החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב סיכמו את חודש פברואר בירידות שערים קלות: מדד גלובס-פרומתאוס העוקב אחריהן ירד ב-0.9%. באותה התקופה, מדד ת"א 125 ירד ב-1.2%, ומדד נאסד"ק עלה ב־0.9%.
תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים איבד מערכו בפברואר 5.5%, בעוד מדד ת"א ביומד עלה ב־0.3%, ומדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה ירד ב־2.4%.
אחת מהחברות הבולטות בתת המדד היאOramed Pharmaceuticals . החברה עוסקת בפיתוח טיפול אוראלי מבוסס אינסולין עבור חולי סכרת, אשר יחליף את הצורך בדקירות יומיות. לאחר דיווח החברה על תחילת שלב 3 (Phase III) בניסוי הקליני לטיפול האוראלי, מנייתה עלתה ב־23%, וכעת היא נסחרת בשווי 224 מיליון דולר. בנוסף, החברה עדכנה כי תוצאות הניסוי המקדים בטיפול בכבד שומני אצל סוכרתיים הראה תוצאות מבטיחות.
תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה הראה עליות מתונות של 1.9%, בעוד מדד ת"א טכנולוגיה נותר ללא שינוי, ומדד נאסד"ק טכנולוגיה עלה ב-4.1%. החברה הבולטת ביותר החודש בתת המדד היא Wix, אשר נסקה ב־41% בפברואר. העליה המרשימה בשווי מתבססת בחלקה על דיווח תוצאותיה הכספיות, שהראו גידול של 30% בהכנסות בשנת 2020, בהשוואה ל-2019. חלק מהגידול נובע מצמיחתה המואצת של החטיבה העסקית של החברה העוסקת בתשלומים ישירים. פעילות זו הכניסה 53.6 מיליון דולר, עליה של 382% בהשוואה ל-2019. על פי כללי החשבונאות (GAAP) החברה הפסידה כ-217 מיליון דולר בשנת 2020, לעומת הפסד נקי של 86.4 מיליון דולר ב-2019. הגידול בהפסד נובע בחלקו בגלל השקעות גבוהות שהחברה ביצעה בפתרונות בתחום השירות, ובהאצת פעילות התשלומים הישירים.
פלייטיקה נכנסה למדד
נציגה חדשה יחסית במדד היא חברת הגיימינג הישראלית פלייטיקה שהונפקה לראשונה בנאסד"ק בחודש ינואר. פלייטיקה גייסה 536 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-11.7 מיליארד דולר, נתון שמכתיר אותה כהנפקה הגדולה ביותר לחברה ישראלית בנאסד"ק ומהווה עליית ערך מרשימה ביחס לאקזיט מ-2016 בו נמכרה החברה לרוכשים סיניים לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר. ההנפקה בוצעה לפי מחיר של 27 דולר למניה - מחיר הגבוה ב-20% לעומת הקצה העליון של הטווח המקורי אותו צפתה החברה טרם ההנפקה. בפרומתאוס ייעוץ כלכלי מזכירים שביום המסחר הראשון המניה עלתה בכ-17%. לאחר ירידות ועליות קלות במחיר, המניה נסחרת כיום במחיר הגבוה בכ-4% יותר מהמחיר בהנפקה, ולפי שווי של כ-11.5 מיליארד דולר.
בפרומתאוס מציינים שפלייטיקה הוקמה ב-2010 והייתה בין הראשונות שהציעו משחקים חברתיים בחינם ברשתות חברתיות, ולאחר מכן, בפלטפורמות הסלולריות. החברה ממוקדת במשחקים קלאסיים בסגנון "קזינו" כמו בינגו, פוקר וסוליטר. לפי מחלקת המחקר של פרומתאוס, המודל הכלכלי של פלייטיקה מבוסס על הכנסות מרכישות של פריטי משחק על-ידי המשתמשים, כאשר 95% מהכנסות החברה נובעות מרכישות בתוך המשחק (in-app game purchasing). החברה מפיצה את משחקיה ללקוחות הקצה באמצעות פלטפורמות אינטרנט ומובייל שונות, כגון אפל, פייסבוק, גוגל ועוד, בתמורה לעמלות; וכן באמצעות פלטפורמה של החברה. כלומר, באמצעות פלטפורמות אלה המשתמשים יכולים להוריד את משחקי החינם של החברה ולרכוש פריטים וירטואליים כדי לשפר את חווית המשחק שלהם. אסטרטגיית החברה כוללת רכישת חברות. היא רוכשת חברות שהמוצרים שלהם פופולריים ובעלי פוטנציאל צמיחה כדוגמת Jelly Button, Wooga ועוד. לאחרונה התראיין מנכ"ל החברה וציין כי מתוך 100 המשחקים הפופולריים ביותר בארה"ב, תשעה הם של פלייטיקה.
לפי מחלקת המחקר של פרומתאוס, בהתאם לתשקיף שפרסמה החברה בדצמבר, בחמש השנים 2015-2019 הכנסות החברה צמחו בכ-160% מכ-725 מיליון דולר לכ-1.9 מיליארד דולר. ההכנסות בתקופה של תשעת החודשים הראשונים של 2020 צמחו בכ-28.5% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 והסתכמו בכ-1.8 מיליארד דולר. הרווח התפעולי בחמש השנים 2015-2019 עלה בכ-102% לכ-497 מיליון דולר, אך הרווחיות התפעולית נשחקה מכ-34% מההכנסות ב-2015 לכ-26% ב-2019. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 נרשמה גדיעה של הגידול ברווח התפעולי והוא הסתכם בכ-245 מיליון דולר, פחות מ-14% מההכנסות. הסיבה לירידה היא גידול בהוצאות הנהלה וכלליות בשל הוצאות חד-פעמיות שאירעו באותה תקופה בסך של כ-340 מיליון דולר, כאשר המהותית ביניהן הינה בגין תשלום מבוסס מניות בסך כ-265 מיליון דולר. לתום הרבעון השלישי של 2020 לחברה יתרת מזומן העומדת על כ-380 מיליון דולר וחוב פיננסי של כ-2.3 מיליארד דולר.
כמו כן, בהתאם למחקר שביצעה פרומתאוס, התשקיף מלמד כי כמות המשתמשים המשלמים (השחקנים) היומית עמדה בממוצע בתשעת החודשים הראשונים של 2020 על 290 אלף. מדובר בגידול של בסיס המשתמשים של כ-33% בהשוואה לממוצע המשתמשים המשלמים היומי שהיה ב-2019 ועמד על פחות מ-220 משתמשים בממוצע. לפי התשקיף, רוב המשתמשים מגיעים מארה"ב, ממנה גם הגיעו 70.9% מהכנסות החברה. מאירופה, המזרח התיכון ואפריקה הגיעו כ־14% מההכנסות לתקופה זו, ומשאר חלקי העולם הגיע יתר הכנסותיה.
בפרומתאוס אומרים כי הגידול בהכנסות ובמספר המשתמשים הוא בין היתר כתוצאה מהשלכות משבר הקורונה. 2020 מסתמנת כשנת שיא של ענף הגיימינג. מגפת הקורונה, שכפתה בידוד חברתי על רוב העולם, בשילוב עם ההתקדמות בטכנולוגיה, האיצו את תעשיית הגיימניג. הפריחה בשוק הגיימינג באה לידי ביטוי גם במניות של החברות בענף, שמחיריהן זינקו בשנה החולפת. פלייטיקה, כמו חברות אחרות בענף, הצליחה בתקופה זו להרחיב קהל הלקוחות שלה. תעשיית הגיימינג נמצאת בצמיחה מהירה ויציבה כבר שנים, ועדיין, ב־2020 נרשמה צמיחה חריגה בשל משבר הקורונה. סביר להניח שמצב זה ימשיך ב-2021 עד למצב של התאוששות וחזרה מוחלטת לשגרה כאשר עשויה להיות ירידה הדרגתית בזמן המשחק של המשתמשים.
נוסף על כך, בתשקיף צוין בפרק הסיכונים כי החברה מפיצה את משחקיה דרך חנויות האפליקציות של גוגל ואפל, שיש להן יכולת להסיר את המשחקים מהחנות, כפי שקרה לאחרונה בהסרה המתוקשרת של משחק הפורטנייט של Epic Games על רקע העמלות הגבוהות שנגבו ממנה (כ-30%).
לפי אייל שבח, שותף מייסד וראש תחום טכנולוגיה בפרומתאוס, "החברה פועלת בשוק תחרותי מאוד. המתחרות הגדולות שלה הן Tencent, Activision, Electronic Arts, Take2ושורה ארוכה של מתחרות קטנות".
שבח מוסיף כי "צפוי שהתחרות תלך ותגדל והצלחת החברה מותנית בהמשך אותן יכולות הבידול שהביאו אותה עד כאן, כמו יכולות הרכישה, המיזוג והיכולת לחבר את הרכישות לפלטפורמות הקנייניות של החברה".
** המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד . העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.