גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יומיים במשרד, שלושה בבית: כך נראים סידורי העבודה החדשים של חברות ההייטק

שנה אחרי תחילת הניסוי הגדול של עבודה מרחוק, המשק מתחיל לחזור לפעילות וחברות רבות מנסות לפצח את המודל ההיברידי, המשלב עבודה מרחוק ומהמשרד • 4 חברות הייטק מספקות הצצה לתהליך שעשו ולשגרת העבודה החדשה, שבה עובד אחד צריך לתחזק שני משרדים • כך זה נראה בשטח

משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט
משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט

יומיים במשרד, שלושה בבית, ויום ראשון שמערבב את כולם

החברה: Synamedia
מספר עובדים: 600

השבוע עברה חברת Synamedia, על 600 עובדיה, למשרדים חדשים בהר חוצבים בירושלים, בסמוך למשרדיה הישנים. בעקבות הקורונה, שטח המשרדים המתוכנן צומצם ב-25%.

סידור עבודה: כבר לפני שלושה חודשים הבינו בחברת הטכנולוגיה שמודל העבודה החדש יהיה היברידי. "התחלנו לחזור למשרדים בין הסגרים והשתדלנו ליצור איזו שגרה ולחזור קצת לעבודה, מלבד עובדים שחששו. כל צוות נפגש לפחות פעם בשבוע במשרדים כדי לייצר תחושת חיבור. Teams זה טוב; אבל זה לא זה", אומרת סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה ב-Synamedia.

חלק מהעובדים יגיעו בשני ורביעי, אחרים בשלישי וחמישי, ויום ראשון שבו אין עבודה עם הלקוחות בחו"ל יוקדש ל"ערבוב" בין כלל עובדי החברה. "ימי ראשון נועדו לסיעור מוחות וליצירת חדשנות, וכדי לערבב בין הקפסולות והצוותים. אנחנו מזמינים אנשים לבוא כדי לשמר את האינטראקציות".

סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה: / צילום: ענת אורן

עמדות עבודה: במשרדים החדשים יש עמדה מתחלפת לכל שני עובדים, שהדבר הקבוע בו הוא המסך. כל השאר - מחשב, מקלדת ועכבר - יש לכל עובד והם מאחסנים את הציוד בארוניות אישית.

ריחוק חברתי: "אנחנו עובדים בחדרי צוות לשישה עד שמונה אנשים. השולחנות גדולים, כך שיש שלושה מטרים בין עובדים שיושבים בשני קצוות השולחן. החדרים מאוד מרווחים ומאפשרים שמירה על התו הסגול. הגבהנו את המחיצות, ויש לנו גם עמדות חמות מרוחקות יותר ותאים שבהם עובדים יכולים לעבוד בשקט. כשתכננו את המשרדים, עשינו קבוצות מיקוד. הבאנו דוגמאות והעובדים בחרו מה מרגיש להם טוב ובטוח".

שיתוף עובדים: "לאורך כל השנה עשינו בדיקות דופק, שאלנו את העובדים איך אתם מסתדרים בבית, וראינו באופן מובהק שהמודל ההיברידי הזה מתאים. אבל זו בעיקר החלטה עסקית. גם לגבי המעבר שאלנו את העובדים. זה שינוי עצום לעבור מחדר של עובד אחד או מקסימום שלושה לחדרי צוות של שישה עד שמונה אנשים. הראינו הדמיות, דיברנו, שאלנו מה כן ומה לא, הבנו את הצרכים ואת החששות".

המשרד הביתי: "בתקופת הסגרים אפשרנו לעובדים לקחת הביתה את המסכים שלהם, את הכיסאות ואת פינות העבודה. עכשיו כשנכנסנו באופן רשמי למודל ההיברידי, אנחנו מקצים תקציב שנתי שיכסה הוצאות שוטפות כמו תוספת חשמל, אינטרנט שצריך להגדיל, אבל הסכום עוד לא סגור".

טכנולוגיה תומכת: "רכשנו תוכנה שאמורה לנהל את כל הנושא של מי מגיע ומתי מגיע, וגם לנהל את העמדות החמות. עובדים שרוצים להתרחק קצת יכולים להזמין. מעבר לזה יש לנו כלים המאפשרים שיתוף מרחוק, לעשות ישיבה היברידית ולכתוב על לוח וירטואלי".

שלושה ימים במשרד, יומיים מהבית ו-1,000 דולר לציוד

החברה: סלברייט
מספר עובדים: 800 (500 מהם בישראל)

חברת סלברייט, הפועלת בתחום המודיעין הדיגיטלי, גייסה מתחילת השנה שעברה 60 עובדים ועומדת לגייס 100 נוספים. הקו המנחה של החברה הוא "לאפשר את סביבת העבודה הכי פרודוקטיבית בשני הלוקיישנים, המשרד והבית", כפי שאומרת אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית בחברה. "הבנו שהעולם השתנה, העובדים ראו כי טוב וגם אנחנו גילינו שהתפוקות נשמרו. הבנו שאנחנו רוצים לשנות את המודל שלנו".

אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית / צילום: סלברייט

סידור עבודה: "כל עובד יכול לבחור מתי הוא מגיע, בהתאם ליום של העוזרת או הטכנאי. יש קבוצות שאימצו לעצמן ימים שכולם נמצאים בהם, אבל לא מחייבים אנשים. אם מישהו לא נמצא, אפשר להעלות אותו בוועידה מהבית וזה עובד טוב. יש השלמה, הבנה וסובלנות לזה. אם יש קיק אוף של איזה פרויקט, אז נערכים מראש.

"90% מהעובדים שמגיעים יושבים באותה עמדה בכל פעם ולפעמים מתחלקים עם עמית לחדר. למנכ"ל ולסמנכ"לים יש חדרים, אבל כל משרדי המנהלים, כולל זה של המנכ"ל, הפכו לחדרי דיונים בימים שבהם הם לא נמצאים וכולם מוזמנים להיכנס לעבוד בהם".

המשרד הביתי: "נתנו לעובדים 1,000 דולר לארגון העמדה הביתית ו-50 דולר לשימוש חודשי להוצאות הנלוות. הבנו שיש לכל עובד שני משרדים, אז השגנו להם הנחות לציוד אצל ספקים, הבאנו הרצאות של המעצב מושיק גלאמין, שייעץ להם איך לארגן את הסביבה הביתית".

ריחוק חברתי: "במשרד יצרנו 'שכונות' של עבודה. חשבנו לעשות עמדה חמה, אבל הקשבנו לעובדים. כל קבוצה, נניח של 30 עובדים, מקבלת 80% מעמדות העבודה, ויש גם תאי טלפון וחדרי דיונים. חדרי המשחקים והקפטריות ישובו לפעילות מלאה כשנתאושש מהמשבר. יש לנו מרספת גדולה שמסודרת בהתאם לכללי התו הסגול".

שיתוף עובדים: "כל התהליך ארך רבעון וחצי והצליח בזכות התקשורת עם העובדים. עשינו האקתונים כדי שיחשבו איתנו על רעיונות ושינינו דברים בתכנון בעקבות הערות שלהם. לדוגמה, בהאקתון עלה הנושא של המקלדת והעכבר, שהם פריטים מאוד אישיים. כל אחד רגיל לעבוד עם משהו מסוים, ויש עניין ההיגיינה, אז הכנו תיקים מגניבים אישיים, שבסוף היום כל עובד שם בהם את המקלדת והעכבר שלו.

"בהאקתון דיברנו על איך שומרים על הטאץ' האישי. עלו כל מיני רעיונות לגבי פרסונליזציה שתחליף את הכוס קפה והתמונה של המשפחה בעמדה, אבל ניתן לעובדים להתמקם ואז ניישם אותם. דובר על פינות תחביבים, פינות של תמונות.

חלוקה לפי ממשקי עבודה וסידור עבודה באקסל

החברה: SYTE
מספר עובדים: 140

בחברת SYTE, שפיתחה טכנולוגיית חיפוש ויזואלי מבוססת AI, החליטו לא לחלק את המודל ההיברידי לפי ימים אלא לפי ממשקים בין מחלקות בחברה. לדברי ליהיא פינטו, מייסדת שותפה, החברה החלה פיילוט של עבודה היברידית.

סידור עבודה: "חילקנו את החברה לקבוצות עבודה, לפי מחלקות שעובדות יחד. לכל מחלקה שבוחרת להגיע יום או יומיים או שלושה מצוותים מחלקה אחרת. חלוקה נוספת היא לפי הישיבה בקומות. אנחנו מוודאים שבימים שבהם מחלקה מסוימת נמצאת, עובדי פיתוח שיושבים באותה קומה לא יגיעו, אבל כן יגיעו עובדי פיתוח אחרים שיושבים בקומה אחרת. פתחנו אקסל מסודר עם צבעים שמסדר את ההגעה לפי הימים והצורך של המחלקה. כרגע אנחנו בפיילוט. יכול להיות שנגלה שיש מחלקות שזקוקות לשלושה ימים במשרד ויש מחלקות אחרות שיום בשבוע יספיק להן".

לדברי פינטו, בכל מקרה החברה לא תחזור למודל העבודה טרום המשבר. "המודל היחיד שלא יהיה זה המודל של חמישה ימים בשבוע במשרד. למה? כל מה שמוביל אותנו זה היעילות. פעם חשבנו שהדבר הכי יעיל זה להגיע חמישה ימים בשבוע למשרד. היום יודעים שלפעמים ביום אחד בבית של עבודה מפוקסת אפשר לכסות יומיים עבודה במשרד. לאחד יתאים להיות יום אחד בשבוע לאחר ארבעה ימים, ויש כאלה שלא טוב להם לעבוד מהבית".

ליהיא פינטו, מייסדת שותפה / צילום: SYTE

ריחוק חברתי: "כרגע לכל עובד יש עמדה משלו, ואנחנו לא חושבים על צמצום המשרדים גם בגלל הצורך לשמור על ריווח וריחוק חברתי".

עבודה מכל מקום וסל הטבות מותאם אישית

החברה: מעבדות SAP
מספר עובדים: 800

בחברת מעבדות SAP יצרו מודל המאפשר לעובדים לבחור, בשיתוף המנהלים שלהם, איך נכון להם לעבוד ומהו השילוב המיטבי מבחינתם בין המשרד לבית, אבל הוא ייכנס לתוקף כשהקורונה תהיה מאחורינו, לדברי מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. כרגע, כל עובד בוחר אם להגיע למשרדים.

סידור עבודה: לפי המודל המתוכנן, עובדים וצוותים יקבעו לעצמם את הסדרי העבודה שלהם, ועמדות העבודה יישמרו לכולם. החברה כן הגדירה פעילויות שיש לבצע במשרד, כמו שיחה אישית, אירוע צוותי או תכנון יעדים.

"בגדול, המודל יכול להיות אפס בית, מאה עבודה, מאה בית ואפס עבודה וכל דבר באמצע. אנחנו לא רוצים להיות ארגון שמכתיב לעובדים אלא אנחנו מעבירים את האחריות ואת חופש הבחירה אליהם".

מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש / צילום: שי יחזקאל

סל הטבות לעידן היברידי: בעקבות הקורונה, עובדים ביקשו להחזיר את רכב הליסינג ואמרו שהם משתמשים פחות בכרטיס הסיבוס. לכן החליטו בחברה, בשיתוף ועד העובדים, ליצור סל הטבות חדש וגמיש. ההטבות הכספיות יוכלו לשמש לרכב ליסינג, למנוי לחדר כשר, להסעדה, לביטוחי בריאות וגם לצבירת "חופשה ארוכה". עובד חדש מקבל בסל הזה 1,000 שקל בחודש. עוד עם ותק של שלוש שנים מקבל 1,600 שקל, ועובד עם ותק של תשע שנים מקבל 3,050 שקל בחודש.

לדברי מלמוד, "הכוונה בעתיד היא להכניס לסל קורסים של בישול, תזונה והדרכת הורים. הארגון שלנו תמיד היה מפנק, אבל כשמקבלים כל מיני הטבות לא תמיד יודעים מה לעשות איתן. כשאורזים לך אותן בצורה כזו, זה הרבה יותר שווה. אני חושבת שהעולם ילך לשם. חברות יבינו שצריך ללכת על פרסונליזציה ולתת לעובדים את מה שמתאים להם".

עוד כתבות

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"