גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

עובדי EY ישראל פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל

העובדים דורשים לשפותם על עלויות ההעסקה מהבית, לאחר שהתברר ש-2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור הרשת ● יו"ר ארגון העובדים: "תקורות המעביד עברו למימון ע"י כיס העובד. בושה" ● EY: "סכסוך עבודה מיותר"

רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום
רו"ח רונן בראל, יו"ר פירמת רואי החשבון EY ישראל / צילום: יונתן בלום

עובדי פירמת ראיית החשבון הגדולה בארץ, EY ישראל, פתחו בסכסוך עבודה מול הנהלת הרשת בראשות רו"ח רונן בראל, בשל סירוב ההנהלה לשפות את העובדים על הוצאותיהם בגין עבודתם מהבית בתקופת הקורונה - כך נודע לגלובס.

העובדים מתקוממים על כך שלמרות נבואות הזעם בתחילת משבר הקורונה והוויתורים שהם נדרשו לעשות לטובת הישרדות הפירמה, התברר להם כי שנת 2020 הייתה שנה רווחית מאוד עבור EY ישראל, ובכל זאת - הפירמה מסרבת לשפות אותם על עלויות העסקתם מהבית.

העובדים דורשים מימון של הציוד המשרדי הנדרש להם לצורך העבודה מהבית, מימון החיבור לאינטרנט, קביעת מנגנון השתתפות בעלויות העבודה מהבית וכן חלוקת בונוסים לכלל עובדי הפירמה שתרמו לרווחיות בשנה החולפת.

במכתב שהעביר ארגון עובדי הפירמה לכלל העובדים לאחרונה, נכתב כי "כידוע לכם, לצערנו אולצנו כולנו, הוועד והעובדים, להגיע למצב בו אנו נדרשים לעמוד על זכויותינו - זכויות אשר היו אמורות להיות ברורות מאליהן, במיוחד לאור התגייסותכם המרשימה עם תחילת משבר הקורונה. אנו מבקשים את מה שמגיע לכם בזכות ולא בחסד. כפי שידענו לתת כתף, להיכנס תחת האלונקה ולסייע להוביל את הפירמה לרווחי שיא.

"למרות כל נבואות הזעם, כעת כאשר ברור כי הפירמה איתנה מתמיד ומרוויחה, אנו רואים את חובת ההנהלה להסדיר באופן ברור והוגן את תנאי העבודה וכן להסדיר את כללי העבודה החדשים מהבית".

ארגון העובדים טוען כי הסדרת העבודה מהבית היא המינימום אשר מצופה מההנהלה, עלויות ההעסקה מהבית לא אמורות להיות מושתות על העובדים, ופירות ההצלחה של הפירמה מגיעות לכלל העובדים.

כחלק מהסדרת מציאות העבודה החדשה, העובדים דורשים מהפירמה לספק לכל עובד ציוד משרדי - אמצעי עבודה מבית, באופן שוויוני; לספק לכל עובד אשר זקוק לכך ציוד לחיבור לאינטרנט - אלחוטי או קווי; להסדיר את נושא ההסעדה בזמן העבודה מהבית ובכלל; לקבוע מנגנון השתתפות בהוצאות עבודה מהבית; לחלק מענק שוויוני לכל עובדי הפירמה שתרמו לשנה המוצלחת ולרווחי שיא; ולפרסם נהלים אחידים בכל הנוגע לעבודה מהבית שאינם שונים ממנהל למנהל.

"לצערנו, חוסר ההיענות של ההנהלה חייב אותנו לבקש מההסתדרות לאשר הכרזת סכסוך עבודה", נכתב במכתב ששוגר לעובדים. "קראנו פעמים רבות להנהלה לעצור ולנהוג לפי אותו סולם ערכים אשר היא ביקשה מאיתנו לנהוג לפיו עם תחילת משבר הקורונה והחשש אותו היא ביטאה לחוסנה של הפירמה. נאה דורש, נאה מקיים. כעת, מאחר שההנהלה התמידה בסירובה והתבצרה בעמדותיה, אנו נאלצים להכריז על סכסוך עבודה, וככל שלא נגיע להבנות בתום תקופת הצינון, ניאלץ לנקוט צעדים ארגוניים כדי לעמוד על זכויותיכם".

פתחו את ההסכם הקיבוצי

ארגון עובדי EY ישראל הוא הראשון מבין ועדי פירמות ראיית החשבון המכריז על סכסוך עבודה. עובדי EY היו גם הראשון להתאגד לפני מספר שנים.

גל התאגדויות העובדים בפירמות רואי החשבון נחשף לראשונה בגלובס במהלך שנת 2015, כאשר עובדי פירמות שונות ב"ביג 5" (5 הפירמות הגדולות בשוק) החלו לפעול להקמת ועד. הראשונים לפתוח במהלך היו עובדי EY ישראל כאמור. המהלך להקמת הוועד בחברה נבנה במשך מספר חודשים, ובשלהי 2015 פתחו העובדים בשלב הגלוי של ההתארגנות, ותוך פחות מיממה השלימו את הליך הקמת הוועד היציג הראשון בפירמות ראיית החשבון והתארגנו בשורות ההסתדרות.

ביולי 2017 עשו עובדי פירמת EY ישראל היסטוריה בשוק ראיית החשבון, כאשר חתמו על ההסכם הקיבוצי הראשון בשוק ראיית החשבון לעובדי הפירמה. תוקפו של ההסכם נקבע עד שנת 2022, והוא כלל פרקים ארגוניים וכלכליים שנושאים בשורה משמעותית בנוגע לשיפור תנאי 1,900 עובדי הפירמה. בין היתר מדובר בקרן השתלמות, השתתפות במימון ארוחות העובדים, בונוסים, הגדלת מכסת ימי החופשה וסעיפים להגברת הביטחון התעסוקתי.

על-פי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר כשנה וחצי, כל עובדי המטה והאדמיניסטרציה שהשלימו 24 חודשי עבודה בחברה, או מתמחים שהגיעו לדרגה מסוימת, יהיו זכאים להצטרף לקרן השתלמות לפי בחירתם; עובדים יהיו זכאים להטבות שונות, ובהן השתתפות במימון ארוחות, בונוסים ועוד; וכל עובד יהיה זכאי לדמי מחלה בשיעור מלא (100%) כבר מיום ההיעדרות הראשון. ההסכם מסדיר ומגדיל גם מכסת ימי החופשה השנתית, כך שלמשל עובדי משרד בדרגת מנג'ר או עובדי מטה ואדמיניסטרציה, משנת הוותק החמישית בחברה, יהיו זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית.

בתחילת משבר הקורונה נעתרו העובדים לבקשת ההנהלה לפתוח את תנאי ההסכם הקיבוצי ובין היתר לוותר על הבונוסים המגיעים להם ותנאים נוספים במהלך המשבר. זאת, מתוך סולידריות ומחשבה כי יש לסייע לפירמה לשרוד.

על הרקע הזה מתקוממים היום העובדים לאחר שהתברר להם כי רווחי הפירמה גבוהים, וכי בכוונת הפירמה לשלם בונוסים, אך הפירמה אינה מסכימה לשפותם על הוצאותיהם מהבית.

לדברי רו"ח יוסף לבנזון, יו"ר ארגון עובדי EY, מנהלי הפירמה, בראשות היו"ר רונן בראל, לא מקיימים את ההבטחות שהבטיחו בראשית המשבר, כאשר העובדים הסכימו להתייצב לצד הפירמה.

לדבריו, "לאחר הצהרות אפוקליפטיות מצד הנהלת הפירמה על סכנת פגיעה כלכלית קשה בפירמה עם פרוץ משבר הקורונה ובקשה שלה לפגיעה בתנאי השכר והעבודה של כל העובדים כולל פיטורי עשרות עובדים, הוסכם כי במרץ (2021), נדון על פיצוי/שיפוי/מענק כזה או אחר לעובדים. ככל שנבין שהפירמה לא חוותה משבר, הפירמה הבטיחה להחזיר כמעט את כל התנאים שנלקחו כגון: החזרת שעות נוספות, החזרה של עובדים מחל"ת ועוד, אך בעיקר הובטח כי יינתנו תוספות שכר משמעותיות באוקטובר אשתקד, אולם התוספות היו קטנות במחצית מהשנים קודמות, ובמקביל לקיצוץ בתנאי העבודה - בשל המעבר לעבודה מהבית - עובדים רבים מממנים בפועל מהנטו שלהם את עלות העבודה מהבית".

מה היו התשובות שקיבלתם במהלך השיחות עם ההנהלה שהובילו אתכם להכריז על סכסוך עבודה?
רו"ח לבזון: "הבנו שמבחינת הנהלת הפירמה - לא קיים מצב של נאה דורש, נאה מקיים. הנהלת הפירמה, שביקשה מהעובדים לפתוח את ההסכם הקיבוצי כדי למנוע פגיעה כלכלית אפשרית בפירמה בשל משבר הקורונה (שכאמור כלל לא פגע בפירמה), מסרבת לעשות אותו דבר עבור העובדים שלה ולאפשר להם תנאי עבודה הולמים והוגנים עבורם.

"הנהלת הפירמה מציגה כלפי חוץ מצב שהיא כביכול תומכת בעובדים, אבל מדובר בתמיכה שמלאה בהגבלות, תנאים וכוכביות. חשוב להבין - המצב הזה נגרר כבר חודשים ארוכים, וכל פעם יש סחבת נוספת מצד ההנהלה, כאשר בפועל העובדים נושאים על גבם את מימון העבודה מהבית (ציוד משרדי, ריהוט משרדי, חיבור יציב וקבוע לאינטרנט החיוני לסוג זה של עבודה, השתתפות בהסעדה וכו').

"הדברים הגיעו לשיא באחת השיחות עם ההנהלה, כאשר בתשובה לדרישה שלנו שהעובדים יפסיקו לממן עבור הפירמה הרווחית את העבודה מהבית - נאמר לנו בתגובה כי 'לא מגיע לעובדים שהפירמה תישא בעלות העבודה מהבית, שכן בגלל הסגר העובדים לא צריכים להוציא כסף (אישי שלהם) על ביגוד, וגם נחסך לכם זמן נסיעה ברכב'".

לבנזון מוסיף: "צריך להבין שההנהלה, בזמן רווחי שיא שהושגו בזכות העובדים, אומרת לעובדים שבפועל מממנים את החברה, שבגלל הקורונה נחסכו לעובדים הוצאות אישיות מכספם האישי, כמו קניית בגדים, ולכן החיסכון הזה כאילו אמור להיות מופנה למימון עלות העבודה מהבית. זו הגישה. מזל שלא אמרו שגם עובדים לא טסים יותר לחופשות אישיות לחו"ל, וכעת נוכל לממן בכספים אלה, בעוד אלפי שקלים, את הפירמה. פשוט הבנו שעבור ההנהלה, העובדים שקופים".

ידוע לכם מה היו הרווחים של הפירמה בשנה החולפת?
לבנזון: "לא ידוע מה הרווחים. המידע לא חשוף. מדברי מנהלי הפירמה באירוע סיכום שנה שנעשה לכלל עובדי הפירמה בתחילת ינואר, נאמר כי הפירמה רווחית, וכי יחולקו בונוסים לעובדים, וגם זה נאמר בשיחות מול ההנהלה בנוכחות נציגי ההסתדרות. דרשנו, לפני שמחלקים בונוסים, קודם לטפל בבעיות הציוד, ההסעדה, האינטרנט ועוד - ולאחר שהפירמה יצרה סחבת בטיפול אמיתי, לא יחצ"ני, בנושאים אלה, הבנו שנדרש לא רק לדבר על העבר אלא גם על ההווה, נאמר לנו כי לכאורה יחולקו בונוסים הגדולים בעשרות אחוזים השנה (בונוס הוא חלק מההסכם הקיבוצי), אולם בפועל ההנהלה מסרבת לתת נתונים על סכום תקציב הבונוסים, הסכומים רחוקים מלהיות גבוהים בעשרות אחוזים לעומת שנים עברו, ובפועל רוב העובדים לא קיבלו העלאות או בונוסים כמובטח, ומה שכן חולק - חולק רק לכשליש מהעובדים. כפי שההנהלה ידעה לגזור גזירות על כל העובדים - כך גם ראוי לתגמל את העובדים, ללא אפליה והפרד ומשול".

עובדי הפירמה זועמים גם על כך שממידע שמגיע אליהם הם מבינים כי בסניפים אחרים של הרשת הבינלאומית בחו"ל העובדים זוכים ליחס אחר. לדברי לבנזון, "קיבלנו ממש במקרה חומר הסברה לעובדים של הפירמה הבינלאומית, שם יש כמעט אחד לאחד את מה שאנחנו מבקשים - למשל החזר 75% מעלות ציוד וריהוט משרדי, סבסוד חודשי קבוע בסך של 25 דולר של חשבונות האינטרנט ועוד. איננו יודעים לומר למי זה ניתן בפועל, אך ניכר שהמדיניות היא שונה, בכך שמורגש ששם העובד במרכז, ואילו פה למרות המצב המצוין של רווחי הפירמה (בשל מסירות העובדים), מנסים בכל דרך להקשות על העובד, ובפועל יש עובדים שמוציאים סכומים גדולים מכיסם - ממשכורת בסיס שממילא אינה גבוהה, עבור 'הזכות' לעבוד מהבית. תקורות המעביד עברו למימון על-ידי כיס העובד. פשוט בושה".

לעובדי הפירמה חשוב להבהיר כי לא מדובר בעובדים שרבים על "בונוסים" כבדים, אלה בעובדים ששכר הבסיס שלהם בפירמה אינו גבוה ועומד על 6,000-7,000 שקל, וכחלק מההסכם הקיבוצי נוספו אלמנטים כדי לשפר את התגמול, בהם הבונוסים, עליהם הם ויתרו בתחילת שנת הקורנה.

"זה בעצם חלק ממה שמגיע לעובדים. וללא קשר - בשום מצב עובד לא צריך לשלם מהנטו שלו עבור מימון התקורות של המעסיק. בטח כשמדובר במעסיק שמרוויח רווחי שיא ושבפועל חסך הון על גב העובדים", אומר לבנזון.

EY: "סכסוך עבודה מיותר"

מבירורים שערכנו בפירמה עולה כי במסגרת ההסכמים שנחתמו עם ועד העובדים בתחילת משבר הקורונה התאפשרה הפחתת שכר רוחבית של 25% לעובדים, אך הפירמה לא ניצלה את האפשרות הזאת ולא הפתיחה את השכר.

בנוסף עולה כי הפירמה העניקה מענק חזרה מחל"ת לעובדים שהוחזרו לעבודה לאחר חל"ת במחצית 2020, ומיוני אשתקד לא הוצאו עובדים נוספים לחל"ת, ולא פוטרו עובדים.

עוד עולה מהבירור כי תקציב הבונוסים השנה משמעותי ביחס לשנה הקודמת, וכי בוועד העובדים ככל הנראה יודעים את היקף הבונוסים.

בנוסף, מהבירור עולה כי הפירמה אפשרה לכלל העובדים להמשיך לעבוד מהמשרדים לאורך כל תקופת המשבר, אך עובדים שביקשו לעבוד מהבית יכלו לעשות זאת, ואף קיבלו מהפירמה מסכי מחשב, נט סטיקים וכיסאות עבודה.

מפירמת EY ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו שבתקופה זו, בה המשק הישראלי מתמודד עם אתגר כלכלי מהקשים בתולדותיו, והפירמה שומרת על רצף פעילותה ותעסוקת העובדים, בוחר ועד העובדים להכריז על סכסוך עבודה מיותר. התייחסנו ונתייחס לסוגיות באופן ענייני, במסגרת השיח מול נציגות העובדים ולא מעל דפי העיתון".

עוד כתבות

ד''ר דמיאן נג / צילום: באדיבות יוליוס בר

השוק מתלהב מלונג'ביטי. אנליסט בכיר ממליץ איך לזהות חברה מוצלחת להשקעה

לפני שמחליטים להשקיע - מה חשוב לבדוק, ומדוע הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה? ● ד"ר דמיאן נג מיוליוס בר מסמן את החברות המעניינות, ויש לו המלצות למי שנכנס לתחום החם ● מדעי אריכות החיים

אייל חומסקי / צילום: איל יצהר

דיסקונט ולאומי בוחנים השקעה במשרד הפרסום אדלר-חומסקי

זרועות ההשקעה של הבנקים בוחנות השקעה במשרד הפרסום הוותיק לפי שווי מוערך של כחצי מיליארד שקל ● בעבר נסחרו מניות אדלר-חומסקי בבורסה למשך זמן קצר, בטרם נמחקו ע"י בעלי השליטה ● ויקטור וקרט מלאומי פרטנרס מגיע מקשת 12 ומכיר היטב את משרדי הפרסום

עובדי בניין / צילום: Shutterstock

התקנות החדשות שיזמי הנדל"ן צריכים להכיר

מתחילת השנה נהרגו 30 פועלים באתרי הבנייה, ומאות נפצעו ● תקנות הבטיחות החדשות, שייכנסו לתוקף בשבוע הבא, מרחיבות את תחום האחריות המשפטית גם למזמיני הבנייה ● "המחוקק מכניס שחקנים חדשים לתוך מעגל האחריות לבטיחות"

מייקל אקרמן מנכ''ל סימילרווב הנכנס / איור: גיל ג'יבלי

קבלת הפנים למנכ"ל סימילרווב: חבילת תגמולים של מעל 10 מיליון דולר

מייקל אקרמן שיחליף את המייסד אור עופר, יזכה לתגמול שנתי במזומן של 1.6 מיליון דולר הכולל מענק חתימה חד פעמי, לצד מניות חסומות בשווי של עד 10 מיליון דולר ● מניית סימילרווב עלתה בכמעט 300% מהשפל באפריל

הילה ויסברג ואסף גלעד בשיחה עם אלון סטופל, יו''ר רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

"הייטקיסטים דורשים משכורות של עמק הסיליקון. חברות עוברות לחו"ל"

שיחה עם אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות ● על הדרך שהובילה את ישראל ל־440 אלף מועסקים בהייטק מעבר לים, התייקרות העובד הישראלי והחיפוש אחר מנכ"ל חדש

תוספי תזונה של המותג ''הוליס'' מבית תנובה / צילום: יח''צ תנובה

תנובה נכנסת לתחום תוספי התזונה: משיקה את המותג הוליס

בשלב ראשון מדובר ב-11 מוצרים בתשעה תחומי בריאות, שיושקו בעוד כשבוע-שבועיים בסופר-פארם ויימכרו שם באופן בלעדי למשך כשלושה חודשים ● בחברה לא חושפים את היקף ההשקעה במהלך ● מנכ"ל תנובה, גדי קוניא: "עבדנו על המהלך מעל לשנתיים"

עמוס לוזון / צילום: People Photography

"בוננזה רצינית": עמוס לוזון התעשר מרכישת עסק בקשיים, וינסה לעשות זאת גם בארה"ב

עשור לאחר שקנה בנזיד עדשים את קבוצת הבנייה הקורסת א.דורי והביא אותה לשווי של 2 מיליארד שקל, ינסה לוזון לשחזר את ההצלחה עם קוהאן פרופרטיז, שנקלעה לסחרור לאחר שבעליה נטל ממנה כספים ● מקורב לעסקה: "מהלך חד ומהיר, שיש לו פוטנציאל אינסופי"

מימין: חנן פרידמן, אבי לוי, משה לארי, אלי כהן / צילום: אורן דאי, רמי זרנגר, מזרחי טפחות, אייל טואג

התביעה שמטלטלת את הבנקים ועשויה לפתוח עידן חדש במערכת

בית המשפט המחוזי בלוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בגין אי־תשלום ריבית על יתרות העו"ש ● המשמעות: פתח לדרישת כספים בחזרה מהבנקים ● על הפרק: מיליארדי שקלים ● בענף חלוקים האם מדובר בהחלטה צודקת או בטעות מסוכנת שעשויה לטלטל את המערכת כולה

פרויקט MIA של חברת גיא ודורון לוי בבאר יעקב / הדמיה: OLIN

הדירה נמכרה ב־4.05 מיליון שקל: כמה שווה יחידת הדיור שבתוכה?

הדירה נמצאת בבניין בקומה ה־15 וכוללת דיורית בת שני חדרים וכן שתי חניות ומחסן פרטי ● הפער במחיר לעומת דירת 6 חדרים רגילה בפרויקט עומד על 250 אלף שקל

פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008 / צילום: ap, Franck Robichon

"תרחיש מכוער": האזהרה של זוכה פרס נובל לכלכלה

החוב הציבורי של צרפת תופח, תשואות האג”ח מזנקות והרחובות בוערים ● הכלכלן זוכה הנובל פול קרוגמן מזהיר מפני תרחיש "מכוער במיוחד" של משבר חוב, ומצביע על המחיר שמשלמים הצעירים כדי להגן על הפנסיות של המבוגרים

אילוסטרציה: Shutterstock

"חדלת פירעון בפועל": בקשה לצו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי

חברת הייעוץ אסיאג מבקשת להוציא צו פתיחת הליכים נגד האב סקיוריטי בטענה לחוב של כ־100 אלף דולר וחדלות פירעון בפועל ● במקביל נדחתה בקשת החברה להסיר עיקולים ממניות קיו פוינט המיועדות לעסקת מכירה ב־8.7 מיליון דולר, שנועדה לסייע בפירעון חובותיה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מחקר: סל המזון התייקר בעד 20% בארבע שנים, אך האינפלציה מסבירה חלק ניכר מהעלייה

חוקרים מאוניברסיטת ת"א בדקו את מחיריהם של 80 מוצרים ברשתות המזון ומצאו כי קצב ההתייקרות בארבע השנים האחרונות היה גבוה כמעט פי חמישה לעומת ארבע השנים שקדמו להן ● אלא שבאותה תקופה האינפלציה במשק הגיעה לכ-12.5%, ומדד מחירי המזון הרשמי מצביע על עלייה מתונה יותר ● מה עומד מאחורי המספרים?

אלכסנדר וואנג / צילום: Reuters, Carlos Barria

המיליארדר חובב הממים ובעל תספורת המאלט שמאחורי אפליקציית הבינה המלאכותית המצליחה של מטא

אלכסנדר וואנג הזניק את מיוז לראש טבלאות הדירוג והחזיר את מטא למרוץ הבינה המלאכותית, גם אם עורר בדרך תרעומת בקרב עובדי ענקית הטכנולוגיה

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט / צילום:  מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, גלעד קוולרציק

הסירוב של ברק, המבוכה של נתניהו: למה בישראל אין עימות בחירות?

כמעט כל המדינות המפותחות מקיימות עימותים טלוויזיוניים בין המועמדים המובילים בבחירות ● פעם גם ישראל הייתה ברשימה הזאת, אבל לפני כמעט שלושה עשורים נוצר התקדים שהוציא אותה ממנה ● והמחקרים מראים: איזה גורם קובע את זהות המנצח בעימות? ● המשרוקית של גלובס

מערכות ההגנה האווירית של ישראל בפעולה (ארכיון) / צילום: משרד הביטחון

המדינה שמציבה מערכות הגנה אווירית סיניות לצד ישראליות

באזרבייג'ן לא מהססים לרכוש מכל מי שהם רואים לנכון, וכך נוצר מצב שבו מערכות הגנה אווירית סיניות מוצבות לצד כאלו מישראל ● חברת המל"טים המתאבדים הישראלית יוויז'ן חתמה על הסכם עם חברת מאסטוניה ● לראשונה הושלם ייצור מלא של מיירט כיפת ברזל מתוצרת אמריקאית ● ושר ההגנה לשעבר של אוקראינה השיק פרויקט לייצור צבא רובוטים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גיא נתן / צילום: פרטי

הצעיר שסוחף אחריו את המשקיעים החדשים: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטליגנט. שיתקדמו"

בגיל 28 הפך גיא נתן לתופעה סוחפת בקרב המשקיעים הצעירים ● לפסטיבל ההשקעות שלו השבוע, בשיתוף גלובס, צפויים להגיע 5,000 איש ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע הבורסה בת"א אטרקטיבית על פני ארה"ב, טוען כי "הקהל שלי עושה מהפכה בהשקעות, אבל חלק יחטפו סטירה בנפילה הבאה", ומצהיר: "המוסדיים חושבים שהציבור לא אינטיליגנט, הגיע הזמן שיתקדמו"

הפנטהאוז שנמכר במגדל אינפיניטי / צילום: קבוצת חג'ג'

חג'ג' מכרה פנטהאוז במגדל אינפיניטי בתל אביב ב-55.5 מיליון שקל

הרוכש הוא יהודי אמריקאי שקנה את הדירה למגורים. המחיר אינו כולל עבודות גמר ● העסקה מתפרסמת לאחר מבצע שכלל מקדמה של מיליון שקל ודחיית יתרת התשלום, על רקע מכירת דירה אחת בלבד בפרויקט במחצית הראשונה של השנה

טראמפ ופוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ יעשה הכל כדי להוריד את מחירי הדלק לפני הבחירות. כולל עסקה עם פוטין

הנשיא האמריקאי סיכם עם פוטין על אספקת דיזל רוסי לשוק העולמי כדי להוריד את המחירים המזנקים, אך הכמויות הזעירות יכסו שלוש שעות צריכה בלבד ● בשוק מטילים ספק באשר ליכולתה של רוסיה לעמוד בהתחייבות ● ואיך תשפיע ההכרזה על מניות בתי הזיקוק בישראל?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בת 108 הורישה את הנחלה לבת אחת מתוך שישה. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט ביטל צוואה שהעניקה את הנחלה לבת לאחר שקבע כי הייתה מעורבת בעריכתה ● אדם שחויב לשלם לעמוס לוזון כחצי מיליון שקל ביקש לעכב את התשלום עד להכרעה בערעור, אך בקשתו נדחתה ● והעליון ביטל חיוב של פרשמרקט ב־120 אלף שקל לאחר שקבע כי התביעה הייצוגית לא הביאה תועלת לציבור ● 3 פסקי דין בשבוע

ניסים זוארץ, נשיא הבורסה ליהלומים / צילום: טל גבעוני

יותר נמוך מדובאי ומבלגיה: ההסכם החדש בין רשות המסים והבורסה ליהלומים

רשות המסים והבורסה ליהלומים חתמו על הסכם מס הקובע שיעור מס נמוך וקבוע על הכנסות יהלומנים ומבטל את רצפת ההכנסה המינימלית ● המטרה: להחזיר את סוחרי היהלומים של העולם לבורסה הישראלית ● ההסכם מציב את ישראל מול בלגיה ודובאי בשעורי המס, ובמדדים שונים לפניהן