גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים המרכזיים נאלצים לטפל במה שהממשלות מזניחות

זה רק אחד מהשינויים שמזהה ד"ר אריה קרמפף, המתמחה בכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים, שמשוכנע שהתפיסה שהנחתה את קברניטי הכלכלה ספגה פגיעה אנושה ● בהיעדר שיטה מהפכנית שתחליף אותה, הוא מצביע על שורה של התפתחויות שביחד משרטטות שינוי איטי, אבל עמוק

ד”ר אריה קרמפף / צילום: מורן ויזל
ד”ר אריה קרמפף / צילום: מורן ויזל

"רק כשהגיאות נגמרת מגלים מי שחה עירום", קבע פעם המשקיע האגדי וורן באפט. זמנים של משבר מגלים את האמת, ולא רק לגבי אנשי עסקים או משקיעים. הם יכולים גם לחשוף את הפגמים של השיטה הכלכלית כולה. ובעבר, משברים כלכליים גם הובילו לשינויים דרמטיים בקפיטליזם. אחרי השפל הגדול הגיע עידן מדינת הרווחה, ואחרי המשבר הכלכלי של שנות ה-70, תפיסת השוק החופשי החלה לתת את הטון במערב. האם גם משבר הקורונה יביא לחשיבה מחודשת על השיטה כולה? לא בטוח.

"גילינו שהקפיטליזם יותר שברירי משחשבנו", אומר ד"ר אריה קרמפף. "אמנם השגנו קצב צמיחה מאוד גבוה, והצמיחה גם התפזרה גלובלית בצורה מאוד יפה, אבל השבריריות של המערכת נחשפה, וגם העובדה שאנחנו זקוקים למדינה שתתערב ברגע שהמערכת עומדת לפני קריסה. כי צריך להודות שבלי המעורבות של הבנקים המרכזיים ושל הממשלות ברגעים הקריטיים, גם ב-2008 וגם בקורונה, המשבר היה הרבה יותר קשה. אבל בדיעבד, להתערבויות האלה היה מחיר, כולל הגברת האי שוויון. וזה חשף את הצורך לשנות את הכללים בתקופות של יציבות".

קרמפף, מרצה לכלכלה פוליטית ויחסים בינלאומיים במכללה האקדמית תל אביב יפו, משוכנע שהתפיסה שהנחתה את קברניטי הכלכלה ספגה פגיעה אנושה, ועוד נחזור לזה. העניין הוא שאי אפשר לזהות משהו שיחליף אותה, איזו שיטה כלכלית חדשה ומהפכנית. אבל מצד שני, אולי גם לא צריך לחפש אותה. כי מה שכן התגלה בשנים האחרונות הוא שורת רעיונות חדשים מעשיים שנכנסו למיינסטרים של הכלכלה בעולם, ונותנים למקבלי ההחלטות הרבה יותר חופש פעולה. כשמחברים אותם יחד אפשר, אולי, לזהות בכל זאת שינוי עמוק שאנחנו נמצאים בעיצומו.

"ארגז הכלים הכלכלי החדש", כך מכנה קרמפף את אוסף "הפתרונות הנועזים" האלה, כהגדרתו, בנייר עמדה שאותו פירסם השבוע במסגרת "צוותי המומחים של המשבר", יוזמה אזרחית התנדבותית שהחלה לפעול בשנה החולפת. ועכשיו, בראיון לגלובס, הוא מפרט את שורת הרעיונות, שאת חלקם לדעתו כבר אפשר לזהות פה, וחלקם אולי עוד יגיעו. בניסוחו: "השינוי לאט לאט מחלחל והמציאות בסופו של דבר תכפה את עצמה".

פגיעה בלב הקפיטליזם: הפרדיגמה הישנה התערערה, אין כרגע חדשה

לפני שנגיע אל ארגז הכלים החדש שקרמפף משרטט, כדאי להתעכב על התפיסה הכלכלית שלדעתו ספגה מהלומה מכרעת במשברים האחרונים. וזה דורש קצת רטרו אל שנות ה-90. "לאחר קריסת ברית המועצות", מפרט קרמפף, "נכנסנו לתקופה יחסית יציבה מבחינה כלכלית, ומאוד אופטימית. תקופה של גלובליזציה, דמוקרטיזציה, שבה הצמיחה התחלקה בצורה יפה גם מבחינה גיאופוליטית, ועדיין האי שוויון לא היה מאוד גדול. ורבים בקרב הכלכלנים וקובעי המדיניות סברו ש'הנה מצאנו את הנוסחה הנכונה לצמיחה שגם תהיה גלובלית וגם תהיה מכלילה וגם תהיה שוויונית במידה'. זו הייתה תקופה של צמיחה מהירה וגם יציבות כלכלית. והדבר הזה קרס".

את זרעי הפורענות אפשר היה לזהות במשבר בכלכלות דרום-מזרח אסיה בסוף שנות ה-90, ואחריהן במשבר הדוט.קום שהיכה בנאסד"ק בתחילת שנות האלפיים. "אבל אין ספק שהאירוע העיקרי שהביא לקריסת הפרדיגמה הזאת היה המשבר של 2008, ולאחר מכן משבר גוש האירו. אלה כבר לא היכו בפריפריה הכלכלית אלא ממש במרכז, במדינות הליברליות-קפיטליסטיות. וכבר לא היה ניתן לתת הסברים כמו 'אם הם היו עושים קצת יותר ליברליזציה, ואם הם היו עושים קצת יותר רפורמות'. זה פגע ממש בלב של הקפיטליזם המערבי, והוביל לדעיכה, לקריסה של הפרדיגמה הישנה. ומשבר הקורונה נתן עוד דחיפה לצורך לחשוב מחדש כיצד צריך לנהל את המערכת הכלכלית, את הקפיטליזם המערבי והלא מערבי".

אתה מדבר על פרדגימה, או תפיסה שהתערערה. מה התפיסה הזאת בעצם?
"ביסוד אותה פרדיגמה שהתערערה עומדת ההנחה שהשווקים הם בעלי נטייה לאזן את עצמם, שאם ניתן להם לפעול בצורה חופשית הם יגיעו לאיזון. והם גם יתמחרו את הבעיות החברתיות כמו למשל אי שוויון ובסופו של דבר העושר יחלחל, הם יתמחרו את סוגיות איכות הסביבה, התחממות כדור הארץ ואולי אפילו בעיות אי שוויון בין-מגדרי. זה היסוד של התפיסה שהתערערה".

העניין הוא שהתפיסה הישנה, ה"ניאו-ליברלית" כפי שמגדיר אותה קרמפף, אולי התערערה, אבל קשה לזהות שיטה חדשה וסדורה שתחליף אותה. "כדי שיתחולל שינוי כזה צריכים להיות שני דברים. קודם כל, צריך להיות ביקוש, צריך שהמשבר יהיה מספיק גדול כדי שאנשים יהיו מוכנים לקבל את השיטה החדשה, שעדיין לא נוסתה. וצריך שיהיה היצע - שיבואו אנשי המקצוע ויגידו 'אנחנו יודעים איך לפתור את הבעיה'. מאז 2008 יש ביקוש לשינוי אבל הוא לא מאוד מובהק. ומצד שני, באופן מובהק אין היצע. אין רעיונות מסדר הגודל של הפרדיגמה הקיינסיאנית (על שם ג'ון מיינרד קיינס, שקרא למעורבות ממשלתית נרחבת בכלכלה בעקבות השפל הגדול, א"פ)".

מה שכן, השיח הכלכלי השתנה. אם בשנות ה-90 הכלכלנים טענו שהם מסכימים ב-99% מהמקרים, אומר קרמפף, "כיום אפשר לראות כלכלנים בכירים שמתווכחים מעל דפי ה'ניו יורק טיימס' לגבי התפקיד של בנקים מרכזיים, לגבי מדיניות הצנע באירופה, לגבי האופן שבו צריך לפקח על המערכת הפיננסית". וגם "הציבור יודע כלכלה הרבה יותר טוב, או לפחות מעוניין לדעת כלכלה הרבה יותר מבעבר".

עדכון גרסה: חמש התפתחויות ב"ארגז הכלים הכלכלי החדש"

הנכונות לבחון דברים מחדש אולי נשמעת פחות מלהיבה מאשר מניפסט "ליום שאחרי הקפיטליזם" (והיו כאלה אחרי 2008). אבל קרמפף מציע לזכור ש"קפיטליזם היא מערכת מאוד גמישה, ויש לה יכולת להתאים את עצמה גם למשברים וגם לשינויים טכנולוגים". ובמישור יותר מעשי, השינוי צריך לבוא מהמצב הנוכחי. צריך "לקבל את הקיים כנקודת המוצא ולשאול באיזה כלים אפשר להשתמש כדי להפוך אותו ליותר טוב".

אז מה אפשר למצוא ב"ארגז הכלים הכלכלי החדש" שעליו מדבר קרמפף? הוא מזהה חמש התפתחויות עיקריות.

1. הממשלות נוטשות את הכללים. בימים בהם עוד היה תקציב מסודר בישראל, אפשר היה לשמוע לא מעט על הצורך לשמור על "כלל הגירעון", או לא לחרוג מ"כלל ההוצאה", כללים שאמורים להגביל את מרחב התמרון של הממשלה כשהיא מתכננת תקציב. זה לא רעיון ייחודי לישראל, אומר קרמפף, אלא מאפיין של "התפיסה הניאו-ליברלית", שנועד לייצר יציבות לשווקים. "הרעיון הוא שאם אנחנו נשדר יציבות אז השווקים גם יהיו יציבים ויפעלו בהתאם".

אבל מה אם השווקים לא יציבים מטבעם? "גם 2008 וגם משבר הקורונה הבהירו כמה מסוכן לקבוע כללים, משום שלעיתים אתה חייב להגיב מספיק מהר כדי להגדיל את ההוצאה, כדי להגדיל את הגירעון" - וזה כמובן מה שעשו הממשלות בישראל ובעולם, כשהגדילו את ההוצאה באופן דרמטי, בלי לדאוג יותר מדי לגבי הגירעון. "זה שינוי שיהיו לו השלכות ארוכות טווח, כי מרגע שנטשת את התפיסה של כללים תקציביים ושל כללי הגירעון, קשה יהיה להכניס את השד הזה חזרה לקופסה".

קרמפף, אגב, מסביר שבעשורים האחרונים ישראל "הלכה רחוק מדי" לטעמו, וקבעה כללים שמגבילים יותר מדי את ההוצאה הממשלתית. ובכל זאת הוא חושב ש"יש מקום לכללים. אני לא חושב שצריך להעביר למומחים את הניהול הכלכלי, אבל כן צריך איזשהו מחסום שמקשה על פוליטיקאים לפעול בהתאם לדרישות קצרות הטווח של המצביעים".

2. הבנקים המרכזיים בחזית המהפכה. בשנות ה-90 לבנקים המרכזיים ניתנו עצמאות ועוצמה שאמורות היו לשמש אותם כדי לתפקד באופן שמרני. אבל אחרי המשבר של 2008, הם ניצלו את העצמאות שלהם לכיוון אחר לגמרי, ו"הפכו לסוג של חלוצים".

"בתפיסה השמרנית הבנקים המרכזיים צריכים לפעול כדי להשיג מטרה אחת וזה יציבות מחירים, ואחרי זה הפוליטיקאים ידאגו לכל השאר: לצמיחה, לייצוא ואפילו ליציבות פיננסית", מסביר קרמפף. אבל בגישה החדשה, ("הפוסט קיינסיאנית"), לבנקים המרכזיים יש הרבה מטרות. לא רק אינפלציה יציבה אלא גם "יציבות כלכלית, שזה אומר צמיחה ותעסוקה, וגם את היצוא, ואת היציבות הפיננסית של הבנקים", והרשימה נמשכת.

"ובשנים האחרונות אפשר לזהות מגמה שבה הבנקאים המרכזיים הולכים צעד אחד הלאה, ומתחילים לדבר על בעיות של אי שוויון, של התחממות כדור הארץ. הם הופכים את עצמם לשחקן בתוך השיח הפוליטי. יש מי שרואה בזה פגיעה בעצמאות שלהם, ויש שרואים בזה חריגה מהסמכויות שניתנו להם, אבל בכל מקרה יש פה שינוי מאוד משמעותי. והאקטיביזם המוניטרי הזה נוצר גם על רקע הפסיביות, או האימפוטנטיות, של הממשלות. הרבה מהדברים שהבנקים המרכזיים עושים הם דברים שבמציאות אחרת ממשלות היו צריכות לעשות".

3. אי השוויון בנכסים נכנס ללב השיח. אבל פעלתנות הבנקים המרכזיים, שבין היתר הזרימו טריליוני דולרים לשווקים, תרמה גם לזינוק באי שוויון, ובמיוחד באי שוויון בנכסים או בהון (שנובע גם מסיבות נוספות, כמובן). והזינוק באי שוויון הזה יוצר בעיה. "מערכת הרווחה במדינות קפיטליסטיות ליברליות מבוססת על כך שאנחנו ניתן לכלכלה לצמוח כמה שיותר, 'להגדיל את העוגה', ואחר כך נמסה את ההכנסות ונעשה חלוקה מחדש. ניקח מאלה שמרוויחים הרבה וניתן חלק מזה לעניים ולמובטלים, וככה נשמור על רמות אי שוויון נמוכות". הבעיה היא שהמערכת הזאת "נוגעת רק בהכנסות" - ולא מתמודדת עם האי שוויון בנכסים.

"בשנים האחרונות עלתה השאלה האם צריך למסור את ההון, ויש על זה ויכוח משפטי וגם טכני. מסתבר שדי קשה למסות את ההון. 'מס עושר' צריך להיעשות באופן גלובלי כי אחרת, בסופו של דבר, זה יוביל לבריחת הון".

אבל מס עושר, מסביר קרמפף, הוא לא הדרך היחידה להתמודד עם הזינוק באי שוויון בנכסים. "מה שאיפשר את הפערים בהון, הם כללי המשחק הקפיטליסטיים הנוכחיים ואפשר למצוא דרכים לשנות את הכללים האלה באופן שיצמצמו אותם". למשל, לשנות את כללי הממשל התאגידי, או לפרק חברות גדולות. "צריך לזכור שהבעיה של ריכוז הנכסים היא לא רק עניין של לקחת מהעשירים ולתת לעניים. הפערים בנכסים יוצרים גם פערי כוח פוליטיים מאוד גדולים, ואנחנו רואים את זה עם ענקיות הטכנולוגיה בארצות הברית, עם גוגל ופייסבוק, והדרישות שעולות לפרק את החברות האלה, ולהקטין את העוצמה הכלכלית שלהן".

הפגנה בניו יורק בקריאה להטלת מס עושר. לא הדרך היחידה להתמודד עם הזינוק באי שוויון בנכסים / צילום: Reuters

4. לא על הצמיחה לבדה. "עד לא מזמן", אומר קרמפף, "כשדיברנו על צמיחת התוצר ההנחה הייתה שכל מדינה רוצה לייצר כמה שיותר, וכך יהיה יותר לכל אזרח בממוצע, ובזה נגמר הסיפור". אבל בשנים האחרונות התבסס מונח אחר: צמיחה מכלילה. הרעיון הוא "שצריך להסתכל לא רק על כמה מיוצר, על הייצור המצרפי, אלא גם על מה אנחנו מייצרים, מי מייצר ואיפה, אזה ענפים צומחים, מי מקבל את השכר עבור הצמיחה הזאת" - מה שמכונה "מבנה הצמיחה".

"בישראל למשל מבנה הצמיחה היה כזה שהרבה הלך לכיוון ההייטק, וניתנו תמריצים לפיתוח חברות הייטק. משום שזה נתפס כיתרון יחסי של ישראל והכניס הרבה מאוד מטבע חוץ. על כל שקל שהמדינה שמה בהייטק היא מקבלת הכי הרבה דולרים. וזאת צמיחה לא מכלילה. היא מעמיקה את האי שוויון. אני לא הראשון שאומר שצריך לבדוק איך אנחנו הופכים את מודל הצמיחה של ישראל ליותר מכליל, שמאפשר גם לאנשים שמתגוררים בפריפריה, שלא עובדים בהייטק, ליהנות מפירות הצמיחה - ולא דרך חלוקה מחדש".

בתפיסה הזאת, "כשאנחנו מתכננים את הצמיחה אנחנו כבר לוקחים בחשבון את ההשלכות החברתיות והסביבתיות". אבל לשם כך, קרמפף מבהיר, דרושה מערכת פוליטית אפקטיבית ואיכותית שיש לה מטרות והיא יודעת איך לחתור להשיג אותן. "זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות סוציאליסטים. זו אומר איזושהי מעורבות בהדרכה של השווקים ובשביל זה באמת אנחנו צריכים מערכת פוליטית ואדמיניסטרטיבית מתפקדות. האיחוד האירופי, לדוגמה, עושה בתחום הזה עבודה לא רעה". מה באשר לישראל? "נכון שפה זה לא הצד החזק שלנו", קרמפף מודה.

5. מסתכלים קדימה. כל זה מוביל את קרמפף לעוד כלי אפשרי שהמדינה יכולה להשתמש בו, ולשיטתו בקלות יחסית: בנקים לפיתוח. "בשנות ה-50-60 לכל מדינה היה בנק לפיתוח, בדרך כלל בבעלות ממשלתית. זה בנק שמעודד השקעות בתחומים שהמגזר הפרטי לא נכנס אליהם, ובאופן הזה החברה (Society) מעצבת כיצד תיראה הכלכלה שלה בעוד 10, 20, 30 שנה. הרבה מהבנקים האלה נסגרו בשנות ה-80 וה-90 וזה בעצם ויתור של המדינה על עיצוב העתיד והעברת הסמכות הזאת למגזר הפרטי. כיום אנחנו רואים מגמה הפוכה, יותר ויותר בנקי פיתוח מוקמים על ידי מדינות ונעשים יותר דומיננטיים. גם בישראל ראוי לבחון את האפשרות הזאת".

ומה בישראל? שינוי בשיח הציבורי שעוד לא מופנם באוצר

"מה צריך לקרות כדי שלפחות חלק מהמכשירים שאני מצביע עליהם יאומצו?", שואל קרמפף, ועונה. "דבר אחד זה שינוי שצריך להתרחש בקהילת אנשי המקצוע. אתה צריך ידע ומומחיות כדי להשתמש בכלים האלה, להכיר את המערכת הכלכלית טוב כמו שאנשי האוצר מכירים, ולדעת ולהשתמש בהם בצורה נכונה ואפקטיבית. והדבר השני צריך להתרחש מלמטה, מצד קבוצות חברתיות שידעו להשתמש בשפה הזאת כדי לנסח את הדרישות שלהן. כלומר צריך חיבור בין פעילים בשיח הציבורי ואנשי מקצוע - וזה תנאי הכרחי, אולי לא מספיק, כדי שיהיה שינוי".

קרמפף אכן מזהה כיום שינוי בשיח הציבורי בישראל, ומזכיר מכוני מחקר או יוזמות כמו צוותי המומחים של המשבר (בה הוא פעיל), אם כי עדיין לא בקרב אנשי אוצר, שלדבריו עדיין לא "מפנימים את השינויים שמתרחשים בעולם".

ארגז הכלים שאתה מתאר נוטה לצד כזה או אחר במערכת הפוליטית? הוא לוקח לכיוון שמאלי יותר, או שגם מישהו מהצד הימני יותר יכול לאמץ אותו?
"יש סוגים שונים של שמאל וסוגים שונים של ימין. לא הזכרתי ארגוני עובדים, ולא במקרה. לא בגלל שאני מתנגד לארגוני עובדים. אני חושב שההשפעה שלהם במגמת ירידה. כך שמי שבא מהשמאל עם אוריינטציה של לבנות מחדש את מדינת הרווחה על בסיס מפלגת פועלים וארגוני עובדים, יגיד לי שאני איש ימין. מצד שני, העובדה שאני מייחס חשיבות לבעיית האי שוויון, והעובדה שאני לא פוסל התערבות (ממשלתית) יכולה לתייג את האמצעים האלה כשמאל. אבל אני מנסה לבנות גישה יותר פרגמטית, שאומרת יש פה ארגז כלים חדש, בואו נפתח את הראש, נראה איך אנחנו משתמשים בהם, ואיך אנחנו מתרגמים אותם למציאות הישראלית. כי צריך להגיד: זה אוסף של רעיונות. אין פה ממש תוכנית מפורטת. כדי לקחת את זה ולהפוך את זה לתוכנית מפורטת אתה צריך גם את הכוח הפוליטי וגם את המומחיות של הכלכלנים".

השינויים העיקריים שקרמפף מזהה

הממשלות נוטשות את הכללים - "גם 2008 וגם משבר הקורונה הבהירו כמה מסוכן לקבוע כללים, משום שלעיתים אתה חייב להגיב מספיק מהר כדי להגדיל את ההוצאה, כדי להגדיל את הגירעון"

הבנקים המרכזיים בחזית המהפכה - "הבנקאים המרכזיים הולכים צעד אחד הלאה, ומתחילים לדבר על בעיות של אי שוויון, של התחממות כדור הארץ. הם הופכים את עצמם לשחקן בתוך השיח הפוליטי"

אי השוויון בנכסים נכנס ללב השיח - "צריך לזכור שהבעיה של ריכוז הנכסים היא לא רק עניין של לקחת מהעשירים ולתת לעניים. הפערים בנכסים יוצרים גם פערי כוח פוליטיים מאוד גדולים"

לא על הצמיחה לבדה - "להסתכל לא רק על כמה מיוצר, על הייצור המצרפי, אלא גם על מה אנחנו מייצרים, מי מייצר ואיפה, אזה ענפים צומחים, מי מקבל את השכר עבור הצמיחה הזאת"

מסתכלים קדימה - "בשנות ה-50-60 לכל מדינה היה בנק לפיתוח. הרבה מהבנקים האלה נסגרו בשנות ה-80 וה-90 וזה בעצם ויתור של המדינה על עיצוב העתיד והעברת הסמכות הזאת למגזר הפרטי"

אריה קרמפף

בן 53 ,מרצה בכיר בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו וראש צוות כלכלה ותעסוקה של "צוותי המומחים של המשבר", יוזמה אזרחית התנדבותית שהחלה לפעול בשנה החולפת ● מתמחה בכלכלה פוליטית של מוסדות מוניטריים ופיננסיים ובהיסטוריה כלכלית של ישראל, ועוסק בתפקיד של רעיונות כלכליים בעיצוב משטרים כלכליים ● את עבודת הדוקטורט כתב במכון כהן באוניברסיטת ת"א

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%