נחום ביתן, בעלי רשת יינות ביתן / צילום: רמי זרנגר
נחום ביתן ממשיך לנסות לשמר בידיו את השליטה ברשת הקמעונאות שייסד, אבל נראה כי מדובר במעט מדי ומאוחר מדי כשהוא מביא לשולחן הצעות נחותות מזו שהגישה הפניקס, ועל כן מסתמן כי אין להן כל היתכנות לקבל את אישור הדירקטוריון והבנקים. ביתן חתם על מזכר הבנות בלתי מחייב עם יגאל דמרי, לפיו יעניק ליינות ביתן הלוואה של 150 מיליון שקל בתמורה להלוואת המרה ל-30% מהמניות ברשת.
ואולם, מדובר בהצעה נחותה מההצעה האחרונה שהגישה קבוצת משקיעים בהובלת הפניקס הכוללת הזרמת הון לחברה בסכום כפול של 300 מיליון שקל, לפי שווי חברה לפני הכסף של 150 מיליון שקל. גם הסכום הנמוך יחסית להשקעות הנדרשות בחברה והיקף החובות שלה, וגם עצם העובדה שמדובר בהלוואה ולא בהזרמת הון, הופכים עסקה במתווה כזה ללא ריאלית עבור החברה.
על הרקע הזה סביר להניח כי דירקטוריון יינות ביתן בראשות שלמה רודב יידחה את ההצעה של יגאל דמרי ככל שתשמר במתווה הנוכחי שלה. לביתן נותרו שבועיים בלבד להגיש הצעה שתתעלה על הצעת קבוצת הפניקס, אחרת העסקה עליה חתמה יינות ביתן עם הפניקס תצא לדרך, וקבוצת המשקיעים שכוללת גם את קרן כלירמרק ומשפחת ארקין תהפוך לבעלת השליטה ביינות ביתן.
נזכיר כי באוגוסט האחרון חתם ביתן על הסכם מימון עם הפועלים ומזרחי טפחות, במסגרתו ניתנו ליינות ביתן קווי של אשראי של כ-150 מיליון שקל ואופציות למניות של 8% לכל אחד מהבנקים.
לאחרונה נחשף בגלובס מכתב ששלחו הבנקים לביתן, בו הם מזהירים את מייסד הרשת ומאיימים לשלול ממנו את ייפוי-הכוח שניתן לו מטעמם להצביע באסיפה הכללית של החברה, לאחר שפעל שלא בתיאום עמם בניסיון להדיח בפעם השנייה את יו״ר הרשת שלמה רודב.
לפי הבנקים, ביתן התחייב במסגרת הסכם המימון להודיע להם על כל אסיפה בכתב, בהתראה של לכל הפחות 14 יום מראש, על כל זימון לאסיפה כללית של יינות ביתן.
מאז יוני 2017, 99% ממניות יינות ביתן משועבדות לשני הבנקים במסגרת הסכם נאמנות, אשר במסגרתו ביתן מתחייב להצביע בכל אסיפה בכפוף להתחייבויותיו על-פי מסמכי המימון.
יינות ביתן בניהולו של מיכאל לובושיץ מונה כיום 148 חנויות עם מחזור של קרוב ל-3.5 מיליארד שקל בשנה.