גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה חתכה 11% ממחזור ההוצאות החודשי בכרטיסי מקס, והרווח וההכנסות של החברה נחתכו בחדות

חברת כרטיסי האשראי שבשליטת קרן ורבורג פינקוס סיימה את 2020 עם רווח של 94 מיליון שקל, כשמחצית ממנו הגיעה מרווח הון מפשרה משפטית ● המנכ"ל פאינרו: "הדוחות הם ראי ל'שנת הקורונה', הרגשנו את השפעתה על כל חלקי הכלכלה"

רון פאינרו - לאומי קארד / צילום: בני גמזו לטובה
רון פאינרו - לאומי קארד / צילום: בני גמזו לטובה

"החברה, באופן לא מפתיע, לא הצליחה לעמוד השנה ביעדים העסקיים השאפתניים שאימץ הדירקטוריון במסגרת תוכנית העבודה שלו לשנת 2020". כך מסכם יו"ר חברת כרטיסי האשראי מקס, ירון בלוך, את השנה שעברה על החברה שבראשותו, ושבשליטת קרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס, כשבמכתבו שנלווה לדוחות הכספיים השנתיים של החברה הוא מפרט כי "המשבר הכלכלי הרחב שפקד את ישראל בשנה שעברה גרם לירידה משמעותית במחזורי הפעילות של החברה, הן בישראל והן, באופן חד, מעבר לים", תוך שהוא מסביר כי גם "תיק האשראי של החברה, הן הצרכני והן העסקי, לא גדל השנה כפי שתכננו".

למעשה, המגמות שעברו על מקס, שבעבר הייתה לאומי קארד, ושיצאה משליטת הבנק ב-2019, השפיעו מהותית גם על מתחרותיה ישראכרט וכאל, שיפרסמו את דוחותיהן בהמשך. בשורה התחתונה מקס הציגה ב-2020 רווח נקי של כ-94 מיליון שקל, שמחצית ממנו, כ-47 מיליון שקל, נזקף לרווח הון "שנרשם בגין הסדר הפשרה עם שופרסל". זאת לעומת רווח נקי של כ- 110 מיליון שקל, "מנוכה אירועים חד פעמיים", שרשמה החברה בשנת 2019 בגין תשלום מענק מכירה לעובדי החברה, ושללא נטרולם עמד על 72 מיליון שקל. כלומר, בבחינת הפעילות הנמשכת של החברה עולה כי הרווח הנקי של החברה נחתך בשנת הקורונה בכ-57.3%. ברבעון הרביעי גדלו רווחי החברה מ-8 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2019 ל-15 מיליון שקל ברבעון האחרון ב-2020.

אגב, בלוך מפרט ב"דבר היו"ר" כי בעקבות פרוץ משבר הקורונה "בקושי הספקנו בתחילת השנה לעבור לביתנו החדש בבניין -אלייד בבני ברק", תוך שהוא מפרט כי "במרבית השנה נכחו במשרדי החברה בממוצע כ-25% מעובדיה". אגב זאת, בשנה שעברה החברה הקטינה את מצבת כוח האדם שלה בכ-50 עובדים קבועים ועוד עשרות משרות נוספות צומצמו, בהן של עובדים במיקור חוץ. כיום מחזיקות במקס גם מנורה מבטחים (9%), כלל ביטוח (9%) ואלייד (5%).

כיצד השפיע משבר הקורונה על החברה? "כתוצאה ממשבר הקורונה, כחברה בעלת היקף פעילות משמעותי בתחום ההנפקה והסליקה, חוותה פגיעה בפעילות העסקית. בתקופת הסגר הראשון מחזורי ההנפקה של החברה קטנו בכ-30%-40% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019", כאשר "עיקר הקיטון נבע מירידת הפעילות בענפי התעופה ותיירות, פנאי ובידור (לרבות מסעדות ובתי קפה) והלבשה והנעלה. החל מחודש מאי 2020 ועד תחילת הסגר השני ב-18 בספטמבר, עם ההקלות המשמעותיות, ניכרה התאוששות מהירה במחזורי הפעילות של החברה וזאת על אף הירידה בעסקאות בחו"ל", מוסבר בדוחות החברה.

אבל, ממשיכים ומפרטים במקס, "להטלת הסגר השני על המשק בתקופת חגי תשרי, שהינה תקופה המאופיינת לרוב בגידול בצריכה, הייתה השפעה שלילית נוספת על פעילות החברה, אם כי בעוצמה פחותה בהרבה לעומת הסגר הראשון", כאשר "מחזורי ההנפקה של החברה קטנו בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 בכ-10% לעומת התקופה המקבילה ב-2019". עוד מפרטים דוחות מקס כי "עם הסרת ההגבלות שהוטלו בעקבות הסגר השני, חלה שוב התאוששות ניכרת במחזורי הפעילות של החברה, וזאת עד להטלת הסגר השלישי, שהשלכותיו יבואו לידי ביטוי במהלך הרבעון הראשון של שנת 2021, להערכת החברה, בסדר גודל דומה לסגר השני". בסך הכל, כפי שמציינת החברה, הציבור התאים את דרך הרכישות למציאות המקשה ועבר לרכישות מקוונות ומרחוק, ו"מחזור ההנפקה של החברה קטן בשנת 2020 בכ-8% לעומת שנת 2019".

כך, ניתוח נתוני מקס מגלה כי מחזור הרכישות החודשי בכרטיסי האשראי של החברה קטן בשנה החולפת בשיעור ניכר של 11%, בצל תהפוכות הקורונה. בחינת מחזור העסקאות שנעשה ב-2020 באמצעות כרטיסי החברה ביחס למספר הכרטיסים הפעילים של החברה (בממוצע שנתי) מגלה כי המחזור החודשי הממוצע עמד ב-2020 על שקלים בודדים מתחת לרף 3 אלף שקל לחודש לכרטיס, וזאת לעומת 3.37 אלף שקל מחזור עסקאות לכרטיסי פעיל, בממוצע שנתי, לחודש.

לדברי מנכ"ל החברה רון פאינרו "הדוחות הכספיים הם ללא ספק ראי ל'שנת הקורונה', הרגשנו את השפעתה על כל חלקי הכלכלה הישראלית. אנחנו רואים שהציבור הישראלי רכש פחות, בילה פחות וכמובן הוגבל בנסיעות לחו"ל. השתנה תמהיל הצריכה, הציבור הוציא יותר על מזון ופארמה ופחות על פנאי, תרבות ובילויים ובהתאם לכך גם הביקוש לאשראי ירד". עוד מסר פאינרו כי "בשנה האחרונה, ראינו מגמה נוספת - שוק התשלומים סוער, וכולם רוצים גישה לליבם של הצרכנים באמצעות ארנק. הכסף שלנו הופך לדיגיטלי ואט אט מסתיים עידן המזומן. תחום התשלומים מעניין גופים פיננסים ומסחריים כאחד".

גידול בהוצאות בגין הוצאות אשראי

ההשפעות של הקורונה לא הורגשו רק בצד ההכנסות מסליקה והנפקה של כרטיסי האשראי אלא גם מזווית פעילות האשראי של החברה. במסגרת זו מקס, שהצטרפה לקרנות האשראי בערבות המדינה, מדווחת כי העמידה עד היום במסגרת הקרנות שבערבות המדינה הלוואות עסקיות בהיקף כולל של כ-75 מיליון שקל. כמו כן, ההוצאות בגין הפסדי אשראי על הלוואות שהחברה כבר העמידה בעבר גדלו מ-139 מיליון שקל ב-2019 ל-176 מיליון שקל ב-2020.

מדובר בגידול ניכר, הגם שהוא מתון בהרבה ממה שנדמה היה שיקרה עוד במהלך המחצית הראשונה של 2020, כאשר שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מהיתרה הממוצעת של חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי בשנת 2020 עמד על 1.37% לעומת 1.06% ב-2019, כאשר שיעור יתרת ההפרשה להפסדי אשראי בגין חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי מיתרת החייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי גדל מ-1.52% ב-2019 ל-2.05% ב-2020, כשגם שיעור המחיקות נטו גדל בשנה החולפת.

זה קרה הן בשל הרעה במצב תיק האשראי והן כהיערכות לגידול עתידי של הפסדי האשראי, הן באשראי ללקוחות פרטיים ולהן באשראי ללקוחות עסקיים, כשההיערכות הזו נעשתה דרך "הגדלה משמעותית של ההפרשה הקבוצתית".

ומה לגבי התוצאות הכספיות עצמן? המשבר שיצרה הקורונה פגע במקס גם דרך עצירת מהלכים שהחברה קידמה, ובהם למשל השקת חלופה למועדון הפלייקארד של המתחרה כאל, שבמסגרתו החברה כבר יצאה בקמפיין שנקטע בגלל השינויים שנכפו על השוק מבחוץ, ובכל העולם. כמו כן, מקס נפגעה מהקורונה גם דרך צמצום הגנת הינוקא לה זכתה, יחד עם מתחרות, ועל חשבון לאומי והפועלים, כשהמדינה הפחיתה את מידת הקיצוץ במסגרות האשראי של שני הבנקים הגדולים לכרטיסי האשראי - דבר שתוכנן עוד בחקיקת שטרום מ-2017 ושנועד להזרים לקוחות למקס ולמתחרותיה על חשבון הפועלים ולאומי.

כך או כך, וגם בשל המשך הקטנת העמלה הצולבת, הכנסות החברה מכרטיסי אשראי הצטמקו בשנה החולפת בכ-16.2% לכ-885 מיליון שקל (לעומת 1.06 מיליארד שקל ב-2019), כשההכנסות של החברה מריבית אמנם גדלו בכ-2.9% אך היו רחוקות מלפצות על הירידה בהכנסות בפעילות הליבה של החברה. לצד הקיטון בהכנסות החברה מציגה ירידה ניכרת בהוצאות בשנה החולפת, בגין צעדים פרמננטיים וזמניים.

בסוף 2020 היו למקס 2.23 מיליון כרטיסים פעילים, כש-35.2% מהם היו כרטיסים חוץ בנקאיים. זאת לעומת 2.18 מיליון כרטיסים פעילים בסוף 2019, ומתוכם 34.3% כרטיסים חוץ בנקאיים. עוד נציין כי בסוף השנה החולפת 18.9% מהכרטיסים של מקס היו לא פעילים, וזאת לעומת שיעור כרטיסים לא פעילים של 17.9% שהיה בסוף 2019 - כלומר, בשנה החולפת חל גידול אבסולוטי ויחסי במספר הכרטיסים שלא פעילים של החברה.

עוד עולה מהדוחות כי ב-2020 קטן מחזור העסקאות שנעשה באמצעות כרטיסי החברה בכ-8%, כשעיר הקיטון היה בכרטיסים הבנקאיים. במה מדובר? המחזור הרכישות באמצעות הכרטיסים של מקס שהונפקו על ידי הבנקים קטן ב-2020 בכ-12% בעוד שמחזור העסקאות הכולל בכרטיסים חוץ בנקאיים שמקס הנפיקה בעצמה דווקא גדל בכ-3.7%.

החשש מ"ריכוזיות חמורה" בזירת התשלומים

ומה לגבי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי הבנקאות והתשלומים? במקס מסתכלים בחשש מה על התהפוכות בתחום אפליקציות התשלומים והארנקים הדיגיטליים. כך, מצד אחד מצוין בדוחות מקס כי "הפעילות המוגברת בתחום הארנקים הדיגיטליים, מייצרת תחרות מואצת בסביבה הפיננסית וספציפית בסביבה ה"חוץ" בנקאית, עם התרחבות הבנקים הגדולים באופן מובהק לפעילות זו", כאשר לפי שעה פעילויות אלה נסמכות על כרטיסי האשראי של החברות הישראליות. אבל, כפי שממשיכה מקס ומציינת בדוחות, "למרות שפעילותן של האפליקציות הנזכרות לעיל מתבססת, עד כה, על כרטיסי אשראי כערוץ התפעולי להעברת הכספים, ובשל כך נראית השפעה חיובית על מחזורי החברה בטווח הקצר, החברה סבורה כי פעילות זו עלולה להביא לריכוזיות חמורה בזירת התשלומים ולמעשה להעתיק את הריכוזיות הבנקאית גם לתחום כרטיסי האשראי ולפגוע בהתפתחות התחרות בין כרטיסים בנקאיים לחוץ בנקאיים בטווח הבינוני-ארוך".

עוד מצוין בדוחות מקס כי "הצרכן מושפע משינויים תרבותיים ומהתפתחות הטכנולוגיה", וש"כתוצאה מכך, הצרכן מתוחכם יותר, מרבה להשתמש בערוצים דיגיטליים, פתוח לשינויים וחשוף למידע רב, ולכן, יותר ויותר נוטה להעדיף מוצרים ממוקדים ומתאימים יותר עבורו. מן הצד השני", ממשיכים במקס ומסבירים, "הצרכן זהיר יותר ומעריך מוצרים וחברות שנתפסים הוגנים, אמינים ומאובטחים". על רקע זה מציינים במקס כי "בשנה האחרונה, בעקבות משבר הקורונה, עסקאות רבות עברו ל"און-ליין" חלף עסקאות בחנויות הפיזיות והנסיעות לחו"ל" וש"החברה צופה כי מגמות אלה יתחדדו ביתר שאת - טשטוש הגבולות בין תשלומים ב"און-ליין" ל"אוף-ליין" ילך ויגדל וכן, יגבר המעבר ממועדוני לקוחות לארנקים דיגיטליים וצמצום השימוש במזומן באופן משמעותי".

עוד נציין כי בשנה החולפת מקס הקימה את סוכנות הביטוח שלה, שמוכרת ביטוחים בשיתוף עם AIG ישראל.

עוד כתבות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב