גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איזו מדינה עומדת באמת מאחורי האונייה שאחראית לאסון הזפת?

המשרד להגנת הסביבה מיהר להודיע כי האונייה שאחראית לאסון הזפת בחופי ישראל היא מלוב, ועשתה את דרכה מאיראן לסוריה ● אלא שהמציאות הימית מורכבת יותר, ובדיקת מסמכים הזמינים ברשת לכל מגלה כי הספינה רשומה בכלל תחת איי מרשל ● האם ניתן להגיע לבעלים האמיתיים שלה? לא בטוח

חוף דור מכוסה בזפת / צילום: יוסי אוזן, רשות הטבע והגנים
חוף דור מכוסה בזפת / צילום: יוסי אוזן, רשות הטבע והגנים

אתמול (ד') דיווח המשרד להגנת הסביבה במסיבת עיתונאים חגיגית על השלמת חקירת אסון הזפת בחופי ישראל: לטענת המשרד מקור הזיהום הוא בספינה בבעלות לובית, שעשתה את דרכה מאיראן, ושפכה נפט בלב בים בטרם הגיעה ליעדה - סוריה. אלא שחיפוש במסמכי בעלות המצויים ברשת, מגלה פרטים חדשים ושונים בסיפור.

לפי המסמכים הגלויים ברשת, ייתכן כי הספינה כלל אינה בבעלות לובית - אלא בבעלות חברה הרשומה באיי מרשל. בנוסף, במהלך השנה האחרונה, לפי כתבה באתר Hellenic Shipping News Worldwide, הספינה נקנתה על ידי גורמים אמירתיים, אך לא ידועה זהותם והאם נשארה בידיהם, האם מדובר בבעלי המכלית או פעילות בשם גורם שלישי, והאם המכלית החליפה שוב ושוב ידיים.

זוהי התנהלות שגרתית בענף הספנות הגלובלי והמורכב, שבו קשה מאוד לאתר בעלים מקוריים של ספינות, המחליפות ידיים בתדירות גבוהה, וייתכן כי גם הפרטים הללו - חלקיים בלבד בשושלת ארוכה של בעלויות וחכירות.

בעזרת מיכל בית הלחמי, חוקרת עצמאית של גיאופוליטיקה ברשת, ניתחנו מסמכים הנוגעים להעברת הבעלות של ספינת אמרלד. הספינה המדוברת, פעלה בעבר תחת השם EBN Batuta כשהייתה שייכת לחברת הנפט הלאומית של לוב.

בדצמבר 2020 היא נרשמה בבעלות חדשה, תחת חברת אמרלד מרינס LTD, הרשומה באיי מרשל, וכך שונה שמה לאמרלד. מספר רישום הספינה, נותר כפי שהוא - 9231224 IMO.

בנוסף, ייתכן כי הבעלים הנוכחי של הספינה באיי מרשל - הינו 'חברת קש', היות וקשה מאוד למצוא רישום של בעלים. בשל הקושי לאתר ולמפות את האינטרסים הרבים - הגלויים והנסתרים בענף הספנות והנפט, ספקולציה אפשרית אחת היא כי בשנה החולפת קנו את המכלית בעלים אמירתים מפני שאינם נמצאים תחת סנקציות.

לא ידוע האם אותם בעלים הם אלו שפתחו את החברה באיי מרשל ורשמו שם את המכלית. לפי המידע ברשת, המכלית נרשמה תחת איי מרשל מה-23 בדצמבר 2020, והחברה שרכשה אותה מחזיקה רק מכלית אחת, והוקמה חודש בלבד לפני הרישום.

אגב כך, שנים לפני שעברה לידיים לוביות, הייתה הספינה תחת בעלות קנדית, וגם תחת בעלות נורווגית.

מסקנות החקירה בינתיים הן נסיבתיות בלבד

עולם הספנות וחברות הספנות והבעלים, הוא עסק מורכב. ידיים מתחלפות במהירות, וספינות מחליפות חוכרים בתדירות גבוהה. זהו ענף רצוף שיקולים ואינטרסים פוליטיים וכלכליים.

המידע שהוצג אתמול על ידי המשרד להגנת הסביבה לא כלל התייחסות לשרשרת הבעלות, למרות שספינות שמשנות דגלים ונמלי בית, זהו איננו מחזה נדיר. למעשה, הפרשה כולה סבוכה מאוד, וספק רב האם ניתן לקבוע מהי מדינת הבעלות האמיתית של הספינה - ייתכן שבעלי המכלית קנו אותה בשם חברה המצויה במדינה אחרת.

מסקנות חקירת האירוע כפי שהוצגו לציבור אתמול, הן נסיבתיות בעיקרן. למשרד להגנת הסביבה אין בשלב זה "אקדח מעשן" - ראיות פורנזיות שיובילו אל האשמים הוודאיים, בתוך מבנה הבעלות הסבוך בעולם הספנות.

לישראל אין צילומים מפלילים של האונייה וגם לא השוואה של סוג הנפט שנשאה האונייה והנפט שהפך לזפת והציף את חופי ישראל. היא מייחסת משקל רב גם לעובדה שהאונייה כיבתה את משדריה במיימי סואץ - פעולה המתרחשת באופן קבוע כאשר מכליות נפט עוברות בתעלה.

מטבע הדברים, ישראל גם לא ביצעה חקירה של בעלי האונייה או הצוות שלה, והיא מסתמכת על צילומי לוויין וחקירה שבה סייעו סוכניות וגופים בינלאומיים ומקומיים.

הבוקר, כשעתיים לאחר שהפנינו בגלובס שאלה למשרד להגנת הסביבה בנושא, הוציא המשרד הודעה שבה בין היתר פירט כי לפי ניתוח חדש של חברת TankerTrackers, "האמרלד שינתה בדצמבר 2020 את הבעלות מלובית לבעלות ולניהול של חברה הרשומה באיי מרשל".

יתר על כן, במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי בחלק מהמערכות, האונייה עדיין כתובה תחת בעלות לובית, ושבשל המורכבות של עולם הספנות, אוניות מחליפות חברות, בעלים ודגלים בתדירות גבוהה.

למרות הפרטים החדשים, סיפור הזפת נותר עודנו עם נעלמים רבים, וספק רב לגבי היכולת לגרום למזהמים לשלם. יחד עם זאת, לאור הממצאים השונים, ייתכן כי ישראל תהיה זכאית לתבוע כספי ביטוח ולהשיב לעצמה לפחות חלק מהממון הרב שהוציאה עבור מבצע הניקיון.

אירוע זיהום הזפת והחקירה של המשרד להגנת הסביבה חשפו לציבור הרחב את מה שידוע לעוסקים בתחום הים שנים רבות, בצד הגלובלי: אופיו הגלובלי של סקטור הספנות, השימוש בדגלי נוחות, של מדינות שלמעשה משכירות את ריבונותן, לצד שימוש בחברות קש הרשומות במקלטי מס או מדינות כושלות כגון לוב או סוריה מקשים מאוד על איתור מבנה הבעלות של השחקנים בסביבה הימית.

"לא יודעים מספיק מה קורה במים הכלכליים שלנו"

אהוד גונן, חוקר המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, מסביר שבהיבט הישראלי, "אנו לא יודעים מספיק על מה שקורה במרחבי הים שלנו והמים הכלכליים שלנו.

"בין אם מדובר בטרור מכוון, תקלה טכנית או תאונה - ההשלכות העיוורון הימי זהות - והן פגיעה בסביבה, בכלכלה ובאיכות החיים של אזרחי ישראל. מדינות הנמצאות תחת סנקציות בינלאומיות (בסיפור שלנו סוריה אך גם ונצואלה, צפון קוריאה וכמובן איראן - ש.א) מנסות לעקוף את הסנקציות על ידי הסתרת זהות ובעלות האוניות המבצעות את הסחר האסור בנפט.

"התשתית לכך כבר קיימת באופן רגיל בעולם הספנות. חברות לגיטימיות רבות משתמשות בדגלי נוחות ורישום באיים אקזוטיים כדי להימנע מתשלומי מסים או להימנע מעלויות גבוהות עקב דרישות רגולטוריות שונות. על תשתית זו 'רוכבות' מדינות שתחת סנקציות כדי לסחור בנפט 'מתחת לרדאר'".

גונן מסביר כי "זה קצת כמו ארגוני פשע המשתמשים במקלטי מס לצורך סודיות והלבנת הון. ברגע שהתשתית קיימת עבור חברות ש'סתם' מבקשות להימנע מתשלומי מס היא יכולה בקלות רבה לשמש פלילים, טרור או כל פעילות בלתי חוקית אחרת. לכן, יהיה קשה מאוד לאתר את הבעלים האמיתיים של האונייה.

"אולי שימוש באמצעים מודיעיניים על ידי זרועות הביטחון של ישראל יכול לסייע כאן כי המידע אינו מצוי וגלוי באופן חוקי. מדובר באינטרס עולמי, ארה"ב מנסה זה שנים רבות להילחם בתופעת מקלטי המס ודגלי הנוחות והאירוע האחרון חושף את הצורך הכללי בכך".

עוד כתבות

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

זה לא מחיר חריג, אבל ב-200 אלף שקל, יש לרכב הזה תחרות לא קלה

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד