גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך של נפתלי בנט לראשות הממשלה עוברת דרך הקמת "גוש ימין חדש"

ליו"ר ימינה יש תוכנית ליום שבו לא יהיה האצבע ה-61 להקמת ממשלת נתניהו, שכוללת ראשות ממשלה ברוטציה עם סער ושותפים כמו יש עתיד ועבודה ● איך נתניהו הצליח לבלום את הקול הערבי ● וגם: סמוטריץ' מחזר אחר קולות מזרחיים והפריפריה, אבל זנח את המועמד שבא משם

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון
נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

בליץ הראיונות המוקדם, הניסיונות להוציא את יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ממחבואו ועשרות מיליוני החיסונים שבדרך - כל אלו לא מצליחים לשנות את תמונת המצב של מפלגת הליכוד, שהתקבעה על כ-30 מנדטים בסקרים האחרונים. שבועיים וקצת לפני הבחירות, 61 - מספר הקסם הנדרש לנתניהו להרכבת ממשלה לא נראה באופק, גם לא עם בנט. מנגד גם לקואליציה חלופית אין כרגע 61 אצבעות ולכן אם להיות ריאליים אך פסימיים - בחירות מספר חמש הן ברירת המחדל היוצאת של הבחירות הנוכחיות.

למרות זאת, לשותף הוותיק של נתניהו, בנט, כבר יש תוכנית מגירה אחרת. שם קוד: "גוש ימין חדש". בשיחות שמתקיימות כל הזמן בין חברי מפלגות הימין' התרחיש הבא כבר לא נראה מופרך - אם נתניהו לא מצליח להשיג 61 אצבעות להקמת ממשלה (עם ימינה), בנט וסער יוצרים בלוק, סוגרים על רוטציה, ומקבלים את האפשרות להקים ממשלה, שאליה מצטרף גם לפיד ואולי גם מפלגת העבודה וכחול לבן, אם יעברו את אחוז החסימה. במצב שבו בנט הוא לא האצבע ה-61 של נתניהו, השחרור ל"גוש הימין החדש" יהיה עבורו ללא ייסורי מצפון.

בשלב הבא נדרשת גם תמיכתם של החרדים ובצלאל סמוטריץ' שייכנסו לממשלה כזו, בפועל, כיום, השותפים האופציונליים מכחישים וממשיכים לדבוק בנתניהו. אבל מה יקרה כאשר האפשרויות על השולחן יצטמצמו לשתיים: ממשלה או בחירות מספר חמש, דווקא בעת שבה המדינה נדרשת לשיקום שאחרי (או תוך כדי הקורונה?). הבחירה של בנט שסיסמת הבחירות שלו היא "לא קורונה, לא מעניין", כבר ברורה. בראיון לישראל היום שמתפרסם בסוף השבוע הוא אומר ש-15 מנדטים מספיקים לו כדי להיות ראש ממשלה, וזה בהינתן שלליכוד 30 מנדטים וליש עתיד קרוב ל-20.

בימים כתיקונם, היומרה של בנט להיות ראש ממשלה עם 15 מנדטים בלבד הייתה נראית מגלומנית משהו, אבל בימים שבהם מתקיימת מערכת בחירות רביעית סביב נושא העל "רק לא ביבי", יכולות להירקם קואליציות חוצות ימין ושמאל, ואפילו בהובלה של מפלגה מספר ארבע בגודלה. אבל החלום הזה יכול להתגשם רק אם החרדים נותנים לו יד ונוטשים את התמיכה המסורתית בנתניהו, שכן לא סער ולא בנט מתכוונים להכניס לממשלה אפשרית את מרצ או את הרשימה המשותפת. גם במפלגת העבודה יצטרכו לעבור ניתוח להסרת הגיבנת בדמותה של מספר שבע ברשימה - אם ירצו להיות חלק מקואליציה כזו.

במפלגת הציונות הדתית כינו השבוע את האפשרות הזו "מגוחכת". אין בכוונתם להיכנס לממשלה לצד מפלגת העבודה ויש עתיד ולהשאיר את הליכוד בחוץ. גם עבור דרעי זו נראית תוכנית בלתי אפשרית, שכן מצביעיו, רואים בנתניהו מועמד יחיד לראשות ממשלה. הפעם דרעי אמנם לא עושה קמפיין נוסח "ביבי צריך אריה חזק", אבל הדי.אן.איי של מצביעיו לא השתנה כל כך מהר בין שתי מערכות בחירות. הכשרת סער ובנט לראשות ממשלה על פני נתניהו עשויה לגבות ממנו מחיר יקר.

מתחת לאחוז החסימה

כשנתניהו פתח ברומן המסעיר עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס לפני חודשים ספורים - האפשרות הטובה ביותר שראה לנגד עיניו הייתה הפרידה של רע"מ מהרשימה המשותפת. עבאס שיחק לידיו בקלות מפתיעה והיום לפי רוב מוחלט של הסקרים הוא לא צפוי לעבור את אחוז החסימה. בנוסף, הרשימה המשותפת כבר לא תשיג בבחירות 15 מנדטים וצנחה לתשעה בלבד. המנדטים שיישארו בחוץ יתחלקו בין גוש הימין ל"רק לא ביבי", המשותפת כבר לא תוכל להיות גורם מכריע ונתניהו יכול להכתיר את המהלך כניצחון.

מנסור עבאס - הרשימה הערבית המשותפת / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

אי-אפשר להתעלם מסבבי הבחירות האחרונים שבהם נתניהו והליכוד פעלו בכל דרך כדי שלא לאפשר לרשימה המשותפת אחוזי תמיכה גבוהים. קמפיין המצלמות שבסוף פעל כבומרנג, אבל גם שליחת מאות פקחים למנוע זיופים במספרים גבוהים בחברה הערבית - נועדו כולם לפגוע במספרים של הרשימה המשותפת בחברה הערבית.

הפיצול של רע"מ מהרשימה השיג שתי מטרות בו זמנית. הראשונה, הורדת אחוזי ההצבעה במגזר הערבי. נזכיר - החברה הערבית לא אוהבת את הפיצול, וכבר הענישה את הרשימה המשותפת באחוזי הצבעה נמוכים בבחירות מספר 1 שהובילו לאיחוד מחודש מיד אחר כך. השנייה - האפשרות הסבירה שעבאס לא עובר את אחוז החסימה ו"שורף" מנדטים לגוש רל"ב.

לאחרונה משתעשעים עיתונאים ופוליטיקאים כאחד באפשרות שנתניהו ייעזר באצבעות של מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס כדי להקים ממשלה. ובכן, לא לשם כיוון נתניהו. באופן מסורתי ולא יוצא דופן ממערכות בחירות קודמות הוא פשוט רצה לפגוע בכוח של המשותפת ונכון לעכשיו השיג את מטרתו. בנוסף, גם אם הליכוד יצליח לגייס מנדט מצביעים במגזר הערבי - זה יהיה בונוס, אבל בהחלט לא היעד שהוצב בתחילת הדרך.

מחזרים אחר ישראל השנייה

תאוריית ישראל השנייה של העיתונאי אבישי בן חיים, שסופגת קיתונות של רעל ובוז על בסיס שעתי, דווקא יושבת בבסיס הנחת העבודה של מפלגה אחת בבחירות האלו: מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ'. אחרי שקיבלו הבטחה מנתניהו שלא ינהל קמפיין באזורי ההצבעה של הכיפות הסרוגות בתמורה לאיחוד עם בן-גביר ונעם, יצאו חברי המפלגה למסע בפריפריה הישראלית כדי לגייס בחזרה את מצביעי המפד"ל הוותיקים. הפעם קמפיין המפלגה לא מתרכז בגבעות השומרון או בפתח תקווה (שמצביעה בנט), אלא מבקש לחדש את הברית של הציונות הדתית עם דתיי הפריפריה.

בצלאל סמוטריץ / צילום: אורון בן חקון

בן חיים מציין במידה לא מעטה של צדק, כי הציונות הדתית פעלה לדיכוי מזרחיים, במוסדות הלימוד השייכים לתנועה, בהסתרת המנהגים מבית שהביאו איתם תלמידי הישיבות המזרחיים ובנוסח התפילה (האשכנזי) שאומץ גם במוסדות בהם רוב מזרחי בולט. סמוטריץ' מבקש עכשיו להוכיח שותפות גורל, דרך החיבוק לנתניהו גם (או דווקא) עכשיו. דווקא המתנחל, האשכנזי מהשומרון, מבקש למחוק נזק בן עשרות שנים ולגייס שוב תומכים אפשריים בפריפריה, שאמנם חובשים כיפות סרוגות, אך לא רואים במפלגות הציונות הדתית כמייצגים שלהם בעשור האחרון.

בתוכנית העבודה הראויה לשבח של סמוטריץ' נפל רק פגם אחד מהותי: אפס ייצוג מזרחי או פריפריאלי ברביעייה הפותחת. בעת הרכבת הרשימה שלו, הוציא סמוטריץ' החוצה את המזרחי הבולט שבה, ח"כ אופיר סופר מהמושב טפחות שבצפון. מהמקום השני באיחוד הלאומי נשלח סופר לשריון במקום ה-28 בליכוד והותיר את הישגיו של האחרון בכנסת מחוץ לרשימת ההצלחות שהוא יוכל להציג עבור מי שהוא מבקש לגייס כתומכים. כך, נותר סמוטריץ' לצד רוטמן, וולדינגר וסטרוק. בין חברון לגבעת שמואל, בלי פריפריה ובלי מזרחיים.

עוד כתבות

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

יאיר לפיד התגאה בגיוס חרדים. האם הוא צודק?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד