גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזם הרכבת ממפרץ חיפה למפרץ הפרסי: מה האינטרס הסיני והאם מצרים תאשר?

חיבור מסילת רכבת בין המפרצים, עליו הכריז משרד התחבורה בשבוע שעבר, עבר בשקט יחסי ● התוכנית עשויה לפתוח שער יבשתי עוקף תעלת סואץ, שיקדם מאוד את הכוח הכלכלי והפוליטי של סין באזור ● עם זאת, בפני הפרויקט ניצבות לא מעט בעיות, ובראשן - תקציביות

מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי
מפרץ חיפה / צילום: תמר מצפי

פרויקטים של תשתית רכבות בפריפריה נמצאים בשגרה הרחק מתשומת הלב הציבורית. גם ההכרזה של משרד התחבורה בשבוע שעבר על קידום רשמי של פרויקט הרכבת "ממפרץ חיפה למפרץ הפרסי" בוועדה לתכנון לאומי (ות"ל) נותרה מתחת למסכי הרדאר הציבוריים.

הרעיון עצמו הועלה לראשונה כבר באפריל 2017 על ידי שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ, שהמשיך לקדם אותו בפני גופים בינלאומיים בקדנציה שלו כשר חוץ תחת השם "מסילות לשלום". אבל הפעם כבר מדובר במהלך אופרטיבי, שכולל הפקדת תוכנית להרחבת וחיבור המסילה הקיימת חיפה-בית שאן לגבול ירדן, בעלות שמוערכת בכ-3.5 מיליארד שקל.

מדובר בהודעה ערב בחירות, אבל כאשר מסננים את הרעש החיצוני ובוחנים את התמונה הרחבה ואת השחקנים, מקבלים את אחד המהלכים הגאו-פוליטיים החשובים שתבצע ישראל בשנים הקרובות. כזה שעשוי להשפיע לא רק על השכנות הקרובות שלנו, אלא גם על מעמדה של ישראל באזור.

 

הירדנים משתיקים, המצרים חוששים

הטרנד של "רכבות כלכליות חוצות גבולות" החל לצבור תאוצה במזרח התיכון בשנים האחרונות לאחר עשורים ארוכים של הזנחה של תשתיות הרכבות והתמקדות בשירותי מסילה מקומיים בשל היעדר תקציב, היעדר כדאיות כלכלית ו/או יציבות ביטחונית/פוליטית.

מי שעורר את העניין במסילות היה המגה-פרויקט "דרך המשי" של ממשלת סין, שבעשור האחרון הזרימה מאות מיליארדי דולרים להקמת נתיב רכבת יבשתי רציף, שמקשר את אסיה לאירופה. הנתיב הזה מתרחב במהירות ובתקופת הקורונה אף הפך לעורק סחר חיוני, לנוכח הפגיעה בשירותי הספנות והתעופה הבינלאומיים.

מדינות במזרח התיכון גילו ששיקום המסילות שלהן ושילובן בתוכנית העל של ממשלת סין, פותח בפניהן אפשרויות סחר חדשות עם קישור בין אירופה, אסיה והמפרץ הפרסי.

ירדן, למשל, היא גם המסדרון היבשתי החשוב ביותר במסלול העתידי של הרכבת ממפרץ חיפה למפרץ הפרסי דרך סעודיה ולהפך, ואולי בהמשך גם מזרחה לעיראק. משרד התחבורה ומשרד החוץ בישראל מתייחסים לחיבור לתשתית הירדנית כאל עובדה, אבל המציאות מורכבת.

הבעיה הראשונה היא לוגיסטית: כיום תשתית המסילות והרכבות בירדן מיושנת ועלות שיקומה מוערכת במיליארדי דולרים, שלא נמצאים בקופת הממלכה. בשלוש השנים האחרונות מנסה ממשלת ירדן לגבש מכרז לביצוע הפרויקט בשיטת BRT.

לפי התוכנית הירדנית, פרויקט הרכבת הלאומי יכלול הקמת מסילה רחבה עבור רכבות משא ענקיות, שאורכן עד כקילומטר וחצי שינועו במהירות של עד 120 קמ"ש. העדיפות הראשונה של הירדנים היא הגדלת הנצילות של נמל עקבה ושיפור יכולת הובלת הפוספטים. השלב הראשון בתוכנית כולל הקמת מסילה מודרנית באורך כ-400 ק"מ בין נמל עקבה לאזור "נמל המטענים היבשתי" ליד הבירה עמאן.

השלב השני כולל חיבור קו רכבת חדש בין המסילה הזו לעיר עמאן והשלישי הוא חיבור רכבתי מזרחה לכיוון עיראק. בהמשך מתוכנן חיבור מסילתי דרומה לסעודיה, בואכה מדינות המפרץ, וגם חיבור צפוני לסוריה, שבעצמה מתכננת לשקם את תשתית הרכבות שלה.

מכרזים בינלאומיים לביצוע של השלב הראשון אמורים היו להיות מופצים בעתיד הקרוב אבל נראה שלירדנים יש בעיות לממן את הפרויקט. הירדנים גם לא הזכירו עד כה רשמית את החיבור לחיפה. שיתוף פעולה כלכלי-אסטרטגי עם ישראל הוא נושא רגיש בפוליטיקה הפנימית בירדן, והוא מהווה "דגל אדום" מבחינת מצרים, שותפת סחר חשובה של ירדן, שמבחינתה חיבור יבשתי "עוקף תעלת סואץ" מהווה איום אסטרטגי על מקורות הכנסתה.

אמנם הממשל המצרי שומר כרגע על עמימות, בין השאר בשל העובדה שיש לו שיתוף פעולה כלכלי הדוק עם סין, אבל כלי תקשורת חשובים במצרים כבר כינו את הפרויקט בחודשים האחרונים "קולוניאליזם כלכלי של המדינה הציונית".

במצב דומה נמצאת גם סעודיה, שלפחות נכון לעכשיו לא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל ומוגדרת עדיין "מדינת אויב". לפיכך, מעבר רשמי וגלוי של ייצוא/ייבוא דרך תשתית הרכבות שלה עשוי להתגלות כמשוכה פוליטית.

ויש עוד מדינות ש"בוחשות" במרץ ברקע ומעוניינות להציע אלטרנטיבה כלכלית-פוליטית משלהן לחיבור אסיה-אירופה. בהן טורקיה, שממשלתה מנהלת מו"מ עם סין בנושא, את עיראק וגם את איראן, שעל פי כלי התקשורת שלה פועלת לשקם את תשתית הרכבות שלה ולההשתתף בתוכנית "דרך המשי" במסגרת תוכנית השת"פ ל-25 שנה בין סין לאיראן, שנדונה כיום.

הסינים מושכים בחוטים באזור

כלי התקשורת בסין הודיעו לא פעם, שישראל היא HUB חשוב בתוכנית בשל תחילת הפעילות הקרובה של "נמל המפרץ" החדש, שינוהל על ידי SIPG סינית ב-25 השנים הקרובות. התקשורת הסינית אף מציינת שהנמל החדש בחיפה הוא "מסוף רכבתי חשוב" והחיבור לירדן מופיע במפות של הפרויקט.

לא מן הנמנע שהחיבור העתידי לירדן היה אחד התנאים הלא רשמיים בהסכם בין ישראל לזכיינית הסינית, והוא כנראה מגולם בתוכניות האופרטיביות של נמל המפרץ, שצופות הכפלה של היקף העמסת ופריקת המכולות בתוך מספר שנים.

האינטרס הסיני בתשתית הרכבות הישראלית הוצנע בשנים האחרונות אולם ב-2011 הוא היה "גלוי על השולחן", אם כי אז הוא התמקד בחיבור בין נמל אשדוד לאילת (נמל המפרץ עוד לא היה קיים). בדצמבר אותה שנה הודיע שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ על כוונות לחתום על "הסכם הבנות" עם משרד התחבורה הסיני להקמת קו הרכבת לאילת.

לדברי כ"ץ אז, הקו "יאפשר שינוע מהיר של סחורות מהמזרח לאירופה ולהפך במסלול עוקף תעלת סואץ". כץ אף ציין כי "שר התחבורה הסיני הציע לספק עובדים והקו יבוצע בשיטה הסינית, כלומר מהר מאוד". באותה תקופה אף דובר על מימון סיני לפרויקט ומסלול "עוקף מכרז". התוכנית ההיא נבלמה על ידי הדרג המקצועי באוצר אם כי הקו לאילת עדיין מקודם "על אש קטנה" בוועדות לתכנון.

ישראל היא לא המדינה היחידה שבה חברות סיניות מבצעות כיום "אינטגרציה" בין תשתיות הרכבת לנמלים. ביוון, למשל, רכשה לאחרונה חברת הספנות הענקית COSCO, שמחזיקה בשליטה בנמל פיראוס, 60% מחברת רכבות יוונית (PEARL) ומיסדה את מה שהיא מכנה "קו אקספרס ימי-יבשתי מסין לאירופה" עם שלוחות רכבת שמגיעות עד מרכז אירופה ונפח מטענים של מעל 80 אלף מכולות בשנה.

COSCO היא לקוחה פוטנציאלית מרכזית של SIPG בנמל המפרץ העתידי של חיפה ולשתי החברות יש הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בתחומים רבים, שאף הועמק בחודשים האחרונים. האם אפשר להסיק מכך על כוונות של שתי החברות להתמודד על הפרטת קווים ברכבת ישראל אם וכאשר תוכנית ההפרטה תצא מהמקפיא שאליו נכנס ב-2010? לא היינו פוסלים שום אפשרות.

בלי קשר לסין, תשתית רכבת חוצה גבולות שכזו יכולה גם להגדיל את האטרקטיביות של המכרז להפרטת נמל חיפה "הישן", שמתקיים בימים אלה, ולפתוח בעתיד שער ליצואנים ישראלים ופלשתינאים לייצוא סחורות למדינות ערב, במגבלות הפוליטיות.

מאיפה יבוא כל הכסף?

שכחנו משהו? אה כן. פרטים קטנים כמו תקציב. החיבור של המסילה מבית שאן למסוף בצד הירדני הוא פרויקט הנדסי מורכב בשל הפרשי גובה קיצוניים וצורך בשינוי תוואי הכביש הסמוך (ומן הסתם יהיו לו גם השפעות סביבתיות). מומחי תשתית מעריכים, שהתקציב בפועל עשוי להיות גדול בהרבה מ-3.5 מיליארד שקל. בהיעדר תקציב מסודר, וגירעון שתופח בקצב של 10 מיליארד שקל בחודש, לא ברור מהיכן יגיע התקציב לכך.

לאחרונה פרסם בנק ישראל על מגעים עם איחוד האירופאי על השתתפות בתקצוב הפרויקט, אך לא ידוע לנו אם הניבו פירות. ועוד לא הזכרנו את האמריקאים, שעשויים לגלות עניין בעיכוב התוכניות של סין באיזור. המשך יבוא.

לא התקבלה תגובת משרד התחבורה לדברים.

עוד כתבות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

אזעקות בלתי פוסקות ברחבי הארץ, גל תקיפות נוסף באיראן

יותר מ-200 טילים בליסטיים שוגרו מאיראן לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקניים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • בכיר ישראלי מעריך כי רוב הסיכויים שהמנהיג העליון לא שרד את התקיפות על מעונו • עדכונים שוטפים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלת קשה בגיל 51

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות