גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יומיים במשרד, שלושה בבית: כך נראים סידורי העבודה החדשים של חברות ההייטק

שנה אחרי תחילת הניסוי הגדול של עבודה מרחוק, המשק מתחיל לחזור לפעילות וחברות רבות מנסות לפצח את המודל ההיברידי, המשלב עבודה מרחוק ומהמשרד • 4 חברות הייטק מספקות הצצה לתהליך שעשו ולשגרת העבודה החדשה, שבה עובד אחד צריך לתחזק שני משרדים • כך זה נראה בשטח

משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט
משרדי סלברייט. "משרדי המנהלים הפכו לחדרי דיונים בימים שהם לא נמצאים" / צילום: סלברייט

יומיים במשרד, שלושה בבית, ויום ראשון שמערבב את כולם

החברה: Synamedia
מספר עובדים: 600

השבוע עברה חברת Synamedia, על 600 עובדיה, למשרדים חדשים בהר חוצבים בירושלים, בסמוך למשרדיה הישנים. בעקבות הקורונה, שטח המשרדים המתוכנן צומצם ב-25%.

סידור עבודה: כבר לפני שלושה חודשים הבינו בחברת הטכנולוגיה שמודל העבודה החדש יהיה היברידי. "התחלנו לחזור למשרדים בין הסגרים והשתדלנו ליצור איזו שגרה ולחזור קצת לעבודה, מלבד עובדים שחששו. כל צוות נפגש לפחות פעם בשבוע במשרדים כדי לייצר תחושת חיבור. Teams זה טוב; אבל זה לא זה", אומרת סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה ב-Synamedia.

חלק מהעובדים יגיעו בשני ורביעי, אחרים בשלישי וחמישי, ויום ראשון שבו אין עבודה עם הלקוחות בחו"ל יוקדש ל"ערבוב" בין כלל עובדי החברה. "ימי ראשון נועדו לסיעור מוחות וליצירת חדשנות, וכדי לערבב בין הקפסולות והצוותים. אנחנו מזמינים אנשים לבוא כדי לשמר את האינטראקציות".

סתוית קוואס, מנהלת משאבי אנוש ישראל ואירופה: / צילום: ענת אורן

עמדות עבודה: במשרדים החדשים יש עמדה מתחלפת לכל שני עובדים, שהדבר הקבוע בו הוא המסך. כל השאר - מחשב, מקלדת ועכבר - יש לכל עובד והם מאחסנים את הציוד בארוניות אישית.

ריחוק חברתי: "אנחנו עובדים בחדרי צוות לשישה עד שמונה אנשים. השולחנות גדולים, כך שיש שלושה מטרים בין עובדים שיושבים בשני קצוות השולחן. החדרים מאוד מרווחים ומאפשרים שמירה על התו הסגול. הגבהנו את המחיצות, ויש לנו גם עמדות חמות מרוחקות יותר ותאים שבהם עובדים יכולים לעבוד בשקט. כשתכננו את המשרדים, עשינו קבוצות מיקוד. הבאנו דוגמאות והעובדים בחרו מה מרגיש להם טוב ובטוח".

שיתוף עובדים: "לאורך כל השנה עשינו בדיקות דופק, שאלנו את העובדים איך אתם מסתדרים בבית, וראינו באופן מובהק שהמודל ההיברידי הזה מתאים. אבל זו בעיקר החלטה עסקית. גם לגבי המעבר שאלנו את העובדים. זה שינוי עצום לעבור מחדר של עובד אחד או מקסימום שלושה לחדרי צוות של שישה עד שמונה אנשים. הראינו הדמיות, דיברנו, שאלנו מה כן ומה לא, הבנו את הצרכים ואת החששות".

המשרד הביתי: "בתקופת הסגרים אפשרנו לעובדים לקחת הביתה את המסכים שלהם, את הכיסאות ואת פינות העבודה. עכשיו כשנכנסנו באופן רשמי למודל ההיברידי, אנחנו מקצים תקציב שנתי שיכסה הוצאות שוטפות כמו תוספת חשמל, אינטרנט שצריך להגדיל, אבל הסכום עוד לא סגור".

טכנולוגיה תומכת: "רכשנו תוכנה שאמורה לנהל את כל הנושא של מי מגיע ומתי מגיע, וגם לנהל את העמדות החמות. עובדים שרוצים להתרחק קצת יכולים להזמין. מעבר לזה יש לנו כלים המאפשרים שיתוף מרחוק, לעשות ישיבה היברידית ולכתוב על לוח וירטואלי".

שלושה ימים במשרד, יומיים מהבית ו-1,000 דולר לציוד

החברה: סלברייט
מספר עובדים: 800 (500 מהם בישראל)

חברת סלברייט, הפועלת בתחום המודיעין הדיגיטלי, גייסה מתחילת השנה שעברה 60 עובדים ועומדת לגייס 100 נוספים. הקו המנחה של החברה הוא "לאפשר את סביבת העבודה הכי פרודוקטיבית בשני הלוקיישנים, המשרד והבית", כפי שאומרת אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית בחברה. "הבנו שהעולם השתנה, העובדים ראו כי טוב וגם אנחנו גילינו שהתפוקות נשמרו. הבנו שאנחנו רוצים לשנות את המודל שלנו".

אסנת תירוש, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובלית / צילום: סלברייט

סידור עבודה: "כל עובד יכול לבחור מתי הוא מגיע, בהתאם ליום של העוזרת או הטכנאי. יש קבוצות שאימצו לעצמן ימים שכולם נמצאים בהם, אבל לא מחייבים אנשים. אם מישהו לא נמצא, אפשר להעלות אותו בוועידה מהבית וזה עובד טוב. יש השלמה, הבנה וסובלנות לזה. אם יש קיק אוף של איזה פרויקט, אז נערכים מראש.

"90% מהעובדים שמגיעים יושבים באותה עמדה בכל פעם ולפעמים מתחלקים עם עמית לחדר. למנכ"ל ולסמנכ"לים יש חדרים, אבל כל משרדי המנהלים, כולל זה של המנכ"ל, הפכו לחדרי דיונים בימים שבהם הם לא נמצאים וכולם מוזמנים להיכנס לעבוד בהם".

המשרד הביתי: "נתנו לעובדים 1,000 דולר לארגון העמדה הביתית ו-50 דולר לשימוש חודשי להוצאות הנלוות. הבנו שיש לכל עובד שני משרדים, אז השגנו להם הנחות לציוד אצל ספקים, הבאנו הרצאות של המעצב מושיק גלאמין, שייעץ להם איך לארגן את הסביבה הביתית".

ריחוק חברתי: "במשרד יצרנו 'שכונות' של עבודה. חשבנו לעשות עמדה חמה, אבל הקשבנו לעובדים. כל קבוצה, נניח של 30 עובדים, מקבלת 80% מעמדות העבודה, ויש גם תאי טלפון וחדרי דיונים. חדרי המשחקים והקפטריות ישובו לפעילות מלאה כשנתאושש מהמשבר. יש לנו מרספת גדולה שמסודרת בהתאם לכללי התו הסגול".

שיתוף עובדים: "כל התהליך ארך רבעון וחצי והצליח בזכות התקשורת עם העובדים. עשינו האקתונים כדי שיחשבו איתנו על רעיונות ושינינו דברים בתכנון בעקבות הערות שלהם. לדוגמה, בהאקתון עלה הנושא של המקלדת והעכבר, שהם פריטים מאוד אישיים. כל אחד רגיל לעבוד עם משהו מסוים, ויש עניין ההיגיינה, אז הכנו תיקים מגניבים אישיים, שבסוף היום כל עובד שם בהם את המקלדת והעכבר שלו.

"בהאקתון דיברנו על איך שומרים על הטאץ' האישי. עלו כל מיני רעיונות לגבי פרסונליזציה שתחליף את הכוס קפה והתמונה של המשפחה בעמדה, אבל ניתן לעובדים להתמקם ואז ניישם אותם. דובר על פינות תחביבים, פינות של תמונות.

חלוקה לפי ממשקי עבודה וסידור עבודה באקסל

החברה: SYTE
מספר עובדים: 140

בחברת SYTE, שפיתחה טכנולוגיית חיפוש ויזואלי מבוססת AI, החליטו לא לחלק את המודל ההיברידי לפי ימים אלא לפי ממשקים בין מחלקות בחברה. לדברי ליהיא פינטו, מייסדת שותפה, החברה החלה פיילוט של עבודה היברידית.

סידור עבודה: "חילקנו את החברה לקבוצות עבודה, לפי מחלקות שעובדות יחד. לכל מחלקה שבוחרת להגיע יום או יומיים או שלושה מצוותים מחלקה אחרת. חלוקה נוספת היא לפי הישיבה בקומות. אנחנו מוודאים שבימים שבהם מחלקה מסוימת נמצאת, עובדי פיתוח שיושבים באותה קומה לא יגיעו, אבל כן יגיעו עובדי פיתוח אחרים שיושבים בקומה אחרת. פתחנו אקסל מסודר עם צבעים שמסדר את ההגעה לפי הימים והצורך של המחלקה. כרגע אנחנו בפיילוט. יכול להיות שנגלה שיש מחלקות שזקוקות לשלושה ימים במשרד ויש מחלקות אחרות שיום בשבוע יספיק להן".

לדברי פינטו, בכל מקרה החברה לא תחזור למודל העבודה טרום המשבר. "המודל היחיד שלא יהיה זה המודל של חמישה ימים בשבוע במשרד. למה? כל מה שמוביל אותנו זה היעילות. פעם חשבנו שהדבר הכי יעיל זה להגיע חמישה ימים בשבוע למשרד. היום יודעים שלפעמים ביום אחד בבית של עבודה מפוקסת אפשר לכסות יומיים עבודה במשרד. לאחד יתאים להיות יום אחד בשבוע לאחר ארבעה ימים, ויש כאלה שלא טוב להם לעבוד מהבית".

ליהיא פינטו, מייסדת שותפה / צילום: SYTE

ריחוק חברתי: "כרגע לכל עובד יש עמדה משלו, ואנחנו לא חושבים על צמצום המשרדים גם בגלל הצורך לשמור על ריווח וריחוק חברתי".

עבודה מכל מקום וסל הטבות מותאם אישית

החברה: מעבדות SAP 
מספר עובדים: 800

בחברת מעבדות SAP יצרו מודל המאפשר לעובדים לבחור, בשיתוף המנהלים שלהם, איך נכון להם לעבוד ומהו השילוב המיטבי מבחינתם בין המשרד לבית, אבל הוא ייכנס לתוקף כשהקורונה תהיה מאחורינו, לדברי מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. כרגע, כל עובד בוחר אם להגיע למשרדים.

סידור עבודה: לפי המודל המתוכנן, עובדים וצוותים יקבעו לעצמם את הסדרי העבודה שלהם, ועמדות העבודה יישמרו לכולם. החברה כן הגדירה פעילויות שיש לבצע במשרד, כמו שיחה אישית, אירוע צוותי או תכנון יעדים.

"בגדול, המודל יכול להיות אפס בית, מאה עבודה, מאה בית ואפס עבודה וכל דבר באמצע. אנחנו לא רוצים להיות ארגון שמכתיב לעובדים אלא אנחנו מעבירים את האחריות ואת חופש הבחירה אליהם".

מורן מלמוד, סמנכ"לית משאבי אנוש / צילום: שי יחזקאל

סל הטבות לעידן היברידי: בעקבות הקורונה, עובדים ביקשו להחזיר את רכב הליסינג ואמרו שהם משתמשים פחות בכרטיס הסיבוס. לכן החליטו בחברה, בשיתוף ועד העובדים, ליצור סל הטבות חדש וגמיש. ההטבות הכספיות יוכלו לשמש לרכב ליסינג, למנוי לחדר כשר, להסעדה, לביטוחי בריאות וגם לצבירת "חופשה ארוכה". עובד חדש מקבל בסל הזה 1,000 שקל בחודש. עוד עם ותק של שלוש שנים מקבל 1,600 שקל, ועובד עם ותק של תשע שנים מקבל 3,050 שקל בחודש.

לדברי מלמוד, "הכוונה בעתיד היא להכניס לסל קורסים של בישול, תזונה והדרכת הורים. הארגון שלנו תמיד היה מפנק, אבל כשמקבלים כל מיני הטבות לא תמיד יודעים מה לעשות איתן. כשאורזים לך אותן בצורה כזו, זה הרבה יותר שווה. אני חושבת שהעולם ילך לשם. חברות יבינו שצריך ללכת על פרסונליזציה ולתת לעובדים את מה שמתאים להם".

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

טראמפ: ישראל הסכימה לתנאים להפסקת אש ל-60 יום בעזה

קטאר ומצרים יעבירו את ההסכם לחמאס; טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● שגריר ארה"ב מאיים: אולי מפציצי ה-B2 צריכים לבקר בתימן ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור