גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בפעם הראשונה בהרבה מאוד שנים - הנאורות והדמוקרטיה נמצאות בנסיגה

ההגבלות והאיסורים שהטילה ומטילה המדינה בשל הקורונה, פגעו בזכויות הפרט באופן חסר תקדים • חופש התנועה שלנו הוגבל בצורה דרמטית, האוטונומיה שלנו על גופנו נפגעה, כבודנו נרמס, וזכותנו לפרטיות נשחקה עד דק • השבוע שופטי בג"ץ הביעו את דאגתם בעניין

מחסום משטרתי שהוקם במסגרת הסגר השני / צילום: דוברות משטרת ישראל
מחסום משטרתי שהוקם במסגרת הסגר השני / צילום: דוברות משטרת ישראל

משחר ילדותנו חונכנו לחשוב והורגלנו להאמין שהאנושות, או לפחות מדינות המערב המפותחות ובהן ישראל, צועדות כל הזמן קדימה. אל הנאורות ואל שלטון המדע והשפע, לכיוון של הארכת תוחלת החיים ואיכות החיים ולקידום זכויות הפרט ורווחתו. אבל בשנה האחרונה, שנת הקורונה, אנחנו נוכחים לדעת שהעולם המערבי בכלל והמדינה שלנו בפרט עלולים גם לצעוד לאחור בלא מעט בחינות.

בשנה החולפת, אולי לראשונה במאה השנים האחרונות, מאז התפרצות השפעת הספרדית, ניצבו המדענים כמעט חסרי אונים מול מחלה חדשה. הקורונה חשפה את מוגבלותו של המדע. את העובדה שלמרות כל מה שחקרנו ולמדנו במאות השנים האחרונות, המחקר והמדע לא תמיד מספיקים. הרופאים שלנו יודעים לספק תרופה למאות מחלות, לצנתר לבבות, לנתח מוחות, ולהשתיל כליות וריאות, אבל עדיין אין להם טיפול הולם לנגיף הקוביד 19 המוזר, שעל-פי הערכות עבר מבעלי חיים נגועים לאדם.

המכה שהקורונה הנחיתה על המחשבה של כולנו שכל דבר בעולם אפשר לפתור באמצעות רציונליות ומדעיות היא גם מכה למדינה הדמוקרטית. יש קשר בין מדע הרפואה למדע המדינה המודרני המערבי, שכן בשני המקרים התבונה והרציונליות הן הסגולות הנדרשות כדי לאפשר את קיומן.

שורשי הדמוקרטיות המודרניות שמגינות על זכויות האדם באשר הוא אדם נעוצים עמוק-עמוק בעידן נאורות שהוא אותו עידן שבן חבורת אינטלקטואלים באירופה משכה במו-ידיה את החברה האנושית במערב ממדמנות החשיכה, הבערות הדתית, הפנאטיות והעריצות, לעבר התחליף ה"מתקדם דאז" של הרציונליות והמדעיות. את המושג "זכויות אדם" טבע לראשונה הפילוסוף ג'ון לוק באותה תקופה כשאמר שלכל יש זכויות טבעיות שלחברה אין זכות לפגוע בהן כשהאדם נעשה שותף לאותה חברה.

ההגבלות, האיסורים, והמגבלות שהטילה ומטילה המדינה על אזרחיה בשנה החולפת בשל הקורונה, פגעו בזכויות הפרט באופן חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות. חופש התנועה שלנו הוגבל בצורה דרמטית וחסרת תקדים, האוטונומיה שלנו על גופנו נפגעה, לעתים גם כבודנו נרמס בצל ההגבלות והזכות שלנו לפרטיות נשחקה עד דק. את הפגיעה בזכויות הגדירו השבוע היטב שופטי בג"ץ בפסק הדין שנתנו בעתירות שהוגשו נגד השימוש במעקבים של השב"כ אחרי חולי קורונה ומבודדים.

השופטים הורו להשתמש מעתה באיכוני השב"כ רק באופן מצומצם וכתבו כי "מדובר בפגיעה דרקונית בזכות לפרטיות ובדמוקרטיה". השופט יצחק עמית השווה את השימוש באיכונים הללו ל"אח הגדול" וציין כי:"בחלוף כשנה מפרוץ המגפה ועל אף שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם המערבי שגייסה את השירות החשאי שלה למלחמה בקורונה, אופן התמודדות המדינה עם המגפה שנוי במחלוקת".

יצחק עמית. חזרתו של האח הגדול / צילום: כדיה לוי

עמית הוסיף כי "על אף נתוני הפתיחה הטובים, הגענו ראשונים או בין הראשונים להיכנס לסגר השני, לימי סגר ועוצר רבים ולמדדי תחלואה ותמותה שאינם מזהירים. דומה שאין חולק על כך כי השימוש בכלי השב"כ גבה מחיר כבד בעקבות הוראות בידוד שגויות ובלתי מוצדקות שנשלחו למאות אלפי אזרחים".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כתבה כי "אם בתחילת הדרך הצדיקה הממשלה את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד בסכנה החמורה והמיידית שנשקפה לציבור מהתפשטות הקורונה, הרי שכעת נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך, לפיו עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע".

אסתר חיות. הפגיעה הזמנית הפכה לקבועה / צילום: יוסי זמיר

השופטת דפנה ברק-ארז הזהירה ממחיקת הזכויות בשל מצב החירום: "ההגנה על הזכות לפרטיות איננה יכולה להיות בתקופה זו דומה להגנה עליה בזמנים רגילים. גם כאשר הנגיפים מכים, אין משמעות הדברים ששאר הזכויות נמחקות. ברוח ספרו של ז'וז'ה סרמגו 'על העיוורון', אסור שהמאבק בקורונה המתנהל בשמה של הזכות לחיים, יעוור את עינינו מלראות את הזכויות האחרות".

למול אוזלת היד בטיפול במחלה והאובדן שמיליוני אנשים כבר חוו בשל מות יקיריהם, יש כמובן גם את התקווה. המהירות שבה הצליחו המדענים לפתח חיסון לנגיף היא מעוררת תקווה ואפילו השתאות. אם החיסון אכן יסייע במיגור המגפה או בהפחתה מאוד משמעותית שלה, אפשר יהיה לומר שהמדע בכל זאת ניצח.

ויש לקוות שניצחון המדע על הקורונה, כשזה יושג, יחזיר את השפיות גם לדמוקרטיה שלנו. יש לקוות שמצב שבו המדינה מנצלת מצב חירום רפואי כדי להטיל על אזרחיה מגבלות, שחלקן מחויבות המציאות, אך חלקן מוגזמות וחסרות הגיון ומוגזמות, לא יחזור.

האם אנחנו נמצאים בנסיגה חזרה לעבר ימים חשוכים שכבר קיווינו שלא יחזרו? או שמא מדובר באותה תנועת מטוטלת שחוותה ההיסטוריה האנושית לכל אורכה? האם מדובר בנסיגה ממשית או ב"ירידה לצורך עלייה"? עוד מוקדם לומר. את התשובות נקבל כנראה רק עוד שנים רבות, כשתהיה לנו פרספקטיבה לבחון את המציאות הדי כאוטית שבה אנחנו חיים היום. על כל פנים, לתופעות הללו שווה לשים לב ולסמן אותן, כי רק זיהוי שלהן יאפשר התמודדות עמן.

חשוב להבין שהחמרת הענישה לא תמנע את המקרים הבאים

היום כולנו מזועזעים מהמקרה של ירין שרף, החשוד כי אנס נערה בת 13 במלונית קורונה. אתמול כולנו הזדעזענו מהמקרה של אמיר רז, שירה למוות באשתו, דיאנה דדבייב ז"ל, לעיני ילדיהם הקטנים. מחר נזדעזע ממעשיו של אדם אחר שיעשה מעשה מזעזע אחר. והמקרים האלה באמת כל-כך קשים ומזעזעים, עד שקשה אפילו לשמוע עליהם.

לצד הזעזוע עלו שוב קריאות להחמיר בעונשיהם של רוצחים ואנסים. לשלוח אותם לכלא עד יומם האחרון, אפילו להטיל עליהם עונש מוות. עכשיו, גם אני בעד להחמיר בעונשים של רוצחים ואנסים (ומתנגד לעונש מוות), אבל חשוב להבין שהחמרת הענישה לא תמנע את המקרים הבאים. אדם שפל ששולף אקדח ויורה באשתו או אונס נערה, לא שואל את עצמו קודם לכן מהו העונש שהוא צפוי לקבל ואינו חוכך בדעתו האם לבצע או לא לבצע את המעשה לפי חומרת העונש.

השאלה שאנחנו צריכים באמת לשאול את עצמנו היא איך צומחים בחברה שלנו אנשים כאלה. איזה חינוך הם קיבלו מהוריהם, מה הם עברו בילדותם. רק כך נוכל למנוע את צמיחתם של רוצחים ואנסים נוספים.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד אמיר רז וירין שרף הם בראשיתם ושמורה להם חזקת החפות

עוד כתבות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל