אלי רוזנברג (בעיגול) ומטוס אל על בשדה התעופה בן גוריון / צילום: פרטי, יואב יערי
על רקע הקושי של אל על ליטול הלוואה מגופי מימון, החברה עשויה להגיע להסדר עם משרד האוצר, לפיו היא תקבל מקדמה משמעותית על דמי אבטחת הטיסות שהמדינה מממנת ברובם (97.5%). הסכום שאל על צפויה לקבל כמקדמה יגיע למיליארד שקל.
במקביל, לגלובס נודע כי בתמורה להסדר הזה, בעלי אל על אלי רוזנברג יזרים לחברה הון נוסף של כ-40 מיליון דולר, בכפוף להסכמות. עד כה הזרים רוזנברג סכום של כ-160 מיליון דולר באמצעות רכישת מניות עם ההנפקה הראשונה שביצעה אל על בחודש ספטמבר ובהנפקה שהתקיימה לאחרונה כאשר התחייב לרכוש מניות בהיקף של 50 מיליון דולר, וכעת הוא יגדיל את ההשקעה להיקף של כ-200 מיליון דולר.
ייתכן כי בנוסף למקדמה שתשלם המדינה לאל על והזרמת ההון הנוספת של הבעלים, אל על תצליח ליטול הלוואה בהיקף קטן ממה שהיא ניסתה.
נזכיר כי בחודש ספטמבר האחרון הנפיקה אל על מניות בהיקף של 150 מיליון דולר, כחלק הראשון של מתווה הסיוע שאליו היא הגיע מול משרד האוצר. במעמד זה הוחלפה השליטה בחברה, וגם המדינה רכשה מניות באל על, והיא מחזיקה כעת בכ-15% מהחברה.
בחלק השני של הסיוע המדינה אמורה להעמיד לאל על ערבות להלוואה. שיעור הערבות גדל מ-75% ל-82.5% ,והיקף ההלוואה גדל מ-250 מיליון דולר ל-300 מיליון דולר.
אל על נמצאת בדיונים מול הבנקים לאומי ודיסקונט ומול גופים מוסדיים, אלא שעד כה היא לא הצליחה להגיע להסכמות על מתווה הלוואה. בין השאר לוקחים הלווים בחשבון את מצב התעופה העולמי ואת מצבה של אל על בתוך כך.
ההלוואה לא רק אמורה לאפשר לאל על להחזיר חובות לספקים וללקוחות על טיסות שבוטלו, אלא היא אמורה לאפשר לה להוציא אל הפועל הסכמי התייעלות עליהם היא חתמה עם ועד עובדיה. עוד לפני שהלוואה או הזרמה כספית אחרת נכנסת לקופת אל על, מאות עובדים כבר קיבלו מכתבי זימון לשימוע לפני פיטורים. אל על אמורה לפטר כ-1,800 עובדים מכל הסקטורים של העובדים בחברה.
המדינה כבר הזרימה לאל על מקדמה על חשבון דמי אבטחת הטיסה: בחודש דצמבר העביר משרד האוצר לאל על מקדמה של 15 מיליון דולר. הסכום הועבר אחרי שבעלי השליטה התחייב להזרים 10 מיליון דולר כהלוואת בעלים.
כעת הסכומים גבוהים בהרבה. מימון של דמי אבטחת טיסות בהיקף של מיליארד שקל משקף מקדמה של שנים קדימה. ב-2019 שילמה המדינה כ-950 מיליון שקל על דמי אבטחת הטיסות לשלוש החברות הישראליות - מדובר בעלויות המכסות את סידורי האבטחה לחברות הישראליות הממריאות מנמלי תעופה זרים בעולם על-פי הנחיות של השב"כ.
מאז הסכם השמיים הפתוחים שיעור ההשתתפות של המדינה במימון אבטחת הטיסות עלה מ-70% ל-97.5%, כאשר אל על היא שמבצעת את מערך האבטחה עבור שלוש חברות התעופה הישראליות. המדינה מתנהלת בנושא הזה כ"צ'ק פתוח", כלומר ללא תקציב המוגדר מראש.
העלות של האבטחה מושפעת מלו"ז הטיסות של החברות שצנח בעקבות משבר הקורונה, ומקדמה של מיליארד שקל משקפת עלויות אבטחה של מספר שנים קדימה. לפני הקורונה האוצר ביקש לבחון את מתווה ההשתתפות בעלויות האבטחה של המדינה לחברות התעופה, אולם כעת נדמה כי אין טעם בבדיקה כזו, כשהמדינה מקדימה ומשלמת את חלקה בהסדר נוח למדי לאל על.
במשרד האוצר העדיפו שלא להגיב לידיעה.
מאל על לא נמסרה תגובה. החברה פרסמה הודעה לבורסה כי משרד האוצר הודיע לה כי הוא בוחן מתווה חלופי, והוסיפה: "יצוין כי נכון למועד זה אין ודאות לגבי השלמת המתווה החלופי".