גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן הריבית השלילית בישראל כבר כאן

האינפלציה השלילית בישראל מעמידה את הריבית הריאלית על כ-1.5%, לעומת מינוס 2% בארה"ב ובאירופה - פער שמזרים לכאן כספים של משקיעים זרים ● כעת עשוי בנק ישראל להפחית את הריבית לרמה אפסית ואף שלילית כדי להחליש את השקל ולהמריץ את הפעילות הכלכלית

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

הריבית בישראל נקבעת על-ידי בנק ישראל, ומצויה כיום ברמה הנמוכה ביותר ששררה בישראל מאז ומעולם - שיעור של 0.1% בלבד. באירופה שוררת ריבית שלילית בשיעור של כמינוס 0.5% כבר תקופה ארוכה, ובישראל נבחנת לאחרונה על-ידי בנק ישראל האפשרות להנהיג ריבית שלילית, והסיבה המרכזית לכך היא האינפלציה השלילית בישראל, בשיעור של כמינוס 1%, המשקפת מצב של הוזלת מחירים (דפלציה), וזאת לעומת אינפלציה חיובית בעולם - של כ-2% בארה"ב וכ-1.5% באירופה.

אף שהיעד השנתי לאינפלציה שהגדירו לעצמם הבנקים המרכזיים במדינות המערב עומד על עלייה בשיעור שנתי של 1%-3%, בשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה נמוכה ואף שלילית, ובשנת 2020 ראינו ירידת מחירים בשיעור של 0.7%.

דפלציה אינה בריאה למשק, והיא נבעה בעיקר מהתחזקות השקל, שהביאה להוזלת מוצרים מיובאים, מעליית כוחו של המסחר ברשת, שתמך אף הוא בירידת מחירים, ומהתפרצות מגפת הקורונה העולמית, אשר פגעה קשות בביקושים וגרמה עלייה חדה באבטלה.

האינפלציה השלילית בישראל משקפת ריבית ריאלית חיובית בשיעור של כ-1.5%, לעומת ריבית ריאלית שלילית של כ-2% באירופה ובארה"ב. הריבית הריאלית בישראל גבוהה יחסית לעולם, וכסף של משקיעים זרים זורם לישראל כמו בחוק הכלים השלובים.

כפועל יוצא, בנק ישראל עשוי להפחית את הריבית בישראל לרמה אפסית ואף שלילית, ונוסף על כך לפעול בשלל הכלים המוניטריים העומדים לרשותו, במטרה להחליש את השקל ולעודד את הציבור הישראלי לצרוך ולקנות יותר - לצורך המרצה והגדלה של הפעילות הכלכלית.

מכשירים לטווחים קצרים שבעבר היו מושקעות בהם יתרות נזילות, כגון מק"מ (מלווה קצר מועד), פק"מ (פיקדון קצר מועד), קרנות נאמנות כספיות ואיגרות חוב לטווח קצר של המדינה, נעשו לא רלוונטיים עבור משקיעים פרטיים, בשל תשואה שנתית אפסית עד שלילית, נוסף על עלויות של דמי ניהול ו/או עמלות קנייה ומכירה.

 

במק"מים ובחלק מאיגרות החוב הממשלתיות כבר מגולמת בפועל בחודשים האחרונים תשואה שלילית לפדיון, וזאת בעיקר בשל ההרחבה הכמותית המתבצעת על-ידי בנק ישראל, מצב המבטא ריבית שלילית דה-פקטו, ואת הערכות השוק שריבית בנק ישראל תגיע בקרוב לטריטוריה השלילית.

תופעת התשואה לפדיון השלילית במק"מ ובאג"ח הממשלתיות משמעותה רכישת מלווה ו/או איגרת חוב במחיר יקר יותר משווי החוב עצמו שיוחזר, ומקבילה לזכות להענקת הלוואה בריבית שלילית, אשר לעיתים נשמעת לא הגיונית, אך מתרחשת בבורסה שלנו מדי יום. להמחשת התופעה ניתן להתרשם מהמחזור היומי הממוצע בבורסה במסחר במק"מים, שעמד על מאות מיליוני שקלים בחודשים ינואר-פברואר השנה.

מי רוכש חוב בריבית שלילית בישראל?

האפשרות להשאיר את הכסף במזומן בחשבון העו"ש ולהימנע מרכישת חוב עם ריבית שלילית קיימת, אך מדובר בתופעה עולמית שרק לאחרונה הגיעה גם לישראל. לדוגמה, אג"ח של ממשלת גרמניה מניבה כיום תשואה שלילית של כמינוס 0.62% לשנה ושל כמינוס 0.68% לשנתיים. אז מיהם אותם רוכשים, ומה מניע אותם לרכוש חוב בריבית שלילית?

בראש ובראשונה מדובר בגופים המוסדיים המנהלים כספי ציבור רבים. הרגולציה מחייבת אותם להגביל את סיכון המנפיק שאליו הם חשופים - הבנק הספציפי שבו מנוהל הכסף. לכן, חלף יתרות גבוהות של נזילות הנמצאות כמזומן בעו"ש או בפיקדונות בבנק, מיועדות להשקעה עתידית, רוכשים המוסדיים חוב ממשלתי במח"מ קצרצר, שבו המנפיק הוא מדינת ישראל, על הסיכון המצומצם הכרוך בכך, גם במחיר של תשלום קטן עבורו וקבלת ריבית שלילית.

שנית, מדובר בכספים המיועדים לשמש כביטחונות ו/או שעבודים להלוואות של עסקים ולקוחות פרטיים, שבמקרים רבים יידרשו להשקעה בחוב ממשלתי המדורג AAA, כרמה הגבוהה ביותר לצורך ביטחון/שעבוד.

שלישית, משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי, המבצעים בין היתר עסקאות סוואפ (SWAP) על הדולר, מוכרים דולרים ורוכשים מק"מ או אג"ח של ממשלת ישראל; הם רואים בשקל מטבע חזק ואטרקטיבי לעומת מטבעות אחרים בעולם, ולעומת הדולר בפרט, ויכולים ליהנות מכך.

משכך, המק"מים ואיגרות החוב הממשלתיות לטווחים הקצרים בישראל נסחרים בחודשים האחרונים בתשואות שליליות המשקפות את הציפיות בשוק להפחתת ריבית על-ידי בנק ישראל וכינון ריבית שלילית בישראל.

הפתרונות ליתרות הנזילות כיום

היעדר תשואות חיוביות לפדיון במק"מים ובאג"ח הממשלתיות מביא משקיעים רבים לחיפוש אלטרנטיבות השקעה ליתרות הנזילות הרבות המצויות כיום בתיקים ולהסטת כספים רבים למכשירים עם תוחלת תשואה חיובית אך עם מידת ביטחון הולמת גבוהה, הקרובה ככל הניתן לחוב ממשלתי.

לדוגמה, אג"ח של חברות ממשלתיות - חברות שהמדינה היא בעלת השליטה בהן, כגון עמידר, רכבת ישראל, מקורות, חברת החשמל, נתיבי גז, תעשייה אווירית וכו', אג"ח של בנקים, אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים עם ביטחונות/שעבודים - עם עדיפות ברורה לאג"ח הכוללות שעבוד מלא על נכס ששוויו גבוה משווי סדרת האג"ח המוצעת.

כמו כן, עקב צמצום מרווחי התשואות בין האג"ח הממשלתיות לאג"ח הקונצרניות, כספים ימצאו דרכם להשקעה באפיקי סיכון גבוהים משמעותית, כגון שוקי המניות בארץ ובחו"ל, וזאת כדי לשפר תשואות בתיקי ההשקעות.

לסיכום, עידן הריבית השלילית כבר כאן, והכרזה עתידית של בנק ישראל על ריבית שלילית בישראל לא תהווה הפתעה. מגמה של הסטת כספים נזילים לשוקי האג"ח הקונצרני והמניות תימשך כפועל יוצא של הריביות האפסיות והשליליות בארץ ובעולם, והמשך ההרחבות הכמותיות על-ידי הבנקים המרכזיים. כאמור, גורמים אלו, יחד עם רוח גבית של החיסונים לקורונה, המאותתים על סוף משבר הקורונה שכבר נראה באופק, עשויים לתמוך בהמשך העליות בשווקים.

הכותב הוא מנכ"ל אילים קרנות נאמנות. המידע המופיע בטור זה הוא על דעתו בלבד. לחברה עשויה להיות זיקה למוצרים הפיננסיים המפורטים לעיל, וכן עשוי להיות לה עניין אישי בנושאים המפורטים לעיל. הכתוב ניתן כמידע כללי בלבד, ואין לראות בו המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או נכסים פיננסיים ו/או מוצרים פנסיוניים מכל סוג, או הצעה או התחייבות כלשהי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת במסחר המוקדם

אינטל נופלת במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"