נגיף בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס
בנק ישראל רכש בחודש פברואר היקף של 4.9 מיליארד דולר במסגרת התוכנית למתן את התחזקות השקל - כך עולה מדוח היתרות שפרסם הבנק. זאת בהמשך לרכישות של 6.8 מיליארד דולר שביצע בנק ישראל בחודש ינואר השנה. סך היתרות מט"ח עלו בפברואר להיקף של 185 מיליארד דולר.
רכישות בנק ישראל קיבלו בשבועות האחרונים רוח גבית מירידות השערים בשוקי המניות בעולם, ואלו יחדיו הביאו לפיחות בשער השקל לרמה של 3.33 שקל לדולר בסוף השבוע. עם זאת, בשוק עלו תהיות בדבר קצב הנחישות של בנק ישראל למלא אחר ההודעה על תוכנית רכישות של 30 מיליארד דולר ב-2021, עליה הוא הכריז באמצע ינואר. כעת, משחלפו חודשיים אל תוך השנה עולה כי בנק ישראל ניצל כבר יותר משליש מהתוכנית, אם כי בבנק מבהירים כי מדובר ברף תחתון שלה.
בנק ישראל ממשיך לרכוש דולרים בשוק, גם אם בהיקף נמוך לעומת ינואר, אך הסיפור הגדול בדבר עליית הדולר מול השקל בימים האחרונים מיוחס לירידות שנרשמו בשוק המניות בוול סטריט. לאחר גל עליות מתמשך שהביא את המדדים לשיא כל הזמנים באמצע פברואר, הגיע תיקון 'במלואו' בצל העלייה בתשואות על אג"ח הממשלתיות בארה"ב, שהאירו את ההשקעה הסולידית באור אטרקטיבי, אם כי זמני, לפי הערכות בשוק.
הפתיחה המחודשת של המשק צפויה לתמוך בכלכלה המקומית בחדות ברבעונים הקרובים, אבל החשש שהאינפלציה עשויה להמשיך ולעלות באופן קבוע גם בהמשך הינו די מוגזם, כך מעריכים גיל בפמן, הכלכלן ראשי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון. להערכתם מדובר במידה מוגזמת של השלכת הציפיות מן הטווח הקצר-בינוני אל הטווח הארוך.
ציפיות לאינפלציה עדיין משקפות רמה נמוכה מאד בהשוואה היסטורית ו"לקראת 2023 צפויה ירידה חזרה לאינפלציה אפסית", מעריכים בפמן ורזניק. עליית האינפלציה ב-2021 נובעת בחלקה הגדול מגורמי צד היצע, "הצפויים להיות זמניים". לשם השוואה, בחמש השנים האחרונות עמדה האינפלציה בישראל בממוצע לשנה על 0.2% ואילו ב-10 השנים האחרונות היא עמדה ברמה של כ-0.5%.
בתוך כך, החשיפה הגבוהה של גופים מוסדיים בישראל לשוק המניות בחו"ל הובילה בשנה האחרונה למתאם גבוה בין שוקי המניות הגלובאליים לבין שער הדולר-שקל. כאשר שוקי המניות הגלובליים עולים, אזי חשיפת הגופים המוסדיים למט"ח עולה. מנגד, כאשר שוקי המניות יורדים, המוסדיים שחשופים לשווקים בין היתר דרך שוק הנגזרים, צריכים להגדיל בטחונות ולרכוש מט"ח על מנת לצמצם חשיפה. כך שהירידות בשוקי המניות תמכו כגורם ממתן את ייסוף השקל.