת מהלכים בעלי השלכות פיננסיות מרחיקות לכת ● כפי שנחשף בגלובס, בכירים בדרג המקצועי דוחפים להקטנת ההפרשות לפנסיה בתמורה להגדלת הנטו, לצד רפורמה בהשקעות ● למרות ההבטחות, הסימנים מעידים: התמריץ הוא הגדלת קופת המדינה

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

השבוע זה קורה: כך תיערכו לחסימות הלילה באיילון ובכביש החוף

שיבושי תנועה צפויים השבוע בלילות בשל סגירת מקטעים בכביש החוף ובנתיבי איילון ● 
העבודות כוללות בעיקר הנפת שילוט לקראת הרחבת מיזם הנתיבים המהירים ● מה ההמלצות, ואיך אפשר להיערך?

האם התקופה הקשה של חוסכי S&P 500 הסתיימה? / אילוסטרציה: Shutterstock

המומחה שמעריך: שני גורמים יקבעו כעת את הכיוון בבורסה של תל אביב

החוסכים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה ספגו עוד חודש שלילי, חוץ ממסלול אחד - S&P 500 ● למרות שתל אביב הציגה תשואה גבוהה מוול סטריט ביולי, ניכוי היום האחרון מהחישוב והזינוק בשער הדולר הפכו את התמונה עבור החוסכים ● וגם: מה למדנו מאחת מעונות הדוחות הדרמטיות בקרב ענקיות הטכנולוגיה

בני אפשטיין, נדב צפריר / צילום: יח''צ, מנש כהן

כמעט 1.5 מיליארד דולר נמחקו בסוף שבוע אחד: הישראליות שחטפו מכה בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● חולשה בסייבר: למה הדוחות של צ'ק פוינט מחקו 1.3 מיליארד דולר בשוויה? ● אחרי ההפתעה לרעה: מניית רדקום התרסקה ב-20% בשבוע אחד ● וגם: הניסוי שנכשל ושלח את מניית חברת הביוטק הישראלית לשפל של כל הזמנים

איתן עציוני / צילום: עציוני ניהול תיקים

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל ● פילוסופיית ההשקעות שלו פשוטה: "השקעות ערך כמו וורן באפט. מותגים חזקים, רווחיות יציבה ומכפילים נמוכים" ● בשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר: ממניית פיבי ועד חברת המגורים הזולה

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

בעוד חודש, 4 חברות לפחות יפעילו קו לניו יורק. מינימום לכרטיס: 1,400 דולר

דלתא ויונייטד צפויות לחזור לחגים, ישראייר ממתינה לקבלת אישור להפעלת הקו - ובכך היצע המושבים לניו יורק יוגדל לרמה שלא נראתה הרבה זמן ● בדיקה מעלה כי הכרטיסים עדיין יקרים

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

המבצע של רשות המסים עומד להסתיים: כמה הלבינו את הונם?

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שמעניק חסינות פלילית למי שמדווחים על הכנסות ונכסים שלא הוצהרו, יסתיים בסוף אוגוסט ● עד כה הוגשו מאות בקשות בהיקף של כ־877 מיליון שקל, וברשות המסים מעריכים כי מי שלא ינצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי עלול להיחשף בעתיד לאכיפה מוגברת ללא אפשרות להסדרה בתנאים דומים ● גלובס עושה סדר

מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג

הפיזיקאי הישראלי שמאחורי ההישג ההיסטורי בתעשיית הקוונטים: "כמו מדליית זהב"

ניסוי יוצא דופן של קדמה הישראלית ו־IBM הוכיח לראשונה "יתרון קוונטי" מדעי ועקף מחשב־על עם 700 אלף ליבות ● המנכ"ל ד"ר אסיף סיני מספר איך רעיון שנראה בלתי אפשרי הפך לפריצת דרך עולמית, לאילו תעשיות היא תגיע קודם ולמה הוא לא מוטרד מתגובת השוק

ראש ממשלת הודו, מודי, בכנסת עם ראש הממשלה נתניהו, השנה / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

רובים וחימושים: המדינה שסיפקה לישראל 2,500 משלוחי נשק במלחמה

דוח חדש של אמנסטי חושף כי מאז ה־7 באוקטובר הועברו לישראל אלפי משלוחי אמל"ח מהודו ● מאחורי הזרם הזה עומדות התעשיות הביטחוניות, שהעבירו בשנים האחרונות ידע וייצור לתת־היבשת ● בכך הן הפכו את אחת הלקוחות הגדולות שלהן - לחלק משרשרת האספקה

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025

מניתוח של נתוני הלמ"ס שנערך באוניברסיטת ת"א עולה כי מספר הישראלים שעזבו את המדינה לשלושה חודשים ומעלה בשנת 2025 ממשיך את המגמה של נתוני שיא בתחום ההגירה: 90,922 ישראלים עזבו במהלך השנה, לעומת מספר דומה ב-2024 ● פרופ' איתי אטר, מעורכי המחקר: "רבים מחכים לראות מה יקרה בבחירות"

הבנקים לא מגלגלים את הירידה בריבית לנוטלי המשכנתאות / איור: גיל ג'יבלי

הורדת הריבית "נתקעה" בדרך ולא הגיעה במלואה לנוטלי המשכנתאות

הריבית במשק ירדה בשנה האחרונה באחוז שלם, אבל רק חלק מההקלה הגיעה לציבור ● יועצי משכנתאות מדווחים כי הבנקים העלו את המרווחים שלהם, ולפעמים פי שניים, לעומת המצב לפני כמה חודשים ● אישוש לכך ניתן למצוא גם בנתוני בנק ישראל

ממ''ד / צילום: Shutterstock

המחקר המפתיע שמצא כי מחירי דירות ללא מיגון עלו מהר יותר

ניתוח שערכה חברת BYNDbiz על כ־111 אלף עסקאות יד שנייה, מורה כי דווקא במהלך המלחמה הפרמיה של הממ"ד ירדה לטובת הסיכוי שבדירות הישנות יבוצעו פרויקטים של התחדשות עירונית

אסטרהזנקה / צילום: Reuters, REUTERS

ענקית תרופות בשווי 400 מיליארד דולר? המגעים למיזוג שמרעידים את ענף הפארמה

הדיווחים על שיחות ראשוניות למיזוג בין אסטרזניקה ל־BMS מסעירים את שוק התרופות, כאשר השילוב בין השתיים עשוי לייצר ענקית בשווי של כ־400 מיליארד דולר ● אלא שבין משוכות ההגבלים העסקיים, בשוק כבר מזהירים: "מגה־מיזוגים הורגים חדשנות וגמישות"

דובאי / צילום: Shutterstock, Risal Khan

בעלת הברית של ישראל שמתקרבת מחדש לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איחוד האמירויות מחדשת קשרים עם איראן, הסכם הגרעין עם סעודיה עלול לגרום למדינות נוספות באזור לפתח גרעין, והפסיקה הרגישה בגרמניה ● כותרות העיתונים בעולם

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בעקבות ביטול התקיפה האמריקאית באיראן

הנאסד"ק זינק במעל 2% ● מחירי הנפט צנחו ● מניות השבבים התקשו, מניות התוכנה וענקיות הטכנולוגיה קפצו ● אמזון לראשונה בשווי שוק של 3 טריליון דולר ● מניית אסטרה זנקה צנחה לאחר דיווח שלפיו החברה מנהלת מגעים למיזוג עם בריסטול-מאיירס סקוויב ● הין המשיך להתחזק מול הדולר בעקבות הודעתה של שרת האוצר היפנית על התערבות משותפת של יפן וארה"ב לחיזוקו מול הדולר

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

בעקבות הביג מק: יצאנו לבדוק עד כמה ישראל באמת התייקרה

"האקונומיסט" דירג את ההמבורגר בישראל כשני הכי יקר בעולם ● על הנתון עט הח"כ המיועד וראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, שנופף בו כהוכחה לכישלון הממשלה ● אלא שהממצאים פחות מרחיקי לכת, גם אם הבעיות אכן קיימות ● המשרוקית של גלובס

יוסי זינגר, יו''ר ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

הצפת ערך: ג'נריישן מצרפת מוסדיים לעסקת הענק בשוק האנרגיה

פאוורג'ן, זרוע האנרגיה של הקרן, צפויה לקבל השקעה של עד מיליארד שקל מהפניקס ומוסדיים נוספים, הצפויה לתמוך ברכישת שיכון ובינוי אנרגיה ● הקרן תכיר ברווח של עד 320 מיליון שקל מעליית שווי החברה הבת

מייסדי פאפאיה גיימינג, אוריאל בכר, אלכס ליאחובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

ביהמ"ש אישר צו עיכוב הליכים זמני: פאפאיה גיימינג מודה שאינה יכולה לשלם 719 מיליון דולר

פאפאיה גיימינג ביקשה מבית המשפט בישראל לעכב הליכים ולאשר הסדר חוב בעקבות פסק דין בארה"ב שחייב אותה לשלם 719 מיליון דולר ל-Skillz ● בית המשפט העניק צו עיכוב הליכים זמני ● פאפאיה: ״בשל הצלחת החברה, ועל מנת להגן על עובדינו ועל לקוחותינו ולאפשר לנו להמשיך לפעול כרגיל עד להכרעה בערעור בארצות הברית, פנינו לבית המשפט להסדר תשלומים מפוקח״

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

78 שנה: עם אפס פרסומות, החברה הביטחונית שהפכה לסמל לאומי

בלי קמפיינים נוצצים או מוצרים על המדף, רפאל שומרת על מעמד יוצא דופן בתוך ישראל ומחוצה לה ● יגאל דמרי מסביר למה תוצאות בשטח חשובות יותר ממאמץ תדמיתי ● מדד המותגים

צילום: Reuters, USA TODAY Network

כולם רצים ל-AI? תסתכלו מה עושים בעלי העניין בחברת הבנייה שאיבדה 60% משוויה

מניות של חברות הפועלות בתחומים שהמשקיעים נטשו טומנות לעתים הזדמנויות חדשות, ומי כמו בעלי עניין באותן חברות יודעים זאת בזמן הנכון ● המקרה המייצג של Builders FirstSource, שבעליה חזר לקנות מניות לאחר שבפעם הקודמת שעשה זאת ראה תשואה של פי 13