גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בפעם הראשונה בהרבה מאוד שנים - הנאורות והדמוקרטיה נמצאות בנסיגה

ההגבלות והאיסורים שהטילה ומטילה המדינה בשל הקורונה, פגעו בזכויות הפרט באופן חסר תקדים • חופש התנועה שלנו הוגבל בצורה דרמטית, האוטונומיה שלנו על גופנו נפגעה, כבודנו נרמס, וזכותנו לפרטיות נשחקה עד דק • השבוע שופטי בג"ץ הביעו את דאגתם בעניין

מחסום משטרתי שהוקם במסגרת הסגר השני / צילום: דוברות משטרת ישראל
מחסום משטרתי שהוקם במסגרת הסגר השני / צילום: דוברות משטרת ישראל

משחר ילדותנו חונכנו לחשוב והורגלנו להאמין שהאנושות, או לפחות מדינות המערב המפותחות ובהן ישראל, צועדות כל הזמן קדימה. אל הנאורות ואל שלטון המדע והשפע, לכיוון של הארכת תוחלת החיים ואיכות החיים ולקידום זכויות הפרט ורווחתו. אבל בשנה האחרונה, שנת הקורונה, אנחנו נוכחים לדעת שהעולם המערבי בכלל והמדינה שלנו בפרט עלולים גם לצעוד לאחור בלא מעט בחינות.

בשנה החולפת, אולי לראשונה במאה השנים האחרונות, מאז התפרצות השפעת הספרדית, ניצבו המדענים כמעט חסרי אונים מול מחלה חדשה. הקורונה חשפה את מוגבלותו של המדע. את העובדה שלמרות כל מה שחקרנו ולמדנו במאות השנים האחרונות, המחקר והמדע לא תמיד מספיקים. הרופאים שלנו יודעים לספק תרופה למאות מחלות, לצנתר לבבות, לנתח מוחות, ולהשתיל כליות וריאות, אבל עדיין אין להם טיפול הולם לנגיף הקוביד 19 המוזר, שעל-פי הערכות עבר מבעלי חיים נגועים לאדם.

המכה שהקורונה הנחיתה על המחשבה של כולנו שכל דבר בעולם אפשר לפתור באמצעות רציונליות ומדעיות היא גם מכה למדינה הדמוקרטית. יש קשר בין מדע הרפואה למדע המדינה המודרני המערבי, שכן בשני המקרים התבונה והרציונליות הן הסגולות הנדרשות כדי לאפשר את קיומן.

שורשי הדמוקרטיות המודרניות שמגינות על זכויות האדם באשר הוא אדם נעוצים עמוק-עמוק בעידן נאורות שהוא אותו עידן שבן חבורת אינטלקטואלים באירופה משכה במו-ידיה את החברה האנושית במערב ממדמנות החשיכה, הבערות הדתית, הפנאטיות והעריצות, לעבר התחליף ה"מתקדם דאז" של הרציונליות והמדעיות. את המושג "זכויות אדם" טבע לראשונה הפילוסוף ג'ון לוק באותה תקופה כשאמר שלכל יש זכויות טבעיות שלחברה אין זכות לפגוע בהן כשהאדם נעשה שותף לאותה חברה.

ההגבלות, האיסורים, והמגבלות שהטילה ומטילה המדינה על אזרחיה בשנה החולפת בשל הקורונה, פגעו בזכויות הפרט באופן חסר תקדים בעשרות השנים האחרונות. חופש התנועה שלנו הוגבל בצורה דרמטית וחסרת תקדים, האוטונומיה שלנו על גופנו נפגעה, לעתים גם כבודנו נרמס בצל ההגבלות והזכות שלנו לפרטיות נשחקה עד דק. את הפגיעה בזכויות הגדירו השבוע היטב שופטי בג"ץ בפסק הדין שנתנו בעתירות שהוגשו נגד השימוש במעקבים של השב"כ אחרי חולי קורונה ומבודדים.

השופטים הורו להשתמש מעתה באיכוני השב"כ רק באופן מצומצם וכתבו כי "מדובר בפגיעה דרקונית בזכות לפרטיות ובדמוקרטיה". השופט יצחק עמית השווה את השימוש באיכונים הללו ל"אח הגדול" וציין כי:"בחלוף כשנה מפרוץ המגפה ועל אף שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם המערבי שגייסה את השירות החשאי שלה למלחמה בקורונה, אופן התמודדות המדינה עם המגפה שנוי במחלוקת".

יצחק עמית. חזרתו של האח הגדול / צילום: כדיה לוי

עמית הוסיף כי "על אף נתוני הפתיחה הטובים, הגענו ראשונים או בין הראשונים להיכנס לסגר השני, לימי סגר ועוצר רבים ולמדדי תחלואה ותמותה שאינם מזהירים. דומה שאין חולק על כך כי השימוש בכלי השב"כ גבה מחיר כבד בעקבות הוראות בידוד שגויות ובלתי מוצדקות שנשלחו למאות אלפי אזרחים".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כתבה כי "אם בתחילת הדרך הצדיקה הממשלה את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד בסכנה החמורה והמיידית שנשקפה לציבור מהתפשטות הקורונה, הרי שכעת נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך, לפיו עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע".

אסתר חיות. הפגיעה הזמנית הפכה לקבועה / צילום: יוסי זמיר

השופטת דפנה ברק-ארז הזהירה ממחיקת הזכויות בשל מצב החירום: "ההגנה על הזכות לפרטיות איננה יכולה להיות בתקופה זו דומה להגנה עליה בזמנים רגילים. גם כאשר הנגיפים מכים, אין משמעות הדברים ששאר הזכויות נמחקות. ברוח ספרו של ז'וז'ה סרמגו 'על העיוורון', אסור שהמאבק בקורונה המתנהל בשמה של הזכות לחיים, יעוור את עינינו מלראות את הזכויות האחרות".

למול אוזלת היד בטיפול במחלה והאובדן שמיליוני אנשים כבר חוו בשל מות יקיריהם, יש כמובן גם את התקווה. המהירות שבה הצליחו המדענים לפתח חיסון לנגיף היא מעוררת תקווה ואפילו השתאות. אם החיסון אכן יסייע במיגור המגפה או בהפחתה מאוד משמעותית שלה, אפשר יהיה לומר שהמדע בכל זאת ניצח.

ויש לקוות שניצחון המדע על הקורונה, כשזה יושג, יחזיר את השפיות גם לדמוקרטיה שלנו. יש לקוות שמצב שבו המדינה מנצלת מצב חירום רפואי כדי להטיל על אזרחיה מגבלות, שחלקן מחויבות המציאות, אך חלקן מוגזמות וחסרות הגיון ומוגזמות, לא יחזור.

האם אנחנו נמצאים בנסיגה חזרה לעבר ימים חשוכים שכבר קיווינו שלא יחזרו? או שמא מדובר באותה תנועת מטוטלת שחוותה ההיסטוריה האנושית לכל אורכה? האם מדובר בנסיגה ממשית או ב"ירידה לצורך עלייה"? עוד מוקדם לומר. את התשובות נקבל כנראה רק עוד שנים רבות, כשתהיה לנו פרספקטיבה לבחון את המציאות הדי כאוטית שבה אנחנו חיים היום. על כל פנים, לתופעות הללו שווה לשים לב ולסמן אותן, כי רק זיהוי שלהן יאפשר התמודדות עמן.

חשוב להבין שהחמרת הענישה לא תמנע את המקרים הבאים

היום כולנו מזועזעים מהמקרה של ירין שרף, החשוד כי אנס נערה בת 13 במלונית קורונה. אתמול כולנו הזדעזענו מהמקרה של אמיר רז, שירה למוות באשתו, דיאנה דדבייב ז"ל, לעיני ילדיהם הקטנים. מחר נזדעזע ממעשיו של אדם אחר שיעשה מעשה מזעזע אחר. והמקרים האלה באמת כל-כך קשים ומזעזעים, עד שקשה אפילו לשמוע עליהם.

לצד הזעזוע עלו שוב קריאות להחמיר בעונשיהם של רוצחים ואנסים. לשלוח אותם לכלא עד יומם האחרון, אפילו להטיל עליהם עונש מוות. עכשיו, גם אני בעד להחמיר בעונשים של רוצחים ואנסים (ומתנגד לעונש מוות), אבל חשוב להבין שהחמרת הענישה לא תמנע את המקרים הבאים. אדם שפל ששולף אקדח ויורה באשתו או אונס נערה, לא שואל את עצמו קודם לכן מהו העונש שהוא צפוי לקבל ואינו חוכך בדעתו האם לבצע או לא לבצע את המעשה לפי חומרת העונש.

השאלה שאנחנו צריכים באמת לשאול את עצמנו היא איך צומחים בחברה שלנו אנשים כאלה. איזה חינוך הם קיבלו מהוריהם, מה הם עברו בילדותם. רק כך נוכל למנוע את צמיחתם של רוצחים ואנסים נוספים.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד אמיר רז וירין שרף הם בראשיתם ושמורה להם חזקת החפות

עוד כתבות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?