גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים נאלצים לטפל במה שהממשלות מזניחות

זה רק אחד מהשינויים שמזהה ד"ר אריה קרמפף, המתמחה בכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים, שמשוכנע שהתפיסה שהנחתה את קברניטי הכלכלה ספגה פגיעה אנושה ● בהיעדר שיטה מהפכנית שתחליף אותה, הוא מצביע על שורה של התפתחויות שביחד משרטטות שינוי איטי, אבל עמוק

ד”ר אריה קרמפף / צילום: מורן ויזל
ד”ר אריה קרמפף / צילום: מורן ויזל

"רק כשהגיאות נגמרת מגלים מי שחה עירום", קבע פעם המשקיע האגדי וורן באפט. זמנים של משבר מגלים את האמת, ולא רק לגבי אנשי עסקים או משקיעים. הם יכולים גם לחשוף את הפגמים של השיטה הכלכלית כולה. ובעבר, משברים כלכליים גם הובילו לשינויים דרמטיים בקפיטליזם. אחרי השפל הגדול הגיע עידן מדינת הרווחה, ואחרי המשבר הכלכלי של שנות ה-70, תפיסת השוק החופשי החלה לתת את הטון במערב. האם גם משבר הקורונה יביא לחשיבה מחודשת על השיטה כולה? לא בטוח.

"גילינו שהקפיטליזם יותר שברירי משחשבנו", אומר ד"ר אריה קרמפף. "אמנם השגנו קצב צמיחה מאוד גבוה, והצמיחה גם התפזרה גלובלית בצורה מאוד יפה, אבל השבריריות של המערכת נחשפה, וגם העובדה שאנחנו זקוקים למדינה שתתערב ברגע שהמערכת עומדת לפני קריסה. כי צריך להודות שבלי המעורבות של הבנקים המרכזיים ושל הממשלות ברגעים הקריטיים, גם ב-2008 וגם בקורונה, המשבר היה הרבה יותר קשה. אבל בדיעבד, להתערבויות האלה היה מחיר, כולל הגברת האי שוויון. וזה חשף את הצורך לשנות את הכללים בתקופות של יציבות".

קרמפף, מרצה לכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים במכללה האקדמית תל אביב יפו, משוכנע שהתפיסה שהנחתה את קברניטי הכלכלה ספגה פגיעה אנושה, ועוד נחזור לזה. העניין הוא שאי אפשר לזהות משהו שיחליף אותה, איזו שיטה כלכלית חדשה ומהפכנית. אבל מצד שני, אולי גם לא צריך לחפש אותה. כי מה שכן התגלה בשנים האחרונות הוא שורת רעיונות חדשים מעשיים שנכנסו למיינסטרים של הכלכלה בעולם, ונותנים למקבלי ההחלטות הרבה יותר חופש פעולה. כשמחברים אותם יחד אפשר, אולי, לזהות בכל זאת שינוי עמוק שאנחנו נמצאים בעיצומו.

"ארגז הכלים הכלכלי החדש", כך מכנה קרמפף את אוסף "הפתרונות הנועזים" האלה, כהגדרתו, בנייר עמדה שאותו פירסם השבוע במסגרת "צוותי המומחים של המשבר", יוזמה אזרחית התנדבותית שהחלה לפעול בשנה החולפת. ועכשיו, בראיון לגלובס, הוא מפרט את שורת הרעיונות, שאת חלקם לדעתו כבר אפשר לזהות פה, וחלקם אולי עוד יגיעו. בניסוחו: "השינוי לאט לאט מחלחל והמציאות בסופו של דבר תכפה את עצמה".

פגיעה בלב הקפיטליזם: הפרדיגמה הישנה התערערה, אין כרגע חדשה

לפני שנגיע אל ארגז הכלים החדש שקרמפף משרטט, כדאי להתעכב על התפיסה הכלכלית שלדעתו ספגה מהלומה מכרעת במשברים האחרונים. וזה דורש קצת רטרו אל שנות ה-90. "לאחר קריסת ברית המועצות", מפרט קרמפף, "נכנסנו לתקופה יחסית יציבה מבחינה כלכלית, ומאוד אופטימית. תקופה של גלובליזציה, דמוקרטיזציה, שבה הצמיחה התחלקה בצורה יפה גם מבחינה גיאופוליטית, ועדיין האי שוויון לא היה מאוד גדול. ורבים בקרב הכלכלנים וקובעי המדיניות סברו ש'הנה מצאנו את הנוסחה הנכונה לצמיחה שגם תהיה גלובלית וגם תהיה מכלילה וגם תהיה שוויונית במידה'. זו הייתה תקופה של צמיחה מהירה וגם יציבות כלכלית. והדבר הזה קרס".

את זרעי הפורענות אפשר היה לזהות במשבר בכלכלות דרום-מזרח אסיה בסוף שנות ה-90, ואחריהן במשבר הדוט.קום שהיכה בנאסד"ק בתחילת שנות האלפיים. "אבל אין ספק שהאירוע העיקרי שהביא לקריסת הפרדיגמה הזאת היה המשבר של 2008, ולאחר מכן משבר גוש האירו. אלה כבר לא היכו בפריפריה הכלכלית אלא ממש במרכז, במדינות הליברליות-קפיטליסטיות. וכבר לא היה ניתן לתת הסברים כמו 'אם הם היו עושים קצת יותר ליברליזציה, ואם הם היו עושים קצת יותר רפורמות'. זה פגע ממש בלב של הקפיטליזם המערבי, והוביל לדעיכה, לקריסה של הפרדיגמה הישנה. ומשבר הקורונה נתן עוד דחיפה לצורך לחשוב מחדש כיצד צריך לנהל את המערכת הכלכלית, את הקפיטליזם המערבי והלא מערבי".

אתה מדבר על פרדגימה, או תפיסה שהתערערה. מה התפיסה הזאת בעצם?
"ביסוד אותה פרדיגמה שהתערערה עומדת ההנחה שהשווקים הם בעלי נטייה לאזן את עצמם, שאם ניתן להם לפעול בצורה חופשית הם יגיעו לאיזון. והם גם יתמחרו את הבעיות החברתיות כמו למשל אי שוויון ובסופו של דבר העושר יחלחל, הם יתמחרו את סוגיות איכות הסביבה, התחממות כדור הארץ ואולי אפילו בעיות אי שוויון בין-מגדרי. זה היסוד של התפיסה שהתערערה".

העניין הוא שהתפיסה הישנה, ה"ניאו-ליברלית" כפי שמגדיר אותה קרמפף, אולי התערערה, אבל קשה לזהות שיטה חדשה וסדורה שתחליף אותה. "כדי שיתחולל שינוי כזה צריכים להיות שני דברים. קודם כל, צריך להיות ביקוש, צריך שהמשבר יהיה מספיק גדול כדי שאנשים יהיו מוכנים לקבל את השיטה החדשה, שעדיין לא נוסתה. וצריך שיהיה היצע - שיבואו אנשי המקצוע ויגידו 'אנחנו יודעים איך לפתור את הבעיה'. מאז 2008 יש ביקוש לשינוי אבל הוא לא מאוד מובהק. ומצד שני, באופן מובהק אין היצע. אין רעיונות מסדר הגודל של הפרדיגמה הקיינסיאנית (על שם ג'ון מיינרד קיינס, שקרא למעורבות ממשלתית נרחבת בכלכלה בעקבות השפל הגדול, א"פ)".

מה שכן, השיח הכלכלי השתנה. אם בשנות ה-90 הכלכלנים טענו שהם מסכימים ב-99% מהמקרים, אומר קרמפף, "כיום אפשר לראות כלכלנים בכירים שמתווכחים מעל דפי ה'ניו יורק טיימס' לגבי התפקיד של בנקים מרכזיים, לגבי מדיניות הצנע באירופה, לגבי האופן שבו צריך לפקח על המערכת הפיננסית". וגם "הציבור יודע כלכלה הרבה יותר טוב, או לפחות מעוניין לדעת כלכלה הרבה יותר מבעבר".

עדכון גרסה: חמש התפתחויות ב"ארגז הכלים הכלכלי החדש"

הנכונות לבחון דברים מחדש אולי נשמעת פחות מלהיבה מאשר מניפסט "ליום שאחרי הקפיטליזם" (והיו כאלה אחרי 2008). אבל קרמפף מציע לזכור ש"קפיטליזם היא מערכת מאוד גמישה, ויש לה יכולת להתאים את עצמה גם למשברים וגם לשינויים טכנולוגים". ובמישור יותר מעשי, השינוי צריך לבוא מהמצב הנוכחי. צריך "לקבל את הקיים כנקודת המוצא ולשאול באיזה כלים אפשר להשתמש כדי להפוך אותו ליותר טוב".

אז מה אפשר למצוא ב"ארגז הכלים הכלכלי החדש" שעליו מדבר קרמפף? הוא מזהה חמש התפתחויות עיקריות.

1. הממשלות נוטשות את הכללים. בימים בהם עוד היה תקציב מסודר בישראל, אפשר היה לשמוע לא מעט על הצורך לשמור על "כלל הגירעון", או לא לחרוג מ"כלל ההוצאה", כללים שאמורים להגביל את מרחב התמרון של הממשלה כשהיא מתכננת תקציב. זה לא רעיון ייחודי לישראל, אומר קרמפף, אלא מאפיין של "התפיסה הניאו-ליברלית", שנועד לייצר יציבות לשווקים. "הרעיון הוא שאם אנחנו נשדר יציבות אז השווקים גם יהיו יציבים ויפעלו בהתאם".

אבל מה אם השווקים לא יציבים מטבעם? "גם 2008 וגם משבר הקורונה הבהירו כמה מסוכן לקבוע כללים, משום שלעיתים אתה חייב להגיב מספיק מהר כדי להגדיל את ההוצאה, כדי להגדיל את הגירעון" - וזה כמובן מה שעשו הממשלות בישראל ובעולם, כשהגדילו את ההוצאה באופן דרמטי, בלי לדאוג יותר מדי לגבי הגירעון. "זה שינוי שיהיו לו השלכות ארוכות טווח, כי מרגע שנטשת את התפיסה של כללים תקציביים ושל כללי הגירעון, קשה יהיה להכניס את השד הזה חזרה לקופסה".

קרמפף, אגב, מסביר שבעשורים האחרונים ישראל "הלכה רחוק מדי" לטעמו, וקבעה כללים שמגבילים יותר מדי את ההוצאה הממשלתית. ובכל זאת הוא חושב ש"יש מקום לכללים. אני לא חושב שצריך להעביר למומחים את הניהול הכלכלי, אבל כן צריך איזשהו מחסום שמקשה על פוליטיקאים לפעול בהתאם לדרישות קצרות הטווח של המצביעים".

2. הבנקים המרכזיים בחזית המהפכה. בשנות ה-90 לבנקים המרכזיים ניתנו עצמאות ועוצמה שאמורות היו לשמש אותם כדי לתפקד באופן שמרני. אבל אחרי המשבר של 2008, הם ניצלו את העצמאות שלהם לכיוון אחר לגמרי, ו"הפכו לסוג של חלוצים".

"בתפיסה השמרנית הבנקים המרכזיים צריכים לפעול כדי להשיג מטרה אחת וזה יציבות מחירים, ואחרי זה הפוליטיקאים ידאגו לכל השאר: לצמיחה, לייצוא ואפילו ליציבות פיננסית", מסביר קרמפף. אבל בגישה החדשה, ("הפוסט קיינסיאנית"), לבנקים המרכזיים יש הרבה מטרות. לא רק אינפלציה יציבה אלא גם "יציבות כלכלית, שזה אומר צמיחה ותעסוקה, וגם את היצוא, ואת היציבות הפיננסית של הבנקים", והרשימה נמשכת.

"ובשנים האחרונות אפשר לזהות מגמה שבה הבנקאים המרכזיים הולכים צעד אחד הלאה, ומתחילים לדבר על בעיות של אי שוויון, של התחממות כדור הארץ. הם הופכים את עצמם לשחקן בתוך השיח הפוליטי. יש מי שרואה בזה פגיעה בעצמאות שלהם, ויש שרואים בזה חריגה מהסמכויות שניתנו להם, אבל בכל מקרה יש פה שינוי מאוד משמעותי. והאקטיביזם המוניטרי הזה נוצר גם על רקע הפסיביות, או האימפוטנטיות, של הממשלות. הרבה מהדברים שהבנקים המרכזיים עושים הם דברים שבמציאות אחרת ממשלות היו צריכות לעשות".

3. אי השוויון בנכסים נכנס ללב השיח. אבל פעלתנות הבנקים המרכזיים, שבין היתר הזרימו טריליוני דולרים לשווקים, תרמה גם לזינוק באי שוויון, ובמיוחד באי שוויון בנכסים או בהון (שנובע גם מסיבות נוספות, כמובן). והזינוק באי שוויון הזה יוצר בעיה. "מערכת הרווחה במדינות קפיטליסטיות ליברליות מבוססת על כך שאנחנו ניתן לכלכלה לצמוח כמה שיותר, 'להגדיל את העוגה', ואחר כך נמסה את ההכנסות ונעשה חלוקה מחדש. ניקח מאלה שמרוויחים הרבה וניתן חלק מזה לעניים ולמובטלים, וככה נשמור על רמות אי שוויון נמוכות". הבעיה היא שהמערכת הזאת "נוגעת רק בהכנסות" - ולא מתמודדת עם האי שוויון בנכסים.

"בשנים האחרונות עלתה השאלה האם צריך למסור את ההון, ויש על זה ויכוח משפטי וגם טכני. מסתבר שדי קשה למסות את ההון. 'מס עושר' צריך להיעשות באופן גלובלי כי אחרת, בסופו של דבר, זה יוביל לבריחת הון".

אבל מס עושר, מסביר קרמפף, הוא לא הדרך היחידה להתמודד עם הזינוק באי שוויון בנכסים. "מה שאיפשר את הפערים בהון, הם כללי המשחק הקפיטליסטיים הנוכחיים ואפשר למצוא דרכים לשנות את הכללים האלה באופן שיצמצמו אותם". למשל, לשנות את כללי הממשל התאגידי, או לפרק חברות גדולות. "צריך לזכור שהבעיה של ריכוז הנכסים היא לא רק עניין של לקחת מהעשירים ולתת לעניים. הפערים בנכסים יוצרים גם פערי כוח פוליטיים מאוד גדולים, ואנחנו רואים את זה עם ענקיות הטכנולוגיה בארצות הברית, עם גוגל ופייסבוק, והדרישות שעולות לפרק את החברות האלה, ולהקטין את העוצמה הכלכלית שלהן".

הפגנה בניו יורק בקריאה להטלת מס עושר. לא הדרך היחידה להתמודד עם הזינוק באי שוויון בנכסים / צילום: Reuters

4. לא על הצמיחה לבדה. "עד לא מזמן", אומר קרמפף, "כשדיברנו על צמיחת התוצר ההנחה הייתה שכל מדינה רוצה לייצר כמה שיותר, וכך יהיה יותר לכל אזרח בממוצע, ובזה נגמר הסיפור". אבל בשנים האחרונות התבסס מונח אחר: צמיחה מכלילה. הרעיון הוא "שצריך להסתכל לא רק על כמה מיוצר, על הייצור המצרפי, אלא גם על מה אנחנו מייצרים, מי מייצר ואיפה, אזה ענפים צומחים, מי מקבל את השכר עבור הצמיחה הזאת" - מה שמכונה "מבנה הצמיחה".

"בישראל למשל מבנה הצמיחה היה כזה שהרבה הלך לכיוון ההייטק, וניתנו תמריצים לפיתוח חברות הייטק. משום שזה נתפס כיתרון יחסי של ישראל והכניס הרבה מאוד מטבע חוץ. על כל שקל שהמדינה שמה בהייטק היא מקבלת הכי הרבה דולרים. וזאת צמיחה לא מכלילה. היא מעמיקה את האי שוויון. אני לא הראשון שאומר שצריך לבדוק איך אנחנו הופכים את מודל הצמיחה של ישראל ליותר מכליל, שמאפשר גם לאנשים שמתגוררים בפריפריה, שלא עובדים בהייטק, ליהנות מפירות הצמיחה - ולא דרך חלוקה מחדש".

בתפיסה הזאת, "כשאנחנו מתכננים את הצמיחה אנחנו כבר לוקחים בחשבון את ההשלכות החברתיות והסביבתיות". אבל לשם כך, קרמפף מבהיר, דרושה מערכת פוליטית אפקטיבית ואיכותית שיש לה מטרות והיא יודעת איך לחתור להשיג אותן. "זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות סוציאליסטים. זו אומר איזושהי מעורבות בהדרכה של השווקים ובשביל זה באמת אנחנו צריכים מערכת פוליטית ואדמיניסטרטיבית מתפקדות. האיחוד האירופי, לדוגמה, עושה בתחום הזה עבודה לא רעה". מה באשר לישראל? "נכון שפה זה לא הצד החזק שלנו", קרמפף מודה.

5. מסתכלים קדימה. כל זה מוביל את קרמפף לעוד כלי אפשרי שהמדינה יכולה להשתמש בו, ולשיטתו בקלות יחסית: בנקים לפיתוח. "בשנות ה-50-60 לכל מדינה היה בנק לפיתוח, בדרך כלל בבעלות ממשלתית. זה בנק שמעודד השקעות בתחומים שהמגזר הפרטי לא נכנס אליהם, ובאופן הזה החברה (Society) מעצבת כיצד תיראה הכלכלה שלה בעוד 10, 20, 30 שנה. הרבה מהבנקים האלה נסגרו בשנות ה-80 וה-90 וזה בעצם ויתור של המדינה על עיצוב העתיד והעברת הסמכות הזאת למגזר הפרטי. כיום אנחנו רואים מגמה הפוכה, יותר ויותר בנקי פיתוח מוקמים על ידי מדינות ונעשים יותר דומיננטיים. גם בישראל ראוי לבחון את האפשרות הזאת".

ומה בישראל? שינוי בשיח הציבורי שעוד לא מופנם באוצר

"מה צריך לקרות כדי שלפחות חלק מהמכשירים שאני מצביע עליהם יאומצו?", שואל קרמפף, ועונה. "דבר אחד זה שינוי שצריך להתרחש בקהילת אנשי המקצוע. אתה צריך ידע ומומחיות כדי להשתמש בכלים האלה, להכיר את המערכת הכלכלית טוב כמו שאנשי האוצר מכירים, ולדעת ולהשתמש בהם בצורה נכונה ואפקטיבית. והדבר השני צריך להתרחש מלמטה, מצד קבוצות חברתיות שידעו להשתמש בשפה הזאת כדי לנסח את הדרישות שלהן. כלומר צריך חיבור בין פעילים בשיח הציבורי ואנשי מקצוע - וזה תנאי הכרחי, אולי לא מספיק, כדי שיהיה שינוי".

קרמפף אכן מזהה כיום שינוי בשיח הציבורי בישראל, ומזכיר מכוני מחקר או יוזמות כמו צוותי המומחים של המשבר (בה הוא פעיל), אם כי עדיין לא בקרב אנשי אוצר, שלדבריו עדיין לא "מפנימים את השינויים שמתרחשים בעולם".

ארגז הכלים שאתה מתאר נוטה לצד כזה או אחר במערכת הפוליטית? הוא לוקח לכיוון שמאלי יותר, או שגם מישהו מהצד הימני יותר יכול לאמץ אותו?
"יש סוגים שונים של שמאל וסוגים שונים של ימין. לא הזכרתי ארגוני עובדים, ולא במקרה. לא בגלל שאני מתנגד לארגוני עובדים. אני חושב שההשפעה שלהם במגמת ירידה. כך שמי שבא מהשמאל עם אוריינטציה של לבנות מחדש את מדינת הרווחה על בסיס מפלגת פועלים וארגוני עובדים, יגיד לי שאני איש ימין. מצד שני, העובדה שאני מייחס חשיבות לבעיית האי שוויון, והעובדה שאני לא פוסל התערבות (ממשלתית) יכולה לתייג את האמצעים האלה כשמאל. אבל אני מנסה לבנות גישה יותר פרגמטית, שאומרת יש פה ארגז כלים חדש, בואו נפתח את הראש, נראה איך אנחנו משתמשים בהם, ואיך אנחנו מתרגמים אותם למציאות הישראלית. כי צריך להגיד: זה אוסף של רעיונות. אין פה ממש תוכנית מפורטת. כדי לקחת את זה ולהפוך את זה לתוכנית מפורטת אתה צריך גם את הכוח הפוליטי וגם את המומחיות של הכלכלנים".

השינויים העיקריים שקרמפף מזהה

הממשלות נוטשות את הכללים - "גם 2008 וגם משבר הקורונה הבהירו כמה מסוכן לקבוע כללים, משום שלעיתים אתה חייב להגיב מספיק מהר כדי להגדיל את ההוצאה, כדי להגדיל את הגירעון"

הבנקים המרכזיים בחזית המהפכה - "הבנקאים המרכזיים הולכים צעד אחד הלאה, ומתחילים לדבר על בעיות של אי שוויון, של התחממות כדור הארץ. הם הופכים את עצמם לשחקן בתוך השיח הפוליטי"

אי השוויון בנכסים נכנס ללב השיח - "צריך לזכור שהבעיה של ריכוז הנכסים היא לא רק עניין של לקחת מהעשירים ולתת לעניים. הפערים בנכסים יוצרים גם פערי כוח פוליטיים מאוד גדולים"

לא על הצמיחה לבדה - "להסתכל לא רק על כמה מיוצר, על הייצור המצרפי, אלא גם על מה אנחנו מייצרים, מי מייצר ואיפה, אזה ענפים צומחים, מי מקבל את השכר עבור הצמיחה הזאת"

מסתכלים קדימה - "בשנות ה-50-60 לכל מדינה היה בנק לפיתוח. הרבה מהבנקים האלה נסגרו בשנות ה-80 וה-90 וזה בעצם ויתור של המדינה על עיצוב העתיד והעברת הסמכות הזאת למגזר הפרטי"

אריה קרמפף

בן 53 ,מרצה בכיר בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו וראש צוות כלכלה ותעסוקה של "צוותי המומחים של המשבר", יוזמה אזרחית התנדבותית שהחלה לפעול בשנה החולפת ● מתמחה בכלכלה פוליטית של מוסדות מוניטריים ופיננסיים ובהיסטוריה כלכלית של ישראל, ועוסק בתפקיד של רעיונות כלכליים בעיצוב משטרים כלכליים ● את עבודת הדוקטורט כתב במכון כהן באוניברסיטת ת"א

עוד כתבות

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס ישראל: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות" 

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ