גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החומרים החדשניים שמהם עשויה אופנת העתיד

בדים שדוחים יתושים, חיידקים ונגיפים ● אופנה מסיבי משי ללא תולעי משי ● ובגדים שנכבים ונדלקים בהתאם לתנאי מזג האוויר ● שיתוף הפעולה בין מעצבים למדענים עולה מדרגות בניסיון לפתור בעיות סביבתיות ורפואיות

פיתוח בדים דוחי יתושים במכון למחקר חומרים TITK / צילום: Reuters
פיתוח בדים דוחי יתושים במכון למחקר חומרים TITK / צילום: Reuters

מה אתם מצפים שהבגדים שלכם יעשו עבורכם? יכסו את איבריכם המוצנעים? ישמרו עליכם מפגעי הטבע? או בעיקר שייראו יפה ויתרמו לתדמית שלכם? אלה מעט פונקציות יחסית. בעתיד הלא רחוק, בדים יוכלו לעשות הרבה הרבה יותר.

מאז ומתמיד עולם הטקסטיל נשען על מדע כדי ליצור בדים נעימים, עמידים וחדשניים, לדוגמה, אבל בשנים האחרונות, מעצבי אופנה מובילים חוברים למדענים כדי לייצר בדים שפורצים את ההגדרות הרגילות של בד. למשל, בגדים בעלי סגולות רפואיות, בגדים עם חיישנים, בגדים חישוביים, בדים עם רכיבים חיים, ואחד הנושאים הדחופים - בדים שאינם משפיעים לרעה על איכות הסביבה. לצד בגדים, אפשר לעשות מבדים אינסוף דברים, אפילו בניינים או מטוסים. כל המגמות הללו צפויות להפוך את תחום מדעי הטקסטיל למעניין מאוד בשנים הקרובות.

אופנה בת קיימא: משי טבעוני ועולם ללא כביסה

"בגדים הם אחד הפריטים הטכנולוגיים הראשונים שהאדם יצר לעצמו", אומרת ד"ר אושרית קטורזה נבון, כימאית בוגרת מכון ויצמן, מומחית להוראת המדעים והיום סטייליסטית אישית ומרצה על הקשר בין מדע לאופנה. "התחום הזה תמיד היה מדעי. גם קוקו שאנל נעזרה במדע כדי לייצר את הבדים החדשניים המפורסמים שלה. אבל בשנים האחרונות שיתוף הפעולה עולה מדרגה.

"אחת ממובילות המגמה בתחומים האלה היא סטלה מקרטני. למעשה, כמעט כל מוצר שהיא משיקה כולל חידוש מדעי. השיקולים העיקריים מבחינתה הם קיימות וטבעונות". כך, לדוגמה, חברה מקרטני לסטארט-אפ אמריקאי בשם Bolt Threads, כדי לייצר "מיקרו משי", סיבים שהמבנה המולקולרי שלהם מזכיר קורי עכביש, שהם אחד החומרים הכי חזקים ביחס לקוטרם, גמישים וגם נעימים למגע. "זה חוט נהדר להכין ממנו בדים. הם לא צריכים אפילו לגדל עכבישים, אלא הם מפיקים את המוצר בשמרים שהונדסו גנטית כדי לבטא אל חלבוני קור העכביש".

בתחילת הדרך, בולט דווקא חשבו לגדל עכבישים. "הם בנו מעבדה ענקית מלאה עכבישים, ואז גילו שהם אוכלים זה את זה", מספרת נבון. במקביל, מקרטני החלה לייצר בגדי 'משי חופש' שמגיע מתולעי משי שגדלות בטבע, במקום בחווה, אולם חוטי המשי שנאספו מהטבע היו פגומים וייצור בדים מהם היה מורכב ויקר. כאשר עברה בולט למשי המהונדס, הזיווג היה מושלם. מקרטני עיצבה מחוטי המשי של בולט שמלת זהב שהוצגה במוזיאון MOMA, וממשיכה להשתמש בטכנולוגיה הזאת בקולקציות שלה.

בשיתוף פעולה עם אדידס, השיקה מקרטני ב-2019 שני פרטי בגדים מתכלים כדי לצמצם את הפסולת האדירה שמייצרת תעשיית הטקסטיל. האחד הוא קפוצ'ון שעשוי ברובו מחומרים ממוחזרים ונועד בעצמו להתמחזר ב-100%, והשני הוא שמלת טניס שעשויה מהמשי של חברת בולט יחד עם חוטים עשויים צלולוז, והכול מחובר יחד באמצעות מים, סוכר ושמרים - ועדיין אמור לכאורה להיות לביש ונוח. בעת השקת המוצר אמרו באדידס שמטרת החברה היא להגיע למצב של "אפס פסולת".

לדברי פרופ' דליה דומיטרסקו, מבית הספר לטקסטיל Högskolani Borås בשבדיה, "קיימות זה נושא חשוב, והמוצרים המתכלים משמעותם שאנחנו לא חייבים לחזור לעולם שבו לכל אדם יש אותם בגדים לאורך כל החיים, אלא מותר ללכת קדימה.

"אחד האתגרים של הביגוד המתכלה, הוא שאנחנו צריכים שהוא לא יתכלה לנו יום אחד כשאנחנו עדיין לא מוכנים לכך, אבל אנחנו כן רוצים שיתכלה כאשר נרצה להיפרד ממנו ואם לא יהיה לו שימוש כפריט יד שנייה. לכן האתגר הגדול הוא לייצר בדים שמתכלים בחום גבוה, או אפילו רק במגע עם חיידק מסוים או עם חומר מאוד ספציפי, שהם לא יפגשו בו ביום רגיל, אבל כן אפשר להשתמש בו במפעל המחזור. כמובן, חשוב מאוד שתוצרי הפירוק יהיו מתאימים למיחזור או מתכלים בעצמם".

בינתיים, המוצרים המתכלים של מקרטני ואדידס אינם מתאימים לייצור מסחרי, אבל החברות חותרות לשם. "מקרטני היא דוגמה למעצבת שמבינה שמדע יכול להיות כלי מאוד שימושי בקריירה שלה, ובמותג שלה", אמרת נבון. "כל מעצב רוצה להיות שונה מקודמו, ועצם הרצון בבידול יכול להיות סיבה טובה לפנות למדע, עוד לפני שבכלל חושבים על התועלות הפרקטיות".

"הצעד הבא הוא ליצור בגדים שמנקים את עצמם", אומר ד"ר רושן פול, מנהל תוכניות אירופיות ובינלאומיות במחלקה לטכנולוגיות כימיות לטקסטיל וחדשנות בסיבים במכון של אוניברסיטת RWTH Aachen, גרמניה. הטכנולוגיה היא בהשראת עלי הלוטוס העשויים חומר שעוותי חלקלק ודוחים מים ולכלוך, וגם בקטריות מזיקות. זאת הודות לפני שטח מלאים בגבשושיות ושערות זעירות. אולי זה המפתח לעולם ללא כביסה כלל, לטובת הזמן הפנוי שלנו וגם איכות הסביבה, שכן תכשירי הכביסה שלנו גם הם מזהמים.

חוטים המיוצרים במעבדה להחלפת כלי דם / צילום: Reuters

בדים לרפואה: ג'ינסים נגד וירוסים ובדים דוחי יתושים

תחום אחר תוסס בענף הטקסטיל הוא הבדים הרפואיים. קטגוריה אחת של בדים כאלה היא בדים עם פונקציות רפואיות, לדוגמה ביגוד למאושפזים ומצעים למיטות בבתי החולים המשלבים חלקיקים זעירים של כסף ונחושת, בעלי יכולת לדחות וירוסים וחיידקים. זאת אחת הדרכים להפחית את הסיכון לזיהום נרכש בבית החולים.

וברוח ימי המגפה, חברת Warp+Weft, לדוגמה, הודיעה כבר ביולי 2020 שהיא פיתחה ג'ינסים אנטי-ויראליים, שקוטלים את הנגיף COVID-19.

פיתוח נוסף בעל השלכות רפואיות הוא בגדים דוחי חרקים או דוחי יתושים. אלה נחשבות פונקציות רפואיות, משום שהחרקים יכולים לשאת מחלות. אפשר היום לקנות בקלות חולצות שצופו בחומר נגד יתושים, אבל הבגד עשוי להיות נוח יותר אם נוגד החרקים ישולב בתוכו ממש. כמה מכוני מחקר בעולם מפתחים בדים מחוטים, שמקורם בצמחים, שיש בהם מלכתחילה חומרים דוחי יתושים. השאלה העיקרית בתחום הזה היא איך לדאוג שהחומרים הללו לא יתכלו במהירות.

פול: "שימוש רפואי בבדים יכול לקרות אפילו בתוף הגוף. למשל, בד יכול להיות פיגום ללב שנפגע. אפשר להכין רקמות מותאמות אישית, למשל מסתמים ללב. אותו בד עוזר לרקמת הלב להיות חזקה ולדחוק החוצה דם אנחנו נרצה במקרה הזה משהו שנראה כמו בד, כי הוא גמיש יותר מפלסטיק, אבל גם חזק.

"ותחום שלם נוסף הוא תחום הבדים עם היכולות הקוסמטיות, למשל מכנסיים שמפרישים כמויות קטנות של חומרים שמרככים את העור או מונעים צלוליטיס. זה נחמד כי הטקסטיל הוא נעים יותר ממריחת שכבה של חומר כזה על העור, והמגע בין העור לבד נמשך כל היום, ללא מאמץ. ישנה אפשרות גם להוסיף לבדים מיקרו קפסולות של ריח, וגם מיקרו קפסולות משנות פאזה, שיכולות לקרר אותנו כשבחוץ חם מידי ולחמם כשבחוץ קר".

תחום אחר בסקטור הבדים הרפואיים הוא בדים לניטור רפואי. "בעולם הספורט יש הרבה עניין במדידה של הגוף, אבל חיישנים על הגוף מוסיפים אי נוחות שהיא מאוד לא רצויה דווקא במהלך פעילות גופנית. אנחנו יכולים לתאר לעצמנו עולם שבו השעון החכם שלנו יהיה בעצם סיבים מוליכים בתוך הבדים. אפשר אולי שהם ייטענו מאור השמש".

פול מוסיף שאם כבר טענו את הבדים מאור השמש, אפשר שהם יטענו גם את הטלפונים שלנו.

משי טבעוני של סטלה מקרטני / צילום: יוטיוב

יש דרך ליצור סיב שהוא מוליך ועדיין נוח וזול?

פול: "אנחנו מייצרים בדים מוליכים על ידי שילוב של ננו-צינוריות פחמן. אלה חומרים שמיוצרים בשיטות של ננוטכנולוגיה. כאשר מייצרים אותם כך, יש להם תכונות אחרות מאשר פחמן שמעובד בשיטות הקלאסיות. ובמקרה של ננו-צינוריות פחמן, אפשר לסדר את המולקולות כך שייראו ממש כמו חוטים, אבל עם תכונות של מוליכות ושל חוזק יוצא דופן. ננו צינוריות פחמן יכולות להיות לא בטיחותיות אם שואפים אותן לריאות, ולכן המשכנו לעבוד גם על ציפוי גרפו, שהוא בטיחותי יותר.

"קשה מאוד לייצר את החומרים האלה. בינתיים אנחנו רק בשלב הוכחת ההיתכנות, אבל הרעיון הוא בסופו של דבר לטוות חוטים כאלה לבדים שמרגישים בדיוק כמו בד רגיל, אבל יש בהם מוליכות".

מלבד ניטור, בשביל מה עוד צריך בגדים מוליכים?

פול: "את יכולה להקרין כל מיני מסרים על החולצה שלך. אפשר לפתח מוצרים להגנה עצמית. אם מופעל עליהם לחץ או שהם נקרעים, הם מפעילים אולי אזעקה".

פול פיתח עבור האיחוד האירופי בדים חסיני אש לכבאים. "אנחנו צריכים לדאוג שהבד ימנע כוויות, אבל גם שלא יתחמם על הגוף יותר מדי כדי לא ליצור היפר-תרמיה. אז פיתחנו חיישן המבוסס על פיגמנט שמשנה את צבעו בחום שיכול להראות שינוי בצבע כשהטמפרטורה עולה גבוה מדי".

בדים מוליכים: החולצה שתתריע על זיהום אוויר

החוקרים היצירתיים ביותר בתחום הבדים מנסים להכניס לבד את ממד הזמן, כלומר להביא לכך שמאפייניו ישתנו בהתאם לתנאים. מחקר שנערך על ידי קבוצה בראשות ד"ר פיליפה נטליו ממכון ויצמן והתפרסם בכתב העת Science תיאר כותנה שהכניסו לתוכה מולקולות שמגיבות לאור אולטרה-סגול. החוקרים השקו את הכותנה במי סוכר שבתוכם הומסו צבעים פלואורסצנטיים. הכותנה שתתה את המים - כמו בניסויים שעורכים בבתי ספר שבהם פרחים שותים מים צבעוניים ומשנים את צבעם. צבע הסיב הפך צהבהב וכשמקרינים אותו באור אולטרה-סגול, הוא זוהר.

"זה פתח לעתיד שבו תוכלי ללכת עם חולצה שהבד עצמו בה נדלק ומגיב כשאת מתקרבת לכל מיני סוגים של סכנה", אומרת נבון. "זה תלוי באילו חומרים נשקה את הכותנה ואם היא אכן תהיה מוכנה לשתות אותם".

סטלה מקרטני / צילום: Reuters, Cover Media

ואכן נטליו וצוותו ניסו ליצור כך גם בד עם מאפיינים מגנטיים, על ידי כך שהמסו במי ההשקיה מולקולות גם עם מאפיינים מגנטיים. הכותנה שתתה אותם בשמחה. זה לא אומר שאם נלבש אותו, נהפוך למקרר שאפשר לתלות עליו תמונות ואותיות, אולם אפשר להשתמש בחוטים המגנטיים כדי לאגור מידע, בעיקר אם משלבים בבגד חוטים מגנטיים בתוך חוטים רגילים. אפשר ליצור כך לחולצה ברקוד שאינו נראה לעין.

נבון רואה אינסוף יישומים לטכנולוגיה הזאת: "בגד ים לילדים שזוהר כשהם סופגים יותר מדי קרינה, חולצה שמתריעה על זיהום אוויר או בגד שמתריע כשספורטאים מפרישים יותר מדי סוכר או יותר מדי מלח בזיעה, כדי לדעת מה לתת להם להשלמה.

דומיטרסקו: "סטודנטית שלנו בשם ריקה טלמן יצרה בדים שככל שהם מתלכלכים, כך הם נראים יפה יותר. למשל, היא יצרה דוגמה משני סוגי סיבים, שרק אחד מהם מתכווץ בכביסות חוזרות. לבד יש דוגמה אחת כששני הבדים רפואיים ודוגמה אחרת, יפה גם כן, כאשר אחד הסיבים מתכווץ".

חקלאות טקסטיל: בדים שמגדלים תבלינים

אפשרות אחרת שנשמעת די מטורפת עד שמתרגלים אליה היא בדים שבתוכם גדלים צמחים. "הצמח יכול לגדול מתוך החומר בבד. דוקטורנטית שלנו, בשם Svenia Keunen, עובדת על המוצר הזה והיא מגדלת בתוך בד את כל סוגי התבלינים", מספרת דומיטרסקו.

אז אם את מזמינה אוכל לעבודה, תוכלי לתבל אותו ממה שגדל לך על החולצה?

"זה אפשרי בעיקרון. אפשר ליצור בדים שמריחים טוב, או שנותנים תחושה של טריות, כך שגם כשאת בפנים תרגישי כאילו את בחוץ. השימוש העיקרי יהיה כנראה ליצירת כל מיני רהיטים ביתיים שהם גם עציצים למעשה, נניח שטיח דשא אמיתי".

זו ממש הנדסת חומרים מתקדמת לאופנה.

פול: "בהחלט. אנשים חושבים שתעשיית האופנה היא לואו-טק כי בגדים היו כאן מאז ומעולם וכי אנחנו משתמשים בתוצרת חקלאית כמו כותנה או צמר, אבל זו תעשייה סופר מתקדמת, שיש בה מדע בכול. לאנשים מחוץ לתעשייה הזו אין מושג עד כמה זה מורכב, וכמה יצירתיות דרושה לכל שלב בתהליך הזה, לא רק לעיצוב".

בונים בניינים מבדים: "יותר נעים מבטון"

בדים זה לא רק בגדים, ואחד החלומות היום של חוקרים הוא לבנות בניין מבד. "אחד הסטודנטים במכון שלנו בנה פרוטוטייפ, בינתיים קטן, לבניין מבד", מספרת דומיטרסקו. "מעמידים את הבדים, ואז משפריצים עליהם תמהיל חיידקים כדי שיתקשו והבניין יעמוד יציב. החומר הוא אורגני, והיתרון שלו הוא שהוא אינו כבד או קשיח כמו בטון. הוא גמיש, ומאפשר לתכנן את הגיאומטריה של הבניין בדרך אחרת לגמרי, ולהיות מאוד יצירתיים מבחינה עיצובית. יש לנו מערכת יחסים רגשית עם טקסטיל שהיא אחרת מאשר עם בטון. אולי זה ירגיש נעים יותר.

"אולי אפשר יהיה גם לשנות אותו ביתר קלות. אפשר לחשוב שניתן יהיה להזיז בד כדי לסגור או לפתוח חדר. אולי אפשר יהיה לארוז כזה בניין ולקחת אותו למקום אחר".

נשמע שהוא עלול לעוף ברוח.

"לא. סיב פחמן שמייצרים בשיטות של ננוטכנולוגיה יכול להיות חזק כמו בטון אבל עדיין גמיש. אפשר לתכנן אותו עם כל החוזק, ובכל זאת שקוף, כך שאור יום יעבור דרכו. אפשר לייצר שתי שכבות של בד, אחת מאוד קשיחה וחזקה, כשכבה חיצונית של הבית, והשנייה מאוד נעימה כשכבה פנימית. אנחנו עושים את זה היום בקטן מאוד, אבל אין בעצם מניעה לעשות את זה בגדול".

עוד כתבות

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור