גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יומיים במשרד, שלושה בבית: כך נראים סידורי העבודה החדשים של חברות ההייטק

שנה אחרי תחילת הניסוי הגדול של עבודה מרחוק, המשק מתחיל לחזור לפעילות וחברות רבות מנסות לפצח את המודל ההיברידי, המשלב עבודה מרחוק ומהמשרד • 4 חברות הייטק מספקות הצצה לתהליך שעשו ולשגרת העבודה החדשה, שבה עובד אחד צריך לתחזק שני משרדים • כך זה נראה בשטח

משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט
משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט

יומיים במשרד, שלושה בבית, ויום ראשון שמערבב את כולם

החברה: Synamedia
מספר עובדים: 600

השבוע עברה חברת Synamedia, על 600 עובדיה, למשרדים חדשים בהר חוצבים בירושלים, בסמוך למשרדיה הישנים. בעקבות הקורונה, שטח המשרדים המתוכנן צומצם ב-25%.

סידור עבודה: כבר לפני שלושה חודשים הבינו בחברת הטכנולוגיה שמודל העבודה החדש יהיה היברידי. "התחלנו לחזור למשרדים בין הסגרים והשתדלנו ליצור איזו שגרה ולחזור קצת לעבודה, מלבד עובדים שחששו. כל צוות נפגש לפחות פעם בשבוע במשרדים כדי לייצר תחושת חיבור. Teams זה טוב; אבל זה לא זה", אומרת סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה ב-Synamedia.

חלק מהעובדים יגיעו בשני ורביעי, אחרים בשלישי וחמישי, ויום ראשון שבו אין עבודה עם הלקוחות בחו"ל יוקדש ל"ערבוב" בין כלל עובדי החברה. "ימי ראשון נועדו לסיעור מוחות וליצירת חדשנות, וכדי לערבב בין הקפסולות והצוותים. אנחנו מזמינים אנשים לבוא כדי לשמר את האינטראקציות".

סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה: / צילום: ענת אורן

עמדות עבודה: במשרדים החדשים יש עמדה מתחלפת לכל שני עובדים, שהדבר הקבוע בו הוא המסך. כל השאר - מחשב, מקלדת ועכבר - יש לכל עובד והם מאחסנים את הציוד בארוניות אישית.

ריחוק חברתי: "אנחנו עובדים בחדרי צוות לשישה עד שמונה אנשים. השולחנות גדולים, כך שיש שלושה מטרים בין עובדים שיושבים בשני קצוות השולחן. החדרים מאוד מרווחים ומאפשרים שמירה על התו הסגול. הגבהנו את המחיצות, ויש לנו גם עמדות חמות מרוחקות יותר ותאים שבהם עובדים יכולים לעבוד בשקט. כשתכננו את המשרדים, עשינו קבוצות מיקוד. הבאנו דוגמאות והעובדים בחרו מה מרגיש להם טוב ובטוח".

שיתוף עובדים: "לאורך כל השנה עשינו בדיקות דופק, שאלנו את העובדים איך אתם מסתדרים בבית, וראינו באופן מובהק שהמודל ההיברידי הזה מתאים. אבל זו בעיקר החלטה עסקית. גם לגבי המעבר שאלנו את העובדים. זה שינוי עצום לעבור מחדר של עובד אחד או מקסימום שלושה לחדרי צוות של שישה עד שמונה אנשים. הראינו הדמיות, דיברנו, שאלנו מה כן ומה לא, הבנו את הצרכים ואת החששות".

המשרד הביתי: "בתקופת הסגרים אפשרנו לעובדים לקחת הביתה את המסכים שלהם, את הכיסאות ואת פינות העבודה. עכשיו כשנכנסנו באופן רשמי למודל ההיברידי, אנחנו מקצים תקציב שנתי שיכסה הוצאות שוטפות כמו תוספת חשמל, אינטרנט שצריך להגדיל, אבל הסכום עוד לא סגור".

טכנולוגיה תומכת: "רכשנו תוכנה שאמורה לנהל את כל הנושא של מי מגיע ומתי מגיע, וגם לנהל את העמדות החמות. עובדים שרוצים להתרחק קצת יכולים להזמין. מעבר לזה יש לנו כלים המאפשרים שיתוף מרחוק, לעשות ישיבה היברידית ולכתוב על לוח וירטואלי".

שלושה ימים במשרד, יומיים מהבית ו-1,000 דולר לציוד

החברה: סלברייט
מספר עובדים: 800 (500 מהם בישראל)

חברת סלברייט, הפועלת בתחום המודיעין הדיגיטלי, גייסה מתחילת השנה שעברה 60 עובדים ועומדת לגייס 100 נוספים. הקו המנחה של החברה הוא "לאפשר את סביבת העבודה הכי פרודוקטיבית בשני הלוקיישנים, המשרד והבית", כפי שאומרת אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית בחברה. "הבנו שהעולם השתנה, העובדים ראו כי טוב וגם אנחנו גילינו שהתפוקות נשמרו. הבנו שאנחנו רוצים לשנות את המודל שלנו".

אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית / צילום: סלברייט

סידור עבודה: "כל עובד יכול לבחור מתי הוא מגיע, בהתאם ליום של העוזרת או הטכנאי. יש קבוצות שאימצו לעצמן ימים שכולם נמצאים בהם, אבל לא מחייבים אנשים. אם מישהו לא נמצא, אפשר להעלות אותו בוועידה מהבית וזה עובד טוב. יש השלמה, הבנה וסובלנות לזה. אם יש קיק אוף של איזה פרויקט, אז נערכים מראש.

"90% מהעובדים שמגיעים יושבים באותה עמדה בכל פעם ולפעמים מתחלקים עם עמית לחדר. למנכ"ל ולסמנכ"לים יש חדרים, אבל כל משרדי המנהלים, כולל זה של המנכ"ל, הפכו לחדרי דיונים בימים שבהם הם לא נמצאים וכולם מוזמנים להיכנס לעבוד בהם".

המשרד הביתי: "נתנו לעובדים 1,000 דולר לארגון העמדה הביתית ו-50 דולר לשימוש חודשי להוצאות הנלוות. הבנו שיש לכל עובד שני משרדים, אז השגנו להם הנחות לציוד אצל ספקים, הבאנו הרצאות של המעצב מושיק גלאמין, שייעץ להם איך לארגן את הסביבה הביתית".

ריחוק חברתי: "במשרד יצרנו 'שכונות' של עבודה. חשבנו לעשות עמדה חמה, אבל הקשבנו לעובדים. כל קבוצה, נניח של 30 עובדים, מקבלת 80% מעמדות העבודה, ויש גם תאי טלפון וחדרי דיונים. חדרי המשחקים והקפטריות ישובו לפעילות מלאה כשנתאושש מהמשבר. יש לנו מרספת גדולה שמסודרת בהתאם לכללי התו הסגול".

שיתוף עובדים: "כל התהליך ארך רבעון וחצי והצליח בזכות התקשורת עם העובדים. עשינו האקתונים כדי שיחשבו איתנו על רעיונות ושינינו דברים בתכנון בעקבות הערות שלהם. לדוגמה, בהאקתון עלה הנושא של המקלדת והעכבר, שהם פריטים מאוד אישיים. כל אחד רגיל לעבוד עם משהו מסוים, ויש עניין ההיגיינה, אז הכנו תיקים מגניבים אישיים, שבסוף היום כל עובד שם בהם את המקלדת והעכבר שלו.

"בהאקתון דיברנו על איך שומרים על הטאץ' האישי. עלו כל מיני רעיונות לגבי פרסונליזציה שתחליף את הכוס קפה והתמונה של המשפחה בעמדה, אבל ניתן לעובדים להתמקם ואז ניישם אותם. דובר על פינות תחביבים, פינות של תמונות.

חלוקה לפי ממשקי עבודה וסידור עבודה באקסל

החברה: SYTE
מספר עובדים: 140

בחברת SYTE, שפיתחה טכנולוגיית חיפוש ויזואלי מבוססת AI, החליטו לא לחלק את המודל ההיברידי לפי ימים אלא לפי ממשקים בין מחלקות בחברה. לדברי ליהיא פינטו, מייסדת שותפה, החברה החלה פיילוט של עבודה היברידית.

סידור עבודה: "חילקנו את החברה לקבוצות עבודה, לפי מחלקות שעובדות יחד. לכל מחלקה שבוחרת להגיע יום או יומיים או שלושה מצוותים מחלקה אחרת. חלוקה נוספת היא לפי הישיבה בקומות. אנחנו מוודאים שבימים שבהם מחלקה מסוימת נמצאת, עובדי פיתוח שיושבים באותה קומה לא יגיעו, אבל כן יגיעו עובדי פיתוח אחרים שיושבים בקומה אחרת. פתחנו אקסל מסודר עם צבעים שמסדר את ההגעה לפי הימים והצורך של המחלקה. כרגע אנחנו בפיילוט. יכול להיות שנגלה שיש מחלקות שזקוקות לשלושה ימים במשרד ויש מחלקות אחרות שיום בשבוע יספיק להן".

לדברי פינטו, בכל מקרה החברה לא תחזור למודל העבודה טרום המשבר. "המודל היחיד שלא יהיה זה המודל של חמישה ימים בשבוע במשרד. למה? כל מה שמוביל אותנו זה היעילות. פעם חשבנו שהדבר הכי יעיל זה להגיע חמישה ימים בשבוע למשרד. היום יודעים שלפעמים ביום אחד בבית של עבודה מפוקסת אפשר לכסות יומיים עבודה במשרד. לאחד יתאים להיות יום אחד בשבוע לאחר ארבעה ימים, ויש כאלה שלא טוב להם לעבוד מהבית".

ליהיא פינטו, מייסדת שותפה / צילום: SYTE

ריחוק חברתי: "כרגע לכל עובד יש עמדה משלו, ואנחנו לא חושבים על צמצום המשרדים גם בגלל הצורך לשמור על ריווח וריחוק חברתי".

עבודה מכל מקום וסל הטבות מותאם אישית

החברה: מעבדות SAP
מספר עובדים: 800

בחברת מעבדות SAP יצרו מודל המאפשר לעובדים לבחור, בשיתוף המנהלים שלהם, איך נכון להם לעבוד ומהו השילוב המיטבי מבחינתם בין המשרד לבית, אבל הוא ייכנס לתוקף כשהקורונה תהיה מאחורינו, לדברי מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. כרגע, כל עובד בוחר אם להגיע למשרדים.

סידור עבודה: לפי המודל המתוכנן, עובדים וצוותים יקבעו לעצמם את הסדרי העבודה שלהם, ועמדות העבודה יישמרו לכולם. החברה כן הגדירה פעילויות שיש לבצע במשרד, כמו שיחה אישית, אירוע צוותי או תכנון יעדים.

"בגדול, המודל יכול להיות אפס בית, מאה עבודה, מאה בית ואפס עבודה וכל דבר באמצע. אנחנו לא רוצים להיות ארגון שמכתיב לעובדים אלא אנחנו מעבירים את האחריות ואת חופש הבחירה אליהם".

מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש / צילום: שי יחזקאל

סל הטבות לעידן היברידי: בעקבות הקורונה, עובדים ביקשו להחזיר את רכב הליסינג ואמרו שהם משתמשים פחות בכרטיס הסיבוס. לכן החליטו בחברה, בשיתוף ועד העובדים, ליצור סל הטבות חדש וגמיש. ההטבות הכספיות יוכלו לשמש לרכב ליסינג, למנוי לחדר כשר, להסעדה, לביטוחי בריאות וגם לצבירת "חופשה ארוכה". עובד חדש מקבל בסל הזה 1,000 שקל בחודש. עוד עם ותק של שלוש שנים מקבל 1,600 שקל, ועובד עם ותק של תשע שנים מקבל 3,050 שקל בחודש.

לדברי מלמוד, "הכוונה בעתיד היא להכניס לסל קורסים של בישול, תזונה והדרכת הורים. הארגון שלנו תמיד היה מפנק, אבל כשמקבלים כל מיני הטבות לא תמיד יודעים מה לעשות איתן. כשאורזים לך אותן בצורה כזו, זה הרבה יותר שווה. אני חושבת שהעולם ילך לשם. חברות יבינו שצריך ללכת על פרסונליזציה ולתת לעובדים את מה שמתאים להם".

עוד כתבות

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

ריק ריידר, מבכירי בלקרוק, וג'רום פאוול, יו''ר הפד היוצא / צילום: ap, Jacquelyn Martin,  Richard Drew

מאבק הירושה על תפקיד יו"ר הפדרל ריזרב עולה מדרגה ומאיים על הדולר

המרוץ להחלפת פאוול מתכנס לארבעה מועמדים סופיים, כשריק ריידר מסתמן כפייבוריט ● ריידר, מנהל השקעות מוערך, נחשב כמי שצפוי לצלוח את משוכת הסנאט ללא קושי ● זאת בשעה שסוגיות יוקר המחיה, הריבית ושער הדולר ממשיכות להכביד על הכלכלה האמריקאית

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

עידן נסימי / צילום: שי בראל

"אמרו לי שהחלקתי על השכל, אבל עשיתי בשנה וחצי מה שאחרים עושים בחמש": מנכ"ל הסופר של ההסתדרות בראיון

עידן נסימי נכנס לתפקידו כמנכ"ל הסופר החברתי מבית ההסתדרות אחרי שניהל את חברת הגז של קבוצת דלק, וכולם סביבו חשבו שזו טעות ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט להצטרף באמצע המלחמה, למה הוא מאמין במותג הפרטי, כיצד התמודד עם הספקים הגדולים, מה חשב כשראה שהקמעונאיות הגדולות "מחקות" אותו, ואיך הרגיש כשארנון בר-דוד נעצר

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם אמריקאי: "לא עדכנו את נתניהו על הרכב הוועד המנהל של עזה"

דיווח ברויטרס: בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שתחומי מועצת השלום של עזה יתרחבו ויכללו גם את ונצואלה ואוקראינה ● במקביל, הבית הלבן הודיע על מינויים לדירקטוריון המועצה. בין הנציגים: שרים מקטאר וטורקיה, וגם איש עסקים ישראלי ● בישראל סבורים כי התקיפה האמריקאית באיראן לא ירדה מהפרק, וכי ארה"ב מחפשת את העיתוי הנכון ● טראמפ ונתניהו שוחחו אמש שוב בנושא - בפעם השנייה בתוך יומיים ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

העסקים עם קושנר, השותף מה-NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ

יקיר גבאי שהונו מוערך על ידי פורבס ב-4.1 מיליארד דולר, הוא איש עסקים שצמח בשוק ההון הישראלי בשנות התשעים והקים אימפריית נדל"ן עסקית בגרמניה באמצעות חברת הנדל"ן המניב אראונדטאון, שבה הוא מחזיק כיום ב-15% מהון המניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ מעלה הילוך לסיפוח גרינלנד, ושולף איום חדש נגד מדינות נאט"ו

נשיא ארה"ב הודיע ברשת החברתית שלו כי יטיל מכס של 10% על שמונה מדינות נאט"ו החל מ-1 בפברואר עד שלא יגיעו "להסכם לרכישה כוללת של גרינלנד" ● טראמפ איים שב-1 יוני היקף המכס יקפוץ ל-25%

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

המניות שהפכו למנוע של ת"א – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל ההשקעות שמזהיר מפני האופטימיות בשווקים וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך" ● מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● הפערים המשמעותיים בין הבנקים השונים בריבית על הפיקדונות ● האם הגיע הזמן לצאת מ-S&P500? ● וגם: איך המעבר של הבורסה לשישי עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה שלכם?

מרכז הקונגרסים בדאבוס לקראת הכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) / צילום: Reuters, Denis Balibouse

פחות אקלים, יותר חשש ממלחמות: הכינוס הכלכלי בדאבוס מסתגל לסדר העולמי החדש

מספר שיא של מנהיגים יגיע לכינוס הפורום הכלכלי העולמי שייפתח בדאבוס בשבוע הבא, אך כל העיניים יהיו נשואות לנשיא ארה"ב ● המארגנים הסכימו לדחוק מהאג'נדה סוגיות סביבה וצדק חלוקתי כדי להבטיח את השתתפותו ● במרכז: הסדר העולמי החדש ומלחמות הסחר

פינגוויני מגלן / צילום: Shutterstock

המפגש הבלתי צפוי עם הפומה לימד את הפינגווין לחשוש לא רק מהים, אלא גם מהיבשה

שינויי האקלים וההתערבות האנושית דוחקים מינים למפגשים שלא היו קיימים בעבר ● כזה הוא המקרה של הפומה, שהייתה רגילה לרדוף אחרי חיות יבשה, וגילתה "מוצר מדף" זמין בהרבה: פינגווין מגלן

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

גליה באר–גבל / צילום: רון קדמי

היא שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל. זה מה שהיא עושה כל יום ב־23:00

כילדה נסעה שלוש שעות ביום לבית הספר, בצבא שירתה בפרקליטות, ולמרות שלמדה משפטים כי זו "תעודת ביטוח", היצר העסקי גרם לה לשנות כיוון ● אז היא פנתה למנכ"לית לאומי לשעבר: "הכרתי את רקפת רוסק-עמינח, וכשהיא הודיעה שהיא עוזבת את הבנק, הרמתי אליה טלפון" ● שיחה קצרה עם גליה באר-גבל, שותפה־מנהלת בקרן Team8