גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יומיים במשרד, שלושה בבית: כך נראים סידורי העבודה החדשים של חברות ההייטק

שנה אחרי תחילת הניסוי הגדול של עבודה מרחוק, המשק מתחיל לחזור לפעילות וחברות רבות מנסות לפצח את המודל ההיברידי, המשלב עבודה מרחוק ומהמשרד • 4 חברות הייטק מספקות הצצה לתהליך שעשו ולשגרת העבודה החדשה, שבה עובד אחד צריך לתחזק שני משרדים • כך זה נראה בשטח

משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט
משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט

יומיים במשרד, שלושה בבית, ויום ראשון שמערבב את כולם

החברה: Synamedia
מספר עובדים: 600

השבוע עברה חברת Synamedia, על 600 עובדיה, למשרדים חדשים בהר חוצבים בירושלים, בסמוך למשרדיה הישנים. בעקבות הקורונה, שטח המשרדים המתוכנן צומצם ב-25%.

סידור עבודה: כבר לפני שלושה חודשים הבינו בחברת הטכנולוגיה שמודל העבודה החדש יהיה היברידי. "התחלנו לחזור למשרדים בין הסגרים והשתדלנו ליצור איזו שגרה ולחזור קצת לעבודה, מלבד עובדים שחששו. כל צוות נפגש לפחות פעם בשבוע במשרדים כדי לייצר תחושת חיבור. Teams זה טוב; אבל זה לא זה", אומרת סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה ב-Synamedia.

חלק מהעובדים יגיעו בשני ורביעי, אחרים בשלישי וחמישי, ויום ראשון שבו אין עבודה עם הלקוחות בחו"ל יוקדש ל"ערבוב" בין כלל עובדי החברה. "ימי ראשון נועדו לסיעור מוחות וליצירת חדשנות, וכדי לערבב בין הקפסולות והצוותים. אנחנו מזמינים אנשים לבוא כדי לשמר את האינטראקציות".

סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה: / צילום: ענת אורן

עמדות עבודה: במשרדים החדשים יש עמדה מתחלפת לכל שני עובדים, שהדבר הקבוע בו הוא המסך. כל השאר - מחשב, מקלדת ועכבר - יש לכל עובד והם מאחסנים את הציוד בארוניות אישית.

ריחוק חברתי: "אנחנו עובדים בחדרי צוות לשישה עד שמונה אנשים. השולחנות גדולים, כך שיש שלושה מטרים בין עובדים שיושבים בשני קצוות השולחן. החדרים מאוד מרווחים ומאפשרים שמירה על התו הסגול. הגבהנו את המחיצות, ויש לנו גם עמדות חמות מרוחקות יותר ותאים שבהם עובדים יכולים לעבוד בשקט. כשתכננו את המשרדים, עשינו קבוצות מיקוד. הבאנו דוגמאות והעובדים בחרו מה מרגיש להם טוב ובטוח".

שיתוף עובדים: "לאורך כל השנה עשינו בדיקות דופק, שאלנו את העובדים איך אתם מסתדרים בבית, וראינו באופן מובהק שהמודל ההיברידי הזה מתאים. אבל זו בעיקר החלטה עסקית. גם לגבי המעבר שאלנו את העובדים. זה שינוי עצום לעבור מחדר של עובד אחד או מקסימום שלושה לחדרי צוות של שישה עד שמונה אנשים. הראינו הדמיות, דיברנו, שאלנו מה כן ומה לא, הבנו את הצרכים ואת החששות".

המשרד הביתי: "בתקופת הסגרים אפשרנו לעובדים לקחת הביתה את המסכים שלהם, את הכיסאות ואת פינות העבודה. עכשיו כשנכנסנו באופן רשמי למודל ההיברידי, אנחנו מקצים תקציב שנתי שיכסה הוצאות שוטפות כמו תוספת חשמל, אינטרנט שצריך להגדיל, אבל הסכום עוד לא סגור".

טכנולוגיה תומכת: "רכשנו תוכנה שאמורה לנהל את כל הנושא של מי מגיע ומתי מגיע, וגם לנהל את העמדות החמות. עובדים שרוצים להתרחק קצת יכולים להזמין. מעבר לזה יש לנו כלים המאפשרים שיתוף מרחוק, לעשות ישיבה היברידית ולכתוב על לוח וירטואלי".

שלושה ימים במשרד, יומיים מהבית ו-1,000 דולר לציוד

החברה: סלברייט
מספר עובדים: 800 (500 מהם בישראל)

חברת סלברייט, הפועלת בתחום המודיעין הדיגיטלי, גייסה מתחילת השנה שעברה 60 עובדים ועומדת לגייס 100 נוספים. הקו המנחה של החברה הוא "לאפשר את סביבת העבודה הכי פרודוקטיבית בשני הלוקיישנים, המשרד והבית", כפי שאומרת אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית בחברה. "הבנו שהעולם השתנה, העובדים ראו כי טוב וגם אנחנו גילינו שהתפוקות נשמרו. הבנו שאנחנו רוצים לשנות את המודל שלנו".

אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית / צילום: סלברייט

סידור עבודה: "כל עובד יכול לבחור מתי הוא מגיע, בהתאם ליום של העוזרת או הטכנאי. יש קבוצות שאימצו לעצמן ימים שכולם נמצאים בהם, אבל לא מחייבים אנשים. אם מישהו לא נמצא, אפשר להעלות אותו בוועידה מהבית וזה עובד טוב. יש השלמה, הבנה וסובלנות לזה. אם יש קיק אוף של איזה פרויקט, אז נערכים מראש.

"90% מהעובדים שמגיעים יושבים באותה עמדה בכל פעם ולפעמים מתחלקים עם עמית לחדר. למנכ"ל ולסמנכ"לים יש חדרים, אבל כל משרדי המנהלים, כולל זה של המנכ"ל, הפכו לחדרי דיונים בימים שבהם הם לא נמצאים וכולם מוזמנים להיכנס לעבוד בהם".

המשרד הביתי: "נתנו לעובדים 1,000 דולר לארגון העמדה הביתית ו-50 דולר לשימוש חודשי להוצאות הנלוות. הבנו שיש לכל עובד שני משרדים, אז השגנו להם הנחות לציוד אצל ספקים, הבאנו הרצאות של המעצב מושיק גלאמין, שייעץ להם איך לארגן את הסביבה הביתית".

ריחוק חברתי: "במשרד יצרנו 'שכונות' של עבודה. חשבנו לעשות עמדה חמה, אבל הקשבנו לעובדים. כל קבוצה, נניח של 30 עובדים, מקבלת 80% מעמדות העבודה, ויש גם תאי טלפון וחדרי דיונים. חדרי המשחקים והקפטריות ישובו לפעילות מלאה כשנתאושש מהמשבר. יש לנו מרספת גדולה שמסודרת בהתאם לכללי התו הסגול".

שיתוף עובדים: "כל התהליך ארך רבעון וחצי והצליח בזכות התקשורת עם העובדים. עשינו האקתונים כדי שיחשבו איתנו על רעיונות ושינינו דברים בתכנון בעקבות הערות שלהם. לדוגמה, בהאקתון עלה הנושא של המקלדת והעכבר, שהם פריטים מאוד אישיים. כל אחד רגיל לעבוד עם משהו מסוים, ויש עניין ההיגיינה, אז הכנו תיקים מגניבים אישיים, שבסוף היום כל עובד שם בהם את המקלדת והעכבר שלו.

"בהאקתון דיברנו על איך שומרים על הטאץ' האישי. עלו כל מיני רעיונות לגבי פרסונליזציה שתחליף את הכוס קפה והתמונה של המשפחה בעמדה, אבל ניתן לעובדים להתמקם ואז ניישם אותם. דובר על פינות תחביבים, פינות של תמונות.

חלוקה לפי ממשקי עבודה וסידור עבודה באקסל

החברה: SYTE
מספר עובדים: 140

בחברת SYTE, שפיתחה טכנולוגיית חיפוש ויזואלי מבוססת AI, החליטו לא לחלק את המודל ההיברידי לפי ימים אלא לפי ממשקים בין מחלקות בחברה. לדברי ליהיא פינטו, מייסדת שותפה, החברה החלה פיילוט של עבודה היברידית.

סידור עבודה: "חילקנו את החברה לקבוצות עבודה, לפי מחלקות שעובדות יחד. לכל מחלקה שבוחרת להגיע יום או יומיים או שלושה מצוותים מחלקה אחרת. חלוקה נוספת היא לפי הישיבה בקומות. אנחנו מוודאים שבימים שבהם מחלקה מסוימת נמצאת, עובדי פיתוח שיושבים באותה קומה לא יגיעו, אבל כן יגיעו עובדי פיתוח אחרים שיושבים בקומה אחרת. פתחנו אקסל מסודר עם צבעים שמסדר את ההגעה לפי הימים והצורך של המחלקה. כרגע אנחנו בפיילוט. יכול להיות שנגלה שיש מחלקות שזקוקות לשלושה ימים במשרד ויש מחלקות אחרות שיום בשבוע יספיק להן".

לדברי פינטו, בכל מקרה החברה לא תחזור למודל העבודה טרום המשבר. "המודל היחיד שלא יהיה זה המודל של חמישה ימים בשבוע במשרד. למה? כל מה שמוביל אותנו זה היעילות. פעם חשבנו שהדבר הכי יעיל זה להגיע חמישה ימים בשבוע למשרד. היום יודעים שלפעמים ביום אחד בבית של עבודה מפוקסת אפשר לכסות יומיים עבודה במשרד. לאחד יתאים להיות יום אחד בשבוע לאחר ארבעה ימים, ויש כאלה שלא טוב להם לעבוד מהבית".

ליהיא פינטו, מייסדת שותפה / צילום: SYTE

ריחוק חברתי: "כרגע לכל עובד יש עמדה משלו, ואנחנו לא חושבים על צמצום המשרדים גם בגלל הצורך לשמור על ריווח וריחוק חברתי".

עבודה מכל מקום וסל הטבות מותאם אישית

החברה: מעבדות SAP 
מספר עובדים: 800

בחברת מעבדות SAP יצרו מודל המאפשר לעובדים לבחור, בשיתוף המנהלים שלהם, איך נכון להם לעבוד ומהו השילוב המיטבי מבחינתם בין המשרד לבית, אבל הוא ייכנס לתוקף כשהקורונה תהיה מאחורינו, לדברי מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. כרגע, כל עובד בוחר אם להגיע למשרדים.

סידור עבודה: לפי המודל המתוכנן, עובדים וצוותים יקבעו לעצמם את הסדרי העבודה שלהם, ועמדות העבודה יישמרו לכולם. החברה כן הגדירה פעילויות שיש לבצע במשרד, כמו שיחה אישית, אירוע צוותי או תכנון יעדים.

"בגדול, המודל יכול להיות אפס בית, מאה עבודה, מאה בית ואפס עבודה וכל דבר באמצע. אנחנו לא רוצים להיות ארגון שמכתיב לעובדים אלא אנחנו מעבירים את האחריות ואת חופש הבחירה אליהם".

מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש / צילום: שי יחזקאל

סל הטבות לעידן היברידי: בעקבות הקורונה, עובדים ביקשו להחזיר את רכב הליסינג ואמרו שהם משתמשים פחות בכרטיס הסיבוס. לכן החליטו בחברה, בשיתוף ועד העובדים, ליצור סל הטבות חדש וגמיש. ההטבות הכספיות יוכלו לשמש לרכב ליסינג, למנוי לחדר כשר, להסעדה, לביטוחי בריאות וגם לצבירת "חופשה ארוכה". עובד חדש מקבל בסל הזה 1,000 שקל בחודש. עוד עם ותק של שלוש שנים מקבל 1,600 שקל, ועובד עם ותק של תשע שנים מקבל 3,050 שקל בחודש.

לדברי מלמוד, "הכוונה בעתיד היא להכניס לסל קורסים של בישול, תזונה והדרכת הורים. הארגון שלנו תמיד היה מפנק, אבל כשמקבלים כל מיני הטבות לא תמיד יודעים מה לעשות איתן. כשאורזים לך אותן בצורה כזו, זה הרבה יותר שווה. אני חושבת שהעולם ילך לשם. חברות יבינו שצריך ללכת על פרסונליזציה ולתת לעובדים את מה שמתאים להם".

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות תטיל קנס של 25 מיליון שקל על יפאורה וליימן שליסל

הממונה על התחרות פרסמה להערות הציבור הודעות מוסכמות על כוונות החיוב שהוטלו במסגרת הסכמות עם יפאורה תבורי וליימן שליסל בגין הפרת חוק המזון והפארם ● הסכום מצטרף לסכומי אכיפה של למעלה מ-142 מיליון שקל שהוטלו על הספקים הגדולים

ניתוח חברה / צילום: איור: גיל ג'יבלי

איך הפכה אחת מקבוצות המזון הגדולות והמסתוריות בישראל ללהיט בבורסה

עם שליטה של עשרות אחוזים בשוק הבשר, הדגים והשימורים, נטו מלינדה ביססה את מעמדה כאחת מקבוצות המזון הגדולות והוותיקות בישראל ● בשנה האחרונה היא הפכה למניה חמה בתל אביב עם זינוק של כ־115% בשווי, אבל האם היא עדיין הזדמנות השקעה? ● מדור חדש

פרופ' אמיר ירון ופרופ' אבי שמחון / צילום: יוסי כהן, קובי גדעון לע''מ

אבי שמחון מקדם את היוזמה שמדאיגה את בנק ישראל, וגם הורדת ריבית לא תגרום לו לסגת

האינפלציה מתמתנת ותומכת בהפחתת ריבית ראשונה מאז 2024 ● במקביל, נתוני הצמיחה לרבעון השלישי הפתיעו עם קצב שנתי של 12.4% ועלייה חדה בצריכה הפרטית ● בשוק מעריכים כי הריבית תרד בשבוע הבא, אך חוששים מריסון בהמשך ● וגם: יוזמת סבסוד המשכנתאות של שמחון מוסיפה לחץ על בנק ישראל

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הרווח הנקי של הבנק הבינלאומי נשחק במעל 6% - זו הסיבה

הירידה ברווחיות של הבנק הבינלאומי נבעה מהפסד חד-פעמי שהציגה חברת כאל ● למרות זאת, הגאות בבורסה הזניקה את היקף העמלות שנבעו בין היתר מפעילות זו ל-461 מיליון שקל, עלייה של 16% ● יחלק דיבידנד נדיב באופן חריג

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

קרן ההון־סיכון האירופית שהשקיעה בוויקס ובווקמי עוזבת את ישראל

לפי גורמים, קרן ההון־סיכון האירופית מנגרוב לא מתכוונת להמשיך להתנהל בישראל, ובכלל, במתכונת שהייתה נהוגה בעשור האחרון - בין היתר עקב שינוי מבנה השותפויות הגלובלי שלה ● עם זאת, גורמים מדגישים כי צמצום הנוכחות הפיזית בארץ אינו שולל את המשך ההשקעות בחברות ישראליות

פרויקט תמ''א ברחוב צה''ל, קרית אונו / צילום: תמר מצפי

גל מיזוגים של חברות תמ"א 38: החברות הקטנות נכנעות לשוק הקשה

הקשיים הפיננסיים, ירידות המחירים והמלחמה גורמים לעשרות חברות יזמיות קטנות בתחום ההתחדשות העירונית למכור את עצמן - בעוד החברות הגדולות אוספות פרויקטים ומתחזקות

רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

סבב פיטורים שני בפלייטיקה השנה: עלול להשפיע על מאות אנשים

חברת הגיימינג הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף בשבועות הקרובים, שעשוי להשפיע על מאות עובדים - ככל הנראה בין10% ל-20% מתוך מעל ל-3,000 ● הקיצוצים בחברה החלו כבר ב-2022, אז הועסקו בחברה מעל ל- 4,000 איש ● בחברה הסתפקו בתגובה קצרה: ״בהתאם למדיניות החברה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים מסוג זה"

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

תמורת 2.1 מיליארד שקל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות לרכישת הוט מובייל

פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת 100% מניות הוט מובייל מידי הוט ● כעת יעמדו לצדדים עד 60 יום להגיע להסכמות סופיות ● השלמת העסקה דורשת את אישור משרד התקשורת ורשות התחרות

אקזיט / אילוסטרציה: Shutterstock

עובדת עם קטאר וסעודיה: החברה האמריקאית שקנתה את לוקוסוויו הישראלית בחצי מיליארד דולר

חברת לוקוסוויו, שפיתחה מערכות לניהול בניית תשתיות חשמל וגז, נמכרה ב-525 מיליון דולר באקזיט מרשים, לאחר שגייסה 75 מיליון דולר ● הרוכשת היא חברת אייטרון, ספקית מערכות תוכנה וחומרה לניהול תשתיות אנרגיה ומים

אופיר חמו / צילום: עופר חג'יוב

"להוריד חשיפה למניות": הבנקאי שמציע לממש רווחים אחרי שנתיים פנומנליות

אופיר חמו ממזרחי טפחות חושש ש"התמחור בשווקים כבר מזמן לא משקף שווי כלכלי של החברות", אלא בעיקר את העתיד: "המכפילים משקפים גידול של 25% ברווחים" ● את עיקר המשקל בתיק ההשקעות הוא ממליץ להקצות כעת לאג"ח, כפי שהציע טרם הראלי הנוכחי בת"א

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

הנהלת הכללית מתייצבת: אלו הבכירים שקיבלו תפקידים חדשים

דירקטוריון קופ"ח כללית אישר היום מינויים חדשים בהנהלה - ביניהם סמנכ"לית חטיבת בתי החולים ומנהל המרכז הרפואי רבין ● המינויים מגיעים אחרי תקופה של מאבק בין קופת החולים למשרד הבריאות ואחרי בחירתו של ד"ר איתן וירטהיים למנכ"ל ● מאחורי הקלעים, לגלובס נודע כי המאבק בין הצדדים עדיין לא תם

קארין קלר־סוטר, נשיאת שוויץ ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Julia Nikhinson

הדיפלומטיה של מטילי הזהב שהביאה לשווייץ הסכם סחר עם טראמפ

מכסים משתקים על שווייץ יופחתו לאחר מאמץ דיפלומטי שנתפר במיוחד עבור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כולל מטילי זהב חרוטים ושעון שולחני של רולקס ● "בעלי עסקים מדברים באותה השפה כמו טראמפ, ולכן היה חשוב שהם ייכנסו לתמונה"

מל''ט ההרון של התעשייה האווירית / צילום: אלון רון, התעשייה האווירית

באוצר דורשים דיבידנד עצום, במשרד הביטחון מתנגדים, והנפקת תע"א מתרחקת

במסגרת המו"מ להנפקה, משרד האוצר דורש מהתעשייה האווירית דיבידנד של מיליארד דולר והנפקת חוב בסכום דומה - מהלך שלטענת משרד הביטחון עלול לרוקן את ההנפקה ממשמעותה הכלכלית ● בצירוף המתח הפוליטי והיעדר יו"ר כבר שנה, ההנפקה הולכת ומתרחקת

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הפסקת האש בעזה פתחה את הדלת לשורת עסקאות ענק לחברות הביטחוניות

אלביט דיווחה על אחת העסקאות הגדולות בתולדותיה עם "לקוחה בינלאומית" - בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ● בכך היא מצטרפת לשורת עסקאות שנרקמו לאחרונה, ובתעשיות הביטחוניות המקומיות מעריכים כי בתקופה הקרובה יבשילו לכדי עסקאות מגעים נוספים ● בשורה חיובית גם מגרמניה: מסירה את האמברגו על ישראל

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל משחרר את החבל: הבנקים יוכלו להגדיל את הדיבידנדים שיחלקו

הבנק הבינלאומי הודיע כי יחלק דיבידנד בסכום של 75% מהרווח הנקי ברבעון, חלקו מעודפי הרווח שלו ● בנק ישראל: "בנק עם עודפי הון גבוהים יכול לחלק דיבידנד נוסף, בכפוף לדרישות ההון ולשמירה על יחסי הון הולמים התואמים את סביבת הסיכונים הנוכחית"

"חביבת השווקים": בעולם מתרשמים מהכלכלה הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בלומברג מחמיאים לכלכלה הישראלית, איראן מגדילה את ארסנל הטילים שלה, וחמאס מתחזק בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

"שחקנית של מחיר": המכשול של פלאפון בדרך לרכישת הוט מובייל

פלאפון חתמה על מזכר עקרונות לרכישת חברת הסלולר מהוט תמורת 2.1 מיליארד שקל ● רשות התחרות עלולה להתנגד למהלך, שכן הוט מובייל נתפסת כחברה התורמת להורדת מחירים בשוק

הדמיית פארק טבעון טק / הדמיה: Oilin

כך ישנה הקמפוס של אנבידיה בקריית טבעון את המציאות במקום

כפי שנחשף לראשונה בגלובס, הקמפוס החדש של אנבידיה צפוי להיבנות בקריית טבעון ● העיירה הקטנה והפסטורלית, שנבחרה בקפידה ע"י ענקית השבבים הבינלאומית, תשנה את אופייה - עם אלפי עובדים חדשים, שינויים בתשתיות ובתחבורה וביסוס מעמדה האזורי

ההנחות על החשמל יצטמצמו? / צילום: Shutterstock

רשות החשמל משנה את הכללים, וההנחות לצרכנים בסכנה

הרשות מעדכנת את מבנה תעריף החשמל ומעלה את העלויות הקבועות, מה שמצמצם את מרחב התמרון של הספקיות הפרטיות ● החשש: ההפסדים בשוק שגם כך מתקשה להרוויח יעמיקו, והשינויים בהכרח יגולגלו לצרכנים ● האם המכרז החדש לרכישת חשמל יספק פתרון?

בנין בנק דיסקונט יהודה הלוי ת''א , רחוב יהודה הלוי 23 , תל אביב / צילום: איל יצהר

נותר באותה הרמה: הרווח הנקי של בנק דיסקונט 1.1 מיליארד שקל ברבעון

הבנק בניהולו של אבי לוי נמצא בהליכי מכירת שליטתו בחברת כרטיסי האשראי כאל ואף פתח במהלך חשבונאי להגדרת הפעילות שלה בהתאם בדוחות ● בנטרול רכיבים מסוימים, בעיקר המס המיוחד שהוטל על הבנקים וההפרשות שנבעו בשל השינוי בכאל, הרווח הנקי עלה ב-4.2% ביחס לשנה שעברה והסתכם ב-1.24 מיליארד שקל